... גבר אמיתי? מדוע תלות בבחורה נחשבת לבעיה? למה חשוב להציב מטרות חיוביות במקום מטרות שליליות? למה חשוב להציב מטרות חיוביות במקום מטרות שליליות? איך יוצאים ממצב של תקיעות ... שאליעד חוזר עליו במהלך השיחה הוא הצורך להציב מטרות חיוביות (פוזיטיביות) ולא מטרות שליליות. כאשר אדם מגדיר מה הוא לא רוצה ...

... נכונה לשינוי הרגלים? כאשר אדם מחליט לשנות הרגל או להיגמל מהתמכרות מסוימת, הוא עומד בפני שני סוגים של מטרות: מטרות שליליות ומטרות חיוביות. חשוב מאוד להבין את ההבדל המהותי בין שני סוגי המטרות האלו, כי בכך טמונה היכולת האמיתית להצליח בשינוי. אנשים רבים נכשלים בשינוי הרגלים, לא בגלל חוסר רצון או נחישות, אלא מפני שהגישה שלהם להצבת מטרות לא נכונה מלכתחילה. מהן מטרות שליליות, ולמה הן לרוב נכשלות? מטרות שליליות הן מטרות המתמקדות בעצירת פעולה או בהרגל מסוים, למשל להפסיק לעשן, להפסיק לאכול מתוק, להפסיק לצפות בטלוויזיה יותר מדי וכדומה. אנשים ... בעצם לחשוב על עישון כל הזמן, ולכן הוא למעשה רק מחזק את ההרגל המזיק שהוא רוצה להפסיק. בנוסף, סיבה מרכזית לכך שמטרות שליליות נכשלות היא שהרגלים שליליים מספקים צורך כלשהו לאדם. אם אדם אוכל מתוקים או גאנק פוד באופן קבוע, בדרך כלל יש סיבה רגשית או פיזית ... לעשות במקום העישון? אולי זה לפתח הרגלים בריאים יותר כמו ספורט, תזונה טובה יותר, או עיסוק יצירתי. ההבדל בין מטרות שליליות למטרות חיוביות יש שני סוגים של מטרות: מטרות שליליות - מטרות שמכוונות להפסקת הרגלים, כגון אני רוצה להפסיק לאכול מתוק, אני רוצה להפסיק לדחות דברים, אני רוצה להפסיק להתעצבן. מטרות ... רוצה להתחיל לאכול בריא, אני רוצה להתחיל להיות פרודוקטיבי יותר, אני רוצה ללמוד לשלוט ברגשות שלי. הסיבה לכך שמטרות שליליות לרוב אינן מצליחות היא שההרגלים שאנו רוצים להפסיק ממלאים צורך מסוים. כלומר, כאשר אדם רוצה להפסיק לאכול גאנק פוד, הוא לא תמיד מזהה ...

...כל מחשבה שאנו חושבים, כל פעולה שאנו עושים וכל דבר שאנו מאמינים בו, הוא סוג של מניפולציה. גם אמונות שאנו חושבים שהן אמת מוחלטת הן בעצם יחסיות. אין שום אמת מוחלטת שמאחוריהן. האם שכנוע הוא דבר שלילי או חיובי? שכנוע הוא כלי, וכמו כל כלי, השימוש בו קובע את משמעותו המוסרית. לדוגמה, פצצת אטום יכולה לשמש לייצור חשמל או להריגת אנשים. כך גם עם שכנוע ו - NLP, אפשר להשתמש בהם לטוב או לרע, והדבר תלוי בבחירתו של האדם שמשתמש בהם. האמת, לפי אליעד, היא שאנשים שמרגישים...

...שהיא תרגיש את אותה תחושה שהוא הרגיש. כך, בת הזוג תוכל להבין לעומק ובצורה מוחשית את התחושה של הצד השני. אליעד גם מזהיר ששימוש בשיקוף עלול לעורר כעס ותחושת פגיעה אם נעשה בצורה לא רגישה, לכן חשוב להשתמש בו בזהירות ובאמפתיה, ולהיות מודעים לכך שהצד השני עשוי לפרש את השיקוף כהתנהגות עוינת או מתגרה. האם ניתן ללמוד רק מניסיון אישי בשיקוף? לסיום, אליעד מציין שיש אנשים שמסוגלים ללמוד מניסיון של אחרים, אבל זה לא נחשב כשיקוף מלא. השיקוף האמיתי הוא כזה שבו האדם...

...האדם, יש לפעול בצורה ברורה נגד מקור האיום, ללא קשר לזהותו האתנית או הדתית של המאיים. מבחינת האמת האובייקטיבית, אין הבדל אם המאיים הוא יהודי, ערבי, מוסלמי או נוצרי. אליעד מסביר שהמושג החשוב פה הוא האיום עצמו, ללא שיוך מגזרי או דתי. הדוגמה שהוא נותן היא של שכונת פשע שבה מתגוררים עבריינים מסוכנים. הוא מסביר שאם עבריין מסוים מאיים באופן ישיר על החיים או על ביטחון הציבור, יש לנטרל אותו ואת הסובבים אותו, כולל משפחתו אם צריך, כי אחרת לא ניתן להסתובב בביטחון...

...היגיון. האדם לא סתם מרגיש רגש כלשהו. על האדם לנסות להבין את השכל ואת ההיגיון של הרגשות שלו. רק כאשר האדם מבין את השכל של הרגשות שלו, רק אז יש אפשרות שהם יהיו חיוביים. כאשר האדם מבין את צורת החשיבה של הרגשות שלו, הדבר הזה מאפשר לו באמצעות צורת החשיבה של הרגשות, לגרום להם להיות חיוביים יותר. סיכום: כדי ליצור רגשות חיוביים, צריך לחקור את השכל ואת ההיגיון שלהם. רק באמצעות השכל שלהם, ניתן להפוך אותם לשמחים יותר. הרגש של האדם והשכל שלו מנהלים מערכת יחסים...

...במבט, ובשפת הגוף. אדם יכול להגיד אני לא כועס, אך אם בפנים הוא כועס, המסר הזה יעבור והצד השני ירגיש מותקף בכל מקרה. לכן יש חשיבות עצומה לתחושה הפנימית של האדם ששואל את השאלה. אם אדם באמת מצליח לשחרר את השיפוטיות הפנימית, הצד השני ירגיש זאת והאווירה תהיה פתוחה יותר לשיתוף פעולה. כיצד עושים זאת בפועל? הטריק המעשי לשאול שאלות בצורה נכונה הוא להחליט מראש ובמודע שהמטרה האמיתית של השאלה היא גילוי האמת בלבד ולא שיפוט או חיפוש אשמים. צריך לשדר לצד השני, גם...

...נתקלות בגירויים חיצוניים, ולכן הן הופכות למציאות בעיני החולם. בחלום, האדם אינו מודע לכך שהוא חולם, ומבחינתו כל מה שקורה שם הוא אמיתי. מה ההבדל בין חלום למציאות? ההבדל בין חלום למציאות אינו בהכרח בקיומם של הדברים, אלא בעוצמת המחשבה. כאשר אדם חולם, הוא חווה מציאות פנימית שבה הוא רואה, שומע ומרגיש דברים כאילו הם מתרחשים באמת, אף על פי שבעולם הפיזי הם אינם קיימים. למעשה, גם בזמן ערות, אנו משתמשים במחשבה כדי להגדיר את המציאות שלנו, אך השפעתה של המציאות...

...הקורונה, היו אנשים שהסתמכו על אמירה כמו אלוהים שומר עלינו, הקורונה לא תגיע. הם לא נערכו מראש, וכאשר היא הגיעה, הסתפקו באמירה זה לא באשמתנו, זה כוח עליון. אדם בעל רף גבוה יאמר: אם ידענו שיש קורונה בסין, היינו צריכים להיערך מראש עם מכונות הנשמה, עם בדיקות מספקות, עם חקירות אפידמיולוגיות. מי שמחפש תמיד להשתפר לא יקבל תשובות כמו במדינות אחרות המצב יותר גרוע או צריך להודות על הקיים. לעומתו, מי שטיפוס שדוחה משימות ומתרץ את עצמו, יקבל את אותן תשובות כמצדיקות...

...תוכו האדם לא בהכרח רוצה את המציאות שבה הכל תמיד קורה בדיוק לפי רצונו, כי במציאות כזו האדם עלול לסבול מדברים אחרים. האם האדם באמת רוצה את כל מה שהוא חושב שהוא רוצה? אליעד מתאר מצב של אדם שרוצה, לדוגמה, שיהיה לו את כל הכסף שבעולם. אליעד מסביר שאם לאותו אדם באמת יהיה את כל הכסף שבעולם, האדם עלול להרגיש רע מסיבות אחרות. לכן הוא אומר שהאדם למעשה מחזיק שתי מחשבות סותרות בו זמנית: מצד אחד הוא רוצה שיהיה לו הכל, ומצד שני הוא רוצה שיהיה לו מקום להמשיך לרצות...