... שחושש שיפגע בילדיו ללא שום סיבה, או אדם שחושש שפתאום יוריד את בגדיו ויצעד עירום ברחוב, אינו בהכרח חושש שהוא יאבד שליטה
מוחלטת על עצמו, אלא שהפעולה הבודדת והספציפית הזו תקרה לו. ההבדל כאן משמעותי: האדם מודע שהוא עשוי להצטער ... לאימפולסיביות חסרת בקרה. איך להגיע לאיזון בין שליטה עצמית לחופש פעולה? לפי אליעד, האדם צריך למצוא איזון בין שליטה עצמית
מוחלטת (כלומר לא לפעול כלל עד שברור לו שהפעולה מועילה) לבין חופש פעולה
מוחלט (לעשות כל פעולה בלי בדיקה כלל). שני הקצוות האלו מסוכנים: הקצה הראשון גורם למגבלות רבות ומיותרות, ואילו הקצה השני מוביל לאיבוד שליטה
מוחלט, משום שהאדם הופך לעבד של הדחפים והרצונות שלו. המסקנה היא שהאדם צריך לייצר מנגנון מאוזן שבו הוא מודע ... שבו אדם מפחד להשתגע, אך יש להבחין בין שני סוגים של פחד זה. שני סוגים של פחד להשתגע יש אדם שחושש ממצב שבו הוא יאבד שליטה
מוחלטת על עצמו, ייצא מדעתו, ולא יהיה מודע למעשיו. הוא חושש ממצב של התפרקות מנטלית
מוחלטת, שבה הוא יהיה חסר כל בקרה עצמית ויפעל ללא שליטה או מודעות. לעומת זאת, יש מי שלא חושש מהתפרקות ... והוא יפעל לפיה באופן לא הגיוני. דוגמה נוספת היא אדם החושש שפתאום יוריד את בגדיו ויצעד עירום ברחוב. הוא לא מפחד מאובדן
מוחלט של שפיותו, אלא שהוא ירגיש דחף פתאומי לבצע משהו לא הגיוני ויעשה זאת. התמודדות עם הפחד כאשר אדם מפחד ... את הסיכוי לפעול באימפולסיביות חסרת פשר. התנהגות והרגלים המשפיעים על הסיכוי להשתגע כאן עולה שאלת נטל ההוכחה: האם אדם
מחליט לבצע פעולה ורק אם יוכיחו לו שהיא לא טובה הוא יפסיק, או האם הוא נמנע מפעולה עד שיוכיחו לו שהיא נחוצה? ... אמונה עיוורת, אלא לבדוק כל פעולה לפני ביצועה. לא לפעול סתם כי בא לי, אלא לבדוק את ההשלכות של כל פעולה. איזון בין שליטה
מוחלטת לחופש פעולה מצד אחד, אם אדם
יחליט לא לעשות שום דבר עד שיוכיחו לו שזה מועיל, הוא עלול להיות מוגבל מאוד. מצד שני, אם הוא יעשה כל מה שבא ... למצב שבו הוא שבוי בתשוקותיו ואינו מסוגל להתנגד לדחפים שלו. לכן, המטרה היא ליצור איזון בין חופש פעולה לבין שליטה מודעת
בהחלטות. המסקנה אם אדם חושש שהוא עלול להשתגע, עליו לבדוק כיצד הוא
מקבל החלטות ולוודא שהוא לא פועל מתוך דחפים בלתי מבוקרים. חיזוק החשיבה ההגיונית, הטלת ספק בפעולות ...