... פירושו, למצוא את הסיבה האמיתית שבגללה רע לך. עד שבסוף מגלה האדם, כי הסיבה האמיתית לכך שרע לו, ולכך שהנפרדות קיימת, כמו גם הסיבה לכל דבר אחר, היא שהכל אחד, ואין שום שאלה כלל. ובפועל, על האדם לשאול את ... ממש, לא היה שייך להרגיש רע או טוב שקרי, כלל. והסיבה שרע לאדם, היא רק בגלל שהוא חי בעולם הנפרדות של היש והאין, שיוצר את הצורות של המציאות, שגורמות לכך, שתמיד האדם ירגיש, שחסרה לו צורה כלשהי. ואחרי שהאדם מבין את זה, עכשיו עליו לשאול את עצמו ולברר את האמת, האם אכן זו האמת. האם באמת קיימת הנפרדות הזאת, שגורמת לו להרגיש רע? והדרך של האדם לגלות, האם באמת הנפרדות קיימת, והאם באמת יש הפרדה בין היש לבין האין, היא על ידי זה שהאדם מתבונן אל תוך המהות של מה שישנו, כדי להבין קודם כל מה בכלל ישנו. וכאשר האדם מתבונן אל תוך צורה כלשהי של נפרדות, אז האדם מגלה, שבאמת הכל אחד ממש, ושאין שום צורות נפרדות כלל, אלא הכל אחד ממש. ואז ממילא האדם מבין, שאין בכלל שום שאלה למה רע לו, כי כאשר הכל ...

... והאמונה היא טובה, רק עבור מי שנמצא בתוך האחדות. שאצלו, האמונה מאפשרת לו להתרחק מהאחדות, אל תוך השקר של הנפרדות, ועל ידי זה לעשות ריבוי של האחדות. שזה כבר עניין אחר לגמרי. וכמה שהאמונה טובה עבור החכם האמיתי, כך ...

... אותו וירגיש רע. והרע עצמו קיים, כי הוא טוב מאוד עבור מי שמקבל את השכל של האחדות. וכן, כל הנפרדות כולה היא רעה, כולל הטוב השקרי שבה. וכל העולם הרע הזה כולו, הוא קיים, עבור מי שזוכה לשכל של ...

... מטיל ספק בידיעות שלו, והאדם מתפלא למה השכל הגדול לא מגיע? כי מובטח לאדם, שאם הוא באמת יטיל ספק בנפרדות, מיד הוא יראה את האחדות ואת השלמות של המציאות, שהיא מסתתרת מאחורי האמונה השקרית. כי כל קיומה של הנפרדות כנפרדת, הוא רק על ידי האמונה השקרית. ועל ידי אמת, הנפרדות חוזרת לקיומה האמיתי, דהיינו, באחדות, עם האחדות ועם השלמות של המציאות. אבל, כדי שהאדם יראה במו עיניו את האחדות ... ספק באמת. כי האחדות של המציאות, נמצאת בצמוד ואחרי הספק של האמת. כי יש אחדות, ואותה מסתירה האמונה של הנפרדות. וכאשר האדם עוקר את האמונה השקרית באמת, על ידי זה שהוא מטיל ספק של אמת בנפרדות, תכף ומיד הוא רואה את האחדות, שנמצאת מאחוריה. שהיא שורש הנפרדות, ושהנפרדות נמצאת בתוכה ומאוחדת איתה כישות אחת ממש. והאדם חושב לעצמו, שהוא באמת מטיל ספק בכל דבר. ומי שמטיל ספק ... ידיעה וודאית מוחלטת שהכל אחד? והתשובה על זה, היא נסתרת מעיני האדם. כי שורש השאלה הוא, כיצד מהאחדות נוצרה הנפרדות. שרק מי שמבין את השכל של האחדות, רק הוא מבין כיצד זה, שמאחדות נוצרת נפרדות. ובסיכומו של דבר, מי שרוצה לראות במו עיניו את אחדות המציאות, ושהיא תמלא את כל החוויה שלו, הוא מוכרח ... ישותו הנפרדת של האדם מתה לגמרי, ואז האדם נעלם לגמרי בתוך האין סוף. ואחכ הוא נולד מחדש אל תוך הנפרדות שלנו, אבל כישות שהיא באחדות עם המציאות תמיד. ובפועל, על האדם לוודא ולראות, שכאשר הוא בודק איזה דבר ומברר, ...

... של אלוהים, שום דבר לא נפרד ממנו. וזאת טעות גמורה. משום, שאפילו אם אלוהים מודע לעצמו, הרי שגם זאת נפרדות. כי הוא וידיעתו הם שניים. ואפילו אם לאלוהים יש רצון / מחשבה / רגש כלשהו, גם זאת נפרדות. כי כאשר הכל אחד ממש, לא שייך שמישהו יהיה מודע למשהו. כי כאשר הכל אחד, אין שום משמעות או ... לא ידיעה עצמית. כל שכן, שאם אלוהים רואה את העולם, וחווה אותו כאילו זה הוא, הרי שגם אצלו יש נפרדות. והאדם עושה את מעשיו כדי להרגיש טוב. ובתיאוריה, אם יצליח האדם להגיע אל השלמות, הרי שהוא יחדל מעשיה כלשהי ... והמחשבות של העולם שלנו, הם כולם נכללים בבחינה אחת עם האחדות, שבה אין שום הפרדה כלל. והוא נגד השכל, שהנפרדות היא קיימת כנפרדות, ואעפכ היא אינה נפרדת מהאין ומההעדר המוחלט. ואלוהים האמיתי, הוא המהות האמיתית של הכל, ששם היש והאין הם אחד ... יהפוך להיות אלוהים. כי מהות האלוהים והאדם היא שונה לגמרי. וכמובן שלמזלו של האדם, אין שום שתי ישויות שהן נפרדות לגמרי זו מזו, משום שהמהות הראשונה של כל הדברים, היא אחת. ובשורש של כל הדברים, תמיד איך שלא נסתכל ... ומצד האחדות של המציאות, אין שום צורך להיות אלוהים האמיתי, כי האדם הוא כבר אלוהים האמיתי כרגע ממש. ומצד הנפרדות של המציאות, האדם כן יכול להפוך להיות אלוהים האמיתי. משום שכבר כרגע, הוא גם רק אלוהים האמיתי. כי מהות ... נכלל בשלמות של המציאות לגמרי, ללא שום רצון / תודעה / רגש / מחשבה כלל. ואחכ האדם חוזר אל הנפרדות שבתוך האחדות. כי יש נפרדות של העולם, ויש את הנפרדות שהיא בתוך האחדות. ואחרי שהתודעה של האדם נכללת בשורשה ומתבטלת לגמרי, אחכ האדם חוזר לעצמו, ורצונו וישותו ומחשבתו ותודעתו נוצרים מחדש, בדיוק כמו שנוצר רצונו של אלוהים השקרי, שהוא כבר לא באחדות של המציאות, ואז האדם חווה את הנפרדות של המציאות, מנקודת מבט של אלוהים. ונזכיר: כי מנקודת המבט של אלוהים האמיתי, אין שום תודעה כלל. ובתוך הנפרדות שלנו, להבין שאתה גם רק אלוהים האמיתי, זה עצמו נקרא להיות אלוהים האמיתי. וכיצד יכול האדם לחזור ולהיות אלוהים האמיתי? תשובה על ידי אמת מוחלטת. כי כל קיומה של הנפרדות מהשלמות, הוא שקר. ובכל מקום שהאדם מבדיל בין שני דברים, ושההפרדה הזאת נראית לאדם כאמת, הרי שזהו שקר שמתחזה ... יש יותר שקרים ויותר רע. וככל שהאדם מאמין יותר לדברים שונים בלי לבדוק אותם, כך נשמתו סובלת יותר בחוויית הנפרדות. ומי שרוצה לחזור ולגלות את האלוהים האמיתי שהוא, עליו לעקור את האמונה השקרית מליבו. כי האמונה ממלאת את הלב של האדם, וגורמת לאדם להרגיש באמת, את הנפרדות השקרית של העולם. וככל שהאדם חווה יותר את הנפרדות, כך הוא יותר עבד, ופחות מלך. וכך הוא נמצא יותר בתוך החסרונות של העולם. ועל האדם לשנוא את האמונה ... של הכלום המוחלט. ועל ידי זה האדם מצליח לחבר את התודעה שלו אל אלוהים האמיתי. ואחכ האדם חוזר אל הנפרדות, וחי בה באחדות עם האחדות. ובסיכומו של דבר: על האדם לברר ולבער באופן מוחלט, את כל המחשבות שגורמות לו ...

... יבין, שהיש והאין הם אחד, הוא ימשיך לשקר ולענות את עצמו בשאלות ותשובות של שקר. שהן כולן אחיזתן, בטעות הנפרדות של היש והאין. ועל ידי זה שהאדם שונא את השאלות ואת הספקות באופן מוחלט, ואוהב את הוודאות המוחלטת, ושונא ...

... לעולם. והשאלה היא, מהיכן נובע הרצון הזה, ומהי מהותו? והרצון של האדם להרגיש טוב, הוא ביטוי של הרצון של הנפרדות, לחזור לשורשה אל האחדות. כי האחדות היא כולה טובה. כי כאשר הכל אחד ממש, אין שום נפרדות ואין שום חיסרון כלל. כי חיסרון אפשרי, רק כאשר הישות היא חלקית וחסרה את השלם. אבל כאשר יש רק ישות אחת שלמה, ואין שום חלקים כלל, ממילא אין שום חיסרון כלל. ומצד האמת, האחדות והנפרדות הן ישות אחת ממש. ומצד השקר, הנפרדות והאחדות, נפרדות זו מזו ורחוקות במהותן זו מזו. ומצד השקר, האחדות מהווה את הנפרדות. כי מצד האמת, האחדות לא מהווה את הנפרדות, אלא היא באחדות איתה ממש. ורק מצד השקר, האחדות מהווה את הנפרדות. וכאשר יש את השקר, שהנפרדות והאחדות הם נפרדות זו מזו, אז נוצר הרצון להרגיש טוב. שהוא מבטא את הרצון של האני הנפרד של האדם, לחזור להיות מה שהוא היה לפני שהוא היה, דהיינו, חסר כל צורת אני, שנפרדת מדבר כלשהו. כי הנפרדות ביחס לשלמות של האחדות, היא כולה רעה, ואין בה שום טוב כלל. כי כולה מלאה חסרונות, ואין בה שום שלמות כלל. כי כל הדברים חסרים, משום שהם אינם שלמים. והנפרדות שהיא כולה רעה, היא בשורשה טוב אמיתי, דהיינו, האחדות. ולכן האדם רוצה תמיד להרגיש טוב. דהיינו, האדם רוצה לחזור ... אז האדם מרוצה ושמח באמת, מכך שהוא מרגיש רע או טוב, בדיוק באותה המידה ממש. כי הטוב והרע של הנפרדות, הם שניהם ביטוי של הטוב האמיתי של האחדות. וגם באחדות עצמה שהיא השלמות, גם בה יש שלמות מעל שלמות. ... מאמץ וללא שום רע כלל. כי באחדות, אין עליות וירידות של הטוב, אלא שם, גם הטוב וגם הרע של הנפרדות, שניהם מקדמים את האדם, בעוצמת חוויית הטוב האמיתי של האחדות.

... זה משתנה אצל האדם גם חוויית האני שלו. ועל ידי זה האדם זוכה לחוויית התחדשות מתמדת, שבה הוא רואה (בנפרדות), את היש שמתהווה מהאין בכל רגע מחדש, על ידי זה שהוא זוכר שהכל אחד. כי ראשית, האדם מבין שהכל אחד ממש. ואחכ כאשר האדם חוזר לתודעה של נפרדות, אז הוא זוכר שהכל אחד ממש, ואז הוא חווה את התחדשות החיבור של היש והאין, בכל פעם ופעם מחדש. ואז גם האדם חווה את השלמות של האחדות, בכל פעם מחדש. ולכן הנפרדות והרע, היא טובה מאוד, כי היא ריבוי של האחדות. כי באמצעות האין סוף נפרדות שיש, על ידי זה האדם יכול לחוות באין סוף צורות, אין סוף פעמים את חוויית השלמות, של הנפרדות, שנכללת באחדות, בכל פעם מחדש. ואעפכ מצד אחד, אין שום התחדשות כלל, כי הכל אחד ממש תמיד, ללא שום נפרדות כלל. ואעפכ מצד שני, יש התחדשות מתמדת כל הזמן וכולי. ובסיכומו של דבר, מי שרוצה לשנות את החוויה שלו, ...

למה יש נפרדות? למה נוצרת נפרדות, מתוך האחדות? ועד שהאדם שואל למה יש נפרדות, עליו לשאול האם באמת יש נפרדות? כי אולי יש רק אחדות? ואולי הנפרדות והאחדות, הן ישות אחת ממש, נגד השכל של האדם, ואז ממילא אין שום שאלה כלל?!

... אמת. ועל האדם להיצמד אל השכל של החכם האמיתי, שהוא ההתגלות הגדולה ביותר של השלמות, שיש בתוך החסרונות של הנפרדות. ועל האדם לחפש תמיד את האמת המוחלטת, ולשנוא את הוודאות השקרית, ולאהוב אך ורק את הוודאות המוחלטת. ועל ידי ...