... אך מרוב שאתה מנסה לשכנע, הלקוח מחליט לא לקנות בכלל. לכן חשוב לזכור תמיד מה המהות ולא להתקבע על הצורה. איך באמת משכנעים לקוח שהמוצר שלך טוב? כדי לשכנע לקוח שהמוצר שלך טוב, אליעד מסביר שהמטרה ... גדולים יותר מהחסרונות שלו. הלקוח יחליט לקנות את המוצר אם הוא ירגיש שהיתרונות גדולים יותר מהחסרונות. אליעד מדגיש שחייבים להיות מודעים גם לחסרונות של המוצר, כמו למשל שהלקוח צריך לשלם כסף, או ... החדר, הוא מתאר מצב של חוסר רצון מוחלט . אפשר להחליש את ההתנגדות הזו באמצעות משפטים כמו אתה מרגיש שלא בא לך עכשיו, אבל זה לא אומר שאתה לא יכול. בצורה זו הופכים את הטענה של הילד מאמירה מוחלטת (לא בא לי) לאמירה שהיא פחות מחויבת (מרגיש לי שלא בא לי). מכאן יותר קל לשכנע אותו לעשות פעולה מסוימת, כמו לסדר את החדר, למרות התחושה שלו כרגע. דוגמה ... של הילד לצאת לשחק, מה שמקל עליו להחליט לסדר. עוד דוגמה שאליעד נותן, היא להפוך חסרונות שנתפסים כמחויבים אצל הלקוח או הילד, לאפשריים. לדוגמה, אם הילד מתעקש שהוא לא יכול לסדר את החדר, אפשר ...

... חוקים מחמירים בנוגע לאופי השיחות או התוכן המותר. מהו תפקיד המנהל בקבוצות? אליעד מסביר כי מנהלי הקבוצות הם שמחליטים אילו נושאים יכולים להיות על סדר היום ומה ייכנס או לא ייכנס לדיון. לדוגמה, אם מישהו מעלה רעיון או שאלה שלא קשורים לנושא ... את הקשר בין אמונות שונות של בני אדם, כמו האמונה באלוהים או באי - אלוהים, ומציג את הטענה שאין כאן אמת מוחלטת, אלא כל אחד בוחר להאמין במשהו. הוא מדגיש את החשיבות בהבנת האינטרס שמניע את בני האדם לבחור במציאות מסוימת, במקום לחפש את ... מקדמות את החשיבה, אלא גם עוזרות להוציא את האנשים מקיבעון המחשבה ולהגיב בצורה חדשה לכל מצב. האם יש פתרונות מוחלטים? הסיפור שנשמע בשלב מאוחר יותר בהרצאה, על אדם שגדל במדינה בה יש מינוי של מלכים באופן אקראי, מתאר את הפרדוקס שבו אדם מנסה ... לא להעלות יש מן קשיחות לגבי. אליעד: אופי הקבוצה. ש: וכל פעם שמישהו יביא איזה משהו שהוא קצת. אליעד: אז מי שיחליט אם זה קשור או לא זה מי שמנהל את הקבוצה. ש: בדיוק. אליעד: נכון. ש: אז המנהל פתאום נכנס הלו עד פה לא לדבר על דברים לא זה, ... פעם לשמר את זה, כל פעם לשמר להישאר בגבולות חס וחלילה. אליעד: הפחד לאבד את עצמם לדעת, מה האינטרס של בני האדם להחליט שהחושים צודקים, זה יגיד כי אם החושים לא צודקים אני מגיע לכאוס מוחלט אני לא יודע מה לעשות. ש: כדי שיהיה לך משהו להיאחז בא נראה לי. אליעד: נכון רוצים משהו להיאחז בו. ש: כמו אמונה באלוהים. ...

... להאמין ששום דבר לא משנה. השאלה היא לא מה נכון, אלא איך אנחנו בוחרים לראות את הדברים. אם אנחנו מחליטים ששום דבר לא משנה, כל החיים עשויים להיראות חסרי ערך, בעוד אם אנחנו חושבים שכל דבר משנה, אנחנו עלולים להיות עסוקים כל הזמן בקבלת החלטות שמבוססות על פחד או חוסר ודאות. מה זה אומר להפוך מחויב לאפשרי? ההרצאה גם עוסקת בשאלת האם כל דבר הוא מחויב או שאפשר להפוך את הדברים לאפשריים. אליעד טוען שבמקרים ... את הדרך שבה אנחנו תופסים את העולם ואת התפיסות שלנו לגבי המציאות. מה שחשוב הוא לא להיתקע בתפיסות מוחלטות, אלא להבין שיש לנו את היכולת לשנות ולהתאים את גישתנו למציאות. האם כל רצון אפשרי או מחויב? נושא נוסף שמעסיק את אליעד הוא המושג של רצון. הוא שואל האם כל רצון הוא אפשרי, או ...

... ולמה אני עושה זאת. כיצד אפשר להתגבר על הספקות הפנימיים? אליעד עוסק גם בשאלות שמתעוררות כשיש ספקות פנימיים בנוגע לפעולות או החלטות. לדוגמה, הוא מציין את הצורך להתמודד עם הקונפליקטים שבין השכל והרגש. לעיתים, כאשר אדם חווה ספקות, השכל ... פנימי. אליעד מציע כי הדרך להיחלץ מהספקות היא לא בהכרח דרך השכל בלבד, אלא גם על ידי הבנה שהלב והרגש יכולים להוביל את האדם להחלטות נכונות אם הוא מקשיב להם בצורה כנה. האם אפשר למצוא תשובה לשאלות פרדוקסליות? אליעד מדבר גם על שאלות פרדוקסליות, שאלות שמובילות לשיח אינסופי ולחוסר תשובה מוחלט. דוגמה כזו היא השאלה למה אני רוצה משהו? על פי אליעד, כאשר אדם שואל את עצמו שאלה כזו, הוא יימצא בתוך לולאת למה? ... את הנקודה שהלכת עד הסוף עם האמת שלך, תביא אותך למקום שבו תוכל להיות נאמן לעצמך. כיצד השכל והלב משפיעים על הדרך בה אנחנו מקבלים החלטות? אליעד מדבר על הצורך לקבל החלטות שכוללות גם את השכל וגם את הרגש, אך לא להתבלבל ביניהם. הוא מסביר שכאשר אנו מתמודדים עם החלטה, חשוב שנקבל את כל הגורמים בתמונה: השכל, הרגש והמצפון. כל אחד מהם תורם את חלקו להחלטה, אך יש להימנע מלהתעלם מאחד מהם. החלטה שנעשית רק מתוך רגש עלולה להיות לא נכונה בטווח הארוך, וכך גם החלטה שמבוססת רק על השכל. לכן, יש להבין את הפערים בין השניים ולהתמודד עם אותם אתגרים בתשומת לב מלאה. מה המשמעות ...

... מוגבלים, כך שבסופו של דבר, כל החלטה שאנחנו עושים דורשת ויתור על משהו אחר. הקונפליקט בין מטרות מיידיות למטרות רחוקות הדבר הראשון שצריך להבין, לפי אליעד, ... שהמשאבים מוגבלים, אנו צריכים להחליט לאן להקצות את האנרגיה שלנו - האם להשקיע במטרה המיידית והקלה או במטרה הרחוקה והמורכבת. הדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות על פי אליעד, המוח שלנו עושה חישוב של איזה מטרה תגרום לנו להרגיש טוב יותר בטווח הקצר או הארוך. אליעד הסביר, כי בסופו של דבר כל החלטה שלנו מבוססת על שאלה אחת פשוטה: איפה אני אראה יותר טוב - בהשגת המטרה המיידית או בהשגת המטרה הרחוקה? ההחלטה הזאת אינה תלויה תמיד בהיגיון, אלא במוטיבציה הפנימית שלנו. כאשר המטרה הקטנה מספקת לנו תוצאה מיידית (כמו אוכל טעים או ... אחת: אני רוצה להרגיש טוב. כל החלטה שאנו מקבלים נבחנת דרך המשקפיים של המטרה הזו. איך אני מרגיש עכשיו? איך אני ארגיש בהמשך? אם אדם לא מצליח להרגיש טוב ... אנחנו תמיד בודקים כשאנחנו צריכים להחליט בין מטרות שונות. השאלה היא, איזה מטרה תגרום לנו להרגיש טוב יותר, בטווח הקצר או הארוך? איך נקבל החלטה בין המטרות? על פי אליעד, אם המטרה הקטנה מביאה לנו הנאה מידית, אבל המטרה הגדולה צפויה להביא לנו יותר תועלת בטווח ... ההרצאה הוא שאין דרך מושלמת - כל החלטה כרוכה בסבל כלשהו, ואין דרך לחמוק מהתוצאות. גם כשאנחנו בוחרים במטרות מיידיות, אנחנו עדיין משלמים על כך במחיר עתידי, ... מטרות רחוקות מניפולציות פנימיות ההחלטות בחיים ובחירה במטרות ש: אז השאלה שלי זה איך לגרום לעצמי לפעול עפ בוא נקרא לזה מטרות העל או רצונות שלי לטווח הרחוק, ... חסרים לו. במה זה תלוי? מה החוק שיחליט האם הוא יוציא את המשאבים שלו, הנפשיים, הרגשיים, על המטרה הקרובה או על המטרה הרחוקה יותר? ר: כמה הוא נואש. אליעד: כמה הוא ... עכשיו, המוח שלך - איך הוא מחליט האם להשקיע במטרה הקטנה של עכשיו ואז זה ידפוק את המטרה הגדולה? איך הוא מחליט? לפי המטרה הנוספת בכלל, יש לך מטרה אחת שהיא חשובה יותר מכל המטרות שקוראים למטרה להרגיש טוב. יש לך מטרות קטנות, יש לך מטרות ... או המטרה הזאת. ולפי זה בסוף אתה מחליט, קודם כל תבין לפי מה אתה מחליט שזה יהיה על המטרה הקטנה או על הגדולה. לפי המטרה הנוספת, השלישית, שהיא להרגיש טוב. אתה כאילו בודק איפה להשקיע את המשאבים ... אתה מבין בעצם? שלפי מה בסוף אתה מחליט? מה אתה רוצה? אתה רוצה להסתלבט בבוקר.. תתרכז טוב טוב בשאלה, להסתבלט בבוקר או לעשות תואר ראשון וכו, לפי מה אתה מחליט בסוף? מה אתה רוצה, את זה או את זה? ש: לפי המציאות, מה שקונה זה הטוב המיידי, עד עכשיו.. אליעד: לא. אוקיי, אבל מה אתה רוצה ... אז מה זה בעצם אומר? שמה יגרום לך להחליט שאני רוצה לקום וללכת למצוא עבודה מסודרת ולימודים? עי שהדברים הקטנים יתנו לך פחות הנאה, ותהיה משוכנע שהדברים הגדולים יתנו ... להשקיע בזה או בזה? ש: האמת המוחלטת? אליעד: כן. מה האמת המוחלטת? ש: שלא משנה. אליעד: יפה! לא משנה. עכשיו, מה האמת המוחלטת שיותר טוב, המטרות הגדולות או הקטנות? תשובה: בכל אחד יש יתרונות וחסרונות. ופה נכנסת לעניין החשיבה היחסית, זאת אומרת שפה ... אני רוצה למצוא במה אני לא בסדר ולהחליט שאני צריך לשנות את עצמי, סבבה אז תשקר עוד קצת. אם אתה כבר משקר שאתה לא בסדר אז תשקר שאתה עוד קצת לא בסדר ואז תהיה לך ...

... את החסרונות שבה, מה שגורם לו להרגיש תחושות של עייפות, שעמום או רצון לחדש ולשנות אווירה. אז מופיעה תחושת מספיק לי או נמאס לי, מה שמוביל להחלטה להפסיק את הפעולה או לקחת הפסקה. עם זאת, לאחר שעושים הפסקה ועוברים ... מעגל חוסר ההתמדה? אליעד מביא כדוגמה אדם שקורא את הספר להיות אלוהים ונהנה מאוד מהקריאה, אך באמצע הקריאה הוא מרגיש עייפות או ירידה בעניין ומחליט לעשות הפסקה. כעבור זמן מה הוא שוב מתגעגע לקריאה וחוזר אליה. אם הספר היה ... היתרונות שבו. אבל אחרי זמן מה, החסרונות מתחילים להופיע ולהציק, ואז מתעורר הרצון לעשות הפסקה ולעבור למשהו אחר. איך חוסר ההנאה הרגעי מוביל להחלטה לעשות הפסקה? ברגע שעולה תחושה של קושי להתמיד בפעולה, האדם מזכיר ... שכבר שבע מארוחה מסוימת ולא מעוניין עוד לאכול ממנה, אך כעבור מספר שעות רעב מחדש, חוזר לאותה ארוחה ונהנה ממנה שוב. כשמתגעגעים ליתרונות, מתקבלת החלטה לחזור אליה. זהו אחד ההסברים הנפוצים לתופעה שבה אדם לא מצליח להתמיד ... ספר. נניח שמישהו קורא את הספר להיות אלוהים ומרגיש שהוא נהנה ממנו ולומד ממנו המון. באמצע הקריאה הוא מתחיל להרגיש עייפות או ירידה בעניין ומחליט לעצור ולעשות הפסקה. אחר כך, כעבור זמן מה, הוא מתגעגע שוב לקריאה, נזכר ... ואתה בכל זאת מתאמץ לחיות, מה ההבדל, מה אתה אומר איזה היגיון יכול להיות שבן אדם יתאמץ על משהו שהוא יודע שהוא כבר לא רצה אותו, כאילו מה תחליט הרי בכל מקרה זה לא יעשה לך טוב, מה תחליט להתאמץ לחיות אם בסוף בכל מקרה מתים, זאת אותה שאלה מה תחליט? ש: אתאמץ כי יש הרי חיים, לא הבנתי. אליעד: כי כרגע הוא נהנה מזה, כי כרגע ...

... שבהם התגובה הזו לא תהיה מועילה ותחמיר את המצב. חשוב להבין, האם להילחם או לוותר זה לא תמיד פתרון פשוט, ויש הרבה גורמים שמשפיעים על החלטות אלו, כולל פחד, תגובות אחרות, ומבנה הדינמיקה של האלימות. האם לשתוק או להילחם? בסופו של דבר, אליעד מציע דרך התמודדות שבה חשוב גם לשתוק ... לא תמיד ניתנת לניבוי, ולכן אי אפשר לדעת תמיד אם התגובה תהיה חיובית או שלילית. לעיתים קרובות, אנשים מונעים על ידי פחד מהלא נודע ומקבלים החלטות מתוך רגש ולא מתוך שיקול דעת. ההתמודדות עם אלימות, אם כך, אינה תוצאה של נוסחאות קבועות, אלא של סדרת גורמים משתנים. ההתמודדות יכולה ... התוקף לא רק כלפי חוץ, אלא גם פנימית. בשתיקה מלאה, כולל בתודעה ובלב, יש עצירה של מעגל האלימות. יתרה מכך, הוא מציין כי לפעמים מדובר בהחלטה עקרונית לא להיגרר למעגל של תוקפנות, ולא משנה מה המקרה. איך לדעת אם נכון להילחם או לשתוק? השיחה מסתיימת בהבנה כי לא תמיד יש תשובה חד משמעית לשאלה אם להילחם או לשתוק. כל סיטואציה דורשת שיקול דעת עצמאי, וההחלטות לא תמיד ניתנות להכרעה מראש. אליעד מבהיר כי יש המון דינמיקה במצבים כאלו, ואם ילד מתמודד עם אלימות, לא תמיד הדרך בה יבחר להתמודד תהיה ...

... שמניע אותנו עשוי להיות משהו חיצוני לנו, ואם כך, הבחירה היא לא שלנו. למשל, אם אנחנו מקבלים החלטה מתוך תחושת חוסר אפשרות לבחור משהו אחר, אז אולי אין לנו באמת חופש לבחור. אליעד מציין גם את הקשר בין קיום לתודעה. האם אנחנו ... או חוסר, אז אולי הבחירה שלנו מוגבלת על ידי אותם חיסרונות. כך גם יכול להיות מצב שבו כל החלטה שלנו בעצם משקפת מצב של חוסר שדורש את הבחירה כפעולה של מילוי החיסרון. אליעד גם מתמודד עם התהייה: אם משהו אחר מהווה אותנו, איך ... דבר שנעשה הוא תוצאה של מה שהוביל אליו, או שניתן לשבור את השרשרת הזו ולהיות חופשיים בהחלטות שלנו? הוא מעלה את הרעיון של חופש הבחירה בתוך מערכת מחויבות של סיבות ותוצאות, ושואל האם אפשר באמת להיות חופשיים אם אנחנו ... ההבנה שלנו את עצמנו? הוא מסכם בכך שמדובר במעין פרדוקס, שבו לא ניתן להוכיח באופן מוחלט שיש לנו בחירה חופשית, אך גם לא ניתן להוכיח באופן מוחלט שאין לנו אותה. בחירה חופשית? האם אנחנו בוחרים או נגרמים לבחור? הסיבות שבפיהן אנחנו פועלים האם כל פעולה נובעת מחיסרון? הפרדוקס של ...

... שמת לב מה אמרת? אני מנסה לעשות את זה וזה לא עובד במוחלטות וזה ישר, אין במוחלטות בטוטליות, שמת לב לצורת דיבור? של הישר לא עובד כאילו במחויב. מה את מנסה לעשות ולא עובד? ש: אני מנסה כשאני נתקלת בסיטואציה שמעוררת בי ... עד שאחד מכם יחסל את השני אין מה לעשות צריך פעם אחת להחליט מי מנצח. ש: איך עושים את זה? אליעד: קודם כל תביני יש בתוכך שני אנשים שרבים אחד אומר זה מחויב אחד אומר זה חשוב, שניהם רבים בתוכך עכשיו ... שיאהבו אותי או שתגיעו למסכנה מחויב שלא יאהבו אותי רק תחליטו כבר, אם את אומרת לא אין לי כוח שיריבו בתוכי תנוחו אז הם רבים אחר כך עוד פעם ועוד פעם וזה לא נגמר אבל אם את אומרת זהו אתם לא תמשיכו לריב ... הסוף זה יכול להיות ככה. אליעד: כן אז מה הפתרון? צריך להחליט אחת ולתמיד. ש: אבל זה לא תמיד מספיק בהחלטה, אוקי החלטתי אז. אליעד: עכשיו תחליטי ממה בא לך לסבול יותר מזה שאין לך כוח שהם יריבו, עכשיו למה את לא מחליטה את זה באמת? כי את אומרת אבל אין לי עכשיו כוח שהם יריבו בתוכי עוד יותר אבל מה לעשות אם לא תתני להם פעם אחת לריב עד הסוף אז אף פעם זה לא ... אז אל תהיה בחרדה לא אבל אני כן חייב להיות בחרדה תחליט מה אתה משוגע. ש: זה הספק? אליעד: כי אתה לא סגור על עצמך מה האמת זה מחויב שאני ארצה אותו או לא מחויב שאני ארצה אותו. אם את רוצה לדעת אם ...

... ולתחושות הפנימיות של האדם. כדי להתמודד עם קונפליקט רגשי, יש להבין את שורש הרגש. למשל, אם אדם לא מצליח לקבל החלטה כי הוא לא בטוח אם הוא רוצה משהו או לא, עליו לחקור את מקור הרגש הזה ולראות אם הוא מבוסס על פחד, על רצון לשייכות או על ... יכול לפתור קונפליקטים פנימיים? לעיתים, קונפליקט פנימי יכול להיפתר על ידי שינוי מחשבתי. אם אדם לא מצליח להחליט האם הוא רוצה להתחתן או לא, לדוגמה, הדרך לפתור את הקונפליקט היא לבחון את האמיתות של כל מחשבה ולהתמודד איתן באופן ישיר. תהליך ...