... אותם באופן פעיל, הם ייעלמו מהר מאוד. איך להצליח לשמר ידע והבנות לאורך זמן? אליעד מסביר שעל מנת לשמר ידע לאורך זמן, חייבים להתייחס אליו ברצינות מוחלטת, כמו לשמור על משהו יקר ערך. הוא נותן דוגמה מהעבודה - אדם שומר על דברים בהתאם לרמת הערך שהוא מעניק להם. אם משהו יקר מאוד, הוא שומר עליו היטב, ואם משהו נתפס כפחות יקר או פחות ... להתייחס למשהו ברצינות לבין קצת יותר ברצינות. לדבריו, להתייחס קצת יותר ברצינות זו עדיין גישה שמבטאת זלזול וחוסר הבנה אמיתית של החשיבות. זה כמו להחליט להשתפר במשהו בצורה חלקית בלבד, ללא מחויבות אמיתית וללא רצון אמיתי בשינוי עמוק. לעומת זאת, להתייחס ברצינות מוחלטת זה מצב שבו אתה מחויב לחלוטין לדבר, מוכן לשלם כל מחיר, אפילו לסבול לאורך זמן רב, ובלבד שתשיג את מה שאתה רוצה להשיג. האם כל אחד צריך להתייחס ברצינות לכל דבר? אליעד מסביר שלא ... כלומר, אם בחרת להתייחס לנושא מסוים בקלילות או בזלזול, אל תתפלא ואל תתלונן כאשר התוצאות יהיו בהתאם. הוא מדגיש שהדבר החשוב הוא שתהיה עקבי בהחלטה שלך: או שאתה רציני לגמרי, או שאתה מודע לכך שאינך רציני ולא מתלונן לאחר מכן. מה המשמעות של להיות רציני באמת, על פי הדוגמה של רבי נחמן? אליעד מביא דוגמה מרבי נחמן מברסלב, ... נפש. רבי נחמן מתאר מצב דמיוני בו אדם תלוי על שערה דקה, מעל הים, בחושך, כאשר למטה מחכים כרישים לטרוף אותו. במצב כזה, האדם יהיה ברמת רצינות מוחלטת - הוא יתרכז ויעשה הכל כדי לא ליפול. באותו אופן, מסביר אליעד, אדם צריך להיות רציני כלפי מטרה או ידע שהוא רוצה להשיג. זאת הרצינות שאליעד מתכוון אליה - רצינות שבה אין מקום לקצת או לפשרות קטנות, אלא רצינות מוחלטת והחלטה נחושה ללכת עד הסוף. מדוע אליעד לא מתאמץ לגרום לאדם להבין? אליעד מבהיר שאם הוא היה מאמין באמת שזו בעיה חמורה שהאדם אינו מבין את ההסברים שלו, הוא היה מתאמץ מאוד, לוקח את ... לתוך האדם בכל דרך אפשרית. אבל הוא אינו עושה זאת משום שהוא לא רואה בזה בעיה חמורה עבורו. הוא מסביר שזו האחריות של האדם עצמו להבין את חשיבות הדבר ולהחליט שהוא רוצה את ההבנה באמת. כל עוד האדם אינו באמת מראה נכונות ופתיחות לרצינות, אליעד אינו רואה צורך לעשות מאמץ מיוחד מעבר להסברים שהוא כבר נותן. איך אפשר לדעת אם אני באמת רוצה ...

... לפי אליעד צריך להיות דרך חשיבה שונה לחלוטין: המחאה צריכה להתמקד בשינוי השורש, בשינוי שיטת החשיבה ובאופן שבו מתקבלות החלטות במדינה. הפגנה נגד משהו נקודתי כמו מחיר הקוטג או הדיור אינה יעילה, כי היא רק מזיזה את הבעיה למקום אחר. אליעד מציע למחאה ללמוד לעומק איך באמת עובדת הכלכלה ואיך מתקבלות החלטות פוליטיות. צריך להבין את המנגנון הפנימי, להבין כיצד כל חוק או החלטה משפיעים על השאר. לדעתו, הבעיה הבסיסית היא שהמנהיגים אינם מחויבים באמת לאזרחים אלא לאינטרסים האישיים והפוליטיים שלהם, ולכן הפתרון האמיתי הוא שינוי שיטת הניהול וקבלת ההחלטות ברמת השורש. מה המטרה האמיתית של המחאה? אליעד מסכם שהמטרה של כל המחאות בעולם נובעת משני מניעים בסיסיים: הפחתת הסבל והגדלת התקווה לעתיד טוב יותר. אנשים יוצאים ...

... מלאה, הוא היה מבין שהבעיה החלה כבר כאשר הוא לא קיבל את עצמו במלואו, הרבה לפני האירועים החיצוניים. מדוע כעס ושנאה הם בחירה אישית? אליעד טוען שהחלטה אם לשנוא או לאהוב היא תמיד לפי האינטרס האישי. אדם יחליט לשנוא אם הוא חושב שזה מיטיב איתו, למשל מעניק לו תחושת כוח או שליטה. אם יהיה לו אינטרס לאהוב או לפחות להיות אדיש, הוא יוכל לשנות את הרגשות שלו בהתאם. הוא מביא דוגמה של אדם שקיבל מכה או סתירה: האדם יכול להחליט להחזיר ולהמשיך לשנוא, או שהוא יכול להחליט אני לא משוגע להוסיף סבל על עצמי, ולהרפות. איך ההתנגדות למציאות ...

... הוא מציע שני פתרונות עיקריים: לקבל את המציאות באופן מוחלט, ולא להתנגד לה בשום צורה. במצב כזה האדם אומר לא אכפת לי מה קורה לי, לא אכפת לי אם טוב או רע, אני מקבל כל דבר שהמציאות תביא. האדם במצב הזה לא סובל, ... קו עם הרצון של המציאות. הדרך ההפוכה: שהאדם ישלוט באופן מוחלט ברצון שלו ויאמר לא אכפת לי מה המציאות רוצה, אני אלוהים של עצמי, ואני אחליט שאני רוצה את מה שקורה. האדם במקרה הזה משנה בכוח את הרצון שלו כך שהוא רוצה את האירוע שמתרחש, ובכך מפסיק את הסבל לחלוטין. איך ניתן להסתכל על עצמך ... בלי התנגדות), או להזדהות באופן מלא עם הרצון האישי שלו ולהחליט שהוא רוצה בדיוק את מה שהמציאות מביאה. אליעד מדגיש שאין חובה להבין למה המציאות רוצה משהו, מה שחשוב הוא להחליט אם אתה הולך עם רצון המציאות או מתנגד לה. האם אפשרי לרצות ולא לרצות בו זמנית? כן, אליעד מסביר שאפשר לרצות ולא לרצות בו זמנית. אדם יכול להיות ... אליעד מדגיש את החשיבות של להיות גם וגם: גם במצב של שליטה מוחלטת וגם במצב של אובדן שליטה מוחלט. הוא מסביר שלהיות אלוהים זה להיות גם בשליטה מוחלטת על הרצונות שלך וגם באובדן שליטה מוחלט שבו אתה מקבל את המציאות ללא כל התנגדות. במצב כזה האדם יכול לבחור כל רגע באיזו תודעה להיות: בשליטה מוחלטת או בקבלה מוחלטת של המציאות. איך להפסיק לסבול? ליהנות מהסבל רצון המציאות להזדהות עם הסבל האם אפשר לא לרצות דבר ולהיות מאושר? ...

... אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, אמת בלתי תלויה, אמת מחויבת, אמת מוחלטת ובו יתבאר העניין של אובייקטיביות וסובייקטיביות. ויתבאר, מהי אמת אובייקטיבית ומהי אמת סובייקטיבית? והאם באמת יש בעולם משהו שהוא כולו אך ורק אובייקטיבי? ... באמת כך, הרי שהדבר הוא אובייקטיבי. ונחדד: אמת אובייקטיבית = אמת מוחלטת = אמת אחת = אמת מחויבת = אמת בלתי תלויה - וזאת, לעומת אמת סובייקטיבית = אמת יחסית = הרבה אמת = אמת אפשרית = אמת תלויה. כי אמת אובייקטיבית, יש רק אחת כזו. וזו אמת מוחלטת , שהיא נכונה באופן מוחלט, ושמחויב שהיא נכונה ושהיא אינה תלויה במתבונן בה. אבל אמת סובייקטיבית, היא אמת יחסית, ביחס למתבונן בה. וממילא יש הרבה אמת סובייקטיבית, כי יש הרבה מתבוננים. ... אני מעדיף לראות וכיוב. וככל שהאדם יותר אובייקטיבי, כך הוא יכול לקבל החלטות מדויקות יותר ונכונות יותר וכיוב. כי הוא רואה את כל התמונה כולה. והאינטרס האישי שלו, לא גורם לו לא לראות את כל התמונה. אלא הוא מתגבר על האינטרס, ... האמת של המציאות, היא האמת האובייקטיבית באמת. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מהי האמת, זאת תהיה אך ורק המציאות. ומי שלא רואה את האמת האובייקטיבית, הוא בעצם חי בסוג של יקום מקביל. כי המציאות האובייקטיבית, היא בצורה כלשהי. ואם האדם לא ... וכנל, הוא אפילו לא יכול לדעת שום דבר בוודאות. עד כדי חוסר ידיעה מוחלט. ומי שרוצה להגיע לנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי בשלמות, עליו להיצמד אל האמת האובייקטיבית שלו, בשלמות מוחלטת. דהיינו, שעל האדם להיצמד כמה שהוא יכול בכל כוחו, אל מה שהוא מבחינה סובייקטיבית, חושב שזאת האמת האובייקטיבית שלו. ועל ידי זה, בסופו של דבר, האדם כל כולו ...

... השכל האנושי, מחוץ לשכל האנושי, באופן מוחלט, יחסי או מוחלט, דבר והיפוכו האם אפשר להבין את המציאות בצורה מוחלטת ולמה זה משנה? השאלה המרכזית ... הבדל אמיתי בין מצבים שנראים לנו כהפכים מוחלטים, או שמא ההבדל קיים רק בהגדרה ... הוא נותן את הדוגמה של הבנת המציאות המוחלטת מול אי - הבנת המציאות המוחלטת. לכאורה מדובר בשני מצבים ... הבדל ממשי. אדם שמבין את המציאות באופן מוחלט אינו שואל שאלות, בדיוק כמו אדם ... אך אם היית נמצא באחד מהקצוות באופן מוחלט, לא היית רואה הבדל כזה. האם יש הבדל בין אמונה מוחלטת לידיעה מוחלטת? אליעד כהן ממשיך לבחון את ... בין מצבים נוספים, למשל: בין אמונה מוחלטת לידיעה מוחלטת. לכאורה, יש הבדל גדול בין שני המצבים האלה - כשאתה יודע משהו באופן מוחלט, אתה לא צריך להאמין בו, וכשאתה מאמין באופן מוחלט, אתה לא צריך לדעת. אך כאן שוב מתגלה אותו פרדוקס: כשאתה מגיע להבנה מוחלטת, גם אם זו אמונה וגם אם זו ... לחקור את הדברים ברמה הכי בסיסית: לפני שמחליטים אם שני דברים דומים או שונים, ... פיזיים נפרדים. השאלה היא: לפי מה אתה מחליט אם משהו קיים או לא קיים? לפי ... להראות לך דברים בצורה אחת, אך השכל יכול להחליט לפרש אותם אחרת. לדוגמה, אם אתה ... עצמים באותו מקום ובאותו זמן, השכל שלך יחליט באופן אוטומטי שמדובר בעצם אחד ... לוגית. אליעד מדגיש שהשכל תמיד יהיה זה שמחליט איך להתייחס למה שהחושים אומרים. האם השכל יכול לדעת משהו באופן מוחלט? נקודה נוספת שאליעד כהן מדגיש ... לעולם לא יכול להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט, מכיוון שהמנגנון שלו עצמו הוא ... אדם בהכרח שותק, אלא שאדם שהגיע להבנה המוחלטת הזאת פועל או לא פועל לא מתוך החלטה, אלא מתוך ספונטניות מוחלטת שאינה קשורה כלל להכרה הרגילה. ... שבו התודעה שלו יכולה לחשוב שני הפכים מוחלטים באותו רגע ובאותה נקודה. זו ... או. לכן הדרך להגיע לכך היא על ידי הליכה מוחלטת לאמת - לבדוק כל דבר ולא להסתפק ... התהליך, כאשר האדם מגיע להבנה אמיתית של המוחלט, התודעה שלו משתחררת לגמרי ... ואז הוא יכול לראות את הדברים מנקודת מבט מוחלטת שבה אין סתירה בין דבר להיפוכו. האם הבנה מוחלטת מבטלת פעולה בעולם? לסיום, ...

... הוא יוכל לראות תמיד את כל המידע, ולקבל החלטות נכונות יותר וכולי. אבל המחשבה שאומרת, שמי שהוא נייטרלי, הוא יכול להחליט החלטות נכונות יותר, היא עצמה מחשבה שגויה. או במילים אחרות, דעה שאומרת, שחשיבה נייטרלית, יכולה לעזור לאדם בחיים, להרגיש יותר טוב, ... ויש נייטרליות יחסית ויש נייטרליות מוחלטת. ונייטרליות יחסית, פירושה שאין לאדם הרבה אינטרסים אישיים ושאין לאדם הרבה דעות קדומות. אבל בהכרח שיש לאדם אינטרסים אישיים ודעות ... את האדם. ומי שהוא יהיה בנייטרליות מוחלטת, ממילא לא תהיה לו שום דעה עצמאית כלשהי, ושום העדפה כלשהי, לגבי כל נושא שהוא בעולם. כי מקום נייטרלי לגמרי, הוא מקום שאין בו שום דעה ... וזו כמובן אמת יחסית. אך מבחינה מוחלטת, השכל של האדם, והחושים של האדם, הם רק אמונה בלבד. כי אין שום הוכחה מוחלטת, לכך שהם נכונים. כך שמנקודת מבט כלשהי, כל מה שהאדם בטוח בו, הוא בעצם דעה מוקדמת, והנחת יסוד, שעליה מתבסס האדם. וכמו כן, בנקודת מבט ... שהתועלת של מי שהוא בנייטרליות מוחלטת, הוא זה שאין לו שום אינטרס אישי. אבל מצד שני כשאין שום אינטרס אישי, גם אין ממש שום תועלת. ובסיכומו של דבר, האדם יכול להיות נייטרלי ... שנובע מחשיבה לא נייטרלית באופן מוחלט וכולי כנל. ...

... מתעייף באמצע משחק החיים, והאדם רוצה לנוח באמצע משחק החיים. או שהאדם רוצה להשתתף יותר או פחות במשחק החיים. והשאלה היא, איך עושים את זה? כי קיימת דרך עבור האדם, להחליט, האם ועד כמה הוא רוצה להשתתף במשחק של החיים. והדרך הזאת טובה, לא רק עבור מי שרוצה לנוח מהמשחק של החיים, אלא גם ...

... יותר ספציפית, כך ממילא הוא מכניס את עצמו לבית כלא עם חומות גבוהות יותר. כי ההגדרות שהאדם מגדיר בחיים שלו, הן לא מאפשרות לאדם לחיות בהרמוניה ובזרימה מוחלטת עם המציאות. כי מי שהוא לא מגדיר שום הגדרה בכלל, אז הוא חי בהרמוניה מוחלטת עם המציאות, ממש כמו עלה ברוח, ממש כמו כלום, שאינו תופס ... מגדיר בכלל שום הגדרה שהיא, אז גם, הוא כבר לא מרגיש טוב. ולא שהוא מרגיש רע, אלא שהוא לא מרגיש לא טוב ולא רע. אלא הוא מרגיש חוויה אחרת לגמרי, של הרמוניה מוחלטת עם המציאות. אבל זאת לא חוויה, של טוב או של רע. ונסביר: ... היה אמור להרגיש טוב, מכל מה שהוא עושה בחיים. אז למה הוא מרגיש רע, מכך שהוא לא יודע להגדיר את מה שהוא רוצה? וההסבר הוא, שהאדם מרגיש רע מכך שהוא לא יודע מה להחליט, רק משום שהוא כן יודע שהוא כן רוצה לקבל החלטה. ורק משום שהוא כן יודע, שהוא לא רוצה להמשיך לעשות את מה שהוא עושה כרגע. ולא לקבל החלטה, זה יכול לגרום לאדם נזק, רק אם יש לו מטרה ... לפרק את הגדרות ואת ההגדרות שהוא הציב סביבו, עליו לנסות להסתכל על ההגדרות ועל ההעדפות שלו, בצורה אובייקטיבית שאינה אישית. דהיינו, בצורה נייטרלית באופן מוחלט. כי מבחינה אובייקטיבית לגמרי, שום דבר, הוא לא יותר טוב או ...

... שלו שצריך להקשיב לו, כיצד זה שהילד שלו לא מקשיב לו, הורה כזה, בהחלט מתייחס לילד שלו, גם כמו אל עבד. כי ברגע שהאדם מנסה למכור ללקוח איזה מוצר, והלקוח מסרב לקנות את המוצר, ... המוצר. אלא הוא מבין, שללקוח יש בחירה חופשית ודעה עצמית ויכולת להחליט בצדק או בטעות, האם הוא רוצה או לא רוצה לקנות את המוצר. אבל הורה שחווה בתוכו ושחושב לעצמו, שזה לא הגיוני ...