... ונתייחס אליהם. והרעיון הבודהיסטי הראשון שאליו נתייחס, הוא אל תפישת החיים הבודהיסטית, שעל פיה הבודהיזם הוא הדרך לשחרור מסבל. כי עפ הבודהיזם העולם הזה הוא מלא בסבל. ושורש הסבל של האדם עפ הבודהיזם, הוא בכך שהאדם נאחז בתופעות משתנות. כי ... מבחינה רגשית בתופעה חולפת כלשהי, על ידי זה האדם סובל כאשר התופעה משתנה. ואדם מואר עפ הבודהיזם, הוא מי שהצליח להשתחרר מכל תלות רגשית כלשהי לגבי תופעה משתנה כלשהי. וניתן למצוא עמקויות כלשהן בבודהיזם, לגבי זה שגם האני של האדם הוא ... וכאן נתמקד בעניין של המחשבה שאומרת שהעולם הזה הוא סבל שנוצר על ידי היצמדות לתופעות משתנות. וההארה היא כאשר האדם משתחרר מהתלות הרגשית בתופעות המשתנות. ואם נתבונן על אנשים בודהיסטים, נראה כי כלפי חוץ לפחות חלקם נראים אנשים מאושרים ... הבודהה הזה הוא אדם מואר ומאושר באמת. ואז האדם גם הוא מנסה ללמוד את שיטת הבודהה ואת הבודהיזם. והאדם מנסה גם הוא להשתחרר מהסבל שיש בעולם. והאדם מתחיל להשתחרר מכל התלויות הרגשיות שיש לו. והאדם חושב מקווה ומאמין שבבא היום אולי גם הוא יגיע לאותה הארה מיוחלת, שבה האדם לא סובל ... אז נאמר שבודהה לא ידע ליהנות. כי כל מה שבודהה ניסה להסביר, זה שהעולם הזה מלא בסבל. ושהבודהיזם יראה לאדם את הדרך להשתחרר מהסבל, ושזאת הארה ופסגת חלומותיו של האדם שאליה רוצה להגיע האדם. וכפי שכבר ביארתי במספר מקומות, האדם לא יכול למכור ... יכול להתחייב עליו, זה לגרום לך לא לסבול כמו כולם. וכאשר האדם סובל, והוא רואה מולו בודהיסטי שדוגל בכך שהאדם צריך להשתחרר רגשית מכל מה שקיים, אז נדמה לאדם שהנה המפתח אל האושר. וכאשר האדם מתחיל לתרגל בודהיזם, והאדם מתחיל לעשות מדיטציות והתבוננות כלשהי, ומתחיל להשתחרר מהתלות הרגשית שלו בכל מיני דברים, אז האדם באמת מרגיש סוג של הארה ושל התעלות רוחנית. ונדמה לאדם שמי שהוא לא תלוי ... אצל מי ששומע את התפישה הבודהיסטית, הוא שהבודהה מגדיר את עצמו באמצעות הסבל. פירושו שהבודהה מצהיר שהוא יעזור לאדם להשתחרר מהסבל. וכפי שהבודהיזם עצמו מוגדר הדרך לשחרור מסבל. וכאשר הגדרת הבודהיזם היא כדרך שמסבירה איך לא לסבול, ממילא ניתן להבין שהדבר הטוב ביותר שאותו יכול הבודהיזם ... אמר שהוא חכם יותר מאשר המציאות שהוא חלק ממנה. ונסביר: בודהה אמר שהעולם הזה מלא בסבל, ושהוא ילמד את האדם איך להשתחרר מהסבל. וכאשר אדם אומר דבר כזה, הרי שבעצם הוא טוען שהמציאות הקיימת היא לא טובה עבורו. וכאשר מישהו מעיז לומר שהעולם ...

... הוא חלק מהמשחק. ומי שרוצה להשתחרר מהסבל באמת, עליו לדעת איך להכיל את הסבל. כי הסבל הוא חלק מהמציאות. ולהכיל את המציאות ולחיות עם ... להכיל בתוכך סבל. ומי שרוצה להשתחרר מהסבל באמת, עליו ללמוד איך להכיל בתוכו את הסבל. דהיינו, להבין את חוקי המשחק באמת, ועל ידי זה לדעת ... מפסידים. אבל הבודהה לא באמת השתחרר מהסבל. כי הוא כל הזמן ברח ממנו. כי מי שמסוגל להכיל בתוכו את הסבל, רק הוא השתחרר מהסבל. כי הסבל לא מאיים עליו. אבל הבודהה אולי לא סבל בפועל מענייני העולם, אבל הוא בהחלט לא השתחרר מהסבל בפנימיות שלו. וההוכחה הפשוטה לכך היא, שהוא דגל בכך שעל האדם לא להזדהות רגשית לתופעות משתנות ... וזה בעצם אומר שהבודהה לא השתחרר מהסבל בפנימיות שלו, אלא רק בחיצוניות שלו. כי אילו הוא היה משתחרר מהסבל באמת, הוא היה יכול כן להתאהב, להשתוקק וכיוב, ועדיין לא לסבול. אבל הסבל עדיין היה בתוך ... כדי לא לסבול. כי הוא לא באמת השתחרר מהסבל. ומי שמשתחרר מהסבל באמת, זה בא לידי ביטוי בכך שהוא חי חיים רגילים, בלי לפחד מהסבל. משום שהוא מסוגל להכיל בתוכו את הסבל. ולהשתחרר מהסבל פירושו, לדעת להפיק הנאה גם ממצב של סבל. ואת זה הבודהה לא ידע איך לעשות. בכל מקרה, השלמות ...

... גם האדם יוכל להבין את השכל של המציאות ולהיות מאושר בשלמות. והדלת של גן עדן פתוחה לרווחה. ומי שרוצה להיכנס, יכול להיכנס חופשי ללא כל הגבלה. ולא רק שהדלת של גן עדן פתוחה עבור כל מי שרוצה להיכנס, אלא שהאדם עצמו כבר נמצא בגן עדן ממש. ומאחר שהאדם לא מבין את שפת הדיבור של ...

... האדם יהיה מסוגל לחוות את הטוב שיש בכל סוגי הרגשות שיש בעולם. שאז ורק אז האדם משוחרר מהסבל. משום שאז הסבל כבר לא מפחיד את האדם. ...

... זה איך לא לסבול או איך לסבול פחות. בדיוק כמו לדוגמה דרך הבודהיזם (לפחות כפי מה שהיא נתפשת), שהיא הדרך לשחרור מהסבל. והדבר האחרון שהדרך הזאת מציעה, זה איך ליהנות מהחיים. כי הבודהה לא הציע את הדרך ...

... מכילה את כל הדעות. ובכל מקום שאליו יגיע האדם, גם שם הוא לא יחווה שלמות. כי הוא תמיד יהיה חסר את כל שאר הדברים. כי כאשר לדוגמה האדם עובד, אז הוא מרגיש את זה שהוא זקוק לחופשה . אך אם יתנו לאדם להיות רק בחופשה , אז הוא ירגיש שהעבודה חסרה לו. וכאשר לדוגמה האדם רווק, אז הזוגיות חסרה לו. וכאשר האדם נמצא בתוך זוגיות, אז הוא צריך לוותר על ...

... הוא לא היה עושה שום פעולה כלל בשום נושא בעולם. כך שכל המנהיגים הרוחניים בעולם, שכלפי חוץ נראה שכאילו הם משוחררים מכל הרצונות של העולם, ושכאילו הם שמחים ומאושרים או רגועים ושלווים וכיוב, זה הכל שקר אחד גדול. כי כל פעולה שלהם מעידה על כך שהם בעצם לא מרוצים מהמציאות. כי ...

... סוגים. והסוג הראשון הוא מציע לאדם להגיע למצב שבו האדם לא יסבול כלל (עע בודהיזם). וזה מה שנקרא אצלם הארה רוחנית, שבה האדם חווה סוג של נירוואנה ושל שחרור מכל הרצונות החומריים שלו וכיוב. ויש גם את הסוג ההפוך, שגם ...

... הרי שהאדם לא יכול לעשות שום פעולה כלל. כי כל הפעולות נובעות מכך שיש רצון אחד שהוא יותר חזק מאשר רצון אחר. שאז האדם עושה את הרצון הגדול יותר שלו. שזאת הבחירה החופשית , שבה האדם בוחר את הרצון החזק יותר שלו. אבל בנקודת שורש הרצון, ששם נמצאים כל הרצונות בו זמנית, שם אין שום בחירה חופשית כלל. כי שם אי אפשר לבחור בין שום דבר לשום דבר, מאחר שכל הרצונות שם הם בעלי אותו כוח ממש. ושם בנקודת ...

... לו. ומי שיתבונן היטב על עצמו בעין אמיתית, הוא יראה מיד כי הרצון שלו הוא לא בשליטתו. ולא נכנס כאן לאם יש לאדם בחירה חופשית או לא לגבי לעשות או לא לעשות את מה שהוא רוצה, אבל כן נאמר בצורה ברורה, שכל אחד יכול להתבונן פנימה אל תוך עצמו, ולראות שלא ... לא יכול לבחור. וממילא את הרצון העצמי עצמו, את זה האדם לא בחר ולא בוחר. ואם עוד יעמיק האדם, הוא יראה כי אין לאדם בחירה חופשית לגבי זה שיש לו בחירה חופשית. זא האדם לא בוחר האם תהיה לו אפשרות בחירה חופשית או לא. ואם היה לאדם שכל, היה עליו לבחור אחת משתי אפשרויות. אפשרות אחת היא להיות חסר בחירה בכלל. ואפשרות שנייה שהפוכה לה, היא להיות בעל בחירה בלתי מוגבלת. כי מי שיתעמק יראה, כי הסבל של האדם נוצר, לא בגלל שיש או שאין לו בחירה חופשית על כל מה שקורה לו, אלא בגלל שיש לאדם בחירה חופשית חלקית על מה שקורה לו. כי אם האדם היה יכול לבחור את הכל, הרי שתמיד כל מה שקורה לו היה כרצונו (וגם בזה יש עמקות, שתתבאר במקום ... אז הוא פשוט שותק ומקבל את המציאות כפי מה שהיא. ואז ממילא גם הסבל והרע היה שותק גם הוא. אבל מאחר שיש לאדם בחירה חופשית, על ידי זה האדם מרגיש שיש לו את היכולת לשנות את המציאות. כי הבחירה החופשית פירושה שהאדם הוא זה שבוחר מה יהיה במציאות שלו. ואז הבחירה החופשית שיש לאדם, גורמת לאדם כל הזמן לחשוב שאולי הוא יכול לשנות את המציאות. ועל ידי זה נוצר הסבל של האדם. כי כאשר קורה לאדם איזה ... הוא יכול לשנות אותו, על ידי זה האדם רוצה לשנות את הדבר, ועל ידי זה האדם מרגיש רע וסובל. אבל אם לא הייתה לאדם בחירה חופשית כלל, אז ממילא האדם לא היה מעלה בדעתו לנסות לשנות את המציאות, כי הוא היה יודע שהדבר לא אפשרי, ואז ממילא האדם לא היה סובל. ... בשלום עם המציאות ולא היה סובל (ויתבאר עוד במקום אחר). וזה בעצם אומר, שאם יש לאדם שכל, עליו לרצות לשנות את טווח הבחירה החופשית שלו. דהיינו, על האדם לשאוף להגיע למצב שבו תהיה לו בחירה חופשית מלאה על כל המציאות כולה, או שלחילופין לא תהיה לו בחירה חופשית כלל. כי בכל אחת מהאפשרויות האלו אין שום רע (ויש בזה עוד מקום להעמיק). ומי שיתבונן היטב יראה, כי כל הסבל של האדם נוצר בעקבות ... דרך ללכת, הדבר הזה פשוט הורג את האדם בתוכו. וכל הספקות שיש לאדם, וכל הקושי של האדם לקבל החלטות, הוא תוצאה של הבחירה החופשית שיש לאדם. ואם לא הייתה לאדם בחירה חופשית, הוא פשוט היה זורם עם המציאות, ובכל מקרה לא היה סובל ממנה. וכאשר האדם מתבונן אל תוך עצמו, הוא רואה שהוא לא יכול לבחור האם להיות או לא להיות בעל בחירה. כי האדם לא יכול לבחור להפסיק את יכולת הבחירה החופשית של עצמו ואת הרצון העצמי של עצמו. ועל האדם פשוט לנסות לגרום לעצמו להפסיק להיות בעל בחירה חופשית, דהיינו, לנסות פשוט לקבל את המציאות תמיד, בלי לרצות לשנות אותה. וכאשר האדם ינסה לעשות את זה, האדם יראה שאין לו בחירה חופשית על הרצון העצמי שלו. והאדם לא בוחר האם לרצות או לא לרצות. אלא הרצון של האדם קיים כעובדה קיימת. ואין לאדם בחירה חופשית על זה שיש לו בחירה חופשית. זא האדם לא יכול לבחור להעלים לעצמו את הבחירה החופשית ואת הרצון עצמי. ומאחר שהרצון של האדם הוא שורש הסבל של האדם, כי בלי רצון אי אפשר לסבול, ממילא זה אומר שכל זמן שיש לאדם רצון ... העצמי הוא שורש הבעיות של האדם, ממילא אפשר לומר כי גן עדן הוא מצב תודעתי שבו אין לאדם רצון עצמי כלל, ללא שום בחירה חופשית כלל (כי כאשר אין רצון עצמי, גם לא שייך בחירה חופשית. וגם בזה נעמיק במקום אחר). ...