... סתם לשאול, אלא לחוות את השאלה, שאולי באמת ההפך הוא הנכון. כי השכל, הוא המשוגע האמיתי, שהוא אומר שיש נפרדות, למרות שבאמת אין. וכאשר האדם בטוח באיזה דבר, כי השכל שלו לא מסוגל לחשוב אחרת, האדם מוכרח להיות חכם ...

... בזבוז של האחדות. כי מצד האחדות, הכל אחד והכל טוב. ולא היה צריך לבזבז את האחדות, כדי ליצור ממנה נפרדות. ואעפכ יש נפרדות, בלי שזה מביא שום תועלת אמיתית לאחדות. ואכ הזמן כולו, הוא בזבוז. ויש בני אדם שקונים דבר כלשהו, רק ...

... קרוב אליו תמיד. ואפילו כאשר האדם מתבונן פנימה על האני הפנימי שלו, הוא בעצם רואה רק קליפה חיצונית של נפרדות. כי האדם לא מסתכל על האני הפנימי ביותר שלו, שהוא, מה שהוא היה, לפני שהוא היה קיים. כי האני ... באמת, דהיינו, המציאות. ומצד האמת, החכם האמיתי הוא תמיד מחובר לשורשו, כי הצורה והמהות הם אחד. אבל מצד הצופה שבנפרדות, מצידו, החכם האמיתי נמצא בלבוש גשמי וצמצום, כדי לדבר איתו וכולי. וכאשר האדם שומע את החכם האמיתי, עליו לדעת ... הפנימי של האדם, הוא כולו קליפה שקרית. ויש אני פנימי אחר גדול יותר, שהוא כולו טוב אמיתי, ללא שום נפרדות כלל. והוא מתגלה לאדם, דרך החכם האמיתי. ולכן, מי שרוצה להתחבר לעצמו ולהקשיב לאני הפנימי ביותר שלו עצמו, הוא ...

אחדות או נפרדות - היכן אתה נמצא? לפעמים תוהה האדם לעצמו, האם הוא נמצא באחדות או בנפרדות. וכמובן, שמי שתוהה לעצמו היכן הוא נמצא, הרי שהוא בנפרדות. כי באחדות, אין שום הפרדה בין נפרדות לאחדות, ואז ממילא אין שום שאלה כלל. ובנוסף, מי שחושב שהוא באחדות, שישאל את עצמו, למה בעצם הוא משנה ... ממילא אין שום שאלה כלל. ובסיכומו של דבר, מי שחווה הבדלה כלשהי, בין חוויה של אחדות לבין חוויה של נפרדות, הוא כמובן בחוויה של נפרדות.

... לנסות להבין את המציאות בשכל שלו. שכאשר האדם מפסיק לגמרי, להשתמש בשכל שלו, אז ממילא הוא לא חווה שום נפרדות כלל. עד שהוא לא יודע, אפילו לא שהוא עצמו קיים. אבל האדם הוא חכמולוג, שהוא כן רוצה להבין ולהשתמש ...

... נקודות המבט, קיימות בו זמנית. (ובשורשן, הן כולן נקודת מבט אחת). וכאשר החכם האמיתי מדבר עם האדם בשפה של נפרדות, הרי שמנקודת מבט מסוימת, ניתן לומר, שהחכם האמיתי משקר את האדם. כי אם באמת הכל אחד, אז מה שייך ... האדם, שעליו להבין כך או אחרת, הרי הכל אחד ממש?! וראשית כל, על האדם לדעת, שמצד האמת האמיתית באמת, הנפרדות והאחדות, הן אחד ממש. ולכן גם מצד האחדות האמיתית, כן אפשר לדבר דיבורים של נפרדות, ואעפכ הכל אחד ממש. ומצד האדם שעושה הפרדה בין אחדות לנפרדות, עליו להבין שאכן מנקודת המבט הזו, שמפרידה בין נפרדות לאחדות, מנקודת המבט הזו, דיבורי הנפרדות של החכם, הם אכן מנוגדים לנקודת המבט של האחדות. וזה כמובן, רק אם נאמר, שהנפרדות, היא נפרדת מהאחדות. ועל האדם להבין, שהחכם האמיתי, לא מדבר עם נקודת האחדות שיש באדם, אלא רק עם נקודת הנפרדות שיש באדם. כי בכל אדם, יש תמיד, גם את נקודת האחדות, שבה האדם כבר יודע שהכל אחד ממש. עד כדי כך, שהאדם כבר תמיד נהנה בטוב אמיתי מהמציאות. והחכם האמיתי, מדבר אל נקודות הנפרדות, שיש בתוך האדם. שהן, לא מחוברות לנקודת האחדות שיש באדם. והחכם האמיתי מדבר בשפת הנפרדות, אל נקודות הנפרדות שיש בתוך האדם, כדי להחזיר אותן בתשובה, ולחבר גם אותן אל נקודת האחדות של המציאות. וכאשר האדם שומע את ... על הסיבה ועל השכל, שבגללו החכם האמת, אומר לו את דבריו. והחכם האמת, מוכרח לדבר עם האדם דיבור של נפרדות, כדי לגלות לו את האחדות. כי כל דיבור, הוא נפרדות. והאדם, שומע תמיד מהחכם האמת, דיבורים שנשמעים לו כנפרדות. כי האדם עצמו, עדיין לא חווה, שאחדות ונפרדות הם אחד. ועל האדם לזכור תמיד, שכל דיבורי החכם האמת, אלו רק הקדמות אל שכל אחר של אחדות אמיתית, ...

... כדי לסבר את האוזן של השומע. אבל מנקודת המבט של החכם האמת, של המלך האמיתי, אצלו אין שום חוויית נפרדות וצמצום כלל, כחוויה שנפרדת מחוויית האחדות. כי החכם האמת באמת, הוא יודע שהמהות וכל צורה שהיא, הם אחד תמיד. ...

... מושלם / שהכל אחד / שהחיסרון אינו נפרד מהשלמות. אלא, שהאדם לא משתמש בו. והאדם משתמש, רק בשכל של הנפרדות שלו, שהוא שכל של שטות, כאשר הוא לא מחובר, לשכל של האחדות, שבו הכל אחד מושלם. ועל ידי זה ... על ידי זה הוא מתחבר לשכל הפנימי ביותר שלו, שהוא השכל של האחדות. ואז ורק אז, גם השכל של הנפרדות, הופך להיות חכם באמת וכולי.

... להבין את האירוע, מנקודת מבט, שהיא חיצונית לכל האירועים של המציאות. עד שהאדם רואה את האמת, שבאמת הצורה של הנפרדות, היא באחדות, עם האחדות האין סופית, שהיא חסרת כל צורה. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. והחכם ... היא תשנה לאדם את החוויה, של הרצון שלו עצמו. וכאשר האדם מסלף את דברי החכם האמת, אז הוא יוצר נפרדות. כי יש כאלו, שהשכל שלהם, לא מסוגל להכיל את זה, שהם צועדים למקום של שלמות אמיתית, שבו דבר והיפוכו ... מגדירים עבור עצמם, שהם צועדים אל מקום, שאין בו שום רצון כלל, ושבו הכל רק אחד ממש, בלי שום נפרדות כלל. והם מגדירים את האחדות, כהעדר של הנפרדות. ואז בעצם הם יוצרים נפרדות, בין האחדות לבין הנפרדות. שמלובשת בהפרדה שהאדם עושה, בין הרצון המוגדר, לבין העדר הרצון המוגדר וכיוב. ועל ידי זה האדם יוצר נפרדות של שקר, וממילא, גם סבל. כי האדם מנסה להביא את עצמו, למקום שהוא שיא השקר, מקום, שבו יש רק העדר צורת רצון, בלי שום צורת רצון כלל. וזאת כמובן נפרדות, בין ההעדר, לבין הישות. והחכם האמיתי באמת, הוא רוצה שהאדם יבוא אל השלמות, שבה דבר והיפוכו הם אחד. אבל, ... ואין כאן ביטול של הצורה, והיאחזות בהעדר שלה, אלא יש כאן אחדות של אמת, שבה, אין צורה ואין מהות שנפרדות זו מזו, אלא שתיהן בבת אחת. שיש גם צורת רצון סופית, וגם בו זמנית העדר צורת רצון סופית, בו ...

... המוגדרים והנפרדים, להגדרה אחת. כך, שבקצה של האין הגדרה או של היש הגדרה, בקצה, הכל אחד ממש. שיש גם נפרדות, אבל עדיין היא אחדות. שיש גם הגדרות שמפרידות, אבל בו זמנית, ההגדרות המפרידות, הן באחדות. כי אפשר להגדיר גם את הנפרדות, בתוך הגדרה אחת שנפרדת מהאחדות. ובו זמנית, אפשר גם לא להגדיר ולא להבדיל, בין ההפרדה שבין הצורות, לבין האחדות ...