... רע. ואם האדם מסתכל על היתרונות של הדבר, הרי שהוא מסתכל על הדברים הטובים, וממילא הוא מרגיש טוב. אבל יש גם חיסרון מאוד גדול בחשיבה חיובית ובאדם שרגיל לחשוב חיובי. והוא, שהחשיבה החיובית, לא באמת הופכת את המציאות לחיובית, אלא היא רק מדחיקה את הרע שיש במציאות, וגורמת לו ...

... הדבר היחיד שיכול לפתור באמת את כל הבעיות. כשאדם יודע באופן מוחלט את האמת של המציאות, הוא משוחרר מכל סוג של סבל. אליעד מסביר שזו אינה ידיעה שכלית רגילה , אלא סוג של ידיעה פנימית ועמוקה יותר. מה ההבדל בין הבנה לידיעה מוחלטת? אליעד מבהיר שהבנה היא תמיד תהליך יחסי, ... מצב שבו אדם יודע משהו בצורה כל כך מוחלטת, שאין אפשרות לאבד את הידיעה הזאת. זו הידיעה שאליה אליעד שואף להגיע - ידיעה שהיא מעבר להבנה ומעבר לחשיבה רגילה . איך מגיעים לידיעה מוחלטת? אליעד מציע גישה מעשית להגיע לידיעה הזו: אדם צריך להטיל ספק בכל מה שהוא חושב, מרגיש ...

... האדם רוצה לרזות ולרדת במשקל, שככ קשה לו לעשות דיאטה ולאכול בתזונה נכונה. משום, שלאכול בתזונה נכונה, זה בעצם אומר חוויה של שיעבוד ושל חוסר חופש. וזה בעצם לקחת מלך, שרגיל לעשות כרצונו החופשי. ולצמצם ולהגביל אותו, שהוא יהיה מוכרח לעשות דווקא כך או אחרת. וזה סוג של פגיעה באגו של האדם, שהוא לא אדם חופשי לעשות כרצונו החופשי, אלא הוא ...

... דבר באמת? אליעד כהן מסביר על מצב מיוחד של לא לדעת שום דבר. לא מדובר כאן על חוסר ידע רגיל או סתם בלבול, אלא על מצב עמוק של חוסר מודעות מוחלטת. זהו מצב שבו האדם לא יודע אפילו אם הוא רוצה משהו או לא רוצה משהו, לא יודע אם טוב לו או רע לו, לא יודע שום ...

... את המאמץ. בפרט שהאדם כבר יודע מראש, שכנראה בכל מקרה, גם כאשר הוא ישיג את מה שהוא רוצה, גם אז הוא לא יהיה מרוצה. כי תמיד, כאשר האדם משיג את מה שהוא רוצה, הוא תמיד מתרגל לזה אחרי זמן כלשהו, והוא שוב פעם לא מרוצה. ולכן האדם מבין, שלא תצמח לו הרבה תועלת מכך שהוא ינסה לשנות את המציאות, ולכן הוא חווה עייפות מהמאבק שלו במציאות. ...

... נקודת מבט, שמשתמשת בשכל של האדם, בצורה לא רגילה . ולהשתמש בשכל בצורה רגילה , פירושו שהאדם מבדיל בין הדברים השונים שיש בעולם. כי ... לבין כל שאר הדברים. וזאת הסתכלות שפויה ורגילה על העולם. וההסתכלות השפויה הזאת על העולם, היא זו ...

... בלי שהוא בודק אותו מכל צדדיו, ומכל ההיבטים האפשריים שלו. ואז, ככל שהאדם הוא יותר אובייקטיבי, כך הוא מתרגל לקחת את הדברים, בצורה פחות אישית. כי פחות אכפת לו ממה שהוא חושב, ויותר אכפת לו, ממה האמת כפי מה שהיא, דהיינו, ממה שהמציאות חושבת. כי האדם מתרגל תמיד לראות, מה המציאות חושבת על כל דבר, דהיינו, מהי האמת האובייקטיבית. ואז האדם מיישר קו עם המציאות, וממילא חי איתה יותר בהרמוניה. ועוד נחדד, כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין שום ...

... יותר רצונות שונים באשר הם, כך האדם מפחד יותר, מכך שהמציאות לא תהיה כפי מה שהוא רוצה. והאדם רגיל להדחיק את הפחד שלו ואת החרדה שלו, בתת המודע ...

... שזאת האמת, או שאולי זאת רק אפשרות שזאת האמת. כי האדם רגיל לראות את הדברים בצורה סובייקטיבית. ועל האדם להתרגל להיות כמה שיותר אובייקטיבי, בכל תחום שהוא. ולהיות אובייקטיבי באמת, פירושו, שעל האדם להתרגל להיות נייטרלי, ולא לנקוט עמדה ולא לבחור צד, אלא לבוא מתוך מקום נקי לגמרי מכל הזדהות שהיא. מקום, שאין בו שיקולים אישיים של טוב או רע, אלא ...

... חשיבה, ייאוש ועצבות, אובדן תקווה, לצאת ממשבר נפשי, הרגלי חשיבה, מבוי סתום, שינוי חשיבתי ובו יתבאר מה צריך האדם לעשות, כאשר הוא חווה שהוא הגיע למבוי ... שבו האדם נאחז, שהוא זה שאחראי לכך שהאדם יגיע למשבר בחיים ושהאדם יגיע לתחושה של יאוש ועצבות, ושהאדם יהיה בדיכאון עמוק וכולי, זאת צורת החשיבה שלו. כי האדם רגיל לחשוב בצורה מסוימת כל חייו. ויש לאדם קיבעון מחשבתי והרגלי חשיבה שהוא נצמד אליהם, ולא מטיל בהם ספק. והדרך של האדם להפוך כישלון להצלחה ולצאת ממשבר וליצור ... ושינוי חשיבה פירושו, שהאדם משנה את הצורה שבה הוא חושב, על עצמו ועל העולם שסביבו. והדבר הראשון שצריך לעשות כאשר רוצים לעשות שינוי חשיבה, הוא לזהות את הרגלי החשיבה הקיימים כרגע. דהיינו, שלב ראשון, האדם צריך להתבונן אל תוכו, ולנסות לגלות, מהם הרגלי החשיבה שלו, וכיצד הוא רגיל לחשוב בצורה העמוקה ביותר, לאורך כל חייו. כי האדם משנה לפעמים את צורת החשיבה שלו. אבל אעפכ, יש בתוך האדם, כמה הרגלי חשיבה עמוקים מאוד, שהאדם ככ מאמין בהם, עד כדי כך, שנראה לו שזה מחויב המציאות, שהוא יחשוב כפי מה שהוא רגיל לחשוב. אך באמת, זה רק הרגל מחשבתי, והאדם צריך לזהות אותו, ולשנות אותו, ולתת לעצמו הזדמנות לעשות שינוי מהותי בחיים שלו. כי ... שלפיה הוא חושב. כי האדם חושב לפי חוקיות מסוימת. והאדם צריך לנסות ולגלות, את החוקיות שלפיה הוא חושב. והאדם צריך לגלות, את הקיבעון המחשבתי שלו ואת הרגלי החשיבה שלו. ואז, אחרי שהאדם מגלה מהם הרגלי החשיבה שלו, עכשיו על האדם לנסות לשנות אותם. וכיצד משנים הרגלי חשיבה? תשובה: על ידי זה שהאדם מטיל ספק בצורת החשיבה שלו. דהיינו, שהאדם שואל את עצמו, האם באמת מחויב שצורת החשיבה שלי נכונה? ואולי ההפך הוא הנכון? ואולי צריך לחשוב בצורה הפוכה לגמרי? ואולי ההרגל המחשבתי שלו, אולי הוא נכון, אבל גם חשיבה מנוגדת והפוכה, אולי גם היא נכונה באותה מידה? כי השאלות שהאדם שואל את עצמו על עצמו, הן מפרקות אצל האדם, את האמונות שלו, ואת הנחות היסוד שלו, ואת הרגלי החשיבה שלו, ואת דפוסי החשיבה שלו. והם מביאות את האדם למקום, שבו הוא רואה את כל צורות החשיבה ... לו הכי טוב. ובסיכומו של דבר, מי שרוצה לצאת מכל משבר שהוא, בפרט משבר נפשי שבו נראה לאדם שאין לו תקווה, עליו לעשות שינוי חשיבה. שפירושו, לגלות כיצד הוא רגיל לחשוב. ולבדוק, האם זו אכן צורת החשיבה המחויבת. דהיינו, האם אני מוכרח לחשוב בצורה כלשהי, או שאולי ...