... עם הפחד מדחייה על ידי הפצה רוחנית? אליעד ממליץ לתרגל הפצה רוחנית באופן מעשי ויומיומי. הוא ממליץ להפוך את הפעולה לעניין שבשגרה, למשל להחליט שכל יום תשתף לפחות שלושה אנשים ...

שקר ואמת, הכי טוב לשקר, חוסר מוטיבציה, לרחם על השקר, להתאכזר על האמת, למה טוב לשקר, שקר יוצר טוב, אמת יוצרת רע, איך להיות מאושר, איך לשקר לעצמך, חיסרון בכל דבר

... להצליח גדול יותר, כך גם הפחד מכישלון יהיה גדול יותר. אליעד מבהיר שאין אפשרות להפריד בין השניים. אדם שרוצה הצלחה מוחלטת, יפחד באופן אוטומטי מכישלון מוחלט. הוא נותן דוגמה פרקטית: אם האדם לא יחשוב שיש השלכות קשות לכישלון, הוא לא יפחד. מצד שני, הוא גם לא יהיה מאוד מאושר מהצלחה, כי המשמעות של ההצלחה נגזרת מהפחד ומההשלכות של ... אלא להפחית אותו לרמה שאפשר להתמודד איתו. אם האדם לא מסוגל להוריד את הרצון להצליח או לא מוכן לקבל את עצמו באופן מוחלט, הוא צריך להבין שזה המחיר שהוא משלם כדי להמשיך לרצות ולהצליח. זו הבחירה שלו, והוא צריך לקבל את זה שהפחד הוא חלק בלתי נפרד מהרצון. איך דימוי חברתי משפיע על הפחד? אליעד ... לדעות של אנשים אחרים. הוא נותן משימה מעשית נוספת: לרשום עשרה דברים שהאדם עושה מתוך חשש ממה אחרים יחשבו עליו, ואז להחליט באופן מודע לוותר על לפחות חצי מהם. זה יפחית בצורה משמעותית את עוצמת הלחץ והפחד מהשפלה חברתית. האם אפשר להיפטר לגמרי מפחד קהל? אליעד טוען שאין פתרון מושלם. תמיד יש בחירה: אם רוצים להיות חופשיים מפחד קהל באופן מוחלט, צריך לוותר על הרצון להרשים ולהצליח חברתית. מצד שני, אם רוצים לשמור על הרצון הזה, צריך לקבל שהפחד יהיה שם תמיד, במידה כזו או אחרת. הכל עניין של איזון ופרופורציה, וההחלטה מה עדיף היא של האדם עצמו. בסיכום, פחד קהל נובע מהזדהות האדם עם ביקורת חברתית, ומתחזק מעוצמת הרצון להצליח. הדרך להפחית אותו היא ללמוד לקבל את עצמך ללא תנאים, להפחית ...

... הבדל בין אמת ושקר? לפי אליעד, אדם צריך להגיע להבנה שכלית גבוהה שתאפשר לו לראות שאין הבדל מוחלט בין מחשבה אמיתית למחשבה שקרית. במצב זה, המחשבות והמעשים ייראו שווים בערכם ובחשיבותם, ... שונים של תפיסות ודעות, מבלי להתקבע על אחת מהן. ככל שהאדם רואה יותר את האחדות ואת ההיעדר המוחלט של ההבדלים, כך הוא פחות יחוש את השקר הפנימי. למה הכוונה באמירה אין הבדל בין כוח ... עצמו: למה אני חושב שזה רע? האם זה באמת רע? כך הוא יגיע לתובנה שאין באמת לכלוך. מהי האמת המוחלטת מול האמת היחסית? אליעד מדגיש שיש שני סוגים של אמת: יחסית ומוחלטת. האמת היחסית היא מה שאנו חווים בחיי היום - יום - טוב ורע, אמת ושקר. אך האמת המוחלטת היא הבנה שאין באמת הבדל בין כל האפשרויות, וכל מה שנראה לנו כאמיתי או כשקרי הוא בסך הכל צורה שונה של אותה מהות אחת. כדי להגיע לחוויית האמת המוחלטת, האדם צריך לשחרר את ההבחנות שלו בין מצבים שונים, ולראות שכולם בסופו של דבר חלק ... של אלוהים, כדי להראות שגם הוא, כביכול, לא יכול לממש את כל הפוטנציאל שלו בבת אחת. אלוהים צריך להחליט האם ליצור או לא ליצור דבר מסוים (כמו פיל בחדר), וברגע שהוא מחליט דבר אחד, הוא בהכרח נמנע מלממש אפשרויות אחרות. מכאן שגם אלוהים יכול לחוש שהוא לא מבטא את הפוטנציאל שלו במלואו. אולם לפי האמת המוחלטת, כל האפשרויות קיימות באותה מידה, ואין באמת דבר שלא התממש, כי הכל קיים תמיד ... אליעד מציע גישה מעשית ופרקטית לסנכרון בין השכל, הרגש והמעשה: על האדם לבדוק בכנות פנימית מוחלטת את כל מחשבותיו ורגשותיו, ולהבין שכל המחשבות לגיטימיות באותה המידה. ככל שהוא מבין ...

... למוחלט באמצעות היחסי, אמת מוחלטת, אמת יחסית, חיפוש האמת, חיפוש עצמי, חקירה עצמית, התבוננות פנימית, התבוננות עמוקה, התבוננות נפשית, מוחלטות, יחסיות האם אפשר להגיע לאמת מוחלטת באמצעות חקירה יחסית? כדי להבין לעומק כיצד אפשר להגיע לאמת מוחלטת מתוך האמת היחסית, אליעד כהן מסביר שעלינו קודם כל להבין את ההבדל בין אמת מוחלטת לאמת יחסית. אמת יחסית היא כל תשובה או מסקנה שהגענו אליה במסגרת החשיבה, והיא איננה מחויבת אלא תלויה בהנחות ... שונות. לעומתה, האמת המוחלטת היא האמת שאין אפשרות לערער עליה, האמת המחויבת שאינה תלויה בשום דבר. אליעד מסביר כי כאשר אדם מתחיל לחקור נושא ... הוא מגיע תהיה יחסית ולא מוחלטת. למשל, אם אדם חוקר את סיבת הסבל ומגיע למסקנה שהסבל נגרם בגלל רצון או הבדל בין טוב לרע - אלו עדיין יהיו ... לחייב אותן כנכונות במובן מוחלט. מהי הדילמה שעולה בחיפוש האמת המוחלטת? אליעד מציין כי עולה דילמה משמעותית: אדם המחפש את האמת המוחלטת עלול להרגיש שהוא לעולם לא יוכל להשיג אותה דרך השכל, מפני שהשכל עצמו הוא כלי מוגבל שמספק תמיד רק מסקנות ... פעם שהוא מנסה להגיע לתשובה מוחלטת, הוא נתקל במחסומים של יחסייות, ואינו מצליח לחייב תשובה כלשהי באופן מוחלט. כאן אליעד מעלה שאלה נוספת: האם בכלל יש טעם לחקור את האמת היחסית אם המטרה שלנו היא להשיג את האמת המוחלטת? הוא מדגיש כי יש אנשים שחושבים שזו שאלה פרקטית, אך למעשה זו שאלה פילוסופית מהותית. הוא מדגים כי שאלה פרקטית ... חקירה יחסית תביא אותי לאמת מוחלטת?, שהיא עמוקה יותר ולא פשוטה לפתרון בעזרת כלים פרקטיים רגילים. מדוע האדם מתקשה להגיע לאמת מוחלטת? הסיבה העיקרית שאדם מתקשה להגיע לאמת מוחלטת דרך החקירה השכלית היא שבסופו של כל תהליך שכלי מגיעים לתשובות יחסיות בלבד. כל תשובה שכלית, לפי אליעד, ניתן ... לעולם לא יוכל לספק תשובה מוחלטת, אלא רק להראות שמה שהוא מצא עד כה הוא יחסי. אליעד מסביר כי האדם לא יכול להיות בטוח שהחקירה השכלית תוביל אותו בסופו של דבר לתשובה המוחלטת, בדיוק כפי שאדם לא יכול להיות בטוח שאם הוא יסתכל על שולחן במשך זמן ארוך מאוד, בסופו של דבר משהו ישתנה בו. ... האידיאלי כדי להגיע לאמת המוחלטת. מה הפתרון שמציע אליעד כהן לקושי זה? אליעד מציע פתרון מעניין מאוד: הדרך היחידה להשיג אמת מוחלטת היא להגיע לוודאות מוחלטת שהאדם אינו יכול להשיג אמת מוחלטת באמצעות חקירה שכלית יחסית. כלומר, עצם ההבנה והוודאות שהחקירה היחסית לא יכולה להביא את האדם לתשובה מוחלטת, היא בעצמה אמת מוחלטת. הוא מסביר שכאשר האדם מגיע להבנה זו בוודאות מוחלטת - הוא כבר השיג את המוחלט, מפני שהוא יודע באופן מוחלט את מגבלות השכל ואת מגבלות החקירה היחסית. אליעד מתאר מצב שבו האדם צריך להיות משוכנע לחלוטין וללא ספק בכך שהוא לא יכול להגיע למוחלט דרך השכל, ואז להפסיק לנסות למצוא את המוחלט בצורה שכלית. במילים אחרות, כאשר האדם באמת מבין שהחקירה השכלית לעולם לא תוביל אותו למו

התאבדות, למה לא להתאבד, למה אנשים מתאבדים, התאבדות רוחנית, איך להתאבד, איך לא להתאבד, התאבדויות, קדושת החיים, לשמור על הבריאות, הארה רוחנית, חיים ומוות, ההתאבדות של אלוהים

... לתחושה הרעה הזו יש קשר ישיר לגאווה, שכן אם יש לנו גאווה, אנו מאמינים שלא ראוי שיקרו דברים נגד רצוננו. לעומת זאת, מי שיש לו ענווה מוחלטת ואינו רואה עצמו כמשהו בעל חשיבות כלל, לא ירגיש סבל, כי הוא לא מתנגד למציאות. מה הקשר בין תפיסת העצמי לבין הסבל? אליעד מסביר שאם הייתה לאדם גאווה מוחלטת (100%) והוא היה חושב שהוא אלוהים, הכל היה מתרחש בהתאם לרצונו, ולכן לא היה יכול לחוות שום סבל. מנגד, אם הייתה לו ענווה מוחלטת (100%) והוא היה מרגיש שהוא כלום, אזי לא היה לו שום רצון מנוגד למציאות, ולכן גם במקרה כזה לא היה יכול לחוות סבל. הבעיה מתחילה כאשר ... כזה, האדם סובל בכל פעם שמשהו מתרחש נגד רצונו. כיצד הגדרת העצמי משפיעה על תחושות האדם? אליעד מציג שני מצבי קיצון שמובילים לשלווה מוחלטת: מצב של גאווה מוחלטת - האדם מאמין שהוא הכל, ולכן כל מה שקורה מתאים לרצונו והוא מאושר תמיד. מצב של ענווה מוחלטת - האדם מאמין שהוא כלום, ולכן אין לו רצון שמתנגד למציאות והוא מאושר תמיד. אך כאשר האדם אומר לעצמו אני משהו, אבל לא הכל ולא כלום, ... לסבל. איך להתמודד עם עלבון ופגיעה בגאווה? אליעד מדגים את הנושא באמצעות דוגמה של אדם שיורקים עליו. אם האדם חושב שהוא הכל (גאווה מוחלטת), אז הוא ירגיש שהמצב תמיד בשליטתו, ולכן לא יחווה סבל או עלבון. לעומת זאת, אם הוא חושב שהוא כלום (ענווה מוחלטת), גם אז הוא לא ייפגע, כי אין לו אגו שיפגע. הבעיה מופיעה כאשר האדם אומר לעצמו לא מתאים לי שירקו עליי, כלומר, הוא לא מקבל את המציאות. זה קורה כאשר האדם לא החליט אם הוא הכל או כלום. כיצד גאווה חלקית יוצרת סבל? אליעד מבהיר כי הגאווה עצמה אינה הבעיה, וגם הענווה עצמה אינה הבעיה. הבעיה האמיתית ... ולא הכי חשוב או לגמרי לא חשוב, נוצרת התנגדות מתמדת בין הרצון לבין המציאות. התנגדות זו היא שורש הסבל. לפיכך, כדי להימנע מסבל, האדם צריך להחליט: או שהוא מקבל את המציאות לגמרי (אני כלום) או שהוא מרגיש שליטה מלאה עליה (אני הכול). למה קשה לאדם להיות כלום באמת? אליעד מציין קושי נוסף והוא שאפילו כשאדם אומר שהוא כלום, עצם האמירה שהוא כלום כבר הופכת אותו למשהו. כלומר, אדם שמחליט שהוא כלום באמת, לא ירגיש צורך להגדיר את עצמו בשום דרך. עצם ההגדרה מצביעה על כך שעדיין יש לאדם תפיסה עצמית מסוימת. מהי הדרך לפתרון הסבל על פי אליעד כהן? הפתרון שאליעד מציע הוא להחליט בצורה ברורה בין שתי אפשרויות: או לקבל את המציאות במלואה, ללא שום התנגדות, מה שמוביל לאושר ללא תנאי (ענווה מוחלטת). או לחוות שליטה מוחלטת במציאות ולראות בה כל מה שקורה כרצון אישי, שגם מוביל לאושר ללא תנאי (גאווה מוחלטת). הבעיה נותרת רק במצב שבו האדם אינו בוחר בצורה חד - משמעית, ונשאר בתפיסת ביניים. איך להיפטר מגאווה? למה גאווה יוצרת סבל? איך ...

... בשכל יכול להיות מניפולטיבי, ולכן אין לסמוך עליו באופן מוחלט להוכחת אמיתות קיומיות. האם ניתן להאמין באלוהים בלי שלימדו אותך על קיומו? אחד המשתתפים העלה שאלה לגבי האפשרות להאמין באלוהים ללא ... הטבע במונחים פיזיקליים ומתמטיים, אך לא יכול לתת הסבר מוחלט מדוע חוקי הטבע פועלים דווקא בצורה הזו ולא אחרת. בנקודה זו הוא הסביר שהמדענים עצמם מסכימים שחוקי הפיזיקה נוצרו לאחר המפץ הגדול, ... מה שאחרים עשו לפניו. לדעתו, אדם חייב לחשוב באופן עצמאי, להחליט בעצמו, ולפעול לפי ההיגיון והצרכים שלו ולא לפי המסורת בלבד. אליעד סיכם את המפגש בכך שהמטרה העיקרית הייתה לעורר חשיבה עצמאית ...

פנטזיות בריחה, לטוס להודו, רוצה להיות שם, להחליף מקום עבודה, להתפטר מהעבודה, האם יש בעיה, אולי אין בעיה, שחרור רגשי, להפסיק לסבול, איך להיות מאושר, אושר בחיים, פתרון בעיות, להתאבד, להתמודד

... שכל אין דאגות, להשתיק את השכל, להפסיק להשתמש בשכל, לא להשתמש בשכל, לא לשאול שאלות, הרמוניה, לשתוק, שתיקה מוחלטת, לשאול עד הסוף, להשתמש בשכל למה עדיף לא לשאול שאלות בכלל? אחת הגישות ... התמידי אחרי היגיון וסיבות יוצר חוסר הרמוניה וסבל. האדם השואל שאלות נמצא תמיד במתח פנימי, כי הוא לא באמת מצליח להגיע לתשובות מוחלטות. אליעד נותן דוגמה לכך שכאשר בן אדם שואל את עצמו למה קורה לי משהו רע? ... תספק לה מספיק כסף, ואז כשהתברר שאין מספיק כסף, היא התחילה לשאול שאלות ולהיות מתוסכלת. אליעד מציין שבמקרה כזה, היה עליה או להחליט מראש שהיא לא שואלת בכלל ופשוט מקבלת את מה שיהיה, או לחלופין לשאול מראש ... הרלוונטיות ולוודא שהדברים ברורים לה. אליעד נותן דוגמה נוספת מתחום הזוגיות: אם אדם לא בטוח שהוא רוצה להיות עם מישהו, הוא צריך להחליט מראש - או שהוא מפסיק לגמרי לשאול שאלות ופשוט נשאר במערכת היחסים, או שהוא שואל את עצמו את כל השאלות עד הסוף כדי להיות בטוח לחלוטין בהחלטה שלו. אם הוא רק חצי שואל, כלומר, לא מברר עד הסוף, הוא עלול להישאר ... שגישה אחרת, שהיא בדיוק הפוכה לראשונה, אומרת שהאדם חייב לשאול שאלות ולחקור כל דבר עד הסוף. המטרה של חקירה זו היא להגיע להבנה מוחלטת של המציאות, ממש כפי שאלוהים מבין אותה. על פי גישה זו, אין דבר שקורה ... להפסיק לחלוטין לשאול שאלות, פשוט לקבל את המציאות כפי שהיא, בלי רצון להבין או לשנות. לשאול כל שאלה עד הסוף, עד שמגיעים להבנה מוחלטת של כל מה שקורה. במקרה זה, אין יותר ספקות ואין שאלות. אליעד מדגיש שאם ... המצבים האלה קיימת הרמוניה אמיתית עם המציאות. האם המציאות אקראית או סיבתית? בסוף ההרצאה, אליעד מסביר עוד נקודה מרכזית: על האדם להחליט האם המציאות היא אקראית או סיבתית. אם היא אקראית, אז באמת אין טעם לשאול ... ויש בה היגיון, על האדם לחקור ולשאול עד שהוא מבין את הסיבות לעומק. אליעד נותן דוגמה מתחום הכסף: אם אין לאדם כסף, הוא צריך להחליט - האם זה אקראי או שיש לכך סיבה. אם הוא מחליט שיש סיבה, עליו לברר אותה עד הסוף, ואז או שהוא יצליח לשנות את המצב, או שיבין שהמצב מחויב ולא ישאל יותר שאלות. ההרצאה מסתיימת במסר חד - משמעי: האדם חייב להחליט על אחת משתי הגישות באופן מוחלט - או שיפסיק לשאול שאלות לגמרי ויזרום עם מה שיש, או שישאל עד הסוף ויגיע לתשובות מוחלטות. כל מצב אחר רק יוביל לסבל ותסכול. למה עדיף לא לשאול שאלות? איך להשתיק את השכל? האם המציאות היא אקראית או סיבתית? איך להגיע להרמוניה מלאה? למה האדם סובל משאלות? מה יקרה אם לא אשאל שאלות? מהי הבנה מוחלטת של המציאות? ...