סיבתיות, חשיבה סיבתית, הסקה לוגית, מה גרם למה? איך להבין למה משהו קורה? מה הסיבה של משהו? האם A הוא הסיבה של B? הסקה לוגית, חשיבה לוגית, קורלציה, ניתוח סיבתיות, מה מוביל למה? למה קורה משהו מסוים? ניתוח קשר סיבתית, האם התוצאה נובעת מהסיבה? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? עובדה או פירוש, מה קדם למה? והפעם ננתח עניין של הסקה לוגית ושל חשיבה לוגית, איך נכון לחשוב ואיך ... B או ש A קורה במקביל ל B או ש A קורה אחרי B. כי בשביל ש A יהיה הסיבה שגורמת ל B לקרות, לשם כך בהכרח ש A חייב לקרות לפני B וש B לא יכול לקרות לפני ... לא קורה רק אחרי A או שלפעמים A לא קורה אך ורק לפני B, הרי שלא בהכרח יש כאן סיבתיות. ולצורך העניין, נניח ש A תמיד קורה לפני B. דהיינו, נניח שתמיד כאשר אין A אז אין B ותמיד ... ל B, הוא לא A, אלא C. אבל זאת עוד נקודת מבט, שבמובן מסוים, מנטרלת את כל הרעיון של סיבתיות. ובהקצנה שלה, מה שנמצא מחוץ לזמן ולמקום, אחראי על מה שקורה בתוך הזמן והמקום, שזה כמובן עניין אחר. אבל עדיין צריכים לקחת גם אותו בחשבון. אבל הפעם אסביר נקודת מבט, בתוך העולם של סיבתיות בתוך הזמן והמקום. ובפשוטם של דברים, אם אחרי A תמיד קורה B ו B תמיד קורה אך ורק אחרי ...

... הכרחי, תנאי לא מספיק, רק אם או אם רק, הכנה לפסיכומטרי, הסקה לוגית, כללי היסק לוגי, קונטרה פוזיטיב, ניתוח סיבתיות, הוכחה על דרך השלילה, שקילות טאוטולוגית, הוכחות לוגיות, חשיבה לוגית, האם רק או לא רק? האם רק אם או לא רק אם? סיבה מחויבת, סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, סיבה אפשרית, הוכחה לוגית, הנמקה, כשל לוגי, ניתוח סיבתיות ולוגיקה, אם ורק אם? רק ואך ורק, תנאים מצטברים, טאוטולוגיה, מתמטיקה והפעם אסביר את המושגים מתחום הלוגיקה, שנקראים: תנאי ... מספיק. ואסביר גם, מה ההבדל בין לומר אם רק לבין לומר רק אם. ואסביר איך כל זה קשור לניתוח סיבתיות ועוד. אז קודם כל צריכים לדעת, שתנאי הכרחי ותנאי מספיק, זה לא 2 הפכים. דהיינו, תנאי הכרחי ותנאי מספיק, ... או כמה הוא תנאי מספיק. כי יש רמות שונות של וודאות, לגבי האם התנאי מספיק והאם התנאי הכרחי. ניתוח סיבתיות ובהקשר של ניתוח סיבתיות אומר, כי אם הסיבה מחייבת את התוצאה, הרי שהסיבה היא תנאי מספיק. דהיינו, מספיק שתהיה הסיבה, כדי שהתוצאה תהיה מחויבת מכך = כדי שהתוצאה תקרה בוודאות. ואם התנאי לא מספיק, אז זה אומר שהסיבה לא מחייבת את התוצאה. דהיינו, לשאול האם הסיבה מחייבת את התוצאה, זה בדיוק כמו לשאול, האם זה תנאי מספיק. האם מספיקה הסיבה, כדי שתהיה התוצאה. האם מספיק שתקרה הסיבה, כדי שתקרה התוצאה. ובהקשר של תנאי הכרחי או תנאי לא הכרחי, אז זה קשור (לא בדיוק ולא זהה, אבל קשור) לעניין של האם התוצאה מתחייבת מהסיבה, או שאולי היא נובעת מסיבות אחרות לחלוטין או נוספות. ואז, אם התנאי הוא הכרחי, אז בהכרח שאין אפשרות שהתוצאה לא קשורה בכלל לסיבה, כי בהכרח שיש קשר בין הסיבה לבין התוצאה. דהיינו, כאשר אנחנו שואלים האם התוצאה נובעת מהסיבה, אז אם התנאי הוא לא תנאי הכרחי, אז יכול להיות שהתוצאה בכלל לא קשורה או קשורה באופן חלקי בלבד לסיבה. אבל אם התנאי הוא כן תנאי הכרחי, אז בהכרח שיש קשר בין הסיבה לבין התוצאה. ולא בהכרח שהתוצאה נובעת רק מהסיבה הזאת, כי אולי זה לא תנאי מספיק, אבל בהכרח שלא יהיה נכון לומר, שאולי אין שום קשר בין הסיבה לבין התוצאה. כי התנאי הוא הכרחי, ואז זה אומר, שבהכרח יש קשר כלשהו בין הסיבה לבין התוצאה. סיבה מחויבת / סיבה מחייבת / סיבה מאפשרת / סיבה אפשרית סיבה מחייבת היא, תנאי מספיק, דהיינו, מספיק שיהיה התנאי הזה, כדי שתקרה התוצאה, התנאי הוא מספיק, הסיבה מחייבת את התוצאה. אולי הסיבה לא מחויבת, אבל היא כן מחייבת. דהיינו, אולי התנאי לא הכרחי שהוא יקרה, דהיינו, הסיבה לא מחויבת לקרות כדי שתקרה התוצאה, אבל התנאי הוא מספיק כדי שתקרה התוצאה, דהיינו, הסיבה מחייבת את התוצאה. הסיבה מחייבת את התוצאה = התנאי הוא מספיק = מספיק שתקרה הסיבה, כדי שבהכרח תקרה התוצאה. ויש לנו גם מושג של סיבה מאפשרת, במקרה של סיבה הכרחית שאינה מספיקה (תנאי הכרחי + תנאי לא מספיק), שאז, שקיומה של הסיבה רק מאפשר את קיום התוצאה. דהיינו, שבלי הסיבה אין אפשרות שתהיה התוצאה. בהכרח שתהיה הסיבה כדי שתהיה התוצאה. אולי לא בהכרח שאם הסיבה תהיה, אז שבהכרח תהיה גם התוצאה, כי אולי הסיבה לא מחייבת ...

סיבתיות רעה, סיבתיות טובה, סיבה טובה ותוצאה רעה, סיבה רעה ותוצאה טובה, הכל לטובה, הכל לרעה, איך טוב הופך לרע? איך רע הופך לטוב? השפעת התוצאה על הסיבה, השפעת הסיבה על התוצאה, פירוש ועובדה, טוב ורע, האם זה טוב או רע? איך המוח מפרש סיבה רעה שהובילה לתוצאה טובה? אליעד כהן מסביר שכאשר קורה לבן אדם דבר רע שכתוצאה ממנו יוצא דבר טוב, קיימות מספר דרכים בהן המוח יכול לפרש את המצב. לדוגמה, אם קרה לאדם אירוע שלילי ... השלילי, הוא טוב. במצב כזה האדם יכול להגיע למסקנה הכל לטובה, כלומר, האירוע השלילי הופך בעצמו לטוב, פשוט בגלל שהתוצאה הסופית חיובית. מצד שני, יכול להיווצר מצב הפוך שבו הסיבה השלילית כל כך רעה וקשה עבור האדם, שהוא אינו מוכן לקבל את העובדה שהתוצאה הטובה יכולה להצדיק אותה. במקרה כזה, האדם יעדיף לחשוב שגם התוצאה החיובית היא שלילית, רק כדי לא לתת לסיבה השלילית לגיטימציה כלשהי של טוב. כלומר, הסיבה השלילית חזקה כל כך, שהיא צובעת את כל האירוע בצבע שלילי לחלוטין, כולל התוצאה. מה קורה כאשר סיבה טובה גורמת לתוצאה רעה? אליעד מסביר גם את התהליך ההפוך - סיבה טובה שמובילה לתוצאה רעה. במצב כזה, יכול להתרחש דבר דומה: אם התוצאה הרעה מספיק שלילית, האדם עלול להתחיל לחשוב שגם הסיבה הטובה שהובילה אליה אינה טובה באמת. כלומר, התוצאה הרעה יכולה לגרום לאדם לשלול בדיעבד את איכות הסיבה הראשונית, ולראות גם אותה כשלילית. לעומת זאת, אם האדם משוכנע לחלוטין באיכותה ובחיוביותה של הסיבה, ייתכן שהוא לא יהיה מוכן לקבל שהתוצאה היא באמת שלילית. האדם יעדיף לחשוב שהתוצאה חייבת להיות טובה בדרך כלשהי, או לפחות לא רעה כפי שנדמה לו בהתחלה, כי הוא אינו מוכן להכיר בכך שסיבה טובה הובילה לדבר רע. האם המוח תמיד מתייחס לתוצאה כדי להעריך את הסיבה? אליעד מדגיש נקודה חשובה נוספת: אין מחויבות שהמוח תמיד יתייחס לתוצאה בכדי לקבוע אם הסיבה טובה או רעה, ולהיפך. לא בהכרח התוצאה תקבע את איכות הסיבה, ולא בהכרח הסיבה תקבע את איכות התוצאה. כלומר, אין חוקיות מוחלטת ביחסים הסיבתיים האלה. לעיתים אנשים יעריכו את הסיבה לפי התוצאה הסופית, ולעיתים יקרה בדיוק להפך, שהם יעריכו את התוצאה לפי איכותה הראשונית של הסיבה. העניין המרכזי שאליעד מציג כאן הוא שהפרשנות של האדם למציאות הסיבתית היא סובייקטיבית מאוד, ומושפעת רבות מתחושות ומעמדות מוקדמים ... מציין, יש אנשים שיפרשו את אותה סיטואציה בדיוק הפוך - הכל לרעה. כלומר, התוצאה הרעה גורמת להם לחשוב שגם הסיבה הראשונית הייתה רעה, ובכך נוצר מצב שבו המוח צובע את המציאות בצבע אחיד בהתאם לתוצאה או הסיבה. כיצד פרשנות אישית משפיעה על קביעת טוב ורע? ההרצאה מדגישה את העובדה שההבחנה בין טוב לרע היא סובייקטיבית ונזילה ... או רעה, בהתאם לאיך שהאדם מחליט לתפוס אותה ולמה הוא בוחר לתת משמעות. לסיכום, לפי אליעד כהן, היחס בין סיבה לתוצאה ובין טוב לרע תלוי מאוד בפרשנות האישית של האדם. המוח יכול לפרש אירועים באופן חיובי או שלילי בהתאם לתוצאות שלהם, בהתאם לסיבות שלהם, או אפילו באופן עצמאי ללא קשר ישיר ביניהם. היכולת להסתכל על המציאות מנקודות מבט שונות ... ואת הסובייקטיביות של המושגים טוב ורע. האם הכל לטובה או לרעה? איך דבר טוב הופך לרע? מה ההבדל בין סיבה לתוצאה? האם התוצאה קובעת אם הסיבה טובה? איך המוח מפרש אירועים שליליים וחיוביים? מה המשמעות של הכל לטובה? כיצד סיבתיות משפיעה על פרשנות המציאות?

אקראי או סיבתי, מהי אקראיות? מהי סיבתיות? אין סוף מספרים, כמה מספרים יש? המספר הגדול ביותר, המספר הקטן ביותר, גורל, מזל, לכל דבר יש סיבה, הכל אקראי, דטרמיניזם, בחירה חופשית, צירופי מקרים מה ההבדל בין גורל לבין אקראיות? אליעד כהן פותח את הנושא בשאלה ... לנושא - יש אנשים שטוענים שהכל נקבע מראש על ידי הגורל, ויש כאלה שמאמינים שהכל הוא מקרי לחלוטין ללא סיבה. לדעת אליעד, יש כאן הבחנה חשובה: מקרה מוגדר כמצב ללא חוקיות, כלומר, מצב בו אין שום סיבה שמסבירה למה משהו קרה. לעומת זאת, גורל הוא מושג שאפשר לתפוס כסוג של סיבה, והוא תלוי בתפיסה האישית של האדם. כלומר, ניתן לומר שהגורל הוא אירוע עם סיבה או ללא סיבה, הכל תלוי כיצד מתבוננים על הנושא. האם אפשרי דבר שהוא גם סיבתי וגם אקראי? אליעד מבהיר שהמילה מקרה יכולה ... גם סיבתי וגם אקראי. לפי הגדרתו, מקרה במובן הפשוט ביותר הוא תמיד משהו אקראי לחלוטין, כלומר, דבר שאין לו סיבה בכלל, שאינו קשור לאירועים קודמים ולא משפיע על אירועים עתידיים. דוגמה לכך היא מצב שבו אדם מקבל משכורת בלי ... לעבודה שעשה לפני כן. אם אין שום קשר בין הכסף שקיבל לבין העבודה שלו, הרי שזה אקראי. לעומת זאת, סיבתיות משמעותה שיש סיבה לכל דבר שמתרחש, וכל תוצאה היא בהכרח תוצר של אירוע קודם. מה ההבדל בין אינסוף יחסי לאינסוף מוחלט? אליעד מביא דוגמה מהעולם המתמטי כדי להסביר את מושג הסיבתיות והאקראיות: הוא מציג את השאלה כמה מספרים קיימים, ומסביר שיש אינסוף מספרים חיוביים ואינסוף מספרים שליליים. הוא מכנה את ... הוא סיבתי או אקראי יכולה גם היא להיות תלויה בפרספקטיבה, ואין בהכרח תשובה חד - משמעית. האם יכולה להיות סיבתיות בלי התחלה? אליעד מציג את הנושא של סיבתיות אינסופית, ומסביר שאם לכל דבר יש סיבה, נגיע לשרשרת אינסופית של סיבות ואירועים. מצב כזה יוצר בעיה לוגית: אם אין התחלה, אז גם אין סיבה ראשונה, ואם אין סיבה ראשונה, אז כיצד בכלל ניתן לדבר על סיבתיות? מכאן הוא טוען שגם מושג הסיבתיות בסופו של דבר נתקל בפרדוקס - אם יש סיבה לכל דבר, תמיד ניתן לשאול מה הסיבה לסיבה עצמה, וכך מגיעים ללופ אינסופי. מהו אקראי מוחלט ומהי סיבתיות מוחלטת? אליעד מציג שני קצוות נוספים של המושגים: אקראי מוחלט הוא מצב שבו דבר מתרחש בלי שום סיבה קודמת ובלי שום קשר למה שיקרה אחריו. לעומתו, סיבתיות מוחלטת היא מצב שבו כל דבר קורה בהכרח, באופן שאין אפשרות שהוא לא יתרחש, ואין דבר שיכול להשפיע עליו ... המצבים הוא שהאקראי מוחלט לא מחויב כלל, והסיבתי מוחלט הוא לגמרי מחויב ואי אפשר שלא יתרחש. האם קיומה של סיבה ראשונה אפשרי? אליעד עוסק בשאלה הפילוסופית של קיום הסיבה הראשונה. לדבריו, אם הסיבה הראשונה היא מחויבת, זה אומר שיש משהו שקדם לה, ולכן היא לא יכולה להיות ראשונה באמת. אם היא לא מחויבת, אז היא אקראית. התוצאה היא שאין באמת דרך להגדיר סיבה ראשונה ללא בעיות לוגיות, כי או שהיא לא באמת ראשונה, או שהיא חייבת להיות אקראית לחלוטין. האם כל המציאות היא סיבתית או אקראית? לסיכום אליעד טוען, שהניסיון האנושי לחלק את העולם לסיבתיות ואקראיות הוא בעצמו מוגבל ושרירותי. בפועל, מה שאנו מכנים סיבתי או אקראי תלוי אך ורק ברמת ההבנה והידע שלנו. משהו שנראה לנו סיבתי, הוא פשוט דבר שהצלחנו להבין את הסיבה שלו, ומשהו שנראה לנו אקראי הוא דבר שהסיבה שלו נסתרת מאיתנו. אליעד מדגיש שבפרקטיקה, האדם נמצא תמיד במצב של חיסרון - אם הוא חושב שהמציאות סיבתית לחלוטין, ... תמיד עם תחושת חוסר שלמות וחוסר הבנה מלאה של המציאות. האם הכל נקבע מראש? מהי אקראיות מוחלטת? האם יש סיבה לכל דבר? מה ההבדל בין גורל למזל? האם קיימת בחירה חופשית? האם יש אינסוף מספרים?

איך לפתח השכל? איך ללמוד את הספר להיות אלוהים? איך לתרגל ניתוח סיבתיות? האם הבנת את הספר להיות אלוהים? איך נכון ללמוד? דרך רוחנית, התפתחות אישית איך נכון ללמוד את הספר להיות ... ולפתח את השכל? אליעד כהן מסביר כיצד ללמוד נכון את הספר להיות אלוהים, ומדגיש את חשיבות התרגול של ניתוח סיבתיות כאמצעי לפיתוח השכל. לטענתו, מטרת הלמידה היא להביא את האדם למצב שבו הוא יכול לחשוב על דבר והיפוכו בו ... לא מספיק כדי להבין אותו? אליעד מסביר כי אם האדם רק יקרא את הספר ללא תרגול מעשי של ניתוח סיבתיות, הוא עלול לטעות ולחשוב שהבין, בעוד שבפועל הוא לא הבין כלל. הוא משתמש בדוגמה: אדם יכול לשבת שעות על ניתוח סיבתיות ועדיין לא להבין שהוא מנתח לא נכון, מכיוון שאין לו דרך לדעת אם הוא מנתח בצורה נכונה או לא נכונה. מצד שני, אדם שקורא את הספר להיות אלוהים ומיד מתרגל ניתוח סיבתיות יכול לבדוק את עצמו מיד ולראות אם הוא באמת הבין את התוכן או לא. לדעת אליעד, מי שמבין באמת יוכל לנתח סיבתיות עד הסוף, כלומר, יגיע לסיבה של הסיבה של הסיבה, ובסופו של דבר יגיע למצב שבו אין סיבה - יגיע למקור הראשוני שבו אין הבדל בין היש לאין, וזהו תכלית ההבנה. למה חשוב לתרגל גם ניתוח סיבתיות וגם לקרוא בספר? אליעד מדמה את הלמידה לאימון בחדר כושר. אדם שרוצה להיות חזק באופן אולטימטיבי לא יכול להסתפק ... להיות באמת חכם ולפתח את השכל בצורה מלאה, חייב להיחשף לכמה שיותר נקודות מבט ותרגולים שונים. התרגול של ניתוח סיבתיות, בשילוב עם קריאה חוזרת של הספר להיות אלוהים, מבטיח חשיפה מקיפה לכל נקודות התורפה בשכל של האדם. איך קריאה ... הספר להיות אלוהים ולפתח את השכל היא לשלב בין קריאה חוזרת ונשנית של הספר ובין תרגול מעשי של ניתוח סיבתיות. זהו שילוב שמאפשר לאדם לגלות כל הזמן נקודות חולשה בהבנתו, עד שהוא מגיע להבנה שלמה ואמיתית, שבה אין הבדל בין היש לאין, והוא מגיע אל המהות הראשונית של המציאות. איך לנתח סיבתיות? איך ללמוד את הספר להיות אלוהים? איך לפתח את השכל? האם הבנתי את הספר להיות אלוהים? מהי התפתחות רוחנית ...

סיבתיות, אולי אין סיבה, האם יש סיבה למשהו, מה הסיבה של הסיבה הראשונה, מה היה לפני הסיבה הראשונה האם קיימת סיבה לכל דבר או אולי אין סיבה כלל? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות, ומעלה את האפשרות המהפכנית שאולי אין כלל סיבה לשום דבר. כדי להבין לעומק את הנושא הזה, אליעד מתחיל בשאלות פשוטות ומתקדם בהדרגה לשאלות מורכבות יותר, המצביעות על קיומה של בעיה בסיסית בתפיסתנו את המציאות. מדוע אנשים מחפשים תמיד סיבה לכל דבר? אנשים באופן טבעי נוטים לחשוב שלכל דבר שקורה חייבת להיות סיבה. אליעד מראה את הנטייה הזו באמצעות דוגמה פשוטה: מישהי שואלת למה אני קוראת עכשיו את הטקסט הזה? ולכאורה התשובה המתבקשת היא, שיש איזו סיבה לכך. אבל הוא מיד מערער על התפיסה הזאת ואומר מי אמר שצריך שתהיה בכלל סיבה? כלומר, הוא מנסה לגרום לנו להבין שהרגל החשיבה שלנו מחייב אותנו לחפש סיבות, גם במקומות שאולי לא קיימת בהם סיבה אמיתית. מה יקרה אם נגלה שלסיבה הראשונה אין סיבה? אליעד מעלה את הרעיון המאתגר הבא: או שיש סיבה או שאין סיבה. כלומר, או שכל דבר ביקום יש לו סיבה, או שאין כלל סיבה לדבר הראשון. הוא מסביר את המצב הבא באמצעות דוגמה נוספת: אם אנו מניחים שלאירוע הראשון אין סיבה, יוצא מכך שלמעשה לשום דבר שמגיע אחריו אין באמת סיבה, מפני שהכל נובע מהאירוע הראשון חסר הסיבה. מצד שני, אם נאמר שלאירוע הראשון יש סיבה, מיד תעלה השאלה, ומה הסיבה של הסיבה הזאת? וכך נמשיך לחפש סיבה לכל סיבה חדשה שנמצא, ולא נגיע לסוף. האם אפשר באמת להגיע לסיבה הראשונה? אליעד מבהיר את הבעיה הזו לעומק: בכל פעם שנמצא סיבה למשהו, נרצה להבין גם את הסיבה של הסיבה הזאת, ותמיד נצטרך לחזור עוד צעד אחורה ולשאול מה היה לפני אותה סיבה. לכן, בעצם לא ניתן להגיע לסיבה הראשונה, כי תמיד אפשר לשאול ומה היה לפניה? באופן זה, אליעד מציג בפנינו ... לסיבה שניתנה. גם כאן, אליעד מדגים שהניסיון למצוא סיבות מדויקות וברורות לכל תהליך הוא מאמץ אינסופי. מדוע שאלות של סיבתיות יוצרות מעגליות אינסופית? אליעד מסביר ששאלות של סיבתיות תמיד חוזרות למעגל של הסיבה הראשונית. בין אם מדובר בשאלות פשוטות ובין אם מדובר בשאלות עמוקות ביותר על המציאות ... לסיבה הזאת לנצח. להניח שאין סיבה בכלל, ואז כל חיפוש סיבה הופך לחסר משמעות. האם ישנה אפשרות שלישית בנושא הסיבתיות? אליעד לא מסתפק בהצגת שתי האפשרויות בלבד. הוא מרמז שאולי קיימת אפשרות שלישית, אך אינו מספק אותה במפורש אלא מותיר למאזין להבין את המורכבות: האפשרות השלישית עשויה להיות ההכרה שהרעיון עצמו של סיבתיות נובע מתוך צורת החשיבה שלנו, ולא בהכרח משקף את האמת המוחלטת. אליעד מציע לנו לבדוק את האפשרות שהמציאות יכולה ... אחר, בלי המושג סיבה בכלל. מה ניתן להסיק מכך על טבע המציאות והתודעה? מתוך ההרצאה מתבהר שהניסיון האנושי להבין סיבתיות מביא אותנו לפרדוקס לוגי. אליעד כהן מציע לראות בפרדוקס הזה הזמנה לחשיבה חדשה על טבע המציאות, שמסוגלת להתקיים גם ... משמעותי לקראת הבנה עמוקה יותר של תהליכים בחיים ובתודעה, ולחקור את האפשרות שהיקום והקיום אינם כפופים בהכרח לעיקרון של סיבתיות. האם לכל דבר יש סיבה? מהי הסיבה הראשונה? האם אפשר למצוא סיבה מוחלטת? סיבתיות ומעגל אינסופי האם חייבת להיות סיבה לתודעה? אולי אין סיבה לשום דבר?

סיבתיות, אקראיות, יש אלוהים, אין אלוהים, הסיבה של כל דבר, למה דברים קורים? לחקור את המציאות, להבין כל דבר, טוב ורע, לרצות במאה אחוז, רוחניות, מודעות עצמית, אין הבדל בין יש לאין האם יש סיבה או שהכל אקראי? אליעד כהן מסביר שכשאדם בוחן את המציאות, הוא נתקל בשאלות כגון: למה דברים קורים דווקא באופן שבו הם קורים? מדוע השמש נמצאת במיקום מסוים ולא במקום אחר? שאלות אלו מביאות לחקירה עמוקה של מושגי הסיבתיות והאקראיות. האם הרצון האמיתי יכול להשתנות? אליעד מסביר שהאדם נתקל בקונפליקטים בין המציאות לבין הרצונות שלו. למשל, אדם שנמצא ... אם היה רוצה זאת באמת ובשלמות, כל תשומת ליבו היתה מופנית לשם באופן מוחלט. האם אפשר להיות בטוח שיש סיבה לכל דבר? כאשר אדם שואל מדוע השמש נמצאת דווקא במקום מסוים, הוא מנסה להבין אם יש סיבה לכך, או שאולי הכל מתרחש באופן אקראי לחלוטין. אליעד מציג נקודה חשובה: אם המוח מתרגל לחשוב באופן סתמי ללא סיבה ברורה (לדוגמה, אדם שאוכל בלי מטרה מוגדרת), הוא מתרגל להסתכל על המציאות באופן לא תכליתי, וכך מתקשה להבין את התכלית והסיבתיות של דברים בעולם. לעומת זאת, אם האדם מתרגל לחשוב באופן תכליתי ולהבין את המטרה בכל פעולה (לדוגמה, אכילה מדויקת ומודעת), השכל מתרגל להבין את התכלית ואת הסיבתיות של דברים, מה שמאפשר הבנה מעמיקה יותר של המציאות. מה הקשר בין סיבתיות לקיומו של אלוהים? אליעד מתייחס לטענה של אנשי דת, לפיה המציאות חייבת להיות סיבתית ולכן יש אלוהים כבורא העולם. הוא מסביר שהדתיים טועים בכך שהם עוצרים בשאלה זו, מבלי לחקור את הסיבה לעומק. במקום לחקור באמת מהי הסיבה לכך שהמציאות היא דווקא כזו ולא אחרת, הם פשוט קופצים למסקנה שיש אלוהים וזהו. אך הגישה הנכונה היא לחקור ללא סוף, להבין את הסיבות לדברים, גם אם המסקנה תהיה שאין שום סיבה ושהכל אקראי. לדעת אליעד, הסיבה האמיתית היא האין - סיבה, כלומר, המקור של כל הסיבות הוא מצב ללא סיבה. בסופו של דבר, לדבריו, השורש של המציאות הוא ההיעדר המוחלט של סיבה כלשהי. האם הכל יכול להיות אחרת ממה שהוא? אליעד מציג דוגמה של טלפון סלולרי ומסביר שאם אדם יביט על ... למה המציאות אקראית דווקא באופן שבו היא אקראית? במילים אחרות, גם אם מחליטים שהכל מקרי, עדיין נשאלת השאלה מה הסיבה לכך שהמקריות היא דווקא כזו. איך מושגים מנוגדים כמו יש ואין תלויים זה בזה? אליעד דן בשאלות פילוסופיות הנוגעות ... השני, עדיין הם מנוגדים לחלוטין, כי האחד הוא בדיוק ההפך המוחלט של השני. מה הקשר בין תפיסת טוב ורע לסיבתיות ואקראיות? אליעד מסביר שמושגי הטוב והרע תלויים באופן ישיר בתפיסת הסיבתיות. אדם חש תחושת טוב כאשר הוא מאמין שהדבר שקורה לו הוא בעל משמעות ותכלית, ולכן נותן לו תועלת כלשהי. מצד שני, הוא סובל כשדברים קורים באופן שנתפס בעיניו כחסר סיבה או תכלית. אם אדם מתרגל לראות את הכל כאקראי לחלוטין, הוא עשוי לאבד את היכולת לחוות משמעות, וכך למעשה ... יש שאלה, זה אומר שהאדם עדיין תופס נפרדות ולכן הוא ממשיך לחקור. האם יש אלוהים? האם הכל אקראי? מהי סיבתיות? למה דברים קורים? מה ההבדל בין יש לאין? איך להגיע להבנה מלאה של המציאות? מה הקשר בין טוב ורע לסיבתיות?

הסתברות, סטטיסטיקה, התפלגות, אקראיות, סיבתיות, להרגיש טוב, להרגיש רע, הכל אקראי, הכל סיבתי, להכיל את הרע, לקבל את הרע, מה הסיכוי ש? זריקת קוביה, ... סטטיסטית האם הכל אקראי או סיבתי בחיים שלנו? האם כל אירוע שקורה לנו בחיים מתרחש באקראיות או שיש בו סיבתיות ברורה ומוגדרת? לפי אליעד כהן, כל דבר שקורה הוא גם אקראי וגם סיבתי בו זמנית, והבנת הפרדוקס הזה היא המפתח לקבלת המציאות באופן שלם יותר. ההרצאה של אליעד מתמקדת בשאלות יסודיות על הסתברות, סטטיסטיקה, התפלגות, סיבתיות ואקראיות, תוך מתן דוגמאות מפורטות והסברים נרחבים שנועדו להמחיש איך תפיסת המציאות שלנו פועלת וכיצד אנו יכולים להתמודד טוב ... באמת סיבתיים או סתם אקראיות שחוזרת על עצמה? אליעד כהן מבהיר שכשאירועים חוזרים על עצמם, האדם נוטה לתפוס זאת כסיבתיות. לדוגמה, אם מישהו מתעצבן לעיתים קרובות, הוא ינסה למצוא את הסיבה להתנהגות זו, כמו יום רע בעבודה או סיבה אחרת. אך אליעד מסביר שגם אירועים שנראים סיבתיים הם למעשה אקראיים, כיוון שאין הכרח מוחלט שהסיבה תוביל תמיד לאותה התוצאה בדיוק. לדוגמה, אליעד מציין שאם אשתך כועסת עליך בערב, זה עשוי להיות קשור לכך שהתעצבנה בעבודה במהלך היום. לכאורה זו סיבה ברורה וסיבתית, אך אליעד מדגיש שאין ודאות שאירועי היום חייבים להוביל לכעס בערב. ייתכן בהחלט מצב הפוך שבו אירועים ... להגיב. אבל, מנגד, אליעד מעלה נקודה מורכבת יותר: גם הבחירה איך להגיב היא למעשה תוצר של שילוב בין אקראיות לסיבתיות. למשל, כאשר מישהו מכה אותך, לכאורה התגובה הטבעית היא כעס. אך אפשר לדמיין גם תגובות אחרות, כמו תגובה של ... אלא מתוך ההיגיון והסטטיסטיקה - אנחנו מצפים לקבל התפלגות אחידה לאורך זמן. מה הקשר בין קבלת המציאות להבנת האקראיות והסיבתיות? בסופו של דבר, המסקנה שאליעד מעביר היא שיכולת קבלת המציאות קשורה באופן הדוק להבנת המתח שבין אקראיות וסיבתיות. מי שמבין שהכל גם סיבתי וגם אקראי בו זמנית, מסוגל להתמודד טוב יותר עם קשיים, משום שהוא יודע שאין ... האם הסתברות משתנה עם הזמן? למה אירועים חוזרים על עצמם? האם אפשר לשלוט בתגובה הרגשית? מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? כיצד להתמודד עם אובדן?

תכלית החיים, סיבתיות, תכליתיות, העולם הבא, רצונות, מנהיגות, מורה רוחני, עבודת אלילים - ליקוטי מוהרן חא יח (ברסלב) - חלק 1 מהו ... אני מפחד?, מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות?, ומה משמעותו האמיתית של הדבר הזה?, הוא יגיע למסקנה שאין באמת סיבה לפחד. הוא יראה שהפחד מגיע מחוסר הבנה שהמציאות תמיד מושלמת, גם כאשר נדמה שהיא אינה כזו. מדוע אנשים ממשיכים לחפש משמעות ולא מוצאים? אנשים רבים מחפשים משמעות כי הם מרגישים שהחיים שלהם לא מלאים מספיק, והם זקוקים לסיבה שתיתן ערך לקיום שלהם. אבל אליעד מדגיש שהחיפוש אחר משמעות הוא בעצם ניסיון למצוא אישור חיצוני למציאות הפנימית של ... של החיים? איך להתמודד עם מציאות קשה? מהי תכלית החיים והאם יש לסבל תכלית? בהרצאה, אליעד מסביר את רעיון הסיבתיות והסיבות העמוקות שמאחורי כל פעולה או אירוע. הוא מתחיל בשאלה של סיבתיות, ומדבר על הרעיון של הסיבה הראשונה. אליעד מציין שכאשר אין יותר מישות אחת, כלומר, הכל מתחיל ממקום של אחדות מוחלטת, לא ניתן לדבר על סיבה או תוצאה. הוא מציין שברגע שהכל נמצא באחדות מוחלטת, לא ניתן להבדיל בין יש סיבה ואין סיבה, משום שלמעשה, לא קיימת אפילו הבחנה כזו בהתחלה. כלומר, הכל קורה בהעדר הבחנה בין סיבה לתוצאה. על פי תפיסה זו, הכוונה היא שגם אם תאמר שהכל קורה ללא סיבה, הדבר לא שונה מהותית מאמרת הכל קורה עם סיבה. האם אפשר לחוות את התכלית בכל רגע? אליעד מסביר שמאוד קשה להרגיש את התכלית במציאות היומיומית. למעשה, כל אדם ... עוסק בשאלה איך סבל יכול להפוך לחוויה של שמחה. הוא מציין שלפעמים האדם סובל, אך כאשר הוא מבין את הסיבה האמיתית של הסבל ואת החיבור שלה לתכלית הסופית, הוא יכול למצוא גם בשעת סבל משמעות רבה. הוא מציין שבסופו ... של כל רצונותינו. אליעד מציין שבסופו של דבר, בשעשעו את העולם הבא, כל אחד יוכל להבין את משמעות הרצון, הסיבה והתכלית. השעשוע האמיתי הוא להבין שהכל שייך לאלוהים, כל פעולה, כל רצון - הכל הוא חלק מהשלם. המשמעות של סיבתיות ותכלית בעולם האם אנחנו יכולים לחוות שמחה מהמציאות כמו שהיא? השעשוע של העולם הבא ופרספקטיבת אלוהים הסבל וההבנה של התכלית בעולם שאלה: כאשר חשבתי על הסיבה הראשונה, הבנתי שלא יכולה להיות סיבה כל עוד אין מצב שיש תוצאה. אליעד: אתה צריך לחשוב על זה שאם אין שתי ישויות, ויש רק ישות ... אם בהתחלה הכל אחד, אז לא שייך להגיד שיהיה ככה, אין ככה, אין תכליתיות. זה לא אומר רק שאין סיבה זה גם אומר שיש העדר סיבה. הכוונה שאין סיבה, זה לא אומר שזה קרה בגלל שאין סיבה, אנשים חושבים שהכל קורה בלי סיבה אבל זה לא נכון, בנקודת ההתחלה עוד אין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה, להגיד שהכל קורה בלי סיבה ולהגיד שהכל קורה עם סיבה זה אותו הדבר. אבל אתה חווה את החיים שקורים בשיא הסיבה, מה זה אומר? ברגע שמשהו קורה לך, למה זה קורה? מה התכלית של הדבר? זאת התכלית של הדבר. עכשיו אתה יכול להגיד שזה בלי סיבה כי אין תכלית, אבל זאת הסיבה שזה יהיה. למשל עכשיו יירקו עלי, מה הסיבה? לאן זה מוביל? כדי שיירקו עלי. שאלה: זה לא משנה אם יש סיבה או אין סיבה? אליעד: זה לא כך, את אומרת מה אכפת לי אם יש סיבה או אין, אך זאת גישה שמכילה את המציאות, הכל בסדר, אבל אתה לא נהנה מהמציאות. שאתה אומר זה מה ... או סובל פחות, אבל אתה לא נהנה. אתה לא באמת שמח, איזה כיף שזה קרה, כי אתה לא חווה סיבה. בסוף כדי שיהיה לך טוב את צריכה לרצות את הדבר, זה לא מספיק שאת לא מתנגדת, את גם צריכה ... בכל רגע. שאלה: אני אתן דוגמה, למשל באתי לכאן בגלל שאני באה, אני נהנית בגלל שאני מגיעה, אין לי סיבה. אליעד: אני לא חושב שאת נמצאת היכן שאני מדבר, האם את חווה את התגשמות כל חלומותיך בזה שאת יושבת ... יש לו תכלית. ולתכלית יש עוד תכלית, למעשה הוא לא אומר שום דבר, אומר ולא אומר. תדע לך שכול סיבתיות היא אמצעי להשיג סיבתיות גבוהה יותר, וכך הלאה, למשל למה אדם בונה בית? כדי שיהיה לו מקום לנוח, ולמה רוצה לנוח? כדי שיוכל ... להבין. רבי נחמן מביא משהו מעניין שאתה קודם דברת עליו, בנושא התוצאה, אתה אמרת בלי תוצאה לא יכולה להיות סיבה. כאן רבי נחמן מסביר שהתכלית של כל דבר נמצאת בנקודה הראשונה של כל דבר, למשל כאשר אתה קם בבוקר ... אתה לא חווה אחדות. החלל שנפרד מהאחדות. נחזור לתכלית, כאשר אני אומר שיש תכלית ואין תכלית זה אחד, שיש סיבה ואין סיבה זה אחד, זה לא הכוונה שכאשר קורה לך משהו עם סיבה הכוונה שזה בלי סיבה, זאת לא הכוונה, זה אומר שכשאין לך משמעות דע לך שיש לזה הרבה משמעות. אין ...

ניתוח סיבתיות עתידית, איך להבין דבר מתוך דבר? רצונות מנוגדים, דוגמה לניתוח דבר מתוך דבר, בינה מלאכותית, machine learning, למידת מכונה, ... את היכולת לחזות את העתיד. האם קיים משהו אקראי או שהכל סיבתי? אליעד דן בשאלה האם המחשבות שלנו הן סיבתיות או אקראיות. הוא מציין שיש דברים שנראים אקראיים, למשל מחשבות אסוציאטיביות, כמו המילה כלב שעולה בראש כשמזכירים את המילה חתול. הוא מדגיש שאין דרך להוכיח שמשהו באמת אקראי, כיוון שתמיד קיימת אפשרות שישנה סיבה נסתרת ולא ידועה. כדוגמה, הוא מציין שגם מספרים בלוטו, שנראים אקראיים לחלוטין, בפועל תלויים במשתנים פיזיים רבים, ולכן הם ... המכנים תחזיות מוצלחות שלהם כאינטואיציה, פשוט לא מבינים או לא מודעים לתהליך ההגיוני שהם ביצעו בראשם, תהליך המבוסס על סיבתיות וחוקיות שנלמדה מניסיון קודם. הוא מביא דוגמה של שחקני שחמט מקצועיים המסוגלים לשחק עם כמה אנשים במקביל ואף לנצח ... את העבר ביסודיות, למצוא תבניות חוזרות, ולפתח יכולת לראות את הקשרים הסיבתיים בין אירועים. ככל שתתאמן יותר על ניתוח סיבתיות של אירועים קטנים וגדולים, כך תגדל היכולת שלך לחזות אירועים עתידיים בצורה מדויקת יותר. איך לחזות את העתיד? רצונות ... יש אקראיות או שהכל סיבתי? איך עובד machine learning? מהי אינטואיציה? איך לדעת מה מישהו חושב? מחשבות אקראיות, מחשבות סיבתיות, הכל אקראי או הכל סיבתי, סיבתיות או אקראיות, דטרמיניזם, לחזות את המספרים של הלוטו, למה הכל אקראי? לנחש את הלוטו, איך לנצח בשחמט? אלגוריתמים, רשתות ...