... שהיית לפני שהפכת להיות מוגדר. איך פועל האור המקיף של הספר להיות אלוהים? אליעד מסביר שהספר מכיל רעיונות לא הגיוניים במכוון, כמו הרעיון שהאדם הוא גם בן אדם וגם אלוהים בו זמנית. שכל זה נראה בלתי אפשרי מנקודת מבט לוגית רגילה, אך מטרתו היא לגרום לאדם להכיר בעובדה שיש ואין הם בעצם דבר אחד. הרעיונות הללו פועלים ... זה ישנו וזה איננו. לא יתכן שגם וגם. אבל בספר הזה יש רעיונות מסוימים, שהאור המקיף שלהם גורם לך לשנות את עצמך. למשל, שנאמר שאתה גם אלוהים וגם בן אדם. מי שמבין את האמירה הזאת, מבין שזה בלתי אפשרי, גם אדם וגם אלוהים, אבל זה באמת ככה. אבל באמצעות השכל שאומר שאתה גם אדם וגם אלוהים, שאתה מבין אותו, אז ... ברגע זה? ומי הוא המתבונן? ומה זה הקיום הזה? לפני שתבין למה אתה רוצה, תנסה להבין, למה אתה קיים? ועל ידי זה שהאדם לא משקר את עצמו שהוא קיים כרגע כהמשך של הרגע הקודם, אלא האדם מבין שקיומו הוא רק אפשרי המציאות בלבד. למשל שואלים אדם, למה אתה קיים? הוא יגיד, מה זאת אומרת, אני כל הזמן קיים, כי אני קיים עוד ... שואל, מי אני? למה אני קיים? זה גורם לך להבין שהקיום שלך לא מחויב, לא בטוח שתמיד תהיה קיים. אם אתה מתבונן בזה, אתה מבין שיש מישהו חיצוני שמחייה אותך, יש ישות חיצונית לך. אם אתה מכיר בכך שאתה רק אפשרי המציאות, אז אתה לא המצוי הראשון, יש מצוי ראשון לפניך. ואם תתבונן בזה מספיק תגלה את המצוי הראשון. ואם תתבונן ... להיות אחד איתו. ובסיכומו של דבר, על האדם להחליף את האגו שלו, לאגו של אלוהים עצמו. זה אומר שכן לבטל את האגו שלך, אבל לבטל את הצמצום. תחליף לאגו של אלוהים, שמצמצם את עצמו להיות האני הנפרד. וזה אפשרי על ידי התבוננות פנימית, שתחקור מי זה האני, מה הוא עושה פה? עד שהוא רואה את הישות שחושבת את המציאות. מהצד ...

... המוצר שלך? וכיצד אפשר לגרום למישהו שחושב שאתה רק טועה, לחשוב שאתה רק צודק? וכיצד אפשר לגרום לאדם לשנות את עמדתו ולשנות את דעתו? ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש 3 נקודות מבט אפשריות, על כל רעיון בעולם. והלקוח יכול להתייחס למוצר שלך, ב 3 דרכים שונות. ונקודת המבט הראשונה היא, נקודת מבט של רק כן. דהיינו, שהאדם ... שאר המוצרים של המתחרים, הם רק לא טובים עבורו, והם רעים עבורו, ושרק המוצר שלך, הוא המוצר האחד והיחיד שיכול לעזור לו למלא את הצרכים שלו. שזהו כמובן המצב האידיאלי והטוב ביותר האפשרי. משום, שבו האדם משוכנע שהמוצר שלך, רק אותו הוא צריך, ושאת כל שאר המוצרים המתחרים, לא רק שהוא לא צריך אותם, אלא שהוא צריך להתרחק ... דהיינו, שהלקוח חושב שהוא מחויב שיהיה לו את המוצר שלך. ונקודת המבט הנגדית שלה היא: מחויב + אין + המוצר שלך. שהלקוח חושב שהוא מחויב שלא יהיה לו את המוצר שלך. ואלו שני הקצוות האפשריים שהלקוח יכול להתייחס אל המוצר שלך. בקצה אחד יש אהבה אין סופית למוצר שלך. שזה נקרא מחויב + יש + המוצר שלך. שהלקוח מרגיש שהוא רק ... הרגשי הזה של ההתייחסות של הלקוח אל המוצר שלך ואל הרעיון שלך, באמצע יש את כל שאר הטווח. דהיינו, שהלקוח מתייחס למוצר שלך, כאל מוצר שהוא לא מחויב שכן או שלא, אלא שהוא רק מוצר אפשרי שכן או שלא. ושהלקוח לא מתייחס למוצר שלך כאל רק כן או רק לא. אלא הלקוח מתייחס למוצר שלך, כאל גם כן וגם לא. וזאת בדכ ההתייחסות ... הרבה יותר קל להעביר אותו למצב של רק כן. ונחדד, גם אם לא תצליח לגרום ללקוח להתייחס אל המוצר שלך, בהתייחסות של רק כן חייב שכן, הרי שעדיין, הרבה יותר טוב שהוא יחשוב שגם כן ושאפשרי שכן, יותר מאשר שהוא יחשוב שרק לא ושמחויב שלא. ונמצא אם כן, כי המעבר מ: רק לא, ל: רק כן, תתבצע דרך ה: גם לא וגם כן. ולפני שאמשיך ... של השכנוע, לכיוון שהוא רק רוצה רק את המוצר שלך. ועכשיו אסביר, כיצד אפשר לגרום לאדם לשנות את העמדה שלו, מ: רק לא, לגם לא + גם כן? והדרך לכך היא, על ידי זה שהופכים את המחויב לאפשרי. זא שהאדם מזדהה עם ההתנגדות שלו למוצר שלך ולרעיון שלך, בהזדהות מחויבת. ועכשיו צריך להפוך את ההזדהות הזאת, להזדהות שהיא אפשרית בלבד. זא בשלב הראשון, הלקוח יכול להמשיך לשמור על דעתו ועל ההתנגדות שלו למוצר שלך ולדעה שלך. אבל הוא צריך לשנות את ההתייחסות שלו לדעה שלו, מכך שהיא דעה מחויבת לכך שהיא רק דעה אפשרית בלבד. כי בהתחלה האדם חושב שהוא רק לא רוצה את המוצר. ועכשיו צריך לגרום לו לחשוב, שהוא אולי רק לא רוצה את המוצר. ואחרי שהלקוח מבין שהוא אולי רק לא רוצה את המוצר, עכשיו אפשר לגרום לו להבין שהוא גם לא רוצה את המוצר וגם כן רוצה את המוצר וכולי. ואיך הופכים את המחויב לאפשרי? זא כיצד אפשר לגרום למישהו שהוא בטוח במשהו, לשנות את דעתו, ולהתייחס לרעיון שהוא חושב שהוא חייב אותו, כאל רעיון שהוא רק אפשרי בלבד? תשובה: על ידי הטלת ספק גלוי + על ידי הטלת ספק סמוי. והטלת ספק גלוי, נעשית על ידי שאלת שאלות, על ההתנגדות המחויבת של הלקוח, שעל ידי זה הופכים אותה, מהתנגדות מחויבת להתנגדות אפשרית. כגון לדוגמה, השאלה למה. שמשמעותה היא הטלת ספק במחויבות של הדבר. שזה אומר, שאם הלקוח אומר שהוא בשום פנים ואופן לא רוצה את המוצר ... לתהות על הסיבה שבגללה הוא לא רוצה את המוצר. ואז כאשר תת המודע של הלקוח, שומע את המשפט של למה הוא לא רוצה את המוצר, זה בעצם הופך את הדעה שלו, מדעה מחויבת, לדעה שהיא רק דעה אפשרית בלבד. וכאן יש עוד טקטיקה נוספת. והיא, שלפעמים הלקוח לא מוכן לקבל את השאלה של למה הוא לא רוצה את המוצר. כי הוא מרגיש שמטילים ספק ... דבר שהוא מחויב. שמחויב בעיני הלקוח, שהוא לא ירצה את המוצר. והשאלה למה הוא לא רוצה את המוצר, גורמת לרעיון של לא רוצה את המוצר, להפוך ולהיות מרעיון מחויב, לרעיון שהוא רעיון אפשרי בלבד. כי ספק מטילים, רק בדבר שהוא אפשרי. ואם שואלים על משהו, למה הוא כך ולא אחרת, הרי שגרמנו לאותו הרעיון, להפוך להיות אפשרי ולא מחויב. ואם הלקוח לא מוכן להתבונן ולשאול את עצמו למה הוא לא רוצה את המוצר, אז המוכר והמשכנע צריך לחזור על דברי הלקוח, ולהוסיף ... ואז כאשר הלקוח שומע את המוכר, הרי שבעצם זה גורם ללקוח להתבונן שנית על הסיבה שבגללה הוא לא רוצה את המוצר. וזה הופך אצלו את ההתנגדות שלו למוצר, מהתנגדות מחויבת, להתנגדות אפשרית בלבד. וכך גם ניתן לעשות ברמת כל רעיון ורעיון, בכל תהליך של טיפול בהתנגדויות לקוח וטיפול בהתנגדויות מכירה. וכך גם צריך ואפשר ...

... פלרטוט טיזינג להתחיל עם בחור ה וכיוב? ועוד עניינים שונים. ואסביר: כדי לגרום למישהו לעשות משהו, לשם כך עליו לחשוב שהדבר אכן אפשרי לביצוע. וכדי לגרום למישהו לחשוב בצורה כלשהי את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב, לשם כך עליך לגרום לאדם השני לחשוב שאכן אפשרי שהוא יחשוב כפי מה שאתה רוצה שהוא יחשוב. ולפעמים האדם השני, לא ממש רוצה לחשוב את מה שאתה רוצה שהוא יחשוב. ולפעמים האדם השני מסרב ... הדבר שקרה, הרי שבאותם רגעים, תת המודע של האדם, חשב גם על האפשרות שלא נבחרה בסוף כפירוש הסופי של אותו המסר. כי יש פירוש אפשרי ויש פירוש מחויב וסופי. כי למסר עצמו יש ריבוי משמעויות שונות. וכאשר המוח שומע את המסר, יש פירושים אפשריים שהוא יכול לפרש את המסר הזה. ולרגעים ספורים, עוברים כל הפירושים האפשריים האלו, בתת המודע של האדם השומע. גם אם בסופו של דבר, הוא יבחר לפרש את הדברים, בצורה כלשהי, שהיא הפירוש שנדמה לאדם שהוא יותר מחויב ... זה שגורמים לאדם לחשוב ולהיחשף בצורה מניפולטיבית לרעיון שרוצים לגרום לו להיחשף אליו. ובו זמנית לגרום לו כן לחשוב על הפירוש האפשרי שרוצים שהוא יחשוב עליו, דרך המסר הכפול שהוא קיבל. ויש כאן צורך להיות מאוד מתוחכם בצורה שבה עושים את זה. כי מצד אחד רוצים שהאדם השני יחשוב על הפירוש המסוים, שרוצים להחדיר לתת המודע שלו, שהוא אכן אפשרי. ורוצים גם שהוא יחשוב על הפירוש הזה, כמה שיותר זמן ושהוא יתעמק בו כמה שיותר. אבל בו זמנית צריך גם לעשות זאת בצורה מאוד מתוחכמת. ... בתת המודע שלו. כאשר חושפים אותו למידע כלשהו התנהגות כלשהי אירוע כלשהו, שהמחשבה שהוא לא רוצה לחשוב, שהיא תהיה אחד מהפירושים האפשריים שהוא יחשוב עליהם, כאשר הוא ייחשף לאותו המידע. וישנם מצבים, שבהם האדם ככ לא רוצה לחשוב על דבר כלשהו, עד כדי כך שגם אם אומרים לו ... והוא כמעט ולא מבין אותם כלל. בגלל שיש בתת המודע שלו, התנגדות מאוד חזקה לקבל את המסר הזה. ומאחר שהוא חושב שהרעיון הוא לא אפשרי כלל, לכן הוא גם לא חושב אפילו לא על האפשרות לפרש את מה שנאמר לו, לפי הפירוש שהוא לא רוצה לחשוב עליו. ולכן בעצם צריך להחצין ... כדי שהאדם אכן ייחשף גם לפירוש ולמשמעות שממנה אולי הוא מנסה לברוח. ואתה, כאשר אתה שומע מסר כלשהו, האם אתה מודע לכל הפירושים האפשריים שעברו לך במוח לפני שהבנת מה אמרו לך ומה בדיוק קרה? ואתה, כאשר אתה פתאום מתחיל לחשוב בצורה כלשהי, האם אתה יודע איך שתלו לך בתת ...

... האין סוף, להיות אין סופי, אין הבדל בין יש לאין, להטיל ספק בספק, אחדות ההפכים איך אפשר לדעת אם משהו אפשרי או לא? כשאדם נתקל בשאלה האם משהו אפשרי או לא?, הוא צריך להתחיל בלברר את המשמעות המדויקת של המושגים המעורבים בשאלה. אליעד מסביר שבמקום להיכנס לספקנות כללית או לחשוב מראש שמשהו בלתי אפשרי, על האדם להגדיר באופן מדויק את המונחים שהוא משתמש בהם. לדוגמה, כשמישהו שואל האם אפשרי להבין את האין סוף?, עליו לפרק את המשפט ולשאול מה זה בכלל להבין? מה המשמעות של אין סוף? ומהו ... הוא בעצם שואל האם אפשר לחבר בין דבר לבין ההיפך המוחלט שלו. בהיגיון הרגיל, זה נשמע כמו סתירה בלתי אפשרית. האם השכל מוגבל ביכולתו להבין את האין סוף? אליעד ממשיך ומדגיש נקודה חשובה: השאלה האם השכל ... מוחלטים. לדבריו, עצם זה שאדם שואל האם הוא יכול להבין את האין סוף, מעיד שעמוק בתוכו הוא מאמין שזה אפשרי, לפחות ברמה מסוימת. אחרת הוא בכלל לא היה שואל. השאלה עצמה מעידה על ספק פנימי, שאולי למרות ...

... מה לעשות, הוא מת ובמובנים מסוימים משלים עם המצב, ספק תמיד קיים. הספק הזה - אולי בכל זאת היה אפשר לעשות משהו - הופך את הסבל לאפשרי. כיצד אנשים מתמודדים עם סבל שנראה כמחויב? השיחה מסבירה שני אופנים עיקריים להתמודד עם סבל במצב כזה: 1. קבלה של ... מה שגורם להרגשת סבל. המסר המרכזי של השיחה המסר המרכזי הוא שאם אדם מצליח להגיע למקום שבו הוא משוכנע במאה אחוז שאין שינוי אפשרי, הוא מפסיק לרצות לשנות את המצב וכתוצאה מכך הסבל פוחת. אך למעשה, אין שום דבר שמחויב בצורה מוחלטת, ולכן תמיד יש ... חוזר הסבל. מהם הגורמים לסבל במצבים שנראים כמחויבים? האם תמיד יש חיסרון במציאות? כיצד הספק משפיע על חוויית הסבל? האם כל דבר אפשרי לשינוי? כיצד מתמודדים עם רצון לשנות את העבר? כיצד הסבל והקבלה קשורים זה לזה? למה דבר שהוא מחויב לא גורם לסבל? ... מצד שני, רוב האנשים מקבלים שיש מצבים שאינם ניתנים לשינוי, משלימים עם כך וכך מקטינים את הסבל. אבל עצם הידיעה המוחלטת לא באמת אפשרית, כי תמיד יש לאדם היכולת להטיל ספק ולדמיין מציאות אחרת. כיצד מתקשר הנושא לחיסרון תמידי? במהלך השיחה צוינה ... באמת מאמין ב - 100 אחוז שאין אפשרות לשנות את המצב, או שאין לו עניין לשנות אותו, הסבל קטן. אבל בפועל, אין שום דבר שנתפס כבלתי אפשרי לחלוטין, ותמיד קיים ספק. כאשר הספק מתעורר, מתעוררת גם התקווה לשינוי או הרצון שמשהו יהיה אחרת, ובכך חוזר הסבל. ... לסבול, גם במצבים שנראים סגורים או סופיים. האם תמיד יש חיסרון במציאות? כיצד מתמודדים עם רצון לשנות את העבר? האם באמת כל דבר אפשרי לשינוי? כיצד הספק והוודאות משפיעים על חוויית הסבל? אנחנו עכשיו נדבר על נושא של דבר שהוא מחויב לא גורם לסבל, אוקי ... רוצה פתרון אז אתה צריך ללכת לחשיבה האבסולוטית שבא אין הבדל ואז ממילא אין שום חיסרון אבל באופן יחסי אנשים כשהם בטוחים שמשהו לא אפשרי לפתור הם לא מנסים לפתור ואם הם מנסים לפתור אז אני אומר לו איך יכול להיות אבל אין לזה פתרון ואז או שהוא חושף את ...

... עצבות, אושר למה אנחנו חווים חרדות, פחדים ודיכאונות? הסיבה המרכזית לחרדות, פחדים ודיכאונות, לפי אליעד כהן, טמונה בכך שהאדם הופך דברים שהם אפשריים בלבד לדבר מחויב. מה זה אומר? במציאות שום דבר לא באמת מחויב להיות דווקא כפי שהוא נראה לנו. הכל הוא למעשה אפשרי, סובייקטיבי, ולא באמת ניתן לדעת דבר באופן מוחלט. כשאדם קם בבוקר ומרגיש דיכאון, חרדה או פחד, המקור לרגשות אלו הוא בכך שהוא לוקח אפשרות מסוימת במציאות ומחייב אותה, כלומר, הופך אותה לדבר מוחלט שאינו ניתן ... יש לו כסף או אין לו? מנקודת מבט אובייקטיבית, לא ניתן לקבוע שהמצב שבו יש לאדם כסף הוא טוב יותר או פחות טוב ממצב שבו אין לו כסף. אלו מצבים אפשריים בלבד, אך ברגע שהאדם לוקח את המצב האפשרי והופך אותו למחויב, הוא מתחיל להרגיש רע, חרדה ודיכאון. מה הקשר בין הכללות לדיכאון ולחרדה? כאשר האדם משתמש בהכללות כמו כולנו, כולם, אף אחד וכדומה, הוא למעשה מבטא את אותו דפוס מחשבתי של הפיכת האפשרי למחויב. לדוגמה, אם האדם אומר כולם חייבים לאהוב אותי, הוא הופך אפשרות (אולי יאהבו אותי ואולי לא) למחויבות (הם חייבים לאהוב אותי). התוצאה היא שכאשר לא אוהבים אותו, הוא יחווה סבל נפשי, כי מבחינתו התרחש מצב לא אפשרי ולא הגיוני - מצב שבו אנשים לא אוהבים אותו. איך עובדת הנוסחה לטיפול בחרדות ובפחדים? הטיפול האפקטיבי בחרדות, דיכאונות ופחדים הוא באמצעות זיהוי ונטרול של המנגנון שמחייב את האפשרויות. כאשר האדם קם בבוקר ... מחויבויות. כשמגיע הערב ואותו אדם נמצא בחברה, הוא ירגיש חרדה, למשל, שאולי לא אוהבים אותו, משום שבבוקר הוא כבר חיזק את ההרגל של לקיחת דברים אפשריים והפיכתם למוחלטים ומחויבים. איך להשתחרר מהרגלים של עשרות שנים? שינוי דפוסים של שנים רבות הוא אפשרי אך דורש מאמץ ראשוני. לדוגמה, אם אדם במשך 60 או 70 שנה חשב בדרך מסוימת (אני חייבת שיאהבו אותי, אני חייב להיות מוצלח), השינוי יהיה קשה בהתחלה. אליעד מסביר כי המחשבה שלנו רגילה לעבוד באוטומט, ולכן בשלב ראשון האדם יצטרך לעשות מאמץ מודע ויזום כדי להזכיר לעצמו שוב ושוב שהכל הוא אפשרי ולא מחויב. בתחילת הדרך, האדם יצטרך להשקיע אנרגיה בלחשוב במודע ולהזכיר לעצמו שוב ושוב את הרעיון שאין מחויבות מוחלטת, הכל רק אפשרות סובייקטיבית. המאמץ הראשוני הוא הכרחי, אבל עם הזמן ועם תרגול עקבי של ... ופשוטה אך דורשת התמדה: לשים לב למחשבות שעולות באופן יומיומי. לשאול באופן מודע: האם זו האמת המוחלטת או רק אפשרות?. לתרגל את ההבנה שהכל הוא אפשרי בלבד ולא מחויב. לתפוס מחשבות מיד ברגע שהן עולות ולהטיל בהן ספק. להזכיר לעצמך שוב ושוב שכל האפשרויות פתוחות ואין מחויבויות אמיתיות. בעזרת תרגול זה, ניתן בהדרגה להחליש את המנגנון האוטומטי המייצר חרדות ...

... חוויה שבה הפחד קיים, אבל האדם כבר לא מבדיל בין הפחד לבין האין פחד, ולכן הוא חווה את השלמות. האם אושר אפשרי ללא חסרונות כלל? אליעד מציין באופן ברור שאושר ללא חסרונות הוא בלתי אפשרי ואף פרדוקסלי. עצם הרצון למצב ללא חסרונות יוצר חיסרון חדש. כל עוד האדם רוצה משהו, הוא בחוויה של חיסרון. אדם שרוצה שכל הרצונות שלו יתמלאו, ... החיים? או מהו אושר?, הוא יוכל להגיע להבנה עמוקה וחווייתית של המציאות כפי שהיא באמת - מעבר לכל הגדרה אפשרית. מהו דבר והיפוכו ואיך זה קשור לאושר? המונח דבר והיפוכו הוא מרכזי בהסבר של אליעד כהן. מדובר על מצב שהוא מעבר להגדרה הרגילה, מצב שבו שני ... בו זמנית ומאוחדים למצב של שלמות אחת. למשל, מצב שבו אדם מרגיש רק טוב ורק רע בו זמנית - דבר שנשמע בלתי אפשרי, אך הוא בדיוק המצב שאליו אליעד מכוון. לפי אליעד, אנשים אינם מסוגלים להבין כיצד זה אפשרי ולכן מנסים להגדיר הגדרות כדי להגיע למצב הזה, וכך הם מתרחקים מהשלמות. במקום זאת, האדם צריך לחוות את המציאות בדרך חדשה לחלוטה, שאינה מוגבלת ... פנימית. ההבנה היא שהאושר לא נמצא במילוי כל הרצונות, אלא בהבנה שהרצונות עצמם הם חלק מהחיסרון. האם אושר אפשרי ללא חיסרון? החיים תמיד יכילו חיסרונות או רצונות לא מסופקים. אדם שמגדיר את עצמו כך שלא יחסר לו כלום, למעשה יוצר חיסרון נוסף. זהו פרדוקס - ...

... אין סופי, אין אפשרות שאין אפשרות, לפני הפוטנציאל של המציאות, פוטנציאל מנוגד מהי אפשרות ומהו פוטנציאל? אפשרות היא היכולת של דבר להתקיים או לא להתקיים. מדובר במושג מרכזי שממנו נובעות כל התופעות האפשריות שיכולות לקרות במציאות. פוטנציאל, מצד שני, הוא המרחב הכולל של כל האפשרויות, כלומר, כל מה שיכול לקרות, אך עדיין לא קרה בפועל. בעוד שהאפשרות מתייחסת לתוצאה אפשרית של מצב, הפוטנציאל מתאר את כל התחום של האפשרויות שלא התגשמו. האם קיימת אפשרות שלא תהיה אפשרות? השאלה הזו מתמקדת במציאות שבה לא קיימת שום אפשרות. מה שמעניין בה ... בו זמנית, אך ברמה של המציאות הממשית רק אחת מהן מתממשת. מה הקשר בין אפשרויות לרצון ובחירה? כאשר אדם אומר אני רוצה להיות מאושר, הוא למעשה מציין אפשרות מסוימת, ומאחורי הרצון עומדת הבחירה במציאות אפשרית אחת מתוך רבות. עצם קיומו של רצון מעיד על כך שלפניו קיימת גם האפשרות שלא להיות מאושר. הבנת האפשרויות הרבות שמציב הרצון יכולה להוביל להבנה שאין הכרח להיות מאושר, ושהרצון הוא למעשה תוצאה של האפשרויות השונות. אדם מבין שאין מחויבות לרצות משהו מסוים, אלא שכל רצון הוא תוצאה של בחירה באחת האפשרויות מתוך המגוון האפשרי. מה משמעות הפוטנציאל האינסופי? הפוטנציאל האינסופי של המציאות מתאר את העובדה שבמציאות תמיד קיימת האפשרות לשינוי. כל אפשרות שניתן לדמיין יכולה להתממש, ולכן אין ... מתוך פוטנציאל אינסופי. כל רגע, כל בחירה, וכל רצון הם תוצאה של היכולת לדמיין אפשרויות בלתי מוגבלות, אשר כל אחת מהן יכולה להתגשם. השאלה אם אפשרות של חוסר אפשרות קיימת או לא, מצביעה על כך שכל מצב אפשרי, משום שתשובתנו לשאלה זו היא עצמה אפשרות. מהי אפשרות ומהו פוטנציאל? האם קיימת אפשרות שלא תהיה אפשרות? כיצד אפשרויות מנוגדות מתקיימות יחד? מה הקשר בין אפשרויות ... הפוכה לו? האם קיימת אפשרות שלא תהיה אפשרות? השאלה המרכזית הנדונה היא האם ניתן לדמיין מצב שבו אין אפשרות? האם יכולה להיות מציאות שאין בה אפשרות? לכאורה, עצם העלאת השאלה מוכיחה שכל מצב הוא אפשרי, משום שיכולתנו לדון בכך מעידה על כך שהאפשרות עצמה קיימת. כלומר, גם האפשרות של חוסר אפשרות היא למעשה אפשרות בפני עצמה, ולכן אין אפשרות שלא תהיה אפשרות. האם ... מציאות. כלומר, קיומה של המציאות מחייב שתהיינה אפשרויות שונות. הפוטנציאל של המציאות הוא אינסופי, ולכן תמיד קיימת האפשרות שמשהו ישתנה. האם ישנו מצב שבו אין הבדל בין אפשרויות? כדי שמשהו יהיה אפשרי, צריך להיות הבדל בין מצבים שונים. למשל, אם יש כיסא, חייבת להיות הבחנה בינו לבין מצב שבו אין כיסא. אך אם נגיע לנקודה שבה אין הבדל בין האפשרויות - האם ניתן בכלל ... אפשרות, שום דבר לא היה משתנה. האם ניתן להגיע למצב שאין הבדל בין יש לאין? אפשרות אחת היא שכאשר אדם חוקר לעומק את מהות המציאות, הוא מגיע לתובנה שאין הבדל אמיתי בין יש לאין. זהו מצב שבו כל אפשרות אפשרית, ולכן גם ההפך ממנה אפשרי. אך מנקודת מבט אחרת, עצם ההכרה בכך שאין הבדל היא גם סוג של אפשרות, ולכן עדיין ישנו הבדל מסוים. כיצד מושג האפשרות מתקשר לרצון ולבחירה? כאשר אדם אומר אני רוצה ... אפשרות אחרת - אפשרות שבה הוא לא מאושר. כלומר, עצם זה שאדם חווה רצון מעיד על כך שהוא מזהה אפשרויות שונות. כאשר אדם מתחבר להבנה של האפשרויות הקיימות, הוא יכול לראות שרצון מסוים אינו מחויב אלא רק אפשרי. כלומר, אדם יכול להבין שבעצם אין הכרח לכך שהוא ירצה דבר מסוים. מהות הבחירה נובעת מתוך ההבנה שכל רצון הוא תוצאה של אפשרות מסוימת שבאה לידי ביטוי. מהי משמעות ...

... מאיימים על מדינת ישראל במתקפה גרעינית טוטאלית של מאות מטוסים עם פצצות גרעיניות, מדינת ישראל הייתה עושה הכל, ללא שום פשרות וללא שום חשבון, כדי לנסות להציל את עצמה. היא הייתה משקיעה כל משאב אפשרי ואפילו בלתי אפשרי כדי להינצל. לעומת זאת, במקרה של חטיפת שלושה ילדים, המדינה משקיעה מאמצים רבים להחזירם, אך לא את כל המאמצים האפשריים במובן האבסולוטי. יש הבדל עצום בין מאמץ מוחלט לבין מאמץ יחסי. אנשים אומרים אני רוצה אושר מוחלט, אבל בפועל לא משקיעים מאמץ מוחלט להשיג אותו, אלא רק מאמץ יחסי. אם אדם באמת היה רוצה אושר מוחלט, הוא היה משקיע כל מאמץ אפשרי, כולל הטלת ספק מוחלטת בכל רצון ובכל מחשבה שיש לו. העובדה שהוא לא עושה ... תבוא לך מחשבה שאומרת אולי יש פתרון, אם את תפעילי את השכל שלך מספיק לא תבוא לך מחשבה שאומרת אולי יש פתרון, לא כי בשכל אין אפשרות לחשוב שיש פתרון. עוד פעם אם בן אדם מפעיל את השכל שלו מספיק לא אפשרי שהשכל שלו יגיד לו תקשיב ואולי יש איזה פתרון הגיוני לבעיה ואני לא ... פצצה יכולה להשמיד את כל מדינת ישראל ויש אלף כאלה בשמיים, איזה פעולות צבאיות מדינת ישראל הייתה עושה ואיזה פעולות צבאיות היא לא הייתה עושה? ש: היא הייתה מתמקדת איך מנטרלים את האיום הזה בכל דרך אפשרית. אליעד: כמה משאבים היא הייתה מקדישה לזה? ש: את כל המשאבים האפשריים וגם את אלא שאפשר להתחייב עליהם. אליעד: נכון עכשיו למה היא הייתה ... את ראש הממשלה מה היו עושים היו מוצאים הרבה דרכים, תלוי יכול להיות שראש הממשלה לא היה מקבל את ההחלטות ואז מישהו אחר היה מקבל החלטה שהוא ישאר שם. ש: אני בטוח שכן היו עושים היו מביאים כל בחיר אפשרי. אליעד: עושים מהם כיתת יורים ועושים לו כל שעה שלא בא יורים באחד. ש: ...

... באמת אובייקטיבי או שמא הוא סובייקטיבי? מהו המסע בזמן? האם הוא אפשרי או שמא מדובר בתפיסות שגויות? האם יש יקומים מקבילים ומדוע זה חשוב להבנת הזמן? השיחה עוסקת גם ברעיון של יקומים מקבילים. אליעד ... ולפעמים נראית לא ברורה לאנשים המנסים לתפוס אותה. האם זה באמת אפשרי לחזור בזמן? האם נוכל לאחסן את כל הזיכרונות ולחזור לאחור? אליעד שואל האם יש ציר זמן אובייקטיבי שהוא לא תלוי בהבנה שלנו של ... ניתן לשנות את הזמן. אם נוכל באמת לחזור אחורה בזמן, או אם יהיה אפשרי לנוע במרווחי זמן בלי שיקרה שינוי במציאות. שאלות אלו עוסקות גם במשמעות השפעת הזמן על החיים שלנו, אם אפשר לחוות מציאות משתנה ... הזמן. תיאוריות של המסע בזמן מבהירות את ההבדלים בין מה שנחשב לאפשרי מבחינה פיזיקלית לבין מה שאפשרי במובנים שונים של זמן אישי. האם המסע בעתיד אפשרי? לא רק המסע בזמן עבר מעניין את אליעד, אלא גם השאלה אם נוכל להגיע לעתיד. מה קורה אם ניתן היה לנוע קדימה בזמן? האם זה יגרום ... ליקום, זמן, ומדוע יש אינסוף אפשרויות בהבנת זמן כמו גם תיאוריות אפשריות על הפיזיקה של הזמן. האם באמת כל מה שנראה לנו הגיוני ומובן על פי מדע הפיזיקה? מה קורה כאשר אנו בוחנים את הזמן בצורה פחות ... יקומים מקבילים קיימים? מהו ציר הזמן האובייקטיבי? האם מסע בזמן אפשרי? האם הזמן ניתן לשינוי? ...