... לו כאן שליטה על משהו. ושמאוד יכול להיות, שהוא נתון לחסדיו של מישהו אחר או יד המקרה וכיוב, שלא בטוח שטובתו של האדם, עומדת בראש סדר העדיפויות, של המנגנון שמחליט מה יקרה לאדם. והאדם מפחד להשתגע ולאבד שליטה, משום שהאדם מבין, שזה יכול ... קטן יותר, כך האדם מרגיש יותר טוב. ונמצא אם כן, שכדי שהאדם יוכל לשלוט בתחושת הטוב והרע שלו, לשם כך הוא צריך לשלוט, גם ברצון שלו, דהיינו, להיות מסוגל להחליט מה הוא רוצה. וגם האדם צריך לשלוט במציאות, ולוודא שהיא תתאים תמיד ... ברצון העצמי שלו בכלל. כי כדי לשלוט ברצון העצמי, לשם כך צריך שיהיה לאדם רצון עצמי, שלפיו הוא ישלוט ברצון העצמי שלו עצמו. כגון לדוגמה, שכדי שהאדם יוכל לבחור להחליט לרצות לאכול אוכל בריא, לשם כך צריך שיהיה לאדם רצון אחר, שיניע אותו ... נגד זה שום דבר. כי הרצון של האדם עצמו, הוא לא ממש בשליטתו העצמית. כך שהפחד המוצדק ביותר הוא, מכך שהמציאות תהיה נגד רצונו של האדם תמיד. שפתאום המציאות תחליט, שהיא תהיה בצורה מסוימת, ושהרצון של האדם יהיה בצורה מנוגדת לה. שעל ידי ... נגד הסבל שלו. וגם השכל של האדם, גם הוא לא בשליטת האדם. כי השכל של האדם עצמו, הוא לא כפוף לעצמו, אלא הוא כפוף לחוקיות שלפיה המציאות מנהלת אותו. כי המציאות מחליטה, כיצד השכל עצמו יחשוב. ולא השכל מחליט, מה בדיוק הוא יחשוב. כך שהאדם יכול להשתגע בכל רגע ורגע, ולאבד שליטה ... שליטה, היא חרדה מוצדקת מהיבט מסוים. כי אכן האדם לא ממש שולט בגורלו עד הסוף. ואעפכ, מצד אחד, זה מה שיש, ואין לזה פתרון. ומצד שני, אין כל בעיה, כי מבחינה מוחלטת, שום דבר לא באמת משנה. ומצד שלישי, הכל כרצונו של האדם תמיד וכולי. ...

... קשה, מנוחה, לעבוד או לנוח, שכל או רגש, קונפליקט רגשי, עבד של הרצון, לטחון מים, להתאמץ לא להתאמץ, חופש מוחלט האם יש הבדל בין שכל ורגש בהחלטות שלנו? אליעד מסביר שהאדם חווה קונפליקט פנימי בין שני כוחות, אותם הוא מכנה שכל ורגש. ישנם מצבים שבהם האדם מתלבט האם להקשיב לרגש ... האדם תמיד עובד עבור הרצון שלו. הוא מסביר שגם במנוחה, האדם עובד קשה מאוד כדי לממש את הרצון שלו לנוח. הרצון תמיד קיים, תמיד דורש מאמץ ומחויבות, ולכן האדם בעצם אף פעם לא נמצא במנוחה מוחלטת או בעבודה מוחלטת. האם באמת אפשר להגיע למצב של חופש מוחלט? אליעד מדגיש שיש רמה פנימית גבוהה יותר, שבה האדם יכול להסתכל על שני הרצונות הסותרים כמשהו אחד. ברמה זו, כבר אין קונפליקט בכלל, כי האדם ... פנימיים שלו, ששניהם דורשים מאמץ ושניהם נותנים תחושת סיפוק חלקית בלבד. האדם מבין שכל מה שהוא עושה זו עבודה תמידית לשם סיפוק רצונותיו, ולכן אין באמת מצב של לא לעבוד או לנוח באופן מוחלט . לדוגמה, הוא מתאר מצב שבו מישהו עובד ומתוסכל מכך, ואומר לו לדמיין שהוא נח זמן רב כל כך עד שהוא בעצמו כבר ירצה לעבוד, ואז לחוות מחדש את ... הזו מחזירה את האדם למחנה המשותף של כל הדברים, ומוציאה אותו מהסבל שנגרם מהמאבק בין שני רצונות שנראים מנוגדים רק ברובד השטחי. איך לפתור קונפליקט פנימי? מה עדיף לעבוד או לנוח? שכל או רגש איך להחליט? איך להשתחרר מהקונפליקט הרגשי? איך להיות חופשי מהרצון? מה זה חופש מוחלט? האם אפשר לא לעבוד בכלל? ...

... שלו, עליו לחזק אצל עצמו את האמונה באלוהים שלו. וכך גם כל כיוב. וזו זכותו המלאה של האדם להחליט, שהוא לא רוצה לחזק אצל עצמו את השכל שלו על חשבון הרגש שלו. ...

... מספיק ולא משמר אותם באופן פעיל, הם ייעלמו מהר מאוד. איך להצליח לשמר ידע והבנות לאורך זמן? אליעד מסביר שעל מנת לשמר ידע לאורך זמן, חייבים להתייחס אליו ברצינות מוחלטת, כמו לשמור על משהו יקר ערך. הוא נותן דוגמה ... בצורה ברורה בין להתייחס למשהו ברצינות לבין קצת יותר ברצינות. לדבריו, להתייחס קצת יותר ברצינות זו עדיין גישה שמבטאת זלזול וחוסר הבנה אמיתית של החשיבות. זה כמו להחליט להשתפר במשהו בצורה חלקית בלבד, ללא מחויבות אמיתית וללא רצון אמיתי בשינוי עמוק. לעומת זאת, להתייחס ברצינות מוחלטת זה מצב שבו אתה מחויב לחלוטין לדבר, מוכן לשלם כל ... אחר כך על התוצאות. כלומר, אם בחרת להתייחס לנושא מסוים בקלילות או בזלזול, אל תתפלא ואל תתלונן כאשר התוצאות יהיו בהתאם. הוא מדגיש שהדבר החשוב הוא שתהיה עקבי בהחלטה שלך: או שאתה רציני לגמרי, או שאתה מודע לכך ... מדבר על תפילה במסירות נפש. רבי נחמן מתאר מצב דמיוני בו אדם תלוי על שערה דקה, מעל הים, בחושך, כאשר למטה מחכים כרישים לטרוף אותו. במצב כזה, האדם יהיה ברמת רצינות מוחלטת - הוא יתרכז ויעשה הכל כדי לא ליפול. באותו אופן, מסביר אליעד, אדם צריך להיות רציני כלפי מטרה או ידע שהוא רוצה להשיג. זאת הרצינות שאליעד מתכוון אליה - רצינות שבה אין מקום לקצת או לפשרות קטנות, אלא רצינות מוחלטת והחלטה נחושה ללכת עד הסוף. מדוע אליעד לא מתאמץ ... את הידע וההבנה לתוך האדם בכל דרך אפשרית. אבל הוא אינו עושה זאת משום שהוא לא רואה בזה בעיה חמורה עבורו. הוא מסביר שזו האחריות של האדם עצמו להבין את חשיבות הדבר ולהחליט שהוא רוצה את ההבנה באמת. כל עוד האדם אינו באמת ...

... בשינוי שיטת החשיבה ובאופן שבו מתקבלות החלטות במדינה. הפגנה נגד משהו נקודתי כמו מחיר הקוטג או הדיור אינה יעילה, כי היא רק מזיזה את הבעיה למקום אחר. ... לעומק איך באמת עובדת הכלכלה ואיך מתקבלות החלטות פוליטיות. צריך להבין את המנגנון הפנימי, להבין כיצד כל חוק או החלטה משפיעים על השאר. לדעתו, הבעיה הבסיסית היא שהמנהיגים אינם מחויבים באמת לאזרחים אלא לאינטרסים האישיים ... הפתרון האמיתי הוא שינוי שיטת הניהול וקבלת ההחלטות ברמת השורש. מה המטרה האמיתית של המחאה? אליעד מסכם שהמטרה של כל המחאות בעולם נובעת משני מניעים בסיסיים: ...

... החיצוניים. מדוע כעס ושנאה הם בחירה אישית? אליעד טוען שהחלטה אם לשנוא או לאהוב היא תמיד לפי האינטרס האישי. אדם יחליט לשנוא אם הוא חושב שזה מיטיב איתו, למשל מעניק לו תחושת כוח או שליטה. אם יהיה לו אינטרס לאהוב או לפחות להיות אדיש, הוא ... הוא מביא דוגמה של אדם שקיבל מכה או סתירה: האדם יכול להחליט להחזיר ולהמשיך לשנוא, או שהוא יכול להחליט אני לא משוגע להוסיף סבל על עצמי, ולהרפות. איך ההתנגדות למציאות יוצרת סבל? אליעד מסביר שהסיבה העמוקה לכך שאנשים סובלים ...

... עיקריים: לקבל את המציאות באופן מוחלט, ולא להתנגד לה בשום צורה. במצב כזה האדם אומר לא אכפת לי מה קורה לי, לא אכפת לי אם טוב או רע, ... הדרך ההפוכה: שהאדם ישלוט באופן מוחלט ברצון שלו ויאמר לא אכפת לי מה המציאות רוצה, אני אלוהים של עצמי, ואני אחליט שאני רוצה את מה שקורה. האדם במקרה הזה משנה בכוח את הרצון שלו כך שהוא רוצה את האירוע שמתרחש, ... באופן מלא עם הרצון האישי שלו ולהחליט שהוא רוצה בדיוק את מה שהמציאות מביאה. אליעד מדגיש שאין חובה להבין למה המציאות רוצה משהו, מה שחשוב הוא להחליט אם אתה הולך עם רצון המציאות או מתנגד לה. האם אפשרי לרצות ולא לרצות בו זמנית? כן, אליעד ... להיות גם וגם: גם במצב של שליטה מוחלטת וגם במצב של אובדן שליטה מוחלט. הוא מסביר שלהיות אלוהים זה להיות גם בשליטה מוחלטת על הרצונות שלך וגם באובדן שליטה מוחלט שבו אתה מקבל את המציאות ללא כל התנגדות. במצב כזה האדם יכול לבחור כל רגע באיזו תודעה להיות: בשליטה מוחלטת או בקבלה מוחלטת של המציאות. איך להפסיק לסבול? ליהנות מהסבל רצון המציאות להזדהות עם הסבל האם אפשר לא לרצות דבר ...

... אמת סובייקטיבית, אמת בלתי תלויה, אמת מחויבת, אמת מוחלטת ובו יתבאר העניין של אובייקטיביות וסובייקטיביות. ויתבאר, מהי אמת אובייקטיבית ומהי אמת סובייקטיבית? והאם באמת יש בעולם ... שהדבר הוא אובייקטיבי. ונחדד: אמת אובייקטיבית = אמת מוחלטת = אמת אחת = אמת מחויבת = אמת בלתי תלויה - וזאת, לעומת אמת סובייקטיבית = אמת יחסית = הרבה אמת = אמת אפשרית = אמת תלויה. כי אמת אובייקטיבית, יש רק אחת כזו. וזו אמת מוחלטת, שהיא נכונה באופן מוחלט, ושמחויב שהיא נכונה ושהיא אינה תלויה במתבונן בה. אבל אמת סובייקטיבית, היא אמת יחסית, ביחס למתבונן בה. וממילא יש הרבה אמת ... לראות וכיוב. וככל שהאדם יותר אובייקטיבי, כך הוא יכול לקבל החלטות מדויקות יותר ונכונות יותר וכיוב. כי הוא רואה את כל התמונה כולה. והאינטרס האישי שלו, לא גורם לו לא לראות את ... היא האמת האובייקטיבית באמת. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מהי האמת, זאת תהיה אך ורק המציאות. ומי שלא רואה את האמת האובייקטיבית, הוא בעצם חי בסוג של יקום מקביל. כי המציאות ... לא יכול לדעת שום דבר בוודאות. עד כדי חוסר ידיעה מוחלט . ומי שרוצה להגיע לנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי בשלמות, עליו להיצמד אל האמת האובייקטיבית שלו, בשלמות מוחלטת. דהיינו, שעל האדם להיצמד כמה שהוא יכול בכל כוחו, אל מה שהוא מבחינה סובייקטיבית, חושב שזאת האמת האובייקטיבית שלו. ועל ...

... וגם, בו זמנית, מצא את ההבדלים, לדעת שום דבר, החושים, השכל האנושי, מחוץ לשכל האנושי, באופן מוחלט, יחסי או מוחלט, דבר והיפוכו האם אפשר להבין את המציאות בצורה מוחלטת ולמה זה משנה? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא: האם קיים הבדל אמיתי בין מצבים שנראים לנו כהפכים מוחלטים, או שמא ההבדל קיים רק בהגדרה ובשם שאנחנו מעניקים להם? הוא נותן את הדוגמה של הבנת המציאות המוחלטת מול אי - הבנת המציאות המוחלטת. לכאורה מדובר בשני מצבים מנוגדים, אבל בפועל, כאשר מנתחים אותם עד הסוף, מגלים שאין ביניהם שום הבדל ממשי. אדם שמבין את המציאות באופן מוחלט אינו שואל שאלות, בדיוק כמו אדם שאינו מבין ... לא מבין ולא יודע אם אתה מבין או לא, אתה רואה הבדל בין אדם מבין לאדם שאינו מבין. אך אם היית נמצא באחד מהקצוות באופן מוחלט, לא היית רואה הבדל כזה. האם יש הבדל בין אמונה מוחלטת לידיעה מוחלטת? אליעד כהן ממשיך לבחון את ההבדלים לכאורה בין מצבים נוספים, למשל: בין אמונה מוחלטת לידיעה מוחלטת. לכאורה, יש הבדל גדול בין שני המצבים האלה - כשאתה יודע משהו באופן מוחלט, אתה לא צריך להאמין בו, וכשאתה מאמין באופן מוחלט, אתה לא צריך לדעת. אך כאן שוב מתגלה אותו פרדוקס: כשאתה מגיע להבנה מוחלטת, גם אם זו אמונה וגם אם זו ידיעה, אין לך ... של דבר שאין שום הבדל בין המושגים. איך לדעת אם שני דברים הם באמת שונים? אליעד מציע לחקור את הדברים ברמה הכי בסיסית: לפני שמחליטים אם שני דברים דומים או שונים, צריך ... כי הם בעלי אותם מאפיינים, אך מצד שני אפשר לומר שהם שונים, כי הרי מדובר בשני כיסאות פיזיים נפרדים. השאלה היא: לפי מה אתה מחליט אם משהו קיים או לא קיים? לפי החושים או לפי השכל? החושים יכולים להראות לך דברים בצורה אחת, אך השכל יכול להחליט לפרש אותם אחרת. לדוגמה, אם אתה רואה שני עצמים באותו מקום ובאותו זמן, השכל שלך יחליט באופן אוטומטי שמדובר בעצם אחד בלבד, כי אחרת הדבר לא מסתדר מבחינה לוגית. אליעד מדגיש שהשכל תמיד יהיה זה שמחליט איך להתייחס למה שהחושים אומרים. האם השכל יכול לדעת משהו באופן מוחלט? נקודה נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שהשכל האנושי לעולם לא יכול להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט, מכיוון שהמנגנון שלו עצמו הוא יחסי ... במקום הזה אין גם אמונה ואין ספק, כי אין בכלל שום הגדרה. הוא לא אומר שבמקום הזה אדם בהכרח שותק, אלא שאדם שהגיע להבנה המוחלטת הזאת פועל או לא פועל לא מתוך החלטה, אלא מתוך ספונטניות מוחלטת שאינה קשורה כלל להכרה הרגילה. כיצד אפשר לחוות שני הפכים בו זמנית? אליעד מדגיש שאם אדם ילך עד הקצה של כל דבר, הוא יגיע למצב שבו התודעה שלו יכולה לחשוב שני הפכים מוחלטים באותו רגע ובאותה נקודה. זו תודעה חדשה, ... באותה עת. האדם הרגיל לא יכול לעשות זאת, כי תודעתו מוגבלת לחשיבה לינארית של או - או. לכן הדרך להגיע לכך היא על ידי הליכה מוחלטת לאמת - לבדוק כל דבר ולא להסתפק בתשובות חלקיות. בסופו של התהליך, כאשר האדם מגיע להבנה אמיתית של המוחלט, התודעה שלו משתחררת לגמרי מההגבלות של השכל והחושים, ואז הוא יכול לראות את הדברים מנקודת מבט מוחלטת שבה אין סתירה בין דבר להיפוכו. האם הבנה מוחלטת מבטלת פעולה בעולם? לסיום, אליעד מבהיר ...

... ניגוד אינטרסים שלו, עם חלקים שונים בתמונה המלאה. ומי שיצליח לפתח חשיבה נייטרלית, ממילא הוא יוכל לראות תמיד את כל המידע, ולקבל החלטות נכונות יותר וכולי. אבל המחשבה שאומרת, שמי שהוא נייטרלי, הוא יכול להחליט החלטות נכונות יותר, היא עצמה מחשבה שגויה. או במילים אחרות, דעה שאומרת, שחשיבה נייטרלית, ... לאדם בחיים, להרגיש יותר טוב, היא מחשבה שגויה. ולמה? כי יש שני סוגים של נייטרליות. ויש נייטרליות יחסית ויש נייטרליות מוחלטת. ונייטרליות יחסית, פירושה שאין לאדם הרבה אינטרסים אישיים ושאין לאדם הרבה דעות קדומות. אבל ... נייטרלי לגמרי. כי הוא עדיין כפוף לדעה הקדומה שלו, שהיא בעצם החוקים, שלפיהם הוא שופט את האדם. ומי שהוא יהיה בנייטרליות מוחלטת, ממילא לא תהיה לו שום דעה עצמאית כלשהי, ושום העדפה כלשהי, לגבי כל נושא שהוא בעולם. כי מקום ... אמונות והנחות יסוד. כי הנחת היסוד הגדולה ביותר, היא, שהשכל צודק שהחושים צודקים וכולי. וזו כמובן אמת יחסית. אך מבחינה מוחלטת, השכל של האדם, והחושים של האדם, הם רק אמונה בלבד. כי אין שום הוכחה מוחלטת, לכך שהם נכונים. כך שמנקודת מבט כלשהי, כל מה שהאדם בטוח בו, הוא בעצם דעה מוקדמת, והנחת ... אישי כלשהו. וכאשר יש לאדם אינטרס אישי כלשהו, ממילא הוא כבר לא נייטרלי ב 100%. ואפשר לומר, שהתועלת של מי שהוא בנייטרליות מוחלטת, הוא זה שאין לו שום אינטרס אישי. אבל מצד שני כשאין שום אינטרס אישי, גם אין ממש שום תועלת. ... ורע, ואין רגשות, ואין רצונות וכולי. וכדי להשתתף במשחק החיים, לשם כך צריך אינטרס אישי, שנובע מחשיבה לא נייטרלית באופן מוחלט וכולי כנל. ...