אני הוא זה, ניסרגדתה, I AM THAT, פילוסופיה מזרחית, הוויה, קיום, להיות כלום, רק להיות, הארה, החיסרון הראשון, הרע הגדול ביותר... להגיע למצב של רק להיות קיים, רק לחוות את עצם הקיום ללא הזדהות עם דבר. בהתחלה, התחושה הזו נחוויית כשחרור גדול, מכיוון שהאדם משתחרר מהרבה הגדרות שמייצרות סבל. אבל בסופו של דבר, אם הולכים עד הסוף ומגיעים למצב שבו האדם חווה רק את ... הראשון. אליעד מדגים זאת בכך שאדם שחי חיים מלאים הגדרות ופתאום מצמצם אותן וחווה רק את הקיום, מרגיש תחילה שחרור רב. אך אם יתמיד בכך, הוא ירגיש רע אף יותר, מפני שחוויית הקיום הטהורה חושפת אותו לחיסרון אינסופי. האדם ... האם באמת אפשר להגיע לאחדות מוחלטת בלי סבל? אליעד טוען שתורות רוחניות שונות מעולם לא הגיעו באמת לאחדות מוחלטת ולשחרור אמיתי, משום שהן תמיד השאירו מאחוריהן אני כלשהו - הצופה או המתבונן. כל עוד קיים אני, קיים חיסרון וקיימת נפרדות. אחדות אמיתית, לטענתו, אפשרית רק כאשר האדם משתחרר לחלוטין מתחושת האני, וכאשר הוא נעלם לגמרי - אז לא נותר מי שיסבול. כיצד באמת ניתן להשתחרר מתחושת האני? אליעד מציע דרך מעשית לשחרור מהסבל ומהחיסרון, באמצעות התבוננות פנימית עמוקה ויסודית בכל רגע נתון. הדרך היא לבדוק כל מחשבה, כל רצון וכל תחושה, ... חושב על עצמך הוא רק אפשרי ולא מחויב. כשאתה מבין שאפילו תחושת האני קיים שלך היא רק אפשרית, אתה משתחרר מהסבל שקשור אליה, וכך אתה מתקרב למצב שבו אין בכלל סבל - מצב שהוא האחדות המוחלטת. הדוגמה של הדרך ... ולכן עליו לחזור וללכת בדרך הארוכה והנכונה. זו מטאפורה לכך שתורות רוחניות שונות מציעות דרכים קצרות שלכאורה מובילות מהר לשחרור, אך בסוף האדם מגלה שהוא נתקע בחומה (כלומר, נתקע עם תחושת אני שעוד לא השתחרר ממנה באמת). הדרך הנכונה היא אמנם ארוכה וקשה, אך מובילה לאחדות אמיתית. איך ליישם את ההתבוננות בחיי היום יום? ... מתוך מודעות מדויקת לסיבות האמיתיות (שעמום, רעב, הרגל), הוא יתחיל להכיר את עצמו באמת ויגיע בהדרגה למקום שבו הוא חופשי לחלוטין מהתניות ומרצונות סתמיים. ככל שתהיה מודע יותר לסיבות האמיתיות למעשים שלך, כך תוכל להשתחרר מתחושת הקיום ולהגיע לשחרור אמיתי. לסיכום - מהו השורש האמיתי של הסבל? אליעד מבהיר שהשורש האמיתי של הסבל הוא עצם חוויית הקיום הנפרדת. כל עוד האדם אומר אני קיים, יש חיסרון, ולכן הדרך לשחרור מוחלט מהסבל היא לחזור למצב הראשוני, שבו אין אפילו תחושה של אני. זהו המצב היחיד שבו האדם באמת משתחרר מהסבל, כי אין מי שיסבול ואין מי שיחווה חיסרון. I AM THAT ניסרגדתה מהו החיסרון הראשון? איך להגיע לאחדות אמיתית? האם תחושת הקיום היא סבל? להיות קיים או להיות כלום? איך להשתחרר מתחושת האני? מהי הדרך הנכונה להארה?