... אליעד מחלק את הביקורת לשני סוגים מרכזיים: ביקורת מחויבת: זו ביקורת שנאמרת בצורה חד - משמעית וחזקה, למשל: אתה חייב להשתנות, אתה הכי גרוע בעולם! ביקורת
אפשרית: זו ביקורת רכה יותר, לא מחייבת, כמו אתה אולי יכול להשתפר, אבל לא בטוח שאתה לגמרי טועה. לכאורה, ... לא להרגיש את תחושת הרע הקשה הנובעת ממנה. כלומר, הביקורת המחויבת יכולה להוביל לכך שהוא בכלל לא יקשיב, כי הוא יעדיף לא להאמין שאתה צודק לגביו. מדוע ביקורת
אפשרית לא תמיד יעילה? מנגד, ביקורת
אפשרית (אולי אתה יכול לשנות) עשויה להישמע חלשה מדי, ולכן האדם יכול בקלות להתעלם ממנה. הוא לא מרגיש שהמצב ... אין נכון מוחלט או לא נכון מוחלט, כי המציאות תמיד מורכבת יותר מכל כלל פשוט. איך אפשר ליישם את התובנות האלו בחיי היומיום? אליעד מדגיש שהבנת המושגים מחויב
ואפשרי עוזרת לנו לנהל תקשורת טובה יותר, לשכנע אנשים בצורה יעילה יותר, וליצור מוטיבציה אמיתית לשינוי. אם ... ביקורת בצורה שמייצרת שיתוף פעולה ולא התנגדות. איך ליצור מוטיבציה פנימית לשינוי פרדוקס הצורך ברע כדי להשיג טוב איך לשכנע בלי לגרום להתנגדות ההבדל שבין
אפשרי למחויב בחשיבה האנושית איך להעביר ביקורת בצורה נכונה? מהי ביקורת בונה ומהי ביקורת הורסת? למה השאלה איך ... טוב מהרע, ולכן למעשה השאלה המהותית היא מה גורם למישהו להרגיש שמשהו רע לו פה וטוב לו שם, כך שהוא ירצה לזוז לשם. מה ההבדל בין ביקורת מחויבת לבין ביקורת
אפשרית? יש שני סוגים עיקריים של העברת ביקורת: - ביקורת מחויבת: נאמרת בצורה נחרצת, לדוגמה אתה הכי גרוע בעולם! ואתה חייב לשנות את דרכיך מיד!. - ביקורת
אפשרית: נאמרת בצורה רכה או מסויגת, לדוגמה אתה אולי יכול להשתפר, אבל זה לא לגמרי בטוח שאתה טועה. כאשר ... תחושה שהיא חזקה וחד - משמעית יותר. לכאורה, זה אמור להניע את האדם לפעול, כי הוא שומע שהוא לא בסדר במאה אחוז וחייב לשנות את התנהגותו. לעומת זאת, ביקורת
אפשרית עשויה להישמע עדינה מדי, ולא ליצור דחף אמיתי לשינוי. איזה פרדוקס נוצר כשמשתמשים בביקורת מחויבת? מצד ... הוא עשוי לבחור לא להאמין לך בכלל. כלומר, דווקא העוצמה של הביקורת עלולה להוביל אותו להתגונן או להתכחש אליה, וכך בפועל הוא לא ישנה את מעשיו. מדוע ביקורת
אפשרית לא תמיד גורמת לשינוי? כשביקורת נאמרת כאפשרות בלבד, היא רכה ולא מחייבת. מצד אחד, זה נוח למי ששומע את ... רק אפשרות או אולי זה לא באמת כזה חשוב. כך הוא לא מרגיש רע חזק שישכנע אותו לפעול, אבל גם לא מרגיש צורך דחוף לשנות. איך הדילמה בין ביקורת מחייבת לביקורת
אפשרית קשורה לשינוי הרגלים? נושא הביקורת דומה מאוד לשינוי הרגלים עצמיים. למשל, אדם שרוצה להפסיק לעשן, בעצם ... אין דרך אחת מוחלטת שמובילה בהכרח לתוצאה הרצויה. איך הרעיון הזה מתקשר ליישומים יומיומיים? בסופו של דבר, כל הנושא הזה הוא דוגמה לשימוש בתובנות של מחויב
ואפשרי בחיי היומיום. השילוב הזה קשור לאופן שבו בני אדם משכנעים זה את זה, מעבירים ביקורת ונעזרים במוטיבציה ... (תוך שמירה על הכבוד והרצון הטוב של הצד השני). איך ליצור מוטיבציה פנימית לשינוי פרדוקס הצורך ברע כדי להשיג טוב איך לשכנע בלי לגרום להתנגדות ההבדל שבין
אפשרי למחויב בחשיבה האנושית אתה שואל איך להעביר למישהו ביקורת ושהוא ישמע לך. תשובה, איך מפרקים את השאלה ... בואו נתחיל מההתחלה כשאתה מעביר למישהו ביקורת, עכשיו תסתכל טוב טוב, תתרכזו טוב טוב כי זה הכל דברים שמורכבים אחד מהשני, אם אתה תעביר עליו את הביקורת בצורה
אפשרית, בצורה מאוד עדינה, זה לא מחויב, אז מה הוא יגיד? הוא יגיד טוב נו לא מחויב, בסדר אני לא ארגיש הוא לא ... כי זאת לא ביקורת מחויבת. אבל לכן אם אתה רוצה שמישהו יקשיב לך לביקורת אתה צריך לעשות הפוך, אתה צריך כשאתה מעביר עליו ביקורת לדבר רק בצורה מחויבת לא בצורה
אפשרית בכלל, להעביר ביקורת בצורה אובייקטיבית אתה לא בסדר, אתה הכי גרוע בעולם קטסטרופה ולהגיד לו ויש לך תקווה אם תשנה את דרכיך. רגע אחד, אלא מה איפה פה הבעיה, לכאורה מה השכל שבדבר? כי לכאורה אם אתה תעביר עליו ביקורת בצורה
אפשרית למה שהוא יקשיב לך, תגיד לו טוב זה לא משנה אתה יודע, הכל בסדר אבל תשנה, למה שהוא יקשיב לך. אז לכאורה ... ביקורת בצורה מחויבת, אלא מה למה זה לא עובד באמת אז למה זה לא עובד הנה לכאורה יש לו את המנגנון, אם תגיד לו שמחויב במציאות שהוא ישנה את דרכיו ולא בצורה
אפשרית בצורה מחויבת הוא אמור לשנות את דרכיו. אז למה זה לא עובד? למה זה לא עובד אני אסביר. אז קודם כל ככה אם ... פרדוקס כזה. אז מה עושים, אז איך בכל זאת לגרום למישהו, הבנת את הכוונה? כי אם אתה תגיד לו מחויב שהוא לא בסדר אז זה יגרום לו להרגיש מאוד רע ואם תגיד לו שזה
אפשרי שזה לא בסדר אז למה לשנות. אלא אם כן תגיד לו מחויב ששם יהיה יותר טוב אבל הוא יגיד רגע, להגיד ששם מחויב ... לשאלה? ש: שבאופן מוחלט אין לזה תשובה ובאופן יחסי העצה האחרונה. אליעד: אתה הבנת אבל את הפרדוקס? ש: כן. אליעד: מה הבנת? ש: כי אם את הביקורת מעבירים בצורה
אפשרית אז זה לא מתוך מחויבות אז הוא לא יעשה את זה, יהיה סיכוי שהוא לא ישנה. אם הביקורת תהיה ביקורת מחויבת אז יכול להיות גם זה בהכרח לא יגרום לו לשנות כי יכול להיות שזה יהיה מלחיץ אותו והוא בלחץ, ובגלל זה הוא יקח את זה
כאפשרי ולא כמחויב. אליעד: עכשיו לאיפה ההבנה הזאת מובילה? שההבנה הזאת היא אחת מהדוגמאות, אני אעשה ככה, תסתכל ... ויכול להיות פחות טוב, אין דבר מוחלט. עכשיו דבר נוסף מהשיחה הזאת לדוגמה גם תראו איך לוקחים תהליכים, איך לוקחים את ההבנה הכללית כאילו אחרי שאתה מבין על
האפשרי והמחויב ועל כל הדברים האלה, עכשיו מזה אתה יכול להשתמש ביומיום לביקורת, לשכנע, לכל מיני דברים כאלה כי ...