... לא יכול להרים? הדיון בהשלכות של השאלה הוא תהליך שמוביל את השואל לבדוק את המושגים המרכזיים: אלוהים, יכולת אינסופית, סיבה ותוצאה, ואחדות ההפכים. השאלה היא טריגר שמפעיל את המחשבה העמוקה על טיבו של אלוהים, של ההגדרות שאנחנו נותנים לו, ועל ... בתפיסת העולם שלנו? כל השאלות האלה מחייבות עיון עמוק יותר ודיון אינסופי. האם יש אלוהים? פרדוקס האבן אחדות ההפכים סיבה ותוצאה כל יכול צמצום ואינסוף מהי השאלה המרכזית? שאלה: מהו הבסיס לשאלה האם אלוהים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול ... הנפוצות לקיום אלוהים מתבססת על קיומם של דברים מוגבלים בעולם. אם כל מה שיש בעולם הוא מוגבל ומופיע מתוך סיבה קודמת, אז יש מי שטוען כי צריכה להיות סיבה ראשונה שאינה מוגבלת, המכונה אלוהים. הרעיון הוא שאם הכל מוגבל, משהו הוגבל אותו. וכדי לא ליפול חלילה לשרשרת אינסופית ... מוגבל בלי התחלה, כמו שיש מעלה שמעלה עוד תהיות וסותר הוכחות מסוימות. הכפילות הזאת מולידה הרבה שאלות עמוקות שקשורות לסיבתיות, אחדות ההפכים, הגדרת המציאות, צמצום ואינסוף, משמעות הזמן והמקום. מי שרוצה להעמיק יכול לשאול את עצמו מה הם הזמן ... רחבה של מושג האלוהים? שאלה: כיצד הדיון סביב אבן שאלוהים לא יכול להרים מתחבר לנושאים עמוקים יותר של אלוהות וסיבתיות? תשובה: השאלה היא טריגר שמוביל להתבוננות פילוסופית: מהו אלוהים? מה פירוש יכולת אינסופית? האם אי אפשר לדמיין מצב של ... אנו רק מתלוצצים עם שאלה פרדוקסלית, או באמת רוצים לפתח חשיבה מעמיקה על טיבו של אלוהים, על מושגים כמו סיבה ותוצאה, צמצום, אינסוף, וקיום. הוא גם מציף את הנקודה שלפעמים הכינוי כל יכול נובע מהרצון האנושי למצוא ישות מוחלטת שתגן ... מי שרוצה להעמיק ירצה להבין לעומק את ההגדרות: מה זה אלוהים, מה זה כל יכול, מה זה זמן ומקום, מה זה סיבה ותוצאה, מהי אפשרות להכיל שני הפכים במקביל, ועוד. אפשר לטעון שלשאלה אין בכלל תשובה חד משמעית במסגרת השכל הרגיל, או ... הפרדוקס של האבן או על שאלות כמו האם יש אלוהים, מהי סיבת הסיבות, האם אלוהים יכול לצמצם את עצמו, סיבתיות ואחדות ההפכים, ועוד. בכל אחד מן הנושאים ניתן להעמיק ולנתח איך מתקיים או לא מתקיים מושג הכל - יכולות. ... יכול שייכת בעולם ההגדרות או נמצאת מעבר לכל הגדרה אפשרית? כל הרעיונות הללו נוגעים במושגי עומק: מושג האלוהים בפילוסופיה, סיבתיות מעגלית או אינסופית, נקודות המגע בין רציונליות לאמונה, ועוד. האם יש אלוהים? פרדוקס האבן אחדות ההפכים סיבה ותוצאה כל יכול צמצום ואינסוף האם אלוהים יכול לצמצם את עצמו? לכל מוגבל יש מגביל, יכולת אין סופית, חסר כל ...

סיבות / סיבה ותוצאה / סיבתיות - מי מחפש סיבות? ומי אינו צריך סיבות? מי מחפש סיבות? ומי אינו צריך לחפש סיבות? החיים בעולם בנויים על מנגנון של סיבה שמובילה לתוצאה. לכל סיבה יש סיבה, וכל תוצאה מובילה לתוצאה אחרת. שאלה להתבוננות: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות ומהי התוצאה הסופית והתכלית הסופית של כל האירועים? האדם כל הזמן מחפש סיבות. האדם מנסה להבין את הסיבה שבגללה הדברים מתרחשים. האדם מחפש סיבה להבין מדוע המציאות היא כמו שהיא. מדוע האדם מחפש סיבות? מה אכפת לאדם מה הסיבה? תשובה: הבנת הסיבות יוצרת אצל האדם הבנה של המציאות. הבנה של המציאות מאפשרת לאדם לקבל ולאהוב את המציאות. הסיבות גורמות לאדם להרגיש טוב. ככל שהאדם מבין טוב יותר את הסיבה שבגללה המצב כפי שהוא, כך טוב לו יותר. מי לא מחפש סיבות? תשובה: מי שטוב לו. כאשר טוב לאדם, הוא לא מחפש סיבה כמו כאשר הוא מרגיש רע. כאשר האדם מרגיש טוב, לא ממש אכפת לו מה הסיבה. כאשר האדם מרגיש רע, הוא מחפש סיבה, כדי ליצור הבנה של המצב. הסיבה עוזרת לאדם להבין את המצב. הבנת המצב יוצרת תחושה של טוב יותר. את מי הסיבות לא מעניינות בכלל? תשובה: למי שטוב לו בשלמות. כאשר האדם חווה שלמות / אינו חסר דבר, אדם כזה אינו מחפש סיבה לשום דבר. כאשר הכל מושלם לא צריך סיבה. סיבה צריך כאשר יש בעיה ורוצים לדעת מה לעשות. כאשר הכל טוב לא צריך סיבה. ואיך מגיעים לכך שהכל יהיה טוב ומושלם? תשובה: על ידי שמחפשים את הסיבות. אחרי שמוצאים את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, ומבינים אותה באמת, ההבנה הזאת מאפשרת לאדם לחוות שלמות ולהפסיק לחפש סיבות. כדי להגיע אל השלמות, על האדם לחפש את הסיבה של כל הסיבות. איך לחפש? פשוט לשאול על כל דבר, מדוע לא קרה ההפך? מה מאלץ את הדבר להיות ... הוא אינו שונה? מי קבע שדווקא כך ולא אחרת? וכיוב. על ידי זה בסופו של דבר האדם מגיע אל הסיבה הראשונה, סיבת הסיבות. כאשר האדם מגיע אל סיבת הסיבות, זה מאפשר לו להפסיק לחפש סיבות, מאחר שהוא יודע את הסיבה האמיתית של כל הסיבות. החיפוש אחר הסיבות, נובע משום שהאדם אינו יודע את הסיבה האמיתית של כל הסיבות. כאשר האדם מגיע אל הסיבה הראשונה של כל הסיבות, באותו הרגע הוא מגיע אל השלמות = מבין את המציאות בשלמות = טוב אמיתי = ...

סיבות / סיבתיות / סיבה ותוצאה - מדוע סיבות גורמות לאדם להרגיש רע? סיבות. הסיבה שהאדם מרגיש רע, היא רק משום שהוא מחפש סיבות. אם היה האדם לא מחפש שום סיבה לשום דבר, הרי שהוא היה מרגיש טוב תמיד. הסיבה שהאדם מרגיש רע, היא רק משום שהוא מחפש סיבה ומנסה להבין מדוע דברים קורים. הסבר: הטוב של כל דבר נמצא בדבר עצמו. הסיבה האמיתית של כל דבר היא הדבר עצמו, דהיינו, בכל דבר יש טוב שהוא הסיבה של הדבר עצמו. כאשר האדם מחפש סיבות, הוא בעצם גורם לעצמו לחשוב שהדבר עצמו אינו טוב בפני עצמו, ולכן ... מחפש סיבות חיצוניות. לדוגמה: נניח שקרה לאדם X. האירוע עצמו הוא טוב בפני עצמו ויש בו טוב עצמי שהוא הסיבה האמיתית שלו. זא האירוע עצמו, כל אירוע יש בו טוב עצמי שאינו תלוי בשום דבר אחר, והוא הסיבה של עצמו. כאשר האדם מחפש סיבות מדוע הדבר קרה, הוא בעצם גורם לעצמו לחשוב כאילו הטוב של האירוע נמצא ... עצמו. כאשר האדם מחפש סיבות, הוא בעצם יוצר מחשבה שכאילו הדבר עצמו לא מספיק טוב בפני עצמו, וכאילו צריך סיבה חיצונית לדבר כדי שתהיה לו זכות קיום. מצד האמת, כל דבר טוב בפני עצמו כפי שהוא בלי שום סיבה נוספת. ולכן, חיפוש הסיבות גורם לאדם להרגיש רע, כי הוא משדר לאדם כאילו הדבר עצמו לא מספיק טוב. אז מה עושים? קיימות 2 אפשרויות בחירה עבור האדם ששתיהן מובילות לאותה התוצאה. אפשרות 1 - לא לחפש סיבה עבור שום דבר. לא משנה מה קורה, לשתוק, לומר תודה, להיות שמח ולהמשיך הלאה. לא לחפש סיבה = לא לחפש שום סיבה עבור שום דבר משום סוג. אפשרות 2 - לחפש את הסיבה של כל דבר. דהיינו, לא להשאיר שום דבר שהסיבה שלו לא ידועה. על האדם לחקור ולגלות את הסיבה של כל דבר שקורה. לגלות את הסיבה של הסיבה וכולי. כל אחת מ 2 האפשרויות הנל מובילה לאותה הנקודה. הנקודה הסופית היא שהאדם מרגיש טוב תמיד בכל מצב.

סיבתיות / סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 1 כי האדם חי את חייו, בלי לדעת, למה באמת הדברים קורים? ומי שמתבונן ... מבין, שכל חוויית המציאות של האדם, תלויה בהבנת סיבת האירועים. כי רע, הוא רק כאשר האדם לא מבין את הסיבה האמיתית של הדבר. ואין שום רע בעולם, אלא יש רק טוב, כאשר האדם מבין את הסיבה האמיתית של הדבר. שהבנת הסיבה, גורמת לאדם לרצות את הדבר. והפעם נצלול אל תוך סיבת האירועים כולם, שהיא בעצם כוללת, גם את הסיבה האמיתית, שבגללה שורות אלו נכתבות כרגע וגם נקראות כרגע. והטועים, כאשר הם מבררים את סיבת האירועים, הם אוכלים את ... ומשונות, לכך שהוא עושה את הפעולה. וכל הסיבות וההסברים האלו, הם לא יותר מאשר קליפות בלבד. וקליפה, היא כל סיבה, שאפשר לשאול עליה, מהי סיבתה שלה עצמה, שאז היא בעצם מסתירה את הסיבה האמיתית. כגון לדוגמה שהאדם אוכל, ושואלים אותו, מפני מה אתה אוכל כרגע? והוא משיב, מפני שאני רעב. והאדם הטועה, לא קולט שהתשובה שלו לא עונה דבר, אלא היא רק קליפה בלבד. משום שעדיין אפשר לשאול גם על הסיבה של הרעב, מפני מה אתה אוכל כאשר אתה רעב? והאם הרעב מחייב אותך לאכול? ומה גורם לכך שתהיה כרגע רעב? וכיוב שאלות נוספות, שמשמעותן היא, שהרעב הוא לא באמת הסיבה האמיתית לכך שהאדם אוכל כרגע. כי סיבה אמיתית, היא דבר שהוא מחייב את התוצאה. כי אם קורה איזה אירוע שהוא לא מחייב את התוצאה, לא ניתן לומר שהוא הסיבה שלו. כגון לדוגמה כשקורה איזה אירוע אקראי, שלא ניתן לומר שהאירוע הקודם לו, הוא הסיבה של האירוע שאחריו האקראי. משום שהאירוע השני הוא אקראי לגמרי, ולא מתחייב שהוא יקרה בגלל האירוע שקדם לו. כך שסיבה אמיתית של דבר, היא רק כאשר הסיבה באמת מחייבת את התוצאה. והטועים, תמיד נאחזים בסיבות של שקר. כגון לדוגמה שהאדם רואה את האש ששורפת את הנייר. והאדם הטועה חושב, שהסיבה שהנייר נשרף, היא האש הבוערת. והאדם לא מבין שמבחינה לוגית, זה שהאש בוערת, זה לא מחייב בשום צורה שהיא, ... שיש כאן חוקיות. למרות שבאמת, לא יכולה להיות קיימת חוקיות, משום שרגעי הזמן לא מחייבים זה את זה. כי סיבתיות, תלויה בקשר שיש בין רגעי הזמן. כי משמעות הסיבה והתוצאה היא, שהמציאות שיש ברגע אחד, היא זו שגורמת לכך שברגע הבא אחריה, המציאות תהיה בצורה כלשהי. ומי שיש לו ... כולן. כך שזה שהאדם רגיל לראות רצף של אירועים שחוזרים על עצמם, זה לא אומר שיש כאן מנגנון של סיבתיות ושל חוקיות כלשהי. ומי שיסתכל בעין אמיתית על המציאות, יראה ששום דבר הוא לא מחויב המציאות, כי הכל הוא ... שהרגע הקודם, הוא לא באמת מחייב את הרגע הזה, להיות כפי מה שהוא. ואכ שום דבר בעולם, הוא לא הסיבה של מה שקורה ברגע אחר אחכ. והוא גם לא התוצאה, של מה שקורה ברגע אחר לפני כן. וכיוב לגבי המקום, ששום דבר שקורה במקום אחד ברגע אחד, הוא לא הסיבה, של מה שקורה במקום אחר גם לא באותו הרגע. כי בכל מקום בכל רגע, יש אין סוף אפשרויות כיצד ... הכל אחד תמיד, שום דבר לא מחייב שום דבר, כי אין שום שינוי צורה כלל). ונחזור לאותו הטועה, שחושב שהסיבה שהוא אוכל, היא משום שהוא רעב. והוא לא מבין, שמאחר שהרעב שלו, לא מחייב את זה שהוא יאכל, כי ... חוויית חוקי הטבע וחוקי הפיזיקה וכולי, שלאדם נדמה שיש חוקים, למרות שאין וכולי כנל. ועפ זה ניתן לכאורה לומר, שהסיבה שהאדם עושה את מה שהוא עושה, היא הרצון שלו לעשות את מה שהוא עושה, תוך כדי שהוא עושה את ... של חוסר שלמות. אבל מי שרוצה לחוות את גן העדן של המציאות, עליו להבין את המציאות באמת, ולהבין מהי הסיבה האמיתית באמת, לכך שהמציאות כרגע היא כפי מה שהיא. ולהבין את זה, מנקודת המבט של הסיבה האמיתית, שבגללה המציאות כרגע, היא כפי מה שהיא. וכל זמן שניתן לשאול על הדבר, מהי הסיבה שלו עצמו, הרי שהוא לא באמת הסיבה האמיתית. כי קיומו של הרצון עצמו, הוא עצמו לא מחויב. כי בדיוק כמו שהאדם רוצה לאכול, כך גם הוא ... מחויבת, כי תמיד יכולה להיות צורה אחרת, והרצון הוא לא יותר מאשר צורה ואפשרות בלבד, ואכ צריך לשאול, מה הסיבה של קיומו של הרצון עצמו? כי מאחר שקיומו של הרצון הוא לא מחויב אלא רק אפשרי, אכ האדם מוכרח להבין, מהי הסיבה האמיתית, שמחייבת את הרצון להיות ברגע הזה, בצורה הזאת ולא בצורה אחרת? ולכאורה, אפשר אולי לומר שיש מחייב ראשון, ... אמיתי. כי אם משהו נפרד ממנו, הרי שהוא לא אין סופי, והרי שהוא לא המחויב הראשון, ואכ הוא עצמו תוצאה של משהו אחר וכולי.

מודעות עצמית, מה זה כלום? סיבתיות, סיבה ותוצאה, תחושה של חוסר ידיעה, חוסר אינפורמציה, להבדיל בין יש לאין, מה זה יש? מה זה אין? איך המוח חושב? ... ההרצאה מתמקדת בכמה רעיונות יסודיים בתחום המודעות העצמית, עם דגש על השאלה מה זה כלום? תוך כדי חקירה של הסיבה והתוצאה, תחושת חוסר הידיעה, ויכולת ההבדלה בין יש לאין. אליעד מתחיל את השיחה עם שאלה שהופכת למרכזית לאורך ההרצאה: מה ... של היעדר, של מצב שבו אין משהו מסוים, אך זה לא בהכרח מתאר מצב ריק. הוא מדגיש שכלום הוא תוצאה של חוויה או תחושה של היעדרות, ושאנשים לעיתים מתארים את תחושת הריקנות במילים כמו כלום, כאשר למעשה מדובר על ... כל תשובה שמתקבלת לשאלה, נחשבת למעשה למצב שבו אנחנו מבינים משהו חדש, אולם לעיתים הידע הזה לא מביא אותנו לתוצאה מוחלטת אלא רק למשמעות חדשה של השאלה או הבעיה שהצגנו. מודעות עצמית מה זה כלום? סיבתיות תחושת חוסר ידיעה רצון חזק הבדלה בין יש לאין הפסקת ניתוח מחשבות

... לא יכול להיות? אין אפשרות, יש אפשרות, חוקי הטבע, חוקי המציאות, חוקי הפיזיקה, סטטיסטיקה, הסתברות, הכל יכול להיות, ניסים, סיבתיות, סיבה ותוצאה, אין סוף אפשרויות, פוטנציאל אין סופי מה לא יכול להיות? איך עוברים מגבולות הפיזיקה והטבע? במהלך ההרצאה, אליעד עוסק בשאלות פילוסופיות לגבי מהות המציאות, הפוטנציאל והאפשרויות הקיימות במציאות שלנו, תוך עיסוק בחוקי הפיזיקה, חוקי הטבע וההבנה האנושית את הסיבתיות והסיבה והתוצאה. אליעד פותח בשאלה מה באמת לא יכול להיות. הוא מבהיר כי יש מציאות שבה קיימות אין סוף אפשרויות - הפוטנציאל במציאות הוא אינסופי, הכל יכול לקרות, והסיבה לכך היא שהמציאות כולה לא מוגבלת על ידי החוקים שאנחנו מכירים היום. הוא מתאר את הרעיון שהמציאות עשויה לכלול ... לשינויים. הוא מציע כי בעוד שבחיי היום - יום אנו פועלים על פי הנחות יסוד ופעולות מתוך מניעים של סיבתיות, יש תמיד מקום לפוטנציאל שינויים גדולים או הפתעות. מהם חוקי הטבע? האם חוקי הפיזיקה יכולים להשתנות? מהו פוטנציאל אינסופי? איך התפיסה שלנו משפיעה על מציאות? מהו פלא ומה הסברו? האם יש סיבתיות מוחלטת?

NLP למתקדמים / לימוד NLP - סיבה ותוצאה - איך משפיעה כמות הסיבות והנימוקים שאתה נותן, על כושר השכנוע שלך? ואיך משפיע המיקום של הנימוקים שלך בתוך ... פעולה כלשהי וזהו בלי להוסיף שום דבר נוסף כנימוק למה שהוא יעשה את זה. ובאפשרותך גם לומר למישהו בגלל סיבה כלשהי, אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי או במבנה אחר אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי, בגלל סיבה כלשהי שבעצם אתה גם מנמק את הסיבה שבגללה אתה רוצה שהוא יעשה את הפעולה. וכמובן שאפשר גם לנמק את מה שאתה אומר, עם כמה סיבות שונות ולא רק עם סיבה אחת. ואפשר גם להזכיר את הסיבות האלו, גם לפני וגם אחרי שאתה אומר את המסקנה שלך מהסיבות האלו. לדוגמה: בגלל סיבה כלשהי, אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי, כאן הסיבה מגיעה לפני התוצאה. וכאן לעומת זאת אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי, בגלל סיבה כלשהי, הסיבה מגיעה אחרי התוצאה. וכאן לדוגמה בגלל סיבה כלשהי, אני רוצה שתעשה פעולה כלשהי, כדי להשיג תוצאה כלשהי, שכאן הסיבה תוחמת משני הצדדים את התוצאה הרצויה. והשאלה היא, כיצד והאם כמות הנימוקים והסיבות שאתה מביא לטענה שלך, כיצד היא משפיעה על יכולת השכנוע ועל ... אחרת, בוודאי שהיית חוסך את המאמץ להסביר לו את הנימוקים למה שהוא יעשה כך או אחרת. והרעיון הוא, שיש סיבה ויש תוצאה. ויש סיבות ויש תוצאה שנובעת מהן. והתוצאה הרצויה, היא מה שאתה רוצה שיקרה בסופו של דבר. וכאשר אתה לא ... או את המשפט שאומר כדי שתצליח במבחן, תעשה שיעורי בית, את המשפטים האלו ניתן לפרק ל 2 חלקים של סיבה ושל תוצאה. כאשר התוצאה הרצויה היא שהילד יאכל ושיעשה שעורי בית. והסיבה המוצהרת לכך היא, כדי שהוא יהיה בריא וכדי שהוא יצליח במבחן. איך הוספת והצגת סיבות שמובילות לתוצאה הרצויה, כיצד ... סיבות ונימוקים לאיזה דבר, זה בעצם רק מחליש את הדבר שאתה רוצה לשכנע בו. ולמה? כי ברגע שאתה נותן סיבה למשהו, זה בעצם הופך אותו ממחויב לאפשרי ומאובייקטיבי לסובייקטיבי. זא שיש שתי דרכים כיצד להסתכל על דבר כלשהו. אפשרות ... במשפט של הסיבות ביחס לטענה, כיצד הוא משפיע על יכולת השכנוע שלך. כי אפשר לומר בגלל X תעשה Y שהסיבה מגיעה לפני התוצאה. ואפשר גם לומר תעשה Y בגלל X, שהסיבה מגיעה אחרי התוצאה. והשאלה היא, כיצד המיקום של הסיבה, משפיע על החוזק של התוצאה. והתשובה לכך היא, שמהיבט מסוים, כאשר אתה אומר למישהו בגלל סיבה כלשהי, תעשה דבר כלשהו, אז ברגע שהאדם שומע את התחלת המשפט שאומרת בגלל סיבה כלשהי, בכך אוטומטית תת המודע של האדם שומע גם את המסר שאומר לו: הדבר הבא שאני הולך לומר לך, הוא לא באמת חשוב בפני עצמו, ואין באמת סיבה שתעשה אותו בפני עצמו, ואתה עצמך לא היית עושה אותו בפני עצמו בלי סיבה, ולכן אני עכשיו הולך לומר לך סיבה כלשהי, כדי שתעשה משהו שלא היית עושה אותו בלי הסיבה הזאת. ומאוד יכול להיות שהסיבה הזאת היא סתם תירוץ, ואולי גם הסיבה הזאת בכלל לא הכרחית בפני עצמה, ואולי גם אפשר להשיג את הסיבה הזאת בדרך אחרת, אבל אעפכ תכף אומר לך סיבה כלשהי, כדי לגרום לך לעשות דבר כלשהו, שאם היו אומרים לך אותו בפני עצמו, לא היית עושה אותו. ואת ... שהולך להגיע הטענה שלאחריו. ולעומת זאת, כאשר תת המודע של האדם שומע משפט שמתחיל באתה צריך לעשות X, בגלל סיבה כלשהי, אז כאשר תת המודע של האדם שומע את התחלת המשפט שאומרת לו שהוא צריך לעשות X, הוא בעצם ... סיבות, כי מישהו מנסה להשתלט עליך ורוצה שפשוט תאמין לו ושתעשה משהו שאתה לא בהכרח רוצה לעשות, ושאין שום סיבה שתעשה אותו, אלא פשוט תעשה אותו וזהו. כך שבעצם האדם שומע מסרים שגורמים לו לרצות לקבל ובו זמנית גם ... עוד יותר. ואם אתה מספיק מתוחכם, אז אתה יודע להחליש רעיון, בדרך של חיזוק רעיון. ויותר מזה, באפשרותך לקחת סיבה שנראית כסיבה חזקה, אבל שאתה יודע שהשומע לא יסכים איתה מסיבות כלשהן ושיש לו התנגדות עזה כלפיה, ובאפשרותך לנמק את הטענה, דווקא בסיבה שאתה יודע שהשומע ירצה להתנגד אליה. או שאתה מחזק את הטענה, בסיבה שאתה יודע שמהר מאוד השומע יגלה שהיא לא נכונה וכיוב. ובעצם, בכך שחיזקת את הטענה, בכך בעצם החלשת אותה. ויש כאן עוד מניפולציה נוספת אפשרית, והיא על ידי זה שאתה מוסיף את הרעיון של רק, לפני הסיבה שאתה מציג לחיזוק הטענה. כי אפשר לומר אתה צריך לעשות X, כדי להשיג Y. ואפשר גם לומר אתה צריך לעשות X, רק כדי להשיג Y. שבעצם בכך אתה בעצם אומר בצורה כמעט מפורשת, שבלי אותה הסיבה, אין זכות קיום לאותה התוצאה. כי לומר תעשה X בשביל Y, משאיר את הספק, אולי הפעולה עצמה יש לה ...

אטיולוגיה, סיבתיות, אקראיות, זמן ומקום, סיבה ותוצאה, סיבתיות מעגלית, חוק סיבה ומסובב, יחסי סיבה ומסובב, קשר של סיבה ומסובב, סיבתיות פנימית, סיבתיות חיצונית, סוגי סיבתיות, שרשרת סיבתיות מהי סיבתיות ומה הקשר שלה לאטיולוגיה ולזמן? הסיבה והתוצאה הן עקרונות מרכזיים בהבנת המציאות, והדיון עליהם חשוב כדי להבין איך דברים קורים ומדוע. אליעד כהן עוסק בהסבר של מושגי סיבתיות, ומבצע חקירה מעמיקה של מהות השאלות שנשאלות כאשר מדברים על סיבות ותוצאות, וגם מהי השפעת הזמן והמקום על התהליך הזה. במהלך ההרצאה, הוא מתאר את השאלות שמובילות את האנשים לחפש את ... לשני כיוונים שונים, שכל אחד מהם עשוי להוביל לתוצאה אחרת. מהם שני סוגי השאלות שאנו שואלים כשאנחנו מדברים על סיבתיות? אליעד מסביר ששאלות על סיבתיות לא תמיד ניתנות לתשובה חד משמעית. לדוגמה, כאשר אנחנו שואלים למה אני רוצה לאכול משהו מסוים? יש לנו שתי ... גורם לי לפעול באופן הזה?). הוא מדבר גם על החשיבות של להבין את השאלות המורכבות שיכולות לעלות בשיחה על סיבתיות: מה הסיבה של הסיבה? ו - מה הקשר שבין הסיבה לבין התוצאה? השאלות הללו מאפשרות לנו להבין אם הסיבה היא אכן הגורם לתוצאה, או אם ישנם גורמים נוספים. מהו הקשר בין זמן, מקום וסיבתיות? אליעד מציין שבסיבתיות יש קשר הדוק לזמן ולמקום. הזמן, לפי דבריו, לא קיים כשלעצמו, אלא הוא תוצאה של מקום. במקום אחד יכולים ... רק תוצאה של התנועה במרחב, או שיש לו מהות בפני עצמו? הוא מציין גם את ההשפעה של הזמן על הסיבתיות: אם זמן הוא בלתי מוגבל, אז גם הסיבות יכולות להימשך בלי סוף. לשם כך, שאלת הזמן הופכת להיות רלוונטית לא רק בהקשר של סיבתיות, אלא גם בהבנה של קיום תהליכים. מהי סיבתיות מעגלית? כאשר מדברים על סיבתיות מעגלית, אליעד מתאר מצב שבו התשובות לשאלות של למה מצביעות שוב ושוב על אותן סיבות. כלומר, כל תשובה לשאלה ... טוב. אך אז עולה שאלה נוספת: למה זה גורם לי להרגיש טוב? ושוב התשובה עשויה להוביל לאותו מסלול של סיבתיות. איך סיבתיות משפיעה על מהלך החיים שלנו? בהרצאה מדבר אליעד על הדרך בה סיבתיות מכתיבה את הבחירות שלנו. הוא טוען שאנחנו לא תמיד מבינים את הסיבות שמאחורי הרצונות והמעשים שלנו, וייתכן שלעיתים אנחנו ... חופשית מול התניות חיצוניות שמעצבות את הדרך שבה אנחנו תופסים את עצמנו ואת ההחלטות שלנו. האם יש פתרון לבעיות הסיבתיות? בהרצאה מציין אליעד שאין תשובות חד משמעיות לשאלות של סיבתיות. כל תשובה שהיא תינתן תהיה תמיד יחסית ותלויה בפרספקטיבה של האדם ששואל את השאלה. הוא גם מדבר על הקושי שבמציאת פתרונות לתחום הסיבתיות, כי ככל שמעמיקים יותר בשאלות הללו, כך מתגלות עוד שאלות חדשות. לכל למה יש עוד למה שמוביל אותנו לאזורי מחשבה נוספים, מה שגורם לתחושת לופ אינסופי. סיבתיות פנימית מול סיבתיות חיצונית נושא נוסף שמעסיק את אליעד הוא ההבדל בין סיבתיות פנימית לחיצונית. סיבתיות פנימית מתייחסת למהות הפנימית של הסיבה והתוצאה - למה אני מרגיש או חושב בצורה מסוימת, ואילו סיבתיות חיצונית מתארת את השפעת הגורמים שמחוץ לנו, כגון השפעות חיצוניות או אירועים שאינם תלויים רק ברצון או במחשבה האישית שלנו. מהם סוגי הסיבתיות השונים? בסוף ההרצאה, אליעד מסביר את סוגי הסיבתיות השונים. הוא מציין את סיבתיות הזמן והמקום, סיבתיות של בחירה, סיבתיות של חשיבה, סיבתיות אקראית, ועוד סוגים שבהם יש השפעות ותהליכים המובילים אותנו לתוצאה מסוימת. כל אחד מהסוגים האלה יש להחיל בהבנת תהליכים וההבנה של איך הדברים מתפתחים בעולם. סיבתיות אטיולוגיה סיבתיות מעגלית הקשר בין זמן ומקום סיבתיות פנימית וחיצונית חוק סיבה ומסובב

צרות באות בצרורות, צרה אחרי צרה, אינרציה, קארמה, אקראיות, סיבתיות, רצף סיבות, סיבה ותוצאה, הכל אקראי, הכל סיבתי, לכל דבר יש סיבה, חוסר מזל בחיים, לשום דבר אין סיבה, דטרמיניזם למה לפעמים צרות באות בצרורות ודברים טובים באים ביחד? אליעד כהן מסביר על תופעה נפוצה שמרגישים הרבה אנשים, ... סיבתית? אליעד כהן מציע מספר דרכים להבין את התופעה הזאת. דרך אחת היא לראות את הרצף כסיבתי לחלוטין: יש סיבה ברורה מדוע דבר אחד מוביל לדבר הבא. לפי גישה זו, כל אירוע הוא תוצאה ישירה של אירוע שקדם לו, ולכן רצף של דברים רעים נובע מסיבות ברורות שניתן למצוא ולזהות. דרך אחרת, הפוכה לחלוטין, רואה את התופעה כעניין אקראי לחלוטין. לפי השקפה זו, אין שום סיבה לכך שאירוע אחד מוביל לשני, וכל מה שנראה כמו רצף הוא רק אשליה או מקריות מוחלטת. ישנה אפשרות שלישית, ... הם אקראיים. יכול להיות גם אחוזים שונים, למשל 70% סיבתיים ו - 30% אקראיים. מה ההבדל בין אקראיות לבין סיבתיות? אליעד כהן מציע דוגמה פשוטה להבנת ההבדל בין אקראיות לסיבתיות - זריקת קוביה. כאשר זורקים קוביה, התוצאה היא לכאורה אקראית, אבל אפשר להגיד שברמה הפיזיקלית, התוצאה נקבעת על פי סיבות ברורות (כוח, כיוון הזריקה, זווית, ועוד). למרות זאת, אנו תופסים את התוצאה כאקראית כי קשה מאוד לחזות במדויק את התוצאה מראש. זה מראה עד כמה אקראיות וסיבתיות יכולות להיות מושגים יחסיים, שתלויים בנקודת המבט של המתבונן. למה לפעמים קורה דבר רע באמצע תקופה טובה? אליעד כהן ... אליעד כהן מעלה אפשרויות נוספות להסבר התופעה, כמו קארמה, מזל או דטרמיניזם. קארמה מתייחסת לרעיון שכל דבר שקורה הוא תוצאה ישירה של פעולות העבר של האדם. המזל, לעומת זאת, הוא תפיסה אקראית של המציאות, שבה אין קשר ברור בין מעשיו של האדם לבין מה שקורה לו. דטרמיניזם טוען שהכל נקבע מראש ואין באמת מקריות בעולם, והכל הוא תוצאה של סיבות קודמות. אליעד מדגיש שכל האפשרויות הללו הן דרכים שונות להבין את המציאות, ואין בהכרח תשובה אחת נכונה. הוא מסכם ואומר שהחוויה שלנו תלויה בעיקר באופן שבו אנחנו תופסים את המציאות: אם אנחנו מאמינים בסיבתיות מוחלטת, נחפש תמיד סיבות לאירועים, ואם אנו מאמינים באקראיות מוחלטת, נראה את המציאות כבלתי צפויה. איך להתמודד עם רצף ... לחזות במדויק את הסיום של התקופה השלילית הוא חסר בסיס אמיתי. למה צרות באות בצרורות? מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? איך להתמודד עם רצף של אירועים רעים? האם הכל בחיים נקבע מראש? האם יש דבר כזה חוסר מזל? מה ...

אטיולוגיה, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מהות וצורה, אלוהים סיבת כל הסיבות, הסיבה הראשונה, המסובב הראשון, יחסי סיבה ומסובב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, איך עובד הרצון? חלק 2 מהם חוויות הרצון וההבדל בין חוויית מימוש הרצון לחוויית ... היה מבדל בין דבר להיפוכו, הוא לא היה יכול לחוות סבל. אך עצם ההבדלה אינה מחייבת את הסבל, זו סיבה מאפשרת בלבד. כאשר אדם מזהה את ההבדלה כגורם לסבל, הוא יכול לבחור כיצד להתמודד איתה או לבטל אותה, ובכך ... להבין בעיות או לפתור אותן? אליעד מציע כי לעיתים, כאשר אנו פוגשים בעיה, יש לנו שתי אפשרויות: להבין את הסיבה לבעיה או למצוא פתרון מעשי. לא תמיד הבנת הסיבה מביאה לפתרון. לפעמים, ההבנה כיצד נוצרה הבעיה אינה מספקת את הדרך יציאה מהבעיה, ולכן עדיף להתמקד בפתרון המעשי ולא בהכרח בניתוח הסיבה. דוגמה לכך היא אדם שמעשן. הוא יכול לשאול את עצמו מדוע התחיל לעשן, אך לא תמיד הבנת הסיבה תוביל אותו להפסיק לעשן. לעומת זאת, אם יתמקד בשיטות איך להפסיק לעשן, יש סיכוי גבוה יותר להצליח, בלי להתעקש על הבנת הסיבה. האם אפשר למלא את הרצון על ידי שינוי הרצון עצמו? אליעד מסביר שניתן למלא את הרצון לא רק על ... דווקא הפחתת הרצון או נכונות לוותר על הדבר, מובילות לתחושת סיפוק ומילוי גבוהה יותר. האם להבדיל בין דברים הוא הסיבה לסבל? אליעד מתייחס לשאלה אם הסבל נגרם בהכרח כתוצאה מההבדלה בין דבר להיפוכו. הוא מסביר שההבדלה אינה בהכרח מחייבת סבל, אך היא מאפשרת אותו. כלומר, אם אדם לא ... מבדיל בין דבר להיפוכו, הוא לא היה יכול לחוות סבל, אך עצם ההבדלה אינה מחייבת שהוא יסבול. זוהי רק סיבה מאפשרת. ההבחנה חשובה כיוון שהיא מאפשרת שליטה על מידת הסבל. אם האדם יזהה שההבדלה מאפשרת את הסבל, הוא יוכל ... בעיות - להבין אותן או לפתור אותן? אליעד מסביר שכשאדם מתמודד עם בעיה, יש לו שתי אפשרויות: לחפש את הסיבה לבעיה או לחפש פתרון מעשי. לא תמיד מציאת הסיבה מביאה לפתרון. לפעמים ההבנה כיצד נוצרה הבעיה אינה מובילה לדרך יציאה מהבעיה, ולכן עדיף להתמקד בפתרון המעשי ולא בהכרח בניתוח הסיבה. לדוגמה, אדם שמעשן יכול לנסות להבין למה הוא התחיל לעשן, אך זה לא בהכרח יוביל אותו להפסקת העישון. לעומת ...