מימד זמן / מרחב מקום - האם וכיצד מימד הזמן ומרחב המקום תלויים אחד בשני? לוגיקה. ציר הזמן ומרחב המקום הפילוסופיים / המדעיים. האם וכיצד הם תלויים אחד בשני?! נקדים: קיומו של מימד הזמן אינו תלוי בקיומו של מימד המקום, וקיומו של מימד המקום אינו תלוי בקיומו של מימד הזמן. הזמן והמקום הם לא יותר מאשר תחושות שונות, שקיומן אינו תלוי אחד בשני. כשם שקיומו של אחד מהחושים אינו תלוי בקיומו של חוש אחר, כך קיומם של הזמן ושל המקום אינו תלוי אחד בשני. נבהיר: גם המדע (פיזיקה) שטוען לקשר בין מימד הזמן לבין מימד המקום, הרי שהוא בעצם טוען שהם משפיעים אחד על השני, אחרי שהם כבר קיימים. זא, אחרי שהם כבר קיימים, עכשיו כל דבר תחום בתוך זמן ומקום. ואכן הזמן והמקום יכולים להשפיע אחד על השני, בדיוק כפי שכל כוח בעולם משפיע על כל כוח אחר. אך עדיין, בהחלט אפשרי הדבר שלא היה זמן ו/או שלא היה מקום. ועכשיו נראה: כיצד עכשיו אחרי שהזמן והמקום כבר קיימים, כיצד כל דבר בעולם תחום בזמן ובמקום. כל ידיעה בעולם, תלויה בקיומם של זמן ושל מקום. לדעת משהו = להגדיר משהו = להציב גבול וגדר סביב דבר מסוים ולהבדילו מדבר אחר. ידיעת דבר ... תשובה: כדי ש 2 ישויות ש - שונות זו מזו יתקיימו זו לצד זו, לשם כך צריך מרחב מקום וציר זמן. מדוע? כי התהליך של הפרדת והגדרת כל ישות, הוא תהליך שמתבצע בתוך הזמן והמקום. נסביר: אי אפשר לחשוב 2 ... 2 דברים בבת אחת, הרי שבעצם חושבים על דבר אחד ואי אפשר לבצע הפרדה בין שתי הישויות השונות אלא באמצעות זמן ומקום נפרדים. נסביר: ניקח כל 2 ישויות שונות. אם נתבונן נראה, כי כל ישות קיימת בתוך מרחב מקום אחר. ... נקודה שנציב בתוך מרחב המקום האין סופי, הרי שהיא בעצם צריכה מקום בתוך המרחב האין סופי. ואיך זה קשור לציר הזמן ולכך שאי אפשר לחשוב על 2 דברים שונים כישויות נפרדות בבת אחת? תשובה: כי כדי להגדיר 2 דברים שונים לשם כך צריך גם כן זמן. פירוש: אם אין זמן, הרי שאת כל המחשבות היה חושב האדם בבת אחת. ואם האדם חושב את הכל בבת אחת, הרי שאין אפשרות ... על ישות אחרת אחת שהיא שולחן וכסא כישות אחת. כדי להיות מסוגל להפריד בין השולחן לבין הכסא, לשם כך צריך זמן שיפריד בין מחשבה והגדרה אחת לבין הגדרה אחרת. נחדד: גם כדי להגדיר רק שולחן, גם לשם כך צריך זמן. כי כאשר מגדירים שולחן, הרי שבעצם המשמעות היא שלא הכל הוא שולחן, כי אחרת הרי לא היה צריך להגדיר ... הגדרה אחרת, הרי שבעצם גם אז יש 2 מחשבות שהן: השולחן + כל השאר שאינו השולחן. וגם לשם כך צריך זמן, כדי להפריד בין המחשבה על השולחן לבין המחשבה על כל שאר הדברים שהם אינם השולחן. לסיכום: הגדרתו של דבר ... עצמה היא מתרחשת בזמן מסוים ולא בבת אחת. כי כדי להפריד 2 דברים / כדי להגדיר משהו, לשם כך צריך זמן שבו יהיה קיום ל 2 הדברים השונים. ונחדד עוד קצת: גם ציר הזמן תופס מקום וגם מרחב המקום תופס זמן. הסבר: ציר הזמן = רגעים שונים = לפני / אחרי = עבר / הווה / עתיד. כל אחד מהחלקים של הזמן נמצא במקום אחר על פני ציר הזמן. אם לא היה מקום, הרי שלא היה ניתן להפריד בין הרגעים השונים של הזמן, ואם כן לא היה זמן. ציר הזמן הוא מרחב המקום של הרגעים השונים שבתוכו. כיוב לגבי המקום שגם הוא תלוי בזמן. כדי להגדיר מקום אחד שונה ממקום אחר, לשם כך צריך זמן. כדי לנוע ממקום למקום, לשם כך צריך זמן. אם לא היה זמן אלא הכל היה קורה באותו הרגע, הרי שלא היה גם מקום אחד נפרד ממקום אחר, כי לא היה ניתן ... = צדדים שונים = כאן / שם = למעלה / למטה / קדימה / אחורה וכולי. כל האפשרויות האלו מצריכות זמן. לו יצויר שלא היה זמן, הרי שאז האדם היה בעצם בכל המקומות כולם באותו הרגע, כי בעצם אי אפשר להיות בשני מקומות שונים בשני רגעים שונים, כי אין זמן והכל קורה באותו הרגע. ואם האדם נמצא בכל המקומות באותו הרגע, הרי שבעצם אין דבר כזה מקום, כי האדם בעצם לא זז משום מקום לשום מקום. אם האדם לא זז משום מקום לשום מקום, מאחר שאין זמן, אז ממילא אין דבר כזה מקום. ציר הזמן מאפשר לאדם לחוות ולהגדיר מקומות פיזיים שונים וגם הגדרות ומקומות מחשבתיים שונים כנל. אפשר בעצם לומר כי מרחב המקום הוא תיאור של הדברים השונים שקורים לאורך ציר הזמן. כל רגע של ציר הזמן הוא מקום אחר. ואכ המקום נבנה על ידי ציר הזמן. סיכום: נכון לעכשיו אחרי שהמקום והזמן קיימים, עכשיו קיומה של כל ישות תלוי בזמן ובמקום כנל. תוספת: אם לא ...

איך להתמיד לאורך זמן? מוטיבציה משתנה, מוטיבציה לא יציבה, שינויים במצבי הרוח, מצבי רוח משתנים, מאניה דיפרסיה, ירידה במוטיבציה, מוטיבציה קבועה, מוטיבציה יציבה, מוטיבציה לאורך זמן, מוטיבציה להתמדה, איך לשמור על מוטיבציה? מה גורם לחוסר התמדה לאורך זמן? אחת השאלות המרכזיות שרבים מתמודדים איתה היא: למה לפעמים יש לאדם מוטיבציה גבוהה במיוחד לבצע משהו מסוים, ולפעמים הוא ... מאוד. הוא בטוח שהוא ישיג תוצאות במהירות - ירד במשקל, ייראה טוב יותר, ירגיש טוב יותר עם עצמו. אבל, אחרי זמן קצר, כשהוא מגלה שהתוצאות לא מגיעות במהירות שציפה, המוטיבציה שלו נחלשת ואף נעלמת לגמרי. מדוע זה קורה? מכיוון שהמוטיבציה ... - שהוא ישיג את התוצאות במהירות, וכשהתברר לו שההנחה הזו אינה נכונה, המוטיבציה נעלמה. איך להבטיח שהמוטיבציה תישאר יציבה לאורך זמן? אליעד מסביר שכדי לשמור על מוטיבציה יציבה לאורך זמן, המוטיבציה צריכה להישען על דבר שלא יכול להשתנות, כלומר, על אמת מוחלטת ויציבה. הוא נותן דוגמה של אדם שאומר לעצמו: אני עכשיו אתאמץ לחקור ולהבין את עצמי תוך שלושה ימים. ברגע שהוא מגלה שלא יצליח לעשות זאת בזמן שתכנן, המוטיבציה שלו נעלמת. הסיבה לכך היא שהוא בנה את המוטיבציה על שקר - על ההנחה שהוא יכול לפתור בעיה ... ויציב, או שיש כאן הנחה לא מציאותית?. ככל שהסיבה למוטיבציה אמיתית יותר - היא גם תהיה יציבה וקבועה יותר לאורך זמן. הקשר בין שקרים שאנחנו מספרים לעצמנו ובין נפילות במוטיבציה ההרצאה מדגישה את הקשר בין השקרים שאנשים מספרים לעצמם לבין ... יגיד כן. כשאדם מודע באמת לאפשרות של הצלחה וכישלון במידה שווה, המוטיבציה שלו אולי לא תהיה בשיא ההתלהבות כל הזמן, אבל היא תהיה יציבה יותר לאורך זמן. הסיבה לכך פשוטה: אין כאן שקר, אין ציפייה מופרזת ואין נפילות חזקות כשהתוצאות אינן מגיעות. כיצד משפיעות ציפיות לא ... יותר, וכך המוטיבציה שלו תפגע משמעותית. איך אפשר לשמור על מוטיבציה בלי להסתמך על שקרים? כדי לשמור על מוטיבציה לאורך זמן בלי לשקר לעצמנו, אליעד מציע את הגישה של מודעות לאמת - להכיר בכך שאנחנו לא באמת יודעים בוודאות מה ... להגזים בציפיות ולא ליפול להבטחות עצמיות שקריות. ככל שהמודעות לאמת תהיה גבוהה יותר, כך המוטיבציה תהיה יציבה ועמוקה יותר לאורך זמן, ללא תנודות קיצוניות. איך לשמור על מוטיבציה לאורך זמן? מוטיבציה יציבה וקבועה מה גורם לחוסר התמדה? שקרים ומוטיבציה - איך זה קשור? האם אפשר לשמור על מוטיבציה ללא ...

יקומים מקבילים, ריבוי עולמות מקבילים, אחדות המהות והצורה, אחדות המציאות, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מרחב המקום, מרחב הזמן איך צורת הספר יכולה להימצא בכל מקום ובכל זמן? אליעד כהן מסביר שהרעיון הבסיסי של צורת הספר הוא שאנחנו תופסים אותה בדרך כלל כמוגבלת למקום ולזמן מסוימים בלבד. לדוגמה, ספר פיזי הנמצא על השולחן מולנו נתפס בעינינו כמצוי רק בנקודה אחת במרחב ובזמן מסוים. אולם אליעד טוען שמנקודת מבט עמוקה יותר, הצורה של הספר הזה ממלאת למעשה את כל מרחב המקום ואת כל מרחב הזמן. כיצד? הוא מסביר שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שאין באמת הפרדה בין המהות לצורה, ולכן, מכיוון שהמהות (ההוויה) נמצאת בכל מקום ובכל זמן, גם הצורה של הספר חייבת להשתתף בתכונה זו ולהימצא בכל מקום ובכל זמן. הדוגמה שהוא מביא היא שאפילו מאחורי השמש - מקום רחוק ובלתי נתפס מבחינתנו - קיימת הצורה של אותו ספר, ... אנו רגילים לחשוב שהמהות, ההוויה של המציאות, היא משהו אינסופי, קבוע ונצחי, בעוד שהצורות הן ארעיות, זמניות ומוגבלות במקום ובזמן. אליעד מדגיש שההפרדה הזו אינה נכונה. כאשר מבינים את האחדות המוחלטת של המציאות, רואים שאין הבחנה בין אפשרי המציאות לבין ... יקומים מקבילים לאחדות המציאות? אליעד כהן משתמש במושג יקומים מקבילים כדי להסביר כיצד המציאות יכולה להכיל את כל האפשרויות באותו זמן ובאותו מקום. לדבריו, המושג הזה הוא צמצום של הרעיון העמוק יותר, שכל הצורות נמצאות בו זמנית בכל מקום ובכל זמן. המושג של יקומים מקבילים הוא פשוט יותר להבנה עבור התודעה האנושית המוגבלת, מכיוון שקשה לה לתפוס ריבוי אינסופי של צורות במרחב וזמן אחד. אך האמת היא שהיקומים המקבילים אינם אלא ביטוי לאחדות מוחלטת, שבה הכל מתקיים בו זמנית. איך ייתכן שכל הצורות קיימות בכל מקום ובכל זמן? לכאורה, נראה בלתי אפשרי שהן צורת הספר והן צורת המעיל (או כל צורה אחרת) יתקיימו במלואן בכל מקום ובכל זמן. אך אליעד מסביר שזו בדיוק מהות האחדות - המציאות היא אינסופית, ולכן יכולה להכיל בתוכה את כל הצורות האפשריות. ... שכל קטן לתפוס משהו שהשכל הגדול יותר מבין כאחד. מה המשמעות של לשים את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן? הרעיון של לשים את כל הצורות האפשריות יחד באותו המקום ובאותו הרגע נראה כמופרך ובלתי נתפס. השכל שלנו רגיל ... פוזיציה קוונטית לאחדות המציאות דרכים לחוות את האחדות מעבר לתפיסה השכלית הרגילה איך צורת הספר יכולה להימצא בכל מקום ובכל זמן? אליעד מסביר שצורת הספר, כפי שהיא נתפסת בעינינו, אינה מוגבלת למקום או לזמן מסוימים. לדבריו, בדיוק כשם שההוויה (המהות) נמצאת בכל מקום ובכל זמן, כך גם הצורה אחת עמה ומשתתפת בכל תכונותיה. דוגמה לכך היא ספר פיזי: אנחנו רגילים לחשוב שהוא רק כאן ... הטענה היא שכיוון שהצורה והמהות הן אחד, הצורה חולקת את תכונות המהות, ולכן היא בעצם אינסופית במובן של המקום והזמן. מדוע אין הבדל בין מהות לצורה? בבסיס הרעיון, אין באמת הבחנה בין מה שנקרא ההוויה או המהות לבין הצורה שאנו ... אפשרי מציאות אלא גם מחויב מציאות, כלומר, הוא בהכרח קיים בכל מצב שהוא. לכן הספר שנראה לנו מוגבל במקום ובזמן מסוימים, הוא בעצם אינסופי בכל ממדי המציאות. מה הקשר בין יקומים מקבילים לאחדות המציאות? לפי אליעד, הרעיון של יקומים מקבילים הוא דרך לצמצם את ההבנה האמיתית שכל צורה נמצאת בכל מקום ובכל זמן. עבור השכל הרגיל, קשה לקבל שכל הדברים מתקיימים בבת אחת באותו המקום ובאותו הזמן. לכן נוח יותר להסביר זאת באמצעות מודל של ריבוי יקומים מקבילים. אך כשמגיעים להבנה שהמהות והצורה הן אחד, מבינים שמדובר ... יקומים מקבילים הם שכל קטן יותר לעומת ההבנה שהכל אחד ממש. איך ייתכן שכל הצורות ממלאות את כל המקום והזמן בו זמנית? השאלה עולה כשרוצים להבין כיצד גם צורת ספר וגם צורת מעיל וגם כל צורה אחרת נמצאות כולן בכל מקום ובכל זמן. לפי ההסבר, אם כל מה שנכון לגבי המהות (המחויב) נכון גם לגבי הצורה (האפשרי), הרי שכל צורה יכולה להתקיים ... תופסים זאת באופן רגיל. מדוע התובנה הזו מובילה לרעיון של ריבוי אלוהים? כאשר אומרים שכל צורה נמצאת בכל מקום ובכל זמן, עולה הרעיון שכל צורה הופכת לסוג של אלוהים, כי היא מחויבת המציאות. כך מתקבל ריבוי אלוהים אם מסתכלים על ... אלוהויות נפרדות, כי הכל מצביע על אותה מהות אחת. מה המשמעות של לתרכיב את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן? כשאומרים שלקחת את כל הצורות ולהניח אותן באותו המרחב ובאותו הרגע, השכל האנושי נתקל בסתירה כי הוא רגיל להבחין ... לגשת לכולן בו זמנית. הדימוי עוזר להמחיש את הריבוי הכמעט בלתי נתפס שקיים בתפיסה של הכל נמצא בכל מקום ובכל זמן. מהי הנגזרת המעשית של ההבנה שהכל נמצא בכל מקום ובכל זמן? היא מובילה לכך שמבינים שכל אירוע וכל צורה הם חלק ממחויב המציאות. עבור השכל הרגיל, זה אומר שיש אינסוף ... של צורת הספר? אם רק צורה אחת קיימת אז אין משמעות לצורה הזאת ולמשהו אחר. מה קיים בכל מקום ובכל זמן? ההוויה של המקום והזמן. מה לא קיים בכל מקום ובכל זמן? הצורה שקיימת בזמן ובמקום. אני אומר שאין הבדל בין מהות לצורה, מה שנכון לגבי המהות נכון לגבי הצורה. מה נכון לגבי המהות? שהיא קיימת בכל מקום ובכל צורה, ולכן הצורה של הספר קיימת בכל מקום ובכל זמן, עד כדי כך שהספר הוא יותר גדול מהמקום ומהזמן. כי ההוויה גדולה מהמקום ומהזמן. הספר יותר גדול מהמקום והזמן. ... ובאין סוף זמנים. נניח שהוא נמצא רק במקום מסוים ובזמן מסוים, אז במסגרת כל היקומים הוא נמצא בכל מקום ובכל זמן. אם כל האופציות קיימות, אז הוא נמצא בכל מקום ובכל זמן בו זמנית. ההבנה שיש אין סוף יקומים מקבילים היא ביטוי של ההבנה שאומרת שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן. עכשיו זה שכל מאוד גדול. איך יכול להיות שעל אותו מרחב מקום ועל אותו מרחב זמן נמצאים אין סוף ישויות? זה לא יכול להיות, ולכן אנו אומרים שזה באין סוף יקומים. גם בשכל הגדול יותר להגיד שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן זה גם לא נכון כי יש אחד יותר גדול, כי גם המקום והזמן זה אחד. דמייני את המקום הזה, ... וזה הכל, ואם זה כמה צורות, זה יוצר לך משמעות. וזהו זה, אבל יש את כל הצורות בכל מקום ובכל זמן. למשל המעיל שלך נמצא בכל המקומות ובכל הזמנים. רק בתודעה יש לך קריסה, זה לא סופר פוזיציה, אלא צורה שאתה רואה אותה. זאת אומרת שההבנה של היקומים המקבילים היא נגזרת מההבנה שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן, על אותו מרחב מקום וזמן. אתה לא יכול לקבל את זה שבמקום הזה יש לך את זה ואת כל סך הדברים באותו זמן. ולכן אני אומר לך שזה באין סוף יקומים. תרכיבו את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן וזה מה שתקבלו. למשל אדם עומד מול הראי, ושמים עוד ראי, ואז הוא רואה אין סוף השתקפויות. מה קרה? ... שאלה: כשאתה מדבר על יקומים מקבילים, אתה למעשה ממחיש לי שזה בעצם לא יקומים מקבילים, אלא זה באותו מקום ובאותו זמן חוויה אחת שזה בעצם גם צורה, כל צורה, והיא ההוויה עצמה. ואפילו כל צורה שהיא שאפילו זה מחשבה ורגש. ... הרגש וכו. תמשיכי, מה הבנת? שאלה: בגלל שהשכל שלי לא מסוגל לתפוס שהכל כאן ועכשיו, והכל נמצא באותו מקום ובאותו זמן אליעד: קחי את כל הזמן ואת כל המקום ושימי אותם באותו מקום, שימי אותם ביחד, ותערבבי ביניהם וגם עם ...

עודף מוטיבציה שלילית, ריבוי אור יוצר שבירת כלים, איך עודף מוטיבציה מורידה מוטיבציה? פעולות קטנות, איך להתמיד לאורך זמן? למה אין לי מוטיבציה? לעשות רק את מה שאני כן יכול, מהי מוטיבציה שלילית? איך ליצור מוטיבציה לאורך זמן? איך עודף מוטיבציה עלול לפגוע במוטיבציה לאורך זמן? לפעמים אין לאדם מוטיבציה לפעול דווקא בגלל עודף מוטיבציה. ההסבר לכך נעוץ בעיקרון מתוך עולם הקבלה המכונה ריבוי אור ... או רצון חזק להשיג דבר מסוים, הדבר עשוי להביא לכך שאדם יעשה פעולות מוגזמות מדי, שיגרמו לו לאבד מוטיבציה לאורך זמן. לדוגמה, אם אדם מחליט להתחיל בדיאטה, ומתחיל ברמה מאוד גבוהה ומוגזמת, הוא מציב לעצמו יעדים שאינם ריאליים לאורך זמן. אם מלכתחילה הוא יכול בכיף להתאמן רק עשר דקות, אך הוא מכריח את עצמו להתאמן חצי שעה כי עשר ... הגדולות והקיצוניות. אם האדם יתאמן תמיד על המשקל שהוא יכול להרים בקלות יחסית ויעשה זאת עד גבול היכולת שלו, לאחר זמן מה היכולת שלו תגדל והוא יוכל להרים יותר משקל ללא קושי משמעותי. כלומר, אם אדם יתאמן בעקביות עם 10 קג, עם הזמן הוא יצליח להרים גם משקלים גדולים בהרבה כמו 50 קג או אפילו 100 קג. הצלחה זו תושג לא משום שהוא ... התוצאה הסופית תהיה שהוא לא יעשה אפילו את חמש הדקות הפשוטות והנוחות שהיו מתאימות לו מלכתחילה. איך יוצרים מוטיבציה לאורך זמן? כדי ליצור מוטיבציה לאורך זמן, אליעד ממליץ להיות מודעים ליכולות האמיתיות של עצמנו ולא להלחיץ את עצמנו יותר מדי. מוטיבציה נכונה בנויה דווקא על ... ההדרגתית שלנו. כך נוצרת התקדמות בריאה, שמאפשרת להחזיק מעמד ולהגיע להישגים גדולים יותר בטווח הארוך. המסר המרכזי הוא שמוטיבציה לאורך זמן נוצרת באמצעות איזון. לעשות פחות מדי אינו טוב, אך לעשות יותר מדי גם הוא אינו מועיל ואף מזיק. יש ... המדויקת, שמאפשרת להתמיד ולפעול באופן קבוע ומתמשך, וכך להגיע לתוצאות ארוכות טווח ולהגדיל את המוטיבציה הטבעית. איך ליצור מוטיבציה לאורך זמן? מהי מוטיבציה שלילית? מדוע עודף מאמץ מזיק? כיצד להתמיד בפעולות קטנות? איך להימנע מאובדן מוטיבציה?

אין אלוהים! אלוהים לא קיים! הוכחות שאין אלוהים! מהי הוכחה שאין אלוהים? האם יש או למה אין אלוהים?

פגישות, קביעת פגישות, איך לקבוע פגישה? זימון לפגישה, איך לזמן לפגישה? מהן מטרות הפגישה? מה הנושאים של הפגישה? איך לנהל פגישה? ניהול פגישות, ניהול זמן, איך מנהלים פגישה? יעוץ למנהלים, איך לנהל עובדים? ניהול זמן, התייעלות ארגונית למה חשוב להגדיר מראש את מטרת הפגישה ואת הנושאים שידונו בה? אליעד כהן מסביר, שכאשר אנחנו קובעים ... זימונים לפגישות, מבלי שנכתב בהם מראש על מה הפגישה, דבר שעלול לגרום לבעיות רבות כמו בלבול, חוסר מוכנות, או בזבוז זמן. למשל, קורה שאדם מגיע לפגישה ומגלה רק במהלכה שהפגישה כלל לא רלוונטית עבורו, או שהוא לא הכין מראש את מה שהיה צריך להכין, משום שלא קיבל מידע ברור מראש. לדוגמה, אדם מוזמן לפגישה בנושא מסוים. אם היה יודע מראש את מטרתה המדויקת, היה יכול להכין שאלות ספציפיות, או לחילופין, היה יכול להבין ... האם הפגישה רלוונטית עבורם או לא. להגיע מוכנים עם שאלות או מידע רלוונטי לפגישה. להעריך האם הפגישה מחייבת הגעה בזמן או שהם יכולים לאחר מעט, בהתאם לחשיבות שלה עבורם. לחסוך זמן יקר באמצעות הכנה מראש. למשל, אדם שמקבל זימון לפגישה בנושא שיפור תהליכי עבודה בארגון, יבין מראש שכדאי שיכין נתונים, ... בצורה ברורה, אלא גם לעקוב תוך כדי הפגישה אחרי התקדמותה - לוודא שכל נושא נדון בצורה מלאה, אך מבלי להתעכב זמן רב מדי על פרטים שאינם חשובים או שאינם רלוונטיים לנושא המרכזי. לדוגמה, אם בפגישה בנושא תכנון פרויקט מסוים מתחילים ... מטרות הפגישה וניהול יעיל שלה מבחינה ארגונית? אליעד מדגיש שהיתרונות הארגוניים של פירוט מטרות וניהול נכון הם רבים: חיסכון בזמן של המשתתפים, על ידי כך שכל משתתף מגיע מוכן ומודע לחשיבות הפגישה. שיפור האפקטיביות של הארגון, על ידי מניעת פגישות ... ברור ולהחזיר את הדיון למסלולו בכל פעם שהוא סוטה מהנושא העיקרי. באמצעות כך, ניתן לנהל פגישות בצורה יעילה, למנוע בזבוז זמן, ולהפוך את הפגישות למשאב משמעותי ויעיל בארגון. קביעת פגישות ניהול פגישות מטרת הפגישה הכנה לפגישה ניהול זמן מהם הצעדים החשובים לקביעת פגישה בצורה יעילה? כשקובעים פגישה, חשוב ביותר לציין מראש את מטרת הפגישה ואת הנושאים שיתפרסו ... השיחה. לעיתים קרובות, אנו מקבלים זימונים לפגישות ללא שום הסבר על מטרת הפגישה או נושאיה, דבר שעלול לגרום לבלבול ולבזבוז זמן. לדוגמה, אם איננו יודעים מראש על מה הפגישה, אנחנו עלולים להגיע אליה לא מוכנים או לגלות בזמן הפגישה שהיא אינה חשובה או רלוונטית עבורנו. מהם היתרונות של זימון פגישה עם פירוט על מטרת הפגישה? כשהזימון לפגישה כולל ... יש שאלות ספציפיות שברצונם לשאול. המידע הזה מאפשר גם למשתתפים להעריך אם הם יכולים להתעכב או אם עליהם להגיע בזמן. בסופו של דבר, זימון כזה משפר את יעילות הפגישה ומונע בזבוז זמן. איך כדאי לנהל פגישה? מעבר לכך, חשוב לדעת כיצד לנהל את הפגישה עצמה. על המנחה להגדיר מראש את מטרת ... על ניהול נכון כדי לשמור על המיקוד ולוודא שהדיון יעיל ומועיל. קביעת פגישות ניהול פגישות מטרת הפגישה הכנה לפגישה ניהול זמן ייעול פגישות, איך קובעים פגישה? לרשום מהם נושאי הפגישה, מטרת הפגישה, לזמן לפגישה, מה הן מטרות הפגישה? יעוץ ארגוני, המטרה של הפגישה, קביעת פגישה

ניהול זמן נכון, ניהול זמן יעיל - איך להיות יעיל ולנהל את הזמן בצורה נכונה ואפקטיבית? ובו יתבאר, העניין של ניהול זמן ואיך לנהל את הזמן בצורה היעילה ביותר? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי כדי להבין איך לנהל את הזמן בצורה נכונה, לשם כך יש להבין, מהו ניהול זמן נכון. וניהול זמן נכון, הוא כאשר, האדם מפיק את הטוב ביותר שהוא יכול, במסגרת הזמן שיש לו. כאשר הזמן הוא מוגבל, ניהול זמן נכון, הוא כזה, שבו האדם עושה את הדברים הטובים ביותר, כדי להשיג את המטרות החשובות ביותר, במסגרת הזמן האפשרי. ואיך לנהל את הזמן בצורה נכונה? תשובה: על ידי שני דברים. הדבר הראשון, הוא בירור המטרות וסדר העדיפויות. הדבר השני, הוא בירור האפשרויות. כאשר יש לאדם זמן מוגבל והמון מטרות שונות, בשלב הראשון, על האדם לעצור לרגע אחד, ולנסות להגדיר עבור עצמו טוב יותר, את המטרות ... המטרות, צריך גם לנסות לתת להן, איזה סדר עדיפויות כלשהו. כי מאחר שלא בהכרח ניתן להשיג את הכל במסגרת הזמן המוקצב, לכן צריך לנסות להבין טוב יותר, איזו מטרה יותר חשובה. כדי שעל ידי זה יהיה ניתן לדעת במה להתמקד, ואת מה צריך לדחות לסוף הרשימה, ולהתעסק איתו, רק אם יישאר זמן פנוי. ואיך לדעת מה יותר חשוב? תשובה: הדרך המהירה להחליט מה יותר חשוב, היא על ידי זה שבודקים, עד ... על האדם לנסות להבין, את האפשרויות שלו. דהיינו, לנסות להבין טוב יותר, מה הוא יכול לעשות מתוך כל הרשימה, וכמה זמן ומאמץ דרושים לכך. ואחרי שהאדם הבין את המטרות ואת החשיבות שלהן, וגם הוא מודע ליכולות שלו לבצע את המשימות, ... על שילוב אחר של שאלות יותר קלות. ושבסך הכל, השאלות הקטנות והקלות, יביאו ציון יותר גדול. ונסכם: כדי לנהל את הזמן נכון, שלב ראשון, צריך להגדיר את המשימות טוב יותר. שלב שני, צריך להבין איזו משימה חשובה יותר, ועד כמה ...

ניהול יומן משימות, ניהול משימות, ניהול זמן, ניהול רשימת משימות, לסגור משימות, מחיקת משימות, למחוק משימות, סדר וארגון משימות, לא לפתוח משימות סגורות, לא לסגור משימות פתוחות, סגירת משימה, פתיחת משימה, ניהול זמן, ניהול ארגוני איך לנהל יומן משימות בצורה יעילה באמת? כדי לנהל יומן משימות באופן יעיל, אליעד כהן מסביר שישנם ... חשובים ומשלימים שצריך להקפיד עליהם. אף שהם עשויים להיראות מנוגדים זה לזה, הם למעשה מאזנים אחד את השני ותורמים לניהול זמן נכון ולמניעת עומס ובלבול. מהו עקרון לא לסגור משימות פתוחות? העיקרון הראשון בניהול יומן משימות הוא לא לסגור אף ... ואף עייפות נפשית. אם לדוגמה יש לנו עשרים משימות ברשימה ומתוכן חמש כבר הסתיימו אבל עדיין מופיעות, אנחנו בעצם מבזבזים זמן ואנרגיה בכל פעם שאנחנו עוברים על הרשימה. מה כדאי לעשות עם משימות שסיימנו? כאשר משימה הסתיימה, יש להסיר אותה ... להסיר אותה מהשדה החזותי, כך שהמוח יתמקד רק במה שבאמת צריך להיעשות כרגע. איך האיזון בין שני העקרונות תורם לניהול זמן וארגון נכון? האיזון בין שני העקרונות - לא לסגור משימות שעדיין פתוחות ולא להשאיר ברשימה משימות שכבר הושלמו - מאפשר לנו למקסם את היעילות, לשפר את ניהול הזמן ולהפחית עומס נפשי מיותר. מצד אחד, כל משימה שנדרשת לטיפול מופיעה מולנו בבירור, ואיננו מפספסים אף פעולה חשובה. מצד שני, ... בלבד מול העיניים, אנחנו מאפשרים למוח לעבוד בצורה אופטימלית, להגדיל את הפרודוקטיביות ולהפחית לחץ נפשי. ניהול משימות סגירת משימות ניהול זמן ארגון רשימת משימות ניהול יומן משימות איך לנהל יומן משימות בצורה יעילה? כשמנהלים יומן משימות, ישנם שני עקרונות חשובים ... עליהם, שיכולים להיראות כנגדים אבל למעשה הם משלימים אחד את השני. חשוב להבין איך לנהל את המשימות באופן שמסייע לניהול זמן ויעילות, ולמנוע מצבים שמעמיסים על המוח או יוצרים בלבול. מהו עקרון לא לסגור משימות פתוחות? העיקרון הראשון שצריך לשים ... בטעות. במילים אחרות, חשוב לוודא שאין משימות שצריך לטפל בהן, אך הן לא מופיעות ברשימה או שסוגרים אותן לפני הזמן. על כל משימה שצריכה להיות פתוחה להופיע ברשימה, אחרת זה עשוי לגרום לבעיה. אם אנחנו לא רואים משימה שמחייבת טיפול, ... כזה נורא על פניו, אבל האמת היא שזה יכול להוות נזק לא קטן. הסיבה לכך היא שהמוח שלנו כל הזמן בודק את רשימת המשימות, ואם הוא נתקל בעוד משימה שסיימנו איתה, הוא מבצע פעולה מיותרת של עיבוד המידע ויוצר עומס ... במילים אחרות, אם אנחנו לא מסדרים את הרשימה בצורה נכונה, אנחנו עלולים להוריד את היעילות שלנו, כי המוח מבלה יותר זמן על עיבוד משימות שלא רלוונטיות יותר. כך גם עלול להיווצר בלגן בראש, ותחושת עייפות מיותרת. מה כדאי לעשות עם ... לעבור עליה, לכן יש להוריד את המשימות הסגורות מהרשימה, כדי שהיא תישאר נקייה ונוחה להתמצאות. ניהול משימות סגירת משימות ניהול זמן ארגון רשימת משימות ניהול יומן משימות

ניהול זמן - מהו ניהול זמן נכון? איך לנהל את הזמן בצורה נכונה? ניהול זמן = הפקת המיטב מהזמן = הפקת הפוטנציאל הטוב האפשרי והמלא מהזמן. זמן = רצף האירועים אותם חווה האדם. האירועים אותם חווה האדם במשך חייו, מתרחשים לאורך ציר הזמן. הדבר החשוב ביותר בחיים הוא החוויה של האדם את החיים עצמם. ניהול זמן נכון = חוויית האירועים השונים שמתרחשים לאורך ציר הזמן בצורה טובה וחיובית. על האדם לזכור, כי יותר מאשר חשוב מה האדם עושה בזמנו, חשוב יותר כיצד הוא חווה את מה שהוא עושה בזמן שלרשותו. ניהול זמן נכון = הגדלת כמות האירועים שבהם האדם מרגיש טוב לגבי מה שהוא חווה. הדרך הטובה והיעילה ביותר לנהל את הזמן נכון, היא חשיבה חיובית. ככל שהאדם חווה את המציאות כטובה יותר, כך הוא חווה את כל האירועים השונים ובכללם את מעשיו כדבר טוב יותר, וכך הזמן שלו עובר טוב יותר. כדי להגיע אל מצב שבו האדם חווה תמיד תחושה של טוב, על האדם לחפש את הטוב ... של המציאות. הטוב האמיתי = תחושה של טוב שנובעת מעצמה ושהיא בלתי תלויה בשום צורה של האירועים שמתרחשים לאורך ציר הזמן. ניהול זמן נכון באמת = התחברות לנקודה של הטוב האמיתי שיש בכל דבר = חוויית הזמן בצורה חיובית מתמדת ורציפה. כדי להגיע אל הטוב האמיתי הזה, על האדם לחפש תמיד את הטוב שיש בכל דבר. לחפש ... מבין את הטוב שיש ברגע הזה. הטוב שיש בכל רגע, אינו תלוי בדבר. כאשר האדם מגיע אל הטוב הזה, הזמן שלו הופך לחוויה טובה רציפה. ניהול זמן נכון = הפקת המיטב מהזמן. טוב אמיתי = טוב שאינו תלוי בזמן.

חוויית הזמן - האם אפשרי להתבלבל בין זמן עבר לזמן הווה לזמן עתיד? האם אפשרי לחשוב שהעבר עדיין לא התרחש? האם אפשרי לחשוב שהעתיד כבר קרה? איך המוח מפרש את חוויית הזמן? מה זה דה זה וו? מה זה דזה וו? האם אדם יכול להתבלבל בין עבר לעתיד בחוויית הזמן שלו? שיחה בעניין חוויית הזמן. הוסבר שהמוח לא יכול להתבלבל בין עבר הווה לעתיד. אלא לכל תמונה של אירוע, מוצמדת חוויית זמן. ואין משמעות במוח לתמונה של אירוע, בלי חוויה של זמן. ניתן לדוגמה לראות פריים מתוך אירוע של זריחת השמש, בלי הצמדה לזמן. אבל לא ניתן לחוות את זריחת השמש כאירוע, בלי לחוות שהוא קרה או קורה או יקרה. לגבי מה זה דה ... זה כאשר המוח חושב שמה שקורה, מרגיש כאילו זה כבר קרה. אבל לא שהמוח חושב שמה שקורה עכשיו קורה בזמן עבר ולא עכשיו. האם אדם יכול להתבלבל בין עבר לעתיד בחוויית הזמן שלו? במהלך השיחה ניסה האדם לבדוק עם אליעד כהן האם ייתכן להתבלבל בחוויית הזמן, כלומר, האם אדם יכול לחשוב שאירוע שקרה בעבר עוד לא התרחש, או להפך - לחשוב שמשהו עתידי כבר קרה. אליעד ביקש להבהיר מה בדיוק הכוונה במונח להתבלבל בזמן. לדבריו, כדי לדבר על בלבול בזמנים, יש לבחון האם האדם באמת חשב שמשהו שכבר התרחש - עוד לא קרה, או ... שאל אליעד: האם אתה באמת חוויית שהחוב הזה עתיד להתרחש, או שפשוט שכחת ששילמת? כלומר, האם הייתה כאן אשליה של זמן - או רק שכחה של עובדה? האדם השיב שהיו לו מצבים שבהם הוא תפס את עצמו חושב שהוא צריך ... לדמיון של עתיד? בהמשך השיחה, אליעד ביקש מהאדם לשים לב לכך שכל תמונה שעולה במוח - יש לה תיוג של זמן, אפילו אם לא באופן מודע. לדוגמה, כשאדם מדמיין את זריחת השמש, הוא יכול לזכור שראה אותה אתמול, או לדמיין ... מהמקרים היא שונה. אלו לא אותן חוויות. כלומר, אותה תמונה של זריחה, כאשר היא מתקיימת בראש, היא כבר משויכת לזמן כלשהו. אליעד שאל שוב ושוב: האם אתה יכול להראות תמונה אחת בראש, שהיא גם עבר וגם עתיד? התשובה הייתה שלא - כי בכל פעם שאתה רואה משהו בדמיון או בזיכרון, הוא בהכרח מקבל תיוג של זמן. מה זה דזה וו והאם יש לו קשר לבלבול בזמן? האדם ניסה להעלות את המושג דזה וו, תחושה שמתרחשת כאשר משהו קורה, ונראה כאילו הוא כבר התרחש. כאן נוצר בלבול ... אבל גם אז - אין כאן החלפה בין זמנים, אלא תחושת חזרתיות או דמיון. האם ניתן לתייג תמונה בראש בלי זמן? האדם ניסה להעלות רעיון: אולי המוח מייצר קודם רעיון או תמונה בראש, ורק לאחר מכן משייך לה זמן - האם התמונה קיימת ללא זמן? אליעד חלק עליו: כל תמונה שהאדם חושב עליה, היא כבר משויכת אוטומטית לזמן כלשהו. לדוגמה, אם אדם חושב שהוא הולך לדבר עם מישהו - התמונה הזאת קיימת אצלו כמשהו עתידי. אם הוא נזכר בשיחה שהייתה - זו תמונה עם תיוג של עבר. אין תמונה נייטרלית שאחר כך משייכים לה זמן. לדבריו של אליעד, ברגע שהאדם חווה משהו במחשבה - הוא כבר חווה אותו בהקשר של זמן. אין מצב שבו עולה מחשבה נייטרלית ואז האדם מחליט אם זה עבר או עתיד. מה ההבדל בין דמיון לבין ... האדם ניסה לטעון שאם אדם שוכח שפגש מישהו בעבר, ואז חושב שהוא עתיד לפגוש אותו - הרי שהוא התבלבל בזמן. אליעד התנגד: זו לא החלפה של זמן, אלא פשוט שכחה של העבר ודמיון של העתיד. הוא טען שכדי לדבר על בלבול בזמן, צריך שתהיה אותה תמונה ממש, שהאדם יראה אותה ויחשוב שהיא שייכת לעבר, למרות שהיא עתיד - או להפך. אך זה לא קורה בפועל. האם יש אפשרות להחליף את הזמן של תמונה? המשך הדיון עסק באפשרות שאדם ייקח תמונה אחת (למשל - של עצמו מדבר עם ראובן), וישייך אותה לזמן לא נכון. אליעד הסביר שגם אם זה נראה כך, המוח עדיין יודע לעשות הבחנה בין עבר לעתיד. אם האדם ראה ... יותר סביר שאדם יחשוב שראה תרנגול, כשזה היה מלפפון חמוץ - מאשר שיחליף בין עבר לעתיד של תמונה. כי הזמן הוא חלק מהותי מהתפיסה של המציאות. מה המסקנה הסופית לגבי חוויית הזמן? בסוף השיחה, האדם ניסה לנסח את מה שהבין: שהוא לא מצליח לחשוב על תמונה ללא הקשר זמן, ולכן הוא לא באמת יכול להתבלבל בין עבר לעתיד. אליעד חיזק את זה ואמר שאין לאדם אפשרות להלביש את ... - היא כבר מתויגת. ואם מישהו אומר שהוא מתבלבל - הוא מתבלבל בזיכרון, או מדמיין דברים, אבל לא מתבלבל בין זמן עבר לזמן עתיד באופן ממשי. אז מה זה כן להתבלבל בחוויית הזמן? אליעד סיכם שהתבלבלות בזמן, אם היא מתקיימת בכלל, היא תחושתית ולא עובדתית. כלומר, האדם לא באמת חושב שמה שקרה כבר הולך לקרות, אלא ייתכן שהוא מתאר תחושת דמיון או שכחה. אבל הוא לא מחזיק בשתי אפשרויות סותרות בו זמנית לגבי זמן של אירוע אחד. מה ההבדל בין זיכרון לבין דמיון? מה זה דזה וו? האם אפשר לחשוב על תמונה ללא זמן? האם יש בלבול בין עבר לעתיד? איך פועל המוח בתפיסת זמן? מהי חוויית הזמן?