הרמוניה, הרגלי חשיבה, שינוי בחיים, שינוי צורת החשיבה, שינוי מחשבתי, לשנות את צורת החשיבה, שינוי חשיבה, קיבעון מחשבתי... שאין לו. כי אצל האדם, יש בתת המודע שלו הפרדה מאוד ברורה, בין מה שישנו, לבין מה שאיננו. והאדם מבדיל כל הזמן, בין מה שיש לו, לבין מה שאין לו. לדוגמה: האדם מבדיל, בין מצב שבו, יש לו רצון שיקרה דבר כלשהו, לבין מצב שבו, אין לו רצון שיקרה דבר כלשהו. והאדם מבדיל בין מצב, שבו קורה לו דבר כלשהו, לבין מצב, שבו לא קורה לו דבר כלשהו. והאדם מבדיל, בין מצב שבו, יש לו תחושה כלשהי, לבין מצב שבו, אין לו את אותה התחושה, אלא יש לו תחושה ... בין הרצון שלו לבין המציאות? ומי שיעמיק יראה, כי ההרגל המחשבתי והקיבעון המחשבתי העמוק ביותר שיש לאדם, הוא, שהוא מבדיל בין יש לבין אין. כי האדם יודע להבדיל, בין מה שישנו, לבין מה שאיננו. וזהו ההרגל המחשבתי העמוק ביותר שנמצא אצל האדם. וההרגל המחשבתי הזה, גורם לכך, ... יתרונות שיש בו, וגם יתרונות שאין בו. דהיינו, גם חסרונות שיש בו, וגם חסרונות שאין בו. כי אם לא מבדילים בין מה שיש לבין מה שאין, אז ממילא אין הבדל בין שום דבר לבין שום דבר, ואז האדם מגיע לחשיבה נייטרלית, שבה שום דבר, הוא לא טוב יותר או ... אין לאדם בחיים, הוא לעולם לא מרוצה. משום, שמה שהאדם באמת רוצה, זה להגיע לחשיבה נייטרלית, שבה אין שום הבדל בעיניו, בין מה שיש לבין מה שאין. שאז ממילא האדם חי בהרמוניה מלאה עם המציאות. ואז, אין חוסר התאמה, בין הרצון של האדם לבין המציאות. ולא משנה כמה האדם יתאמץ לחיות בהרמוניה עם המציאות, כל זמן שהאדם מבדיל, בין מה שיש לבין מה שאין, הוא תמיד ימצא חסרונות כלשהם וגם יתרונות כלשהם, בכל דבר שהוא שיש בעולם. ... בשום דבר. כי היא נייטרלית לגמרי. ומי שרוצה להגיע להתאמה עם המציאות, גם הוא עליו להיות נייטרלי לגמרי. ולא להבדיל, בין מה שיש לו לבין מה שאין לו. וכיצד יכול האדם להביא את עצמו למצב, שבו הוא לא מבדיל בין מה שיש לבין מה שאין, עד כדי כך שהוא הופך להיות נייטרלי לגמרי? תשובה: על ידי זה שהאדם ... על ידי זה שהאדם עושה פחות הפרדות, בין דבר לבין היפוכו. דהיינו, על האדם לראות, היכן הוא חושב שיש הבדלים במציאות שלנו, בין מה שיש לבין מה שאין. כגון לדוגמה, יש לי כסף, מול אין לי כסף. יש לי כבוד, מול אין לי כבוד. יש לי בריאות, מול אין לי בריאות. וכיוב, כל דבר שהאדם מבדיל, בין יש לבין אין. ונזכיר, כי המציאות, מבחינתה, אין לה הבדל, בין אם יש לאדם כסף או אין לו כסף. ואין לה הבדל, בין אם יש לאדם בריאות או אין לו בריאות. כי היא עושה כרצונה, והיא, כפי מה שהיא, בלי להעדיף צד כזה או אחר. אבל האדם, כן מבדיל בין מה שיש לבין מה שאין. ואז יש לפעמים התאמה ויש לפעמים חוסר התאמה, בין האדם, לבין המציאות. ומי שרוצה להגיע להשתוות עם המציאות, עליו להתחיל להסתכל על הדברים גם בצורה נייטרלית. זא, זה בסדר גמור לחשוב שיש הבדל, בין יש לך אוכל לבין אין לך אוכל. אבל זה לא בסדר לחשוב, שרק יש הבדל, בין יש לך אוכל לבין אין לך אוכל. כי נכון שיש הבדל בין מה שיש לבין מה שאין, אבל לא רק יש הבדל, בין מה שיש לבין מה שאין. אלא, יש גם נקודת מבט נייטרלית לגמרי, שבה אין שום הבדל, בין שום דבר לבין שום דבר אחר. והמציאות, היא בנקודת מבט נייטרלית על הכל. (ולמה היא משתנה כל הזמן? ... שינוי בחיים שלו, ומי שרוצה להגיע למצב של הרמוניה מלאה עם המציאות, עליו לשנות את כל ההסתכלות שלו, על ההבדלים שהוא עושה, בין מה שיש לו, לבין מה שאין לו. וגם על ההבדלים שהוא עושה באופן כללי יותר, בין מה שיש במציאות, לבין מה שאין במציאות. ועל האדם להבין, שבלי שינוי מהותי ... במה שיש לו. כי בכל דבר בעולם, תמיד גם אין בו משהו כלשהו. והרעיון הוא, שעל האדם לקחת את ההבדלים שהוא עושה, בין דבר לבין היפוכו, כגון, בין יש לי בריאות, לבין אין לי בריאות. או, יש לי כסף, לבין אין לי כסף וכיוב, ועל האדם לנסות להסתכל על ההבדל הזה שהוא עושה, בין מה שיש לו לבין מה שאין לו, גם מנקודת מבט נייטרלית. שבה, זה לא משנה ...