... האין סוף לבין הסוף, בין האינסופיות לבין הצמצומים. זוהי המציאות כמקשה אחת שמכילה את הכל - גם את המרחב והזמן, וגם את העדר המקום והזמן, גם את כל מה שהיה לפני הבריאה וגם את מה שאחרי הבריאה. אך גם האין סוף הגדול יותר, שמאחד בתוכו ... הגבלנו אותו האין סוף מוגבל בכך שאין לו סוף. האינסוף יכול להיות אחד, ניקח ציר מספרים אינסופי, ניקח את מימד הזמן או מרחב המקום, ניקח את האינסוף שמכיל בתוכו הכל, המציאות כמקשה אחת מכילה בתוכה את האינסוף וההיישויות האינסוף מוגבל ...

... רע במוחלטות, אז למה אתה רץ? זה כמו שבן אדם נוסע, והוא לא יודע לאן הוא נוסע, והוא כל הזמן מתלונן, אבל רגע אולי אתה צריך להגיע למקום אחר, אולי אתה בכלל צריך לא לרוץ, שלב ראשון האדם צריך להבין ... תשאל מאה שאלות, רוצה להתקדם יותר תשאל שאלות עמוקות, רוצה יותר להתקדם תשאל שאלות יותר עמוקות, רוצה סתם לבזבז את הזמן אל תשאל שום דבר. השאלות מקדמות, למה? כי השאלה מביאה תשובה והתשובה מביאה הבנה, וההבנה מביאה חוויה. ובסוף מה ...

... שלא משתנים לעולם, הלא הם חוקי הפיזיקה / חוקי הטבע וכיוב. ויש גם את חוקי הנפרדות הכלליים, שהם החוקים של הזמן והמקום, והחוק שאי אפשר לחבר שני הפכים במקום ובזמן אחד, שהחוקים האלו נשמרים, גם בתוך העולם הבדיוני והדמיוני. וזה משום, מגבלת התפישה של הצופה. שהתודעה עצמה לא יכולה לתפוש שינוי אמיתי, בתפישת המקום והזמן שלה. ואעפכ באופן יחסי יש בסרטים המצוירים, הפרה בוטה של חוקי המציאות שלנו. כי המציאות עולה על כל דמיון. ובעולם ... נדמה, שהלבושים השונים של המציאות, הם דרך הטבע של העולם. וזה משום, שהלבושים האלו חוזרים על עצמם בתוך חוויית הזמן של האדם. כי האדם רגיל לראות את העולם בצורה מסוימת. ולכן נדמה לו, כאילו באמת זוהי הצורה הטבעית של העולם. ... מאשר דבר אחר. ורק השכל של האדם, רגיל לתפוש את המציאות בצורה כלשהי, מחמת הזיכרון שיש לאדם בתוך חוויית הזמן. אך מצד האמת, מי שיודע את האמת שהכל אחד, הוא מבין, שבאמת כל הצורות כולן, הן חסרות כל כוח עצמאי, ...

... חושב על כך, שהמציאות טובה תמיד באותה המידה ממש. ושאין שום צורך להתאמץ בצורה כלשהי, כדי להשיג טוב אחר בזמן אחר. וכל בני האדם, טועים בעניין הזה. כי כולם חיים מתוך צורת מחשבה, שמאמץ מביא תועלת. שהוא הרעיון של לחם ...

... שהוא היה. כי הטועים חושבים, שהאדם היה נשמה לפני שהוא היה. והעוד יותר טועים, הם חושבים, שהנשמה היא מחוץ לזמן ולמקום, שזו שטות מוחלטת. והאמת היא, שהנשמה / תודעה, גם היא בתוך הזמן והמקום. כי יש מקום וזמן לנשמה, ומקום וזמן אחר, לכל מה שהוא אינו הנשמה של האדם. והנשמה הנפרדת, היא בתוך מקום וזמן. ולפני שהאדם היה נשמה, לפני כן הוא לא היה קיים כלל. דהיינו, הוא היה כלום ממש, ללא שום תודעה עצמית ... ואף אחד מהם לא יכול לדעת, מה הוא היה בנקודת ההתחלה, כי היא רחוקה במרחק אין סופי מהאדם. כי לזמן, אין התחלה, וגם לקיום של התודעה אין התחלה. אבל מי שרוצה לדעת מה הוא היה בהתחלה, עליו להסתכל פנימה אל ...

... אותו. ומי שעושה איזה דבר מתוך הרגל, בלי להבין תוך כדי עשייה, למה באמת הוא עושה אותו, הוא עבד של הזמן. כמו דמות בסרט מצויר, שהיא רק נראית חיה, למרות שהיא באמת מתה, ואין לה שום חיות כלל. כי ברגע שהאדם חי מתוך הרגל, הוא בעצם בתוך חוויית הזמן, ואז האני שלו, הוא המשך של האני הקודם שלו מהרגע הקודם. ואז האדם מתרחק מהאני האמיתי שלו, שהוא נמצא לפני הזמן כולו, שהוא ורק הוא החיים האמיתיים, שהוא האני שחושב את המציאות שלנו. ובסיכומו של דבר, מי שרוצה לחזור ולהיות אלוהים, ...

... הוא מבין שהקיר מולו הוא לא מהות המציאות כולה. וכאשר יהיה ברור לאדם באופן מוחלט, שמהות המציאות היא לא הזמן והמקום, וכל שכן שהיא לא מה שנמצא בתוך הזמן והמקום, על ידי זה ורק על ידי זה, האדם מצליח לתפוש במחשבתו את הכלום שמחייה את הכל, שהוא מהות הכל. ... זה שהאדם חושף את כל השקרים של המדינה, דהיינו, רואה כיצד כל הצורות כולן, כולל הצורה של האני שלו ושל הזמן והמקום, ושל היש והאין, כיצד כל הצורות כולן הן שקר, אז על ידי זה האדם זוכה לראות את המלך ...

סבל - למה האדם מחליף כל הזמן את צורות הסבל שלו, במקום לחפש את השלמות? מי שיתבונן יראה, כי האדם כל הזמן מחליף את צורת הסבל שלו, בצורה אחרת של סבל. כי תמיד, יש לאדם חיסרון כלשהו, שמשהו חסר לו / משהו ... אחר. כי כל פתרון, הוא בעצם חיסרון חדש, כי הוא הגדרה חדשה והיאחזות חדשה וגם סבל חדש. והאדם כל הזמן, מחליף את צורת הסבל שלו, בצורת סבל חדשה. והסיבה לכך שהאדם מטעה את עצמו כל הזמן, היא משום שלא באמת ברור לאדם, למה באמת הוא סובל כרגע, מהמציאות שיש לו ברגע הזה ובמקום הזה ממש. כי לאדם נדמה בטעות, שסיבת הסבל שלו, היא צורת המציאות החיצונית. ולכן, האדם מרמה את עצמו, וכל הזמן עובר מסבל אחד, לסבל אחר. ומי שרוצה להפסיק לעבור בין בתי כלא, ורוצה לצאת לחופשי באמת, עליו להתבונן על מהות ...

... אליעד מסביר שאין בכך שום בעיה, אך חשוב להבין שהכל הוא למעשה משחק אחד גדול. השעמום או הרצון למלא את הזמן בדברים חדשים, באהבה, בהתרגשות, או בכל ריגוש אחר, הם כולם חלק ממשחק החיים. אין ביניהם הבדל מהותי או אמיתי. ...

סיבתיות, סיבה ותוצאה, כל דבר הוא סיבת עצמו, חוויית הזמן, זיכרון אנושי, חוויה סובייקטיבית האם קיימת המשכיות בזמן או שכל רגע עומד בפני עצמו? אליעד כהן מסביר כי קיימות כמה דרכים שונות להבנת הקשר בין סיבה ותוצאה ולחוויה של המשכיות הזמן. ראשית, הוא מציג שלושה רבדים להבנה של הזמן ושל הסיבתיות. ברובד הראשון, אנו חווים שהרגע הנוכחי הוא תוצאה של הרגע הקודם, כלומר, יש המשכיות טבעית בין רגע ... שבתחילה יהיה ברק ואחר כך תהיה התחושה שיש קשר בין הברק להתרחשות קודמת או עתידית. כלומר, התחושה של המשכיות וזמן היא אשליה סובייקטיבית. ברובד השלישי, ישנה הכרה בכך ששתי הפרספקטיבות נכונות: מצד אחד יש קשר סיבתי ברור ומצד שני כל ... להיות פתוח לתפיסות שונות ולחוויות שונות, בלי להינעל על אמת אחת ספציפית. מה הקשר בין זיכרון אנושי לחוויית המשכיות בזמן? אליעד מסביר כיצד הזיכרון האנושי יוצר אצלנו את תחושת ההמשכיות בזמן. לדוגמה, אם אדם מניח סיר מרק על השולחן, הוא חווה שהסיר נמצא שם בגלל פעולתו בעבר הקרוב, כלומר, שהוא שם ... של האדם, הוא לא היה יודע שהמרק נמצא על השולחן כתוצאה מפעולה קודמת שלו, ואז לא הייתה תחושת המשכיות בזמן. אליעד מדגיש שהחוויה שלנו היא סובייקטיבית, וכאשר האדם אומר אני רואה את המרק כאן כי שמתי אותו לפני רגע, הוא ... לחוות פחות סבל, פחות מתח ולהגיע להבנה שלמה ועמוקה יותר של חייו ושל המציאות שבה הוא נמצא. מהי סיבתיות וזמן? האם הזמן הוא אשליה סובייקטיבית? איך הזיכרון משפיע על החוויה? מה הקשר בין סיבה לתוצאה? איך להשתחרר מאמונות מקובעות? למה חשוב לדייק ...