גיל העולם, מתי נברא העולם, מתי נוצר העולם, תורה מול מדע, העולם קדמון, מדע מול תורה, קדמות העולם, כמה זמן העולם קיים, היווצרות כדור הארץ, תורה ומדע, היווצרות היקום, מדע ותורה איך ניתן להבין את השוני בין המדע לבין ... גיל העולם? הדיון על גיל העולם נוגע לתפיסות שונות אשר לא תמיד סותרות אחת את השנייה, אלא תלויות בפרספקטיבה ובזמן שבו אנו בודקים את השאלה. בתגובה לשאלת המשתתף לגבי השוני בין התפיסות, אליעד מציין את מגוון הגישות השונות, כל אחת ... של היקום המדעי (14 מיליארד שנה) מתיישב עם התפיסה הפילוסופית של קיום נצחי, הוא מציין את ההבדל שבין מונחים של זמן פיזי לזמן אינסופי. לדוגמה, כאשר אנו בודקים את גיל היקום בעיניי המדענים, אנו עוסקים רק במה שקרה אחרי המפץ הגדול, ולכן המדענים מתמקדים ב - 14 מיליארד שנה. עם זאת, הזמן שלפני המפץ או מעבר לו לא ניתן להחיל עליו את אותם חוקים של זמן פיזי, ולכן הגישה הפילוסופית טוענת שהיקום תמיד היה קיים, מעבר להבנה שלנו את הזמן. מהו משמעות המונח זמן אינסופי וכיצד הוא קשור ליקום? אליעד מסביר כי המונח זמן אינסופי מתייחס לאי - יכולת שלנו להבין את הזמן לפני המפץ הגדול. המדענים יכולים לאמוד את גיל היקום במונחים של 14 מיליארד שנה, אך הם לא יכולים לדעת בוודאות מה היה לפני כן. המושג של זמן אינסופי נוגע לצורת קיום שהיא מעבר לכל הגדרה מדעית מחושבת, ולכן כל הזמן לפני המפץ הגדול לא נמדד בצורה ישירה. אליעד מסביר כי גם אם נרצה להגדיר את זמן היקום כפי שהוא כיום, מדובר רק בהשערה, שכן אף אחד לא יכול להגדיר בצורה מוחלטת את הזמן לפני המפץ. האם אפשר לשלב בין המדע לבין הפילוסופיה בנוגע לקיום נצחי? אליעד טוען כי המדע והפילוסופיה לא סותרים אחד את השני, אלא כל אחד מהם מתאר את העולם בהתאם לפרספקטיבה שלו. המדע עוסק בזמן ובמקום פיזי, ולכן המדע מתאר את הזמן על פי התרחשויות של 14 מיליארד שנה אחרי המפץ הגדול. הפילוסופיה, מצד שני, עוסקת בקיום הנצחי, שבחלקו אינו תלוי בהגדרות פיזיות של זמן. מה שנראה כדבר שסותר את התפיסות הללו הוא רק הבדל בהגדרות ובמונחים שמדובר בהם. בכל מקרה, הזמן האינסופי שמדברים עליו בהקשרים פילוסופיים נוגע לאפשרות של קיום שמחוץ למגבלות הזמן הפיזי שלנו. האם המדע באמת יודע מה קרה לפני המפץ הגדול? לא. אליעד מציין כי המדענים לא יודעים מה קרה ... היקום - המדע מדבר על גיל היקום כפי שהוא לאחר המפץ הגדול, בעוד שהפילוסופיה מדברת על קיום נצחי שמסביר את הזמן האינסופי לפניו. ההבנה היא שהתשובות הן תלויות בהגדרות, ותלוי על מה אנחנו מדברים - הזמן של היקום, או הזמן ... הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן אינסופי לזמן פיזי איך אפשר להסביר את השוני בין המדע לתפיסות הדתיות והפילוסופיות על גיל העולם? הדיון מתחיל בשאלה ... לפני המפץ, ולכן אין תשובה מוחלטת לשאלה הזו. היקום שאנחנו מכירים עשוי להיות חלק מיקום הרבה יותר רחב, שמקיף אותו זמן אינסופי. אליעד מציין גם שמדענים שואלים כמה זמן קיים היקום? בהתמקדות על היקום כפי שהוא נוצר במפץ הגדול. יחד עם זאת, הוא מציין שמה שהיה לפני המפץ הגדול או מעבר לו עשוי להיות נצחי ואינסופי, ואין דרך מדויקת להסביר את הזמן בצורה חדה וחד - משמעית. כמו כן, המושגים של זמן וקיום אינם תמיד ברורים או מדודים בצורה מוחלטת. על פי תפיסת אליעד, כל מה שקשור לזמן ולקיום לא בהכרח ... שונות שיכולות לחיות זו לצד זו, מבלי שהן סותרות אחת את השנייה לחלוטין. מה היה לפני המפץ הגדול? האם קיים זמן אינסופי? העולם כפי שהוא נצפה כיום, הוא תוצאה של היקום הקיים 14 מיליארד שנה. עם זאת, השאלה מה היה ... הגדול מדע מול תורה הקיום של העולם האם העולם תמיד היה קיים? היווצרות היקום תפיסות פילוסופיות על הזמן ההבדל בין זמן אינסופי לזמן פיזי ש: הבהרה נוספת לגבי יש מאין בכל דבר יש מאין וכל זה, אז זאת אומרת מה ... קיים, מה זה איך זה יכול להיות הוא תמיד קיים או 14 מיליארד שנה? התשובה פשוטה אתה יכול להגיד כמה זמן החדר הזה קיים אתה יכול להגיד עשר שנים ואתה יכול להגיד תמיד קיים, מה האמת שהוא תמיד קיים או ... הצורה הספציפית הזאת עשר שנים אם אתה מוריד את הצורה תמיד היה פה. מה אני מתכוון לומר כשמדענים מדברים כמה זמן העולם קיים הם מדברים על היקום שלנו הנוכחי, יש פה עט העט הזה נמצא פה בתוך זמן ומקום בתוך יקום הם שואלים כמה זמן היקום הזה קיים והם מתווכחים ככה וככה אבל גם אם נאמר שהיקום הזה קיים 14 מיליארד שנים אבל המקיף שלו מה שיותר גדול מהיקום הזה קיים אינסוף זמן אתה מבין את ההבדל. זאת אומרת הם מתווכחים מה הגיל של היקום שלנו שאנחנו מכירים הם לא מתווכחים מה ... היה לפני איך הוא נוצר מהמפץ הגדול ומה לפני המפץ הגדול x סימן שאלה, נכון אז הסימן שאלה הזה כמה זמן היה קיים אינסוף זמן הבנת. זאת אומרת כשאומרים אינסוף זמן מתכוונים לסימן שאלה שהיה קיים לפני הסימן שאלה שהיה קיים לפני הוא אינסוף זמן, היקום שלנו תלוי מה אתה מודד אם אתה מודד את החדר הזה הוא קיים זה ואם אתה מודד את החדר הזה פלוס המזגן פחות זמן תלוי מה אתה מגדיר. קיבלת תשובה לשאלה? ש: פחות או יותר. אליעד: מה הבנת? ש: לא את זה הבנתי ... ובכלל זה כולל גם את מה שהיה לפני המפץ הגדול גם את זה אתה מגדיר כקיום אז זה קיים אינסוף זמן. עכשיו יבוא מדען ויגיד איך אתה אומר שזה קיים אינסוף זמן הרי אנחנו אומרים שהזמן נוצר לפני 14 מיליון שנים, למה אתה אומר שמה שהיה לפני קיים אינסוף זמן איך אתה אומר כזה דבר? התשובה היא שאנחנו מדברים במושגים שלנו במושגים ויש בזה הרבה תשובות אבל אחת מהתשובות אומרת שכשאנחנו אומרים שמה שהיה לפני קיים אינסוף זמן הכוונה בשפה שלנו אבל מצד האמת גם להגיד שזה קיים גם זה לא מדויק, גם להגיד שמה שהיה לפני ...

מוטיבציה להתמדה לאורך זמן, הצורך בהתמדה, ירידה במשקל, נותן מאה אחוז ולא רואה תוצאות, רוצה לראות תוצאות מהר, שינוי כאן ועכשיו, משקיע ולא רואה תוצאות, מתאמץ ולא מצליח לראות תוצאות, שינוי מהיר, לתת מאה אחוז, דברים לוקחים זמן למה אנשים נותנים מאה אחוז ועדיין לא רואים תוצאות? אליעד כהן מסביר שלמרות שאנשים משקיעים מאמץ משמעותי ומרגישים שהם ... מתאכזב מכך שהתוצאה לא הייתה מהירה ודרמטית כפי שציפה. אליעד מדגיש כאן עיקרון חשוב: לא משנה כמה מאמץ משקיעים בנקודת זמן אחת, יש תהליכים שדורשים זמן. הוא נותן דוגמה נוספת מתחום הבישול: אם מתכון דורש בישול איטי במשך 12 שעות בטמפרטורה מסוימת, אי אפשר לקצר ... 1200 מעלות במקום 100 מעלות, התוצאה תהיה שרופה, לא טובה ולא מה שהוא רצה. לפי אליעד, יש תהליכים בחיים שדורשים זמן סביר ולא יכולים להיות מואצים מעבר לגבול מסוים. מה ההבדל בין מאמץ חד פעמי לבין מאמץ מתמשך? אליעד כהן מוסיף הסבר ברור לגבי ההבדל בין מאמץ חד - פעמי אינטנסיבי לבין מאמץ מתמשך לאורך זמן. הוא מסביר שלמרות שנראה לנו שאנחנו נותנים מאה אחוז, לרוב זו רק תחושתנו, ובפועל יש לנו עוד הרבה יותר ... לשינוי מיידי במערכת היחסים. אליעד מסביר שלמרות שאדם עושה שינוי משמעותי, הוא לא תמיד יראה את התוצאות מיידית, כי נדרש זמן עד שהתוצאות של השינוי יבואו לידי ביטוי. כלומר, העובדה שהתאמצת מאוד במשך שבוע או שבועיים אינה אומרת שהשינוי כבר ייראה, כי יש תהליכים שלוקחים זמן. האם תמיד צריך לחכות זמן רב לתוצאות? אליעד כהן מסביר שיש הבדל בין תחומים שונים בחיים. בתחום ההתפתחות האישית, למשל, אם האדם היה באמת ... של שלמות מוחלטת, ללא כל ספק או מגבלה. מצד שני, אליעד מדבר על החיים המעשיים שבהם קיימים חוקים ומגבלות של זמן. לדוגמה, אדם שרוצה להיות מיליונר ומשקיע המון שעות עבודה ברציפות לא יכול לצפות להיות מיליונר מיד, רק מכיוון שהשקיע הרבה שעות בזמן קצר. הסיבה היא שיש תהליכים של בנייה וצמיחה שלוקחים זמן, ולכן חייבת להיות סבלנות והתמדה לאורך זמן כדי לראות תוצאות אמיתיות. למה אנשים מתאכזבים מחוסר תוצאות למרות ההשקעה? אליעד מסביר נקודה חשובה נוספת: אנשים מתוסכלים כי הם לא מבינים שהמאמץ צריך להיות פרופורציונלי גם לאורך זמן וגם לעוצמה נכונה. הוא מדגים שאם מישהו אכל ואכל במשך שנים עד שהגיע ל - 180 קג, הוא לא יכול לצפות שירידה במשקל תקרה במהירות, גם אם יעשה שינוי פתאומי ודרסטי בדיאטה ובאימונים. יש דברים שצריכים איזון וזמן כדי להשתנות. הוא מדגים גם את המושג של מאמץ אמיתי ומציין שיש אנשים רבים שחושבים שהם מתאמצים, אך למעשה לא ... השקעת שעות רבות היא חשובה, אך היא לא מספר קבוע או מוחלט. מה שחשוב באמת הוא איכות ההשקעה וההתמדה לאורך זמן. לפעמים אדם יכול להשקיע פחות שעות אך בצורה יעילה ומדויקת יותר, וכך להגיע לתוצאות מהר יותר מאדם שהשקיע שעות ... נכון, ומדגיש שהרבה פעמים אנשים מתלוננים על כך שהם מתאמצים ולא רואים תוצאות כי הם לא מבינים שתהליכים אמיתיים לוקחים זמן ודורשים המשכיות והתמדה אמיתית. לסיכום, המסר המרכזי של אליעד כהן הוא שהתמדה לאורך זמן והבנה של תהליכים היא חיונית להצלחה, ואין לקצר או להאיץ תהליכים מעבר לגבולותיהם הטבעיים. איך להתמיד לאורך זמן? מדוע לא רואים תוצאות מיד? מה ההבדל בין מאמץ רגעי להתמדה ארוכה? כמה זמן לוקח שינוי אמיתי? למה קשה לרדת במשקל מהר? מהי תיאוריית 10,000 שעות? איך לתת מאה אחוז באמת?

ווינר או לוזר, מצליחן או מפסידן, תוצאות מהירות, התמדה לאורך זמן, השקעה לטווח ארוך, השקעה לטווח קצר, איך חושב מצליחן? אופי של אנשים מצליחים, לרצות תוצאות מהירות, לרצות תוצאות במהירות, האם להתמיד לאורך זמן? מה רע בהתמדה? האם אנשים מצליחים משקיעים לטווח ארוך או מחפשים תוצאות מהירות? הרבה אנשים חושבים שלוזרים (מפסידנים) מחפשים תוצאות מהירות, ואילו ווינרים (מצליחנים) משקיעים לטווח הארוך מתוך הבנה שהצלחה דורשת התמדה וזמן. לדוגמה, יש אנשים שחושבים שמשקיע מצליח בבורסה הוא אדם שמשקיע במניות לטווח ארוך מתוך הבנה שתוצאות אמיתיות מגיעות אחרי שנים. ... ועושה דיאטות קיצוניות שיכולות להזיק לגופו או לגרום לו להישבר מהר. לעומת זאת, אדם מצליחן נתפס כמי שמוכן להשקיע לאורך זמן ולשמור על סבלנות עד שיגיע לתוצאות. אך אליעד מסביר שהחשיבה הזאת שגויה לחלוטין. לפי אליעד, מה שמגדיר מצליחן הוא דווקא הרצון להשיג את התוצאות הטובות ביותר בזמן הקצר ביותר האפשרי. מצליחנים אמיתיים רוצים להרגיש כמה שיותר טוב וכמה שיותר מהר, עם כמה שפחות מאמץ ועלויות, והם תמיד יעדיפו את הדרך המהירה והיעילה ביותר. אלא שלפעמים אין ברירה, והדרך היחידה להשיג תוצאות טובות היא באמצעות השקעה לאורך זמן. במצב כזה, האדם המצליח יהיה מוכן להשקיע לטווח ארוך, לא בגלל שזו בחירה אידאלית, אלא כי זו האפשרות הטובה ... רוצה. לעומת זאת, הלוזר חושב בדיוק ההפך. לפעמים לוזר אומר לעצמו שהוא לא לחוץ לקבל תוצאות מהירות, ומבחינתו אפשר לחכות זמן רב. אליעד מסביר שזו חשיבה של לוזר, כי האדם המצליח לעולם לא יסתפק בהשגת תוצאות איטיות אם קיימת אפשרות להשיג אותן מהר יותר. מצד שני, לוזר יכול לחשוב גם בצורה ההפוכה - אם הוא רואה שתהליך מסוים דורש זמן רב, הוא יתייאש במהירות ויוותר לגמרי, למרות שאין אפשרות אחרת להשיג את התוצאה מהר יותר. בשני המקרים הוא נשאר ... התוצאות הטובות ביותר במהירות הגבוהה ביותר, אך אם יתברר לו שאין דרך מהירה יותר, הוא יהיה מוכן גם להשקיע את הזמן הנדרש, גם אם זה ייקח שנים ארוכות. לדוגמה, אם אדם מחליט שהוא רוצה להרוויח כסף במהירות, הוא צריך לבדוק ... יעילה ומהירה יותר להשיג את המטרה. אם כן - הוא חייב לבחור בה, ואם אין דרך מהירה יותר, הוא ישקיע זמן ואנרגיה בדרך הארוכה, פשוט כי אין ברירה אחרת. מדוע לוזרים נכשלים גם כשהם משקיעים לטווח ארוך? אליעד מדגיש נקודה נוספת: לפעמים לוזרים משקיעים לטווח ארוך, אבל דווקא אז הם עושים זאת בצורה לא נכונה. הם מחכים בסבלנות זמן רב למרות שיכלו לקבל את אותן תוצאות או אפילו טובות יותר בזמן קצר יותר. לכן, להיות סבלני ולהשקיע לטווח ארוך כשאפשר להשיג תוצאה טובה ומהירה יותר זו חשיבה של לוזר. ולהפך, לפעמים ... בלי שום תוצאה. בשני המקרים הלוזר מתנהג בצורה לא הגיונית. איך לדעת אם אני הולך בדרך הנכנת או פשוט מבזבז זמן? אליעד נותן הסבר מדויק כיצד לבדוק האם הדרך שלוקחת זמן רב היא אכן הכרחית או לא. כשאדם מציב לעצמו מטרה והוא רואה שזה לוקח זמן, הוא צריך לשאול את עצמו שתי שאלות: האם זה לוקח זמן כי אני עושה משהו לא נכון? או האם זה לוקח זמן כי פשוט אין דרך אחרת טובה יותר? אם זה לוקח זמן בגלל טעות או פעולה לא נכונה, הוא צריך לחפש דרך טובה יותר ולקצר את הזמן עד להשגת המטרה. אם האדם אינו יודע אם הוא עושה נכון או לא, עליו לבדוק שוב ושוב עד שימצא ... אליעד מסכם את ההסבר בצורה פשוטה: מצליחן הוא מי שתמיד רוצה להשיג תוצאות במהירות וביעילות, אבל מוכן גם להתמיד לאורך זמן אם אין ברירה אחרת. לוזר הוא מי שלפעמים משקיע לטווח ארוך כשיש אפשרות מהירה יותר, ולפעמים מוותר מהר מדי כשאין אפשרות אחרת מלבד השקעה לטווח ארוך. איך חושב מצליחן? מה ההבדל בין ווינר ללוזר? האם כדאי להתמיד לאורך זמן? למה אני לא משיג תוצאות? איך להשיג מטרות במהירות? מה רע בהתמדה לאורך זמן?

תיעדוף משימות, איך לתעדף משימות? פריוריטיזציה, ניהול משימות, ניהול זמן, איך לנהל את הזמן? איך לנהל את המשימות? קביעת סדר עדיפויות, סדרי עדיפויות, טבלת ניהול זמן, פעולת סדרי עדיפויות, טבלת תיעדוף משימות, דד ליין לביצוע משימה איך לתעדף משימות בצורה יעילה? כאשר יש לנו רשימת ... ולהחליט איזו משימה יש לבצע קודם ואיזו משימה ניתן לדחות לאחר כך. תהליך זה נקרא תיעדוף משימות, והוא חיוני לניהול זמן אפקטיבי ולהשגת המטרות בצורה מסודרת ויעילה. כיצד לבצע תיעדוף נכון של משימות? כדי לתעדף משימות באופן יעיל, כדאי ואף מומלץ להוסיף לכל משימה כמה פרטים חשובים שיעזרו לנו להחליט על סדר הביצוע: הערכת זמן המשימה: לכל משימה כדאי לרשום הערכת זמן משוערת לביצוע. גם אם לא יודעים בדיוק, ניתן לציין טווח של לפחות ו - לכל היותר. למשל, אם משימה ... ל - 30 דקות, נוכל לתכנן בהתאם. מידע זה עוזר לנו להבין אילו משימות קצרות ואילו משימות עשויות לדרוש יותר זמן ומשאבים. דדליין (תאריך יעד) של המשימה: אם יש למשימה מועד סיום מחייב, חשוב לציין זאת ליד המשימה. דדליין קובע ... דחופות (שיש להן דדליין קרוב) לבין משימות חשובות (שיש להן השפעה גדולה על המטרות שלנו). לדוגמה, תשלום חשבון חשמל בזמן עשוי להיות דחוף, אך תכנון אסטרטגי לעסק עשוי להיות חשוב יותר בטווח הארוך. משימות קצרות מול ארוכות: לעיתים, משימות קצרות שדורשות מעט זמן יכולות להיפתר במהירות ולשחרר לנו עומס, ולכן כדאי לשקול לבצע אותן מוקדם יותר. לדוגמה, אם ניתן לבצע משימה מסוימת ... שמביאות הכי הרבה תועלת. סיכום כדי לתעדף משימות בצורה חכמה, אין להסתמך רק על תחושת חשיבות, אלא לשקול גם את זמן הביצוע, הדדליין וההשפעה של כל משימה. שילוב בין הערכת זמנים, תיעדוף נכון ושימוש בשיטות עבודה אפקטיביות יסייע לנו לבצע את המשימות החשובות ביותר במינימום מאמץ ובמקסימום יעילות. ניהול זמן אפקטיבי שיטות עבודה פרודוקטיביות הצבת מטרות והשגתן איך להימנע מדחיינות מיינדסט להצלחה בניהול משימות איך לתעדף משימות בצורה יעילה? ... ולהחליט איזו משימה יש לבצע קודם ואיזו משימה ניתן לדחות לאחר כך. תהליך זה נקרא תיעדוף משימות, והוא חיוני לניהול זמן אפקטיבי ולהשגת המטרות בצורה מסודרת ויעילה. איך לבצע תיעדוף נכון של משימות? כדי לתעדף משימות באופן יעיל, כדאי ואף מומלץ להוסיף לכל משימה כמה פרטים חשובים שיעזרו לנו להחליט על סדר הביצוע: הערכת זמן המשימה: לכל משימה כדאי לרשום הערכת זמן משוערת לביצוע. גם אם לא יודעים בדיוק, ניתן לציין טווח של לפחות ו - לכל היותר. למשל, אם משימה ... ל - 30 דקות, נוכל לתכנן בהתאם. מידע זה עוזר לנו להבין אילו משימות קצרות ואילו משימות עשויות לדרוש יותר זמן ומשאבים. דדליין (תאריך יעד) של המשימה: אם יש למשימה מועד סיום מחייב, חשוב לציין זאת ליד המשימה. דדליין קובע ... דחופות (שיש להן דדליין קרוב) לבין משימות חשובות (שיש להן השפעה גדולה על המטרות שלנו). לדוגמה, תשלום חשבון חשמל בזמן עשוי להיות דחוף, אך תכנון אסטרטגי לעסק עשוי להיות חשוב יותר בטווח הארוך. משימות קצרות מול ארוכות: לעיתים, משימות קצרות שדורשות מעט זמן יכולות להיפתר במהירות ולשחרר לנו עומס, ולכן כדאי לשקול לבצע אותן מוקדם יותר. לדוגמה, אם ניתן לבצע משימה מסוימת ... שמביאות הכי הרבה תועלת. לסיכום כדי לתעדף משימות בצורה חכמה, אין להסתמך רק על תחושת חשיבות, אלא לשקול גם את זמן הביצוע, הדדליין וההשפעה של כל משימה. שילוב בין הערכת זמנים, תיעדוף נכון ושימוש בשיטות עבודה אפקטיביות יסייע לנו לבצע את המשימות החשובות ביותר במינימום מאמץ ובמקסימום יעילות. ניהול זמן אפקטיבי שיטות עבודה פרודוקטיביות הצבת מטרות והשגתן איך להימנע מדחיינות מיינדסט להצלחה בניהול משימות משך הזמן הנדרש לביצוע המשימה, איך לקבוע סדר יום? תהליך תיעדוף משימות, כמה זמן לוקח לבצע את המשימה? האם יש דד ליין למשימה? ניהול ארגוני

משימות לעובדים, תיעדוף משימות, דד ליין למשימות, איך לתת משימה לעובד? כמה זמן יקח לבצע את המשימה? תכנון לוחות זמנים, תכנון משימות, ניהול פרויקטים, ניהול עובדים, איך לנהל עובדים? ניהול משימות לעובדים, ... לנהל משימות? איך לתעדף משימות? איך לתת משימה לעובד בצורה אפקטיבית? השלב הראשון במתן משימה לעובד הוא תכנון מדויק של זמן ההשלמה שלה ושל משך זמן הביצוע. הרבה פעמים מנהלים לא שואלים מספיק שאלות ונותנים את המשימה, אך לא מבינים את הצורך היותר מדויק של המשימה, כמו זמן ביצוע והערכת הקשיים. כל מנהל טוב יודע שחשוב להפריד בין השאלות: מתי המשימה תהיה מוכנה? ו - כמה זמן ידרוש לבצע אותה? כדי להבין את משך זמן הביצוע של המשימה, השאלה הראשונה שצריך לשאול את העובד היא: מתי לדעתך זה יהיה מוכן? השאלה הזו מתמקדת בתוצאה הסופית, כלומר, הזמן בו העובד חושב שהוא יסיים את המשימה. עם זאת, זו שאלה שאינה מספקת את התמונה המלאה, מכיוון שהיא לא עונה על כמה זמן יידרש לעובד לעסוק במשימה בפועל, כי לעיתים משימה שנראה שהיא אמורה להימשך יום עבודה אחד, עשויה להימשך שבוע אם העובד עסוק במטלות אחרות. השאלה השנייה שחשוב לשאול את העובד היא: כמה זמן לדעתך ייקח לך לעשות את זה? זוהי השאלה שממקד את המנהל בתהליך העבודה עצמו ולא רק בתוצאה הסופית. אם העובד אומר שהמשימה תיקח לו יום או שעה, המנהל מקבל תמונה מדויקת יותר לגבי זמן הביצוע. כך המנהל יכול להבין אם הזמן שצוין הוא סביר או שיש צורך בהתאמת סדרי עדיפויות. למה כדאי לשאול את השאלה כמה זמן ייקח לך לעשות את זה? התשובה לשאלה הזו מאפשרת למנהל להבין את הקשיים הצפויים, כמו עבודה נוספת שממתינה לעובד או בעיות טכנולוגיות שיכולות להפריע. בנוסף, התשובה עוזרת למנהל לתכנן את הזמן בצורה יעילה יותר, לבצע תיעדוף משימות, ואם יש צורך, לשנות את סדר העדיפויות או לדחות משימות אחרות. כיצד הזמן משפיע על ניהול המשימות? המנהל שואל את העובד על זמן ביצוע המשימה כדי להבין את הגורמים שיכולים להשפיע על זמן העבודה, כגון עומס משימות, קשיים בלתי צפויים או צורך בהכנות נוספות. בהתאם לכך, המנהל יכול להחליט אם דחיפות המשימה מצריכה הקדמתה או אם יש מקום לעיכוב שלה. במידה ויש תשובות ברורות לשאלות כמה זמן ייקח לעשות את זה? ו - מתי זה יהיה מוכן?, המנהל יכול לתכנן את סדר העבודה בצורה אופטימלית ולבצע תיעדוף נכון יותר של המשימות. לדוגמה, אם משימה מסוימת אמורה לקחת יותר זמן מהצפוי, אפשר לשקול לדחות אותה או לשלב אותה עם משימות אחרות, וגם לחלק את המשימה לחלקים קטנים יותר אם ... נותנים משימה לעובד בצורה אפקטיבית? כאשר נותנים לעובד משימה, חשוב להבדיל בין שני שלבים עיקריים: מתי המשימה תהיה מוכנה וכמה זמן ידרוש להשלימה. מנהלים לא רציניים עשויים להסתפק במתן המשימה ולעזוב אותה, אך מנהלים מקצועיים שואלים את העובד שאלות נוספות כדי להבין בצורה מדויקת יותר את זמן ההשלמה ואת מידת הקושי. מה ההבדל בין מתי זה יהיה מוכן ל - כמה זמן ייקח לסיים את המשימה? בשלב הראשון, המנהל שואל את העובד: מתי לדעתך זה יהיה מוכן? שאלה זו מייצגת את הזמן שבו המשימה תושלם, אך אין בה כדי לענות על השאלה לגבי הזמן הנדרש לביצוע המשימה בפועל. חשוב להבין שייתכן שמה שנראה כמשימה של יום עבודה עשוי להימשך שבוע אם יש לעובד משימות קודמות או עומס עבודה. שאלה שנייה שחשוב לשאול היא: כמה זמן לדעתך ייקח לך לעשות את זה? השאלה הזו ממקדת את המנהל בתהליך העבודה עצמו, ולא רק בתוצאה הסופית. על ידי בקשת הערכת זמן, המנהל מקבל תמונה יותר מדויקת לגבי כמות הזמן שהעובד יצטרך כדי להשלים את המשימה, וגם יכול להבין את קשיי הביצוע שעלולים להיתקל בהם. למה כדאי לשאול כמה זמן ייקח לך לעשות את זה? אם העובד מציין כי המשימה תיקח לו שעה, יום או יותר, המנהל יכול להבין אם זה זמן סביר או לא. בנוסף, המנהל יכול להחליט אם דחיפות המשימה מצריכה לשנות סדרי עדיפויות או לעכב משימות אחרות. כשיש למנהל תשובה לגבי הזמן הנדרש, הוא יכול לתכנן בצורה יעילה יותר את סדר העבודה ולתעדף משימות. מה משפיע על זמן ביצוע המשימה? כאשר המנהל שואל על הזמן הנדרש לביצוע המשימה, הוא מקבל מידע חשוב על כל מה שיכול להשפיע על זמן הביצוע, כולל את כמות המשימות שיש לעובד כרגע, את הקשיים הצפויים בביצוע המשימה (כמו חסימות טכנולוגיות או דרישות מיוחדות), וכיצד זה ישפיע על העבודה הכוללת של הצוות. איך לנהל את זמן המשימות בצורה אופטימלית? כשיש תשובות ברורות לשאלות כמה זמן ייקח לעשות את זה? ו - מתי זה יהיה מוכן?, המנהל יכול לא רק לנהל את הזמן בצורה טובה יותר, אלא גם לקבל החלטות מושכלות לגבי סדרי עדיפויות. לדוגמה, אם המשימה לוקחת יותר זמן מהצפוי, ניתן לשקול לדחות אותה או לשלב אותה עם משימות אחרות. יכול להיות שכדאי גם לחלק את המשימה לקטעים ...

ניהול זמן ומשימות, האם לתכנן או לזרום? הצבת מטרות, תכנון לוח זמנים יומי, תוכנית עבודה, תוכנית עסקית, הכנת לוחות זמנים, תכנון משימות, האם לתכנן משימות? מטרות תוכנית עסקית, איך לנהל את הזמן? האם להיצמד לתוכנית העסקית? האם כדאי להציב מטרות ולתכנן לוח זמנים מפורט? אנשים רבים שואלים את עצמם האם כדאי ... הוא מביא דוגמה על אדם שיצא מחיפה לכיוון אילת כשהוא משתמש בווייז. בדרך, האינטרנט התנתק והווייז לא הצליח להתעדכן בזמן אמת. התוצאה הייתה שהאדם המשיך לנסוע לפי התוכנית המקורית שנקבעה מראש, ובסופו של דבר נתקע בפקק עצום. אותו אדם דבק ... בדיוק באותה מידה, אדם שמציב לעצמו מטרות ולוח זמנים חייב להבין שהתוכנית צריכה להיות דינמית. דברים יכולים להשתנות כל הזמן: יכול להיות שהמטרה שהייתה נכונה לפני שעה כבר לא נכונה עכשיו, או שהמשימה שהייתה חשובה אתמול כבר לא רלוונטית היום. ... הגשה בלבד. המשמעות היא שתוכנית ומטרות הן חיוניות, אך חייבים תמיד לבדוק מחדש האם המטרות והדרך עדיין רלוונטיות. כל הזמן לשאול את עצמך: האם זו עדיין הדרך הנכונה? האם זה עדיין מה שאני רוצה? האם משהו השתנה מאז שהתחלתי? אסור ... רגע נתון בהתאם לנסיבות. כמה משאבים כדאי להשקיע בתכנון תוכנית עסקית או יומית? שאלה נוספת שאליעד מתייחס אליה היא כמה זמן ומשאבים להשקיע ביצירת תוכנית עסקית או בתכנון סדר יום. הוא מסביר שלתכנון יש עלות: זמן, אנרגיה, מאמץ, עצבים. אם תבזבז יותר מדי זמן בתכנון, אתה עלול למצוא את עצמך במצב שבו ההשקעה בתכנון לא מצדיקה את עצמה. לפעמים עדיף פשוט להתחיל לפעול, ... רשימה מראש כדי שלא תתבלבל בחנות. אבל אם אתה משקיע שעות רק בהכנת הרשימה, אתה עלול לגלות שבזבזת יותר מדי זמן, ועדיף היה פשוט ללכת ולסיים את הקניות באופן זורם. אליעד מסביר שצריך תמיד למצוא את האיזון הנכון בין להשקיע זמן בתכנון לבין פשוט להתחיל לפעול, בהתאם לסיטואציה. מה הדרך הנכונה לנהל את הזמן והמשימות שלך? אליעד מסכם ומדגיש שהמפתח לניהול זמן ומשימות בצורה נכונה ואפקטיבית הוא תמיד לאזן בין תכנון וזרימה. חשוב מאוד לתכנן ולדעת מראש את המטרות והדרך, אבל ... לרגע זה, ולא כי ככה החלטתי. האם לתכנן תוכנית עסקית? תוכנית עבודה שבועית האם לזרום או לתכנן מראש? טיפים לניהול זמן מהו ניהול זמן נכון? ניהול זמן למנהלים ניהול זמן בצורה נכונה האם כדאי להציב משימות ולוח זמנים? שלום חברים, הפעם נשיב לשאלה הבאה: האם כדאי וטוב להציב משימות ... היעד ונוסע בדיוק לפי ההוראות. אך מה קורה אם באמצע הדרך האינטרנט מתנתק, והווייז אינו יכול לעדכן את המסלול בזמן אמת? הוא ימשיך לנסוע במסלול המקורי, גם אם בינתיים הכביש נחסם או הופיעו פקקים. התוצאה? הוא תקוע. כך גם בתכנון ... האם הדרך שבחרתי היא עדיין הדרך הנכונה? האם היעדים שקבעתי עדיין רלוונטיים? כמה כדאי להשקיע בתכנון? השאלה הנוספת היא כמה זמן ומשאבים להשקיע בתכנון. תכנון לוקח זמן ומצריך משאבים - בין אם זה זמן חשיבה, זמן ארגון או משאבי אנרגיה. מצד אחד, תכנון עוזר לנו לעבוד בצורה מסודרת ויעילה. מצד שני, תכנון יתר גוזל זמן ועשוי להביא למצב שבו משקיעים יותר מדי בתכנון ופחות מדי בביצוע. לדוגמה, אם אתה יוצא לסופר, עדיף לתכנן מראש מה לקנות כדי שלא תבזבז זמן בחנות. אבל אם תבזבז שעה שלמה על תכנון הרשימה, אולי עדיף פשוט לצאת לדרך ולסיים עם זה. לכן, צריך ... לתכנן תוכנית עבודה שנתית? תוכנית עבודה חודשית, תוכנית עבודה שבועית, תוכנית עבודה יומית, האם לזרום או לתכנן מראש? טיפים לניהול זמן, האם לתכנן סדר יום? ארגון סדר יום, מהו ניהול זמן נכון? ניהול זמן אפקטיבי, ניהול זמן בעבודה, ניהול זמן יעיל, תהליכי תכנון, תיאוריות ניהול זמן, ניהול זמן למנהלים, ניהול זמן בצורה נכונה

סיפורי התנך, אריכות ימים, חיים ארוכים, כמה זמן חי אדם הראשון? כמה זמן חיו פעם? חיים קצרים, חיים לנצח, בית כלא, איך המוח חושב? איך המוח פועל? מקום וזמן, לצאת מהמקום, לצאת מהזמן מהי המשמעות של חיים ארוכים והאם הם באמת טובים? ההבנה האנושית על זמן וגיל נבדקת בהרבה סיפורים, במיוחד בתנך, שם סיפורי חיים ארוכים של דמויות כמו אדם הראשון מציינים חיים שיכולים להיראות ... למשל לשבת בכלא במשך חודש או שנה, אינה רלוונטית באמת. במילים אחרות, אדם שחי חיים של אלף שנה ימצא את הזמן קצר אם היה נמצא במצב של סבל מתמשך, בעוד שכשכולם חיים חיים ארוכים, המשמעות של זמן משתנה. כיצד המוח שלנו מפרש זמן? מה שנראה כזמן ארוך מאוד יכול להיראות אחרת אם כל החיים נמצאים במצב דמוי - כלא, שבו אין לאדם מקום לברוח או משהו שיכול לשבור את השגרה. לפי אליעד, זהו מצב שבו המוח פשוט לא מבחין בין זמן ארוך לבין זמן קצר, כי הכל הופך לחוויה שגרתית שמוכרת. האם זמן ארוך מאוד משנה את תפיסת החיים? כאשר בני אדם חיים אלפי שנים, הם לא ישתנו באמת. החיים עשויים להרגיש משעממים אם לא יהיה להם שינוי דרמטי, כי הם יתפסו את הזמן כשגרה, וזה מה שהופך את הזמן לאין סופי. אם כולם היו חיים אלף שנה, היה מדובר בזמן שגרתי, כזה שלא משאיר הרבה מקום לשינוי. לעומת זאת, אם כל בני האדם היו חיים מאה שנה בלבד, הם היו תופסים את הזמן כקצר ומוגבל. מה המסקנה לגבי החיים הארוכים בתנך? הסיפור התנכי עצמו, שבו אלוהים קיצר את חיי בני האדם, מציע ... שנה, כל פרט בחיים היה משתנה. לדוגמה, לא הייתה שום בעיה עם רכישת דירה או עם קביעת קריירה, כי הזמן היה בלתי מוגבל. הדבר גם היה משנה את הגישה לחיים, כי היינו מבינים שלא צריך למהר בשום דבר. אבל אם ... שנה, הכל היה נראה אחרת. המשמעות של חיים קצרים היתה הרבה יותר מוחשית, והחיים היו נתפסים כמאבק תמידי, בלי תחושת זמן ריקה. מהו פתרון המהותי שמציע אליעד? הסיפור התנכי של אלוהים שמקצר את גילם של בני האדם מדבר על איך בני האדם היו מתחילים לחשוב על עצמם כאלים אם היו חיים זמן ארוך מדי. אלא שאליעד מציין כי הפתרון לא היה בכך שיישארו חיים ארוכים, אלא על מנת לעזור לאנשים לא לחשוב שהם אלים או בלתי מוגבלים. הזמן, וההבנה של הזמן, הוא מה שבסופו של דבר נותן לאדם תחושת משמעות ויכולת לפתח את חייו. מה הקשר בין מקום וזמן? העיסוק במיקום ובזמן הוא מושג חשוב בניתוח הזה. החיים בתנך, המפורסמים בזכות הדימוי של אלוהים שנמצא מעבר לזמן ומקום, מחדדים את הצורך שלנו להסתכל על החיים בהבנה רחבה יותר. אם נחשוב על כדור הארץ כמקום שאין לנו דרך לצאת ממנו, תהיה לנו הבנה טובה יותר של הזמן שבאמצעותו אנו נמדדים. דימויים כמו כלא או מקום סגור מציינים את הצורך של האדם לבחון את המגבלות של המרחב שבו הוא חי, ולהבין את המשמעות של זמן ומקום. האם בני האדם יכולים באמת לצאת מהכלא של הזמן? ההבנה הזו הופכת את החיים למאבק תמידי שבו אנו לא רק שואפים להיות יותר טובים, אלא גם למצוא דרך לצאת מתוך מגבלות הזמן והמקום. אליעד מציין שיציאה מהמקום או הזמן אינה בהכרח פתרון, אלא דרך להבין את המקום שבו אנו חיים ולהתמודד עם המגבלות שבו. המשמעות של חיים ארוכים מה ההבדל בין זמן ארוך לבין זמן קצר? כיצד המוח מפרש זמן? האם חיים ארוכים באמת טובים? מהו הפתרון המהותי לחיים קצרים?

זמן - כמה זמן עבר מהתחלת הזמן? על הזמן ועל המקום כי הזמן, הוא אין סופי. וגם המקום, הוא אין סופי. והטועים חושבים, שלזמן ולמקום יש התחלה. ואכן יכול להיות, שלזמן מוגדר כלשהו יש התחלה, אבל לזמן עצמו, אין כל התחלה ואין כל סוף כלל. כגון, שניתן לדוגמה לומר, שהזמן שבו קיימים חוקי הפיזיקה שלנו, יש לו התחלה וסוף. וניתן כיוב לומר, שהזמן שקיימת מציאות, שבה יכול להיות קיים העולם שלנו בצורה הנוכחית שלו, הוא זמן מוגבל. אבל לפני ואחרי הזמן, תמיד יש עוד זמן אחר. וברגע שיש התחלה וסוף לזמן, הרי שזה רק לזמן שלנו, אבל תמיד יש עוד זמן אחר. וכיוב לגבי מרחב המקום, שניתן לומר שיש לו התחלה וסוף, ביחס להגדרת מקום כלשהי. אבל המקום עצמו, הוא ללא סוף. כמו שביארתי במקומות אחרים. ולזמן, אין כל התחלה. ומנקודת ההתחלה של הזמן, שנמצאת במרחק אין סופי מהרגע הזה, עד הרגע הזה, עברו אין סופי רגעי זמן, פחות רגעי הזמן, שעוד לא עברו, עד הנקודה האחרונה של רגעי הזמן, שגם היא נמצאת במרחק אין סופי מאיתנו. כמו לדוגמה בציר המספרים. שמהנקודה הרחוקה ביותר בציר המספרים, ועד למספר כלשהו, יש ... כלשהי, יש אין סוף מקום, פחות המקום שיש, עד הסוף שלו, מהצד השני. ועוד נחדד ונבהיר: כי ברגע אחד של זמן, קיים מקום אין סופי. דהיינו, ברגע אחד בציר הזמן, קיימות אין סוף ישויות שונות, במקום אין סופי. וכל הישויות האלו, כולן קיימות בו זמנית בבת אחת, ברגע אחד. ... באותו הרגע ממש, יש עוד מקום גדול, שיש בו עוד המון ישויות אחרות, באותו הרגע ממש. וכך גם לגבי הזמן. שעל האדם לדעת את האמת, שבנקודה אחת של מקום, יש אין סוף זמן. והכוונה היא, שהזמן האין סופי כולו, כבר קיים. בדיוק כמו שהמקום כולו קיים תמיד. והמקום מקיף את האדם מכל צדדיו. וגם ציר הזמן האין סופי, גם הוא כבר קיים, וגם הוא מקיף את האדם מכל צדדיו. וכל מה שהיה הווה ויהיה, הכל כבר קיים כרגע ובכל רגע אחר. ובכל רגע, האדם רואה חלק אחד של הזמן. אבל הזמן כולו, כבר קיים תמיד, בכל מקום. והכוונה היא, שכמו שבכל רגע, קיימות כל הישויות שנמצאות במרחב המקום, בו זמנית באותו הרגע, כך גם, בכל נקודה של מקום, קיימים בו זמנית, כל האירועים של הזמן, שיקרו באותו המקום. וכמו שברגע אחד, יש אין סוף מקום. כך גם במקום אחד, יש אין סוף זמן. וכל אירועי הזמן, שיקרו במקום כלשהו, כולם כבר נמצאים באותו המקום תמיד. אלא, שבכל פעם, האדם רואה את הצורה, שיש בחיבור של נקודת הזמן והמקום, שעליה הוא מתבונן. והזמן לא נוצר, ורגעי הזמן לא עוברים. ומתחילת הזמן, לא עבר שום זמן. אלא, הזמן עצמו כולו קיים בגודל אין סופי, עם אין סוף אפשרויות. והאדם עצמו, בכל פעם, רואה רגע אחר של הזמן, מתוך הזמן האין סופי. ואפשר לומר גם להפך. שכמו שבמקום אחד ברגע אחד, יש רק אירוע אחד. והאירוע הקודם ... ובמקום אחד, יש רק ישות אחת. וכל שאר הישויות, כולן קיימות רק כאפשרות בלבד. ומצד האמת, הכל קיים תמיד. ויש זמן ומקום אין סופי, עם אין סוף אפשרויות. ויש גם אין סוף יקומים מקבילים. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ובכל פעם, האדם רואה צורה מסוימת, שנמצאת במקום ובזמן מסוים. והמשמעות שלה נובעת, מהצורות שיש ברגעי זמן אחרים ובמקומות אחרים וכולי. ועוד נוסיף ונאמר, כי הזמן והמקום הם אין סופיים. אבל מהותם, היא הגבול שלהם. כי הזמן הוא אין סופי וכך גם המקום. אבל הם עשויים, משום מקום ומשום זמן, שזאת ההתחלה והסוף של הזמן ושל המקום. ולא שהזמן התחיל מתי שהוא, כי הוא אין סופי. אלא שהוא כרגע ממש, גם רק כלום ממש ...

התייעלות ארגונית, איך לייצר זמן לעובדים שלך? איך לגרום לעובדים שלך לעבוד יותר? למה לגייס עובדים? מתי לגייס עובדים? האם לגייס עובדים? איך לגרום לעובד להספיק יותר משימות? איך לפנות זמן לעובד? איך לגרום לעובד לעבוד יותר? יעוץ ארגוני איך לייצר יותר זמן לעובדים שלך? כדי לייצר יותר זמן לעובדים שלך ולהגדיל את התפוקה שלהם, חשוב להבין תחילה מה הם עושים כרגע ומה היית רוצה שהם יעשו בנוסף. ... טוב, שאתה מרוצה ממנו, אבל הוא לא מספיק לבצע את כל המשימות שהיית רוצה שיעשה, הדרך הכי יעילה לפנות לו זמן היא להפוך אותו למנהל ולגייס עובדים חדשים תחתיו. למה לגייס עובדים חדשים מתחת לעובד שלך? הרעיון שעומד מאחורי הגיוס ... הפשוטות שהוגדרו בשלב הקודם. לדוגמה, אם יש עובד מצוין שמתעסק במשימות מורכבות כמו סגירת עסקאות גדולות, אבל הוא מבזבז הרבה זמן על משימות פשוטות כמו מילוי דוחות או שליחת מיילים, עליך לגייס עובד חדש שיבצע את המשימות הללו ויפנה לעובד הראשי את הזמן לעסוק רק במשימות הגדולות יותר שמתאימות ליכולותיו. מה היתרון הכלכלי של השיטה הזאת? כאשר עובד מיומן, מנהל או בכיר ... החדשים מול התועלת שייצרו. יש לוודא שלעובד שלך יש את היכולות הניהוליות הדרושות כדי לנהל עובדים נוספים. יש להעריך את הזמן והמשאבים הדרושים להדרכה ולהכשרה של עובדים חדשים. יש לוודא שהמשימות פשוטות ומוגדרות מספיק כך שניתן יהיה להעביר אותן לעובדים ... בהתאם לערכן לארגון. מצא את המשימות הפשוטות שניתן להעביר לאחרים, וגייס עובדים מתאימים לביצוען. גם אצלך, פעולה כזו תפנה לך זמן לעסוק במשימות החשובות ביותר ולהוביל להתייעלות ארגונית ואישית משמעותית. לסיכום, מה צריך לעשות עכשיו? מה שעליך לעשות עכשיו הוא ... העובד או של עצמך, לנתח אותן לפי רמות קושי, לגייס עובדים מתאימים ולהתחיל להאציל סמכויות בצורה נכונה. כך תוכל ליצור זמן נוסף, התייעלות ארגונית טובה יותר, ועל הדרך להגדיל את התפוקה, המוטיבציה והיעילות של הארגון כולו. איך לייצר זמן לעובדים? איך לחלק משימות בין עובדים? התייעלות ארגונית מתי נכון לגייס עובדים חדשים? איך לגרום לעובדים להספיק יותר? למה לגייס עובדים חדשים? איך לייצר יותר זמן לעובדים שלך? יש לך עובד שאתה מרוצה מהעבודה שלו, אבל אתה רוצה שהוא יעשה עוד דברים והוא לא מספיק לבצע את כל המשימות שאתה מצפה ממנו? אז איך ניתן לייצר לו יותר זמן? הפתרון: מה שצריך לעשות זה לגייס עובדים תחתיו ולהפוך אותו למנהל. איך עושים זאת בפועל? ראשית, יש לבחון מהן ... במשימות שאינן תואמות את רמתו המקצועית, הוא לא מקדיש את זמנו למה שבאמת חשוב. תהליך זה יוצר התייעלות ארגונית, חוסך זמן ומשאבים, ומשפר את תפוקת העובדים. איך ליישם את השיטה גם עבורך? בדיוק כפי שעושים זאת לעובד, ניתן ליישם את ... היבטים כמו עלות, תועלת ועוד, אך העיקרון המרכזי הוא פשוט - אם אתה רוצה שלעובדים שלך (או לעצמך) יהיה יותר זמן, עליך ללמוד כיצד לחלק משימות ולהאציל סמכויות. חפשו מידע נוסף באתר האינטרנט EIP.co.il ותעמיקו בנושא.

ארגון זמן, ניהול זמן, רצונות מנוגדים, קונפליקט בין רצונות, עודף עשייה, לא מסוגל לנוח, לא מצליח לנוח, רוצה לנוח יותר, איך להרגיש טוב? איך להיות מרוצה? איך להרגיש בנוח? מחלת העשייה איך להתמודד עם קונפליקט בין רצונות ולנהל את הזמן בצורה אפקטיבית? כיצד להתמודד עם תחושת עומס שנוצרת מהתנגשות בין הרצון לנוח לבין הרצון להפיק תועלת? אליעד כהן מציע ... המשימות, בעוד שבפועל הוא יכול להרשות לעצמו לנוח. חשוב להבין שאין שום חובה לעשות כל דבר, וכי מנוחה אינה בזבוז זמן. למעשה, כל פעילות, בין אם היא עשייה ובין אם מנוחה, נושאת עמה ערך בפני עצמה. על כן, חשוב להפסיק ... הקודם. הכרה בכך עוזרת לאדם להבין שהיצירה באה במחיר מסוים, וזהו חלק טבעי בתהליך. איך לפתור את תחושת חוסר הזמן? על מנת להתמודד עם תחושת חוסר הזמן, אליעד מציע לדייק את המחשבות ולהתמקד בעובדות בלבד. אם יש הרבה משימות, עדיף לבחור את מה שחשוב וניתן להשלים ולהפנים את העובדה שלא תמיד אפשר להספיק הכל. כאשר מתמקדים בעובדות, המחשבות שמובילות ללחץ (לא אספיק כלום, אין לי מספיק זמן) מתפוגגות, ובמקום זאת האדם יכול לבחור להתמקד במה שניתן להשיג בפועל. מה חשוב להבין לגבי יצירה? בהמשך לדיבור על ... נפרד מהתהליך. איך להרגיש טוב בבוקר? איך לנהל קונפליקט בין רצונות? למה אני לא מספיק לנוח? איך להפסיק להרגיש בזבוז זמן? איך להתמודד עם תחושת עומס? למה לפעמים קמים בלי מצב רוח ואיך להתמודד עם זה? כשאדם מתעורר בבוקר ומוצא ... מנוגדים משפיעים על תחושת העומס? אליעד מתאר מצב נפוץ שבו האדם מתעורר בבוקר עם תחושה שיש לו יום ארוך והמון זמן לעשות משימות. אולם כשהוא מתחיל לחשוב על המשימות, מתעורר קונפליקט פנימי, כי פתאום הוא מבין שהוא גם רוצה לנוח ... לנוח. נוצר קונפליקט פנימי בין הרצון למנוחה לרצון לעשות את המשימות. הקונפליקט הזה גורם לכך שהאדם מרגיש שהוא מפספס את הזמן, מאוכזב מעצמו ומאבד את האנרגיה שלו. איך לפתור את הקונפליקט בין הרצון למנוחה לרצון לעשייה? אליעד מסביר שהסיבה העיקרית ... להרשות לעצמו לנוח, וזה לגיטימי לא לעשות הכל. עצם ההכרה בזכות לנוח פותרת חלק משמעותי מהקונפליקט. האם מנוחה היא בזבוז זמן? אחת הבעיות שמתוארות בהרצאה היא תחושת בזבוז הזמן כאשר האדם מחליט לנוח. אליעד אומר שמחשבה זו היא שקרית. האדם כבר קם בבוקר עם תחושת לחץ מכיוון שהוא חושב ... איננה נכונה, משום שלמעשה כל פעילות, בין אם עשייה ובין אם מנוחה, היא בעלת ערך בפני עצמה. הרגשת בזבוז הזמן היא תוצאה של מחשבות דמיוניות שגויות. מה לעשות כשמרגישים שאין מספיק זמן? אליעד מציע פתרון מעשי לתחושה שאין זמן לעשות הכל: לדייק את המחשבות ולהתמקד בעובדות. כשהאדם קם בבוקר הוא יכול לומר לעצמו עובדתית: יש לי מספיק זמן לעשות חלק מהדברים. אם לא ניתן לעשות את כל המשימות, עדיף להתמקד במה שניתן לעשות ולשחרר את התחושה של ... חשוב לראות את המציאות כפי שהיא, בלי להוסיף מחשבות לא נכונות כמו אני לא אספיק כלום, או אין לי מספיק זמן. מחשבות אלו הן הדמיון שיוצר את הלחץ ואת תחושת המחנק. איך לאזן בין עשייה למנוחה? הרעיון המרכזי שמוצג הוא ... על החלטתו. איך להרגיש טוב בבוקר? איך לנהל קונפליקט בין רצונות? למה אני לא מספיק לנוח? איך להפסיק להרגיש בזבוז זמן? איך להתמודד עם תחושת עומס?