... אחר או יד המקרה וכיוב, שלא בטוח שטובתו של האדם, עומדת בראש סדר העדיפויות, של המנגנון שמחליט מה יקרה לאדם. והאדם מפחד להשתגע ולאבד ... לשלוט בתחושת הטוב והרע שלו, לשם כך הוא צריך לשלוט, גם ברצון שלו, דהיינו, להיות מסוגל להחליט מה הוא רוצה. וגם האדם צריך לשלוט ... רצון עצמי, שלפיו הוא ישלוט ברצון העצמי שלו עצמו. כגון לדוגמה, שכדי שהאדם יוכל לבחור להחליט לרצות לאכול אוכל בריא, לשם כך ... כך שהפחד המוצדק ביותר הוא, מכך שהמציאות תהיה נגד רצונו של האדם תמיד. שפתאום המציאות תחליט, שהיא תהיה בצורה מסוימת, ושהרצון של ... עצמו, הוא לא כפוף לעצמו, אלא הוא כפוף לחוקיות שלפיה המציאות מנהלת אותו. כי המציאות מחליטה, כיצד השכל עצמו יחשוב. ולא השכל מחליט, מה בדיוק הוא יחשוב. כך שהאדם יכול ... עד הסוף. ואעפכ, מצד אחד, זה מה שיש, ואין לזה פתרון. ומצד שני, אין כל בעיה, כי מבחינה מוחלטת, שום דבר לא באמת משנה. ומצד שלישי, ...

... לעבוד או לנוח, שכל או רגש, קונפליקט רגשי, עבד של הרצון, לטחון מים, להתאמץ לא להתאמץ, חופש מוחלט האם יש הבדל בין שכל ורגש בהחלטות שלנו? אליעד מסביר שהאדם חווה קונפליקט פנימי בין שני כוחות, אותם הוא מכנה שכל ורגש. ישנם מצבים שבהם האדם מתלבט האם להקשיב לרגש שאומר לו לנוח, או לשכל שאומר לו ... שלו לנוח. הרצון תמיד קיים, תמיד דורש מאמץ ומחויבות, ולכן האדם בעצם אף פעם לא נמצא במנוחה מוחלטת או בעבודה מוחלטת . האם באמת אפשר להגיע למצב של חופש מוחלט? אליעד מדגיש שיש רמה פנימית גבוהה יותר, שבה האדם יכול להסתכל על שני הרצונות הסותרים כמשהו אחד. ברמה זו, כבר אין קונפליקט בכלל, כי האדם רואה ששני הצדדים הם בעצם רצונות ... שהוא עושה זו עבודה תמידית לשם סיפוק רצונותיו, ולכן אין באמת מצב של לא לעבוד או לנוח באופן מוחלט. לדוגמה, הוא מתאר מצב שבו מישהו עובד ומתוסכל מכך, ואומר לו לדמיין שהוא נח זמן רב כל כך עד שהוא בעצמו כבר ירצה לעבוד, ואז לחוות מחדש את העבודה כבחירה נעימה. הוא מסביר ... שנראים מנוגדים רק ברובד השטחי. איך לפתור קונפליקט פנימי? מה עדיף לעבוד או לנוח? שכל או רגש איך להחליט? איך להשתחרר מהקונפליקט הרגשי? איך להיות חופשי מהרצון? מה זה חופש מוחלט? האם אפשר לא לעבוד בכלל? ...

... ופחדים, אז אם האדם הזה רוצה לא לסבול מהחרדות והפחדים שלו, עליו לחזק אצל עצמו את האמונה באלוהים שלו. וכך גם כל כיוב. וזו זכותו המלאה של האדם להחליט, שהוא לא רוצה לחזק אצל עצמו את השכל שלו על חשבון הרגש שלו. ושהוא מעדיף להמשיך לחיות בדמיונות ולהמשיך לסבול מחרדה ופחד. אבל, ...

... לשמר ידע לאורך זמן, חייבים להתייחס אליו ברצינות מוחלטת, כמו לשמור על משהו יקר ערך. הוא נותן דוגמה מהעבודה - אדם שומר על דברים בהתאם ... שמבטאת זלזול וחוסר הבנה אמיתית של החשיבות. זה כמו להחליט להשתפר במשהו בצורה חלקית בלבד, ללא מחויבות אמיתית וללא רצון אמיתי בשינוי עמוק. לעומת זאת, להתייחס ברצינות מוחלטת זה מצב שבו אתה מחויב לחלוטין לדבר, מוכן לשלם כל מחיר, אפילו לסבול לאורך זמן ... יהיו בהתאם. הוא מדגיש שהדבר החשוב הוא שתהיה עקבי בהחלטה שלך: או שאתה רציני לגמרי, או שאתה מודע לכך שאינך רציני ולא מתלונן לאחר ... כרישים לטרוף אותו. במצב כזה, האדם יהיה ברמת רצינות מוחלטת - הוא יתרכז ויעשה הכל כדי לא ליפול. באותו אופן, מסביר אליעד, אדם צריך להיות ... שבה אין מקום לקצת או לפשרות קטנות, אלא רצינות מוחלטת והחלטה נחושה ללכת עד הסוף. מדוע אליעד לא מתאמץ לגרום לאדם להבין? אליעד מבהיר שאם ... מסביר שזו האחריות של האדם עצמו להבין את חשיבות הדבר ולהחליט שהוא רוצה את ההבנה באמת. כל עוד האדם אינו באמת מראה נכונות ופתיחות לרצינות, ...

... להבין את חוקי המשחק, קבלת החלטות של אלוהים, לפי מה אלוהים מחליט, תאום ציפיות איך להתמודד עם פרידה בצורה נכונה? התמודדות עם פרידה היא אתגר שכולל בתוכו תהליך מורכב של הבנת חוקי המציאות וקבלת ההחלטות המתרחשות בעולם. אליעד מסביר שבעת פרידה אדם מוצא את עצמו בסיטואציה שבה קשה לו להמשיך הלאה. הוא חווה חוסר וודאות, כאב רגשי ... לא יברר זאת בצורה מוחלטת, הוא תמיד יישאר עם ספק ועם תחושת חוסר ביטחון לגבי מצבו ועתידו. הוא יחשוב שאולי יש סיכוי שאלוהים יסייע לו או יעניש אותו, וכך ... שהדרך שבה אלוהים מקבל החלטות אינה ברורה בהכרח לאדם. הוא מציע שההחלטות של אלוהים יכולות להיות סתמיות, או נובעות מרצון ספציפי או מאיזושהי מטרה נעלמת. יכול להיות שאלוהים פועל מתוך הנאה אישית, או ... האדם מגיע למסקנה מוחלטת וברורה, בין אם המסקנה היא שהכל מקרי או שהכל מכוון. ברגע שתהיה לאדם הבנה ברורה על אופן קבלת ההחלטות של המציאות או של אלוהים, הוא יהיה מסוגל לקבל את כל התרחישים - גם טובים וגם רעים - מתוך הבנה פנימית עמוקה ושלמה. לדוגמה, גם ... זה כולל בירור מוחלט של התפיסות שלך לגבי אלוהים, לגבי היכולת לשנות מציאות, ולגבי המקור האמיתי של האושר הפנימי. כאשר אדם מבין לעומק את החוקים האלה, הוא ... לשאוף להגיע לתשובה מוחלטת לגבי המציאות, להיות סגור על הדברים, ולהגיע למצב פנימי שבו הוא יכול להרגיש טוב בכל סיטואציה. איך להתמודד עם פרידה? האם יש אלוהים? איך אלוהים מחליט? האם ניתן לשנות את המציאות? התמודדות עם תלות רגשית ...

... הפתרון לפי אליעד צריך להיות דרך חשיבה שונה לחלוטין: המחאה צריכה להתמקד בשינוי השורש, בשינוי שיטת החשיבה ובאופן שבו מתקבלות החלטות במדינה. הפגנה נגד משהו נקודתי כמו מחיר הקוטג או הדיור אינה יעילה, כי היא רק מזיזה את הבעיה למקום אחר. אליעד מציע למחאה ללמוד לעומק איך באמת עובדת הכלכלה ואיך מתקבלות החלטות פוליטיות. צריך להבין את המנגנון הפנימי, להבין כיצד כל חוק או החלטה משפיעים על השאר. לדעתו, הבעיה הבסיסית היא שהמנהיגים אינם מחויבים באמת לאזרחים אלא לאינטרסים האישיים והפוליטיים שלהם, ולכן הפתרון האמיתי הוא שינוי שיטת הניהול וקבלת ההחלטות ברמת השורש. מה המטרה האמיתית של המחאה? אליעד מסכם שהמטרה של כל המחאות בעולם נובעת משני מניעים בסיסיים: הפחתת הסבל והגדלת התקווה ...

... החלה כבר כאשר הוא לא קיבל את עצמו במלואו, הרבה לפני האירועים החיצוניים. מדוע כעס ושנאה הם בחירה אישית? אליעד טוען שהחלטה אם לשנוא או לאהוב היא תמיד לפי האינטרס האישי. אדם יחליט לשנוא אם הוא חושב שזה מיטיב איתו, למשל מעניק לו תחושת כוח או שליטה. אם יהיה לו אינטרס לאהוב או לפחות להיות אדיש, הוא יוכל לשנות את הרגשות שלו בהתאם. הוא מביא דוגמה של אדם שקיבל מכה או סתירה: האדם יכול להחליט להחזיר ולהמשיך לשנוא, או שהוא יכול להחליט אני לא משוגע להוסיף סבל על עצמי, ולהרפות. איך ההתנגדות למציאות יוצרת סבל? אליעד מסביר שהסיבה העמוקה לכך שאנשים סובלים היא שהם ...

... באמצעות שינוי הרצון? אליעד מדגיש שהדרך להפסיק לסבול היא להבין את מקור הסבל ולהתמודד איתו. הוא מציע שני פתרונות עיקריים: לקבל את המציאות באופן מוחלט, ולא להתנגד לה בשום צורה. במצב כזה האדם אומר לא אכפת לי מה קורה ... לא אכפת לי אם טוב או רע, אני מקבל כל דבר שהמציאות תביא. האדם במצב הזה לא סובל, כי הוא מיישר קו עם הרצון של המציאות. הדרך ההפוכה: שהאדם ישלוט באופן מוחלט ברצון שלו ויאמר לא אכפת לי מה המציאות רוצה, אני אלוהים של עצמי, ואני אחליט שאני רוצה את מה שקורה. האדם במקרה הזה משנה בכוח את הרצון שלו כך ... האלה. כדי להפסיק את הסבל, האדם יכול להזדהות באופן מלא עם רצון המציאות (לקבל את מה שקורה בלי התנגדות), או להזדהות באופן מלא עם הרצון האישי שלו ולהחליט שהוא רוצה בדיוק את מה שהמציאות מביאה. אליעד מדגיש שאין חובה להבין למה המציאות רוצה משהו, מה שחשוב הוא להחליט אם אתה הולך עם רצון המציאות או מתנגד לה. האם אפשרי לרצות ולא ... נעלם כאשר יש רצון אחד וברור. איך להיות גם בשליטה וגם באובדן שליטה בו זמנית? בסיום ההרצאה, אליעד מדגיש את החשיבות של להיות גם וגם: גם במצב של שליטה מוחלטת וגם במצב של אובדן שליטה מוחלט. הוא מסביר שלהיות אלוהים זה להיות גם בשליטה מוחלטת על הרצונות שלך וגם באובדן שליטה מוחלט שבו אתה מקבל את המציאות ללא כל התנגדות. במצב כזה האדם יכול לבחור כל רגע באיזו תודעה להיות: בשליטה מוחלטת או בקבלה מוחלטת של המציאות. איך להפסיק לסבול? ליהנות מהסבל רצון המציאות להזדהות ...

... וגם, בו זמנית, מצא את ההבדלים, לדעת שום דבר, החושים, השכל האנושי, מחוץ לשכל האנושי, באופן מוחלט, יחסי או מוחלט, דבר והיפוכו האם אפשר להבין את המציאות בצורה מוחלטת ולמה זה משנה? השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה בהרצאה היא: האם קיים הבדל אמיתי בין מצבים שנראים לנו כהפכים מוחלטים, או שמא ההבדל קיים רק בהגדרה ובשם שאנחנו מעניקים להם? הוא נותן את הדוגמה של הבנת המציאות המוחלטת מול אי - הבנת המציאות המוחלטת. לכאורה מדובר בשני מצבים מנוגדים, אבל בפועל, כאשר מנתחים אותם עד הסוף, מגלים שאין ביניהם שום הבדל ממשי. אדם שמבין את המציאות באופן מוחלט אינו שואל שאלות, בדיוק כמו אדם שאינו מבין דבר. שניהם נמצאים במצב של שתיקה פנימית וחוסר שאלות. השאלה המתבקשת כאן היא: אם שני המצבים הללו זהים ... אתה נמצא בנקודה האמצעית שבה אתה בעצמך לא מבין ולא יודע אם אתה מבין או לא, אתה רואה הבדל בין אדם מבין לאדם שאינו מבין. אך אם היית נמצא באחד מהקצוות באופן מוחלט, לא היית רואה הבדל כזה. האם יש הבדל בין אמונה מוחלטת לידיעה מוחלטת? אליעד כהן ממשיך לבחון את ההבדלים לכאורה בין מצבים נוספים, למשל: בין אמונה מוחלטת לידיעה מוחלטת. לכאורה, יש הבדל גדול בין שני המצבים האלה - כשאתה יודע משהו באופן מוחלט, אתה לא צריך להאמין בו, וכשאתה מאמין באופן מוחלט, אתה לא צריך לדעת. אך כאן שוב מתגלה אותו פרדוקס: כשאתה מגיע להבנה מוחלטת, גם אם זו אמונה וגם אם זו ידיעה, אין לך עוד צורך בשום דבר חיצוני ואין לך שאלות נוספות. לכן, באופן אבסולוטי, אין שום הבדל ביניהם. אך מדוע בכל ... באמת, דרך כל ההיבטים, נגלה בסופו של דבר שאין שום הבדל בין המושגים. איך לדעת אם שני דברים הם באמת שונים? אליעד מציע לחקור את הדברים ברמה הכי בסיסית: לפני שמחליטים אם שני דברים דומים או שונים, צריך להגדיר באופן ברור מהו יש ומהו אין. הוא נותן דוגמה של שני כיסאות שנראים דומים לחלוטין - מצד אחד אפשר לומר שהם אותו דבר כי הם בעלי אותם מאפיינים, אך מצד שני אפשר לומר שהם שונים, כי הרי מדובר בשני כיסאות פיזיים נפרדים. השאלה היא: לפי מה אתה מחליט אם משהו קיים או לא קיים? לפי החושים או לפי השכל? החושים יכולים להראות לך דברים בצורה אחת, אך השכל יכול להחליט לפרש אותם אחרת. לדוגמה, אם אתה רואה שני עצמים באותו מקום ובאותו זמן, השכל שלך יחליט באופן אוטומטי שמדובר בעצם אחד בלבד, כי אחרת הדבר לא מסתדר מבחינה לוגית. אליעד מדגיש שהשכל תמיד יהיה זה שמחליט איך להתייחס למה שהחושים אומרים. האם השכל יכול לדעת משהו באופן מוחלט? נקודה נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שהשכל האנושי לעולם לא יכול להיות בטוח בשום דבר באופן מוחלט, מכיוון שהמנגנון שלו עצמו הוא יחסי ומוגבל. כל מה שהשכל יכול לדעת, בסופו של דבר, הוא רק משהו באופן יחסי. אפילו אם נדמה לנו שאנחנו יודעים משהו ... לא של המציאות, לא של שום דבר אחר. במקום הזה אין גם אמונה ואין ספק, כי אין בכלל שום הגדרה. הוא לא אומר שבמקום הזה אדם בהכרח שותק, אלא שאדם שהגיע להבנה המוחלטת הזאת פועל או לא פועל לא מתוך החלטה, אלא מתוך ספונטניות מוחלטת שאינה קשורה כלל להכרה הרגילה. כיצד אפשר לחוות שני הפכים בו זמנית? אליעד מדגיש שאם אדם ילך עד הקצה של כל דבר, הוא יגיע למצב שבו התודעה שלו יכולה לחשוב שני הפכים מוחלטים באותו רגע ובאותה נקודה. זו תודעה חדשה, שחושבת גם דבר וגם את ההיפוך שלו באותה עת. האדם הרגיל לא יכול לעשות זאת, כי תודעתו מוגבלת לחשיבה לינארית של או - או. לכן הדרך להגיע לכך היא על ידי הליכה מוחלטת לאמת - לבדוק כל דבר ולא להסתפק בתשובות חלקיות. בסופו של התהליך, כאשר האדם מגיע להבנה אמיתית של המוחלט, התודעה שלו משתחררת לגמרי מההגבלות של השכל והחושים, ואז הוא יכול לראות את הדברים מנקודת מבט מוחלטת שבה אין סתירה בין דבר להיפוכו. האם הבנה מוחלטת מבטלת פעולה בעולם? לסיום, אליעד מבהיר שאדם שהגיע להבנה מו

... פעמים הוא לא רואה את כל התמונה המלאה, בגלל ניגוד אינטרסים שלו, עם חלקים שונים בתמונה המלאה. ומי שיצליח לפתח חשיבה נייטרלית, ממילא הוא יוכל לראות תמיד את כל המידע, ולקבל החלטות נכונות יותר וכולי. אבל המחשבה שאומרת, שמי שהוא נייטרלי, הוא יכול להחליט החלטות נכונות יותר, היא עצמה מחשבה שגויה. או במילים אחרות, דעה שאומרת, שחשיבה נייטרלית, יכולה לעזור לאדם בחיים, להרגיש יותר טוב, היא מחשבה שגויה. ולמה? כי יש שני סוגים של נייטרליות. ויש נייטרליות יחסית ויש נייטרליות מוחלטת. ונייטרליות יחסית, פירושה שאין לאדם הרבה אינטרסים אישיים ושאין לאדם הרבה דעות קדומות. אבל בהכרח שיש לאדם אינטרסים אישיים ודעות קדומות כלשהן. כגון לדוגמה שופט ... בצורה נייטרלית. אבל הוא לעולם לא יכול להיות נייטרלי לגמרי. כי הוא עדיין כפוף לדעה הקדומה שלו, שהיא בעצם החוקים, שלפיהם הוא שופט את האדם. ומי שהוא יהיה בנייטרליות מוחלטת, ממילא לא תהיה לו שום דעה עצמאית כלשהי, ושום העדפה כלשהי, לגבי כל נושא שהוא בעולם. כי מקום נייטרלי לגמרי, הוא מקום שאין בו שום דעה קדומה כלשהי. וכל מה שהאדם יודע באשר הוא, זה הכל אמונות והנחות יסוד. כי הנחת היסוד הגדולה ביותר, היא, שהשכל צודק שהחושים צודקים וכולי. וזו כמובן אמת יחסית. אך מבחינה מוחלטת, השכל של האדם, והחושים של האדם, הם רק אמונה בלבד. כי אין שום הוכחה מוחלטת, לכך שהם נכונים. כך שמנקודת מבט כלשהי, כל מה שהאדם בטוח בו, הוא בעצם דעה מוקדמת, והנחת יסוד, שעליה מתבסס האדם. וכמו כן, בנקודת מבט נייטרלית לגמרי, אין שום ... מדבר כלשהו, לשם כך האדם צריך להיות עם אינטרס אישי כלשהו. וכאשר יש לאדם אינטרס אישי כלשהו, ממילא הוא כבר לא נייטרלי ב 100%. ואפשר לומר, שהתועלת של מי שהוא בנייטרליות מוחלטת, הוא זה שאין לו שום אינטרס אישי. אבל מצד שני כשאין שום אינטרס אישי, גם אין ממש שום תועלת. ובסיכומו של דבר, האדם יכול להיות נייטרלי לגמרי. אבל, כאשר האדם יהיה ... של הטוב והרע שיש בעולם. כי בלי אינטרס, אין טוב ורע, ואין רגשות, ואין רצונות וכולי. וכדי להשתתף במשחק החיים, לשם כך צריך אינטרס אישי, שנובע מחשיבה לא נייטרלית באופן מוחלט וכולי כנל. ...