... את הסיבה. כי מצד האמת, אפשר לומר עוד דבר, והוא שכל רגע נתון של המציאות, מכריח את הרגע הבא בציר הזמן להיות כפי מה שהוא. כי לאדם נדמה שיש המון סיבות והמון תוצאות בהמון תהליכים שונים. אך בכלל יכול להיות ... הוא לא יותר מאשר אשליה. כי אם אנחנו נאמר שיש איזה חוק אחד ונוסחה אחת, שהיא גורמת לכל רגע בציר הזמן להיות כפי מה שהוא, בגלל תמונת המצב הקודמת של המציאות, כישות אחת, הרי שממילא זה אומר, שכל מה שהאדם ... שמנקודת המבט הקצרה של האדם, נראה לו שיש כאן איזה סדר כלשהו. אך יכול להיות שאם האדם היה חי יותר זמן, ורואה יותר אירועים ביותר מקומות, הרי שהאדם היה מבין אולי שיש יותר אקראיות מאשר סדר. ואז אולי האדם היה ... אחר. עכשיו יש לשאול, מה בעצם מחבר את הסיבה הזאת לתוצאה הזאת. כי הרי הסיבה והתוצאה נמצאים ברגעים אחרים בציר הזמן. והסיבה והתוצאה הן שתי ישויות נפרדות ושתי תמונות מציאות שונות בשני רגעים שונים. ועל האדם לנסות להבין, האם באמת קיים קשר אמיתי של סיבה ותוצאה, בין רגע אחד בציר הזמן לבין הרגע השני? האם זה שנראה שיש סדר כלשהו באירועים, האם זה באמת אומר שאירוע אחד הוא הסיבה של ... דבר כן יש סיבה, אבל הסיבה של כל דבר, היא לא הרגע הקודם לו, אלא איזה משהו שנמצא מחוץ לציר הזמן. ושהוא הסיבה לכך שכל רגעי הזמן הם כפי מה שהם, בלי קשר סיבתי בין רגעי הזמן השונים. וכדי להבין את כל זה לעומקו, לשם כך יש להתבונן על מהותם של האירועים השונים. כי כדי להבין את ... המציאות שמקיפה את כל האירועים ושבתוכם מתרחשים כל האירועים. ומי שיתבונן יראה, כי כל האירועים מתרחשים בתוך מימד המקום ומימד הזמן. כי קיומם של האירועים, תלוי בקיומם של זמן ומקום. וכדי להבין את המהות האמיתית של האירועים, לשם כך יש להבין את המהות של הזמן ושל המקום. ויש בזה עוד רמת עומק, והיא שמצד האמת, גם הזמן והמקום גם הם סוג של אירועים. כי יש משהו אחר גדול יותר מהזמן והמקום, שבתוכו נמצאים הזמן והמקום. כי כדי להבין את מהותם של הזמן והמקום, גם עליהם יש לשאול שאלות. כגון לדוגמה יש לשאול, למה בכלל יש זמן ומקום. והאם יכול להיות מקום בלי זמן? ואם כן, אז מדוע באמת אין רק מרחב מקום בלי זמן? וגם להפך, האם יכול להיות זמן בלי מקום? וכיוב שאלות שונות שאמורות לעזור לאדם להבין מהם הזמן והמקום. ויש בזה עוד רמות עומק. כי נניח שהזמן והמקום נמצאים בתוך מימד אחר גדול עוד יותר, אז יש להבין מהו המימד ההוא שמקיף את הזמן ואת המקום. האם שם יש או אין זמן ומקום. ומה מקיף את מה שמקיף את הזמן ואת המקום. וכיוב עוד שאלות שונות, שאמורות להביא את האדם להבנת מהות המציאות, וממילא הבנת מהות הזמן והמקום, וממילא הבנת האירועים, וממילא הבנת הסיבות, וממילא הבנת הסיבה הראשונה, וממילא חיים טובים.

... בו יש רמות שונות של נפרדות. כי ברמה החיצונית ביותר האדם רואה אין סוף ישויות שנפרדות זו מזו, במקום ובזמן. כי כל הישויות שקיימות בעולם, כולם נפרדות זו מזו במקום ובזמן שלהן. כי כל דבר נפרד מישותו בזמן אחר. כי אותו הדבר ממש, הוא בכל רגע ורגע ישות אחרת ממש. וגם שתי ישויות זהות זו לזו ברגע אחד, הן נפרדות זו מזו במקום שלהן. כך שכל נקודה במרחב הזמן והמקום, היא נפרדת מכל נקודה אחרת ומכל ישות אחרת שנמצאת במרחב הזמן והמקום. ומאחר שמרחב הזמן והמקום הם אין סופיים, ממילא ברמה החיצונית ביותר יש אין סוף ישויות שנפרדות זו מזו. כי ברמה החיצונית ביותר, כל ישות נפרדת מכל שאר הישויות האחרות בזמן ובמקום שלה. אבל בין הרמה הראשונה של האחדות, שבה גם הזמן והמקום הם ישות אחת, לבין הרמה האחרונה שבה כל נקודה במרחב הזמן והמקום היא ישות אחרת, בטווח הזה יש הרבה רמות שונות של נפרדות. כי יש את הרמה הראשונה שבה הכל אחד ממש. ובה גם הזמן והמקום הם ישות אחת. וכל המקום כולו הוא נמצא כולו בתוך נקודה אחת ממש. וכל מרחב הזמן כולו, גם הוא נמצא בתוך נקודה אחת ממש. ובשורש המציאות, שם הזמן והמקום הם ישות אחת ממש. כי בעומק המציאות, שם אין זמן ואין מקום כלל. כי יש משהו פנימי יותר מהזמן והמקום. ואחכ נפרדו הזמן והמקום. ונפרדה התודעה של האני של האדם מהתודעה / הישות והאני של המציאות עצמה. וגם נוצרה נפרדות בין הרצון העצמי ... יש עוד רמות שונות של נפרדות. כי כל בני האדם רוצים בתוך תוכם את אותו הדבר. וכל אדם כל הזמן רוצה את אותו הדבר ממש. ואף על פי כן, כל אחד בכל רגע ורגע רוצה משהו אחר ורצון אחר. והתהליך ... האחדות על תכונות הנפרדות. ועפ התפישה הזאת נצטרך לומר שכל ישות היא אין סופית והיא ממלאת את כל מרחב הזמן והמקום. ושכל ישות היא בעצם סך כל הישויות. ואכ הגענו שוב פעם לשורש האחדות. וכפי שכבר ביארתי, כל הקצוות נפגשים ... המציאות, יש טוב ויש רע. ויש רצון ויש חוסר רצון. ויש סיבה ויש אין סיבה. ויש סיבה ויש תוצאה ויש זמן ויש מקום וכולי. והכל קיים כישויות נפרדות זו מזו, גם בשורש המציאות עצמה. אלא שמנקודת המבט של שורש המציאות, ... טוב ורע כישויות נפרדות. וממילא אין שום שאלה כלל. כי יש כאלו שבטעות חושבים שהאחדות פירושו שאין טוב ורע, ושאין זמן ומקום וכיוב. אך המחשבה הזאת עצמה היא נפרדות. כי היא מפרידה בין הדבר לבין שורשו. כי הם בטעות חושבים ...

... לרצון האישי שלו שיש לו ברגע הזה ממש. כי כל הדיבורים שיש בספר, כולם קשורים באופן ישיר, לכל אדם בכל זמן בכל מקום. וכולם עצות ושכל לאדם, כיצד לחוות את השלמות בכל מקום ובכל זמן. והאדם מוכרח להתבונן היטב על השכל שיש מאחורי הטקסט ולמצוא (לא לנסות למצוא, אלא למצוא!) את עצמו בטקסט, ולקחת ...

... אינו מודע להן, כי הוא מיד מתמקד בעשייה ולא עוצר לחשוב אם הוא בכלל צריך לעשות משהו. התוצאה היא בזבוז זמן, משאבים ואנרגיה על פעולות מיותרות. למה עדיף לחשוב יותר ולעשות פחות? לדברי אליעד כהן, הרבה יותר כדאי להשקיע זמן בחשיבה מאשר בעשייה. הוא ממליץ להקדיש אפילו יום שלם לחשיבה מעמיקה במקום לעשות פעולות לא נחוצות במשך יום שלם. ... הייתה מיותרת. מנגד, אם הוא ישקיע יום שלם בחשיבה ויבין טוב יותר מה הוא צריך לעשות, לא רק שהוא יחסוך זמן, אלא שהוא גם ישפר את כושר החשיבה שלו. בעתיד, בפרויקטים הבאים, יהיה לו קל יותר להבין איך לפעול ומה ... לבדוק האם הכיוון בכלל נכון או מתאים למטרה שלהם. למשל, יזם שהקים חברה עם חזון ותוכנית עסקית מסוימת, מגלה לאחר זמן מה שהמציאות בשוק השתנתה. במקום לעצור ולחשב מסלול מחדש, הוא ממשיך להיצמד לתוכנית המקורית, למרות שהיא כבר לא מתאימה ... העיקרית שלי? מה המשאבים שעומדים לרשותי? מה חשוב יותר ומה פחות? מה קל ומה קשה לי לעשות? במקום כל הזמן לבצע פעולות בלי מחשבה, עדיף לעצור רגע ולהתבונן. פעולות שיעשו לאחר חשיבה יהיו מדויקות יותר, נכונות יותר, ויעילות יותר באופן ... ולהתבונן לפני שהוא פועל. אדם שמתמקד במחשבה ומנתח את המצב, יצליח בסופו של דבר לעשות הרבה יותר בפחות מאמץ וזמן. איך להתייעל בעבודה? מה גורם להצלחה בעבודה? איך לחשוב לפני שעושים? איך לתכנן נכון לפני פעולה? איך להיות פחות לחוץ ... עליו לעשות, בעוד שאין בכך צורך כלל. למה עדיף לחשוב יותר מאשר לפעול? במקום למהר לבצע פעולות, עדיף להקדיש יותר זמן לחשיבה ולהבנה. יש אנשים שמעדיפים לפעול באופן מיידי, אך בכך הם מבזבזים זמן יקר על פעולות לא נחוצות. אם משקיעים זמן במחשבה ובניתוח המצב, ניתן לחסוך זמן רב בעבודה, וגם בפרויקטים עתידיים יהיה קל יותר להתמודד עם בעיות דומות. איך חשיבה לפני עשייה מובילה ליעילות? כאשר ... שהיא מתבצעת נכון ובצורה מיטבית. כיצד תכנון והתבוננות משפרים את ההתייעלות? הרבה עסקים עובדים עם תכנית עסקית, אך עם הזמן השוק משתנה והתכנית המקורית כבר אינה רלוונטית. במקום לעצור ולחשב מסלול מחדש, רבים נצמדים לתכנית המקורית ולא מתאימים אותה למציאות. ... ולעשות ולעשות, עליו להיות כמו מלך, המלך חושב יותר לפני שעושה. לאן האדם רץ בהיסטריה, מי אמר שצריך כל הזמן לעשות, מי החליט. והעניין הוא, לשנות את הפוקוס של האדם, בכדי להתייעל בעבודה, מעשייה למחשבה, לחשיבה, להתבוננות רגע אחד, אז ...

... כי הוא מבין שהכל בסופו של דבר טוב באותה המידה. אליעד נותן דוגמה נוספת, כאשר האדם תופס שכל רגעי הזמן קיימים בו - זמנית, ולכן הוא אינו לחוץ אם אירוע מסוים יתרחש או לא יתרחש, כי מצד האמת העמוקה זה ...

... ללא הבדל. מה זה ההוויה שמאחורי המציאות? אליעד מסביר שכל מה שקיים במציאות הפיזית והמטאפיזית - מחשבות, רגשות, תודעה עצמית, זמן ומקום - הכל קיים בתוך רובד מסוים של זמן ומקום. אך מאחורי רובד הזמן והמקום, קיימת הוויה אחת בסיסית שמהווה את כל המציאות. להוויה הזאת אפשר לקרוא כלום, בלתי נתפסת, שום דבר, או הדבר ... אפשר לחשוב עליו. זהו המכנה המשותף הרחב ביותר של כל הדברים הקיימים. מהו הקשר בין אני, לא - אני וזמן ומקום? אליעד מדגים שהמושג אני יוצר באופן אוטומטי את המושג לא אני. מכיוון שיש אני ויש לא אני, זה יוצר מקום וזמן - מקום שבו קיים האני והלא אני, וזמן שבו האני מתקיים בנפרד מהלא אני. אם לא היה זמן ומקום, לא הייתה יכולה להתקיים אף ישות. הכל היה אחד ללא נפרדות, ולכן לא היה קיים אני נפרד. איך ... מושג החיים והמוות. האדם ברמת הנפרדות אומר אני רוצה לחיות ולא רוצה למות, אך מנקודת מבט שבה כל הרגעים בזמן קיימים בו זמנית, חיים ומוות הם בעצם אותה ישות אחת. לכן, מנקודת המבט הזו, לא שייך לומר אני רוצה לחיות ... מההווויה, המילה אני, ולא אני, יש מקום ואין מקום יש שתי ישויות גם אם הן באותו מקום, זה בשני רגעי זמן באותו המקום, אז זה שניים בכל מקרה. כי אם יהיה, אם יש רק רגע אחד, אין נפרדות, ואז לא שייך להגיד אני ולא אני אין שייכות להבדיל בכלל בכלום. וכל מקום שיש הבדלה, זה מקום וזמן, כל המציאות, כל מה שיש, שקיים, זה בתוך זמן ומקום ומאחורי הדברים הקיימים, יש הוויה של אין הבדל בין כלום. אם אתה רוצה משהו, זו רק חוויה של ... האדם רק חש שהוא רוצה, האדם מרגיש אני, והרובוט לא מרגיש אני שהאני זו רק תחושה, ובהוויה אין מקום וזמן, כל הישויות הן אחת, ולא שייך לרצות או לא לרצות, הכל אחד, אין משמעות בפרספקטיבה שכל הרגעים באותו רגע, כך ...

שאלות טיפשיות - מהו הסוף של הטיפשות ושל השאלות? מדוע אדם שמחפש את האמת נתקל בשאלות חדשות כל הזמן? אדם שמחפש את האמת באופן אמיתי מנסה להבין את המציאות בדיוק כפי שהיא. אליעד כהן מסביר שהאמת פירושה לתפוס את ... היקום והטיפשות - וטוען שזו טעות, כי לשניהם יש סוף. סוף היקום הוא הפרספקטיבה שלפני היקום, לפני מימד המקום והזמן. והסוף של הטיפשות הוא החכמה. אליעד מדגיש שהטיפשות הגדולה ביותר קשורה באופן ישיר לחכמה הגדולה ביותר, וכי מי שיגיע לסוף ... לזה. הבשורה הטובה שכמות השאלות סופית. יש סוף לטיפשות. הסוף של היקום, זה מה שהיה לפני שהיה יקום, לפני המימד הזמן זה הסוף של היקום. והסוף של הטיפשות זאת החכמה, כי גם לה יש סוף. הטיפשות הגדולה בעולם מתחברת לחכמה ...

... בחירה או לא? אליעד מציין כי כאשר מדברים על הנקודה הראשונה, הפרספקטיבה משתנה, כיוון שבשורש של הדברים, שהוא מעל לזמן ומקום, לא ניתן לדבר על רצון ועשייה כפעולות נפרדות בזמן. במקום זה, בשורש הדברים, הרצון והעשייה הם דבר אחד, מתרחש בו - זמנית. מדוע הרצון הראשון לא יכול להיווצר מסיבה? ... האם מישהו בחר את הרצון של עצמו, ומדובר ביחס לכוח הראשון ביחס לישות הראשונה. ויש לציין שמצד הפרספקטיבה שמעל הזמן והמקום, לא שייך להגיד רצה ועשה כי רצה ועשה, הן שתי נקודות בציר הזמן. ובשורש אין פער בין רצה ועשה, הרצה ועשה הם בו זמנית, אין זמנים בכלל באחדות, בשורש. ובעצם זה אומר ...

סבל - למה האדם מחליף כל הזמן את צורות הסבל שלו, במקום לחפש את השלמות? מי שיתבונן יראה, כי האדם כל הזמן מחליף את צורת הסבל שלו, בצורה אחרת של סבל. כי תמיד, יש לאדם חיסרון כלשהו, שמשהו חסר לו / משהו ... אחר. כי כל פתרון, הוא בעצם חיסרון חדש, כי הוא הגדרה חדשה והיאחזות חדשה וגם סבל חדש. והאדם כל הזמן, מחליף את צורת הסבל שלו, בצורת סבל חדשה. והסיבה לכך שהאדם מטעה את עצמו כל הזמן, היא משום שלא באמת ברור לאדם, למה באמת הוא סובל כרגע, מהמציאות שיש לו ברגע הזה ובמקום הזה ממש. כי לאדם נדמה בטעות, שסיבת הסבל שלו, היא צורת המציאות החיצונית. ולכן, האדם מרמה את עצמו, וכל הזמן עובר מסבל אחד, לסבל אחר. ומי שרוצה להפסיק לעבור בין בתי כלא, ורוצה לצאת לחופשי באמת, עליו להתבונן על מהות ...

הביצה והתרנגולת, מה קדם למה הביצה או התרנגולת? מה היה לפני הסיבה הראשונה ולפני הזמן? מה באמת קדם למה, הביצה או התרנגולת? השאלה מה קדם למה, הביצה או התרנגולת? היא אחת השאלות המפורסמות והמוכרות ביותר ... אירוע קודם, וכך נוצר רצף אינסופי של סיבות ותוצאות. אך אליעד מסביר שהשאלה האמיתית כאן היא בעצם מה התחיל את הזמן עצמו, מה הייתה הנקודה הראשונה, ואם הייתה נקודה כזו, מה יצר אותה? ההסבר שאליעד מציג הוא שאין קדימות אמיתית ... מתקיימת, מכיוון שאין צורך בסיבה לקיום אחד מהשניים, ולכן שאלת הסיבה והתוצאה אינה קיימת במצב כזה. איך יכול להיות שהזמן והסיבה נמצאים מחוץ לזמן עצמו? אליעד כהן מדגיש שהסיבה האמיתית לקיום העולם איננה נמצאת בתוך הזמן, אלא מחוץ לו. אנחנו תופסים את המציאות כסדרת אירועים שמתקיימים אחד אחרי השני, אבל למעשה, לטענתו, הסיבה למציאות היא משהו אחר שמחוץ לזמן, משהו אינסופי, כלום, או אין. האין הזה הוא שמייצר בכל רגע את הביצה, התרנגולת, הזמן, המקום ואת כל מה שקיים. אליעד מסביר שלא מדובר באלוהים, כישות נפרדת, אלא במשהו שמהווה ומייצר את המציאות כל הזמן. גם אם לא היה מפץ גדול, והיקום תמיד היה קיים, ההסבר שלו עדיין תקף, משום שהקיום הנוכחי בכל רגע הוא ... כל דבר שנבחן לעומקו, כמו ביצה, תרנגולת, כיסא או יד, מורכב בסופו של דבר מאטומים וחלקיקים, וכשבוחנים את המקום והזמן עצמם מגיעים למסקנה שהם עשויים משום דבר - משהו שאינו זמן ואינו מקום. זה אותו האין שממנו מתהווים כל הדברים. האם ההסבר של אליעד באמת עונה על השאלה? על אף ... לא פותר את השאלה במלואה, משום שהוא רק מזיז אותה למקום אחר. הוא מסביר שהעברת הדיון אל האין שמחוץ לזמן יוצרת פשוט מערכת חדשה של סיבה ותוצאה, בין האין - זמן לזמן עצמו. השאלה נשארת פתוחה - מה יצר את אותו אין ראשוני ומה היה לפניו? מדוע ההסבר של אליעד עדיין משאיר מקום לשאלות? אליעד מסביר שבכל מקרה בו אנחנו מציבים מערכת יחסים של סיבה ותוצאה, גם אם היא בין אין זמן לזמן, תמיד תישאר השאלה על מה שקדם לאין זמן עצמו. יתרה מזאת, הוא טוען שאי אפשר לומר שהאין זמן או כל דבר מוגדר אחר הוא קדמון או נצחי, כי כל ישות מוגדרת מוגבלת ולכן אינה יכולה להיות מחויבת ... לעצמה - אך זהו כבר דיון נוסף ועמוק אף יותר. מה קדם למה הביצה או התרנגולת? מה היה לפני הזמן? מה יצר את המציאות? איך התחיל רצף הסיבה והתוצאה? האם הזמן הוא אינסופי? האם קיימת סיבה ראשונית לעולם? האם היש והאין הם אחד?