... שכל אדם צריך קודם כל לשאול את עצמו האם ההצלחה או הכישלון שהוא חווה הם סיבתיים או אקראיים, ומשם להחליט האם יש טעם לנסות שוב או לא. איך להתמודד עם פחד מכישלון? האם הכישלון שלי אקראי או סיבתי? האם ... אני כנראה אכשל היא נכונה או לא נכונה זה שהוא לא סגור על זה זה נכון אבל עכשיו הוא החליט די אני סגור על זה אני אכשל לא רוצה יותר לנסות הוא אומר הנה ניסיתי לא הצלחתי יום ויום ... במה שניסית לדוגמה. ש: את זה אתה מגדיר עכשיו זה לא נכון שזה ככה יכול להיות זה אלים מהשמיים החליטו שאתה לא תצליח זה לא קשור לסיבתי בכלל. אליעד: נגיד בן אדם קורא תהילים סתם לא משנה דוגמה אחרת ...

... בפני עצמה לעולם אינה תשובה. לדוגמה, אדם יכול לשאול איך השולחן הגיע לפה? ובגלל שאין לו תשובה ברורה, הוא מחליט שההסבר שהמציא חייב להיות נכון, אחרת אין לו הסבר חלופי. אליעד מדגיש שזו אינה הוכחה אמיתית, אלא סוג של ... להסביר משהו, אין בכך הוכחה שההסבר שהמציא חייב להיות נכון. למשל, אדם שלא יודע איך נברא העולם יכול מיד להחליט שאלוהים ברא את העולם, אך זו איננה הוכחה אמיתית, אלא רק ניסיון למלא פער בידע מתוך קושי לשאת מצב ... זה קורה?, כאילו העובדה שאין הסבר אחר מהווה הוכחה שההסבר שלו חייב להיות נכון. אליעד מציין שזו טעות לוגית מוחלטת, משום שהיעדר הסבר אלטרנטיבי אינו מוכיח את נכונות ההסבר הקיים. איך להימנע מטעות של הוכחה בדרך השאלה? הדרך להימנע ...

... חייבים לבחור את מי לשנוא ואת מי לאהוב? אליעד מסביר שכדי לשמור על בריאות נפשית ויציבות רגשית, האדם צריך להחליט באופן מודע את מי הוא אוהב ואת מי הוא שונא. המוח לא בנוי לאהוב בלבד או לשנוא בלבד, אלא ... לא תוכל להיות רחמן. מבינים את הסיפור? ש: כן. אליעד: ולכן כל בן אדם בשביל הבריאות הנפשית שלו צריך להחליט את מי אני שונא בחיים האלה את מי אני אוהב בחיים האלה על מי אני כועס בחיים האלה על ... את עצמך את מי אני בוחרת לשנוא. ש: אוקי איך אני עושה את זה? אליעד: זה אומר שאת צריכה להחליט לבחור יש בעולם הרבה אנשים נכון אני מעדיף שלא תבחרי אותי לשנוא אותי, בסדר אבל כעיקרון את צריכה להחליט אני מכירה הרבה אנשים בחיים שלי את מי אני רוצה לשנוא אני רוצה לשנוא הומואים אני רוצה לשנוא יהודים ...

... להם אמונה שלמה באמת. לדוגמה, הוא מתאר רב שחלה והתפלל דרך קריאת פרקי תהילים, אבל כשהדבר לא עזר לו, החליט ללכת לרופא. כאן, אליעד כהן מדגיש נקודה חשובה: מלכתחילה הרב לא הסתמך באמת על התפילה שלו באופן מלא, כי ... כמעט לא מגיע לרמת ביטחון של מאה אחוז באלוהים, מכיוון שתוך כדי תפילה הוא תמיד לוקח בחשבון שאלוהים עלול להחליט אחרת. בנוסף, אנשים דתיים לרוב חושבים שהסיבה שהבקשה שלהם לא התקבלה נובעת מחטאים, עבירות או החלטות בשמיים שהם אינם מבינים. אליעד מדגיש שהבעיה היא לא שאלוהים לא פעל לטובתם, אלא שהם עצמם לא האמינו מלכתחילה באלוהים בצורה מוחלטת. לכן, אם קורה דבר הפוך ממה שהתפללו, הם ממהרים לתרץ שזה בגלל חטאים או גזרות בשמיים, ולא בגלל שהביטחון ... הזה עם ביטחון באלוהים, כי הוא לעולם לא באמת מאמין באלוהים במאה אחוז. תמיד קיימת בו ההנחה שאלוהים עלול להחליט אחרת, וכך נמנע ממנו אותו כישלון מוחלט של האמונה. האם תפילה לאלוהים באמת מגבירה את הסיכוי שיקרה מה שרוצים? אליעד מציין כי אנשים דתיים מתפללים וקוראים ... באות לידי ביטוי. האם ביטחון באלוהים יכול להיכשל? לדברי אליעד כהן, ביטחון אמיתי באלוהים אינו יכול להיכשל, משום שביטחון מוחלט פירושו שאין ספקות ואין אלטרנטיבה. אבל המציאות מלמדת כי לרוב בני האדם, במיוחד הדתיים, יש ביטחון חלקי בלבד, ולכן ...

קבלת החלטה בריאותית, איך לקבל החלטה? תהליך קבלת החלטה, איזה תזונה לבחור? בדיקת דם, כולסטרול, דיאטה, איך להחליט? איך לדעת מה נכון? איך לקבל החלטה נכונה בנושאי בריאות ובדיקות דם? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בתהליך קבלת החלטה, בדגש על החלטות בריאותיות, כמו החלטה לגבי דיאטה, בדיקות דם, כולסטרול, ותזונה נכונה. אליעד מתחיל בדוגמה של אדם שערך בדיקות דם וגילה תוצאות שקשורות לכולסטרול. האדם הזה נתקל בבעיה כיצד לקבל החלטה לגבי הבריאות שלו, מכיוון שישנם מספר סוגים של כולסטרול - כולסטרול טוב (HDL) וכולסטרול רע (LDL). הדילמה נוגעת לשאלה אם להאמין לתוצאות הבדיקות, איך להבין אותן, ומה ההחלטה הנכונה ביותר לקחת. איך להחליט אם להאמין לתוצאות בדיקת דם? אליעד מציג את התהליך שבו האדם מגלה שיש לו כולסטרול גבוה והוא מתלבט אם ... מאמין למי שמסר לו את התוצאות? אליעד מסביר שהאמונה באותם מומחים ובדיווחיהם, היא בסופו של דבר נקודת מפתח בכל קבלת החלטה בריאותית. איך לבדוק לעומק את המידע הבריאותי שקיבלת? אליעד מציג את האפשרות שהאדם יכול לחקור בעצמו כדי להגיע לאמת ... אומר שאפשר ללכת לחוקר המקורי, לשאול אותו שאלות, לדרוש לראות את המחקרים וההוכחות, ואז להגיע לוודאות עצמאית יותר לגבי ההחלטה הבריאותית. אליעד מסביר שתהליך כזה הוא כמובן ארוך ומסובך ודורש השקעה רבה של זמן ומשאבים, אבל זאת הדרך הבטוחה והיחידה להגיע לוודאות מוחלטת. האם באמת יש דרך קיצור לוודאות בריאותית? אליעד מסביר שאם רוצים להגיע לוודאות מוחלטת שההמלצות הבריאותיות נכונות, אי אפשר להימנע מהמחקר העצמי המעמיק. הוא מדגיש שאין דרך מהירה או קיצור דרך לכך. אפילו אם הרוב המוחלט של האנשים חושבים שדבר מסוים נכון, זה לא מהווה הוכחה מוחלטת. הוא מציג אפשרות שלקבל את דעת הרוב תהיה אולי נוחה יותר ומהירה יותר, אבל לעולם לא תיתן וודאות של מאה אחוז. לדוגמה, גם אם כולם אומרים שיש לך כולסטרול רע, זו עדיין אמונה, ואין הבטחה מוחלטת לכך שהתוצאות נכונות. האם לשנות את התזונה או לקחת תרופות? אליעד מפרט שלרוב האנשים אין באמת וודאות מוחלטת לגבי הפעולה שהם מחליטים לנקוט, אבל הם בכל זאת נוקטים בפעולה כלשהי - משנים את התזונה, לוקחים תרופות, או מחליטים לא לעשות דבר, הכל על סמך רמת האמונה שלהם בהמלצות שקיבלו. הוא מבהיר שגם אם האדם לא בטוח במאה ... קיבל או על רוב התוצאות של בדיקות רפואיות. זאת, למרות שהוא לא בדק כל פרט בעצמו. למה אנשים מסתפקים בהחלטות לא וודאיות בנושא הבריאות? אליעד נותן הסבר על כך שרוב האנשים לא מבצעים בדיקה עצמית מעמיקה, מכיוון שזה יקר, ... שלו, ולכן הוא מעדיף להאמין למערכת הרפואית. למרות זאת, אליעד מדגיש שאם האדם באמת רוצה לדעת את האמת באופן מוחלט, הוא יצטרך לבדוק בעצמו כל דבר: להיפגש עם החוקרים, לבדוק את אמינות הבדיקות, להבין מה בדיוק נבדק, ולבחון מה ... ומהירה יותר, אבל היא משאירה את האדם תמיד ברמת אי - ודאות מסוימת. מה ההמלצה הסופית של אליעד בנושא החלטות בריאותיות? אליעד כהן ממליץ להבין ולהיות מודע לכך שכל החלטה מבוססת על אמונה ברמות שונות. אין דרך להימנע מזה לגמרי, אלא רק להכיר בזה ולהחליט בצורה מודעת עד כמה מוכנים להסתמך על אמונה ועד כמה מוכנים להשקיע במחקר עצמי מעמיק. הוא לא שולל אף אחת מהאפשרויות, אך מדגיש שהדרך היחידה להגיע לוודאות מוחלטת היא לבדוק כל פרט בעצמך ולא להסתמך באופן עיוור על המלצות חיצוניות. איך להחליט לגבי כולסטרול? האם תוצאות בדיקות דם אמינות? איך לקבל החלטות בריאותיות נכונות? איך לבדוק מידע רפואי בעצמך? האם לשנות תזונה בעקבות בדיקת דם? האם להאמין לדעות הרוב?

... ספק בתחושות? אליעד מסביר שאפילו התחושות שלך, למשל תחושת הרעב או אי - הנעימות, הן לא באמת שלך באופן מוחלט. אתה לא מחליט להרגיש אותן, הן מופיעות מעצמן. אתה גם לא יכול פשוט להחליט שהן ייעלמו. כלומר, התחושות והחושים נכפים עליך. הוא ממליץ לך לשים לב ולהיות מודע לכך שכמעט כל מה שאתה ...

... כדי לטפל בפחד. בשל כך, אליעד ממליץ על גישה אחרת לגמרי: לומר לעצמך שאתה ממשיך לעשן בכל מקרה. לדוגמה, להחליט מראש: לא משנה מה, אני אמשיך לעשן לפחות עד סוף החודש, גם אם אגלה שזה מאוד מזיק. ההחלטה הזו מפחיתה את הלחץ הפנימי ומאפשרת לך להבין באמת למה אתה מעשן, מבלי שהתשובה תחייב אותך להפסיק לעשן. איך ... אני אצטרך להפסיק לעשן ואני לא רוצה להפסיק לעשן ולכן מה שצריך לעשות להגיד אני ממשיך לעשן בכל מקרה, תחליט החלטה אני עד סוף החודש הזה מעשן לא משנה מה גם אם אני אגלה שאני עומד למות אמשיך לעשן לא ...

... להפסיק להשקיע כשהוא לא רואה תוצאות מידיות. הוא מגיע עם מוטיבציה גבוהה מאוד, מתאכזב כאשר אין תוצאות מהירות, ואז מחליט לנטוש לחלוטין את המטרה, גם כאשר בפועל יש פוטנציאל גבוה להצלחה בעתיד. איך לאזן בין הרצון החזק להשיג מטרה ... דווקא נחוצה. במצבים שבהם פעולה מיידית ונחרצת היא הכרחית, אם האדם יהסס, הוא לא יצליח. במצבים כאלה האדם חייב להחליט בבירור: או שהוא עושה את הפעולה, או שהוא לא עושה אותה בכלל. ההיסוס לא יכול להוביל לתוצאות טובות במקרים ... לפעמים בשביל להצליח לעשות משהו לפעמים זה שחור ולבן כאילו אם אתה תהסס זה לא יעבוד לך אתה צריך להחליט או שאתה רוצה ואתה עושה או שלא לא היסוס לא יעבוד פה צריך להחליט אין היסוסים אל תעשה תהסס לא יעבוד לך. לעומת זאת יש מקרים שבשביל להשיג את המטרה יכול להיות שהשגת ... צריך להיות מסוגל לרצות אותה וגם לא לרצות אותה אם אתה רק רוצה להשיג את המטרה כמובן לא באופן מוחלט כי אם זה היה באופן מוחלט לא הייתה את הבעיה הזאת אבל אם אתה מאוד רוצה להשיג משהו ואתה לא מסוגל גם לרצות אותו פחות ...

... הדבר הזה? ולהגיע לנקודה שבה אין לך תשובה ברורה ואתה אומר לעצמך לא יודע. בנקודה זו של חוסר ידיעה מוחלט, עומדות בפניך שתי אפשרויות: האפשרות הראשונה היא לקבל את המצב ולהחליט שאתה פשוט לא יודע, וזאת המציאות ואין מה לעשות לגבי זה. האפשרות השנייה היא להגיד לעצמך שאתה באמת לא ... לא יודע מדוע אתה רוצה משהו, זה לא אומר שאתה חייב להמשיך לרצות את זה. במילים אחרות, חוסר ידיעה מוחלט יכול להוביל לשחרור מהרצון עצמו. מהי הדוגמה של העמידה על הראש ואיך היא מסבירה את הנושא? אליעד כהן נותן ... סיבה אמיתית, אתה יכול להשתחרר ממנו. איך ההבנה שאין סיבה אמיתית יכולה להוביל לשחרור מהרצון? כאשר אתה מגיע להבנה מוחלטת שאין סיבה אמיתית או הגיונית לרצון שלך, אתה מגיע לחוסר ידיעה מוחלט. בחוויה הפנימית שלך, אתה מבין שאינך חייב יותר להיאחז ברצון זה. אם תמשיך לרצות אותו, זו תהיה בחירה מודעת ... אין לך יותר מקום להתלונן על הסבל שנגרם בעקבות הרצון. אם בכל זאת אתה בוחר להמשיך להאמין בהבדל, זאת החלטה שלך בלבד. למה אסור לתת תשובות מעגליות או תשובות נרדפות בזמן חקירת הרצון? אליעד כהן מזהיר מפני מתן תשובות מעגליות או נרדפות, כי תשובות מסוג זה עוצרות את החקירה ומונעות הגעה לחוסר הידיעה המוחלט. לדוגמה, תשובה נרדפת תהיה אם אתה שואל למה אני רוצה משהו? ועונה כי אני אוהב את זה. במקרה כזה ... להבנה האמיתית של הרצון שלך ולהשתחרר ממנו, או לבחור בו באופן מודע לחלוטין. מה המשמעות של להגיע לחוסר ידיעה מוחלט לפי אליעד כהן? להגיע לחוסר ידיעה מוחלט פירושו להבין לעומק שאין לך באמת סיבה הגיונית ומוצדקת לרצון מסוים. כאשר אתה מגיע למקום הזה, אתה משתחרר מההיאחזות ... ומאפשרת לך לחיות בתחושת שחרור אמיתית. אליעד כהן מדגיש שהבחירה להמשיך להאמין או לרצות משהו אחרי שהגעת לחוסר ידיעה מוחלט היא שלך בלבד. אף אחד לא מכריח אותך להחזיק באמונה שיש הבדל בין רוצה ללא רוצה, ולכן לאחר שהבנת ... בסבלך או בחוסר הנוחות שנגרמת בעקבות האמונה או הרצון שלך. איך להבין את הרצון שלי? איך להגיע לחוסר ידיעה מוחלט? מהן תשובות מעגליות? איך להשתחרר מרצון ללא סיבה? למה אסור לתת תשובות נרדפות בחקירה עצמית? מהי חקירה עצמית נכונה? ...

... הרעיון הוא שאפילו פעולה קטנה עדיפה על אפס פעולות. אך לצד העיקרון הזה, אליעד מזהיר מפני מלכודת: ברגע שאדם מחליט שהוא עושה מעט, הוא עלול מהר מאוד לגלוש שוב לעשיית הרבה, כי המוח אומר לו אם כבר התחלת קצת, תמשיך ותעשה יותר. למשל, אדם מחליט להתחיל לעשות פעילות גופנית ואומר לעצמו שיתאמן רק חמש דקות ביום. ברגע שהוא מתחיל בחמש דקות, הוא עלול להתפתות להמשיך לעשר דקות, ואז המוח שלו מתרגל לכך שההחלטה קצת אינה אמיתית. בפעם הבאה שהאדם יגיד למוח שלו אני עושה קצת, המוח יחשוב שזה בעצם אומר הרבה, ולכן ... להתחיל בכלל, מתוך תחושה של עומס או לחץ. איך להימנע ממלכודת הקצת שהופך להרבה? אליעד ממליץ אסטרטגיה פרקטית ברורה: כשהחלטתם לעשות מעט, תתעקשו לעשות מעט בלבד, גם אם יש לכם כוח לעוד. למשל, אם אדם החליט לרוץ רק שתי דקות ביום, עליו להקפיד לעצור אחרי שתי דקות, למרות שהוא מסוגל להמשיך. הסיבה לכך היא לתת למוח את המסר הברור: אני יכול לעשות קצת ולסיים בזה. על ידי כך, המוח מבין שהחלטות קטנות הן אמינות, ובפעם הבאה שהאדם יצטרך להתחיל משהו קטן, המוח לא ימנע ממנו זאת מראש. איך לאזן בין הרצון לעוד לבין הצורך בעצירה? אליעד מסביר כיצד לנהל נכון את הדיאלוג הפנימי. אדם שרוצה להיגמל מסיגריות למשל, יכול להחליט להוריד את הכמות באופן מתון, למשל מ - 20 סיגריות ל - 18 ביום. המוח ינסה לדחוף אותו להפסיק ... האדם ייכנע לפיתוי של לעשות יותר, הוא יגלה מהר מאוד שהוא חזר לנקודת ההתחלה, כי המוח ירגיש שאין ערך להחלטות הקטנות, ואז בפעם הבאה הוא לא יאמין להחלטה כזו. אליעד מדגיש את חשיבות ההתעקשות. גם אם האדם מרגיש שיש לו את הכוח להמשיך מעבר למה שהחליט מראש, עליו לסרב לפיתוי ולהתעקש לבצע בדיוק את מה שתכנן. ההסבר לכך הוא פסיכולוגי: המוח מתרגל שיש משמעות וכוח להחלטות קטנות ומדויקות, ואז האדם מצליח לייצר הרגלים חיוביים באופן יציב וקבוע. כיצד ליצור הרגלים חדשים ביעילות? על פי אליעד, ... וברורות, ולהקפיד לא להגדיל את הפעולה מעבר למה שתוכנן מראש, אפילו אם יש רצון ויכולת לעשות זאת. לדוגמה, אדם שהחליט להתחיל לעשות ספורט חמש דקות ביום, חייב לעצור אחרי חמש דקות, גם אם הוא מרגיש שיש לו כוח ליותר. אחרי שעה, אם ירצה, יוכל לעשות שוב חמש דקות נוספות, אך בכל מקטע, עליו להתמיד ולהקפיד לעשות בדיוק מה שהחליט. הנקודה החשובה של אליעד היא לא רק העשייה עצמה, אלא האימון של המוח לקבל החלטות קטנות כהחלטות רציניות ומחייבות. כך האדם מלמד את עצמו שהוא מסוגל לעמוד בהחלטות שלו, גם אם הן מינימליות לכאורה. לאורך זמן, הגישה הזאת מחזקת את כוח הרצון והיכולת לעמוד במטרות. מוטיבציה שלילית ...