... לשאול שאלות, רוחניות שקרית, רוחניות אמיתי, דבר והיפוכו, אחדות ההפכים איך אפשר להחליט החלטות אם הכל אחד והכל שווה? השאלה העיקרית שנדונה בתוכן של אליעד היא כיצד בן אדם יכול לקבל החלטות בחייו, אם הוא מאמץ את ההבנה או המחשבה הרוחנית ... שווה. לכאורה, אם באמת הכל שווה, אז אין יתרון או חיסרון בשום פעולה, ולכן קשה לאדם להחליט כיצד לפעול בעולם, שכן כל דבר הופך להיות שווה ערך. ... כי היא מבזבזת את הזמן הפנוי שבו אפשר היה לעשות דברים אחרים. כך עולה השאלה כיצד להחליט אם לעבוד או לא. מה ההבדל בין רוחניות שקרית לבין ... לראות בבירור ובו - זמנית את שני הצדדים של כל דבר ודבר, בלי שזה יגרום לו לשיתוק בהחלטות. כיצד ניתן לחוות את אחדות ההפכים באופן פרקטי? ... של החשיבה הקודמת מתבטל ומתאפס לחלוטין. זהו מצב שבו האדם מבין וחווה באופן מוחלט את שני הצדדים של כל דבר, בו - זמנית ובאופן מלא. השכל אז חווה אחדות מוחלטת בין הטוב והרע, בין הדבר והיפוכו, וכך האדם יכול להחליט ולפעול בלי סבל, כי הוא מבין את המציאות בכללותה, ולא ... התהליך הזה הוא הכרחי כי הוא הדרך היחידה שבאמת יכולה להוביל את האדם לשחרור מוחלט מהסבל שנגרם לו כתוצאה מאחיזה בצד אחד בלבד של המטבע. ... הוא ימשיך לחוות סבל כי הצד השני תמיד יאיים עליו. אך כאשר האדם מגיע לאיזון מוחלט דרך חקירה שכלית ורגשית יסודית, הוא משתחרר מהקונפליקט ... המוח מאזן את עצמו באופן טבעי והאדם משתחרר מתלות בכל תפיסה חד - צדדית של המציאות. איך להחליט החלטות? רוחניות אמיתית מול רוחניות שקרית האם כסף זה ...

... למוחלט באמצעות היחסי, אמת מוחלטת, אמת יחסית, חיפוש האמת, חיפוש עצמי, חקירה עצמית, התבוננות פנימית, התבוננות עמוקה, התבוננות נפשית, מוחלטות , יחסיות האם אפשר להגיע לאמת מוחלטת באמצעות חקירה יחסית? כדי להבין לעומק כיצד אפשר להגיע לאמת מוחלטת מתוך האמת היחסית, אליעד כהן מסביר שעלינו קודם כל להבין את ההבדל בין אמת מוחלטת לאמת יחסית. אמת יחסית היא כל תשובה או ... החשיבה, והיא איננה מחויבת אלא תלויה בהנחות מוקדמות ובפרספקטיבות שונות. לעומתה, האמת המוחלטת היא האמת שאין אפשרות לערער עליה, האמת ... אליעד מסביר כי כאשר אדם מתחיל לחקור נושא מסוים, כל מסקנה שאליה הוא מגיע תהיה יחסית ולא מוחלטת. למשל, אם אדם חוקר את סיבת הסבל ומגיע ... מסקנות יחסיות, כיוון שהן תלויות בנקודת מבט ספציפית, ולא ניתן לחייב אותן כנכונות במובן מוחלט. מהי הדילמה שעולה בחיפוש האמת המוחלטת? אליעד מציין כי עולה דילמה משמעותית: אדם המחפש את האמת המוחלטת עלול להרגיש שהוא לעולם לא יוכל להשיג ... הוא כלי מוגבל שמספק תמיד רק מסקנות יחסיות. האדם מרגיש שבכל פעם שהוא מנסה להגיע לתשובה מוחלטת, הוא נתקל במחסומים של יחסייות, ואינו מצליח לחייב תשובה כלשהי באופן מוחלט. כאן אליעד מעלה שאלה נוספת: האם בכלל יש טעם לחקור את האמת היחסית אם המטרה שלנו היא להשיג את האמת המוחלטת? הוא מדגיש כי יש אנשים שחושבים שזו שאלה ... היא למשל מה להגיד לבוס כדי להתקבל לעבודה, לעומת שאלות כמו האם חקירה יחסית תביא אותי לאמת מוחלטת?, שהיא עמוקה יותר ולא פשוטה לפתרון בעזרת כלים פרקטיים רגילים. מדוע האדם מתקשה להגיע לאמת מוחלטת? הסיבה העיקרית שאדם מתקשה להגיע לאמת מוחלטת דרך החקירה השכלית היא שבסופו של כל תהליך ... יוכל עוד להתקדם, כי לכל תשובה יש המשך אינסופי. בדיוק כך, השכל לעולם לא יוכל לספק תשובה מוחלטת, אלא רק להראות שמה שהוא מצא עד כה הוא ... אליעד מסביר כי האדם לא יכול להיות בטוח שהחקירה השכלית תוביל אותו בסופו של דבר לתשובה המוחלטת, בדיוק כפי שאדם לא יכול להיות בטוח שאם ... זמן ארוך מאוד, בסופו של דבר משהו ישתנה בו. לכן, השכל אינו הכלי האידיאלי כדי להגיע לאמת המוחלטת. מה הפתרון שמציע אליעד כהן לקושי זה? אליעד מציע פתרון מעניין מאוד: הדרך היחידה להשיג אמת מוחלטת היא להגיע לוודאות מוחלטת שהאדם אינו יכול להשיג אמת מוחלטת באמצעות חקירה שכלית יחסית. כלומר, עצם ההבנה והוודאות שהחקירה היחסית לא יכולה להביא את האדם לתשובה מוחלטת, היא בעצמה אמת מוחלטת. הוא מסביר שכאשר האדם מגיע להבנה זו בוודאות מוחלטת - הוא כבר השיג את המוחלט, מפני שהוא יודע באופן מוחלט את מגבלות השכל ואת מגבלות החקירה היחסית. אליעד מתאר מצב שבו האדם צריך להיות משוכנע לחלוטין וללא ספק בכך שהוא לא יכול להגיע למוחלט דרך השכל, ואז להפסיק לנסות למצוא את המוחלט בצורה שכלית. במילים אחרות, כאשר האדם באמת ...

התאבדות, למה לא להתאבד, למה אנשים מתאבדים, התאבדות רוחנית, איך להתאבד, איך לא להתאבד, התאבדויות, קדושת החיים, לשמור על הבריאות, הארה רוחנית, חיים ומוות, ההתאבדות של אלוהים

... רעה. לתחושה הרעה הזו יש קשר ישיר לגאווה, שכן אם יש לנו גאווה, אנו מאמינים שלא ראוי שיקרו דברים נגד רצוננו. לעומת זאת, מי שיש לו ענווה מוחלטת ואינו רואה עצמו כמשהו בעל חשיבות כלל, לא ירגיש סבל, כי הוא לא מתנגד למציאות. מה הקשר בין תפיסת העצמי לבין הסבל? אליעד מסביר שאם הייתה לאדם גאווה מוחלטת (100%) והוא היה חושב שהוא אלוהים, הכל היה מתרחש בהתאם לרצונו, ולכן לא היה יכול לחוות שום סבל. מנגד, אם הייתה לו ענווה מוחלטת (100%) והוא היה מרגיש שהוא כלום, אזי לא היה לו שום רצון מנוגד למציאות, ולכן גם במקרה כזה לא היה יכול לחוות סבל. הבעיה מתחילה כאשר האדם נמצא באמצע - בין הכלום להכל. כלומר, ... ביניים כזה, האדם סובל בכל פעם שמשהו מתרחש נגד רצונו. כיצד הגדרת העצמי משפיעה על תחושות האדם? אליעד מציג שני מצבי קיצון שמובילים לשלווה מוחלטת: מצב של גאווה מוחלטת - האדם מאמין שהוא הכל, ולכן כל מה שקורה מתאים לרצונו והוא מאושר תמיד. מצב של ענווה מוחלטת - האדם מאמין שהוא כלום, ולכן אין לו רצון שמתנגד למציאות והוא מאושר תמיד. אך כאשר האדם אומר לעצמו אני משהו, אבל לא הכל ולא כלום, הוא מצוי בקונפליקט מתמיד מול המציאות, שמוביל לסבל. איך להתמודד עם עלבון ופגיעה בגאווה? אליעד מדגים את הנושא באמצעות דוגמה של אדם שיורקים עליו. אם האדם חושב שהוא הכל (גאווה מוחלטת), אז הוא ירגיש שהמצב תמיד בשליטתו, ולכן לא יחווה סבל או עלבון. לעומת זאת, אם הוא חושב שהוא כלום (ענווה מוחלטת), גם אז הוא לא ייפגע, כי אין לו אגו שיפגע. הבעיה מופיעה כאשר האדם אומר לעצמו לא מתאים לי שירקו עליי, כלומר, הוא לא מקבל את המציאות. זה קורה כאשר האדם לא החליט אם הוא הכל או כלום. כיצד גאווה חלקית יוצרת סבל? אליעד מבהיר כי הגאווה עצמה אינה הבעיה, וגם הענווה עצמה אינה הבעיה. הבעיה האמיתית נוצרת כאשר לאדם יש גאווה חלקית. אם האדם ... ולא הכי חשוב או לגמרי לא חשוב, נוצרת התנגדות מתמדת בין הרצון לבין המציאות. התנגדות זו היא שורש הסבל. לפיכך, כדי להימנע מסבל, האדם צריך להחליט: או שהוא מקבל את המציאות לגמרי (אני כלום) או שהוא מרגיש שליטה מלאה עליה (אני הכול). למה קשה לאדם להיות כלום באמת? אליעד מציין קושי נוסף והוא שאפילו כשאדם אומר שהוא כלום, עצם האמירה שהוא כלום כבר הופכת אותו למשהו. כלומר, אדם שמחליט שהוא כלום באמת, לא ירגיש צורך להגדיר את עצמו בשום דרך. עצם ההגדרה מצביעה על כך שעדיין יש לאדם תפיסה עצמית מסוימת. מהי הדרך לפתרון הסבל על פי אליעד כהן? הפתרון שאליעד מציע הוא להחליט בצורה ברורה בין שתי אפשרויות: או לקבל את המציאות במלואה, ללא שום התנגדות, מה שמוביל לאושר ללא תנאי (ענווה מוחלטת). או לחוות שליטה מוחלטת במציאות ולראות בה כל מה שקורה כרצון אישי, שגם מוביל לאושר ללא תנאי (גאווה מוחלטת). הבעיה נותרת רק במצב שבו האדם אינו בוחר בצורה חד - משמעית, ונשאר בתפיסת ביניים. איך להיפטר מגאווה? למה גאווה יוצרת סבל? איך להיות מאושר בלי תנאים? מהי ענווה אמיתית? האם ...

... לייצר הוכחות לשני הכיוונים באופן שווה. בכך הוא הדגיש שהשימוש בשכל יכול להיות מניפולטיבי, ולכן אין לסמוך עליו באופן מוחלט להוכחת אמיתות קיומיות. האם ניתן להאמין באלוהים בלי שלימדו אותך על קיומו? אחד המשתתפים העלה שאלה לגבי האפשרות להאמין באלוהים ללא לימוד קודם על קיומו. אליעד הסביר שאמונה ... קבע את החוקים הללו? הוא הציג את התפיסה שהמדע יכול להסביר את חוקי הטבע במונחים פיזיקליים ומתמטיים, אך לא יכול לתת הסבר מוחלט מדוע חוקי הטבע פועלים דווקא בצורה הזו ולא אחרת. בנקודה זו הוא הסביר שהמדענים עצמם מסכימים שחוקי הפיזיקה נוצרו לאחר המפץ הגדול, אך השאלה למה הם דווקא כאלה אינה מוסברת על ידי ... מקיים מצוות או מסורות מסוימות, במקום לפעול באופן אוטומטי לפי מה שאחרים עשו לפניו. לדעתו, אדם חייב לחשוב באופן עצמאי, להחליט בעצמו, ולפעול לפי ההיגיון והצרכים שלו ולא לפי המסורת בלבד. אליעד סיכם את המפגש בכך שהמטרה העיקרית הייתה לעורר חשיבה עצמאית וביקורתית לגבי אמונות ומנהגים, וביקש ...

פנטזיות בריחה, לטוס להודו, רוצה להיות שם, להחליף מקום עבודה, להתפטר מהעבודה, האם יש בעיה, אולי אין בעיה, שחרור רגשי, להפסיק לסבול, איך להיות מאושר, אושר בחיים, פתרון בעיות, להתאבד, להתמודד

... בו? אליעד כהן מסביר כי קיבעון מחשבתי נוצר כשהאדם מזדהה באופן מוחלט עם דימוי או תפיסה שלילית מסוימת, כמו תחושה של כישלון, חוסר הצלחה או ... על האדם להאמין שהוא מצליח, אלא קודם כל מערערים את הביטחון המוחלט שלו בהזדהות עם הכישלון. אליעד מדגים את התהליך באמצעות דוגמה של אני ... את ההגדרה העצמית. כלומר, לוותר לחלוטין על ההכרח לעבוד. אם האדם יחליט שלא אכפת לו אם הוא עובד או לא, הקונפליקט ייעלם. להמשיך לחיות עם הסבל והקונפליקט מבלי לקבל החלטה, אבל אז האדם צריך להכיר בכך שהוא ממשיך לסבול מבחירה. לפי אליעד, רוב האנשים שסובלים מכך שהם לא יכולים להחליט, למעשה יושבים על הגדר באמצע הכביש. כלומר, הם מנסים לשמור את כל האפשרויות פתוחות, אך בפועל הם נמצאים במצב מסוכן של חוסר החלטה. או שהם צריכים לבחור צד אחד באופן ברור, או לוותר על הצורך ... להגיע למקסימום האפשרי, שהוא להיות אלוהים. זהו האידיאל של הצלחה מוחלטת ושלמה. אליעד טוען שהוא לוקח את כל תהליכי ההצלחה השונים ומנסה להגיע ... להיות אפשרות אחת מתוך כמה אפשרויות. כיצד אפשר לטפל באדם המתקשה לקבל החלטות? אליעד מציע גישה ברורה לטיפול באנשים המתקשים לקבל החלטות לגבי חייהם: או שתגדיר לעצמך באופן ברור את ההחלטה שאתה מתקשה בה, ובכך תחסל את הקונפליקט. או שתפחית את הצורך להחליט ותחליט שלא להחליט בכלל, ואז הקונפליקט יעלם באופן טבעי. אם אינך מסוגל לבחור אף אחת ... הללו, עליך להכיר בכך שאתה בוחר לסבול את הקונפליקט ואת חוסר ההחלטה. ההסבר של אליעד מדגיש שאין פתרון קסם - כל פתרון דורש החלטה מודעת של האדם לגבי מה הוא רוצה באמת. הוא גם מדגיש שאם האדם לא יקבל החלטה , הוא צריך להבין שהוא בחר להמשיך בסבל. כיצד לזהות את מקור הבעיה ... ושהוא יכול לבחור בזהות אחרת. המטפל לא צריך לכפות על המטופל את ההחלטה, אלא רק לחשוף בפניו את האפשרויות השונות ולעזור לו להבין שהוא ... אישיות? מהי האסטרטגיה הטובה ביותר להצלחה? איך מתמודדים עם חוסר החלטיות? איך להיפטר מתחושת כישלון? איך לטפל בפחדים וחוסר ביטחון? ...

... שכל אין דאגות, להשתיק את השכל, להפסיק להשתמש בשכל, לא להשתמש בשכל, לא לשאול שאלות, הרמוניה, לשתוק, שתיקה מוחלטת, לשאול עד הסוף, להשתמש בשכל למה עדיף לא לשאול שאלות בכלל? אחת הגישות שאליעד כהן מציג בהרצאה היא הגישה שבה האדם מפסיק ... כל דבר. לפי גישה זו, השכל והחיפוש התמידי אחרי היגיון וסיבות יוצר חוסר הרמוניה וסבל. האדם השואל שאלות נמצא תמיד במתח פנימי, כי הוא לא באמת מצליח להגיע לתשובות מוחלטות. אליעד נותן דוגמה לכך שכאשר בן אדם שואל את עצמו למה קורה לי משהו רע? או למה החיים שלי לא מסתדרים?, הוא למעשה יוצר מתח ... שלה. למשל, היא לא שאלה מראש אם העבודה תספק לה מספיק כסף, ואז כשהתברר שאין מספיק כסף, היא התחילה לשאול שאלות ולהיות מתוסכלת. אליעד מציין שבמקרה כזה, היה עליה או להחליט מראש שהיא לא שואלת בכלל ופשוט מקבלת את מה שיהיה, או לחלופין לשאול מראש את כל השאלות הרלוונטיות ולוודא שהדברים ברורים לה. אליעד נותן דוגמה נוספת מתחום הזוגיות: אם אדם לא בטוח שהוא רוצה להיות עם מישהו, הוא צריך להחליט מראש - או שהוא מפסיק לגמרי לשאול שאלות ופשוט נשאר במערכת היחסים, או שהוא שואל את עצמו את כל השאלות עד הסוף כדי להיות בטוח לחלוטין בהחלטה שלו. אם הוא רק חצי שואל, כלומר, לא מברר עד הסוף, הוא עלול להישאר מתוסכל ומבולבל. למה כדאי ללכת עד הסוף עם השאלות? אליעד מסביר שגישה אחרת, שהיא בדיוק הפוכה לראשונה, אומרת שהאדם חייב לשאול שאלות ולחקור כל דבר עד הסוף. המטרה של חקירה זו היא להגיע להבנה מוחלטת של המציאות, ממש כפי שאלוהים מבין אותה. על פי גישה זו, אין דבר שקורה ללא סיבה, ועל האדם לחקור ולשאול עד שהוא מבין בדיוק ... שתי דרכים אפשריות להגיע להרמוניה: להפסיק לחלוטין לשאול שאלות, פשוט לקבל את המציאות כפי שהיא, בלי רצון להבין או לשנות. לשאול כל שאלה עד הסוף, עד שמגיעים להבנה מוחלטת של כל מה שקורה. במקרה זה, אין יותר ספקות ואין שאלות. אליעד מדגיש שאם האדם נמצא באמצע - הוא תמיד יסבול. הוא או שיחיה ... עד שיגיע להבנה מלאה. רק בשני המצבים האלה קיימת הרמוניה אמיתית עם המציאות. האם המציאות אקראית או סיבתית? בסוף ההרצאה, אליעד מסביר עוד נקודה מרכזית: על האדם להחליט האם המציאות היא אקראית או סיבתית. אם היא אקראית, אז באמת אין טעם לשאול שאלות כי אין היגיון במה שקורה. אבל אם המציאות היא סיבתית ויש בה היגיון, על האדם לחקור ולשאול עד שהוא מבין את הסיבות לעומק. אליעד נותן דוגמה מתחום הכסף: אם אין לאדם כסף, הוא צריך להחליט - האם זה אקראי או שיש לכך סיבה. אם הוא מחליט שיש סיבה, עליו לברר אותה עד הסוף, ואז או שהוא יצליח לשנות את המצב, או שיבין שהמצב מחויב ולא ישאל יותר שאלות. ההרצאה מסתיימת במסר חד - משמעי: האדם חייב להחליט על אחת משתי הגישות באופן מוחלט - או שיפסיק לשאול שאלות לגמרי ויזרום עם מה שיש, או שישאל עד הסוף ויגיע לתשובות מוחלטות. כל מצב אחר רק יוביל לסבל ותסכול. למה עדיף לא לשאול שאלות? איך להשתיק את השכל? האם המציאות היא אקראית או סיבתית? איך להגיע להרמוניה מלאה? למה האדם סובל משאלות? מה יקרה אם לא אשאל שאלות? מהי הבנה מוחלטת של המציאות? ...

... הקשר שלו לתפיסת הצדק? אליעד מסביר את תחושת חוסר הביטחון באמצעות התהליך של מעבר מהחוויה רק אני צודק לחוויה גם אני צודק. במצב הראשון, האדם בטוח בצדקתו המוחלטת, אבל כשהוא מתחיל להטיל ספק בעצמו, הוא עובר למצב של גם אני צודק, שמאפשר לו לראות נקודות מבט ... האגו המצומצם שלו ולשמור על תחושת הביטחון המדומה, הוא לא יחקור ולא יטיל ספק. אך אם הוא מחפש להתפתח ולהבין לעומק, עליו לחקור, גם במחיר איבוד הביטחון המוחלט. החקירה יכולה להוביל לתגליות יקרות, אך גם עלולה לגרום לבלבול או אפילו לפיצוץ רגשי ואינטלקטואלי ... השני מושך אותו לוותר על האחיזה ולהיפתח לשאר האפשרויות. מה המסקנה לגבי חוסר ביטחון ובחירה בין ודאות לספק? אליעד מסכם שהדרך להתמודד עם חוסר ביטחון עצמי היא להחליט מה האדם באמת רוצה להשיג: אם הוא רוצה שקט נפשי מוחלט דרך ודאות מוחלטת, עליו לחזק את הביטחון שלו ולהיות משוכנע בצדקת דרכו ללא פשרות. אם הוא מוכן לחיות עם ספק ולראות אותו ככוח שמאפשר גדילה, עליו לקבל את חוסר הוודאות ולראות את האמת בכל נקודת מבט. אם הוא לא מחליט, הוא נשאר במתח מתמיד. ההכרה בשני הצדדים בו זמנית דורשת מהאדם להכיל מורכבות, אך עלולה ליצור אצלו ... עם זאת, היכולת לחיות עם ספק מאפשרת התפתחות, כל עוד האדם מודע למטרה שלו - האם הוא מחפש להיות רק צודק, או שהוא מוכן לראות שכל האפשרויות נכונות. האדם צריך להחליט האם הוא רוצה להתחזק בכיוון של וודאות מוחלטת , או ללמוד לקבל את חוסר הוודאות ולראות בה כוח ולא חולשה. ש: אני מכיר את הדרך חשיבה הזאת ... אתה יכול בסדר, תלוי מה אתה רוצה אם בא לך שימתחו לך את הגב אתה אומר תמשוך פה הנה התמתחות אבל אם אתה אומר חברים אתם יותר מדי מושכים אותי תעצרו אז אתה צריך להחליט ללכת ימינה או ללכת שמאלה מה אתה רוצה תחליט. אנחנו הבנו, נמשיך בפעם הבאה. ש: רגע יש לי שאלה. אליעד: כן על זה? ש: לא. ...

... רק את אפשרות ההפסד. אם מדגישים ללקוח רק כמה הוא עלול להפסיד, הוא יתפוס את העסקה מראש כעסקת הפסד. מצד שני, אסור גם להבטיח לו באופן מוחלט שירוויח, כי אם הוא יפסיד בהתחלה, הוא יחשוב שרימו אותו ויאבד אמון במוכר ובמוצר. הדרך ... הוא ישדר ללקוח מסר של ספק והססנות. המוכר צריך להיות משוכנע באמת באחוזי ההצלחה שהוא מציג, כי האמונה הזו עוברת ללקוח ומשפיעה על קבלת ההחלטות שלו. איך אפשר לדעת באמת מה הלקוח מוכן לשלם? אליעד מציע טכניקה פרקטית: ...