... תיווצר האפשרות לעוד מקום או זמן. השאלה האם הזמן והיקום התחילו, לא ניתנת להוכחה. מהו פוטנציאל הנפרדות? הנפרדות, כפי שמוסבר בהרצאה, אינה נפרדת מהפוטנציאל שלה. תמיד קיימת האפשרות לנפרדות, ולכן גם זמן ומקום תמיד קיימים. אם נאמר שאין זמן ומקום, הרי שזה ... האפשרות והשינוי. אם כל דבר אפשרי, אז גם אין דבר מחויב ויכול להתרחש כל דבר. האם יש קשר בין אחדות לנפרדות? האחדות האמיתית היא לפני הפוטנציאל של נפרדות. אליעד מציין כי האחדות היא לא אינסופית, שכן היא נפרדת מהנפרדות. אם הצלחת להגיע לאחדות, למעשה הצלחת להפריד את עצמך מהנפרדות . השאלה כאן היא כיצד נתפסת האחדות - האם זו אכן המהות האמיתית של ... למעשה מדברים על שינוי בזמן עצמו, ולמעשה על רצף שבחווייתנו נתפס כהתחלה. הזמן המקום הפוטנציאל של נפרדות התחלה וסוף מהות האחדות המצוי הראשון הספר להיות אלוהים, חלק ראשון ... שאין בכלל זמן ומקום, ומעולם גם לא היו. גם שאלה זאת מצריכה את קיומם של הזמן והמקום, למה? כי הנפרדות תמיד קיימת כפוטנציאל. ותמיד קיימת אפשרות לקיומו של דבר כל שהוא. את ... תמיד יש אפשרות שיהיה זמן ומקום ותמיד יש אפשרות שלא יהיה זמן ומקום. למעשה תמיד קיים הפוטנציאל של הנפרדות, ואם הפוטנציאל של הנפרדות קיים, אז תמיד יהיו קיימים זמן ומקום. נגיד שרק אלוהים קיים. אבל בגלל ... ופוטנציאל אין סופי פירושו מקום וזמן. כשאנחנו הולכים פנימה יותר, אנו רואים, ומאחר שהפוטנציאל הוא נפרדות, אז באחדות הסופית אין אפילו פוטנציאל של נפרדות. האחדות האמיתית היא לפני הפוטנציאל. שאלה: לפי מה שאנו אומרים, הנפרדות היא מחויבת המציאות. אליעד: יפה, זה מה שאנחנו אומרים פה, למה? כי תמיד ... היא לא הלבושים. ומאחר ויש שתיים אז זה לא הראשון. וגם האחדות היא לא אין סופית, כי היא נפרדת, מהנפרדות. ומי שהגיע לאחדות ממשיך לסבול, למה? כי הוא נפרד מהנפרדות. כשאתה הצלחת להיות באחדות, בעצם הצלחת להפריד את עצמך מהנפרדות.

... בעצם מסתירה בתוכה שאלה עמוקה יותר: איך נוצרה הנפרדות , כלומר, למה בכלל קיימת הפרדה בין אני לבין לא אני? למה אנחנו מתייחסים לאני כמשהו זר? אליעד ... של האדם לחוויית הרע. מאחר שהאדם נמצא במצב של נפרדות, הרע הוא חלק בלתי נמנע מהמציאות. אם האדם לא היה מתנגד לרע, הוא לא היה סובל. הסבל הוא בעצם ... עמוקה של הרעיונות האלה יכולה להוביל להבנה שאין נפרדות אמיתית. איך נוצר האני? מהו שורש הרצון? למה האדם סובל? מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? איך לפרק את הרצון? למה אני קיים? מהי נפרדות ואחדות? אנחנו קוראים בספר, להיות אלוהים, שאני מזכיר שהוא הכי טוב בעולם. שאלה: למה צריך ... הרצון + האני. שזה כמובן לבוש של השאלה איך נוצרה הנפרדות? שימו לב שאנחנו מדברים על האני כגוף זר, מפרספקטיבה מסוימת זה נכון לדבר עליו כך, כי אתה לא ... להרגיש רע, האדם סובל. הרע בכל מקרה קיים, כי אתה בנפרדות , אז אם אתה לא רוצה אותו אתה סובל, ואם אתה רוצה אותו אתה לא סובל. גם עכשיו את רוצה את הרע, ... בכל זאת יש צורות, אז זה אומר שזה גם אחדות וגם נפרדות בו זמנית. זה אומר שהמהות והצורה הם אחד. בקיצור יש עולם שלם ומעניין שצריך להבין אותו. אם ...

... בנוגע לתכלית הבריאה, מדוע אלוהים ברא את העולם או מה מטרת המשחק, מגיעות מאותו מקום של חוסר הבנה, שהרי כל תשובה שייתן רק תוליד שאלה נוספת. האם אחדות ונפרדות הם באמת הפכים? אליעד מבהיר את הנקודה שאחדות ונפרדות אינן הפכים. הוא מתאר זאת כהבנה הגדולה ביותר, או לחילופין כהשיגעון הכי גדול שיש. מי שנמצא באחדות באמת לא מפריד בין הדברים, עבורו תפוז אחד ושני תפוזים הם ... אחדות, האחדות היא לא משהו שאת נאחזת בו. שתביני שאין דבר כזה אחדות, אז תביני מה היא אחדות. השאלה שלך היא למעשה, למה אלוהים ברא את העולם? איך מהאחדות נוצרת נפרדות? חזרנו לשאלה הראשונה, וכל תשובה שאני אתן לך, את תמשיכי לשאול עוד שאלות. ולכן התשובה היחידה היא שאין שאלה. לך בראש יש הבדל בין מה שהיה לפני הבריאה לבין ... רצון לשחק, לרצון לא לשחק, אם היה לך שכל, היית מבינה שאין הבדל בין לשחק ללא לשחק. אם היית מבינה מה היא אחדות, אז לא הייתה לך שאלה. את חושבת שאחדות נפרדת מנפרדות. אבל למעשה אחדות ונפרדות זה אותו אחד. אחדות זה לא הפוך מנפרדות. אחדות זה הבנה גדולה, או השיגעון הכי גדול בעולם, שלא מפריד בין שום דבר. את רואה תפוז או שני תפוזים, זה אותו הדבר. אז אם אין הבדל בין אחד לשניים, אז אין ... או לא אוכלת זה אותו הדבר. מה זה אומר, לא תהיה לך שאלה למה לאכול ולמה לא לאכול. בעין שלך את תראי, למרות שאת זזה, את תראי את עצמך בכל המקומות. כשאתה רואה נפרדות, אתה רואה את אתמול נפרד מהיום ונפרד ממחר, מה זה בסך הכל? תמונה. אדם חושב שהיום זה מציאות אחת, ואתמול כבר איננו. אבל זה לא נכון, אם אתה מבין ויודע שמה ... יעשה, הכל יהיה טוב בעיני? אבל השאלה היא, האם אתה רוצה לחיות ולדעת שאתה אלוהים או לחיות ולדעת שאתה אדם? מצד האחדות אתה אולי סובל, אבל לא סובל באמת. ומצד הנפרדות אולי אתה נהנה, אבל לא נהנה באמת. השאלה היא מה אתה מעדיף? באחדות אתה עדיין תוכל לסבול, אבל לא באמת. ואם ימאס לך באחדות, תמיד תוכל לחוות עוד סיבוב ולחזור ... אם אני לא אשקר את עצמי לא יהיה לי קיום. אליעד: אם היית מבין בשלמות את מה שאמרת, אז כבר לא היית משקר את עצמך. שאלה: כל דיבור הוא שקר, כי הוא נובע מתוך נפרדות, אם אין דיבור, אין שקר, אין נפרדות ואין קיום נפרד. הזחל קורא לעליסה ואומר לה, שמרי על קור רוח. והיא מזלזלת בזה, ואומרת, זה הכל. ואומרת לו שהיא רוצה להיות גבוהה יותר. והוא אומר לך, האומנם? ...

... העצמית. כשאדם אומר אני, מיד נוצר גם מושג של לא אני, וזו הנפרדות הבסיסית שמייצרת את החוויה האנושית. האם יש משמעות לאני ללא קיום לא אני? אליעד טוען שאם היה רק אני ללא לא אני, אז האני הזה היה ... אחדות מוחלטת. לכן, כאשר אדם חווה אני, מיד מופיעה גם חוויית הנפרדות - שיש עוד משהו שהוא לא אני. מכאן מגיעה גם ההבנה שהאני הוא חלק מתוך פאזל גדול יותר, מתוך מציאות רחבה. הפאזל הזה הוא סך כל ... לא יכול לראות את עצמו מכיוון שהוא אחדות מוחלטת ללא שום נפרדות. כדי לראות את עצמו, השלם חייב לפצל את עצמו לחלקים שונים, וכך נוצרת האפשרות לראות השתקפות. לדוגמה, הגוף מחולק לאיברים שונים: ... החלקים ותראה את הכל ביחד, תראה בעצם כלום, אחדות מוחלטת ללא נפרדות. מה הקשר בין האני הפרטי לבין המציאות הכוללת? אליעד טוען שכאשר אדם אומר אני הולך ברחוב, למעשה זו המציאות שמניעה אותו. הוא נותן ... אטומים וחלקיקים. רק מתוך נקודת מבט מצומצמת נוצרת האשליה של נפרדות. אם מתבוננים מהנקודה הראשונה, נקודת האחדות, אז הכל הוא בעצם אותו הדבר ואין שום הבדל אמיתי בין אצבע, כיסא, שולחן או האדם עצמו. ... עצמית? איך לחוות אחדות עם המציאות? האם הנשמה קיימת? מה זה נפרדות? איך לראות את עצמי מבחוץ? מי הייתי לפני שהייתי? ...

... כי יש רק אירוע אחד בודד. ונוסיף ונאיר, כי כאשר יש רק אירוע אחד בודד ברגע אחד בלבד, הרי שגם אין שום משמעות לאירוע עצמו, כי משמעות הנפרדות של הישויות שבתוך האירוע, גם היא תלויה בזמן העבר והעתיד. וברגע אחד בלבד, יכול להיות רק מקום אחד בלבד. כי כדי לעבור בין מקומות, גם לשם כך צריך זמן. ובתוך רגע אחד ומקום אחד, יכולה להיות בתוכו, רק ישות אחת בלבד, ללא כל שינוי וללא כל נפרדות צורה, שאז ממילא אין שום אירוע אמיתי כלל, ואין שום סיבתיות אקראיות כלל. והרעיון הוא, שהקיום של הסיבה והתוצאה, הוא תלוי בקיום של רגעי הזמן והמקומות השונים. שאז האדם חווה ... כלל. והדבר הזה הוא כמעט נכון, אך לא נכון באמת. כי גם ההבנה שמהות כל היש, היא האחדות של האין, ששם אין מקום וזמן, גם היא הבנה של נפרדות, שגם בה יש שינוי וזמן ומקום, וממילא גם בה יש שאלה, של מהי סיבת השינוי שבין הישויות השונות. והכוונה היא, שכל זמן שהאין והיש נפרדים זה מזה, הרי שזה אומר, שעדיין יש נפרדות. וכל זמן שיש, יש ואין כשתי ישויות שונות, עדיין צריך לשאול, מהי סיבת היש? ומהי סיבת האין? כי עבור האדם שבפעם הראשונה הוא נתקל באין שהוא הפך היש, נדמה לו שהוא הגיע אל ... את האחדות האמיתית של המציאות, שבה הצורה והמהות הם ישות אחת. כי גם המהות והצורה, גם אלו שתי צורות. וגם היש והאין, גם אלו שתי צורות שנפרדות זו מזו. והמציאות גדולה יותר, מהיש ומהאין בו זמנית. ועל ידי שהאדם מתבונן בזה, אז הוא רואה את האמת. שמצד האמת, הצורה והמהות הם אחד, והיש והאין הם אחד ממש, מצד המציאות שממלאת ומקיפה ומהווה את היש ואת האין. וכאשר האדם מבין שמצד האמת האמיתית הכל אחד ממש, עכשיו ממילא אין יותר שתי ישויות שנפרדות זו מזו, ואז אין שום זמן ומקום כלל, ושום נפרדות כלל, וממילא אין גם שום שאלה כלל. כי השאלה של מה הסיבה של האירועים, היא רק מנקודת מבט שמפרידה את צורת האירועים זו מזו, ואת צורת האירועים ממהותם. אבל כאשר הכל מתאחד ...

... הוא לא יכול להיות ראשון ואין סופי, כי גם הוא נבדל במקום ובזמן משאר הדברים ששונים ממנו וכולי כנל. ונמצא אם כן, כי אין מצוי ראשון, אלא הנפרדות היא הייתה הווה ותהיה תמיד לנצח נצחים. והשאלה מי יצר את העולם וכולי, היא שאלה טיפשית. כי יש אין סוף מקום וזמן, ללא כל נקודת התחלה, וללא כל הגבלה של צורות וכולי כנל. ... שגם אם הן אינן מוגבלות בתוך הזמן והמקום עצמם, הרי שגם הן מוגבלות מנקודת מבט חיצונית להן. והטועים חושבים, שהקיום הראשון, הוא של הנפרדות בלבד. שזה כמובן נכון מבחינה מסוימת, אך זו לא כל האמת, משום שיש גם את האחדות של המציאות. (ובשורש, האחדות והנפרדות הם אחד ממש, ולכן גם הנפרדות היא המצוי הראשון). כי השאלה האמיתית, היא לא מה היה לפני הזמן ומי יצר את הזמן, ומה יש בסוף המקום ומי יצר את המקום, כי אלו שאלות שגויות, שהתשובה שלהן היא פשוטה, והיא שהמקום ... של הזמן ושל המקום לישות אחת, שבה אין שום הבדל בין הצורה של הזמן לבין הצורה של המקום. ויש לשים לב לכך, שלא כתבנו שהאחדות היא מהווה את הנפרדות (הזמן והמקום), אלא כתבנו שהיא ההוויה שלה. כי מהווה את, זה בעצם לייחס לה תודעה וכיוב. והמינימום ההכרחי שאפשר לומר, הוא שהאחדות, היא ההוויה של הנפרדות. והאחדות הזאת, היא אין והעדר מוחלט ממש. כי בלי שום זמן ושום מקום, זה העדר מוחלט. ונזכיר ונאמר, כי לא מדובר כאן על מה שהיה לפני הזמן והמקום, כי רק הטועה חושב שיש לפני הזמן. ... זמן ומקום, ובשורשם הם מתאחדים עם הכל. וכל הישויות כולן, מתאחדות לישות אחת ממש. והשכל הזה בא לידי ביטוי בצמצומים שונים בעולם של הנפרדות. כי כאשר יש לאדם איזה ספק לגבי איזה דבר, ואיזה רצון לגבי איזה דבר, והאדם מבין שזה לא משנה ושאין הבדל בין הדבר האחד לבין הדבר האחר ששונה ממנו, הרי שזאת התגלות של האחדות בתוך הנפרדות, בלבוש של נפרדות. כי בשורש, הכל אחד ממש, ללא הבדל זמן ומקום כלשהם. ולפני הזמן באמת, פירושו ההוויה שקודמת לצורה של הזמן. ומעל המקום באמת, פירושו ההוויה של המקום, שמקיפה את הצורה של המקום ... בתוך האחדות של המציאות בשורשה. כי שם יש אחדות של הפוטנציאל עם ההעדר שלו. וכאשר הכל אחד ממש ואין שום זמן ושום מקום כלל, אין שום מקום לנפרדות, אפילו לא ברמת הפוטנציאל. וזה כמובן דבר שהוא נגד השכל. כי בשכל האנושי היש נפרד מהאין וההפכים נפרדים אחד מהשני. וכל ההפכים, הם לבושים של ההפרדה שבין האין לבין היש. ומאחר ... לא יכול להיות יש. כי כל המהות של האין המוחלט, היא ששום דבר לא יכול להיות ממנו, ושאין בו שום פוטנציאל כלל. והנה אעפכ הוא ההוויה של כל הנפרדות כולה ממש, ברגע הזה ובמקום הזה ממש. וזהו סוד הצמצום, שההוויה של היש, היא האין. וכל הצורות, מתהוות מהדבר שאין בו שום צורה כלל. וזהו נגד השכל, הנפרדות שנובעת מתוך האחדות הפשוטה שאין בה שום פירוד כלל. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, הוא מיד שואל את עצמו, איך זה יכול להיות שמאין יתהווה היש? אך זו שאלה לא נכונה. ולא רק שהיא לא ... היא, מהי האמת? האם באמת היש מתהווה מהאין?. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, הוא רואה שבאמת מצד האמת, היש והאין הם אחד. כי מצד אחד גם היש והנפרדות קיימים, ואין שום דרך להעלים אותם. כי גם ההעדר של הנפרדות (אחדות אין), גם הוא עצמו מוגדר כנפרד ממנה, ולכן תמיד יש נפרדות (אחדות אין, זה בעצמו נפרדות, מהנפרדות יש). וגם מצד שני, כל הנפרדות כולה, היא גם אחדות אחת גדולה, שאין בה שום הפרדה בין היש לבין האין. ואחרי שמתאמת ומתברר אצל האדם העניין הזה, שבאמת היש והאין הם בכלל ישות אחת ממש, עכשיו, התשובה לשאלה של ... ובקצה של השכל, אין שום הגדרה כלל, והשכל והאין שכל מתאחדים לישות אחת, שהיא הוודאות המוחלטת. שבה גם מצד השכל וגם מצד האין שכל, אין שום נפרדות כלל, אלא הכל אחדות אחת. ...

... כי כל תפיסה שמבוססת על השכל המפריד תוביל אותנו למקום שבו תמיד יש חיסרון, שכן השכל מחלק את העולם לנפרדות: יש ויש, יש טוב ויש רע, יש יתרונות ויש חסרונות. אליעד טוען כי כל דבר שמוגדר כשלם, הוא לא באמת שלם במובן המוחלט. שלמות מוחלטת, מבחינתו, ... כשיש חיסרון, כי כל חיסרון הוא חלק מהמציאות האנושית. הוא גם מציין שבמציאות, כשיש חיסרון, זהו סוג של נפרדות שמובילה לאי שלמות. מה השכל מאחורי תמיד יש חיסרון? כאשר אליעד מדבר על רעיון תמיד יש חיסרון, הוא מציין שמדובר בנרטיב של השכל שמחלק את העולם ... ולהרגיש רגשות מנוגדים. כאשר אדם מבין שאין הבדל בין יש לאין, הוא יכול לחוות את כל המציאות ולהיות בנפרדות מבלי שתחושת הכעס או רגשות אחרים ישלטו בו. מצב כזה מאפשר לאדם לשאול כל שאלה, לחוות רגשות, או להיות חסר רגשות, מבלי להיות כבול לתפיסת השכל ... חלק מהמציאות, ויש לו מקום תמידי בעולם, משום שאין שלמות מוחלטת. הוא מתאר את מהות המציאות כככזו שמלאה בנפרדות, וכל עוד אנחנו תופסים את העולם דרך השכל, תמיד יהיה חיסרון ויתרון. הסיבה לכך היא שהשכל מחלק את העולם לנפרד - יש יש ויש אין, יש טוב ויש רע, ... זהו מצב שבו אדם כבר לא מצמצם את רגשותיו למקום אחד, אלא הוא יכול לחוות את כל המציאות בשלמותה, ולהיות בנפרדות בעודו מבין שהכל אחד. ההבנה של חיסרון ושלמות ההיבטים הרוחניים של האושר היכולת להרגיש רגשות שונים בו זמנית איך להגיע לשלמות אמיתית ההבנה של ... אז תראה מה הכי טוב עבורך ותעשה זאת. כשאני אומר לאדם, תמיד יש חיסרון, מה מלובש באמירה הזאת? תמיד יש נפרדות, המהות של המציאות היא נפרדות, העולם קדמון, הנפרדות היא השורש. כשאני אומר שתמיד יש חיסרון זה לא אמת. אבל אני אומר שתמיד יש חיסרון, כי אם אסביר לו מעבר לזה הוא לא יבין בכלל. אז כשאומרים לו ... נוצר יש מאין? כשאומרים לאדם שבכל דבר יש חיסרון, מה שמלובש שם זה התפיסה שהעולם קדמון, זה למעשה אומר שהנפרדות מחויבת. ואם אומרים לאדם, תמיד יש חיסרון, והוא לא רוצה בזה, מה שמלובש שם שבתת מודע הוא מבין שאין שום חיסרון. אני מבחינתי שהבנתי שתמיד יש ... למצב שאין לך שום שאלה, אז אפילו לאכול זה נראה לך טירוף, ואז אתה יכול לעשות הכל. אתה יכול להיות יותר בנפרדות. במצב שאין שום שאלה, אין שום חיסרון, אם לא חסר כלום אז הכל מיותר, ואם אתה מבין שהכל מיותר, אז עכשיו אתה יכול להתאמץ עבור דברים שלא נראים ... יכולים לבטא את כל הזוויות שבתוכם. אחת האינדיקציות למי שהבין עד בסוף, זה מתבטא בהיפוך שלו שזה החיים בנפרדות אחרי שהבנת שהכל אחד, זה נותן לך את הפריבילגיה לחיות בנפרדות שלא חשבת שיש נפרדות כזאת. עכשיו אתה בנפרדות. למשל אם הגעת לכאן כדי לטפל בכעסים, עכשיו אתה יכול לכעוס כמו שלא כעסת אף פעם, אבל יש תחכום עוד יותר גדול מזה, שזה שאתה יכול לכעוס, זה לא אומר שאתה חייב לכעוס, אתה יכול כעוס ויכול לא לכעוס. זה לא מחויב המציאות שאתה עכשיו חייב להיות בנפרדות. ככול שהאדם מצליח לראות יותר טוב את שני הכיוונים, כך יותר קל לו להזדהות עם אחד מהם. כי אם אתה אומר רק אני צודק, אז אתה מפחד לקחת סיכונים. ...

... רוחני לא פחות. זהו תהליך בו הצורה, למרות שהיא נתפסת כמשנית, יכולה להשתלב עם המהות ולהפוך למרכיב חשוב בתפיסת עולם רוחנית. אליעד טוען שבמהות השלם, הצורה והמהות אינן נפרדות , ויש מצב בו הצורה עצמה עשויה לשאת את כל מהות האלוהים. מהו השיח בין המהות לצורה לפי אליעד? לפי אליעד, המהות והצורה לא בהכרח נפרדות . הוא מתאר שיח שבמהלכו יש להבחין, במקרים מסוימים, בין המהות (הכוונה הפנימית) לבין הצורה (המעשה החיצוני), אך ... התוצאה החיצונית) הן לא בהכרח דבר אחד. המהות חשובה יותר, אך בשלב מסוים, אפשר גם להבחין שצורה יכולה להיות משמעותית לא פחות. אליעד מדגיש שהמהות והצורה לא תמיד נפרדות, וייתכן שבתפיסה הרוחנית ביותר, הצורה יכולה להיבדל מהמובן ההגיוני ולהיות בעלת ערך לא פחות מהמובן המהותי. מהו ... אז להגיד שמעשיך יותר חשובים מכוונתך, זה להגיד שהאפשרי יותר חשוב מהמהות. מה יש יותר, מעשיך או כוונתך? מעשיך. כוונה יש אחת, כוונת הלב, ומעשים יש הרבה. המעשים זה הנפרדות, וכוונת הלב זה המהות. כוונת הלב יותר חשובה מהמעשים, למשל חשוב יותר אם נהנית במסעדה יותר ממה שאכלת. או יותר ... אני מדבר איתך, אני גורם לעצמי להרגיש רע, כי אני מצמצם את עצמי בשבילך. אני מנסה להסביר לך את השכל של, למה אלוהים ברא את העולם? אם הכי חשוב זה האחדות, אז לא הייתה נפרדות. אם הייתי אומר שרק המחויב מחויב, אז ממילא אין קיום לאפשרי. אבל בכל זאת יש קיום לאפשרי, יש כיסא, ולכן זה ...

... להפוך את הסבל לחוויה רצויה הדרכים לשלב אחדות ותפיסה של נפרדות במקביל מדוע האדם אינו מצליח להרגיש שלמות מלאה? בעומק הדברים, האדם שואף תמיד להיות שלם, אך בפועל אין לו דרך לחוות שלמות מלאה. בכל פעולה שנבחר, עולה החיסרון של אי - עשייה ... של כל ההיפוכים, חווה מצב שאין בו שום פרדוקס ואין בו נפרדות . זוהי חוויה שבה דבר והיפוכו מתאחדים. לאורך הדרך, ככל שמרחיבים את הפרספקטיבה, צפים יתרונות מעשיים: יכולת יצירתיות גבוהה יותר, הבנה רחבה של אנשים ומצבים, ורוגע פנימי הנובע ... להפוך את הסבל לחוויה רצויה הדרכים לשלב אחדות ותפיסה של נפרדות במקביל אליעד: אני רוצה להסביר על שיטת ההיפוכים. בעיקרון האדם רוצה להיות שלם, אך האדם לא יכול להרגיש שלמות, כי שום דבר לא שלם. למשל תלך לעבוד, אז אתה מדוכא מזה שאתה לא נח, ... של כל ההיפוכים אומר שאין היפוכים, שאין פרדוקסים יותר, אין נפרדות ואז יש חוויה חדשה. וכל מה שאני אומר זה לא רק מה שתשיג בסוף, אלא בדרך עצמה אתה מקבל בונוסים כמו - אתה מתחיל להבין אנשים, אתה מתחיל להיות יותר מאוזן, בראש שלך אתה יותר רגוע ...

... על אחרים, דברי על עצמך, הוא מסביר. אי אפשר לדעת באמת אם האחרים הם רובוטים או בני אדם שמרגישים רגשות אמיתיים. את יכולה להיות בטוחה רק במה שאת חווה. מה המשמעות של נפרדות לעומת אחדות? אליעד מסביר בצורה מפורטת שהמציאות תמיד הייתה בנויה מנפרדות, שהיא ההיפך מאחדות. הוא מדגיש שהנפרדות אינה תוצאה של משהו, אלא היא תמיד הייתה קיימת. ההבדל בין הדברים תמיד היה קיים ואין צורך בסיבה להופעת הנפרדות. לדוגמה, אנשים שואלים למה יש טוב ולמה יש רע, אבל אליעד מסביר שאין לזה סיבה - ככה זה היה תמיד. דברים תמיד היו שונים זה מזה, ואין צורך לשאול מדוע יש שוני במציאות. ההפך של הנפרדות, האחדות, היא המצב שבו אין הבדלה בין טוב לרע או בין ... תסכול או חוסר סיפוק. אליעד מסביר כי זהו מצב שבו אנחנו מייחלים להימנע מסבל, אך הדבר גורם לנו להימנע מהחוויה האותנטית של החיים, שבה יש גם טוב וגם רע. איך נוצרות נפרדות והאם יש צורך בהם? בשיחה עם אחד המאזינים, אליעד דיבר על רעיון הנפרדות. הוא טוען כי כל הדברים תמיד היו שונים זה מזה, ואין ... מסתכלים על המציאות בצורה כזו, כל דבר שונה מהשני - ואין חובת הבנה או פיתרון לזה. השוני הזה הוא בסיס קיומנו, ואין לנו להיאבק בו. לעיתים אנחנו נוטים לשאול למה יש נפרדות בעולם, ולמה לא כל הדברים יכולים להיות אחד. אבל על פי אליעד, ההבדלים והנפרדות תמיד היו קיימים - זו פשוט הדרך בה אנחנו תופסים את ... החיים באופן מלא. אם אנחנו לא מוכנים להרגיש את כל ההיבטים של המציאות, אנחנו לא יכולים באמת להבין את המשמעות של מה שאנחנו חווים. מה זה פרדוקס האושר? מה המשמעות של נפרדות? האם אנחנו רובוטים? למה לא רוצים לסבול? איך מקבלים ...