... לשנות את המציאות: לגרום לבן להתקשר אליך בפועל. לשנות את הרצון למצב חיובי: אני רוצה שהוא לא יתקשר אליי, כלומר, להחליט שזה חיובי עבורך שהוא לא התקשר. לשנות את הרצון למצב נייטרלי (לא משנה): לא ...

... אלא קשורה לאופי הניירת. בוחנים האם האדם מפחד לפנות לאדם אחר שאליו הוא צריך להעביר את הניירת, או מפחד להחליט החלטה הקשורה לניירת. במידה והבעיה אינה בכך, ממשיכים לשלב הבא. מבודדים כל ... ועדיין לא להרגיש רע גם כשהוא נזכר באירועי עבר אלו. הפתרון השני הוא עמוק יותר מכיוון שהוא עוסק בשחרור מוחלט של הטראומה, כך שהאדם לא יחווה פחד או אי נעימות כשהוא נתקל בדברים ... את זה למישהו, אוקי אתה חייב להביא לו את זה הוא יכול לטפל בזה לבד אולי אתה לא רוצה לפנות אליו אולי הקושי להחליט מה אתה צריך לעשות עם הניירת אולי אתה לא רוצה לקרוא מה כתוב שם כי עצם ... תעשה לך רע מבודדים את זה זה גם לא זה, אוקי הלאה עכשיו אם נגיד לדוגמה זה היה רק אם היית יודע שלא צריך להחליט יכול להיות הניירת הזאת אתה לוקח זה הכל פרסומות אתה זורק לפח היית עושה את ... המכתב שים אותו על השולחן תיקח אותו תפתח את המעטפה אולי הבעיה בפתיחה תמיין אולי הבעיה במיון אולי הבעיה בהחלטה אולי הבעיה בלדבר עם ההוא שצריך לטפל עוברים שלב שלב תיסע למקום תחפש ... מוצא את זה זה מה שהיית אומר לו לעשות? אליעד: כן אז תקשיב אתה חייב לעשות את זה שים על זה את נטל ההוכחה תחליט הפוך אני עושה את זה אלא אם כן תהיה לי סיבה שלא ותרגיש מזה רע ותבדוק למה ...

... האדם שלם לגמרי עם הרצון, ולא חווה התנגדות פנימית כלשהי. בכל מצב אחר, שבו קיים ספק פנימי או קונפליקט, אליעד ממליץ להשתמש בשיטת נטל ההוכחה על מנת להשיג בהירות ולקבל החלטות מדויקות יותר. איך להתמודד עם רצונות לא רצויים? מה זה רצון חופשי? איך לחזק את הרצון להתמיד? איך להפסיק לעשן בעזרת המחשבה? איך להחליש ספקות פנימיים? ...

... וחד או שכנוע איטי והדרגתי? הוא מסביר שהתשובה תלויה בהקשר ובמטרות הספציפיות של האדם המבקש לשכנע. הוא מדגיש כי ללא הבנה ברורה של המטרה שאותה רוצים להשיג, לא ניתן להחליט איזו שיטה היא הטובה ביותר. למה חשוב להגדיר את מטרת השכנוע? לפי אליעד כהן, לפני שניתן להחליט איזו אסטרטגיית שכנוע לבחור, חייבים לדעת במדויק מהי המטרה שרוצים להשיג. לדוגמה, אם המטרה היא להכניע את האדם השני בוויכוח ולהוביל אותו ... אישי? אליעד כהן טוען כי בכל אדם קיימים שני כוחות מנוגדים: הרצון לדעת את האמת והרצון להרגיש טוב או להפיק תועלת אישית. לכן, כאשר אנשים מתווכחים או מתלבטים לגבי החלטה מסוימת, חשוב להבין ששני המניעים האלה משפיעים עליהם. לדוגמה, כאשר אדם מאמין בדעה מסוימת, הוא יכול להיות מושפע הן מהאמונה שהדעה נכונה (אמת) והן מהאמונה שהדעה הזאת תועיל לו אישית (תועלת). ההחלטה האם לשנות דעה או להחזיק בה, מושפעת מהאיזון בין שני המניעים האלה. אליעד מסביר שבכל דיון או ויכוח, חשוב מאוד לזהות איזה מהמניעים משפיע ...

... אלא אם כן הוא בטוח שאותו אדם לא ינצל את הכוח לרעה. כדי לקבל כוח השפעה ושליטה מוחלט על אנשים, האדם צריך להגיע למצב שהוא מוותר לגמרי על הרצונות ... לו שום רצון עצמי שמתנגד למה שקורה בפועל. זהו מצב אידיאלי שבו לאדם יש שליטה מוחלטת, מפני שברגע שאין לו שום התנגדות למציאות, הוא הופך את עצמו ... כהן מסביר שכדי לקחת אחריות על אנשים אחרים, האדם חייב קודם כל להיות בטוח ושלם עם ההחלטות שהוא מקבל עבור עצמו. אדם שלא שלם עם ההחלטות של עצמו ולא בטוח שהוא תמיד פועל לטובת עצמו, תמיד יחשוש לקבל החלטות עבור אחרים, כי הוא לא יודע אם הוא יעשה להם טוב או יגרום להם נזק. הצעד הראשון להתגבר על הפחד הזה הוא להתחיל בכך שהאדם יהיה שלם עם ההחלטות שלו, ורק אז הוא יוכל להחליט עבור אחרים בביטחון מלא. האם יש הבדל בין לא להתנגד למציאות ... מראה שישנן דרגות שונות של שליטה על המציאות, והמצב הגבוה ביותר הוא מצב של רצון מוחלט. האם אפשר לפעול בלי שום אינטרס אישי? בסופו של דבר אליעד ... לו. ש: אז איך אני יוצא מזה? אליעד: קודם כל אתה עוזר לעצמך להיות בטוח בא נגיד ההחלטות שאתה מחליט לעצמך אתה שלם איתם לפני שאתה מחליט לאחרים מה הם יעשו לעצמך כל החלטה שאתה מחליט עם עצמך אתה שלם איתה? ש: אבל אמרת שאין סיכוי. אליעד: צודק נכון מה אני שאלתי אבל האם כל החלטה שאתה מחליט לעצמך בחיים אתה בטוח שאתה פועל אך ורק לטובתך האישית ושאתה לא דופק את עצמך אף פעם בטוח בזה? ש: לא. אליעד: אז בא נתחיל בזה שעל ההחלטות שלך תהיה שלם איתם אחר כך נבדוק איך אתה מחליט לאחרים תהיה שלם עם זה. ש: כאילו אני גם שלם עם זה מצד שני. אליעד: אז יפה מהצד שאתה גם שלם תהיה גם שלם עם זה שאתה מחליט למישהו אחר. עכשיו בא נסביר לוגיקה אחרת נגיד שאומרים למישהו ...

... ומהו יתרון? מי קובע זאת? אליעד כהן מסביר שהשפעת התפיסות שלנו על חיסרון ויתרון היא סובייקטיבית, ולא עובדה מוחלטת. הוא מציין שמה שנראה לנו כחיסרון הוא רק פרשנות אישית למצב, ואין שום דבר אובייקטיבי בהגדרת חיסרון. לדוגמה, אם מישהו אומר אני לא טוב בשחמט, הוא מתאר את עצמו כחיסרון בתחום מסוים. אך אליעד שואל: מי החליט שזו אמת מוחלטת? מה אם השחמט הוא לא חשוב לך? אולי בכלל לא היית רוצה להיות טוב בו? כך, כל מה שנראה כחיסרון נובע מהתפיסה שלנו, ולא מעובדה מוחלטת. האם יש צורך לשנות את החיסרון שלנו? אליעד מציין שכשאנחנו מזהים חיסרון, בדרך כלל יש לנו ... להיות גבוה יותר, אז הגובה שלך לא יהיה חיסרון, כי עצם הרצון לשנות אותו נעלם. מה המשמעות של לקבל את עצמך באופן מוחלט? אליעד מסביר שקבלה עצמית מוחלטת היא מצב שבו אינך מוצא שום חיסרון בחיסרון שלך. אתה לא מרגיש שום צורך לשנות אותו או לתקן ... מההשוואות לאחרים ולצאת מהמעגל הזה. סיכום לסיכום, אליעד כהן מדגיש שההתיידדות עם החיסרונות שלך והקבלה העצמית המוחלטת מאפשרות לך להפסיק להרגיש חסרונות. כל חיסרון הוא רק פרשנות סובייקטיבית שלך, וברגע שתפסק להרגיש צורך לשנות אותו, תחווה שלמות אמיתית עם עצמך. ההבנה שכל מה שנראה כחיסרון הוא בעצם החלטה פנימית, תוכל לשחרר אותך מהצורך להשוות את עצמך לאחרים ולחיות בשלום עם מי שאתה. איך לקבל את עצמי? איך לאהוב את החסרונות שלי? מהי הערכה עצמית אמיתית? איך להשיג ביטחון עצמי מוחלט? מי החליט מה טוב ומה רע? איך להפסיק להשוות את עצמי לאחרים? איך להפסיק לרצות להשתנות? איך אפשר ... דוגמה פרקטית ומפורטת: אדם שחושב שהחיסרון שלו הוא שהוא לא מוצלח מספיק בלהשיג בת זוג. הדרך הראשונה להתמודד היא להחליט שהוא דווקא אוהב את המצב הזה - למשל, למצוא משהו חיובי בעובדה שאינו מצליח להשיג אותה, כמו ... למושגים כמו טוב ורע, יתרון וחיסרון. לדבריו, עצם הגדרת דבר כלשהו כחיסרון או כיתרון היא סובייקטיבית ואינה עובדה מוחלטת. הוא מביא דוגמה נוספת מתחום השחמט: אם אדם אומר אני לא טוב בשחמט, הוא כבר קבע שישנו מושג מוגדר של להיות טוב בשחמט. אך אליעד מפרק את הטענה הזו ושואל: מי החליט שזה טוב בכלל לנצח בשחמט? מה הופך את הניצחון לטוב? הרי כללי המשחק הם חוקים שרירותיים שבני ... (אתה בוחר להשקיע פחות בשחמט ויותר בדברים אחרים). בשני המקרים, המצב הזה לא באמת מגדיר אותך כבעל חיסרון באופן מוחלט, אלא זו פרשנות בלבד. מה באמת חשוב, החיסרון או הרצון שלך לשנות אותו? אליעד מדגיש שבכל ... ולא החיסרון לכשעצמו? לדוגמה, אם אתה חושב שאתה לא מספיק טוב בליצור קשר עם אנשים אחרים - זה לא אומר שזה חיסרון מוחלט. זוהי רק תפיסה שמגיעה מתוך השוואה לאחרים או מתוך רצון להרגיש יותר טוב. לכן, אליעד טוען ... חברתית, זוגית וכו) מבוסס כולו על חוקים שרירותיים שבני אדם המציאו. לכן, להגדיר את עצמך כחסר הצלחה בתחום מסוים זו החלטה סובייקטיבית, שמתבססת על חוקים שבחרת להאמין בהם או שאתה מקבל כחלק ממשחק חברתי. הוא ... הם שרירותיים. ברגע שתבין את זה, תוכל להשתחרר מהצורך להשוות את עצמך לאחרים. מה המשמעות של לקבל את עצמך באופן מוחלט? לקראת סיום ההסבר אליעד מסביר בצורה יסודית שקבלה עצמית מוחלטת היא מצב שבו אינך מוצא שום חיסרון בחיסרון שלך. אתה רואה את החסרונות שלך כחלק מושלם ממה ... ושלמות עם עצמך. איך לקבל את עצמי? איך לאהוב את החסרונות שלי? מהי הערכה עצמית אמיתית? איך להשיג ביטחון עצמי מוחלט? מי החליט מה טוב ומה רע? איך להפסיק להשוות את עצמי לאחרים? איך להפסיק לרצות להשתנות? ...

... כמו גובה או כמות כסף. אולם, כשמדובר בחוכמה, אין קונצנזוס ברור על מה זו חוכמה או כיצד מודדים אותה. במקרה כזה, אין אפשרות ברורה להעריך את החוכמה בצורה מוחלטת, מה שמוביל לשאלה מה בעצם מודדים כשאומרים שמישהו חכם יותר מאחר. האם אדם חייב ... בשפה הזו, מבלי שהוא באמת יודע אם האדם השני דובר את השפה בצורה נכונה. האם אפשר למדוד חוכמה בצורה אובייקטיבית? הבעיה במידת חוכמה נובעת מהעובדה שאין מדד מוחלט עבור חוכמה. כאשר יש מדד ברור, כמו רמת איי - קיו או הצלחה במשחק ספורט, ניתן לקבוע ... כדי להמחיש את הנושא, אליעד מביא דוגמה של אדם שעולה על סולם ואומר לאחרים: אתה מעליי בסולם. במקרה הזה, האמירה ברורה כי הגובה מוגדר ואפשר למדוד אותו באופן מוחלט. אבל בחוכמה, אומר אליעד, אין פרמטרים ברורים. כאשר אדם אומר אתה חכם ממני או הוא חכם יותר, הוא נשען על סולם שאיננו ברור ומוגדר מראש. אליעד מסביר שאפשר למדוד דברים אובייקטיביים כמו תוצאות של מבחן איי - קיו, כי אז יש מספרים מוחלטים: אחד קיבל 600, אחר קיבל 900, וזה מדיד. אך כשמדובר במושג מופשט כמו חוכמה, איך אפשר להחליט מי חכם יותר, כשאין הגדרה מוסכמת למה זו בכלל חוכמה? האם צריך להיות הכי חכם כדי להחליט מי חכם? אליעד כהן מעלה נקודה נוספת ומפורטת בעניין הזה: האם כדי להחליט שמישהו הוא יותר חכם, עליך בעצמך להיות הכי חכם? הוא מסביר שאם אדם קובע על ... מי חכם. זאת אומרת, אדם שמדרג אחרים על פי חוכמתם כביכול מציב את עצמו כמישהו שמבין מה זו חוכמה. כלומר, מי שקובע דירוג לחוכמה, מניח שיש לו ידיעה ברורה ומוחלטת של מושג החוכמה. אליעד מחזק את הטיעון עם דוגמה נוספת: אדם שאינו יודע לדבר סינית ... עדיין יכול להגיד מסי הוא שחקן טוב יותר ממני, כי כדורגל הוא דבר מדיד במובנים מסוימים, כמו כמות שערים או הצלחות במשחקים. אבל חוכמה איננה דבר מדיד בצורה מוחלטת כזו, ולכן השוואה בין אנשים על פי חוכמה היא בהכרח בעייתית ומטעה. אליעד מסכם ... לדוגמה נוספת, כאשר אדם אומר כל חיי חייתי בשקר ועכשיו גיליתי את האמת. אבל גם האדם הזה יכול שוב לגלות בעתיד שהוא טעה ועדיין חי בשקר, כי אין לו דרך ודאית ומוחלטת להבטיח שהפעם זו באמת האמת הסופית. אליעד מחזק ומבהיר את הנקודה החשובה: לאדם אין באמת יכולת מוחלטת לדעת בוודאות מי יותר חכם או מי הכי חכם, כל עוד אין לו הגדרה מוסכמת או ודאית של חוכמה. רק מי שיודע באמת מהי חוכמה באופן מוחלט יכול באמת לדרג אותה. מי הכי חכם בעולם? איך אפשר לדעת מי חכם? האם אפשר למדוד ...

... אליעד מציע דרך להתמודד עם הדחיינות הזו: פשוט להתחיל בפעולה קטנה, אפילו אם היא מינורית. לדוגמה, אם רוצים להתחיל ללמוד שפה חדשה, במקום להחליט ללמוד 50 מילים בבת אחת, אפשר להתחיל מחמש מילים בלבד, לחזור עליהן כמה פעמים, ובכך להרגיל את המוח להתחיל בעשייה. האם מעט זה גם טוב ... טוב, ובסופו של דבר יהיה לו קל יותר להתמיד, להמשיך ולהגדיל את משך האימון. בנוסף, הוא מביא דוגמה של אדם שרוצה לקום מוקדם בבוקר: במקום להחליט לקום כל יום בשעה שמונה בבוקר, עדיף להחליט פעם אחת בלבד בשבוע לקום מוקדם, וכך ליצור תנאי במוח שהפעולה הזו היא אפשרית, מה שבסופו של דבר יעזור לאדם להתרגל לשינוי. מהו הסוד של ... לא לקרות לעולם. במקום זאת, עליו להתקדם צעד אחד קטן בכל פעם, ורק אז יוכל לראות את הצעד הבא. בצורה זו הוא מסוגל להתמודד עם חוסר ודאות מוחלטת ולהתקדם בהדרגה אל עבר המטרה שלו. הוא גם נותן דוגמה של חקירה עצמית פנימית, שבה האדם שואל שאלות על החיים, המציאות והאמת. אף שאי אפשר ...

... הצד השני יכעס עליך או שיחשוב שאתה לא נחמד מספיק. בסיטואציה הזו, עליך לשאול את עצמך בכנות: האם באמת יש לך בחירה להחליט לא לתת את הסיגריה, או שהלחץ החברתי והפחד מתגובה שלילית גוברים על הרצון שלך? אליעד ממליץ לבחון מקרים כאלו לעומק, ולשאול את ...

... קניית חולצה, כדי להמחיש את ההתלבטויות שמתרחשות במוח לפני קבלת החלטה. האם תמיד יש התלבטות לפני קניית חולצה? לפעמים יש ויכוח פנימי, אך ... אם התלבטות לא הייתה ארוכה או כבדת משקל, האדם פשוט יקבל את ההחלטה ויתנהג לפי רצונו האמיתי. כך גם בנוגע לאוכל, ההתלבטות היא קצרה ומעטה, וההחלטה לאכול את העוגה כבר התקבלה בלא מודע. למה אנחנו רוצים להיראות טוב ולא ... שהמציא לעצמו הן שרירותיות וניתן להשתחרר מהן על מנת לקבל החלטות מתוך חופש פנימי. כיצד להחזיר לעצמנו את השליטה בהחלטה אם לאכול עוגה או לא? בסופו של דבר, אליעד מסביר שהשליטה נמצאת בידינו ... ללא היסוס. לפי אליעד, אין באמת מצב של חוסר שליטה מוחלט, משום שבפועל האדם תמיד עושה בדיוק את מה שהוא רוצה. גם אם האדם חושב שהוא ... כאשר היא רואה עוגה, היא מתלבטת אם לאכול או לא, אבל בפועל ההחלטה כבר נעשתה עמוק בתוכה. כשהיא בוחרת לאכול, זה אומר שההחלטה ליהנות מהעוגה ניצחה באותו רגע. למה אנחנו רוצים להיראות טוב ולא ... בחופשיות אם לאכול או לא. כיצד להחזיר לעצמנו את השליטה בהחלטה אם לאכול עוגה או לא? בסופו של דבר, אליעד טוען שהדרך האמיתית להשתחרר ...