... האלו שנדמות לאדם כשאלות קשות, שם, הן לא קיימות כלל. והעניין הוא, כי יש הבדל מהותי בין השכל האנושי הרגיל, לבין שורש השכל של האדם. ויש משהו מסוים, שהוא זה שמגדיר ומגביל ויוצר את ההבדל בין השכל של האדם, ... השאלות האלו לא קיימות כלל. וכאן ניתן עוד עצה איך להשיג את השכל הזה, והיא על ידי זה שהאדם מרגיל את עצמו להיות כמה שיותר פשוט ולא לסבך שום דבר פשוט כשאין צורך. כי טבע האדם הוא לסבך דברים ... האדם לנסות לחפש תמיד את הפתרון הפשוט ביותר. כגון כאשר יש לאדם איזו בעיה ויש כמה פתרונות, על האדם להרגיל את עצמו לחפש ולמצוא את הפתרון הפשוט ביותר. ועל ידי זה שהאדם מרגיל את עצמו לחשוב בצורה פשוטה וישרה עפ האמת, בלי לסבך דברים פשוטים, על ידי זה לבסוף האדם קולט את ...

... שאלה כלל. וכדי שהאדם יוכל שם לשאול איזו שאלה, לשם כך על האדם להשתגע ממש, ולחשוב עפ צורת המחשבה הרגילה של בני האדם, שאז ורק אז האדם יכול לשאול שאלות ולתת תשובות. ובהחלט יש דבר טוב בלשאול שאלות ובלמצוא ... את השכל הגדול ביותר, שבשכל הזה אין שום שאלה כלל, אף על פי כן, גם הוא בוחר להשתמש בשכל הרגיל, ולשאול שאלות ולתת תשובות. אבל אצל החכם האמיתי, אצלו יש לו את שני השכלים. כי יש שני סוגים של שכל. ובשכל הרגיל של בני האדם, יש גם שאלות וגם תשובות. והחכם האמיתי הוא יש לו גם שכל נוסף, שמנקודת המבט של ... ביותר, שם יש את שלמות האחדות. ובאחדות אין שום ספקות ושום חששות ושום רע כלל. אבל אצל בני אדם רגילים, אצלם יש רק את השכל הרגיל, שבו יש כל הזמן שאלות ותשובות. וספקות ובעיות ופתרונות. והשלמות של האדם, היא כאשר הוא משיג גם את השכל ... זה האדם מגלה ממילא את השכל שבו אין שום שאלה כלל, ואז האדם כולל את השכל הזה עם השכל הרגיל, וחי חיים טובים באמת. תוספת: ועוד נוסיף ונאמר, שמי שרוצה לדעת האם יש או אין תשובה לכל השאלות בשכל ...

... מצד האמת, חינוך ילדים גורם לילד להרגיש רע. כי אושר אמיתי הוא תחושה של חופש מוחלט ללא גבולות. ולמרות שהרגילו את האדם שעליו לחיות עפ חוקים חברתיים וכיוב, הרי שמצד האמת חופש אמיתי, הוא כאשר אין לאדם שום גבול. ... ולחיות לפי כללים חברתיים כאלו ואחרים, הרי שבעצם מבחינה כלשהי ההורה גם מאמלל את הילד שלו. כי הילד מטבעו רגיל להרגיש חופשי ושלם עם עצמו ועם כל הרצונות והמעשים שלו. וכאשר ההורה מלמד את הילד להתנהג דווקא בצורה כלשהי, הרי שבכך בעצם ההורה מרגיל את הילד לא לקבל את עצמו איך שהוא, ולא להיות מרוצה מעצמו. וכל ילד גדל עם חינוך כלשהו. כי ... כדי לנסות להבין מה הוא רוצה מעצמו, וכדי להשתחרר מכל מיני דברים שהוא עושה, רק משום שכך החברה האנושית רגילה לחשוב. כי מקטנות מלמדים את האדם להתנהג עפ כללי החברה המקובלים לפחות ברמה כלשהי. והדבר הזה מוכרח שהוא ישבש ... מהם את החופש הבסיסי שלהם לעשות כרצונם, בלי הגדרת טוב ורע. וכאשר שוללים לאדם את החופש שלו, הוא מטבעו רגיל להתנגד. ולכן הילדים מתנגדים כאשר מנסים לחנך אותם. כי ההורה נדמה לו שהוא עושה טובה גדולה לילד שלו בכך ...

... כך הוא חווה יותר פיצולים - רגשות, רצונות, והזדהויות שונות. לדוגמה, אדם יזדהה עם הראש שלו יותר מאשר עם הרגל שלו, ויהיה מוכן לוותר על הרגל, אך לא על הראש. ההזדהות מתרחבת מעבר לגוף, גם לרכוש, למשפחה ועוד. לדוגמה, אדם עובד כדי לפרנס את ילדיו ... שונות. למשל, אדם יגדיר את ראשו כאני בצורה חזקה יותר מאשר את רגלו, ולרוב הוא יהיה מוכן לוותר על הרגל לפני שיוותר על ראשו. ככל שהאני מתרחב, הוא כולל גם מעגלים חיצוניים, כמו רכוש, קרובים ומשפחה. האדם תופס את ... לכוונן את עצמך. אחרי שהאני נוצר יש ממנו פיצולים יש פיצולים של רגשות, יש פיצולים של רצונות ושל הזדהויות הרגל היא פחות אני מהראש. הרגל זה אני הראש זה אני אדם יוותר על הרגל ולא על הראש. היד של האדם זה הוא אבל שאדם אומר אני קודם כל זה התודעה שלי, אחר כך ...

... השכל של אלוהים או השכל שמעל לשכל - מושג שמייצג את התפיסה העליונה ביותר של המציאות, מעבר להבנה האנושית הרגילה. הוא מתחיל בכך שכל השכל האנושי, התפיסה הרגילה שלנו, היא רק חלק קטן מתוך שכל גדול בהרבה. האדם רגיל לחשוב באופן מאוד ברור שיש לו שתי ידיים: יד ימין ויד שמאל, ושאליעד מציע שיכול להיות שהן לא באמת ... הן לא באמת אחת כמו שכל יד היא אחת עם עצמה. המשמעות היא שהמציאות האמיתית נמצאת מעל ההפרדה האנושית הרגילה, ואילו השכל הרגיל שלנו לא יכול להכיל זאת. עוד דוגמה עמוקה שמביא אליעד היא ההסבר על זמן ומקום. הוא שואל: מה זה ... אלוהים - דבר והיפוכו כן יכולים להתקיים בו זמנית. הוא מתאר את זה כשיגעון בעיני בני האדם, כי השכל הרגיל אינו יכול להכיל זאת, אבל במציאות המוחלטת האמת מכילה גם את ההפך של עצמה. כדי להמחיש את זה, אליעד ...

... שפוי. הוא מסביר שהשכל של שניהם הוא בדיוק אותו שכל, שניהם משתמשים באותו מנגנון שכלי ובאותה עוצמה בדיוק. אדם רגיל חושב שהמשוגע טועה, אבל המשוגע חושב שהאדם הרגיל טועה. מנקודת מבט אובייקטיבית, אין הוכחה שהמשוגע פחות צודק מהאדם הרגיל. מבחינה אובייקטיבית, אי אפשר לקבוע מי צודק יותר. הדוגמה מחדדת את העובדה שהשכל, למרות היותו כלי מרכזי להבנת המציאות, ... וטוען כי האדם אינטואיטיבית חושב שהאמת היא אחת, שכן האמת נתפסת כהמציאות כפי שהיא, והשקר הוא אינסופי. לפי ההיגיון הרגיל, לא יכולה להיות יותר מאמת אחת, שכן אם יש יותר מאמת אחת, עולה השאלה איזו אמת נכונה. אבל גם ... האנושי בלבד. יתכן כי במציאות האובייקטיבית יש יותר מאמת אחת. הוא מביא את הדוגמה של מחויב המציאות, שלפי ההיגיון הרגיל חייב להיות רק אחד, כי אם יש יותר ממחויב אחד, הם לא יכולים להיות באמת מחויבים. אך מנקודת מבט ... שלמרות שלפי השכל זה לא הגיוני, בכל זאת קיימת אפשרות כזו במציאות האובייקטיבית. למשל, אם קיימים כמה אלוהים, השאלה הרגילה שהשכל יעלה היא מי ברא אותם, ואם קיימות כמה סיבות ראשונות, נשאל מה הסיבה שלהן. אך הטענה שלו היא ...

... כי אלוהים מקבל הגדרה ככלום שממנו נוצרים הזמן, המקום וכל הביטויים הרבים. אליעד מסביר שהמוח האנושי לא יכול בהיגיון הרגיל לתפוס במקביל שני הפכים, ולכן השאלה איך נהיה יש מהאין תקועה בשכל שלא מסוגל לתפוס ששני ההפכים קורים בו ... דבר והיפוכו מתקיימים בו - זמנית, אך מצד שני, אם ממשיכים לחקור עד הסוף, מגיעים לאמת שחורגת מגבולות החשיבה הרגילה. רבי נחמן, לדוגמה, רמז לכך שעבר תהליך חקירה עצמית עד שמצא את האמת ומאותה נקודה הבין מהי תכלית ההוויה. ... היא שהיא (ההוויה) תמיד קיימת ותמיד איננה, וכל ניסיון להסביר בסגנון יש / אין דורש מהאדם להכיר בכך שהשכל הרגיל מוגבל. מהי החוויה של האדם אחרי שהוא מבין את כל זה? לפי אליעד, כשהאדם מעמיק וחווה באמת את הרעיון ... אני אז קיים אני ולא אני. בסוף מה שאני רוצה לומר שזה לא משנה את חוויית החושים, הכל ממשיך כרגיל אבל החוויה נעשית אחרת מתוך הבנה. בכל מקרה מה הבנו עד עכשיו? שכול הדברים כולם, קיומם אפשרי המציאות, יכולים ... את החוויה. והחוויה הזאת היא פנימית, כי מבחינה חיצונית יש מקום ויש זמן, אבל בפנימי אין. אתה עדיין ממשיך כרגיל אך יש משהו לפני הכל שאלה: מה הערך המוסף? אליעד: תבין אם האדם לא מבין שיש בזה ערך מוסף ... אחוז ריכוז ברמת עומק מסוימת, האדם ביום יום לא מפעיל עד כדי כך את השכל שלו, הוא מתעסק בדברים רגילים, הוא לא חושב על מקום וזמן, הוא לא מתעמק בזה, לכן שלב א אומר שככול שיש לך יותר שכל, ...

... לי אחרת? אולי הפיטורים נותנים לי הזדמנות ללמוד מקצוע חדש, או לפתוח עסק עצמאי שתמיד חלמתי עליו. כאשר אדם מתרגל להסתכל בצורה הזו על חסרונות, הוא מגלה שאין חיסרון שלא ניתן להפוך ליתרון על ידי שינוי הפרשנות שלו למציאות. ... של אין ממה לפחד בלי להאמין בזה באמת. כדי להרגיש טוב באופן מוחלט, צריך להגיע לאמת מוחלטת שחורגת מהגדרות הרגילות של זמן, מקום, סיבתיות והפרדה. מה הקושי בהבנת הרעיון של יש ואין בו זמנית? כאשר מתקדמים לחקירה עמוקה מגיעים ... שבמציאות המוחלטת אין הפרדה בין יש ואין, בין לפני לאחרי, או בין אפשרות אחת לאחרת. המסע הוא לברר בשכל הרגיל עד שמגיעים למצב שבו נשברת ההנחה שהיש והאין נפרדים, ואז חווים שהדברים אחד. למה נושא הנס וההתערבות העל - ... בהדרגה למצב שבו הוא פחות סובל, כי הוא פחות נאחז בדברים. בו בזמן, הוא יכול להמשיך בחיי היומיום באופן הרגיל, אך עם מודעות רחבה יותר. מדוע חשבון נפש ושאילת שאלות מקדמת אותנו? השאלות מגרות את האדם לחפש. כל תשובה ... לו עיניים אחרות, כלומר, שכל גבוה יותר, שרואה את המציאות כמצד האחדות. מהי מסקנת השיחה לגבי סופר פוזיציה והחיים הרגילים? המסקנה הכללית היא שהסופר פוזיציה והתפיסות הקוונטיות מצביעות על כך שכל המציאות אינה כה מוצקה ומוחלטת כפי שנדמה. הזמן, ... עצמו, אז אין כאן תכלית, ולכן אתה פשוט זורם עם מה שקורה לך. למעשה נוצרה לך חוויה חדשה, ואתה תתרגל אליה ותיווצר לך חוויה חדשה אחרת. למשל ילד קטן חווה שלדומם יש תודעה, הוא חווה את המציאות בצורה אחת, ...

... את חייו, בלי להבין מי נגד מי ומהיכן הוא בא ולהיכן הוא הולך. והעבד, הוא עושה את מעשיו מתוך הרגל, גם בלי להבין אותם. ומהות העבד, היא חוסר הבנה. כי המלך צריך להבין, ולצוות על העבד לעשות את הפעולה, ... שהוא יבין מראש למה הוא רוצה לעשות אותו, ובלי שהוא ירצה מראש לעשות אותו. ומי שעושה איזה דבר מתוך הרגל, בלי להבין תוך כדי עשייה, למה באמת הוא עושה אותו, הוא עבד של הזמן. כמו דמות בסרט מצויר, שהיא רק נראית חיה, למרות שהיא באמת מתה, ואין לה שום חיות כלל. כי ברגע שהאדם חי מתוך הרגל, הוא בעצם בתוך חוויית הזמן, ואז האני שלו, הוא המשך של האני הקודם שלו מהרגע הקודם. ואז האדם מתרחק ... הוא החיים האמיתיים, שהוא האני שחושב את המציאות שלנו. ובסיכומו של דבר, מי שרוצה לחזור ולהיות אלוהים, עליו לצאת מההרגלים המעשיים והמחשבתיים שלו. ועל האדם לשנוא את ההרגל, ולאהוב את ההתחדשות ואת ההתחלות החדשות. ועל האדם לעשות התחלה חדשה בכל רגע מחדש, על ידי זה שהוא שואל ... האם באמת ברגע ובמקום הזה ממש, האם באמת נכון לעשות כך או אחרת? ובשום פנים ואופן, לא לפעול מתוך הרגל. ועל ידי ההתבוננות הזאת, ועל ידי זה שהאדם שונא את חוסר ההבנה של עצמו, ומוסר את נפשו להבין את ...

... בטוח בשום דבר, זה מבטל לו את הרצון לגמרי. אז כיצד אפשרי בכל זאת לחיות כאן בעולם שלנו בצורה רגילה? והתשובה הראשונה היא, שמי שנוח לו להמשיך לחיות כאן בעולם שלנו בצורה רגילה, שימשיך להאמין ולחיות כאן בעולם שלנו בצורה הרגילה. ומי שמואס בחוויה של נפרדות, ורוצה להגיע לחוויה של העדר רצון נפרד מוחלט, אז, ביטול ועקירת כל האמונה, תביא ... ברצון הזה. כי המלחמה החיצונית, אינה נצרכת ואינה מועילה במאומה. אבל תוך כדי זה שהאדם אוכל וחי את חייו כרגיל, תוך כדי זה האדם מוכרח לשנוא את כל האמונות שלו, דהיינו, האדם מוכרח להבין למה ומה הסיבה שבגללה הוא עושה את מעשיו כרגיל. כי ההבנה והחוויה, היא פנימית בלבד. וברמה החיצונית של העולם שלנו, הכל ממשיך להתנהל כרגיל. בניגוד לאלו שחושבים שכדי להגיע אל האושר, לשם כך צריך לשנות את המציאות החיצונית. כי לא כך הוא הדבר. ...