יש מאין - למה זה לא אפשרי כלל? ואיך אין שום שאלה כלל? כאשר האדם מתבונן אל תוך מהות המציאות שלנו, הוא מבין, שכל מה שישנו, אלו צורות שונות שנמצאות בתוך זמן ומקום, והזמן והמקום עצמם, הם צורות ... רק מיש, אך יש מאין, לא יכול להתהוות כלל. והסיבה שנדמה לאדם, שיש, לא יכול להתהוות מאין, היא משום המהות המנוגדת, של היש ושל האין. כי מה שאיננו כלל, דהיינו, האין, כיצד שייך לומר, שממנו יתהווה משהו, הרי הוא איננו קיים כלל?! וכיצד יתכן הדבר, שבתוך העדר הקיום, יהיה קיים כל הקיום כולו?! ומהות האין, היא זו שמונעת מהאדם להבין, שהיש מתהווה מהאין. כי זה אומר, שההוויה של היש, היא האין. ומה שאיננו ... אין כאן שום שאלה כלל. ולכאורה, כל הקושי להבין את התהוות היש מהאין, הוא רק בגלל תפישת האדם את מהות האין. אך באמת, אם ישנה האדם את התפישה שלו, ויתייחס גם אל האין כאל משהו ממשי, הרי שממילא הכל ... והתהוות פירושה, שהכמות עצמה משתנה. והתהוות של יש מאין, פירושו, התהוות של ריבוי אין סופי, מתוך אחדות אחת. כי המהות של הכל היא אחת, כי אין שתי מהויות, אלא יש רק מהות אחת. כי שתי מהויות, או שהן אינן נפרדות זו מזו בשום דבר, ואכ הן אחת, או שהן נפרדות זו ... ישות אחת שמקיפה וממלאת את הכל, והיא הוויה אחת ויחידה, שאין בה שום צורה כלל. וההוויה הראשונה, היא כולה מהות אחת בלבד. ושום דבר בעולם, לא יכול להיות בלי מהותה ובלי ההוויה שתהווה אותו. וגם כל צורה וצורה, ההוויה של הצורה, היא המהות של המציאות. ולכן, מצד השכל, לא יכולה להיות קיימת שום צורה כלל, שהיא אינה ההוויה עצמה. כי יצירת יש ... רק משנות את המיקום שלהן, כמו השינוי של יש מיש. וזה נכון, אבל זה אומר את האמת, שבאמת יש מהות אחת אחרת, שבה היש והאין הם אחד ממש. כי גם היש והאין הם צורה. ובמהות הראשונה באמת, אין שום שינוי צורה של יש ואין, אלא יש אחדות מוחלטת. ולכן לא יכולות להיות הצורות של ... הכל, ובלעדיה אין שום חיות לשום דבר. וזה בעצם אומר, שלא נשאר שום מקום, שבו תהיה צורה, שהיא אינה המהות עצמה. כי ההוויה ממלאת את הכל, ואין שום מקום, למשהו, שהוא אינו המהות הראשונה עצמה. ואין לומר שההוויה צמצמה את עצמה, ויצרה מקום שבו יוכלו להיות צורות (בבחינת החלל הפנוי), כי זה ... משום שהוא עצמו צורה, שנפרדת מההוויה עצמה, וזה אינו אפשרי כלל. ואעפכ, מצד שני יש גם לבושים, שהם נפרדים מהמהות של עצמם. למרות שאין שום מקום שבו לא נמצאת המהות והוויה עצמה. והוא סוד הצמצום, שהוא אינו אפשרי כלל, שהאין המוחלט יהווה את הנפרדות, ואעפכ הוא כך. ולא שהאין מהווה את היש, כי זהו מצד הנפרדות בלבד. אלא שהמהות ממלאת את הצורה כולה, למרות שהצורה נפרדת ממנה. והמהות והצורה הן ישות אחת ממש, למרות שהדבר אינו אפשרי כלל. וכאשר האדם מבין שהמהות והצורה הן ישות אחת ממש, אז ממילא האדם מבין שמצד האמת, אין שום שינוי כלל לעולם, ואז ממילא אין ...

... שהאדם יבחר את הרצון העצמי של עצמו. (וגם אלוהים לא בוחר את רצונו, מתוך רצונו. אלא ששם זה מתוך מהותו, גם אם זה בלי הגדרת רצון. ושם, גם הכל אחד ממש וכולי). והרצון של האדם קיים אצלו, וגורם לו ... גם לא היה לו ניגוד רצון, או רצון שלא לברוא את רצונו. וגם אם זה לא כרצונו, עדיין זה ממהותו, ובכל מקרה זה לא נגד רצונו, כי עוד לא היה שום רצון כלל. ואצל אלוהים הכל קורה בפחות מרגע ... אל השכל שלו, ואז הוא זוכר ברשימו, שמצד האמת הכל אחד ממש, ושאין שום נפרדות כלל כלל לא, כי המהות והצורה הם אחד ממש באחדות מוחלטת, ואין שום דיבור ושום מחשבה ושום מעשה ושום שינוי כלל. וממילא לא שייך ...

... כי כל דברי החכם האמיתי, כמו גם לבושי הנפרדות של המציאות, הם כולם מלאים סתירות עד אין סוף. כי מהות השכל של החכם האמיתי כמו מהות המציאות, היא האחדות. והלבוש הוא של נפרדות. וזה נראה כסתירה, עבור מי שאינו מבין שהאחדות והנפרדות הם אחד. ובכל ...

... מתגלה יותר מאשר דרך שאר הצורות. כי בספר הזה יש התגלות גדולה יותר, של השכל של האחדות, של אחדות המהות והצורה, של התגלות השלמות שבחיסרון, של התגלות השכל שאינו מוגבל לחוקי הלוגיקה, השכל של אחדות ההפכים, שהוא מעל השכל ... הזה. ועיקר הלימוד, היא ישום בפועל, העצות של הספר הזה. שהאדם לומד להטיל ספק, לבדוק הנחות יסוד, לגלות את המהות ואת שורשי הדברים. ששם ודרך שם מתגלה השכל של החכם האמיתי. עד שהאדם זוכה אל השלמות האמיתית של החכם ...

... שאלוהים הוא עצמו זה שגורם לך להתפלל אליו. וכיוב לגבי תחושת בחירה חופשית באופן כללי, שסותרת את האמונה באלוהים. ובמהות, המחשבה שיש אלוהים נפרד ממך, משמעותה היא שאתה נפרד מאלוהים, ושיש משהו נפרד מאלוהים ושאלוהים הוא לא אין סופי, ...

... להתעורר וכולי. וכך גם בתוך השלמות עצמה. שיש שלמות מעל שלמות עד אין סוף, ואעפכ הכל אחד ממש, מצד מהות השלמות הזאת. וכך גם לגבי החיסרון. שיש חיסרון גדול מחיסרון עד אין סוף (והאין סוף הוא השלמות שתוחמת ומגבילה ...

... מחפש שלמות, שהיא רחוקה ממנו ושונה ממצבו, ואז ממילא הוא סובל. עד שהאדם מבין שהוא עצמו כבר בשלמות, כי המהות והצורה הם אחד, ואז האדם מפסיק לרצות את השלמות, כי הוא מבין שהוא כבר נמצא בה תמיד.

המהות / הצורות - למה גם המהות וגם הצורות, לא באמת קיימות כלל? כי אפשר לומר שרק השלם קיים / המהות קיימת, וכל הצורות הן השתקפות והן לא באמת קיימות. אך אפשר לומר גם להפך, שמה שבאמת קיים, אלו הצורות הנפרדות. ושמהות המציאות, היא לא יותר מאשר ההשתקפות של כל הצורות כולן, במקום ובזמן אחד, כישות אחת. ואפשר לומר שהשלם, לא באמת קיים כלל, כי הוא רק השתקפות בלבד. והאמת... היא שהכל אחד ממש, ושהצורה ומהותה, הן ישות אחת ממש. ולא המהות ולא הצורה קיימת. כי באחדות האמיתית, אין שום מהות / צורה כלל, כי זו ישות אחת ממש.

... מקום וזמן, שבתוכם קיימות האפשרויות השונות. כי הנפרדות של האפשרויות, גם היא עצמה תופסת מקום, עבור כל אחת מהאפשרויות. והמהות של האפשרויות עצמן, היא אחת. והמהות של האפשרי ושאינו אפשרי, גם היא אחת. והמהות של הכל, דהיינו, של ישות הבורא, ושל רצון הבורא, ושל דעתו של הבורא, המהות של הכל היא אחת ממש, והיא ורק היא, אלוהים האמיתי. וכל השאר, אלו שקרים, בדמות אלוהים. ולכן בשורש המציאות, ...

... יותר מאשר צורות אחרות. ולכן אהבת אמת בלי שום תנאי, ובלי שום תלות בצורה כלשהי, היא אפשרית, רק כלפי מהות המציאות, שהיא חסרת כל צורה. ומי שאוהב את המציאות, רק כאשר היא מתלבשת בצורה כלשהי, הרי שהוא לא באמת ...