... ומהווה ומקיימת את הישות העצמית של האדם. כי הסיבה שהאדם סובל, היא רק בגלל שהתודעה העצמית הנפרדת שלו קיימת. וכל זמן שהאדם מודע לקיום העצמי שלו, הוא סובל. משום שהוא חסר, את מה שנפרד ממנו. והאדם החזק והגיבור ביותר בעולם, ... לבחור להעלים את עצמו ולהפסיק לסבול. והמציאות כולה, רוצה שהאדם ירגיש רע. ולשם כך היא יוצרת ומסובבת את האדם, בכל זמן ובכל מקום (כפשוטו), בחוויה נצחית ואין סופית של נפרדות. והאדם לא יכול להשתחרר מחוויית הנפרדות הזאת של המקום והזמן, בשום צורה שהיא. וכל חוויית נפרדות, היא חוויית סבל. כי ההפרדה, היא צמצום. והצמצום, הוא חסר את השלם, ולכן האדם ... הרי שהוא שולט בכל מה שהיה הווה ויהיה תמיד, איתו עצמו כצמצום וגם עם כל אחד אחר, בכל מקום ובכל זמן. והאדם, הוא אלוהים, שמצמצם את עצמו (בזמן הווה), לתוך גוף גשמי של נפרדות וכולי. ועל האדם להבין, שמרכז הכוח של העולם כולו, ושנקודת המרכז של כל העולמות ...

... חווה את השלמות. כי רק מי שנמצא בשלמות האין סופית בעצמו, רק הוא יכול לזכות לכפור באלוהים בשלמות. כי כל זמן שהאדם לא רואה את התגלות אלוהים האין סופית, בתוך הנפרדות והצמצום, אז הוא מאמין / חושב שיש אלוהים אחר, ... ומתאחד עם הידיעה הזאת, על ידי זה ורק על ידי זה, האדם נמצא בשלמות של עצמו, וממילא כופר באלוהים. וכל זמן שהאדם חושב שיש אלוהים, דהיינו, שיש כוח שחזק / גדול / שלם ממנו, הרי שהוא סובל מחוסר שלמות. ורק ... שמוגדר, הוא לא אין סופי וכולי. ורק בהבנת האחדות, רק שם אין חילוק בין היש לבין האין, ובין הסוף של זמן ומקום, לבין האין סוף שמחוץ לזמן ולמקום, ושם אין שום אלוהים כלל, כי יש רק אלוהים ואין שום אלוהים, והכל אחד ממש.

... לא ניתן להבין שום דבר באמת. כי אפשר לתת תיאוריות שלמות על הרצון ועל הדיכאון ועל השמחה וכיוב, אבל כל זמן שלא ברור לאדם באופן מוחלט, מהי מהות התודעה שלו, ואיך ולמה ומדוע היא קיימת, הרי שהאדם לא באמת מבין ... אני? האם אני מה שאני רואה? ואולי אני אוסף של חוויות? ואם כן, אז האם האני שלי משתנה כל הזמן? והאם לאירועים עצמם יש תודעה? ואיך נוצרתי לפתע פתאום? ומה גורם לי לחוות את עצמי כישות נפרדת? והאם אני עצמי ... שום צורה אחרת. ואחכ כאשר האדם מתבונן עוד, הוא רואה ומבין, שהוא וכל מה שישנו, אלו בעצם צורות של חיבורי זמן ומקום. כי יש זמן ומקום אין סופיים, שבתוכם יש הרבה צורות, שהם כל הדברים שקיימים, וכל האירועים שקורים וכולי. והאדם הוא לא יותר ... שאר הצורות והישויות, שנפרדות זו מזו, בצורתן במקומן ובזמנן, אבל באמת הן בעצם כולן רק צורות שונות של מקום וזמן. כי קיומו של האני, תלוי בקיומו של מה שאינו אני. כי משמעות וחוויית האני, תלויה במשמעות וחוויית הדבר שאינו אני. והאני וגם מה שאינו האני, שניהם קיימים בתוך המציאות. ולכל ישות יש את המקום ואת הזמן שלה. ובלי שיהיה מקום וזמן, אין אפשרות קיום לשתי ישויות שונות, ואז ממילא אין קיום, גם לא לאני של האדם. כך שהאני של האדם, הוא ישות שקיימת בתוך מקום וזמן, בדיוק כמו כל שאר הישויות שקיימות בתוך המקום והזמן, שהם ההוויה של כל מה שנמצא בתוכם. והמקום והזמן, ממלאים ומקיפים את כל מה שנמצא בתוכם. ואחכ כאשר האדם מתבונן עוד, הוא רואה ומבין שגם המקום והזמן האלו, גם הם רק צורות של משהו אחר, שהוא חסר את צורת המקום והזמן, שהוא האין סוף, החסר הגדרה, הכלום, האין, ההעדר המוחלט, שהוא המהות של המקום והזמן, וממילא, גם של כל מה שבתוכם. והאדם מבין, שהאני וגם מה שאינו האני של האדם, מהותם נפרדת מהם, ובה אין ... שהאני והעולם שנפרד ממנו, והמחשבה שמחברת את האדם עם העולם, בשורשם ובמהותם הם אחד ממש, ללא כל הפרדת מקום וזמן. והיודע, והדבר הידוע, והידיעה, הם כולם בשורשם מהות אחת, ללא שום הפרדת מקום וזמן כלל. ואז האני בעצם מבין, שהוא כלום ממש, העדר מוחלט, איננו, ושאין לו שום הוויה כלל. ושאותו האין הוויה, הוא ... העצמי בכלל, אלא הוא חוזר להיות מה שהוא היה בהתחלה, דהיינו, ישות אחת ממש עם הכל, ללא הגדרת מקום וזמן, דהיינו, כלום. ואחכ כאשר האדם חוזר לתודעה שלו (יש מאין) ומתבונן בנל, הוא מבין את האמת, שהוא גם רק כלום ...

... זמנית ממש, ישות אחת ממש. ואין שום הפרדה ויש אחדות מלאה, בין הנפרדות שלהם, לבין האחדות שלהם. כי המקום והזמן וכל הנפרדות, הכל קיים, גם בתוך הכלום. וגם שם יש נפרדות מלאה ממש. אלא ששם למרות הנפרדות, הכל גם אחד ... בתוכו דברים, שהגודל שלהם הוא גודל אין סופי. והמציאות עצמה, יש בה ישויות שהן אין סופיות בגודלן. כגון המקום והזמן, שהגודל שלהם הוא אין סופי. והאדם לא יכול בבת אחת, לראות בעיני שכלו, את כל המקום והזמן בראיה אחת. והאדם גם לא יכול לתפוש במחשבתו דבר והיפוכו בבת אחת. כגון לדוגמה, שהאדם לא יכול לחשוב על דבר שהוא בשלמות קיים, וגם בשלמות לא קיים, בו זמנית באותו המקום ובאותו הזמן. והאדם כן יכול לחשוב על ישות כזאת, אבל רק בשתי מחשבות שונות ובשני רגעים שונים. אבל האדם לא יכול לחשוב ... לדוגמה העניין של מהות המציאות והיש. שמהות היש, היא האין, והם ישות אחת ממש. כי היש נמצא בתוך המקום והזמן, שמהותם, חסרה את הצורה שלהם, והיא כלום ממש, שהוא ההוויה של המקום והזמן ושל כל מה שישנו בתוך המקום והזמן. ויש מציאות אחת שמקיפה את הכל, ויש מצוי אחד ראשון, שקיומו מחויב ושאין שום אפשרות, שהוא לא יהיה קיים. ולא ... ואין שום דרך בעולם, שלא יהיה קיים שום דבר כלל. כי המציאות תמיד קיימת (המציאות, היא אינה היקום והמקום והזמן. המציאות פירושו, הדבר שנמצא. והמקום והזמן נמצאים בתוך המציאות, שקיימת גם בלעדיהם). וגם אם אין מקום וזמן כלל, עדיין יש מציאות כלשהי. ואיך שלא נסתכל על העניין, יש דבר אחד שממלא את כל הדברים כולם, גם את המקום ואת הזמן. וממלא את המקום ואת הזמן, פירושו שהוא לא תופס מקום וזמן, ושהוא בתוכם, בעומק, שהוא פנימי יותר מאשר הצורה שלהם. והדבר הזה, הוא גם מקיף את הכל. כי יש מציאות אחת, ... כל הצורות, נשארים עם ישות חסרת כל צורה. ואז הכל מתאחד. כי כאשר הכל חסר כל צורה שהיא, הרי שאין זמן ומקום, והכל אחד ממש. ומהות כל הדברים, היא אחת ממש. שיש דבר אחד, שממלא ומקיף את הכל, שהוא המכנה ... להבין את המציאות. שאז האדם לא חווה את הטוב של המציאות ולא מרוצה ממנה. והאדם המוגבל שכלית, מנסה כל הזמן להחליף את הצורות של המציאות. והוא לא מבין, שהוא לא יכול להחליף, את מהות הסבל שלו. כי הסבל נוצר, בגלל ... להיות משוגעת, בעיני בני האדם (והחכם האמיתי, הוא נדמה למשוגע בעיני המשוגעים בבית המשוגעים, שהם חכמים בעיני עצמם). כי כל זמן שהאדם משגע את עצמו ומשקר את עצמו ומאמין לשיגעונות ולשקרים של עצמו, אז המציאות נראית לאדם לא ברורה ומשוגעת. ... מהי החוקיות של המציאות, ולהיות בטוח בוודאות מוחלטת שזו אכן האמת. ואז האדם מקבל שכל חדש וחי טוב באמת. וכל זמן שהאדם רואה בעיני שכלו שהיש והאין הם אחד, אבל הוא לא רואה את זה בשלמות, דהיינו, שהאדם מבין, שאכן ...

... איננו והאין ישנו - למה מוכרח שאין שום דבר, ושהיש איננו? ומהו סוד האחדות? והעניין הוא, כי היש ישנו בתוך זמן ומקום. כי מה שלא נמצא בשום מקום ובשום זמן, הוא איננו, שזאת הגדרת האין, שאינו נמצא בשום מקום ובשום זמן, אלא הוא כלום ממש. והנה, הצורה ישנה ומהותה איננה. כי הצורה היא הזמן והמקום, שהם צורות, של האין, שהוא מהות המציאות והוא איננו, משום שהוא ללא צורת הזמן והמקום. ומהות המציאות, שהיא המצוי האמיתי המחויב הראשון, היא ממלאת את כל הצורות כולן, ובלעדיה אין שום חיות לשום דבר ... הן אחת, למרות שהן נפרדות זו מזו. וזה אומר שהריבוי והאחדות הן ישות אחת. כי הצורות של היש שיוצרות את הזמן והמקום, שקיומם תלוי בקיומן של הצורות השונות, וגם המהות האחת של הצורות, שהיא האין, הכל ישות אחת ממש. וזאת ... כל מהות של אחדות, היא רק צורה, ולכן יש מהות פנימית למהות פנימית עד אין סוף, בבחינת המקיפים שמעל הזמן והמקום. שזאת ההתקדמות של החכם האמיתי והאדם השלם, שהגיע אל השלמות. שבכל פעם הוא חווה אחדות גדולה יותר, כי יש ...

מודעות עצמית, בזמן החלום - מהי? וכיצד להשיג אותה? כי יש כאלו שנדמה להם, שהם מודעים לעצמם וכולי. ומי שהוא מודע לעצמו באמת ... הם טועים וצבועים, כי בשעת השינה, כל המחשבות הרעות שלהם, יוצאות החוצה וכולי. ואצל המון העם, אצלם השינה נתפשת כבזבוז זמן, וכדבר חסר תכלית. כי עבורם, מה שקורה בשינה הוא לא אמיתי, ומה שקורה כאן בעולם שלנו, הוא כן אמיתי. ... ומשמעות, הרי שמצד האמת, גם חייו כאן, הם חסרי תכלית ומשמעות. ומי שחושב שכאשר האדם ישן, הוא בעצם מבזבז את הזמן שלו, ומי שחושב שיש דבר כזה בזבוז זמן בכלל, הרי שמצד האמת, כל חייו הם בזבוז זמן אחד גדול, גם כאשר נדמה לו שהוא לא מבזבז את הזמן. ולמה? כי מצד האמת הכל אחד ממש. ואין שום הבדל כלשהו בין המציאות שלנו, לבין החלום הדמיוני ביותר. ורק ...

... ככל שמדגישים את חשיבות הספר ומעלתו שוב ושוב, כך הוא הופך למרכזי יותר בחייהם של אנשים, והם משקיעים בו יותר זמן ותשומת לב. כיצד הדגשת הערך של הספר משפיעה על הקריאה? אליעד מציג נקודה מעניינת, לפיה עצם ההצהרה שספר הוא ... פחות מדויקים או שטחיים. כאשר הקורא מפנים את המסר הזה, התוצאה היא יעילות בחיפוש אחר אמת, וכך נמנע בזבוז של זמן, מאמץ ואנרגיה נפשית בחיפוש במקורות לא מספיק איכותיים. לפיכך, הדגש התמידי על איכות הספר מעודד את הקורא לחדד את תפיסתו הפנימית לגבי חשיבות התכנים שבו ולהיות נאמן לו לאורך זמן. אליעד כהן מציין שהעניין הזה חשוב במיוחד כי בסופו של דבר, הספר הזה נועד לעזור לאנשים להבין לעומק את ... ממנו תשובות לשאלות המהותיות ביותר של הקיום. כיצד להפיק מהספר את המרב באמצעות התזכורת התמידית? כאשר הקורא מודע כל הזמן לכך שזהו הספר הטוב ביותר, הוא גם נוטה לגשת אליו מתוך כבוד ויראת כבוד, מה שמשפיע על איכות הקריאה שלו. ...

... אליעד מסביר את הקשר בין הרצון של האדם לסבול לבין ה - DNA? אליעד מסביר שהאדם מנסה למצוא כל הזמן אשמים חיצוניים לבעיות שלו - מציאות חיצונית, אנשים אחרים, או אפילו משהו שנראה פנימי, כמו ה - DNA שלו. הוא ... שלמות, אבל זה מופשט. אז בא נשאל מה הדבר שאתה הכי מוטרד ממנו? שאלה: בגלל שאני מרגיש שאני מבזבז את הזמן, עושה דברים שאני לא מרגיש איתם טוב. למשל שחקתי באינטרנט משחקים מטופשים, ואני לא מרגיש טוב עם זה. אליעד: ... הבעיה היא שאתה לא רוצה את המצב. אם לא תשתחרר מהפחד הזה, למות ברעב, אף פעם אתה לא תהנה. כל זמן שבעינייך, אתה חושב שיכול להיות שאתה תמות ברעב, הפחד הזה תמיד יציק לך. למה באמת אתה רוצה לאכול? יש ... מפחד שיהיה מצב שאתה קיים, ויהיה לך רצון שלא יתאים למציאות. אז במקום שתגדיר את הלבושים, אנחנו נכנסים לשורש. כל זמן שאתה נאחז בלבושים של הפחד שלך ולא מבין שהתשובה הנכונה היא, רצון שלא מתאים למציאות אז לא נוכל להתקדם ... לגדול יותר. אז בא ניקח את כל התיאוריות ונבדוק אותם ונראה מה אמת ומה שקר. במשך היום יש כל הזמן דברים שמטרידים אותך. למשל, אתה אוכל כי אתה מוטרד מזה שאתה רעב. אתה קם מהכסא כי אתה מוטרד שאתה רוצה להיות במקום אחר. אתה חותך את פרוסת הלחם, כי אתה מוטרד שהיא לא חתוכה. אתה כל הזמן לא מרוצה. אז אתה חייב להבין למה? מוטרד פירושו שיש לך רצון לשנות. למעשה מצד האמת הכל מדאיג אותך, מדאיג אותך שאין לך יכולות אין סופית. מדאיג אותך שאתה לא יכול לעוף. תסביר לי מדוע אתה כל הזמן רוצה לנסות לשנות את המציאות. יש בראש שלך תמונה שאומרת למשל, אני לא יכול לשכב במנוחה, אני צריך ללכת. אתה ... למעשה תישאר רק עם שאלה, ותחווה יותר את השאלה. ואז תפנה את כל המשאבים שלך לחיפוש במקום אחר. כי כל זמן שאתה אומר שיש לך הסבר חלקי, אתה לא מחפש במקום הנכון. אני יודע את התשובה ורואה למה אתה לא ...

... כהן מתייחס לעומק לדילמה נפוצה: עובד חדש שמרגיש שהתפקיד אליו התקבל אינו מתאים לכישוריו, ושוקל מעבר לתפקיד אחר בארגון תוך זמן קצר. דרך דוגמה מפורטת של עובדת שהתחילה תפקיד חדש לאחרונה ומתלבטת אם לבקש מעבר לתפקיד אחר בארגון, אליעד מראה ... עם תחושת חוצפה כאשר רוצים לעבור תפקיד? אליעד מתייחס לדילמה של העובדת שחשה חוצפה בכך שהיא רוצה לעבור תפקיד אחרי זמן קצר מאוד בארגון. הוא מבהיר שהתחושה הזו טבעית, כי היא מבטאת חשש להפר אמון עם המנהלים שגייסו אותה. הוא ... חשוב יותר כסף או עניין בתפקיד? איך לעבור תפקיד בארגון בלי לפגוע ביחסים? האם זה חוצפה לבקש שינוי תפקיד אחרי זמן קצר? איך להבין את האינטרסים של המנהלים שלי? איך להתכונן לשיחה עם הבוס על קידום?

אמונה, וודאות מוחלטת, להטיל ספק, ספקנות, מוחלטות, להיות בטוח בעצמך, להאמין לעצמך, בחירה חופשית