... שקר, היא הניגוד של הנפרדות, ובה אצל האדם הכל אחד, ואין טוב ורע, ויש העדר רצון של נפרדות וכולי. וכל זמן שהאדם מטעה את עצמו ומרחיק את עצמו מהאחדות של אמת, נדמה לו כי האחדות, פירושה הוא ההפך של הנפרדות. ... מקבל את השכל שמחבר את האחדות ואת הנפרדות כישות אחת. כי כאשר האדם בנפרדות, נדמה לו שבאחדות יותר טוב. וכל זמן שהאדם לא מבין את דרך האחדות (של השקר), אז הוא תמיד חושב שאולי באחדות שמנוגדת לנפרדות, אולי שם יותר ... שם רע, כי הוא מרגיש שהשכל של האחדות, חונק ומגביל ומצמצם לו את החיים של הנפרדות. ועל האדם לדעת, שכל זמן שהוא לא נמצא כל הזמן, באופן רציף ללא כל מאמץ, בתחושה של האחדות, ללא כל הפסקה אפילו לא כחוט השערה, כל זמן שהאדם לא נמצא בחוויה הזאת, הרי שהוא לא טעם אפילו לא לרגע אחד, את טעמה של האחדות האמיתית. כי ... אם הוא בוחר את זה, אז זה לא רע. ואעפכ זה נגד רצונו, ואעפכ הוא בוחר את זה. אבל כל זמן שהאדם לא בוחר בבחירה חופשית ומלאה, שיהיה לו צמצום ורע, הרי שהוא רוצה לבטל את הרע, ושיהיה לו יותר ... אצל האדם מקום. וכאשר האדם נמצא בה, אז הוא לא נמצא בנפרדות, ואז הוא מרגיש שהנפרדות חסרה לו. ולכן, כל זמן שהאדם לא נמצא גם רק באחדות תמיד ללא הפסקה, וגם רק בנפרדות תמיד ללא כל הפסקה, הרי שהוא רחוק ... יהיה מהאני החיצוני שלו והלאה רק בנפרדות, ומהאני שלו פנימה, יהיה רק באחדות אמיתית בו זמנית תמיד. שזהו החיבור של הזמן עם מעל הזמן. כי לפני הגדרת האני, שם אין זמן כלל. כי הגדרת האני היא בתוך הזמן והמקום (שיש מקום וזמן לאני ולהפך של האני). והנקודה שלפני האני, היא מחוץ לזמן ולמקום. והדרך של האדם להשיג את החוויה הזאת, היא רק על ידי זה שהאדם מסתכל אל תוכו פנימה, ורואה במו ...

... ומהווה ומקיימת את הישות העצמית של האדם. כי הסיבה שהאדם סובל, היא רק בגלל שהתודעה העצמית הנפרדת שלו קיימת. וכל זמן שהאדם מודע לקיום העצמי שלו, הוא סובל. משום שהוא חסר, את מה שנפרד ממנו. והאדם החזק והגיבור ביותר בעולם, ... לבחור להעלים את עצמו ולהפסיק לסבול. והמציאות כולה, רוצה שהאדם ירגיש רע. ולשם כך היא יוצרת ומסובבת את האדם, בכל זמן ובכל מקום (כפשוטו), בחוויה נצחית ואין סופית של נפרדות. והאדם לא יכול להשתחרר מחוויית הנפרדות הזאת של המקום והזמן, בשום צורה שהיא. וכל חוויית נפרדות, היא חוויית סבל. כי ההפרדה, היא צמצום. והצמצום, הוא חסר את השלם, ולכן האדם ... הרי שהוא שולט בכל מה שהיה הווה ויהיה תמיד, איתו עצמו כצמצום וגם עם כל אחד אחר, בכל מקום ובכל זמן. והאדם, הוא אלוהים, שמצמצם את עצמו (בזמן הווה), לתוך גוף גשמי של נפרדות וכולי. ועל האדם להבין, שמרכז הכוח של העולם כולו, ושנקודת המרכז של כל העולמות ...

... כבר מושגת, ואין שום צורך להשיג שום דבר). והנה, מצד האמת, כל אדם ואדם וכל ישות וישות בכל מקום ובכל זמן, היא גם רק אלוהים. כי מנקודת מבט של אמת, יש גם, רק אלוהים. והאדם הוא גם רק אלוהים. ונקודת ... האדם ירצה באמת איזה דבר, הרי שבכוח הרצון שלו בלבד, הוא ישיג את אותו הדבר, ללא כל הגבלה שהיא של זמן / מקום / צורה וכיוב. וכל זה בתנאי, שזה יהיה רצון של אמת, שהוא רצון שהוא אינו אמצעי להשגת ... הוא מרגיש בחסרונו של השלם. והסיבה שהישות של האדם נפרדת מהמציאות, היא משום שכך רוצה המציאות, שבתוכה נמצא האדם. וכל זמן שהאדם לא ימצא את הדרך, שהתודעה שלו תתאחד עם המציאות, הוא ימשיך לסבול לנצח נצחים, מכך שהוא חסר את ... להשיג כל דבר, היא על ידי זה שהאדם עושה את כל מה שהוא יכול, כדי להשיג את אותו הדבר. וכל זמן שהאדם יכול להתאמץ אפילו עוד טיפה אחת קטנה, והאדם לא מתאמץ את אותה טיפת המאמץ, הרי שהדבר מעיד על ... אינו אפשרי. והלב של האדם, הוא יודע את האמת, שמצד האמת הכל אפשרי להשגה. והלב של האדם ממשיך לסבול, כל זמן שהאדם לא משיג את השלמות. והאדם סובל עוד יותר, כאשר הוא מקשיב לטעויות שבתוכו ושמחוצה לו, שהם נאחזים רק ...

... בעצם המהות של ישות השולחן. ואם בכל העולם כולו, היה רק שולחן בלבד, והשולחן היה ממלא את כל המקום והזמן, הרי שלא הייתה שום משמעות לשולחן ולא היה שום שולחן ושום ישות שולחן כלל. וקיומו של השולחן, תלוי בקיומן של ... כבסיס אמיתי של כל הישויות שישנן. ומי שיעמיק בעניין יראה, כי לכאורה שתי הישויות הבסיסיות ביותר בעולם, הן המקום והזמן. כי שום ישות לא יכולה להתקיים בלי מקום וזמן שבו היא נמצאת. אך קיומם של המקום והזמן, הוא לכאורה לא תלוי בשום דבר. ומי שיחקור את משמעות הזמן והמקום, יראה שגם הזמן והמקום, גם אלו שתי צורות שונות. ולצורך ההעמקה נחדד: כי בלי מקום, אין זמן, ובלי זמן, אין מקום. כי בלי מקום כלל, אין אפשרות שיהיה שינוי תנועה, שבו יהיה זמן. ובלי זמן, לא ניתן לנוע ממקום למקום, ואכ אין מקום. ויש מקום לרגעי הזמן, וכל מקום נמצא בזמן אחר (והבן היטב). ובכל מקרה, הזמן והמקום, הם בסך הכל צורות שונות, של מצוי ראשון שהוא מחויב המציאות, והוא עצמו חסר כל זמן ומקום. כי מהות הדבר, היא ללא הצורה החיצונית של הדבר. והמהות של הזמן והמקום, דהיינו, הישות / הוויה שמהווה את הישות של הזמן ושל המקום, היא עצמה אין בה עדיין את שינוי הצורה של הזמן והמקום. והיא בעצם כאילו כלום / שום דבר. כי מה שלא נמצא בשום מקום ובשום זמן, הוא לא קיים כלל, עפ עולם המושגים האנושי של היש והאין. ובסופו של דבר האדם מבין, שדכגעגכ נראה לאדם ... יראה, כי בעצם הדבר היחיד שקיומו הוא מחויב, הוא מהותה של המציאות, שהיא חסרת כל צורה. ואפילו צורת מקום וזמן אין שם כלל, דהיינו, השום דבר / הכלום, הוא קיומו מחויב. ואפשר להסתכל על הדברים מנקודת מבט שאומרת, שהדבר היחיד ... בדיוק הפוך. כי אפשר גם לומר, שכל ישות קיימת בפני עצמה. והחיבור של כל הישויות לישות אחת ממש, שאפילו הזמן והמקום מתאחדים בתוכה, הוא יוצר בעצם את מה שנקרא המהות של המציאות, שהיא עצמה לא קיימת כלל, אלא היא באמת ... של כל הישויות כולן. ואכ יש לנו יצירה של אין מיש. כי כאשר מחברים את כל היש, לישות אחת בזמן ובמקום אחד, מקבלים את האין. וכאשר אומרים שהיש נוצר מאין, הרי שזה אומר, שאותו תהליך בצורה הפוכה, מבטא את יצירת ...

... חווה את השלמות. כי רק מי שנמצא בשלמות האין סופית בעצמו, רק הוא יכול לזכות לכפור באלוהים בשלמות. כי כל זמן שהאדם לא רואה את התגלות אלוהים האין סופית, בתוך הנפרדות והצמצום, אז הוא מאמין / חושב שיש אלוהים אחר, ... ומתאחד עם הידיעה הזאת, על ידי זה ורק על ידי זה, האדם נמצא בשלמות של עצמו, וממילא כופר באלוהים. וכל זמן שהאדם חושב שיש אלוהים, דהיינו, שיש כוח שחזק / גדול / שלם ממנו, הרי שהוא סובל מחוסר שלמות. ורק ... שמוגדר, הוא לא אין סופי וכולי. ורק בהבנת האחדות, רק שם אין חילוק בין היש לבין האין, ובין הסוף של זמן ומקום, לבין האין סוף שמחוץ לזמן ולמקום, ושם אין שום אלוהים כלל, כי יש רק אלוהים ואין שום אלוהים, והכל אחד ממש.

... הראשון, שהוא המחויב והוא המהות של המציאות. וכל הלבושים של המציאות, הם רק אפשרי המציאות ללא שום כוח כלל. וכל זמן שנדמה לאדם שיש כוח ללבוש של המציאות, הרי שהאדם, הוא עובד אלילים של ממש. ובכלל זה, גם נדמה לאדם ... כי באחדות השקרית (שגם היא שכל גדול מאוד), בה האדם מבין את עניין המהות של המציאות, שהיא מחוץ למקום ולזמן וכולי, אבל האדם עדיין עושה הפרדה בין הלבושים של המציאות, לבין המהות של המציאות. אבל בתכלית הסופית, הכל אחד ממש ... מי שיודע את האמת, הוא מבין שמצד אחדות המציאות, הגודל של האבן הזאת, גדול יותר מאשר כל מרחב המקום והזמן גם יחד. כי כל ישות נפרדת, היא בגודל אין סופי אמיתי (אין סוף אמיתי, הוא גדול יותר מאשר המקום והזמן, דהיינו, בחינת האין). כי יש ישות אחת ויחידה. שמנקודת מבט אחת, היא נראית אין סופית, מחוץ לזמן ולמקום, ללא כל צורה וללא כל הגדרה, דהיינו, אלוהים אין סופי, ובנוסף מנקודות מבט נוספות, היא נראית באין סוף צורות ... זו עבודת אלוהים האמיתי. כי אכן כל ישות וישות שיש בעולם, היא מחייה את כל העולמות כולם ואת המקום ואת הזמן וכולי. וכל נקודה, היא נקודת המרכז של העולם, בבחינת מה שביארתי על עניין אמצעותא דעלמא היכא (של רבי נחמן ...

... גדול יותר וכולי. ושורש הרצון, הוא בעצם הקיום של האדם. כי האדם קיים כישות עצמאית, שהיא נפרדת מהמציאות. כי כל זמן שהאדם מרגיש את האני שלו, הרי שהוא לא חווה את השלמות של המציאות. כי אם האדם מודע לאני שלו, ... חווה את השלמות, אלא חווה תחושת חיסרון, שהיא כמובן יוצרת רצון, שהוא יוצר את הפחד. ונמצא אם כן, כי כל זמן שהאדם קיים כישות נפרדת מהמציאות, תמיד האדם יחווה חיסרון, שיוצר רצון, שיוצר את הטוב ואת הרע, ואת הפחדים והחרדות. ... שעבורו, הפחד מושלם ממש. ויש כאלו שנדמה להם, שאין להם שום פחד כלל. והם הטועים, שאינם מודעים לעצמם. כי כל זמן שיש לאדם רצון כלשהו, וכל זמן שהאדם חושב שמציאות אחת, טובה יותר מאשר מציאות אחרת, הרי שיש לאדם רצון, וממילא יש לו גם פחד לאבד את הרצון. וכל זמן שהאדם מודע לקיומו, הרי שהוא לא חווה את השלמות, ויש לו רצון למלא אותו, וממילא גם פחד שהרצון והחיסרון ... כסף, שהוא מאוד מפחד, שמא הוא יאבד את כספו). ונמצא אם כן, כי תמיד, היה הווה ויהיה לאדם פחד, כל זמן שהוא מודע לקיומו העצמי, שיוצר את רצונו, שיוצר את פחדיו. דהיינו, תמיד לנצח נצחים. וכיצד יכול האדם להתגבר על ... לאדם לא לפחד, על ידי זה שהן גורמות לאדם, להיאחז בסיבות כלשהן ובאמצעים כלשהם, שיעזרו לו לא לפחד. וממילא, כל זמן שהאדם לא מפחד בגלל סיבה כלשהי, הרי שממילא יש לאדם פחד, לאבד את הדבר שמנטרל את הפחדים שלו. ובסך ... כן מפחד, להתחיל לאחוז ברצונות וכולי. (עד אלו שנדמה להם, שהם מצאו את השיטה להשתחרר מהסבל. והם אינם יודעים, שכל זמן שהסבל מוגדר אצלך כדבר רע, הרי שאתה סובל מעצם קיומו. וגם אם נדמה לך, שהצלחת להשתחרר מהסבל, הרי שאתה ... ונמצא אם כן, כי אין שום דרך בעולם, להשתחרר מהסבל. כי מהות הסבל, נובעת מעצם ההפרדה של הטוב והרע. וכל זמן שבתוך האדם בתוכו, יש הפרדה של טוב ורע, גם אם הוא ישקר את עצמו שהכל טוב (או השקר הגרוע יותר, שהכל לטובה ושעדיין לא הכל טוב, אלא רק לטובה בזמן עתיד) וכיוב, הרי שזה לא יעזור לאדם להשקיט את הפחד שבתוכו, מפני תחושת הרע. והדרך היחידה של האדם להשתחרר מכל ... מעלים את עצמו לגמרי. כי אי אפשר להעלים את הנפרדות של הטוב והרע, בלי להעלים את עצמך לגמרי. כי כל זמן שיש נפרדות בין החיסרון לבין השלמות ובין היש לבין האין, יש קיום עצמי, ויש רצון עצמי, שנובע מהחיסרון של ... את הפחד בשורשו, הם נותנים לאדם עצות שווא, איך להתמודד עם הפחדים שלו. וכל עצותיהם, אלו עצות שגויות. כי כל זמן שהיועץ לא יודע את שורש ומהות הפחדים כולם, וכיצד להתמודד עם הפחד בשורשו, הרי שהוא הוא סתם מטעה את ... לו תשובה. מה שאומר, שהאדם לא ממש מבין, ממה בדיוק הוא מפחד, דהיינו, למה הוא לא רוצה להרגיש רע בזמן עתיד. וניקח לדוגמה אדם שמפחד להרגיש כאבים. ולכאורה נדמה, שהוא כן מבין, ממה הוא מפחד. אך לא כך הוא הדבר. ... הדבר הזה? וממה באמת, אני מפחד? ומה באמת, אני לא רוצה שיקרה? ולמה אני לא רוצה שהדבר הזה יקרה? וכל זמן שאין לאדם מושג, למה הוא לא רוצה שהמציאות תהיה בצורה כלשהי, אז הוא מפחד, מכך שהיא תהיה נגד רצונו. ... בעצם תפישת הנפרדות. ותפישת הנפרדות של האדם, היא עצמה נובעת מכך ש? ועל האדם לברר את העניין הזה היטב. וכל זמן שהאדם לא מבין, מהיכן נובעת תפישת הנפרדות שלו, אז הוא סובל ממנה. אבל מי שהוא איש חיל, הוא חוקר ... ואל הרצון הנפרד והטוב והרע, אז הוא לא באמת מפחד. כי גם מי שיש לו את השכל של האחדות, כל זמן שהוא בנפרדות, גם הוא מפחד. כי יש לו רצון, שיוצר טוב ורע ויוצר פחד וכולי. אלא, שהוא לא באמת ...

... שאין שלמות אחריה, שאין בה שום רע כלל, אלא שהיא כולה טובה בטוב אמיתי שאינו תלוי בסיבות כלשהן. והאדם, מוזמן לבדוק את העניין הזה. כי השכל של האדם, בכל פעם מחדש, הוא מטעה את האדם מחדש, לחשוב שאם הוא ישיג ... מביא לו כל תועלת, מלבד בזבוז המשאבים הנפשיים שלו. וכאן אני מציע הצעה של אמת, שכל אדם בכל מקום ובכל זמן יכול לבדוק אותה. כי ההתחייבות היא שהאדם ירגיש טוב בשלמות מוחלטת, כבר כאן בעולם הזה ממש בגוף הגשמי שלו, ... לו ב100% שהוא יחווה את השלמות המוחלטת של אלוהים בכבודו ובעצמו, גם כאן בעולם הזה בגוף הגשמי, בכל מקום ובכל זמן ובכל צורת מציאות, בלי שום מאמץ כלל. ובכל פעם שקורה לאדם איזה דבר רע, מובטח לאדם ב 100%, שאם ... לא רוצה את המציאות. ועד שהאדם לא יבין, למה הוא רוצה את הרצון שלו, הוא ימשיך לסבול בכל מקום ובכל זמן. אבל מי שיהיה איש אמת, ויבין למה באמת הוא רוצה את מה שהוא רוצה, הוא יגלה את האחדות של ... המציאות כפי מה שהיא? ועל ידי ההתבוננות הזאת, על ידי זה מובטח לאדם 100% הצלחה בכל תחום בכל מקום ובכל זמן.

... הפרדת הטוב מהרע, שהאדם חושב, שצורה אחת היא טובה יותר וצורה אחרת היא רעה יותר. וכל אדם בכל מקום ובכל זמן, שמתחבר לשכל שמבין ששתי האפשרויות טובות / רעות באותה המידה, הרי שזאת התגלות השכל של האחדות. וכל אדם שמבין, ... בעולם של טוב ורע וכולי, אבל יודע בתוכו את האמת שהכל אחד, ואעפכ וכולי. ובסיכומו של דבר, כולם כל הזמן משתמשים בתהליכי החשיבה, שמובילים את האדם אל השכל של האחדות. אלא, שהחכם האמיתי מלמד את האדם, להשתמש בשכל שלו, עד ...

... זאת ישות אחת ממש. ועל ידי זה שהאדם רואה בעיניו ממש, את השלמות האין סופית ממש, השלמות שגדולה מהמקום והזמן עצמם, כאשר האדם רואה אותה ממש, שהיא עצמה באחדות אחת ממש, עם כל צורה וצורה, אז ממילא האדם חווה, בכל מקום ובכל זמן ובכל צורה שהיא, את השלמות הזאת של המציאות. וריבוי הצורות של המציאות, הוא ריבוי חוויית האחדות וכולי.