... כלומר, כל צליל, אפילו אם הוא מגיע מתוך רעש אקראי, עשוי להיתפס כמוזיקה. הרצף של הצלילים הוא זה שיוצר את התחושה שהמוזיקה מעוררת בנו. מה הופך צלילים מסוימים למוזיקה? לפי דברי אליעד, המוזיקה מורכבת לא רק מצלילים בפני עצמם, אלא גם מהסדר שלהם. חשוב להבין ... שמגיעים מכל מיני מקורות, כמו כוס שמנפלת או ילד שורק, עשויים להיחשב למוזיקה. יש קשר עמוק בין המוזיקה והתחושות שאנחנו חווים, תופעה שהיא למעשה שילוב של זיכרונות ותחושות מהעבר. מהו האפקט של המוזיקה על תחושותיו של האדם? כפי שמוסבר בהרצאה, כאשר אדם שומע מוזיקה מסוימת, הוא עשוי לחוות תחושות של טוב או רע, וזה לא בהכרח נובע מהמוזיקה עצמה, אלא מהקשר שלה לחוויות האישיות של אותו אדם. לדוגמה, אם אדם זוכר תקופה מסוימת בחיים שקשורה לסוג מוזיקה מסוים, המוזיקה הזו עשויה לעורר בו תחושות של שמחה או עצב, לפי הזיכרונות שהיא מעוררת. איך מוזיקה יכולה לשפר או לשנות את מצב הרוח שלנו? תשובה לשאלה זו היא שבסופו של דבר, כל אדם מגיב לצלילים בצורה שונה, ומוזיקה מסוימת עשויה להרגיע אותנו, בעוד אחרת עשויה להלחיץ אותנו. ההשפעה תלויה בתחושות האישיות של כל אדם, ובחוויות שעברו עליו בעבר. אליעד מדבר גם על האופציה של שינוי המוזיקה כאשר אנו מרגישים רע, כלומר, לעיתים אנחנו מחליפים את המוזיקה כדי לשנות את מצבנו, כי הצלילים עשויים להזכיר לנו חוויות טובות או רעות שקשורות לאותו מצב רוח. מה הקשר בין מוזיקה לבין רצון לשנות מציאות? ההרצאה מתארת מצב בו אדם שומע מוזיקה שגורמת לו לרצות לשנות את מציאותו, למשל, במצב של לחץ או עייפות. המוזיקה בתהליך זה משמשת כמצע שיכול להחמיר את התחושות או להפך, להרגיע ולהשפיע על הדרך בה אנחנו תופסים את המציאות. לסיום, מוזיקה היא לא רק רצף של צלילים, אלא חוויה שמתפתחת ומשפיעה על המאזין בהתאם למצבים השונים שבהם הוא נמצא. תחושות של לחץ, רוגע, שמחה או עצב עשויות להשתנות בעקבות המוזיקה, ולכן הבחירה במוזיקה היא אישית ותלויה בקשר שלנו עם הצלילים והזיכרונות שקשורים ... איך מוזיקה משפיעה על המוח? למה אנחנו אוהבים מוזיקה? כיצד מוזיקה משפיעה על האדם? איך מוזיקה משפיעה על תחושותינו? ...

מהי השאלה החשובה ביותר? יש או אין משמעות לחיים, מהי מטרת החיים? האם יש משמעות לחיים? מהי מהות החיים? למצוא משמעות, ריקנות בחיים, מודעות עצמית, איך להבין את עצמך? שאלות לשאול את עצמך

... לכעוס על הכעס, לבחור לכעוס, לבחור להרגיש רע, לרצות להרגיש רע, ליהנות מהרע, ליהנות מהסבל, לאהוב את הרע, לאהוב את הסבל, להיות מאושר מהרע, לא להיות מאושר, להרע לעצמך, לעשות לעצמך רע מהו הכעס ... איתו בצורה של שליטה? ההרצאה מתמקדת בנושא הכעס והתחושות הנלוות אליו, תוך שמירה על גישה פילוסופית שמתארת את הכעס לא רק כתגובה רגשית, אלא כחוויה שניתן לבחור בה ולהתמודד איתה בצורה יעילה. אליעד כהן מציין שמדובר בתהליך של בחירה - היכולת לבחור לכעוס או לא לכעוס היא בידינו, ויש לנו גם את היכולת לבחור להרגיש רע או טוב במצבים כאלה. המטרה היא לא להימנע מהכעס, אלא ללמוד כיצד להתמודד איתו מבלי שהכעס ישלוט בנו. כיצד אנחנו בוחרים את תחושת הכעס? במהלך השיחה, כהן מסביר את הקשר בין תחושות של כעס לבין תחושות אחרות, ומדגיש את העובדה שאנחנו בוחרים את תחושת הכעס - אנחנו בוחרים לכעוס על משהו או לא. לדוגמה, אם מישהו פוגע בך ואתה מרגיש כעס, זה לא בהכרח הכעס עצמו שגורם לך סבל, אלא אם אתה בוחר להרגיש סבל מכך. אם תבחר לא לכעוס, תוכל לשחרר את עצמך מכאב מיותר. מהי הדרך להתמודדות עם הכעס? אליעד כהן מסביר שבמקום להילחם בכעס, הדרך ... רע, אבל אם אנחנו מקבלים אותו ומבינים שהוא חלק מהחוויה שלנו, אפשר להתחיל ללמוד כיצד לשלב אותו עם תחושות אחרות ולהפוך את החוויה ליותר מקבלת ולא שיפוטית. האם ניתן להפסיק לכעוס על הכעס? נושא נוסף שההרצאה עוסקת בו הוא הכעס על הכעס. הרבה אנשים מרגישים אשמה על כך שהם כועסים, וזה יוצר מעגל שלילי שבו הם לא רק כועסים, אלא גם כועסים על כך שהם כועסים. אליעד כהן מציע לשחרר את הכעס ... לא שופט את עצמך על הכעס, אלא מקבל אותו כחלק מהחוויה האנושית שלך. האם כעס יכול להיות משהו טוב? כהן מסביר גם את הצדדים החיוביים של הכעס. כעס יכול להיות מנוע להנעה, ולעיתים ... כהן מבצע שינוי בתפיסה, ומסביר שאפשר גם לבחור להרגיש רע וליהנות מהסבל. לדוגמה, אדם שעובר תהליך של דיאטה או אימון גופני, יכול לסבול בתחילה, אך בסופו של דבר הוא יכול ללמוד להרגיש טוב מהתהליך עצמו, גם אם הוא כרוך בסבל. אם אדם מסוגל ליהנות מהסבל, הוא מבצע שינוי מעניין, שבו הוא לא רואה את הסבל כרע אלא כחלק ... בסופו של דבר, מה שעלה מההרצאה הוא העיקרון שתחושות כמו כעס וסבל הן לא בהכרח שליליות, אלא אם אנחנו בוחרים להרגיש אותן בצורה שלילית. אנחנו יכולים ללמוד לא רק להפסיק לכעוס, אלא גם להבין את הכעס שלנו ולהשתמש בו באופן מודע. אנחנו יכולים גם ללמוד ...

חוויית אמהות, חוויית לידה, להביא ילדים לעולם, חוויה וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם האם אפשר להרגיש אמהות בלי ללדת ילדים? אליעד כהן מציג שאלה מעניינת: האם אפשר לחוות את החוויה של הורות ואמהות, למרות שלא נולדו לנו ילדים? או האם החוויה הזו שמורה אך ורק לאלו שהביאו ילדים לעולם? דרך דיון מעמיק ומפורט, אליעד מברר את האפשרות של יצירת חוויה פנימית וזהה, גם אם היא אינה מתרחשת במציאות הפיזית. אליעד מדגיש שכל תחושה וכל חוויה מורכבת מצורה ומהות. הצורה היא האופן המדויק שבו מתרחשת החוויה (לדוגמה: אישה שנכנסת להריון ויולדת ילד). המהות היא התוכן הפנימי של התחושה או הרגש שמלווה את החוויה (אושר, עצב, פחד, התרגשות, חרדה וכדומה). האם יש חוויות שהן בלתי אפשריות באופן מוחלט? כדי להבין אם חוויית ההורות אפשרית גם ללא ילדים, אליעד שואל את השאלה: האם יש משהו בעולם שמחויב שהוא יקרה דווקא בצורה אחת ולא בשום דרך אחרת? לדוגמה, מבחינה ... מסוימות, כמו תעופה של אדם ללא כנפיים. אך למעשה, גם את החוקים האלה אפשר לשנות או לדמיין אחרת. אליעד מרחיב את הטיעון גם לגבי ביולוגיה ומסביר שאם טוענים שלא ניתן להרגיש חוויית אמהות ללא לידה בגלל חוקי הביולוגיה, צריך לבדוק האם יש חוק ביולוגי מוחלט שקובע שרק אישה שילדה יכולה לחוש את החוויה הזו. הרי אין ניסוח מתמטי או ביולוגי מוחלט המוכיח שחוויה פנימית מסוימת מחייבת קיום מציאות חיצונית ספציפית. מה ההבדל בין חוויות זהות לחוויות דומות? אליעד נותן דוגמה פשוטה: כשצובטים מישהו באצבע אחת ואז באצבע אחרת, התחושה היא שונה. האם זה אומר שהתחושות האלה אינן דומות או שאי אפשר לקרוא להן באותו שם צביטה? ודאי שאפשר. זה רק מראה שכל חוויה, גם אם דומה מאוד, תמיד תהיה שונה בפרטים הקטנים של הזמן, המקום, והאופן שבו היא קרתה. לדוגמה, אם מישהו לא רוצה שיצבטו אותו, זה לא משנה אם יזיזו את מקום הצביטה כמה מילימטרים ימינה או שמאלה - עדיין יכאב לו, ועדיין יגיד תפסיק. כלומר, למרות השוני בפרטים, המהות של החוויה זהה: הכאב הוא אותו כאב במהותו. מה הקשר בין

... התמקדות בשאלה האם אפשר להרגיש טוב ללא קיומו של רע ולהפך. אליעד מתחיל בהסבר שכל דבר בעולם מורכב מחיסרון ויתרון. בכל סיטואציה קיימים יתרונות וחסרונות שונים, ובאופן יחסי יש לעיתים ... באמצעות דוגמה פשוטה - אדם מרגיש הנאה מנעליים שיש לו, אך אם הוא לא יחווה את החיסרון של אי - הנוחות של להיות בלי נעליים, הוא לא באמת ירגיש את היתרון וההנאה של הנעליים שיש לו. הוא מחדד שאם אדם לא היה חווה רע כלל, הוא לא היה יכול להעריך את הטוב שהוא חווה. באופן דומה, אם לא היה קיים שום ... טוב או רע בכלל, משום שהתחושות היו מתאזנות. אבל האדם בכל זאת חווה תחושות טובות ותחושות רעות, ולכן הוא טוען שההנחה שאומרת שהכל שווה באופן מוחלט אינה נכונה לגמרי. הוא מוסיף שככל הנראה, התחושות אינן מתקיימות באותו רגע באופן שווה. לדוגמה, אדם שנכנס מחום כבד לתוך חדר ממוזג, מרגיש טוב באותו רגע בגלל שהזיכרון של הרע (החום) עדיין טרי. לעומת זאת, תחושת הנעליים איננה חזקה כי החיסרון (להיות יחף) אינו טרי בזיכרונו. האם האדם באמת יכול להיות בטוח במחשבותיו? אליעד עובר לנקודה עמוקה יותר ... בחישובים או בהנחות על תחושות ורגשות, האדם מרגיש צורך לבדוק שוב ושוב, משום שהוא איננו בטוח במאה אחוז. כלומר, התחושות של טוב או רע אינן ודאיות לחלוטין אלא יחסיות. מדוע האדם ממשיך לשחק את המשחק למרות שהכל יחסי? אליעד מסביר את המשמעות של המשחק בכך שהאדם ... ולכן האדם רואה הבדלים וחש תחושות שונות של טוב ורע. הוא מדגים זאת באמצעות המשל שאומר שאם הכל היה לבן, אי אפשר היה לראות שני צבעים שונים. אבל האדם בכל זאת רואה יותר מצבע אחד, ... בלי יתרון? אליעד מדגיש שכל תחושת יתרון נשענת על חוויית חיסרון כלשהי בעבר או בזיכרון, ולכן כביכול אי אפשר באמת לחוות יתרון בלי שהיה חיסרון לפניו. אבל הוא גם מבהיר שהחוויה איננה תמיד סימטרית לחלוטין. לדוגמה, כשאדם מושפל, ואז מכבדים אותו, תחושת הכבוד שהוא חווה עשויה להיות גדולה יותר מההשפלה הקודמת, ולכן יתרון יכול להרגיש חזק יותר מחיסרון. הוא מציג פתרון שהציע רבי נחמן מברסלב: אם אדם רוצה להפוך את הרע לטוב, עליו למצוא בכל דבר רע משהו טוב, עד שהוא לא ימצא יותר רע ... באמת חי לפי השכל או לפי הרגש? אליעד מסביר שהאדם אינו חי רק לפי ההיגיון, אלא גם לפי הרגשות והתחושות, ואלה לפעמים חזקים מההיגיון עצמו. הוא אומר שאפילו אם ההיגיון יאמר משהו מסוים, האדם עדיין יכול לפעול בניגוד להיגיון, משום שהתחושה שלו אומרת אחרת. הוא מסביר שכך נוצרת הסתירה הפנימית אצל האדם, שאינו בטוח לגמרי בשום דבר, לא בשכלו ולא ברגשותיו. לבסוף, אליעד מדגיש שוב ושוב, שאין ודאות מוחלטת לגבי שום דבר בעולם היחסי שבו אנו חיים, והבנת האחדות האמיתית שמעבר לטוב ולרע היא הדרך היחידה ...

תחושת זמן, תפישת הזמן, חוויית הזמן, תחושת הווה, תחושת עבר, תחושת עתיד, מימד הזמן, הכל קורה כרגע, מתי הכל קורה? העבר איננו, איך המוח חושב? מהי תפיסת הזמן ואיך המוח יוצר את תחושת ההווה, העבר והעתיד? אליעד כהן מסביר כי הזמן הוא לא באמת קיים כמו שאנחנו תופסים אותו, אלא שהכל למעשה קורה בהווה בלבד. הוא מתחיל בכך שהוא מפרק את תחושת הזמן לשלוש תחושות בסיסיות: תחושת הווה, תחושת עבר ותחושת עתיד. תחושות אלו, למרות שנדמה לנו שהן שונות, הן כולן מתרחשות בו זמנית בהווה. ... מה שכן קיים זו התמונה או הזיכרון שלנו מהאירוע הזה, וזה קורה עכשיו בהווה. למעשה, כל מה שאנחנו חושבים עליו כעבר, הוא זיכרון שאנחנו חווים אותו כרגע. למשל, אם אדם חושב על כך שהוא שתה קפה בבוקר, הרי ששתיית הקפה עצמה כבר לא קיימת. מה שכן קיים עכשיו זו המחשבה או התחושה שלו על כך שהוא שתה את הקפה. ללא המחשבה הנוכחית הזו, העבר לא היה ... את הנושא עם דוגמה של חמש אצבעות. כאשר מישהו מסתכל על חמש האצבעות של אדם אחר או על חמש האצבעות שלו עצמו, שתיהן נמצאות בהווה, אבל התחושה לגבי האצבעות של עצמו תהיה תמיד יותר חזקה מאשר התחושה לגבי האצבעות של האדם האחר. דוגמה זו ממחישה שהמוח יוצר הבדלים בעוצמת התחושה לגבי דברים שמתרחשים בו זמנית בהווה. האם העבר והעתיד קיימים בכלל? אליעד כהן מתאר כיצד המוח מבחין בין העבר, ההווה והעתיד באמצעות סימון של תמונות או תחושות שמתרחשות כרגע. הוא משווה זאת לתחושות כמו רחוק וקרוב. כפי שהמוח יודע להבדיל בין משהו שהוא קרוב למשהו שהוא ... כעבר, עתיד או הווה. לדוגמה, כאשר אנו חושבים על משהו שקרה, אנו למעשה רואים כרגע תמונה של האירוע הזה, אך התמונה הזו מסומנת אצלנו בתחושה מיוחדת של עבר. באופן דומה, כאשר אנו חושבים על העתיד, המוח מציג תמונה של מה שיקרה והוא מתייג אותה כעתיד. איך המוח קובע מה קרה ומה לא קרה? אליעד מסביר כי המוח שלנו יוצר תמונות שונות של מה שקרה, והן מלוות בתחושות או דרגות שונות של ודאות. למשל, קיימות תמונות שהן ודאיות יותר, כמו ... ניתן לשכנע אנשים שמשהו קרה, והם יחושו זאת כאילו האירוע אכן התרחש במציאות. כך המוח בעצם יוצר את המציאות העכשווית שלו, דרך זיכרונות שנחווים בהווה, בין אם הם התרחשו ובין אם לא. האם הזיכרון הוא הכרחי כדי שההווה יתקיים? אליעד כהן מבהיר כי הזיכרון הוא רכיב הכרחי ביצירת חוויית המציאות הנוכחית. אם, לדוגמה, היינו מוחקים את הזיכרון שלנו לגבי ... בפועל, מבחינתו זה אכן קרה, וזה מספיק כדי שהדבר יתקיים במציאות הנוכחית שלו. מדוע אנחנו תופסים את ההווה כחשוב יותר? אליעד מתאר כיצד תחושת ההווה נתפסת על ידינו כחשובה וחזקה יותר מאשר העבר או העתיד. הוא מסביר שהסיבה לכך היא שהמוח מתייג את ההווה בעוצמה גבוהה יותר באופן טבעי. לו המוח היה מתייג את התחושה של העתיד כחזקה יותר, אז דווקא העתיד היה נתפס בעינינו כחשוב יותר מאשר ההווה. בכך הוא מראה שתחושת החשיבות של הזמן היא שרירותית וקשורה לאופן בו המוח שלנו מארגן ומתייג את החוויות שלנו. לסיכום, מהי המציאות לפי תפיסת הזמן? אליעד כהן מדגיש כי המציאות, לפי תפיסת הזמן שהוא מתאר, היא למעשה רצף של חוויות שמתקיימות כולן בהווה, כאשר המוח יוצר תחושה מלאכותית של עבר ועתיד על ידי סימון של זיכרונות ודמיון. העבר איננו קיים, העתיד עדיין לא קרה, ומה שנשאר הוא רק ההווה שבו כל הדברים נחווים בו זמנית. מהי תפיסת הזמן? איך המוח יוצר את

... את המציאות כפי שהיא באמת, הוא יבין שאין הבדל אמיתי בין סבל לאושר, בין רע לטוב, בין אכזריות לרחמנות, ובין כעס לחמלה. לדוגמה, כשאדם מרגיש כעס, בדרך כלל הוא תופס את התחושה הזו כשלילית, ומנסה להימנע ממנה. אך אליעד מסביר שכעס יכול להיות גם ביטוי של אהבה ושל חמלה. כשאדם אוהב מישהו באמת, הוא ... מקשיב לו. אם האדם היה אדיש כלפיו, הוא כלל לא היה כועס. עצם הכעס מראה שאכפת לו מאותו חבר, והכעס הזה יכול להתפרש כביטוי לאהבה. כך, גם תחושות שנראות שליליות במבט ראשון יכולות לשקף תחושות חיוביות כאשר מבינים את המהות הפנימית שלהן. אליעד מסביר את הרעיון הזה באמצעות דוגמה נוספת: אם מישהו מתעצבן על פירור קטן ... אך ככל שאדם יתרגל את היכולת הזו, כך הוא יוכל ליישם אותה גם בזמן אמת, כשמשהו מתסכל או מכעיס אותו. לדוגמה, אם מישהו כועס עליך, במקום להרגיש מיד דחייה כלפי הכעס שלו, עליך לנסות להבין מדוע הכעס הזה עשוי להיות מוצדק או אף חיובי. אולי אותו אדם כועס משום שאכפת לו ממך מאוד. ... לאושר ולשלמות לפי אליעד כהן? המפתח לאושר ושלמות לפי אליעד הוא היכולת להכיל את המציאות כמו שהיא, ללא התנגדות או הזדהות מוגזמת עם תחושות מסוימות על פני אחרות. כשאדם מסוגל לראות שכל מה שקורה הוא ביטוי של האחדות ושל השלמות, הוא יכול להיות מאושר בכל מצב, גם ...

... את הארגון ולהניע אותו לפתרונות? לשינוי חשיבה בארגון, על המנהל להעביר מסר ברור ומחובר למציאות. במקום להתעמת עם מי שמפיץ תחושות חוסר תקווה, כדאי להדגיש את היתרונות שבשיתוף פעולה ומאמץ משותף. אם מישהו טוען שאין תקווה, אפשר ... שדווקא שיתוף פעולה יכול להוביל לשיפור. הכוונה ארגונית קבלת החלטות בארגון ניהול עובדים תגמול עובדים איך להתמודד עם אדם שמרגיש שהוא בטוח במשהו, ולגרום לו לשנות את דעתו? כשהאדם מולך בטוח במשהו ללא ספק, עליך לנסות לגרום לו להטיל ספק. ... אין פתרון, כדאי להדגיש את היתרון של המצב שאתה מציע, גם אם זה לא בהכרח הפתרון המושלם. כיצד לשנות את האווירה בארגון שבו יש תחושת חוסר תקווה? אם האווירה בארגון רוויה בחוסר תקווה, כדאי להציע כיוון חיובי ולהביא איזו תקווה. לדוגמה, ... הארגון ולהניע אותו לפתרונות? לשינוי חשיבה בארגון, חשוב להעביר מסר ברור ומחובר למציאות. במקום להיכנס למאבק עם מי שמפיץ את תחושת חוסר התקווה, כדאי להדגיש את היתרונות של השיתוף פעולה והמאמץ המשותף. למשל, אם אדם טוען שאין תקווה, ... מהשמיים אני יודע, אתה בטוח? כן בטוח 100% אני יודע כך צריך להיות. אליעד: אוקי. ש: ואז אני אומר לו תגיד לי זה בטח התבסס על תחושות על משהו שקלטת לא יכול להיות שזה פתאום בא לך, יש איזשהן תחושות. אליעד: הרי לא כשנולדת ישר ידעת את זה אוקי. ש: כן, מה קרה ראית משהו חשת משהו על סמך מה חשת את זה? ... הגענו למבוי סתום אחר, אז מה אתה מציע לעשות?. עכשיו אז יש פה כמה דברים קודם כל אחד אפשר להכניס אותו לאיזה לופ ולגרום לו להרגיש רע מזה שהוא מאמין במשהו להגיד לו אז מה אתה רוצה אז מה אתה מציע לעשות? והוא ירגיש רע עד שהוא יצטרך להטיל ספק בהנחת יסוד שלו, אפשרות נוספת בא נגיד שהוא אומר אוקי אז אין פתרון ועדיין זה ככה ... אז עדיף לקפוץ מהספינה עכשיו למה לחכות שהיא תטבע? ש: כן אתה יודע יש כאילו את מפיצי שמועות למיניהם שגורמים לאנשים אחרים להרגיש לא טוב ובסך הכל יש ירידה במורל, אני רוצה להעלות להם את המורל אני רוצה לשנות את הכיוון חשיבה שלהם. אליעד: ...

... הגורמים שמשפיעים על התשוקות המיניות? ההבנה של השכל שמאחורי המיניות יכולה להיות מורכבת, וזאת משום שמה שנחשב כנכון או טוב במיניות תלוי בהקשרים שונים - סיטואציות, תחושות ותחומי חיים נוספים שמשפיעים על האדם באותו רגע. כפי שנראה ... תופס את המיניות בצורה שונה, בהתאם לסיטואציה שבה הוא נמצא. לדוגמה, כאשר אדם נמצא במצב נפשי לא טוב - כמו כאשר הוא חווה יום קשה או סבל - ישנה סבירות גבוהה שהוא לא ירגיש את אותה הנאה ממיניות בהשוואה לסיטואציה בה הוא במצב נפשי טוב. בנוסף, תחושות אלו משתנות גם לפי הסיטואציה עצמה: מה קרה לפני, מה קרה אחרי, אילו פרמטרים קיימים באותו רגע. ככול שההקשר משתנה, כך גם חוויית המיניות. האם יש הבדל בין מין רגיל לבין סוגים אחרים של מין, כמו מין אנאלי? ההבדלים בין סוגי מיניות, כמו בין מין רגיל למין אנאלי, תלויים גם כן בהעדפות האישיות של כל אדם. במידה וזו חוויה מינית שמעוררת את האדם, הוא עשוי לראות בה פעולה חיובית, בעוד ... להתפנות מתשוקות כוזבות ולחוות את הסיטואציה בצורה ברורה יותר. הוא מביא דוגמאות על איך במקרים מסוימים רצון לבצע פעולה מינית עשוי לנבוע מתוך חוסר רצון להתמודדות עם תחושת בידוד או חוסר. האם תשוקה מינית נובעת מתוך צורך או מתוך הרצון לשלוט? האם התשוקה המינית קשורה לצורך בסיסי או לשליטה? כפי שמוסבר על ידי אליעד, יש אנשים שמחפשים במיניות חוויות שגורמות להם לשלוט על הסיטואציה או על אחרים. במקרים אחרים, המיניות יכולה להיות גם מנוגדת, בה אדם מרגיש שהוא נכנע למישהו אחר או מוכן לסבול למענו, וממילא החוויה שלו משתנה. המניע האמיתי עשוי להימצא בשאיפה לשלוט או בשאיפה להרגיש שייכות ולהתמודד עם חוויות פנימיות. איך אנשים יכולים להבין את רצונותיהם המיניים? בכדי להבין את הרצון האמיתי מאחורי הפעולה המינית, צריך לעיתים להעמיק לתוך המנגנון שמניע את התשוקה. אליעד כהן מציין שברגע שאדם מבין מה הוא באמת רוצה ומה הוא מרגיש במהלך סיטואציה מינית, הוא יכול להפסיק לרצות פעולות שלא מביאות לו ... ולא מתוך רצון פנימי אמיתי, ולכן ההבנה של הרצון יכולה לשנות את הדרך בה נתפסת הסיטואציה. מהם המניעים האמיתיים שמובילים אותנו למין? לסיכום, תהליך של ניתוח רצונות, תחושות ותשוקות יכול להוביל להבנה עמוקה יותר של המיניות. אליעד מציין שמי שמבין את מניעיו ואת הסיבות האמיתיות שמובילות אותו לפעול בצורה מסוימת, יכול לשפר את חוויית המיניות שלו בצורה משמעותית. כל אחד חייב להבין את עצמו, את רצונותיו ואת הסיבות להן, על מנת לשפר את איכות החוויה המינית ולהפסיק לרדוף אחרי תשוקות שטחיות או חיצוניות. מהו השכל מאחורי מיניות? כיצד תשוקה מינית נובעת מרצון לשלוט? מהם הגורמים המשפיעים על הנאה מינית? מהם המניעים האמיתיים שמובילים אותנו למין? כיצד הזמן והמיקום משפיעים על תחושת הנאה מינית? ...

... ההתמודדות איתם? ההרצאה עוסקת בנושאים הקשורים לניתוק מהמשפחה, טיפול בהורים, קונפליקטים בתוך המשפחה, ובעיות שנובעות מקשרים אלו. אליעד מתאר סיטואציות שונות בהן אנשים מרגישים צורך להתנתק מהמשפחה הקרובה, ולעיתים אף מרגישים אשם על כך. ההרצאה מכילה דיונים עם דמויות שונות על התמודדות עם קשיים במערכת יחסים עם הורים, אחים ומשפחה בכלל. המרצה מציין כי פעמים רבות, הקונפליקטים בתוך ... דתיות או אישייות. דוגמה לכך ניתנת דרך מקרים בהם אדם מתחתן עם אדם שלא רצוי על ידי משפחתו, או שצורת חייו משתנה באופן שגורם למתחים בתוך המשפחה. אליעד מדבר גם על אנשים שמרגישים ניתוק או חוסר חיבור למשפחתם, ושהם אינם רוצים להמשיך לקיים קשרים עם קרוביהם, למרות תחושת החובה או האשמה שהם עשויים להרגיש. במהלך השיחה, מתוארת התמודדות עם תחושות אשמה הנובעות מהקשר עם הורים חולים או קשישים. דוגמה לכך היא אדם שמרגיש אשמה על כך שאינו מטפל בהוריו החולים, אך בסופו של דבר מבין שאין עליהם חובה מוסרית בלתי ניתנת להפרה. אליעד מסביר כי כאשר אדם בוחר לנתק קשר עם משפחתו, עליו להיות ... באחריות מוחלטת על מעשה. כל אדם צריך לשאול את עצמו אם הוא מעוניין לעזור או להימנע מכך, והאם הוא מוכן להתמודד עם ההשלכות של הבחירה שלו. אליעד גם מתאר את ההתמודדות עם תחושת אשמה או חובות מוסריות שנובעות מקשרים עם בני משפחה. במהלך הדיונים, הוא מדבר על הדרך שבה ניתן להתמודד עם תחושות אלו מבלי להתפשר על הערכים האישיים של כל אדם. הוא טוען שכל אדם צריך להבין כי אין חובת התמודדות עם כל אחד מקרוביו, במיוחד אם הקשר עם אותו אדם גורם לנזקים נפשיים או אישיים. כיצד אפשר להתמודד עם תחושת אשמה בנוגע לניתוק קשרים משפחתיים? הרצאה זו גם עוסקת בהבנת הדרך בה תחושת האשמה משפיעה על אנשים כאשר הם מנתקים קשרים עם משפחתם. אליעד מסביר כי חשוב להבין שיש את כל הזכות לשמור על עצמך, במיוחד כאשר יש תחושות של נזק נפשי או רגשי בקשר עם בני משפחה. יש לדעת להתמודד עם תחושת האשמה ולהכיר בכך שאין חובה מטבעה להקריב את טובתך האישית רק משום שלמישהו אחר יש ציפיות ממך. לפי אליעד, ניתן להשיג שלמות פנימית כאשר אתה משקף את הדרך בה אתה מרגיש, גם אם אחרים לא מבינים או לא מסכימים. עורך השיחה מציין כי כל אדם צריך לחשוב על מה שחשוב לו אישית, ואם יש מקום בו הוא לא מוכן להתפשר, זה יהיה הזמן שבו עליו ... לציפיות החיצוניות ולשמור על גבולות בריאים עם המשפחה. מהם המניעים והגורמים שיכולים להוביל לניתוק קשרים משפחתיים? ההרצאה נוגעת גם במניעים השונים שיכולים לגרום לאדם להרגיש צורך בנתק מהמשפחה. ישנם אנשים שמרגישים כי משפחתם אינה תומכת בהם, או שהם סובלים מקונפליקטים או חוסר הבנה עמוק. לדוגמה, יתכן שמישהו ירגיש שעליו להתנתק מהוריו משום שהם חולים ולא יכולים להציע לו את התמיכה הרגשית שהוא זקוק לה. אחרים עשויים להתנתק ממשפחתם בשל חוסר חיבור אישי או על רקע חוויות ילדות לא טובות. המרצה מדגיש את החשיבות של להיות שלם עם ההחלטות האישיות שלנו, גם אם זה אומר לנתק קשרים עם בני משפחה. חשוב לדעת למנוע השפעות רגשיות שליליות ולהיות מודע לכך שלפעמים עלינו לנתק קשרים כדי לשמור על הבריאות הנפשית שלנו. האם יש מקום להרגיש אשמה על נתק עם משפחה? המרצה מציין שוב ושוב את תחושת האשמה שיכולה להתעורר כאשר אנחנו מנתקים קשרים עם משפחה, אך טוען שבסופו של דבר כל אחד מאיתנו חייב להבין שההחלטות האישיות שלו צריכות להיבחן לפי טובתו האישית ולא לפי ציפיות או דעות של אחרים. לפעמים, כשהאדם לא מרגיש שהוא יכול להמשיך להיות בקשר עם בני משפחתו, עליו להילחם בתחושות של אשמה ולזכור כי הוא עושה את מה שטוב לו, גם אם יש אנשים אחרים שיכולים לא להבין זאת. איך להתמודד עם נתק מהמשפחה? מהם היתרונות של שמירת גבולות משפחתיים? האם יש מקום להרגיש אשמה על נתק עם משפחה? כיצד להתמודד עם תחושת אשמה בנוגע לנתק משפחתי? מהם הקשיים בניהול קשרים עם הורים חולים? ...