... ואם האדם באמת חווה, שהחיסרון עצמו, הוא שלמות בעיניו, אז למה הוא טורח למלא אותו?! כגון לדוגמה אדם רעב. שאם בעיני האדם, הרעב עצמו הוא שלמות, אז למה האדם טורח
לאכול, כדי למלא את הרצון הזה?! ואם האדם באמת היה רוצה את הרעב עצמו, הוא לא היה אוכל. ויש כאלו שיאמרו, שהם ממלאים את הרצון של הרעב, משום ... לבין לא למלא אותו. ושהכל אחד, ושאין הבדל, בין לרצות ללא לרצות וכיוב. אבל האדם מוכרח להתבונן אל תוכו פנימה עמוק, ולבדוק, מה בדיוק הוא מרגיש, כאשר הוא הולך
לאכול? האם הוא באמת מרגיש שלמות מוחלטת, מכך שהוא רעב, מעצם הרעב עצמו? כי אם כן, אז איזה כוח מניע אותו
לאכול? ונניח שאלוהים מניע את האדם
לאכול, בלי בחירה. עדיין על האדם להתבונן היטב ולראות, איזו תחושה מלווה אותו, כאשר הוא בחוויה של אכילה. האם תחושה שבה הרעב, הוא עצמו שלמות ... מתוך מקום של נפרדות וכולי. ונוסיף, כי כל זמן שהאדם מבין את השאלה הזאת עצמה, הרי שהוא לא באחדות כלל. כי מי שמודע לעצם קיומו, ולכך שהוא אוכל, ולכך שהוא רוצה
לאכול, ולכך שהוא חווה או לא חווה שלמות וכולי, הוא בעצם בחוויה של נפרדות. כי באחדות האמיתית, אין שום ידיעת אני נפרד כלל, ואז ממילא אין שום ...