... של אלוהים. והם נאחזים בקליפה מאוד גדולה. וזאת קליפה, ראשית כל משום שאלוהים שלהם, הוא לא אלוהים האמיתי. כי כל זמן שמבחינת תפישת המציאות של האדם, יש במציאות שלנו יותר מאשר ישות אחת, הרי ששום ישות, היא לא אלוהים אמיתי. ... כי אם יש גם אלוהים, אז משהו נפרד ממנו, ואכ הוא לא אין סופי, והוא לא ממלא את הכל. וכל זמן שיש עולם, הרי שזאת הוכחה לכך שאין אלוהים אמיתי. או במילים אחרות, אם יש גם אלוהים, אז גם אלוהים ... אחרים. והסיבה השנייה לכך, שהמחשבה שסיבת האירועים היא רצון האלוהים, היא רק קליפה בלבד, היא משום שכפי שהסברנו לעיל, כל זמן שניתן לשאול על הדבר עצמו מהי סיבתו, הרי שהוא עצמו עדיין לא הסיבה. כי עדיין צריך לשאול, גם אם ... רצונו של אלוהים בצורה כלשהי בפרט, אלו דברים שאינם מחויבים. בפרט כאשר רואים שרצונו של אלוהים משתנה בכל מקום ובכל זמן למשהו אחר, שאז ברור שיש שאלה, מה מחייב את זה שבכל מקום ובכל זמן, יהיה לאלוהים רצון אחר בצורה אחרת? ועוד יש להבין, כי קיומו של רצונו של אלוהים עצמו, הוא עצמו לא ... הראשון, היא מחייבת את הכל. כי מהות האלוהים, מחייבת את קיומו של רצון האלוהים. ורצון האלוהים מחייב את המקום והזמן וכולי. וזהו כמובן דבר שקר. כי אין לחשוב שרצון האלוהים קודם למקום ולזמן. כי ברגע שיש לאלוהים רצון, הרי שממילא כבר יש לנו מקום וזמן, שבהם יש נפרדות, בין אלוהים לבין רצונו. ולכאורה ניתן לומר, שמהות האלוהים, היא זו שמחייבת את הכל באופן ישיר. שאז ... שאלוהים רוצה, שלא יקרה. וזאת רק צורה, שהרצון שלו תמיד מתמלא (גם אם נאמר שאכן רצונו מתמלא תמיד). אך כל זמן שרצונו והמציאות אלו שתי ישויות נפרדות, הרי שמערכת היחסים שבין שתי הישויות האלו, היא רק צורה אפשרית, שאינה מחויבת. ... אירועים אקראי שחוזר על עצמו, אולי הוא נראה לאדם כרצף אירועים של סיבה ותוצאה, למרות שהכל אקראי לגמרי תמיד בכל זמן ובכל מקום? ומי שמתבונן עוד בעניין הזה רואה, שגם לומר שהכל אקראי ושאין שום סיבה לשום דבר, גם זו ... הקודם מחייב את האירוע הבא, עדיין יש להבין ולשאול, מה גורם לסיבה לחייב את התוצאה, להיות כפי מה שהיא? וכל זמן שסיבת הדבר, נפרדת ממנו, הרי שאין באמת סיבה אמיתית מדוע הוא כך ולא אחרת. זא כי אם הסיבה לכך ...

... הרגע הקודם, מחייבת את הצורה של הרגע שאחריו להיות כפי מה שהיא. כי על מה ולמה שצורה שנמצאת במקום ובזמן אחד, תשפיע בכלל על צורה שנמצאת במקום ובזמן אחר?! ואף אחד לא מחליט איזו צורה תהיה איפה. אלא שיש מקום וזמן אין סופיים, שבהם יש את כל הצורות כולן. והתודעה של האדם חווה בכל פעם רצף כלשהו של צורות, לפי הזמן והמקום שבו האדם נמצא. ושום רצף אירועים, הוא לא יותר או פחות הגיוני, מאשר רצף אירועים אחר. וגם זה כמובן, ... נראה מסודר. כי כל ההוכחות האלו, הן כמובן שקר מהמון סיבות (כפי שכבר ביארתי במקום אחר). אך ההבנה שהמקום והזמן קיומם הוא אין סופי, ובתוכם יש אין סוף אפשרויות באין סוף מקום וזמן, היא ממילא שוללת את כל החשיבה על קיומו של אלוהים וכולי. וגם אלוהים הוא לא יכול להיות ראשון ואין סופי, כי גם הוא נבדל במקום ובזמן משאר הדברים ששונים ממנו וכולי כנל. ונמצא אם כן, כי אין מצוי ראשון, אלא הנפרדות היא הייתה הווה ותהיה תמיד לנצח נצחים. והשאלה מי יצר את העולם וכולי, היא שאלה טיפשית. כי יש אין סוף מקום וזמן, ללא כל נקודת התחלה, וללא כל הגבלה של צורות וכולי כנל. (ומתחילת הזמן עד עכשיו, עבר אין סוף זמן, פחות הזמן שעוד לא עבר עד סופו. וכיוב לגבי מרחב המקום האין סופי). אז מהו סוד הצמצום? והעניין הוא, כי מי שיפקח את עיניו, יראה ויבין מיד, כי גם המקום והזמן, גם הם צורות סופיות, שהן חלק מדבר אחר גדול עוד יותר. כי המקום, הוא לא המציאות כולה, וגם הזמן, הוא לא המציאות כולה. וגם המקום וגם הזמן, הם חלקים של המציאות השלמה. ויש מקיף אחר גדול עוד יותר, מאשר המקום והזמן האין סופיים. כי הזמן הוא אכן אין סופי, מנקודת מבט של הזמן. אך הוא לא אין סופי בשלמות, כי הוא לא מכיל בתוכו את מרחב המקום עצמו. כי המקום, הוא לא חלק מהזמן, אלא קיומו מקביל לקיומו של הזמן. והזמן, לא גדול יותר מאשר המקום, אלא הוא סוג של מרחב ומימד שונה, מאשר מרחב המקום. וזה בעצם אומר, ... סופי באמת, כי יש גם את הישות של המקום, שהיא מגדירה ומגבילה אותו. וכיוב גם המקום, שהוא לא מכיל את הזמן, אלא מקביל לו. וגם הוא לא אין סופי בשלמות. כי יש הבדל בין זמן לבין מקום. ואם יש הבדל בין הזמן לבין המקום, הרי שזה אומר שאלו ישויות סופיות, שגם אם הן אינן ... אחד ממש, ולכן גם הנפרדות היא המצוי הראשון). כי השאלה האמיתית, היא לא מה היה לפני הזמן ומי יצר את הזמן, ומה יש בסוף המקום ומי יצר את המקום, כי אלו שאלות שגויות, שהתשובה שלהן היא פשוטה, והיא שהמקום והזמן ... הם לא מחויבי המציאות. כי הזמן מוגבל ומוגדר על ידי המקום, והמקום מוגבל ומוגדר על ידי הזמן. ואם לא היה זמן, לא היה ניתן לנוע בתוך המקום. ואם לא היה מקום, לא היה מקום לרגעי הזמן השונים. ובלי שום מקום, לא יכול להיות שום דבר בשום זמן, ובלי שום זמן, לא יכול להיות שום דבר בשום מקום. ומי שיתבונן אל תוך הזמן והמקום, יראה כי גם הם צורה של משהו אחר, שהוא חסר את הצורה של הזמן והמקום. כי ההוויה של המקום, היא חסרת הצורה של המקום. וההוויה של הזמן, היא חסרת הצורה של הזמן. ובין ההוויה של הזמן לבין ההוויה של המקום, אין שום הבדל כלל. כי כאשר אין שום מקום, אין גם שום זמן ולהיפך. וממילא ההוויה של הזמן ושל המקום, היא בכלל ישות אחת ממש. כי יש רק שתי אפשרויות בלבד. והאפשרות הראשונה היא, שיש הבדל כלשהו בין ההוויה של המקום חסרת הצורה של המקום, לבין ההוויה של הזמן חסרת הצורה של הזמן, או שאין כל הבדל ביניהן. ואם אין ביניהן שום הבדל, הרי שממילא הן ישות אחת ממש. ומי שיתבונן יראה, שאין שום הבדל מצד תפישת האדם, בין העדר מוחלט של מקום, לבין העדר מוחלט של זמן. וממילא זה אומר, שיש לנו ישות אחת, שהיא ההוויה של הזמן ושל המקום. ובמאמר מוסגר נסביר, כי העדר מקום, אין פירושו מקום ריק / חלל פנוי וכיוב, כי זהו עדיין מקום ריק. והעדר מקום מוחלט, הוא החיבור של הזמן ושל המקום לישות אחת, שבה אין שום הבדל בין הצורה של הזמן לבין הצורה של המקום. ויש לשים לב לכך, שלא כתבנו שהאחדות היא מהווה את הנפרדות (הזמן והמקום), אלא כתבנו ... והמינימום ההכרחי שאפשר לומר, הוא שהאחדות, היא ההוויה של הנפרדות. והאחדות הזאת, היא אין והעדר מוחלט ממש. כי בלי שום זמן ושום מקום, זה העדר מוחלט. ונזכיר ונאמר, כי לא מדובר כאן על מה שהיה לפני הזמן והמקום, כי רק הטועה חושב שיש לפני הזמן. כי לפני הזמן, פירושו עוד ציר זמן אחר. ואנחנו כאן מדברים על מה שיש כרגע בתוך / מחוץ לזמן. דהיינו, הדבר שהזמן והמקום עצמם עשויים ממנו, ... גדולה מהצמצום והצורה החיצונית שלה. כי הלבוש, הוא רק ביטוי של המהות הגדולה יותר. והאין, הוא גדול מהיש שנמצא בתוך זמן ומקום. ונמצא כי ההוויה של היש, היא האין וההעדר המוחלט. ויש לזכור גם, כי גם האין, הוא לבוש וצמצום ... ובמקום. כי יש מקום וזמן לרצון, ויש מקום וזמן לאין רצון. והאחדות של הרצון עם ההפך שלו, הוא החיבור של הזמן והמקום של ההפכים. וכיוב לגבי כל שאר הישויות שיש בעולם. וגם האני וההעדר של האני, גם הם תופסים זמן ומקום, ובשורשם הם מתאחדים עם הכל. וכל הישויות כולן, מתאחדות לישות אחת ממש. והשכל הזה בא לידי ביטוי בצמצומים ... האחר ששונה ממנו, הרי שזאת התגלות של האחדות בתוך הנפרדות, בלבוש של נפרדות. כי בשורש, הכל אחד ממש, ללא הבדל זמן ומקום כלשהם. ולפני הזמן באמת, פירושו ההוויה שקודמת לצורה של הזמן. ומעל המקום באמת, פירושו ההוויה של המקום, שמקיפה את הצורה של המקום כולו. כי גם המקום עצמו נמצא בתוך ... בתוך האחדות של המציאות בשורשה. כי שם יש אחדות של הפוטנציאל עם ההעדר שלו. וכאשר הכל אחד ממש ואין שום זמן ושום מקום כלל, אין שום מקום לנפרדות, אפילו לא ברמת הפוטנציאל. וזה כמובן דבר שהוא נגד השכל. כי בשכל ...

... עבודה, אליעד מציע טכניקה נוספת: להכניס את הראיון להקשר רחב יותר בחיים. למשל, לדמיין סיטואציה שבה האדם יודע שנותר לו זמן מוגבל לחיות (כמו שבוע או חודש). במצב כזה, הראיון יאבד מחשיבותו, והלחץ יפחת. המשמעות היא שהלחץ שהאדם מרגיש אינו ...

... מהו באמת יש ומהו אין, נתקלים בקושי רב. אליעד מסביר, למשל, שהשולחן נראה כקיים רק משום שאנחנו תופסים אותו בתוך זמן ומקום מוגדרים. אבל, הוא ממשיך, אם ננסה להסיר את הזמן והמקום, נגלה שהשולחן לא יכול להיות קיים באופן מוחלט. לדוגמה, הוא מתאר מצב שבו מדמיינים קובייה ריקה לחלוטין. הוא ... עליו כלל. כיצד אפשר להבין מהו כלום לפי אליעד? אליעד מסביר שהכלום או האין הוא מצב שבו אין הגדרה, אין זמן ואין מקום. מאחר שכל הגדרה דורשת צורה כלשהי, מצב חסר צורה, זמן ומקום הוא בעצם כלום. אך דווקא היעדר ההגדרה הזה מוביל לכך שאי אפשר לחשוב עליו, ובמובן מסוים - הוא ... שניתן לראות ולגעת בו, כמו שולחן? לכן אליעד מסיק שהיש איננו, משום שהיש מתפרק כשמחפשים את מהותו, אך בו בזמן האין ישנו, כי הכלום הוא הדבר היחיד שאיננו מתפרק. איך אליעד מוכיח שיש אלוהים ואיך הוא מוכיח שאין אלוהים? אליעד ... מסביר שיש אחדות שקרית - כלומר, האשליה שיש כאן נפרדות אמיתית, כמו ההבדלים שאנחנו רואים בין שולחן לכיסא, או בין זמן למקום. לעומת זאת, האחדות האמיתית היא התפיסה שכל הדברים, למרות ההבדלים לכאורה ביניהם, עשויים מאותה מהות אחת בלתי מוגדרת. ...

אמונה, וודאות מוחלטת, להטיל ספק, ספקנות, מוחלטות, להיות בטוח בעצמך, להאמין לעצמך, בחירה חופשית

... מי אני, האדם חייב לשאול את עצמו תחילה איזה סוג של תשובה הוא באמת מחפש. אם המטרה היא להעביר את הזמן או להרגיש טוב זמנית, תשובות חלקיות מספיקות בהחלט. אבל אם המטרה היא להגיע לתשובה מוחלטת שתפתור סופית את שאלת ... למצוא תשובה אמיתית. כיצד לשנות אסטרטגיה בחיפוש עצמי? אליעד מדגיש את החשיבות של שינוי אסטרטגיה בחיפוש. אם אדם מחפש במשך זמן רב ולא מוצא, עליו לשאול את עצמו מדוע הוא ממשיך לעשות את אותם הדברים ומצפה לתוצאות שונות. בדומה לעסקים, ... מוחלטת היא להיות בטוח לפחות בדבר אחד באופן מוחלט. בלי נקודת ודאות מוחלטת אחת לפחות, כל שאר החיפוש יהיה בזבוז זמן ומאמץ, כי הוא יוביל רק לשאלות נוספות ותיאוריות חסרות סוף. לכן, לפני שמתחילים לשאול מי אני או מה משמעות ...

... תמידי, להילחם עד הסוף, להיכנע עד הסוף, להשתחרר מהרצון העצמי, לחיות עם חיסרון למה הלחצים בעבודה הולכים ומתגברים עם הזמן? אנשים רבים חווים לחץ בעבודה ומרגישים שזה הולך ומתגבר ככל שהזמן עובר. הלחץ הזה נובע מהתחושה של מחויבות מתמדת לעמוד בזמנים, להספיק חומרים, ולהציג תוצאות. אליעד מסביר שהסיבה המרכזית לתחושת הלחץ ...

... אפשר להשתמש בזה לטובתך על ידי כך שתשכנעי אותו שהרומן דווקא יגרום לך להיות נאמנה יותר לעסק ולהישאר בו יותר זמן. כך הפחד הופך ליתרון משמעותי. מהי אסטרטגיה יעילה לשכנוע? אליעד מציע שיטת פעולה ברורה: זהי מה הכי חשוב לבוס ... איך לדעת אם האסטרטגיה עובדת? אליעד מציע מבחן פשוט: שאלי את עצמך האם לאחר שתנהלי את הרומן תישארי בעסק לזמן ארוך יותר מאשר אם לא היה מתנהל רומן. אם התשובה היא חיובית, סימן שהאסטרטגיה נכונה, ואת יכולה להשתמש בטיעון זה ...

... הוא מרגיש אושר. אבל זהו אושר זמני וחולף, מפני שברגע שהרצון מתמלא, מתעורר רצון חדש, והאושר הקודם נעלם. אם לאחר זמן קצר האדם ירצה משהו אחר, האושר שהיה לו מהקפה כבר לא יספיק והוא יתחיל לחפש אושר חדש. לעומת זאת, ... של המציאות עצמה. האם אפשר להיות מאושר מוחלט וגם להצליח בעולם היחסי? רבים תוהים האם אפשר לחוות אושר מוחלט ובאותו זמן להצליח ולפעול בעולם היחסי (כמו עבודה, קריירה, זוגיות וכסף). התשובה לכך היא חיובית, אך רק בתנאי אחד: על האדם ...

... נעלמים לנו. הוא מתאר מצב נפוץ בו אדם מתמודד עם קושי בחיי היומיום, מגיע להבנה מסוימת שמקלה עליו, אך לאחר זמן קצר ההבנה נעלמת, והקושי חוזר שוב. מה המשמעות של הבנה מוחלטת ושל חוויה מלאה? אליעד מדגיש שהבעיה המרכזית היא ... רע בגלל הצפיפות. אותו אדם מצליח לתפוס בשכל שהצפיפות היא לא באמת בעיה מוחלטת, ומצליח אפילו ליהנות מהמצב. אבל לאחר זמן מה, הוא שוב מוצא את עצמו מוטרד מבעיה דומה או אחרת. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא שהאדם לא פתר ... את תפיסת המציאות באופן מוחלט כך שלא תהיה שוב תלות במדורה. הדרך להשיג זאת היא חקירה אינסופית: לבדוק כל הזמן, האם אני בטוח במאה אחוז שקר לי? האם אני בטוח במאה אחוז שאני רוצה להתחמם? כל עוד לא מגיעים למצב ...