... ובראשונה לנסות להבין איפה הוא עושה טוב ללקוח, במוצר שהוא מוכר ללקוח. ועל איש המכירות לקחת את כל המחשבות השליליות שרצות לו בראש במשך היום באינטראקציה עם הלקוחות שלו, ולבדוק ולברר עד כמה הן אמת, ועד כמה הוא חייב ... במאבקים שיש לאיש המכירות מול עצמו, במשך כל זמן העבודה שלו. ועל איש המכירות לדעת לאתר את כל המחשבות השליליות שיש לו בראש שלו, ולהיפטר מהן. ואז ממילא, השחיקה תעלם. ועוד היבט יש כאן, והוא שבתהליך מכירה תמיד יש ... ואם וכאשר איש המכירות יבין, שזה שהלקוח אמר לו לא, זה לא אומר בהכרח שהמוצר לא טוב / דברים שליליים אחרים על איש המכירות והמוצר. על ידי כל הדברים האלו, מפלס המתח והחרדה של איש המכירות יורד. ובמקום שחיקה, ... התלהבות. כמו של אדם שמחלק לאנשים מים במדבר. שהוא מרגיש שהוא עושה משהו טוב, ושיש לו הרבה פחות מחשבות שליליות על עצמו, אם בכלל. לסיכום, שחיקה נובעת מהמאבקים שיש לאיש המכירות, מול הלקוחות ומול עצמו. וצריך לאתר את המחשבות ...

פחד מכישלון, איך נכון לומר? תנסה מקסימום תצליח, תנסה מקסימום תיכשל, מסרים חיוביים, מסרים שליליים, חשיבה חיובית, חשיבה שלילית, אופטימיות, פסימיות, חינוך ילדים, העברת מסרים וכאן תתבאר עוד מניפולציה מטופשת של מאמני מכירות, שמנסים להישמע חכמים ויצירתיים, כדי ... את החוכמה שלהם. והמניפולציה הפעם הולכת כך: לקחו את המשפט הנפוץ שאומר תנסה, מקסימום תיכשל, והחליטו שהמשמעות שלו היא שלילית. והסבירו, שכשאר אומרים אותו למישהו, בעצם שותלים לו מחשבה שלילית בראש, מחשבה שאומרת שהמקסימום שהבן אדם יכול להשיג, זה כישלון. ושכאילו המינימום הוא הצלחה, אבל המקסימום הוא הכישלון. ואז ... המטופשת שאומרת, הרי כולם מסכימים שעדיף לשדר אופטימיות יותר מפסימיות, ועדיף להעביר מסרים חיוביים בחשיבה חיובית, יותר מאשר מסרים שליליים בחשיבה שלילית, ולכן עדיף לומר לאדם, תנסה, מקסימום תצליח. וזאת לכאורה חשיבה חיובית. ויש שהגדילו את הטמטום שלהם והוסיפו, תנסה מקסימום ... והמקסימום שאתה יכול להשיג, הוא כישלון. שכמובן זה פירוש מעוות ושגוי. ואדרבה, המשמעות של תנסה, מקסימום תצליח, היא הכי שלילית שיש. כי זה משפט שאפשר לומר אותו, למישהו שהוא כישלון. כי זה כמו לומר, מה יש לך להפסיד, תנסה מקסימום תצליח, כי אתה בכל מקרה כישלון. שזאת כמובן חשיבה שלילית. ולכן נכון לומר: תנסה, מקסימום תיכשל. דהיינו, אין לך מה לפחד לנסות, תנסה, מקסימום הדבר הכי רע שיכול לקרות, ...

... נקודה נוספת, שאנשים שנגעלים מגוקים אינם אותם אנשים שאוכלים עכברים או יצורים אחרים שנחשבים למלוכלכים בתרבויות אחרות. כלומר, התגובה השלילית לגוקים אינה קשורה באופן ישיר לסוג המקום שבו היצור חי או להיגיינה הכללית שלו. השפעת התרבות והמדיה על הפחד ... גוקים? נקודה חשובה נוספת שאליעד מעלה היא ההשפעה התרבותית והתקשורתית על תפיסת הגוקים. הוא מסביר שגוקים קיבלו יחסי ציבור שליליים במיוחד בסרטים ובתוכניות טלוויזיה. לדוגמה, בסרטים כמו גברים בשחור, הגוק מיוצג כדמות שלילית ומאיימת, בעוד עכברים לעיתים קרובות מוצגים כדמויות חביבות ומצחיקות, כמו בסדרות מצוירות (טום וגרי). הייצוג השלילי במדיה יוצר אצלנו תדמית רעה של הגוקים, מה שמחזק את תחושת הפחד והסלידה מהם. למעשה, התרבות יצרה מצב שבו ... דבר אשר מגביר את תחושת הפחד כלפיהם. לעומת זאת, בעלי חיים אחרים, כמו עכברים, לא מקבלים את אותו ייצוג שלילי. יש בכך קשר לכך שבתרבות המערבית גוקים נתפסים כיצורים רעים או מאיימים יותר. אליעד משלב גם התייחסות לפחד התרבותי ...

... לשני להרגיש רע, בצורה כלשהי, עד כמה שאפשר. כגון לדוגמה לומר משפטים שיש להם תרתי משמע, כאשר אחת מהמשמעויות שלילית. או לדוגמה לשאול שאלה, שעשויה לשים את האדם השני, במצב לא נעים. או לדוגמה לנקוט בעמדה, שעשויה ליצור אי ...

... והשנייה היא שאם הדבר הרע הזה אכן יקרה, האדם אינו מעוניין בכך. כלומר, החרדה נוצרת מההנחה שיכול לקרות אירוע שלילי ומכך שהאדם לא רוצה שאירוע זה יקרה. איך אפשר להתמודד עם חרדה דרך המושגים סיכוי וסיכון? אליעד כהן מסביר ... בסיכון: האדם מתמודד עם השאלה מה המשמעות האמיתית של הסיכון, כלומר, עד כמה באמת יהיה לו רע אם האירוע השלילי אכן יקרה. למשל, אדם המפחד שיפטרו אותו מהעבודה יבחן האם פיטורים באמת כל כך גרועים כפי שהוא מדמיין. מה ... יתרונותיו וחסרונותיו? כאשר מטפלים רק בסיכוי, היתרון הוא שקל יותר לשכנע את האדם שאין סיבה לדאגה כי הסיכוי לאירוע שלילי נמוך מאוד. עם זאת, החיסרון הוא שאם בסופו של דבר הדבר הרע יקרה, האדם עדיין יחווה רע. לדוגמה, אם ... לטפל בסיכון בלבד ומה היתרונות והחסרונות של גישה זו? בטיפול בסיכון בלבד, האדם מתמודד עם המחשבה שגם אם האירוע השלילי יתרחש, זה לא כל כך נורא. היתרון בכך הוא שזהו פתרון עמוק ושורשי יותר: האדם כבר לא מפחד כלל, כי האירוע כבר לא נתפס כשלילי מאוד. לדוגמה, אדם שמפחד מפיטורים עשוי להגיע למסקנה שאם יפוטר זה לא יהיה אסון, וכך להפסיק לפחד לחלוטין. החיסרון בשיטה הזו הוא שאם האדם יפסיק לפחד לגמרי מהתוצאה השלילית, הוא עלול להתנהל בחוסר אחריות ולגרום בעצמו לאותו אירוע שלילי, למשל לזלזל בעבודתו עד שיפוטר באמת. מהי הגישה האופטימלית לטיפול בחרדה על פי אליעד כהן? אליעד ממליץ לשלב בין שתי הגישות, כלומר, לטפל גם בסיכוי וגם בסיכון. מצד אחד, לבחון את הסיכוי להתרחשות האירוע השלילי, ומצד שני לבחון את המשמעות האמיתית של האירוע. כך האדם מגיע למצב של שלווה מוחלטת. גישה זו יוצרת איזון ... לבדוק לעומק את ההנחה או האמונה שיוצרת את הפחד. לדוגמה, אדם שמפחד שיפטרו אותו בעבודה מניח שפיטורים הם אירוע שלילי מאוד. בבחינה לעומק הוא עשוי לגלות שהפיטורים עצמם אינם רעים כל כך, או שהוא מניח הנחות לא מבוססות בנוגע ...

... לחשוב ש X נכון, מאשר להיות בטוח במאה אחוז ש X נכון. ולכן, לדוגמה אם אתה רוצה לקבל תשובה שלילית, אז במקום לשאול, האם אתה חושב ש, אפשרי לשאול האם אתה באמת חושב ש. במקרה שבו רוצים שהבן אדם ... העיקרון הוא, שאם מראש אתה רוצה לשתול מחשבה בראש של השומע, כדי שהוא לדוגמה ייתן לך / לעצמו תשובה שלילית לשאלה כלשהי, אז פשוט תעלה את רמת הוודאות של השאלה. ובכך אתה מעביר את נטל ההוכחה אליו, ומעלה לו ... אותה. ואז במקרה כזה, אסור לך להעלות את רף נטל ההוכחה שבשאלה. כי אז בעצם שתלת לאדם השני, מחשבה שלילית שאתה לא רוצה לשתול אותה. לדוגמה: נניח שאתה שואל מישהו, האם אתה בטוח במאה אחוז שאתה לא רוצה לעשות ... באמת חשב על השאלה / השאלה לא נוסחה נכון, בצורה שתגרום לו לחשוב עליה. ואז ממילא נשתלה לו מחשבה שלילית מיותרת, שעכשיו צריך ללמוד לדעת להוציא אותה מהראש שלו. וגם כאן יש הפוך על הפוך, שאתה דווקא כן תרצה ...

... שתיצור אצלו התניה חיובית, בין משהו שהוא אוהב, לבין מה שאתה רוצה שהוא יחשוב. או להפך, שתיצור אצל התניה שלילית, בין מה שהוא לא אוהב, לבין מה שאתה לא רוצה שהוא יחשוב. ובפשיטות זה אומר, שאם לדוגמה ברצונך לשכנע ...

... יותר רע מטוב. אבל ברגע הבחירה עצמה, האדם היה משוכנע שזה הדבר הנכון עבורו. מהו המנגנון הפסיכולוגי שגורם לפעולות שליליות? כדי לנתח זאת, אליעד מציע לבדוק מה האדם חשב לפני שביצע את הפעולה. כלומר, כאשר אדם עושה דבר שגורם ... מודעת, בהתאם למה שהוא מאמין שיהיה עבורו טוב יותר. כדי להמחיש זאת, אליעד מתאר מצב שבו אדם חושב מחשבה שלילית חוזרת, ולמרות שהוא מבין באופן שכלי שזו מחשבה לא מחויבת ולא נכונה, הוא עדיין ממשיך לחשוב אותה. מה שחשוב ... הוא למה, למרות ההבנה השכלית, המחשבה ממשיכה להופיע. אחת האפשרויות שאליעד מציג היא שהאדם מאמין, באופן לא מודע, שהמחשבה השלילית הזו מועילה לו במידה כלשהי. למשל, המחשבה הטורדנית יכולה להיתפס ככזו שמכינה אותו לאסון או משמרת אותו במצב של ... האדם חושב את המחשבה באופן לא מודע, ללא שליטה. האדם נהנה או מוצא תועלת כלשהי בעצם החוויה של המחשבה השלילית. האדם בוחר להמשיך לחשוב את המחשבה הטורדנית למרות הכאב, משום שהחלופה נתפסת בעיניו כגרועה יותר. איך לזהות למה אנשים בוחרים להמשיך בהרגלים שליליים? אליעד מדגיש שכדי להבין באמת מדוע אדם ממשיך בפעולה או במחשבה שגורמת לו סבל, חייבים לנתח את המניע שמאחורי ... לו באותו רגע כטוב יותר מהאלטרנטיבה. ולכן, הדרך לשינוי אמיתי היא להבין לעומק את התועלת הנסתרת שהאדם מקבל מהרגל שלילי, ומתוך כך לשנות את תפיסת התועלת הזו, ולהציע לעצמו אלטרנטיבות טובות יותר שייתפסו ככדאיות יותר בזמן הבחירה עצמה. למה אנשים עושים דברים שמזיקים להם? איך לשנות הרגלים שליליים? למה קשה להשתנות? התמודדות עם מחשבות טורדניות איך להיפטר מהתנהגות אובססיבית? איך המוח מקבל החלטות?

... שחזור האירוע לא בהכרח פותר את הבעיה, ואף עלול להעצים את הכאב, כי האדם חווה שוב את אותם רגשות שליליים, בלי שמשהו בפירוש שלו השתנה. לדוגמה, אם מישהו קיבל בעבר סתירה, והפתרון המוצע לטראומה הוא שחזור האירוע, על פני ... כואבת באותה העוצמה. בפועל, כל פעם שהאדם משחזר את האירוע, המוח שלו מתמודד עם המחשבות והרגשות שעולות. כאשר הרגשות השליליים עולים שוב ושוב, האדם מתרגל אליהם ומתחיל לפקפק באופן אוטומטי בפירושים שלו, או לפחות מוריד את העוצמה הרגשית סביב ... אליעד, מה שבאמת משפיע על האדם הן האמונות הנוכחיות שלו לגבי האירועים, ולא האירועים עצמם. לכן, אדם שחווה אירוע שלילי בעבר (כמו טראומה מינית או אלימות פיזית), פגוע מהאמונות שהוא מחזיק כרגע על האירוע הזה, ולא מהאירוע עצמו שכבר ... על שחזור הזיכרונות בלבד, אלא על שינוי עמוק של התפיסות, האמונות והפירושים לגבי האירועים. רק כאשר האדם משתחרר מהפירושים השליליים והאמונות המזיקות שלו, הזיכרונות כבר אינם יכולים לפגוע בו, והוא יכול לחיות בחופש רגשי מלא, בלי קשר למה שהתרחש ...

... לכך שאנשים חווים מצבי רוח משתנים, כגון מעבר חד בין שמחה לדיכאון, היא תהליך של הדחקה רגשית והתכחשות לרגשות השליליים שנמצאים בתת - המודע. אליעד כהן מסביר שכאשר אדם חי כל הזמן בתחושה של אופטימיות שקרית וחושב תמיד בצורה ... או אמיתות כואבות. מצב זה גורם לכך שברגע כלשהו, ללא התראה מוקדמת, האדם עלול לחוות התפרצות פתאומית של רגשות שליליים כמו חרדה, עצבות או ייאוש עמוק. הדבר דומה לאדם שמסרב להסתכל על מצב חשבון הבנק שלו, ואז לפתע מגלה ... כגישה נכונה ובריאה לחיים, אך אליעד כהן מבהיר כי לא תמיד היא מועילה. כאשר חשיבה חיובית מתעלמת לחלוטין מהמציאות השלילית, היא הופכת לאופטימיות שקרית, שמובילה למצב של התכחשות. אנשים כאלה אומרים לעצמם הכל בסדר, גם כשהם יודעים בתת - ... בחירה מודעת, עם הבנה של הסיכונים, היא לא הופכת לבעיה. הבעיה נוצרת רק כשהאופטימיות מגיעה מתוך התכחשות מוחלטת למציאות השלילית. מה המשמעות של ההצהרה אני לא מפחד? ההצהרה אני לא מפחד לעיתים קרובות מסתירה פחד עמוק עוד יותר. אנשים ... - דיפרסיה, דיכאון פתאומי, וחרדה ללא סיבה ברורה. האם להיות אופטימי זה רע? אליעד לא טוען שאופטימיות היא דבר שלילי בהכרח. הוא מבהיר כי השאלה היא לא האם אופטימיות היא טובה או רעה, אלא האם האופטימיות מגיעה מתוך מודעות ...