... האדם לעשות לעצמו שטיפת מוח וניקוי רעלים אמיתי, מהרעלים שממלאים את המחשבה ואת הנשמה שלו? כי האלוהות היא הטוב, והנפרדות היא הרע. כי הנפרדות, היא כולה גבול והגדרות וחוויית צמצום, שיוצרת את הסבל הנצחי שקיים בתוך עולם הנפרדות. כי כל זמן שיש נפרדות, אין שלמות ויש סבל. והנפרדות, ממלאת את האדם כולו, מכף רגלו ועד ראשו ומהשמים ועד הארץ. כי הנפרדות מתחילה באני של האדם והחוצה. ומהאני של האדם והחוצה, יש רק נפרדות. כי מהות האני של האדם, היא הנפרדות שלו, ממה שאינו הוא. ואחכ על בסיס הנפרדות הזאת, האדם מלא בעולם שלם של נפרדות, ושל הגדרות ושל סבל, שהן הפך חוויית האלוהות, שהיא אין סופית במהותה, ללא שום צורה והגדרה, אפילו ללא הגדרת ... הוא היה לפני שהוא היה כתודעה. כי שם אין שום תודעה כלל, אז כיצד ניתן לדעת אותה?! והרעיון הוא, שהנפרדות ממלאת את האדם כל כולו. והאדם צריך לעשות ניקוי רעלים, והמרה (החלפה) של כל חוויית הנפרדות שלו, אל תוך חוויית האחדות של המציאות. וכיצד יעבור האדם מהגיהנום של העולם הזה, אל הגן עדן של העולם הזה? תשובה: על ידי זה שהאדם יעשה לעצמו שטיפת מוח אמיתית וניקוי ראש אמיתי, מכל הנפרדות של העולם הזה. וכיצד יעשה האדם לעצמו שטיפת מוח טובה של אחדות, שתנקה אותו משטיפת המוח השקרית של הנפרדות? תשובה: על ידי זה שהאדם מתחבר לשכל של החכם האמיתי. כי האדם שטועה מחשבתית, הוא, אין לו אחיזה ישירה ... לאחוז בשכל של האחדות. (ומצד האחדות, האדם תמיד כבר אוחז בה וכולי). והחכם האמיתי, שהוא חי בתוך האחדות, ושגם הנפרדות שלו, היא בתוך האחדות, הוא מלביש עבור האדם, את חוויית האחדות, בכל מיני לבושים שונים של נפרדות, כדי שלאדם תהיה אחיזה בשכל של האחדות, שאין בו שום אחיזה כלל. ומי שרוצה לשטוף את עצמו מהשקר של הנפרדות, עליו להזרים בעורקי ליבו ומחשבתו, את השכל האמיתי של החכם האמיתי. ועל האדם לחפש את החכם הגדול ביותר במעלה, ...

... של שקר - איך להבין את סיבת הסבל? כי הסבל, הוא כולו שקר. שתת המודע של האדם משקר שיש נפרדות, ועל ידי זה נוצר החיסרון של הטוב והרע, שעל ידי זה האדם סובל. והסיבה שהאדם סובל בשקר, היא רק ... יפסיק לסבול. כי אין שום סיבה של אמת למה לסבול, למה לרצות לשנות את המציאות, ולמה לחיות בעולם של נפרדות. והאדם משקר שיש רק נפרדות, שהשלמות נפרדת מהחיסרון, ועל ידי זה הוא סובל, בלי סיבה. ומי שרוצה להפסיק לסבול בלי סיבה, הוא מוכרח להבין ... עצמו, האם בכלל היש ישנו והאין איננו? וכאשר האדם מתבונן עוד קצת, אז הוא רואה שהכל אחד, ושאין שום נפרדות כלל, ושאין שום שאלה כלל. ואין שום ישות נפרדת, ושום חיסרון, ושום אני נפרד, ושום רע בעולם כלל, רק ...

... השאלה - האם זה באמת משנה? מי שרוצה באמת לחוות ולהרגיש את האחדות של המציאות, עליו להטיל ספק בכל נפרדות שהיא. ובכל פעם שנדמה לאדם שדבר אחד שונה מדבר אחר, דהיינו, כל הזמן, כי כל הזמן נדמה לאדם, שדבר ... הבדל כלשהו, בין האני שלו לבין כל שאר הדברים, אז בכל פעם, דהיינו, כל הזמן, כשהאדם נתקל בחוויה של נפרדות, על האדם לכפור בהכל, ולהטיל ספק בהכל, ולברר את האמת, האם באמת יש הבדל בין הדברים האלו, או שלא? ... ומה יוצר את ההבדל? וכולי, מי שימסור את נפשו להבין את הסבל שלו, שהוא נובע רק בגלל התחושה של הנפרדות, מי שימסור את נפשו, להבין למה הוא סובל, הוא בסוף יראה את האמת שהכל אחד ממש, ואז האדם מגלה את האחדות, והסבל נעלם וכולי. והשאלות שהאדם שואל, הן מפרקות את חוויית הנפרדות של האדם, שהיא כולה לא קיימת כלל, אפילו לא כאשליה של שקר. כי האדם עומד מול חומות של נפרדות, והוא רוצה לעבור אותן ולהגיע אל חוויית האחדות. והדרך של האדם להכות את החומות האלו, לפרק אותן ולעבור לצד השני, דהיינו, לגלות שהכל כבר אחד, הוא על ידי השאלות פעם אחרי פעם. והשאלות שמטילות ספק בנפרדות, הן כמו פטיש, שבכל פעם, הוא מכה עוד פעם ועוד פעם בחומה של השכל, שמפריד את האדם מהחוויה של ... עם שאלות, שהן מפרקות את האמונה. ועל ידי זה שהאדם שואל מספיק שאלות, מספיק פעמים, על ידי זה חוויית הנפרדות שלו מתפרקת לגמרי. כי אחרי שהאדם שואל מספיק פעמים מספיק שאלות, אז פתאום הוא מגיע לשאלה של אמת, שהאדם באמת שואל, האם באמת יש כאן נפרדות או לא? ואז, השאלה הזאת של אמת, היא בעוצמה אין סופית, והיא מכה את תפישת הנפרדות של האדם, בפחות מרגע אחד. כי כאשר האדם שואל באמת, שהוא באמת רוצה לדעת האם יש או אין הבדל ונפרדות, אז הוא רואה את האמת שהכל אחד. ואז כל החומות הדמיוניות נעלמות כלא היו, והאדם רואה את האמת, שהוא ...

... אמת. אך מהיכן יתחיל האדם את בירור האמת? והמקום הטוב ביותר להתחיל בו את בירור האמת, הוא היכן שחוויית הנפרדות של האדם היא הגדולה ביותר. דהיינו, על האדם לחפש, מה הדבר שהכי רע לו בחיים, או במילים אחרות לבדוק, ... לבדוק ולברר את האמת, האם באמת זה משנה, האם הוא ישיג את הדבר הזה, או שלא? כי האדם חווה נפרדות וסבל, מכך שהוא חושב, שזה משנה אם המציאות תהיה כך ולא אחרת. ועל האדם לקחת איזה דבר שמציק לו, דהיינו, לקחת חוויית נפרדות, (= דבר שהאדם חווה שהוא רע), ולאמת אותה. דהיינו, לבדוק, האם היא אכן משקפת את האמת? והאם באמת חוויית הנפרדות הזאת, משקפת נפרדות מצד האמת? דהיינו, שהאדם לוקח את הרצון שלו שגורם לו להרגיש חסר ורע, והאדם מברר את האמת. האם באמת ... לדעת למה זה משנה או האם באמת זה משנה, כי הוא בבחירה חופשית מלאה, רוצה את חוויית השקר של הנפרדות. ולכן הוא לא מתבונן בשכלו עד הסוף, כי שכלו יביא אותו לאחדות, והוא רוצה נפרדות. אבל החוקיות של העולם היא, שמי שלא רוצה את חוויית הנפרדות והסבל, הוא מוכרח להבין, האם באמת זה משנה שהמציאות היא כך ולא אחרת, ולמה זה משנה. עד שהאדם רואה את האמת, שבשורש של הנפרדות, הכל אחד ממש. ואז האדם חווה את הנפרדות הרעה, כטובה מאוד.

... לכל הדברים, שהיא ממלאת את כל הדברים כולם. ובלעדי ההוויה של הדבר, אין קיום לדבר. ואעפכ יש צורות, שהן נפרדות מהמהות של המציאות, למרות שבאמת אין אפשרות שהן יהיו קיימות, כי המהות חייבת למלא אותן, ואין להן שום מקום ... כל הצורות כולן. וגם זה נגד השכל, שהמהות של הכל, תהיה צורה סופית, שממנה יצאו ויתהוו צורות נוספות, שהן נפרדות ומנוגדות לצורה הראשונה. וכאשר הכל אחד, הרי שמצד אחד, המהות היא אחת והיא חסרת כל צורה, אבל מהצד השני, ... היא מחליפה לאדם את חוויית הזמן והמקום שלו. כי האדם מבין את האמת, שהזמן והמקום שלו, שבהם הוא רואה נפרדות, הם רק אפשרות אחת, מתוך אין סוף אפשרויות שקיימות כל הזמן, והוא עצמו רק אפשרות אחת, מתוך כל האפשרויות ... והזמן מלאים בצורה אחת, וכל שכן שבכל מקום ובכל זמן, יש את כל הצורות כולן, הרי שבפועל אין שום נפרדות כלל. כך שאפילו יקומים מקבילים אין כאן, כי הכל אחד ממש, לישות אחת ממש.

... האמיתית, ואז באמת טוב לו תמיד. והעניין הוא, כי בשכל של העולם הזה, האמת היא אחת, והשקר הוא ריבוי ונפרדות. כי יש רק אמת אחת. כגון על כלי כסף, שהאמת היא שהוא כלי כסף. אבל יש שקרים הרבה, שהוא ... שרצונו לא יתמלא. והטוב, הוא כאשר יש אחדות, בין צורת רצון האדם, לבין המציאות. והרע, הוא כאשר יש ריבוי ונפרדות, בין צורת הרצון של האדם, לבין צורת המציאות. וכל זה, הוא רק בשכל של העולם שלנו. כי באמת האמיתית ... הכל אחד. וכאשר הכל אחד, אז לומר שרק דבר אחד הוא האמת, זה השקר הכי גדול (מצד ההפרדה שבין הנפרדות לאחדות, וכפי שכבר ביארתי במקום אחר). וכאשר האדם באמת מחפש את האמת, הוא באמת משקר. כי רוב בני האדם, ... וההיפוך של הדבר. אבל באמת, הטוב האמיתי / האמת המוחלטת, היא ככ לא מוגדרת, עד שהיא לא קיימת בנפרד מהנפרדות כלל. אלא האחדות האמיתית, היא באחדות אחת ממש עם הנפרדות. והצורה והמהות, הם אחד. וזה נגד השכל. כי הצורה והמהות, והאמת והשקר, והטוב והרע, אלו הפכים מנוגדים ונפרדים. אבל ... דהיינו, על ידי זה שהוא מרחיק ומפריד אותו במחשבתו, ממה שהוא כן מוגדר. ועל ידי זה האדם יוצר שקר ונפרדות. כי מצד האמת, המוגדר ושאינו מוגדר, הם אחד ממש. וכשהאדם מנסה להבין את מהות המוגדר ואת מהות מה שאינו ... והטוב והאמת, לפני ההגדרה שלהם, הם באחדות עם הניגוד שלהם. אבל רק מי שהולך עד לקצה האחרון של הגדרת הנפרדות, רק אז הוא רואה את האמת. שבאמת בקצה האחרון של הנפרדות, האדם רואה את האחדות שמנוגדת לה. ולכן, כאשר האדם מנסה להבין את מהות העולם, הוא בעצם יוצר נפרדות. כי הבנה והגדרה, פירושו נפרדות. ובכך בעצם הוא משקר ויוצר סבל. ואעפכ בסופו של דבר, מתוך תהליך של הגדרה, האדם מצליח לראות שההפכים הם ... בעצם מרוויח, את זה שהוא מסוגל להגדיר בשכל שלו, את מה שאינו מוגדר. כי תהליך ההגדרה, בהתחלה הוא יוצר נפרדות ושקר. אבל אחכ הוא מאפשר לאדם, להגדיר בשכל שלו ולחוות ברגש שלו (כי החוויה, היא תמיד כמו ההבנה בדיוק ... לחבר דבר והיפוכו, אז תמיד כאשר הוא ישתמש בשכל שלו, דהיינו, תמיד, הוא יחווה חיסרון. מכך שהשכל עצמו, יוצר נפרדות תמיד. אבל מי שהולך עם השכל שלו עד הקצה האחרון, אז גם בשכל שלו הוא מצליח לראות ולהבין שהכל ... שהאדם מגיע בשכל שלו לקצה האחרון של ההגדרות, ורואה באופן מוגדר, את מה שאינו מוגדר, שהיא האחדות שמתאחדת עם הנפרדות וכולי.

כלום, מהות הכלום, אחדות הנפרדות והאחדות, אחדות המהות והצורות, הוויה של המציאות מה זה כלום והאם אפשר להגדיר את מהותו? אליעד כהן מסביר בהרצאה ... או יכול להיות קיים. במצב כזה, אי אפשר ליצור הפרדה בין כלום לבין משהו אחר, כי עצם ההפרדה יוצרת נפרדות וסותרת את ההנחה שהכלום הוא מוחלט ומכיל הכל. האם אפשר לדבר על הכלום בלי להפוך אותו למשהו? אליעד ממשיך ... שיש הוא רק ההוויה המוחלטת של הכלום. במצב כזה, הצורות, האובייקטים והמושגים אינם נפרדים באמת, ולכן מה שנראה לנו כנפרדות הוא למעשה אחדות מוחלטת. כיצד הכלום והיש מתקיימים בו - זמנית? אליעד מדגיש את הרעיון כי ההוויה האמיתית ממלאת ... אותה הוויה אחת. אם אנחנו רואים צורות או דברים נפרדים, זה רק משום שאנחנו מתבוננים בהם מנקודת מבט של נפרדות. אך מנקודת המבט של ההוויה עצמה, אין הפרדה כלל. לכן, בכל רגע ובכל מקום שבו אנחנו נמצאים, הצורות וההוויה מתמזגות באופן מוחלט, והן אינן נפרדות כלל. הסבר נוסף שאליעד נותן הוא שאם הצורה היא רק ביטוי של ההוויה, אז כל מה שאפשר לומר על ... אנחנו מתקשים להבין את מושג הכלום? ההרצאה מסבירה שהקושי בהבנת מושג הכלום נובע מכך שאנחנו חושבים באופן טבעי באמצעות נפרדות. המחשבה האנושית מבוססת על כך שכל דבר מוגדר באמצעות משהו אחר, ולכן כאשר אנו מנסים לחשוב על הכלום, אנחנו ... לא רואה הבדל ממשי בין יש ואין, בין דבר והיפוכו, והוא חווה אחדות והרמוניה מוחלטת. מה זה כלום? אחדות הנפרדות והאחדות מהות ההוויה איך להבין את הכלום? מהי אחדות הצורות והמהות? האם אפשר להגדיר כלום? הקשר בין כלום למציאות

... שאינו כלום. ואכ שום דבר ממש לא מחויב וכולי. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. שהיא גם טובה מאוד, אך גם רעה מאוד. והעניין הוא, כי שום דבר, אינו מחויב כלל. ... כוחו, מהזדהות עם כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, שאז ממילא האדם מתחבר אל המחויב, על ידי זה, כל הנפרדות של האדם נעלמת, ונשארת רק חוסר ידיעה אחת. דהיינו, ידיעה אחת של כל הנפרדות כולה כישות אחת. ואז אין שום טוב ורע כלל, אלא רק שלמות אחת, כישות אחת. כי כאשר האדם מרחיק ... הרי שזו אמונה, שבה האדם הופך את האפשרי למחויב. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. כי כאשר האדם לא מזדהה עם שום דבר שקיומו הוא רק אפשרי בלבד, על ידי זה ... האפשרי למחויב, דהיינו, כאשר האדם מתייחס אל דבר שקיומו הוא אפשרי, כאילו קיומו הוא מחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. כי אז רצונו של האדם יכול להתמלא או שלא להתמלא. שאז, כאשר רצונו של האדם מתמלא, ... לא מזדהה עם שום דבר אפשרי, אלא רק עם המחויב, דהיינו, לא מזדהה עם שום דבר, אז אין שום נפרדות, ואין טוב ורע כלל. ורק כאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, רק אז האדם יכול להרגיש טוב ורע. שמנקודת ...

... שנכונה רק מנקודת מבט מסוימת. לדוגמה, הרצון להרגיש טוב הוא תשובה יחסית, כי הוא נכון רק מנקודת מבט של נפרדות. תשובה מוחלטת - זו תשובה שנכונה תמיד, בלי קשר לנקודת מבט או לזמן. לדוגמה, האמת שהכל אחד ואין הבדל בין טוב לרע, היא תשובה מוחלטת. אדם שיכול לראות את המציאות משני הצדדים האלה - גם מהצד של הנפרדות (רצונות, טוב ורע) וגם מהצד של האחדות (ביטול כל הרגשות) - יכול להשתחרר לחלוטין מהסבל, משום שהוא יכול לעבור בין שתי הפרספקטיבות בכל רגע נתון. האם אפשר לחוות בו זמנית נפרדות ואחדות? אליעד מסביר שבאופן מסוים האדם יכול להיות בו זמנית גם במצב של אחדות וגם במצב של נפרדות. לאחר שאדם מתבטל ומגיע למצב של אחדות מוחלטת, הוא יכול לחזור למצב הרגיל של החיים, אבל עם הבנה עמוקה ... הבדל אמיתי בין טוב לרע. במובן זה, האדם יכול לחיות את חייו כרגיל אך ללא הסבל שנובע מההזדהות עם נפרדות מוחלטת. זהו מצב אידיאלי, כי האדם חי חיים רגילים לגמרי, אך ללא סבל משמעותי. כיצד מגיעים לביטול עצמי מוחלט? ...

אחדות, להגיע לאחדות, חוויית האחדות, הארה רוחנית, הכל אחד, חוויית הנפרדות, אחדות ההפכים, אמונת הנפרדות מה המשמעות של לחזור לאחד? אליעד מסביר את הביטוי לחזור לאחד ואומר שאין זה אומר ללכת למקום מסוים או ... לא מבין מה ההבדל בין דבר לדבר. הוא נותן דוגמה פשוטה, למשל ההבדל בין שני מקומות ישיבה. אדם שחווה נפרדות יראה משמעות שונה במקום זה או אחר, ואילו אדם שחווה אחדות, לא יבין את השאלה בכלל. מבחינתו כל מקום ... הדברים, אלא ממש מרגיש זאת. הוא חווה מצב שבו אין שאלה, אין העדפה, אין קונפליקט. כיצד אחדות קשורה לאמונה בנפרדות? אליעד מציין כי כדי להגיע לאחדות אמיתית, על האדם להתמודד עם אמונת הנפרדות, כלומר, עם התחושה שיש הבדל מהותי בין דבר אחד לדבר אחר. האמונה בנפרדות מתבטאת ברצון להבדיל בין טוב לרע, אני ולא אני. הוא מדגיש שהאתגר הגדול ביותר הוא לפרק את חוויית אני קיים מול אני לא קיים, שהיא חוויית הנפרדות החזקה והעמוקה ביותר של האדם. רק כאשר מצליחים לפרק את חוויית האני, ניתן להגיע לאחדות מוחלטת. מהי הדרך המעשית ... לא משנה כלל, והוא רואה יתרונות וחסרונות כעניין זהה לחלוטין, זוהי השתוות מוחלטת ואמיתית, וזוהי חוויית האחדות. כיצד האמונה בנפרדות נוצרת? אליעד מתאר את התהליך שבו נוצרת אמונת הנפרדות. לדבריו, התהליך דומה להונאה מתוחכמת, שבה מרגילים את האדם בהדרגה לחשוב שיש הבדל בין טוב לרע, בין חולה לבריא, ... בין טוב לרע, בין אני ללא אני. ברגע שהאדם מתרגל להאמין להבדלים הללו, הוא מתחיל לפעול על פי אמונת הנפרדות, שמביאה אותו לקונפליקט פנימי תמידי. מדוע אי אפשר להוכיח נפרדות? אליעד מדגיש שאין צורך להוכיח אחדות, כי האחדות היא מה שקיים באופן טבעי כאשר האדם לא מצליח להוכיח באופן מוחלט שיש נפרדות. הוא מזמין את האדם לבדוק בעצמו אם הוא יכול באמת להוכיח שדבר מסוים הוא באופן מוחלט שונה מדבר אחר. כשאדם מנסה לעשות זאת ברצינות, הוא מגלה שהוא לא יכול להוכיח את הנפרדות באופן מוחלט. הגילוי הזה עצמו הוא האחדות. הוא חוזר ומדגיש שהאחדות אינה תיאוריה שצריך להוכיח, אלא היא החוויה הטבעית ... הוא מבין לעומק את המגבלות של השכל האנושי ושל ההיגיון. מהי חוויית האחדות? איך להגיע לאחדות מוחלטת? מהי אמונת הנפרדות? האם אפשר להוכיח נפרדות? כיצד להגיע להשתוות מוחלטת?