... מגיב בכעס ובשיפוטיות כלפי ההתנהגות או ההחלטות של ביבי. הסיבה המרכזית לכעס, ... הוא מסביר שמדובר במצב שבו האדם לא מחליט בבירור אם לעשות שלום או מלחמה. האדם ... בקונפליקט פנימי שבו הוא לא מוכן להכריע החלטה ברורה - לקבל את המציאות או ... פנימי תמידי, בדיוק כפי שמדינה שאינה מחליטה להילחם או לעשות שלום יוצרת מצב של ... האדם? אליעד משתמש בדימוי של מחבל שמנסים להחליט אם לנטרל או לחסל אותו, כדי להסביר ... המאבק הזה בתוכו ולהבין את ההשלכות של כל החלטה פנימית שהוא לוקח. מה ההשלכות ... לסבול מקונפליקטים פנימיים. הוא יכול להחליט בכל זאת להילחם נגד השלילי, אך מתוך ...

... שהסכם ממון דווקא יחזק את האהבה? רק אחרי בדיקה מסודרת של ההנחות האלו, ניתן להחליט איך להציג את ההסכם בצורה שלא תפגע בתחושת האהבה, ואולי אפילו תחזק אותה. האם הסכם ממון יכול לחזק את הזוגיות? לפי אליעד כהן, ניתן בהחלט לייצר מצב שבו הסכם הממון נתפס כחיזוק של האהבה. הוא מסביר שכאשר זוג באמת אוהב ללא ...

... אפשר לשנות את ההגדרה ולהסתכל על זה כחוויה של למידה וצמיחה. כאשר אדם משנה את הפירוש שהוא נותן לכאב, הוא יכול להתמודד איתו אחרת. לדוגמה, אם בגדו בך, אתה יכול להחליט לראות בזה הזדמנות ללמוד ולגדול, במקום לראות בזה אסון. ההכרה במחיר ... שום דבר בלי מחיר. הוא מציע להכיר בכך שהאפשרות להיפגע היא חלק בלתי נמנע מהתהליך. אם אדם יבין שאין אפשרות לקבל אהבה או הצלחה בלי לקחת את הסיכון להיפגע, הוא יוכל לקבל החלטה מודעת האם הוא מוכן לשלם את המחיר הזה או לא. מדוע אנשים ... זמנית? אליעד מסביר שזה בלתי אפשרי להשיג גם ביטחון מלא שלא תיפגע וגם את האפשרות להתאהב או להצליח מחדש. תמיד יהיה סיכון. כאשר האדם יבין את העובדה הזו, הוא יוכל לקבל החלטה מודעת: האם הוא מוכן לשלם את מחיר הסיכון עבור האפשרות לאהוב ... להיפגע. כן? ש: בעצם אתה אומר אני הבנתי נכון יש לו שני מסרים סותרים בתוכו כן אז מה אפשר לעשות? רשימה של פלוסים ומינוסים לשכנע את עצמך במה שאתה רוצה כלומר, במה שהחלטת שהכיוון, אוקי אם הכיוון שלך אוקי אני מחליט שאני לעולם לא אתאהב אז כל הפלוסים בהתאהבות אתה מתחיל לעבוד על זה ...

... תהליך של יצירת רצון חדש. מה עושים כשיש שני רצונות סותרים ולא ניתן לבחור ביניהם? לעיתים אדם ניצב בפני התלבטות בין שתי מטרות או שני רצונות סותרים, ואינו מצליח להחליט איזה מהם לבחור. אליעד כהן מציע לשאול את עצמך קודם כל: מה אני באמת רוצה?. ואם גם זה לא ברור, אז ניתן לנסות לפתח רצון למצוא דרך להשיג את שני הדברים ... מציע הוא פשוט אך משמעותי: לא להתייאש ברגע הראשון כשאין חשק. אפילו מחשבה קטנה כמו הלוואי שיהיה לי רצון או אני רוצה לרצות את זה כבר מקדמת את האדם יותר מאשר החלטה מהירה לוותר וללכת. באופן כללי, הטכניקה הזאת מאפשרת לאדם להתמודד עם חוסר המוטיבציה בצורה יעילה, מבלי להרגיש תסכול מכך שאין לו חשק. במקום זאת, ... ישנן שתי תגובות אפשריות. ניקח לדוגמה שני אנשים שמגיעים לאימון ספורט: האדם הראשון מבין שאין לו חשק להתאמן, ולכן מיד חוזר הביתה ומוותר. האדם השני, לעומתו, מחליט לא לברוח מיד. הוא אומר לעצמו: אין לי חשק להתאמן כרגע, אך אני אשב כאן ואחכה, אולי הרצון יגיע. עצם ההמתנה הזו, והנכונות להיות שם ולחכות לרצון, יוצרת ... להתחבר לאפשרות שהרצון יופיע באופן טבעי. מה עושים כשמתלבטים בין שני רצונות מנוגדים? לעיתים קרובות אדם ניצב בפני מצב שבו הוא רוצה שני דברים במקביל ולא יודע כיצד להחליט ביניהם. במקרה כזה, אליעד כהן מסביר שיש לנסות להבין מה באמת רוצים. האדם יכול גם לפתח רצון שיהיה לו רצון ברור, ואפילו לפתח רצון למצוא דרך להשיג את ... אולי יבוא לי רצון, יש לי רצון אולי יש לי רצון? חפש את הרצון תרצה שיהיה לך רצון. בקיצור תזכרו לרצות לרצות, אתה הבנת? ש: ואם אני רוצה שני דברים ואני לא אוכל להחליט איזה אני רוצה יותר. אליעד: ומה אתה באמת רוצה אתה רוצה להיות מסוגל להחליט מה אתה רוצה יותר, תגיד אני רוצה למצוא דרך להשיג את שניהם, שמה האמת? שבשלמות אתה אמור להשיג את שניהם. ש: אז אין לזה סוף. אליעד: לא מה המהות של מה ...

... היא לקבל את התחושה השלילית ולהבין שהיא אינה בהכרח דבר רע. למשל, אדם מדוכא יכול לומר לעצמו אז מה אם אני מדוכא? ובכך להפחית את עוצמת הרגש השלילי. אפשרות שלישית היא להבין שהרגשות עצמם הם לא מוחלטים או מחויבים. לדוגמה, אדם יכול להיות עצוב אבל לא בהכרח לסבול מכך שהוא עצוב. בכך הוא יוצר ניתוק בין הרגש עצמו לבין הסבל ... המחשבות שגורמות לו להרגיש רע, הוא יכול לבחור להשאיר אותן ולומר אני רוצה להרגיש רע או לא אכפת לי להרגיש רע. הוא מדגיש כי האפשרות הזאת היא מתקדמת מאוד, כי רוב האנשים כלל לא מודעים לכך שהם יכולים להחליט מה הם מרגישים. האם קיים תת מודע או שזו רק תיאוריה? אליעד מסביר שהרעיון של תת מודע הוא לא יותר מאשר שם שניתן ...

... יחסי, שכנוע מוחלט, שכנוע עצמי, סוגסטיה עצמית, איך לשתול מחשבה? שכנוע אובייקטיבי, שכנוע סובייקטיבי, איך להטיל ספק? איך להחליש דעה? איך לחזק דעה? שיטות שכנוע מה ההבדל בין שכנוע יחסי לשכנוע מוחלט? שכנוע יחסי ושכנוע מוחלט הם מושגים חשובים מאוד בהבנת שיטות השכנוע שאליעד כהן מסביר. כאשר מישהו טוען טענה מסוימת, ישנן שתי דרכים עיקריות לבטא את הטענה הזו: האחת, היא הצגה של הטענה בצורה יחסית או סובייקטיבית, והשנייה היא הצגה של הטענה כמוחלטת או אובייקטיבית. למשל, כשאדם אומר החולצה הזאת יפה, הוא מציג טענה מוחלטת, אך אם הוא אומר החולצה הזאת יפה בעיניי, הוא מציג טענה יחסית וסובייקטיבית יותר. אליעד כהן מסביר שהבחירה בין שתי הגישות האלה משפיעה מאוד על עוצמת השכנוע. כאשר אדם מתנסח בצורה מוחלטת (זה יפה, זה לא טוב, יש פה קיר), הוא מביע עמדה חזקה מאוד, מכיוון שהוא מציג את ... מספק היא כאשר אדם אומר אני כרגע רעב. עצם המילה כרגע רומזת שהיו רגעים שבהם הוא לא היה רעב, ויהיו רגעים נוספים בעתיד שבהם הוא לא יהיה רעב, וכך הוא משתיל בתודעה שלו את ההבנה שמצבו זמני ולא מוחלט. מתי שכנוע אובייקטיבי יהיה אפקטיבי יותר? אליעד מסביר שיש מצבים בהם שכנוע אובייקטיבי, או מוחלט, אפקטיבי יותר דווקא משום שהוא נתפס כאמת ברורה שאין עליה עוררין. למשל, כשמישהו שואל האם יש פה קיר?, תשובה כמו כן, יש פה קיר נתפסת חזקה יותר מאשר אני כרגע רואה פה קיר, משום שהתשובה המוחלטת משדרת ביטחון מוחלט באמיתות הטענה. כך, דווקא במקרים בהם אדם מתלבט או מטיל ספק, עדיף לנקוט בניסוח מוחלט, שימנע ערעורים פנימיים ואפשרות לחשיבה אחרת. איך להחליט באיזה סוג שכנוע להשתמש? אליעד מדגיש כי ההחלטה על סוג השכנוע - אובייקטיבי או סובייקטיבי - צריכה להתאים להקשר ולמטרת השכנוע. אם המטרה היא לחזק מחשבה או תחושה קיימת אצל אדם באופן זמני, שכנוע סובייקטיבי יכול לעזור. לעומת זאת, אם המטרה היא לבסס אצל האדם אמונה מוצקה ויציבה לאורך זמן, יש לנקוט בשכנוע מוחלט ואובייקטיבי יותר. לדוגמה, אם רוצים לשכנע אדם שהשמלה שלך יפה, עדיף להגיד השמלה ... אליעד מסביר דרך נוספת חשובה בשכנוע, והיא הטלת ספק מכוונת בדעות שליליות שיש לאדם. כאשר אדם טוען זה רע, ניתן להחליש את הביטחון שלו באמירה הזאת באמצעות הצגת שאלות כגון: האם זה רע באופן מוחלט, או רק רע כרגע? האם ייתכן שבעיני מישהו אחר זה לא רע?. הטלת הספק הזאת גורמת לאדם להכיר באפשרויות אחרות, וכך להחליש את העוצמה של הדעה השלילית שלו. באותו אופן, כשאדם אומר אני לא רוצה את זה, ניתן לשאול האם אתה לא רוצה את זה באופן מוחלט, או שייתכן שבעתיד כן תרצה?. כך, הטלת הספק יוצרת פתח לחשיבה חדשה ומשנה את מידת ... השלילית שלו. איך לבחור נכון את השיטה? אליעד מבהיר שבכל שכנוע צריך להיזהר ולא להשתמש במונחים יחסיים או סובייקטיביים (בעיניי, כרגע) בצורה לא מבוקרת. יש לבחון היטב את המטרה, לבדוק את ההקשר, ולהחליט בצורה מודעת ומכוונת מה הניסוח המתאים ביותר למטרה הספציפית שאנו מנסים להשיג. ...

... משמעות, משעממים וללא התלהבות. אדם שחושב ששום דבר לא משנה יכול בקלות להיקלע לתחושת אפתיה וחוסר עשייה, ולשקוע בריקנות ובשעמום. אליעד כהן מציין שהבעיה מתחילה כאשר האדם לא באמת מצליח להחליט עד הסוף אם משהו משנה או לא משנה. הוא נע בין שני מצבים סותרים אלו כל הזמן, מה שגורם לו לסבל כפול. אם הוא מחליט שמשהו משנה, הוא נתקף בפחד ובאי נוחות מפני הלחץ והחובה שהוא כופה על עצמו. ואם הוא מחליט ששום דבר לא משנה, הוא שוקע בתחושת חוסר משמעות ואובדן המוטיבציה. אליעד מגדיר מצב זה כקונפליקט שנובע מהחלל הפנוי, מצב שבו שני ההפכים נכונים בו זמנית, וזה מה ... רק שאין לא יחווה מצוקה עמוקה, כי הוא בטוח לגמרי בצד אחד בלבד. המצוקה העמוקה נובעת מהספק ומאי הוודאות שבין שני ההפכים, המאבק הפנימי המתמשך בין שתי התפיסות המנוגדות. כשהאדם אינו מסוגל להחליט סופית האם הוא מאמין שיש משמעות, או שאין משמעות, נוצר מתח תמידי. אליעד מדגיש שכל התסביכים הנפשיים וההפרעות ההתנהגותיות נובעים בדיוק מאותו ספק ומאותו מאבק ...

... בתהליך זה, האדם מגלה שהרצון למעשה אינו בשליטתו המלאה, אלא קיים כבר מראש. הרצון פשוט מופיע במודעות האדם מבלי שהוא יצר אותו. לדוגמה, אדם לא מחליט במודע לרצות להצליח או לרצות להימנע מכאב, אלא הרצונות הללו פשוט קיימים בתוכו לפני שהספיק להחליט אם הוא רוצה בהם או לא. אליעד מבהיר כי ככל שאדם מעמיק יותר בחקירת מקור הרצון, הוא מגיע להבנה שהרצונות אינם שלו באופן מוחלט , אלא משהו שכאילו נכפה עליו. אך למרות זאת, הוא ממשיך להזדהות איתם. ההזדהות עם הרצון היא שמייצרת את התחושה שהרצון הוא ... שמופיעים אצלו. הרצונות ממשיכים להופיע, אך האדם כבר לא מרגיש שהם מגדירים אותו או שולטים בו. במצב כזה, האדם יכול להגיע לחוויה של חופש מוחלט מהזדהות עם הרצונות שלו. הוא נותן דוגמה נוספת לכך שאם לאדם הייתה אפשרות ללחוץ על כפתור שיסלק ממנו את כל הרצונות, הוא ... שלמעשה האדם מזדהה חלקית עם הרצונות, ולכן לא באמת רוצה להשתחרר מהם לחלוטין. הוא רוצה להשתחרר רק מהרצונות שמפריעים לו, אך לא מכולם באופן מוחלט. מהי משמעות ההזדהות עם הרצון ואיך היא יוצרת סבל? אליעד מדגיש שהסבל שהאדם חווה אינו מגיע מהרצון עצמו, אלא מההזדהות ...

... לא משתעמם משום שהוא תמיד רואה גבולות חדשים ושואף ליותר. אך באותה נשימה, יש גם קושי תמידי, כיוון שהוא לעולם לא יגיע לסיפוק מוחלט , והוא תמיד יראה חסרונות בכל דבר. איך להתמודד עם חוסר שביעות רצון תמידי? אליעד מציע פתרון פרקטי: לקחת את הדבר שאותו ... הסבל. אליעד מבהיר כי הסבל לא נובע רק מכך שהאדם לא משיג את רצונו, אלא מעצם קיומו של הרצון, שמהווה חיסרון בפני עצמו. למה קשה להחליט מה אנחנו באמת רוצים? בדיאלוג שניהל אליעד בהרצאה, מובאת דוגמה של אדם שאומר שהוא רוצה להיות אומן ולהרוויח ... זו גם סיבה לכך שאנשים ממשיכים לשאוף ולקום בבוקר: יש בהם חיסרון, והחיסרון הזה נותן להם מוטיבציה. אדם ללא שום חיסרון, באופן מוחלט, עלול לאבד כל עניין בחיים ולא ימצא סיבה לעשות משהו. איך אפשר לקבל את המציאות כמו שהיא? אליעד אומר שהפתרון האולטימטיבי ... לשלווה פנימית ולשלמות אמיתית. איך להיות מרוצה באמת? למה תמיד חסר לי משהו? איך להבין את עצמי? איך לשחרר את הרצון? מה זה אושר מוחלט? האם אפשר להגיע לסיפוק מלא? איך להתמודד עם רצונות מנוגדים? ...

... שהוא מנהל את עצמו חלקית, בעוד שחלק אחר מנוהל על ידי גורם אחר. אליעד שואל מי החליט על החלוקה הזו, ומסביר שאם האדם עצמו החליט מי מנהל אותו, הוא בעצם עדיין זה שמנהל את הכל. אך אם מישהו אחר החליט זאת, הוא המנהל האמיתי של הכל, כולל הבחירות שהאדם חושב שעשה בעצמו. מה אם כל דבר מנהל את עצמו? אליעד מציע אפשרות נוספת: אולי כל דבר מנהל את עצמו. הוא מבהיר את הרעיון בעזרת דוגמה פשוטה: כשהאדם מרים יד, הוא יכול לומר שהוא החליט להרים את היד, או שהיד החליטה לזוז בעצמה. אליעד ממשיך את ההסבר ומציע לחשוב שהמציאות מורכבת מאינספור חלקיקים קטנים, כאשר כל חלקיק מחליט על תנועתו בעצמו. במקרה כזה, האדם עצמו לא עושה כלום, הכל פשוט קורה מעצמו. אליעד מחדד עוד יותר ואומר שאם כל נקודה במרחב ובזמן מחליטה לזוז מעצמה, גם אז אין משמעות לבחירת האדם, כי הכל מתרחש באופן עצמאי ללא שליטתו. האם קיים הבדל בין אדם לכיסא? בנקודה זו עולה השאלה של תודעה: האם יש הבדל אמיתי ... לא האמונה בבחירה, אלא האם האדם מאמין שיש לו יכולת לשנות את המצב בפועל. האם צריך להחליט בין בחירה לחוסר בחירה? אליעד מסכם שהשאלה אם יש בחירה או אין בחירה היא בעיקר שאלה פילוסופית, אבל בפרקטיקה זה לא משנה. המטרה היא שהאדם ישקיע את המאמץ ...