... פוגעת באהבה? האם אפשרי שהסכם ממון דווקא יחזק את האהבה? רק אחרי בדיקה מסודרת של ההנחות האלו, ניתן להחליט איך להציג את ההסכם בצורה שלא תפגע בתחושת האהבה, ואולי אפילו תחזק אותה. האם הסכם ממון יכול לחזק את הזוגיות? לפי אליעד כהן, ניתן בהחלט לייצר מצב שבו הסכם הממון נתפס כחיזוק של האהבה. הוא מסביר שכאשר זוג באמת אוהב ללא תנאים, דווקא ...

... הוא יכול להתמודד איתו אחרת. לדוגמה, אם בגדו בך, אתה יכול להחליט לראות בזה הזדמנות ללמוד ולגדול, במקום לראות בזה אסון. ההכרה במחיר והשלמה איתו: אליעד מדגיש שבכל פעולה יש סיכון, ואי אפשר לקבל שום דבר בלי מחיר. הוא מציע ... לקבל אהבה או הצלחה בלי לקחת את הסיכון להיפגע, הוא יוכל לקבל החלטה מודעת האם הוא מוכן לשלם את המחיר הזה או לא. מדוע אנשים שוכחים את הטראומה עם הזמן ומנסים שוב? אליעד מסביר שהמוח האנושי מתוכנת לרצות תמיד את ההפך ממה ... תמיד יהיה סיכון. כאשר האדם יבין את העובדה הזו, הוא יוכל לקבל החלטה מודעת: האם הוא מוכן לשלם את מחיר הסיכון עבור האפשרות לאהוב ולהצליח שוב. ההבנה הזאת משחררת את האדם מהתקיעות שהוא נמצא בה, ומאפשרת לו לחיות בצורה ... פלוסים ומינוסים לשכנע את עצמך במה שאתה רוצה כלומר, במה שהחלטת שהכיוון, אוקי אם הכיוון שלך אוקי אני מחליט שאני לעולם לא אתאהב אז כל הפלוסים בהתאהבות אתה מתחיל לעבוד על זה לא זה לא נכון יש לזה גם את הצד השני זה גרוע כך וכך ואותו דבר לעשות לגבי רשימה שנייה. ...

... סותרים, ואינו מצליח להחליט איזה מהם לבחור. אליעד כהן מציע לשאול ... מקדמת את האדם יותר מאשר החלטה מהירה לוותר וללכת. באופן כללי, ... האדם השני, לעומתו, מחליט לא לברוח מיד. הוא אומר לעצמו: אין לי ... במקביל ולא יודע כיצד להחליט ביניהם. במקרה כזה, אליעד כהן מסביר ... שני דברים ואני לא אוכל להחליט איזה אני רוצה יותר. אליעד: ומה אתה ... אתה רוצה להיות מסוגל להחליט מה אתה רוצה יותר, תגיד אני רוצה למצוא ...

... שלא בהכרח חייבים לצאת מהלופים, ואולי ניתן לצאת מהם רק באופן יחסי ולא מוחלט. מדוע באמת נתקעים במחשבות על אירועים מהעבר? לדוגמה, אדם מספר שלפני כעשר שנים עשה החלטה מסוימת שהוא מתחרט עליה. כשאליעד שואל אותו מדוע החליט כך ולא אחרת, האדם עונה כי בזמנו זה נראה לו הדבר הנכון לעשות. אליעד מחדד נקודה קריטית: ברגע שההחלטה התקבלה בעבר, האדם לא באמת היה יכול לפעול אחרת, כי הנסיבות והחשיבה באותו רגע הביאו אותו לקבל החלטה ספציפית. לכן, תחושת החרטה נובעת לא מהעבר עצמו, אלא מהפרשנות שהאדם נותן כיום להחלטה שקיבל אז. אליעד ממשיך ומדגיש כי אדם לעולם אינו חושב על העבר עצמו, אלא על המשמעויות שיש לעבר עבורו בהווה. לדוגמה, אם בעבר האדם קיבל החלטה לא נכונה, המחשבות על כך מטרידות אותו כיום, כי הן יוצרות ספק לגבי יכולתו לקבל החלטות נכונות בהווה. כלומר, הוא מוטרד ממשמעות העבר לגבי ההווה שלו, לא מהאירוע ... לא טובה או לא מספקת, האדם מתחיל לחשוב מה היה קורה אילו - אולי אם הייתי מקבל החלטה אחרת בעבר, החיים שלי היו היום טובים יותר. אלא שזהו לופ אינסופי, כי תמיד ... לבדוק מהי המשמעות שהעבר נותן לך כיום: האם זה פחד להיכשל שוב, חרטה על החלטה לא נכונה או הרגשת השפלה? להבין את הלופ האינסופי של מה היה קורה אילו. תמיד ... מעצמן. לראות באופן ברור שלכל מציאות יש יתרונות וחסרונות. גם אם היית מחליט אחרת בעבר, לא בהכרח היית מגיע למצב טוב יותר, אלא למצב עם חסרונות אחרים. לקבל את ... את ההווה, כך יפחתו המחשבות על העבר. איך לשכוח את העבר? להפסיק להתחרט על החלטות עבר? איך להשתחרר מטראומה מהעבר? איך לחיות את הרגע בלי מחשבות על העבר? ... למה עשית את זה בצורה הזאתי אם יכולת לעשות בצורה אחרת? ש: כי זה מה שהחלטתי. אליעד: ולמה החלטת את זה היית יכול להחליט אחרת? ש: כן. אליעד: אז למה החלטת ככה ולא אחרת? ש: כי באותו רגע החלטתי שזה מה שיעשה לי טוב. אליעד: כי זה מה שחשבת ויכולת לחשוב אחרת באותו רגע? ... הרובריקה הזאת לא עוזרת. אליעד: אין בעיה לא משנה, פרקטית עשית פעם קיבלת החלטה שבעיניך היא נתפסת כשגויה ואיך זה תוקע אותך כרגע? ש: כרגע לפעמים זה פשוט ... בעבר העבר לימד אותך משהו שבהווה הוא מטריד אותך, לדוגמה אם פעם קיבלת החלטה נגיד לא נכונה ואז זה אומר לך שאולי ההחלטות שלך לא מספיק נכונות אז אתה בהווה ממשיך לחשוב על זה לא בגלל שאתה חושב על מה שהיה בעבר אלא בגלל שכרגע אתה לא בטוח שההחלטות שלך נכונות. רגע שנייה אתה הבנת מה אני אומר? זאת אומרת שאם לדוגמה בעבר ... לך טוב אבל לא דובר על זה. בעבר קרה משהו מה קרה לצורך העניין שקיבלת החלטה לא נכונה, בסדר אתה רוצה לתת? ש: זאת לא החלטה לא נכונה זה החלטתי משהו ואני מתחרט על זה כאילו זה כן לא כן לא, אולי זה אולי זה. אליעד: ולמה ... מה נעשה? לא יודע מה לעשות ואז אתה אומר טוב בא נחשוב שאולי בעבר הייתי מקבל החלטה אחרת אולי המציאות הייתה אחרת ואז אתה כאילו אולי איכשהו מתענג על המחשבה ... מה היית בוחר בעבר המצב היה גרוע או טוב באותה מידה, כי אם לדוגמה היית מחליט את ההחלטה ההיא בעבר היית במקום אחר והיה לך אולי יתרונות אחרים אבל חסרונות אחרים אם ...

... הרגש השלילי. אפשרות שלישית היא להבין שהרגשות עצמם הם לא מוחלטים או מחויבים. לדוגמה, אדם יכול להיות עצוב אבל לא ... מתקדמת מאוד, כי רוב האנשים כלל לא מודעים לכך שהם יכולים להחליט מה הם מרגישים. האם קיים תת מודע או שזו רק ...

... יחסי, שכנוע מוחלט, שכנוע עצמי, סוגסטיה עצמית, איך לשתול מחשבה? שכנוע אובייקטיבי, שכנוע סובייקטיבי, איך להטיל ספק? איך להחליש דעה? איך לחזק דעה? שיטות שכנוע מה ההבדל בין שכנוע יחסי לשכנוע מוחלט? שכנוע יחסי ושכנוע מוחלט הם מושגים חשובים מאוד בהבנת שיטות השכנוע שאליעד כהן מסביר. כאשר מישהו טוען טענה מסוימת, ישנן שתי דרכים עיקריות לבטא את הטענה הזו: האחת, היא הצגה של הטענה בצורה יחסית או סובייקטיבית, והשנייה היא הצגה של הטענה כמוחלטת או אובייקטיבית. למשל, כשאדם אומר החולצה הזאת יפה, הוא מציג טענה מוחלטת, אך אם הוא אומר החולצה הזאת יפה בעיניי, הוא מציג טענה יחסית וסובייקטיבית יותר. אליעד כהן מסביר שהבחירה בין שתי הגישות האלה משפיעה מאוד על עוצמת השכנוע. כאשר אדם מתנסח בצורה מוחלטת (זה יפה, זה לא טוב, יש פה קיר), הוא מביע עמדה חזקה מאוד, מכיוון שהוא מציג את דעתו כאמת אוניברסלית. לעומת זאת, ... שבהם הוא לא היה רעב, ויהיו רגעים נוספים בעתיד שבהם הוא לא יהיה רעב, וכך הוא משתיל בתודעה שלו את ההבנה שמצבו זמני ולא מוחלט. מתי שכנוע אובייקטיבי יהיה אפקטיבי יותר? אליעד מסביר שיש מצבים בהם שכנוע אובייקטיבי, או מוחלט, אפקטיבי יותר דווקא משום שהוא נתפס כאמת ברורה שאין עליה עוררין. למשל, כשמישהו שואל האם יש פה קיר?, תשובה כמו כן, יש פה קיר נתפסת חזקה יותר מאשר אני כרגע רואה פה קיר, משום שהתשובה המוחלטת משדרת ביטחון מוחלט באמיתות הטענה. כך, דווקא במקרים בהם אדם מתלבט או מטיל ספק, עדיף לנקוט בניסוח מוחלט, שימנע ערעורים פנימיים ואפשרות לחשיבה אחרת. איך להחליט באיזה סוג שכנוע להשתמש? אליעד מדגיש כי ההחלטה על סוג השכנוע - אובייקטיבי או סובייקטיבי - צריכה להתאים להקשר ולמטרת השכנוע. אם המטרה היא לחזק מחשבה או תחושה ... שכנוע סובייקטיבי יכול לעזור. לעומת זאת, אם המטרה היא לבסס אצל האדם אמונה מוצקה ויציבה לאורך זמן, יש לנקוט בשכנוע מוחלט ואובייקטיבי יותר. לדוגמה, אם רוצים לשכנע אדם שהשמלה שלך יפה, עדיף להגיד השמלה יפה ולא בעיניי השמלה יפה, כי הביטוי ... שיש לאדם. כאשר אדם טוען זה רע, ניתן להחליש את הביטחון שלו באמירה הזאת באמצעות הצגת שאלות כגון: האם זה רע באופן מוחלט, או רק רע כרגע? האם ייתכן שבעיני מישהו אחר זה לא רע?. הטלת הספק הזאת גורמת לאדם להכיר באפשרויות אחרות, וכך להחליש את העוצמה של הדעה השלילית שלו. באותו אופן, כשאדם אומר אני לא רוצה את זה, ניתן לשאול האם אתה לא רוצה את זה באופן מוחלט, או שייתכן שבעתיד כן תרצה?. כך, הטלת הספק יוצרת פתח לחשיבה חדשה ומשנה את מידת ההזדהות של האדם עם המחשבה השלילית ... ולא להשתמש במונחים יחסיים או סובייקטיביים (בעיניי, כרגע) בצורה לא מבוקרת. יש לבחון היטב את המטרה, לבדוק את ההקשר, ולהחליט בצורה מודעת ומכוונת מה הניסוח המתאים ביותר למטרה הספציפית שאנו מנסים להשיג. לדוגמה, אם אדם כבר בטוח בטענה שלו, ...

... התלהבות. אדם שחושב ששום דבר לא משנה יכול בקלות להיקלע לתחושת אפתיה וחוסר עשייה, ולשקוע בריקנות ובשעמום. אליעד כהן מציין שהבעיה מתחילה כאשר האדם לא באמת מצליח להחליט עד הסוף אם משהו משנה או לא משנה. הוא נע בין שני מצבים סותרים אלו כל הזמן, מה שגורם לו לסבל כפול. אם הוא מחליט שמשהו משנה, הוא נתקף בפחד ובאי נוחות מפני הלחץ והחובה שהוא כופה על עצמו. ואם הוא מחליט ששום דבר לא משנה, הוא שוקע בתחושת חוסר משמעות ואובדן המוטיבציה. אליעד מגדיר מצב ... עמוקה, כי הוא בטוח לגמרי בצד אחד בלבד. המצוקה העמוקה נובעת מהספק ומאי הוודאות שבין שני ההפכים, המאבק הפנימי המתמשך בין שתי התפיסות המנוגדות. כשהאדם אינו מסוגל להחליט סופית האם הוא מאמין שיש משמעות, או שאין משמעות, נוצר מתח תמידי. אליעד מדגיש ...

... בשליטתו המלאה, אלא קיים כבר מראש. הרצון פשוט מופיע במודעות האדם מבלי שהוא יצר אותו. לדוגמה, אדם לא מחליט במודע לרצות להצליח או לרצות להימנע מכאב, אלא הרצונות הללו פשוט קיימים בתוכו לפני שהספיק להחליט אם הוא רוצה בהם או לא. אליעד מבהיר כי ככל שאדם מעמיק יותר בחקירת מקור הרצון, הוא מגיע להבנה שהרצונות אינם שלו באופן מוחלט, אלא משהו שכאילו נכפה עליו. אך למרות זאת, הוא ממשיך להזדהות איתם. ההזדהות עם הרצון היא שמייצרת את התחושה שהרצון הוא חלק מהאדם ... אך האדם כבר לא מרגיש שהם מגדירים אותו או שולטים בו. במצב כזה, האדם יכול להגיע לחוויה של חופש מוחלט מהזדהות עם הרצונות שלו. הוא נותן דוגמה נוספת לכך שאם לאדם הייתה אפשרות ללחוץ על כפתור שיסלק ממנו את כל הרצונות, הוא לא היה ... ולכן לא באמת רוצה להשתחרר מהם לחלוטין. הוא רוצה להשתחרר רק מהרצונות שמפריעים לו, אך לא מכולם באופן מוחלט. מהי משמעות ההזדהות עם הרצון ואיך היא יוצרת סבל? אליעד מדגיש שהסבל שהאדם חווה אינו מגיע מהרצון עצמו, אלא מההזדהות איתו. אם ...

... יש גם קושי תמידי, כיוון שהוא לעולם לא יגיע לסיפוק מוחלט, והוא תמיד יראה חסרונות בכל דבר. איך להתמודד עם חוסר שביעות רצון תמידי? אליעד מציע פתרון פרקטי: לקחת את הדבר שאותו אתה רוצה מאוד, למשל להיות ... אלא מעצם קיומו של הרצון, שמהווה חיסרון בפני עצמו. למה קשה להחליט מה אנחנו באמת רוצים? בדיאלוג שניהל אליעד בהרצאה, מובאת דוגמה של אדם שאומר שהוא רוצה להיות אומן ולהרוויח מיליונים, אך לא מצליח לעשות ... הזה נותן להם מוטיבציה. אדם ללא שום חיסרון, באופן מוחלט , עלול לאבד כל עניין בחיים ולא ימצא סיבה לעשות משהו. איך אפשר לקבל את המציאות כמו שהיא? אליעד אומר שהפתרון האולטימטיבי הוא להבין שכל אפשרות ... משהו? איך להבין את עצמי? איך לשחרר את הרצון? מה זה אושר מוחלט? האם אפשר להגיע לסיפוק מלא? איך להתמודד עם רצונות מנוגדים? ...

... כלשהו הם אלו שמנהלים אותו. מכאן, אליעד מביא דוגמה של אדם שחושב שהוא מנהל את עצמו חלקית, בעוד שחלק אחר מנוהל על ידי גורם אחר. אליעד שואל מי החליט על החלוקה הזו, ומסביר שאם האדם עצמו החליט מי מנהל אותו, הוא בעצם עדיין זה שמנהל את הכל. אך אם מישהו אחר החליט זאת, הוא המנהל האמיתי של הכל, כולל הבחירות שהאדם חושב שעשה בעצמו. מה אם כל דבר מנהל את עצמו? אליעד מציע אפשרות נוספת: אולי כל דבר מנהל את עצמו. הוא מבהיר את הרעיון בעזרת דוגמה פשוטה: כשהאדם מרים יד, הוא יכול לומר שהוא החליט להרים את היד, או שהיד החליטה לזוז בעצמה. אליעד ממשיך את ההסבר ומציע לחשוב שהמציאות מורכבת מאינספור חלקיקים קטנים, כאשר כל חלקיק מחליט על תנועתו בעצמו. במקרה כזה, האדם עצמו לא עושה כלום, הכל פשוט קורה מעצמו. אליעד מחדד עוד יותר ואומר שאם כל נקודה במרחב ובזמן מחליטה לזוז מעצמה, גם אז אין משמעות לבחירת האדם, כי הכל מתרחש באופן עצמאי ללא שליטתו. האם קיים הבדל בין אדם לכיסא? בנקודה זו עולה השאלה של תודעה: האם יש הבדל אמיתי בין האדם ... שהוא חושב שהוא האחראי לסבל שלו. בסופו של דבר, מה שמשנה זה לא האמונה בבחירה, אלא האם האדם מאמין שיש לו יכולת לשנות את המצב בפועל. האם צריך להחליט בין בחירה לחוסר בחירה? אליעד מסכם שהשאלה אם יש בחירה או אין בחירה היא בעיקר שאלה פילוסופית, אבל בפרקטיקה זה לא משנה. המטרה היא שהאדם ישקיע את המאמץ המקסימלי כדי ...