... לשאול את עצמו, כדי לטפל בפחד וכדי להתמודד עם הפחד מכישלון בלימודים. והכל עפ הנוסחה שהסברתי במקומות אחרים (ניתוח סיבתיות), כאשר המוח חושב שמשהו הוא הסיבה של משהו אחר (התוצאה), יש 3 בדיקות שצריכים לבצע לבדוק האם זו אכן האמת. 1 - האם הסיבה מחייבת את התוצאה לקרות? אולי אפשרי שלמרות ואולי אפילו בגלל הסיבה תקרה דווקא תוצאה אחרת הפוכה ושונה? 2 - האם התוצאה היא אכן בגלל ורק בגלל הסיבה הזאת? אולי היא בגלל סיבה אחרת / נוספת / שונה? שאז צריך לבדוק את הסיבה האחרת / נוספת. 3 - מה הסיבה של הסיבה עצמה? האם הסיבה אכן קורית באמת באופן מדויק? האם ניתן למנוע / לשנות את הסיבה הזאת? דוגמה למחשבה מפחידה / מחשבה מטרידה / מחשבה שלילית: אני מפחד להיכשל בלימודים, כי עד עכשיו נכשלתי המון ... בלימודים, זה אומר שזה יחזור על עצמו אני לא רוצה להיכשל בלימודים, כי אני חושב שזה יעשה לי רע מסיבה כלשהי (שצריך לברר אותה) מסקנה שיוצרת פחד וחרדה: אני חושב שיש סיכוי שאכשל בלימודים + אני לא רוצה את ... נכשל בדברים, יגרום לכך שאכשל גם עכשיו אני לא רוצה להיכשל בלימודים, כי אני חושב שזה יעשה לי רע מסיבה כלשהי (שצריך לברר אותה) מסקנה שיוצרת פחד וחרדה: אני חושב שיש סיכוי שאכשל בלימודים + אני לא רוצה את ... שהלימודים מאוד קשים, זה אומר שאכשל בלימודים אני לא רוצה להיכשל בלימודים, כי אני חושב שזה יעשה לי רע מסיבה כלשהי (שצריך לברר אותה) מסקנה שיוצרת פחד וחרדה: אני חושב שיש סיכוי שאכשל בלימודים + אני לא רוצה את ... אם לא אצליח במבחנים, לא אצליח בלימודים אני לא רוצה להיכשל בלימודים, כי אני חושב שזה יעשה לי רע מסיבה כלשהי (שצריך לברר אותה) מסקנה שיוצרת פחד וחרדה: אני חושב שיש סיכוי שאכשל בלימודים + אני לא רוצה את ...

... לשאול את עצמו, כדי לטפל בפחד וכדי להתמודד עם הפחד מכישלון בלימודים. והכל עפ הנוסחה שהסברתי במקומות אחרים (ניתוח סיבתיות), כאשר המוח חושב שמשהו הוא הסיבה של משהו אחר (התוצאה), יש 3 בדיקות שצריכים לבצע לבדוק האם זו אכן האמת. 1 - האם הסיבה מחייבת את התוצאה לקרות? אולי אפשרי שלמרות ואולי אפילו בגלל הסיבה תקרה דווקא תוצאה אחרת הפוכה ושונה? 2 - האם התוצאה היא אכן בגלל ורק בגלל הסיבה הזאת? אולי היא בגלל סיבה אחרת / נוספת / שונה? שאז צריך לבדוק את הסיבה האחרת / נוספת. 3 - מה הסיבה של הסיבה עצמה? האם הסיבה אכן קורית באמת באופן מדויק? האם ניתן למנוע / לשנות את הסיבה הזאת? דוגמה למחשבה מפחידה / מחשבה מטרידה / מחשבה שלילית: אני מפחד להיכשל במבחן, כי אם אכשל זה אומר ... האם כבר כרגע אני לא מאוכזב מעצמי? האם באמת אהיה מאוכזב מעצמי, רק בגלל הכישלון במבחן? האם זאת באמת הסיבה היחידה לאכזבה העצמית שלי מעצמי? האם אפשרי שאוהב את עצמי, למרות שאכשל במבחן? והאם אסור שאהיה גם ואפילו רק ... שלא למדתי מספיק טוב למבחן אכשל במבחן אני לא רוצה להיכשל בבחינה, כי אני חושב שזה יעשה לי רע מסיבה כלשהי (שצריך לברר אותה) מסקנה שיוצרת פחד וחרדה: אני חושב שיש סיכוי שאכשל בבחינה + אני לא רוצה את ... טוב את החומר של הבחינה, אכשל בבחינה אני לא רוצה להיכשל בבחינה, כי אני חושב שזה יעשה לי רע מסיבה כלשהי (שצריך לברר אותה) מסקנה שיוצרת פחד וחרדה: אני חושב שיש סיכוי שאכשל בבחינה + אני לא רוצה את ...

... ניתן להוכיח שלא יכול להיות שהאדם רוצה להרגיש רע? הוא טוען כי בדרך כלל אנו מסתפקים בראיות חלקיות או נסיבתיות, אך אם היינו רוצים הוכחה אמיתית וחזקה, היינו צריכים להוכיח שאין אפשרות אחרת בכלל. הוא משווה זאת למשפט פלילי: ... את רצונו. אבל אליעד מעלה נקודה חשובה: אולי הרצון הזה מלכתחילה לא שלו? אולי הרצון הוא מנגנון אוטומטי שנוצר מסיבה חיצונית או פנימית שלא תלויה בו? אם הרצון לא שלו, אז אין שום משמעות לכך שהוא רוצה להרגיש טוב ... מציע לבדוק ולחקור מה באמת מסתתר מאחורי הרצון להרגיש טוב. האם הרצון הזה אמיתי, או שהוא מנגנון אשלייתי שנוצר כתוצאה מהרגלים, פרשנות, וכוחות פנימיים וחיצוניים. אליעד מציין כי הבירור של שאלה זו יכול להשפיע על האופן שבו האדם חי ...

ניתוח סיבתיות, מה קדם למה? איך לנתח סיבה ותוצאה? הסיבה קדמה לתוצאה, התוצאה קדמה לסיבה, מה קדם למה? מהי סיבה? מהי תוצאה? איך לנתח תהליכים? ניתוח תהליכים, ניתוח סיבה ותוצאה איך מנתחים נכון סיבה ותוצאה? כדי להבין לעומק מהי סיבה ומהי תוצאה ואיך נכון לנתח קשרים של סיבתיות, אליעד כהן מסביר תחילה מה ההבדל בין סיבה לתוצאה ומדגיש שהסיבה תמיד קודמת לתוצאה. לפי אליעד, אירוע או פעולה המתרחשת קודם היא הסיבה, ואילו הפעולה או האירוע המתרחש כתוצאה מכך, הוא התוצאה. לדוגמה, אם בניין קרס לאחר שהסיקו אדריכל במקום מהנדס, אז הסיבה היא בחירת האדריכל במקום המהנדס, והתוצאה היא קריסת הבניין. עם זאת, אליעד מבהיר שהקשר בין סיבה לתוצאה אינו תמיד ברור כל כך, ולכן צריך לשאול שלוש שאלות מרכזיות כדי לנתח נכון את הסיבתיות: האם הסיבה שהוזכרה באמת התרחשה? האם הסיבה שהוזכרה בהכרח מובילה לתוצאה שקרתה? האם התוצאה שקרתה יכולה הייתה לנבוע מסיבה אחרת לגמרי או אפילו מסיבה הפוכה? איך ניתן לזהות סיבה לעומת תוצאה? אליעד מביא דוגמה פשוטה מהחיים: אדם שאוכל כי הוא רעב. הוא שואל האם האדם אוכל כי הוא רעב או שהוא אוכל כדי להיות שבע. הוא מחדד, כי הרעב יכול להיחשב כסיבה ראשונית שגורמת לאדם לאכול, אך הסיבה הישירה לפעולת האכילה היא הרצון להרגיש שבע. כלומר, קיים תכנון ומחשבה על התוצאה העתידית עוד לפני שהפעולה מתרחשת בפועל. אליעד מסביר שהסיבה היא תמיד לפני התוצאה, ולכן כאשר האדם אוכל, פעולת האכילה (הסיבה) מתרחשת לפני ההגעה למצב של שובע (התוצאה). דוגמה נוספת שאליעד נותן היא לגבי אדם שהולך לעבוד בשביל משכורת. אם האדם עבד אך בסוף לא קיבל את המשכורת, נשאלת השאלה האם הסיבה לעבודה שלו היא עצם הרצון במשכורת (סיבה) או העובדה שבסוף קיבל משכורת (תוצאה). אליעד מסביר שהסיבה האמיתית היא תמיד הרצון, כלומר, המחשבה שהייתה לפני הפעולה, ולא התוצאה הממשית שהתרחשה בפועל. האם סיבה תמיד מתרחשת לפני תוצאה? אליעד מתייחס לנקודה פילוסופית עמוקה יותר: איך ייתכן שמשהו שטרם קרה משפיע על מה שקורה ... משהו בעתיד הם אלו שקורים לפני הפעולה בפועל. כלומר, מה שמניע את הפעולה זה המחשבה על התוצאה העתידית, שהיא הסיבה האמיתית שמקדימה את התוצאה. איך בודקים אם סיבה אכן גרמה לתוצאה מסוימת? אליעד מלמד שיטה לניתוח נכון של סיבתיות באמצעות הצגת המשפט זה קרה בגלל זה, והפרכתו על ידי הוספת האם באמת? ואז הצגת ההפך של המשפט המקורי. לדוגמה, אם נטען שהחניון קרס בגלל שהסיקו אדריכל ולא מהנדס, ניתן לבדוק כך: האם באמת הסיבה (החלפת מהנדס באדריכל) התרחשה? האם באמת הסיבה הזאת חייבה את התוצאה (קריסת החניון)? האם ייתכן שהתוצאה הייתה מתרחשת מסיבה אחרת לגמרי, או אפילו להיפך, שהחלפת האדריכל במהנדס הייתה מונעת את הקריסה? לדוגמה, אליעד מסביר שאפשר לשאול אם החניון היה קורס גם אם המהנדס המקורי היה אחראי. או האם בכלל קרס מסיבה אחרת לגמרי, למשל עומס יתר על הגג או אירוע חיצוני לא צפוי. אפשר גם לשאול שאלה הפוכה, האם בחירת ... דווקא הייתה אמורה למנוע את הקריסה ולמרות זאת הקריסה התרחשה. באמצעות השאלות האלו אפשר לבדוק עד כמה הקשר בין הסיבה לתוצאה הוא אמיתי, הכרחי, ומחויב. מה המשמעות של הביטוי למרות בניתוח סיבה ותוצאה? אליעד מסביר גם את המושג למרות, שאומר שהתוצאה התרחשה אף שלא הייתה אמורה להתרחש בהינתן הסיבה שהייתה אמורה למנוע ... שמנסה להימנע מאחריות, כמו מהנדס שפוטר או גורם אחר שרוצה לטשטש את אחריותו. לסיכום, לפי אליעד כהן, כדי לנתח סיבה ותוצאה יש תמיד לחקור לעומק את המהות של הסיבה, לבדוק עד כמה היא ודאית, מחויבת, ואם התוצאה לא יכלה לנבוע ... יש תמיד לשאול האם הקשר שנוצר הוא מחויב או שהוא רק פרשנות ואינטרס של מישהו שטוען אותו. איך לנתח סיבה ותוצאה? מה קדם למה, סיבה או תוצאה? איך לזהות סיבתיות? האם סיבה חייבת להתרחש לפני תוצאה? כיצד לבדוק אמיתות סיבתיות? מהי סיבה מחויבת? מתי התוצאה קודמת לסיבה?

עוצמה של סיבתיות, מחויב יותר, מחויב פחות, סיבה ותוצאה, חוזק של הסיבתיות, סיבתיות חזקה, מהי סיבתיות? עולם התוהו, חיים אחרי המוות, גוף ונפש, חיים אחרי החיים, חוקי הפיזיקה מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על תפיסת העולם שלנו? ההרצאה עוסקת במושג הסיבתיות, השפעתה על האמונה האנושית, הבנת הקשר בין סיבה לתוצאה, והחוזק של הקשרים אלו. אליעד כהן מציע להביט בהסיבתיות כאמת מוחלטת שניתן לסמוך עליה, ומדבר על המקרים שבהם אנחנו מאמינים בקשרים סיבתיים, ולעיתים לא ניתן להצדיק אותם באופן רציונלי. במהלך ההרצאה, אליעד מתאר את הדרך בה אנחנו מבינים את הקשרים בין סיבה לתוצאה, ומתאר את הדרך בה אנו פועלים בעקבות חזרות על תוצאות דומות. הוא מציין שמאגר חוויות, או מספר החזרות של תוצאה אחרי סיבה, יכול לחזק את ההבנה של הקשר, אך לא תמיד היגיון זה מספק. הכפילות אינה מבטיחה בהכרח את הקיום של סיבתיות אמיתית, אלא דווקא עשויה להטעות את האדם לחשוב שהוא הבין את הקשר בצורה מוחלטת. כך, לדוגמה, ברגע שעושים ניסוי מסוים ונראה כי יש קשר עקבי, אנחנו נוטים להאמין שזו סיבתיות אמתית. זהו תהליך שמתרחש גם כאשר אנו לא מצליחים להבין את האופן בו זה קורה. האם כל חזרה מייצרת בהכרח סיבתיות? אחת השאלות המרכזיות שנדונות בהרצאה היא האם כל חזרה על תוצאה אחרי סיבה משמעה שהקשר בין סיבה לתוצאה חזק ומוחלט. אליעד מציין כי יכול להיות שסיבה ותוצאה קיימות, אך במקרים מסוימים הקשר ביניהם לא בהכרח חזק או מבוסס. הדוגמה שהוא מביא היא מה שנראה לנו כהתניה ... מספר פעמים ורואים שבפעמים רבות התוצאה היא מספר מסוים, אנו עשויים להניח שהקוביה תמיד תניב את אותו מספר, למרות שהסיבה לכך עשויה להיות מקרית ולא בהכרח סיבתית. כיצד הפיזיקה משנה את האמונה שלנו בסיבתיות? בהמשך, אליעד מעמיק בהשפעת חוקי הפיזיקה על תפיסת הסיבתיות שלנו. הוא מציין כי האמונה שלנו בקיום סיבתיות מתבססת לא רק על חזרות אלא גם על הבנה של חוקי הטבע. לדוגמה, כוח המשיכה של כדור הארץ תמיד ... קשה לנו לדמיין את התוצאה, כאשר התופעה חוזרת על עצמה במאה אחוז מהמקרים, אנו מסיקים באופן אוטומטי כי מדובר בסיבתיות מוחלטת. בהמשך, אליעד מתאר איך המדע וההבנה שלנו על חוקים פיזיקליים עשויים לחזק את תחושת הסיבתיות שלנו, ובפרט את האמונה בחוקי הפיזיקה כעקרונות בלתי משתנים, אף על פי שיש אנשים שאינם תמיד מבינים את ההיגיון ... האנושי מאי ודאות בנוגע לעקרונות הפיזיקליים, ואת הדמיון לאמונה הדתית, בה אנשים מאמינים בכוח עליון שנמצא בכל דבר. האם סיבתיות קשורה לנפש ולטבע החיים? בהמשך ההרצאה, אליעד פונה לשאלת הגוף והנפש ומציג את תפיסת האדם את סיבתיות החיים. הוא מעלה את השאלה האם הנפש נפרדת מהגוף, ומתי תפקידה של התודעה והגוף מתמזגים או מופרדים. בתיאוריה זו, ... לדבריו, תפיסת החיים והמוות שלנו תלויה בפרספקטיבה האישית של כל אחד, ובאופן שבו אנו רואים את עצמנו במערך של סיבתיות. הוא מציין את הרעיון היהודי של גלגול נשמות, בו נשמה יכולה להמשיך ולחיות גם אחרי מותו של הגוף, ולפני כן המהות של האדם אינה בהכרח תלויה בגופו הפיזי. מהי עוצמת הסיבתיות ומהי משמעותה? בשיא ההרצאה, אליעד שואל האם עוצמת הסיבתיות היא פועל יוצא של היקף החזרות והנסיבות שמובילות אותנו להאמין בקשרים בין סיבה לתוצאה. הוא מסביר כי עוצמת הסיבתיות אינה בהכרח נובעת רק מכמות החזרות או מכך שתוצאה כלשהי הופיעה שוב ושוב אחרי סיבה מסוימת. לעיתים, השפעתנו היא גם תולדה של האמונה וההיגיון שלנו, ולא תמיד הדבר קשור רק לתוצאה שמוליכה אותנו למסקנה חד - משמעית. סיבתיות ומהות עוצמת הסיבתיות ההיגיון שבסיבתיות ההשפעה של חוקים פיזיקליים על האמונה בסיבתיות סיבתיות בנפש ובגוף

... נמנע. מהן השאלות המרכזיות שמסייעות להנחות את הבדיקה של מי אשם בתאונה? המרצה מציין כי יש להתמקד לא רק בסיבתיות של התאונה אלא גם בהנחות היסוד שמביאות לקביעת האשמה. אליעד מסביר שלפני שמגיעים לקביעה של מי אשם, יש להכיר ... את עצמו בתאונה על ידי חיפוש תמידי אחרי מה שהוא עשה לא בסדר, גם אם הוא לא אחראי ישירות לתוצאה. האם ניתן תמיד לדעת את האמת המוחלטת לגבי אשמת תאונה? אליעד מציין שלעיתים יש ספקות בנוגע לאשמה בתאונה, מכיוון ... האם תמיד אפשר לדעת את האמת לגבי מי גרם בדיוק למה שקרה? מהו תהליך קביעת האשמה לפי עקרונות של סיבתיות? ההיבט המרכזי של הרצאה זו הוא ניתוח סיבתיות. אליעד מציין כי צריך לבדוק מה היו הפעולות שנעשו ומתי, מה היה ניתן לעשות אחרת ומה היו ההשלכות של ...

... זוגית, למצוא את האחד, איך בוחרים בן זוג? איך לדעת מי מתאים לך? האם מישהו מתאים לי? התאהבות בלי סיבה, קליק ראשוני, קשה למצוא זוגיות, קשה למצוא אהבה, איך מתאהבים? למה אוהבים? מציאת זוגיות מהי התאמה זוגית, ואיך לדעת ... חד - צדדית, אלא של התאמה בין רצונות משני הצדדים. מהי אהבה ללא תנאים, והאם באמת אפשר לאהוב ללא סיבה? אליעד כהן מבחין בין שני סוגי אהבה: אהבה עם תנאים: אהבה המבוססת על כך שבן הזוג ממלא רצונות מסוימים ... כל עוד הוא מתאים לדרישות מסוימות. אהבה ללא תנאים: אהבה שבה אתה אוהב את האדם כי ככה, בלי שום סיבה הגיונית. זוהי אהבה מוחלטת ובלתי תלויה בשום תנאי. אליעד מדגיש שאהבה ללא תנאים היא המקרה הקיצוני ביותר, והיא מתקיימת ... מחפש תכונות מסוימות אצל בן הזוג, למשל גובה מסוים, יופי, או אופי מיוחד. היבט אקראי: שזה משהו שמתרחש ללא סיבה ברורה, פשוט כי ככה יצא. למשל, אדם יכול לאהוב שמלה בלי באמת לדעת למה דווקא השמלה הזאת מושכת אותו, וזה מוכיח שיש רכיב אקראי בהעדפות שלנו. בסופו של דבר, הוא מסביר שההעדפות שלנו אמנם נראות סיבתיות (יש להן הסבר), אבל אם נחקור לעומק, נגלה שהן מבוססות על החלטה אקראית ראשונית. כיצד המודעות לכך שהכל אקראי ... שטיפת מוח, אלא מודעות עצמית גבוהה. הוא מסיים בהבהרה שצריך להבין שכל אהבה או רצון הם תמיד שילוב של סיבתיות ואקראיות, ולכן לא צריך לחפש כל הזמן את הסיבות מדוע אתה רוצה דבר מסוים, כי בסוף תמיד יש גם חלק אקראי שאין לו סיבה הגיונית. איך לדעת מי מתאים לי? מהי אהבה ללא תנאים? האם קיים דבר כזה האחד? האם רגשות הם אקראיים ... יהיה עם תנאים בסדר, אהבה בלי תנאים זה בלי תנאים אני אוהב אותו כי אני אוהב אותו נקודה בלי סיבה בלי כלום אהבה עם תנאים זה תנאים יש בסוף תנאי יש בסוף תנאי כלשהו זאת האמת אהבה בלי תנאים ... אקראי נגיד שאת רואה שמלה ואת אוהבת את השמלה ונשאל אותך למה את אוהבת את השמלה ואז את תתני סיבה כי ככה וככה יש סיבה למה את אוהבת את השמלה ואם אנחנו ניקח שמלה שאת לא אוהבת ונשאל למה את לא אוהבת את השמלה את תביאי סיבה למה את לא אוהבת את השמלה. על פניו זה נשמע סיבתי אבל מה אמרנו קודם שאם אנחנו נחקור את ... כי יש פה רשימה ארוכה של תנאים. אבל נחקור יותר לעומק אנחנו נגלה שכל הסיבות הם אקראיות כאילו כי הסיבה לא מחייבת את התוצאה הסיבה גם עצמה לא מחויבת זה שאת רוצה גבר שנגיד יהיה חזק נניח יכולת גם לרצות גבר חלש יכולת גם ... זה שאת רוצה מישהו זה גם בגלל שהוא מתאים לך אבל זה גם בגלל שאת פשוט רוצה אותו בלי סיבה כי את פשוט רוצה אותו אין סיבה ובגלל שיש פה גם את הרכיב של האקראיות לכן זה מאוד קל למצוא אהבה כי אתה תמיד יכול לעשות ... אני יכולה גם להיות עם כל אחד. אם את תהיי במצב תפיסתי שאומר אני אוהבת אותו כי ככה בלי סיבה אז זה מאבד את המשמעות כי את יכולה להגיד אוקי אני אוהבת אותו בלי סיבה נכון אז למה דווקא אותו אז לכן את מתחילה למצוא סיבות ברגע שאת מתחילה למצוא סיבות אז מתחילה להגיד ... מודע לזה שכשאתה בסופו של דבר אוהב משהו זה סיבתי ואקראי ביחד כאילו אם אני אשאל אותך למה תהיה סיבה אבל מאחר שהסיבה לא מחייבת את התוצאה לכן זה גם אקראי, אוקי זה תמיד גם אקראי כי שום דבר לא מחייב שום דבר ובדיוק כמו שאתה ... הגיוני כי למה שזה לא יהיה הגיוני כאילו אם זה יקרה עוד פעם ועוד פעם אז זה הגיוני אין סיבה שלא. ש: זאת אומרת אם אני בא עכשיו לפתור איזושהי בעיה בחיים אז אני יכול להגיד לעצמי תאכל את ... להגיד שכשמשהו עושה טוב לבן אדם לזכור שזה שזה עושה לך טוב זה גם הגיוני אבל זה גם בלי סיבה אין פה בהכרח סיבה אתה גם לא צריך לחפש את הסיבה זה גם בסדר שזה בלי סיבה לא חייב להיות סיבה זה גם בסוף גם בלי סיבה, הבנו כן. ש: יש לי שאלה אהבה זה משהו שהוא זה לא משהו שהוא נשלט בכלל כאילו אתה לא ... תמצא ובאיזה מהירות תמצא ומה תחשוב והאם תישבר באמצע או לא והאם תתעקש או לא וזה אקראי אפשר למצוא סיבה למה עשית את זה אבל זה בסוף יהיה גם אקראי יכולת גם לעשות אחרת. ש: זאת אומרת שאם עכשיו ...

הסתברות, סטטיסטיקה, התפלגות, אקראיות, סיבתיות, להרגיש טוב, להרגיש רע, הכל אקראי, הכל סיבתי, להכיל את הרע, לקבל את הרע, מה הסיכוי ש? זריקת קוביה, ... סטטיסטית האם הכל אקראי או סיבתי בחיים שלנו? האם כל אירוע שקורה לנו בחיים מתרחש באקראיות או שיש בו סיבתיות ברורה ומוגדרת? לפי אליעד כהן, כל דבר שקורה הוא גם אקראי וגם סיבתי בו זמנית, והבנת הפרדוקס הזה היא המפתח לקבלת המציאות באופן שלם יותר. ההרצאה של אליעד מתמקדת בשאלות יסודיות על הסתברות, סטטיסטיקה, התפלגות, סיבתיות ואקראיות, תוך מתן דוגמאות מפורטות והסברים נרחבים שנועדו להמחיש איך תפיסת המציאות שלנו פועלת וכיצד אנו יכולים להתמודד טוב ... באמת סיבתיים או סתם אקראיות שחוזרת על עצמה? אליעד כהן מבהיר שכשאירועים חוזרים על עצמם, האדם נוטה לתפוס זאת כסיבתיות. לדוגמה, אם מישהו מתעצבן לעיתים קרובות, הוא ינסה למצוא את הסיבה להתנהגות זו, כמו יום רע בעבודה או סיבה אחרת. אך אליעד מסביר שגם אירועים שנראים סיבתיים הם למעשה אקראיים, כיוון שאין הכרח מוחלט שהסיבה תוביל תמיד לאותה התוצאה בדיוק. לדוגמה, אליעד מציין שאם אשתך כועסת עליך בערב, זה עשוי להיות קשור לכך שהתעצבנה בעבודה במהלך היום. לכאורה זו סיבה ברורה וסיבתית, אך אליעד מדגיש שאין ודאות שאירועי היום חייבים להוביל לכעס בערב. ייתכן בהחלט מצב הפוך שבו אירועים ... להגיב. אבל, מנגד, אליעד מעלה נקודה מורכבת יותר: גם הבחירה איך להגיב היא למעשה תוצר של שילוב בין אקראיות לסיבתיות. למשל, כאשר מישהו מכה אותך, לכאורה התגובה הטבעית היא כעס. אך אפשר לדמיין גם תגובות אחרות, כמו תגובה של ... אלא מתוך ההיגיון והסטטיסטיקה - אנחנו מצפים לקבל התפלגות אחידה לאורך זמן. מה הקשר בין קבלת המציאות להבנת האקראיות והסיבתיות? בסופו של דבר, המסקנה שאליעד מעביר היא שיכולת קבלת המציאות קשורה באופן הדוק להבנת המתח שבין אקראיות וסיבתיות. מי שמבין שהכל גם סיבתי וגם אקראי בו זמנית, מסוגל להתמודד טוב יותר עם קשיים, משום שהוא יודע שאין ... האם הסתברות משתנה עם הזמן? למה אירועים חוזרים על עצמם? האם אפשר לשלוט בתגובה הרגשית? מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? כיצד להתמודד עם אובדן?

... הם אכן אמת לגמרי. אבל רק מילה אחת שנדחפה בחיבור שבין המשפטים האלו, היא לא בהכרח האמת. מילה שמייצגת סיבתיות. כגון: בגלל ש / כאשר / רק / ולכן / למרות וכיוב, מילים שמבטאות קשר סיבתי כלשהו בין שני ... קשר סיבתי שאינו בהכרח נכון, בין המשפטים עצמם, שהם עצמם אכן נכונים. ולכן, בכל פעם שאתה שומע מילים שמבטאות סיבתיות, כגון לכן / בגלל / כאשר / למרות ש / בגלל ש / משום כך / וזו הסיבה ש / ואף על פי וכיוב, עליך לשים לב, האם הרעיון של הקשר הסיבתי שבין המשפטים האלו, האם הוא ...

... בדעה מסוימת. האם זה בגלל סיבות כלשהן, שאז אולי ניתן לשנות אותן. או שמא בן אדם מחזיק בדעה כלשהי, מסיבה אקראית כלשהי. והאמת היא, שבן אדם חושב את מה שהוא חושב, גם תמיד בגלל סיבה כלשהי וגם בצורה אקראית וללא שום סיבה. ואסביר: מצד אחד, יש סיבה למה בן אדם חושב כך או אחרת. ואף אחד לא חושב סתם כך משהו בלי שום סיבה. ואם מישהו חושב שהוא חושב סתם כך משהו בלי סיבה, ממילא אין לו בעיה לשנות את דעתו. כי נראה לו שהוא לא חייב לחשוב דווקא כך, כי דעתו היא ללא סיבה. מה שאומר, שברגע שיש סיבה כלשהי למה מישהו חושב משהו, ממילא זה אומר שהוא לא חייב לחשוב כך את מה שהוא חושב, אלא רק מצד הסיבה שגורמת לו לחשוב את זה. מה שאומר, שאם נשנה את הסיבות שלו, ממילא הוא יחשוב משהו אחר. כי המשמעות ... לא היית חושב את X. מה שאומר שאתה לא חייב לחשוב את X מצד עצמו, אלא זה רק בגלל סיבה Y. מה שאומר שאם נשנה את הסיבה Y, ממילא תשתנה גם דעתך X. ומההיבט הזה, ניתן לשכנע כל אחד בכל דבר, על ידי שינוי הסיבות שגורמות ... שגורם לו לחשוב דווקא כך או אחרת. או במילים אחרות, אתה חושב דווקא כך ולא אחרת, סתם כך בלי סיבה. במובן, שאתה חייב לחשוב כך, מצד המציאות עצמה, בלי שום סיבה ספציפית. וכמובן, שכל זה מבוסס על רעיון אחר עמוק עוד יותר, שקשור להבנת מנגנון הסיבתיות של דברים במציאות. שבסופו של דבר, כל דבר הוא גם עם וגם בלי סיבה. וכפי שהסברתי את כל זה במקומות אחרים. מה שבעצם אומר, שמהצד שמישהו חושב דווקא כך בלי סיבה דהיינו, באופן אקראי, מהצד הזה לא ניתן לשנות דעות של אנשים. כי הם כאילו חייבים לחשוב דווקא בצורה כלשהי. ובכל פעם שמישהו משנה את דעתו, זה באופן אקראי, שאינו קשור לתהליך של סיבה כלשהי / תהליך שכנוע כלשהו. מצד שני, מהצד שתמיד בן אדם חושב משהו דווקא עם סיבה, זה בעצם אומר, שבן אדם יכול לשנות את דעתו אם הסיבה תשתנה. ומנקודת המבט הזו, אם תשכנע מישהו בסיבות הנכונות, הוא בהכרח יחשוב את מה שאתה תשכנע אותו לחשוב. וזה ... אחד לא בטוח שניתן לשכנע כל אחד בכל דבר, כי אולי הבן אדם חושב דווקא כך, באופן אקראי ובלי סיבה שניתן לשנות את דעתו בצורה הגיונית כלשהי. אבל מצד שני, גם אי אפשר להיות בטוחים שהבן אדם חושב את זה באופן אקראי, כי אולי דווקא כן יש סיבה. מה שאומר, שתמיד קיימת האפשרות לחשוב שכן ניתן לשכנע כל אחד בכל דבר. כי אי אפשר להיות בטוחים שאין ...