... בעולם קיומו לא נצחי. כי אפילו העולם עצמו קיומו לא נצחי. כי שום דבר, קיומו הוא לא מחויב. ואפילו הזמן והמקום עצמם, גם הם, קיומם לא מחויב. ומאחר שקיומם של הזמן והמקום הוא עצמו רק אפשרות, כי הם יכולים גם לא להיות קיימים, ממילא זה אומר ששום דבר בעולם קיומו לא מחויב, כי הכל קיים בתוך זמן ומקום כלשהו. וגם התודעה תופסת זמן ומקום. כי יש את הזמן והמקום של האני ושל התודעה, ויש את הזמן והמקום של מה שאינו אני, שנפרד מהאני של האדם וכולי. וזה בעצם אומר שיש לאדם בחירה חופשית לעשות כרצונו. ... רגע הוא לא סיבת הרגע האחר, כך שאין שום בחירה חופשית כלל, אלא כל דבר הוא בפני עצמו. ותחושת הזמן, גורמת לאדם לחשוב שיש המשכיות. ואז נדמה לאדם, שאם ברגע אחד היה רצון, וברגע אחר הייתה פעולה שתואמת את הרצון, ... כלל, אלא כל אחד מהם בפני עצמו. ומי שיתבונן עוד יראה, כי אין שום מקום שאין בו מקום ואין שום זמן שאין בו זמן. והאני של האדם, נמצא בתוך הזמן והמקום. ולא בהכרח זמן ומקום חומרי וממשי, אלא זמן ומקום באופן כללי, ששום דבר לא יכול להיות בלי זמן ומקום כלשהם. כי גם האני תופס מקום כלשהו בתוך המציאות כולה, והוא קיים בזמן כלשהו וכולי. וזה בעצם אומר, שלמרות שלאדם נדמה שהאני שלו הוא ישות עצמאית, הרי שהמקום והזמן, ממלאים את האני של האדם. או במילים אחרות, המציאות ממלאת את האני של האדם. וגם אם נדמה לאדם שהוא ישות עצמאית שהיא נפרדת משאר הדברים, הרי שבפועל המקום והזמן והמציאות, הם ממלאים את האדם עצמו. ואין שום מקום וזמן, שאין בהם את המציאות עצמה. וזה בעצם אומר, שהקיום של האדם, והאני של האדם, והרצון של האדם, והפעולות של האדם, וכל מה שישנו, אלו הכל תנועות שונות של מרחב הזמן והמקום ושל המציאות עצמה. והאדם הוא לא יותר מאשר דמות דמיונית בתוך המחשבה של המציאות עצמה. כי אין שום הבדל ... ישות אחרת, שהיא זו שאחראית לכל מה שהיה הווה ויהיה במציאות כולה. ומנקודת המבט הזו, האדם רואה גם, שכל הזמן והמקום כולם, וכל מה שיש בהם, אלו רק ביטויים וצורות שונות של ההוויה האחת של הכל. ושהוא לא שונה מכל ... אומרים שהאדם חווה שהאני שלו, הוא המציאות עצמה, היינו שהאדם חווה שהאני שלו זאת הישות האחת, שקיומה קודם לקיומם של הזמן והמקום, שהיא הוויה של הכל, שאין בה שום צורה כלל וכולי. והדבר דומה לאדם שנמצא בתוך חלום, שהוא מבין ... עדיין ישות נפרדת. כי יש הפרדה בין רצונו של האדם כאלוהים, לבין ישותו העצמית, לבין התודעה העצמית וכולי. כי כל זמן שיש חוויית אני, הרי שיש תחושה של נפרדות, ואכ האני הוא לא אלוהים אמיתי. כי אלוהים האמיתי, הוא ההוויה ... ואחראי לכל מה שהיה הווה ויהיה. והוא, האדם עצמו, כאלוהים עצמו, הוא מצמצם את עצמו לתוך תודעה נפרדת, שהיא חווה זמן ומקום בצורה אחרת, ממה שאלוהים עצמו חווה זמן ומקום, כי גם אצלו יש זמן ומקום (כי יש אני ולא אני, והרצון והישות והתודעה, כל אחד מהם נמצא במקום אחר וכולי). והתודעה של האני ...

מבוא - שהספר הזה מתאים לכל בני האדם בעולם, בכל מקום ובכל זמן כל מי שאומר שהוא לא מוצא את עצמו בספר, ושהספר הזה הוא גבוה מידי עבורו, או שהוא לא מדבר ... טועה ומשקר את עצמו. כי הספר הזה הוא כולו כלליות גדולה, והוא מתאים לכל בני האדם שבעולם, בכל מקום ובכל זמן. החל ממי שנמצא בדרגה הקטנה והנמוכה ביותר, ועד מי שנמצא בדרגה הגדולה והגבוהה ביותר. כי הספר הזה הוא כולו ... השכל שיש בספר הזה. וכאשר חכם שקרי אומר איזה שכל, אז השכל שלו, לא מתאים עבור כל האנשים שבעולם, לכל זמן ולכל מקום. משום, שהשכל של מי שאינו חכם אמת, הוא קליפה, שהיא נמצאת בתוך המקום והזמן, ולכן היא לא מתאימה לכל מקום ולכל זמן. אבל השכל של החכם האמת, הוא מחוץ למקום ולזמן, והוא מלובש במקום ובזמן. ולכן הוא מתאים לכל מקום ולכל זמן. ובפועל, על האדם ללמוד את הספר הזה, ולהתבונן על צורת החשיבה שיש בספר הזה, שהיא כולה משל ונמשל, שמתאים בדיוק למה שעובר על האדם, בכל מקום ובכל זמן. והספר הזה כולו, נכתב על החיים האישיים של כל אחד ואחד בכל מקום ובכל זמן, בכלליות ובפרטיות לפרטי פרטים. ועל האדם להתבונן היטב, על השכל שמתגלה בכל מקום ומקום בספר הזה, ולראות כיצד הוא יכול לקחת ממנו, עצה מוחשית עבור המקום והזמן שלו וכולי. ועוד אוסיף ואומר, כי על האדם לדעת את האמת, שמצד אחד הוא יכול להיעזר באחרים, שיסבירו לו את ...

מודעות עצמית, בזמן החלום - מהי? וכיצד להשיג אותה? כי יש כאלו שנדמה להם, שהם מודעים לעצמם וכולי. ומי שהוא מודע לעצמו באמת ... הם טועים וצבועים, כי בשעת השינה, כל המחשבות הרעות שלהם, יוצאות החוצה וכולי. ואצל המון העם, אצלם השינה נתפשת כבזבוז זמן, וכדבר חסר תכלית. כי עבורם, מה שקורה בשינה הוא לא אמיתי, ומה שקורה כאן בעולם שלנו, הוא כן אמיתי. ... ומשמעות, הרי שמצד האמת, גם חייו כאן, הם חסרי תכלית ומשמעות. ומי שחושב שכאשר האדם ישן, הוא בעצם מבזבז את הזמן שלו, ומי שחושב שיש דבר כזה בזבוז זמן בכלל, הרי שמצד האמת, כל חייו הם בזבוז זמן אחד גדול, גם כאשר נדמה לו שהוא לא מבזבז את הזמן. ולמה? כי מצד האמת הכל אחד ממש. ואין שום הבדל כלשהו בין המציאות שלנו, לבין החלום הדמיוני ביותר. ורק ...

... והנה, ההוויה של הכל, היא ממלאת את הכל באופן אין סופי, עד שהיא ממלאת את כל המקום ואת כל הזמן כולם. כי ההוויה של הכל, היא הישות שמהווה את המקום ואת הזמן, דהיינו, הדבר שממנו עשויים המקום והזמן. וההוויה הזאת, היא נמצאת באחדות מוחלטת, עם כל הצורות כולן. שהרי בלעדיה, אין שום חיות לשום דבר. והוא נגד השכל, ... הכל. וזה כמובן נגד השכל. כי המשמעות של זה היא, שכל צורה שנראה לאדם שהיא צורה סופית ושהיא נמצאת בתוך זמן ומקום, הרי שמצד האמת, היא עצמה ממלאת את כל המקום והזמן כולם, לישות אחת ממש. וזה כמובן נגד השכל של האדם. ובנוסף, כאשר הכל אחד ממש, זה אומר שהמהות שממלאת את ... עצמה המהות של הכל. דהיינו, שיש ריבוי אין סופי של מהויות שונות, שכל אחת מהן מהווה את כל המקום והזמן כולם, והכל בו זמנית ממש. ומי שיתבונן עוד יראה, כי כאשר הצורה ממלאת את הכל, הרי שכבר אין שום צורה כלל. כי אם בכל הזמן והמקום יש רק צורה אחת, הרי שכבר אין לה שום משמעות של צורה כלל. וכל צורה שהיא, אם היא תמלא את כל המקום והזמן כולם, הרי שתמיד נקבל את ישות אחת, שהיא חסרת כל צורה. והוא דבר פלא. (המהות ממלאת את כל המקום והזמן, מבפנים ומבחוץ. דהיינו, המהות נמצאת בכל מקום ובכל זמן, אבל היא גם מקיפה אותם, מחוץ להפרדה שלהם. וכל צורה ממלאת את המקום והזמן, עד אין סוף, ועד ביטול הצורה של המקום והזמן עצמם). והכל אחד תמיד. דהיינו, כל האפשרויות כולן וכל הצורות כולן, נמצאות בכל מקום ובכל זמן תמיד. ואצל האדם, הדבר הזה נקרא יקומים מקבילים. שיש אין סוף יקומים מקבילים, שבכל אחד מהם, יש אפשרות אחת, מתוך אין סוף אפשרויות. וכולם קיימים במקביל. ולכן, בכל מקום ובכל זמן, מצד האמת, יש תמיד את כל הצורות ואת כל האפשרויות כולן. והאדם, וכל המציאות שלו, זאת לא יותר מאשר ... את האמת, שהכל אחד והכל קיים תמיד בו זמנית, בלי שום שינוי כלל. ולכן אין שום שאלה ושום שינוי של זמן ומקום כלל. והבנת האדם את השכל הזה, היא מחליפה לאדם את חוויית הזמן והמקום שלו. כי האדם מבין את האמת, שהזמן והמקום שלו, שבהם הוא רואה נפרדות, הם רק אפשרות אחת, מתוך אין סוף אפשרויות שקיימות כל הזמן, והוא עצמו רק אפשרות אחת, מתוך כל האפשרויות האלו. וכאשר כל היקומים וכל הצורות קיימים בו זמנית בכל מקום ובכל זמן, זה בעצם אומר שכל היקומים כולם כישות אחת, הם בעצם הכל וכלום בו זמנית. כי כל צורה ממלאת את כל המקום והזמן באופן אין סופי, בגלל שהכל אחד תמיד. וכאשר כל המקום והזמן מלאים בצורה אחת, וכל שכן שבכל מקום ובכל זמן, יש את כל הצורות כולן, הרי שבפועל אין שום נפרדות כלל. כך שאפילו יקומים מקבילים אין כאן, כי הכל ...

בזבוז זמן - מהו בזבוז זמן אמיתי? כי לפעמים האדם תוהה לעצמו, האם הוא לא מבזבז את הזמן שלו. ועל האדם לדעת את האמת, שבזבוז הזמן האמיתי, הוא המחשבה של האדם, שהוא מבזבז את הזמן שלו. כי המחשבה שהזמן הוא מבוזבז, היא בעצם מוציאה את החיות והסיבה, מתוך הזמן. כי בזבוז זמן פירושו, צורת מציאות חסרת סיבה. והמחשבה של האדם שהוא מבזבז את הזמן, היא עצמה בזבוז זמן. כי היא מקטינה את כמות הזמן שהאדם נהנה. ומצד האמת, הזמן עצמו, הוא עצמו בזבוז של האחדות. כי מצד האחדות, הכל אחד והכל טוב. ולא היה צריך לבזבז את האחדות, כדי ליצור ממנה נפרדות. ואעפכ יש נפרדות, בלי שזה מביא שום תועלת אמיתית לאחדות. ואכ הזמן כולו, הוא בזבוז. ויש בני אדם שקונים דבר כלשהו, רק כי הם יכולים לקנות אותו. ומנקודת מבט מסוימת, אלוהים עושה, ... מבזבז את האחדות שלו ומצמצם אותה, רק כי הוא יכול לעשות זאת. ואעפכ, הכל אחד ממש. וכאשר הכל הוא בזבוז זמן באמת ובשלמות, על ידי זה אין שום תכלית, ואז אי אפשר לבזבז את הזמן כלל.

... ואז מי שהוא איש אמת, הוא רואה את האמת. שבאמת, כל הטוב האמיתי של המציאות, הוא נמצא כולו תמיד בכל זמן ובכל מקום, ואין שום צורך לשקר כלל, כי באמת, כבר טוב באמת. ואין הכוונה לומר, שהלבוש החיצוני המתוק והשקרי, ...

... לרצון האישי שלו שיש לו ברגע הזה ממש. כי כל הדיבורים שיש בספר, כולם קשורים באופן ישיר, לכל אדם בכל זמן בכל מקום. וכולם עצות ושכל לאדם, כיצד לחוות את השלמות בכל מקום ובכל זמן. והאדם מוכרח להתבונן היטב על השכל שיש מאחורי הטקסט ולמצוא (לא לנסות למצוא, אלא למצוא!) את עצמו בטקסט, ולקחת ...

... חושב שהוא אלוהים שעושה את הכל. וכיוב, כל שאר נקודות המבט האפשריות. וכל נקודות המבט האלו, כולן קיימות כל הזמן בו זמנית, בכל זמן ובכל מקום ובכל צורה של המציאות. ורמת הסבל וההנאה של האדם, היא תלויה בנקודת המבט, שאליה מחובר האני של ...

שכל משוגע ושכל חכם אמיתי - שנמצאים בתוך האדם עצמו בתוך כל אדם בכל זמן ובכל מקום, כבר יש בשלמות שכל של אמת, שרואה ומבין שהכל מושלם / שהכל אחד / שהחיסרון אינו נפרד ...

... ומי שמחכה שהזאב לא יטרוף את הגדי, שימשיך לחכות, עד שהוא יקבל שכל ויראה שהכל אחד וכולי. ומצד האמת, כל זמן שהאדם חי בעולם שיש בו רע, האדם מרגיש רע, והוא לא יכול להרגיש רק טוב. אלא, שהכל תלוי רק ... הרע יכולות להתקיים בעולם, אבל האדם יודע את האמת, שבאמת הכל אחד וכולי. ונחדד: כי אפילו ההשתנות של רגעי הזמן, גם היא רע. כי כל רגע, הוא משמיד את הרגע הקודם. ומצד שני, הוא מחייה את הרגע הבא. וכל שינוי ... רע, אבל גם טוב. כי הוא ממית צורה אחת, ומחייה צורה אחרת. ומצד האמת, כל הצורות כולן קיימות כל הזמן תמיד, והאדם הוא זה שחווה את השינוי. אאכ האדם יודע את האמת שהכל אחד ממש, שאז הוא חווה את השינוי ...