... להיות יותר טוב מהמתחרים שלך, להיות הכי טוב בכל תחום, להיות הכי טוב ביחס למתחרים שלך, ניהול משאבים בארגון, תעדוף
משימות, לדעת על מה להתפשר, איך לנהל משאבים בצורה נכונה? איך לתעדף משאבים? פוקוס ניהולי, פרפקציוניזם, שאיפה לשלמות בעסקים, מנטורינג למנהלים וכאן נדבר על אחת הטעויות ... להתבונן בה. והיא: כאשר המנהל שואף להיות כמה שיותר טוב, האם הוא מנסה להיות כמה שיותר טוב באופן אובייקטיבי ביחס
למשימה עצמה, או שהוא שואף להיות כמה שיותר טוב בממוצע ביחס לסך כל
המשימות. ואני אסביר: כאשר מנהל רוצה להיות כמה שיותר טוב, קיימות בפניו 2 אפשרויות: אפשרות 1 היא, שהוא מנסה לעשות כל
משימה כמה שיותר טוב, ביחס לאותה
המשימה עצמה. דהיינו, לקחת את
המשימה ולעשות אותה כמה שיותר טוב. לא בהכרח בשלמות ולא בהכרח בפרפקציוניזם, אבל שהיא תהיה כמה שיותר טוב בפניה עצמה כמה שאפשר. אפשרות 2 היא, שהמנהל מנסה לגרום לכך שבממוצע סך כל
המשימות שלו יהיה כמה שיותר טוב, ביחס לכל שאר האפשרויות. דהיינו, לקחת את כל האפשרויות שאפשרי לשפר את סך כל
המשימות ולמצוא את התרחיש הטוב ביותר ולשאוף אליו. ואני אסביר: אפשרות מספר 1 אומרת, לשאוף לכך שהביצוע של כל
משימה, יהיה הטוב ביותר כמה שאפשר ביחס לאותה
המשימה עצמה. לדוגמה: יש לך ביום 10 שיחות מכירה. עליך לשאוף לכך שכל שיחת מכירה תהיה כמה שיותר טובה ביחס לעצמה. דהיינו, שעליך להתייחס לכל
משימה שיש לך, כאילו היא היתה
המשימה היחידה שלך. ועליך לשאוף לשפר אותה כמה שיותר. כמובן שאין שלמות בעולם היחסי וכמובן שהאויב של הטוב הוא הטוב ביותר. אבל עליך לשאוף לכך שכל
משימה בודדת בפני עצמה, תיעשה על הצד הטוב ביותר שאפשרי. והגישה הזאת לכאורה נשמעת מאוד טובה, שהיא שאיפה לשלמות עד כמה שאפשר ביחס לכל
משימה בפני עצמה. אלא שבגישה הזאת יש חיסרון מאוד גדול והוא שהשאיפה לשפר כל
משימה בפני עצמה, באה על חשבון השיפור הממוצע של סך כל
המשימות. ואז אפשרי להפסיד במשחק, כי המתחרה העסקי שלך, יותר טוב ממך בממוצע, למרות שהוא אולי פחות טוב ממך בכל דבר בפני עצמו ולכן הוא ינצח אותך. והדרך הנכונה להסתכל על ... שיש, בממוצע בסך כל הדברים שאתה עושה, ביחס למתחרים שלך. ואני אסביר: למנהל עסק יש כמות X של תחומי אחריות וכמות X של
משימות כדי למלא את האחריות של העסק וכמות X של משאבים העומדת לרשות בעל העסק. והמנהל הטוב, רואה תמיד את התמונה המלאה של סך כל
המשימות שלו באופן כללי והוא רואה את סך כל המשאבים שלו, שהוא תמיד יהיה מוגבל בצורה כלשהי. והמנהל הטוב רואה את סך או כמה שיותר תרחישים איך אפשרי לנתב את סך כל המשאבים המוגבלים בצורה מוגבלת עבור סך כל
המשימות. והמנהל הטוב, בוחר את התרחיש הכי פחות גרוע דהיינו, התרחיש הכי טוב שיש במסגרת המשאבים, ביחס למתחרים, כדי לנצח במשחק. דהיינו, המנהל הטוב, לא מנסה לעשות כל
משימה בדרך הטובה ביותר ביחס לעצמה. אבל הוא כן מנסה שבממוצע, סך כל הביצועים שלו, יהיו יותר טובים משל המתחרים שלו. כי כדי שהעסק שלך יצליח, אתה לא צריך להיות הכי טוב שיש בפני עצמך, אלא אתה צריך להיות הכי טוב שיש ביחס למתחרים שלך. ולכן אתה לא צריך לעשות את כל
המשימות שלך בצורה הטובה ביותר, אלא עליך כן לוודא שהעסק שלך תמיד יותר טוב משל המתחרים שלך, בעיני הלקוחות הפוטנציאלים שלך, כמובן. ולכן, אל תנסה לעשות כל
משימה על הצד הטוב ביותר בפני עצמה, אלא תנסה לעשות את סך כל
המשימות שלך בממוצע, שהן יהיו כמה שיותר טובות. דהיינו, עליך להחליט במה אתה רוצה להתפשר ולוותר על האיכות של הביצוע ברמת היחידה הבודדת, כדי לגרום לסך כל
המשימות שלך, להתבצע על הצד הטוב ביותר, ביחס למתחרים שלך. שוב, אתה לא צריך לעשות הכל הכי טוב. אתה כן צריך לעשות הכל הכי טוב ביחס למתחרים שלך. דהיינו, בממוצע, להיות הכי טוב. ולכן צריך גם להתפשר ולעשות
משימות בצורה גרועה בפני עצמן, אם בממוצע תנצח את המתחרים שלך במשחק בסך הכל. ולכן, הפוקוס צריך להיות, איך אני יותר טוב בסך הכל הכללי, ביחס למתחרים שלי, דהיינו, יותר טוב בסך הכל שהוא שקלול של כל התהליכים שמשפיעים על הציון שהלקוח נותן לעסק שלך. והפוקוס לא צריך להיות ברמת
המשימה הבודדת, איך עושים אותה הכי טוב שיש.? ...