... לשורש שלה. דהיינו, כאשר האדם מבין את המשמעות של כל דבר נפרד. וכל רגע הוא צורה חיצונית של מהותו של הזמן. ואם לא הייתה חיצוניות, לא היו רגעים שונים של הזמן וכולי. ובקיצור, האדם יכול ליהנות טוב יותר מהחיצוניות, אם הוא יבין את המשמעות הפנימית שלה.

... ממה שיקרה בעתיד / קרה בעבר. אלא האדם מוטרד תמיד, רק מהמחשבות שלו כרגע בהווה, על מה שקרה ויקרה בזמן אחר. וכאשר האדם עושה איזה דבר עבור העתיד שלו, ונדמה לאדם שהוא עושה זאת בגלל שאכפת לו מהעתיד שלו. על ... רק בשביל זה שכרגע ברגע הזה, הוא מרגיש רע, מכך שיש לו בראש תמונה של מישהו שמאוד דומה לו, בזמן אחר, שהוא סובל בצורה כלשהי. והאדם לא מסוגל להכיל את המחשבה הזאת בהווה, ולכן הוא מנסה לפתור את בעיית ההווה ...

... לכך, אדם זז, פועל ורוצה דברים מפני שהמציאות (הכלום) גורמת לו לרצות ולפעול כך. הכלום הוא משהו שמעבר למרחב ולזמן, והוא מה שיוצר את תחושת האני, הגוף והתודעה שלך. כלומר, אתה הוא למעשה כלום בצורת משהו. לדברי אליעד, כשאתה מבין ... יש בחירה חופשית? מי מפעיל את הרצון שלי? איך מכלום נהיה משהו? למה אין טעם בחיים? מהי המציאות שמעבר לזמן ומקום? האם אני רובוט בלי שליטה? איך לחוות שאני אלוהים? שאלה: אין מה לשאול, למה אני יושבת? כי הדברים נעשים ... מבינה את זה, את הופכת להיות קטנה ביותר, אוטומט. כי זה לוקח לך את כל הרוח. המציאות מכילה בתוכה את הזמן והמקום, אבל היא לא הזמן והמקום, ואם נוציא את הזמן והמקום יישאר הכלום, והכלום למעשה הוא המציאות. את יודעת מי גורם לכך שתהיי קיימת, מי גורם לכך שתרצי את זה ולא את זה? הכלום, שהוא המציאות שמעבר לזמן ולמקום. אז את מבינה שאת כלום בצורה של משהו. כי אם את עשויה מכלום, אז את כלום בצורת משהו. אז ...

... שכך או אחרת, שזה כמובן מחליש את ההכללה של הרעיון. (וגם המילה יודעים, עברה המרה למילה חושבים). או לדוגמה בזמן טיפול בהתנגדויות לקוח, שהלקוח יכול לדוגמה לומר המוצר הזה לא מתאים לי, שזה בעצם דיבור בזמן כולל, שהמוצר לא מתאים לו באופן כללי. ואת המשפט הזה אפשר להפוך למה לא מתאים לך במוצר כרגע?. שזה בעצם ... פרטי, מסיבה ספציפית כלשהי. דהיינו, אתה לוקח את האמירה של הלקוח שהמוצר לא מתאים לו, ואתה תוחם ומגביל אותה לזמן כלשהו. למה כרגע אתה חושב כך או אחרת. או לדוגמה שהלקוח אומר המוצר הזה לא מתאים לי כעובדה. ואז במקום ... ולפעמים דווקא מיקוד ולא הכללה של הרעיון, דווקא היא מחזקת את הרעיון. כגון לדוגמה שאתה מדבר על דבר כלשהו בזמן הווה, ולא באופן כללי. דווקא כדי להעצים וכדי לחזק את החוויה של אותו הרעיון. כגון לדוגמה במקום לומר תמיד קורה ... אחרת, שאז לפעמים זה נשמע כמו סיפור כלשהו. אז אפשר לחזק את הרעיון, דווקא על ידי זה שתוחמים אותו בזמן כלשהו, שהופך את הסיפור ליותר ממשי. וזה יכול להיות תחימה לזמן הווה, כגון: כרגע קורה כך או אחרת. או תחימה לזמן מוגדר אחר, כגון: אתמול קרה כך או אחרת. שהגדרת הזמן והמקום של האירוע, לפעמים היא הופכת את הרעיון לעוד יותר ממשי, מאשר אם מדברים על הרעיון באופן כללי. ולפעמים כאשר ...

... לא מוצא תשובה מספקת. אליעד טוען כי אנשים לא בהכרח מחפשים מטרה עילאית או רוחנית, אלא מחפשים משהו שימלא את הזמן שלהם וימנע מהם להרגיש שעמום. כאשר אדם מוצא את עצמו לא יודע מה לעשות, הוא מתחיל לשאול את השאלה ... מטרת החיים. מהו תהליך החיפוש אחר מטרה? התהליך של חיפוש מטרה או תכלית, הוא למעשה ניסיון למצוא משהו שימלא את הזמן וייתן לו כיוון. בהרצאה, מוצגת הגישה כי חיפוש זה לא תמיד מביא לתוצאה מובהקת, ושמעיתים, גם כאשר אדם מוצא ... למצוא מטרה ולפעמים להרגיש כי היא לא מספקת אותנו כמו שחשבנו. המטרה אולי מספקת אותנו בשלב מסוים, אך עם הזמן עולה מחדש השאלה - האם זה באמת מה שצריך להיות בחיים? מהי מטרת החיים? האם יש מטרה בחיים? מהו חיפוש ...

... נצחיים? אליעד מסביר שלמציאות של חיים ומוות יש כיום השפעה אדירה על הפסיכולוגיה האנושית. בני האדם חיים מתוך ידיעה שהזמן שלהם מוגבל, והידיעה הזו משפיעה על החלטותיהם, שאיפותיהם, וגם על החרדות שלהם. הוא מעלה שאלה משמעותית: כיצד ישתנה האדם אם ... עלולה להיפגע או להשתנות באופן קיצוני. הוא מסביר שכיום, תחושת האושר קשורה בין היתר לתחושה זמנית של הצלחה ביחס לזמן מוגבל. כאשר כל האנשים חיים לנצח, גם החוויות של שמחה ואושר ישתנו לחלוטין, כי הניגודיות של חיים ומוות לא תהיה ... לחפש משמעות מעבר לקיום החומרי. מצב של חיי נצח יאלץ את האדם להתעמת עם שאלות עמוקות יותר שאינן קשורות לזמן מוגבל או למוות, אלא למהות הקיום עצמו. האם החיים באמת ישתנו אם נחיה לנצח? אליעד מעלה נקודה מעניינת נוספת: הוא ...

... לתוצאה שונה. אליעד מבהיר שהרעיון של איינשטיין נשמע הגיוני, אבל במציאות הוא מורכב יותר ותלוי מאוד בהבנה של מושגי הזמן, השינוי, והסיבתיות במערכת בה אנו נמצאים. האם הקיר שניסית להזיז הוא תמיד אותו הקיר? אליעד מביא דוגמה מוחשית של ניסיון ... שלא מצליח לפתוח את הסילינדר. מבחינה פיזית מוחלטת, בכל ניסיון המנעול הוא מנעול חדש כי האטומים שלו משתנים כל הזמן. אך שינוי כזה לא באמת רלוונטי לפעולת הפתיחה, כיוון שאין לו שום השפעה מהותית על הסיבה שבגללה המנעול לא נפתח. ... ומבהיר שהעניין המרכזי פה הוא תפיסת הסיבתיות של האדם: אנשים חושבים בטעות שדברים השתנו בצורה שיכולה להשפיע על התוצאה, בזמן שבפועל השינויים אינם רלוונטיים לסיבה המרכזית שבגללה הפעולה לא מצליחה. זה עניין של הבנת המציאות: צריך לזהות את הסיבה המדויקת ... תמידית, שהרי מבחינה פיזיקלית, אף פעם אין אלה אותם מים בנהר ואין זה אותו שולחן, כי האטומים שלו זזו והזמן עבר. ולכן, אולי דווקא כן יש היגיון לנסות שוב, כי הנסיבות לכאורה כבר לא אותן נסיבות. אך אליעד מדגיש שהגישה הזו של הכל משתנה כל הזמן היא גישה שלא באמת חכמה כל כך, לפחות כאשר רוצים להשיג תוצאות מעשיות. כדי להבהיר זאת הוא נותן דוגמה נוספת: אדם דוחף קיר ולא מצליח להזיזו. לכאורה בכל רגע מדובר בקיר שונה, כי הזמן שונה והאטומים זזו מעט. אך בפועל, אם הסיבה לכך שהקיר לא זז אינה קשורה בשינויים המינוריים האלה, אלא בסיבות המהותיות, ... הנקודה, אליעד מביא דוגמה של פתיחת מנעול. לכאורה, בכל פעם שהאדם מנסה לפתוח את המנעול מחדש, מדובר במנעול אחר ובזמן אחר, כי האטומים בסילינדר זזו מעט. אבל אליעד מדגיש שהשינויים הזעירים הללו לא משנים את הסיבתיות האמיתית של פתיחת המנעול. כלומר, הסיבות המרכזיות שמשפיעות על פתיחת המנעול הן המבנה הפנימי של המנעול והמפתח, ולא התזוזות הזעירות שהתרחשו בזמן. אליעד מציין שאפשר תאורטית להעלות תרחישים קיצוניים, כמו פיצוץ רחוק שיזיז חלקיקים ויגרום לשינוי מינורי בתנאים, אך בפועל האדם אינו ...

... כלשהי רק מתוך רצון למנוע שעמום ולא מתוך עניין אמיתי במשימה עצמה. הרבה פעמים מדובר במעגל שבו אנחנו כל הזמן מנסים למנוע את תחושת השעמום, ומכך מבצעים פעולות שלא בהכרח נבחרות מתוך רצון אמיתי. השעמום של אלוהים - איך נראית ... שיתפוס את תשומת הלב, אלא לאתגר את עצמנו להבין מדוע אנחנו לא מסוגלים לשבת עם עצמנו מבלי לשאוף למלא את הזמן במשהו אחר. האם השעמום יכול להיות מקור לאושר? אליעד כהן מציין, כי במקום לראות בשעמום כבעיה שצריך להימנע ממנה, ... אחרים שמעניינים אותנו, להתמקד במהות האמיתית של הרצון, ולהתעורר לקיום של הרגע הנוכחי מבלי לחפש לעד אמצעים חיצוניים שימלאו את הזמן שלנו. מהם הגורמים לשעמום? כיצד השעמום קשור לרצון? האם כל רצון נובע מהפחד משעמום? האם שעמום הוא פחד או ...

... לרצונות שלנו. למשל, כיום אדם יכול להתלונן שלקנות דירה בישראל זו משימה קשה מדי, והוא שואל למה לא לקצר את הזמן ל - 50 שנים במקום 100 שנים של עבודה? אך גם אם יקטינו את הזמן ל - 50 שנים, אנשים עדיין יתלוננו שזה קשה מדי, וירצו להקטין את הקושי עוד ועוד עד למצב שבו ...

... מתנכלים לי. לדוגמה, אליעד מסביר שאדם שיושב כל היום מול הטלוויזיה לא באמת עסוק במשהו משמעותי, הוא רק מעביר את הזמן. היעדר מטרות אמיתיות גורם למוח לחפש באופן תת - מודע עיסוק או בעיה חדשה לפתור. מאחר שלא קיימת בעיה ... בחייו כדי להרגיש שהוא קיים. כאשר אדם חסר תעסוקה משמעותית, מוחו עלול להתחיל להמציא בעיות. יש להבדיל בין להעביר את הזמן לבין תעסוקה משמעותית. אדם שצופה בטלוויזיה כל היום אינו בהכרח עסוק, אלא פשוט ממלא את זמנו בפעילות פסיבית. לעומת ... מציאותיות היא חוסר בתעסוקה משמעותית, הפתרון הוא להעניק לאדם מטרות ואתגרים ממשיים. יש להדגיש כי לא מדובר בפעילויות להעברת הזמן, כמו ניקיון הבית או צפייה בטלוויזיה, אלא במשימות משמעותיות שדורשות מאמץ אינטלקטואלי או רגשי. רע לי, ולכן אני ממציא אויב ...