... להסכים איתו או לבצע פעולה מסוימת. אך למרות יכולתו לעשות זאת, הוא בוחר להימנע מכך. אליעד כהן מסביר כי סיבה מרכזית לכך היא שהאדם מעוניין לחוות את הקשר באופן אותנטי. הוא רוצה להרגיש שהצד השני באמת מעוניין בו ופועל ... מסוימות. הוא אמנם חש ברע כשהיא אינה אוהבת אותו, אך הוא נמנע מהפעלת המניפולציה, משום שאינו רוצה שאהבתה תהיה תוצאה של תכנות או שכנוע מלאכותי. הוא מעדיף שאם היא תאמר לו שהיא אוהבת אותו, הוא ירגיש שזה אותנטי ואמיתי. ... להביע אהבה או מחויבות למרות הקושי או הכאב שהופעל עליו, הדבר מתפרש כראיה לכך שהרגשות אמיתיים וחזקים, ולא רק תוצאה של תמרון או לחץ חיובי שהופעל עליו. לדוגמה, אדם יכול ליצור מצב של קונפליקט או אי נוחות בזוגיות כדי ... לשמר את תחושת הבחירה החופשית של הצד השני. עם זאת, הוא מציין שמצד האמת, כל התנהגות אנושית נובעת מהשפעות ומנסיבות שונות. אפילו כשאדם בוחר מרצונו, הוא עדיין מושפע מגורמים פנימיים וחיצוניים ולכן, באופן פילוסופי עמוק, הוא תמיד סוג של רובוט הפועל לפי מנגנונים פנימיים של סיבה ותוצאה. ובכל זאת, האדם מרגיש הבדל משמעותי בין הפעלת מניפולציה ישירה וברורה לבין מצב בו הוא מאפשר לצד השני לפחות ... החזקה כדי לשמור לעצמם תחושה של אמיתיות בקשר. הם סבורים שאם גרמו לאחר לפעול רק בזכות מניפולציה חזקה, הרי שהתוצאה לא באמת שייכת לאחר אלא היא רק פרי התכנות שהפעילו עליו. באותה מידה, יש המצביעים על כך שגם כאשר ... מול הפעלת מניפולציה? בשיחה מוזכרים מקרים שבהם אדם רוצה שיאהבו אותו, אך מעדיף לא להשתמש בטריקים או במניפולציות יתרות. הסיבה העיקרית היא הרצון להרגיש שהצד השני אוהב אותו באמת, ולא משום שהופעל עליו לחץ או שכנוע. יש דוגמה קיצונית ... הבנה מפחיתה את הרגשת ההנאה מהמשחק, מגלה שהרבה דברים נקבעים מראש, או מתברר לו שלכל תחושה או פעולה יש סיבה ונסיבות מובנות מדי. מצד שני, לפני שהוא הבין, לא היתה לו דרך לדעת מה קורה באמת, אז הוא רצה להבין. ...

אקראי או סיבתי, מהי אקראיות? מהי סיבתיות? אין סוף מספרים, כמה מספרים יש? המספר הגדול ביותר, המספר הקטן ביותר, גורל, מזל, לכל דבר יש סיבה, הכל אקראי, דטרמיניזם, בחירה חופשית, צירופי מקרים מה ההבדל בין גורל לבין אקראיות? אליעד כהן פותח את הנושא בשאלה ... לנושא - יש אנשים שטוענים שהכל נקבע מראש על ידי הגורל, ויש כאלה שמאמינים שהכל הוא מקרי לחלוטין ללא סיבה. לדעת אליעד, יש כאן הבחנה חשובה: מקרה מוגדר כמצב ללא חוקיות, כלומר, מצב בו אין שום סיבה שמסבירה למה משהו קרה. לעומת זאת, גורל הוא מושג שאפשר לתפוס כסוג של סיבה, והוא תלוי בתפיסה האישית של האדם. כלומר, ניתן לומר שהגורל הוא אירוע עם סיבה או ללא סיבה, הכל תלוי כיצד מתבוננים על הנושא. האם אפשרי דבר שהוא גם סיבתי וגם אקראי? אליעד מבהיר שהמילה מקרה יכולה ... גם סיבתי וגם אקראי. לפי הגדרתו, מקרה במובן הפשוט ביותר הוא תמיד משהו אקראי לחלוטין, כלומר, דבר שאין לו סיבה בכלל, שאינו קשור לאירועים קודמים ולא משפיע על אירועים עתידיים. דוגמה לכך היא מצב שבו אדם מקבל משכורת בלי ... לעבודה שעשה לפני כן. אם אין שום קשר בין הכסף שקיבל לבין העבודה שלו, הרי שזה אקראי. לעומת זאת, סיבתיות משמעותה שיש סיבה לכל דבר שמתרחש, וכל תוצאה היא בהכרח תוצר של אירוע קודם. מה ההבדל בין אינסוף יחסי לאינסוף מוחלט? אליעד מביא דוגמה מהעולם המתמטי כדי להסביר את מושג הסיבתיות והאקראיות: הוא מציג את השאלה כמה מספרים קיימים, ומסביר שיש אינסוף מספרים חיוביים ואינסוף מספרים שליליים. הוא מכנה את ... הוא סיבתי או אקראי יכולה גם היא להיות תלויה בפרספקטיבה, ואין בהכרח תשובה חד - משמעית. האם יכולה להיות סיבתיות בלי התחלה? אליעד מציג את הנושא של סיבתיות אינסופית, ומסביר שאם לכל דבר יש סיבה, נגיע לשרשרת אינסופית של סיבות ואירועים. מצב כזה יוצר בעיה לוגית: אם אין התחלה, אז גם אין סיבה ראשונה, ואם אין סיבה ראשונה, אז כיצד בכלל ניתן לדבר על סיבתיות? מכאן הוא טוען שגם מושג הסיבתיות בסופו של דבר נתקל בפרדוקס - אם יש סיבה לכל דבר, תמיד ניתן לשאול מה הסיבה לסיבה עצמה, וכך מגיעים ללופ אינסופי. מהו אקראי מוחלט ומהי סיבתיות מוחלטת? אליעד מציג שני קצוות נוספים של המושגים: אקראי מוחלט הוא מצב שבו דבר מתרחש בלי שום סיבה קודמת ובלי שום קשר למה שיקרה אחריו. לעומתו, סיבתיות מוחלטת היא מצב שבו כל דבר קורה בהכרח, באופן שאין אפשרות שהוא לא יתרחש, ואין דבר שיכול להשפיע עליו ... המצבים הוא שהאקראי מוחלט לא מחויב כלל, והסיבתי מוחלט הוא לגמרי מחויב ואי אפשר שלא יתרחש. האם קיומה של סיבה ראשונה אפשרי? אליעד עוסק בשאלה הפילוסופית של קיום הסיבה הראשונה. לדבריו, אם הסיבה הראשונה היא מחויבת, זה אומר שיש משהו שקדם לה, ולכן היא לא יכולה להיות ראשונה באמת. אם היא לא מחויבת, אז היא אקראית. התוצאה היא שאין באמת דרך להגדיר סיבה ראשונה ללא בעיות לוגיות, כי או שהיא לא באמת ראשונה, או שהיא חייבת להיות אקראית לחלוטין. האם כל המציאות היא סיבתית או אקראית? לסיכום אליעד טוען, שהניסיון האנושי לחלק את העולם לסיבתיות ואקראיות הוא בעצמו מוגבל ושרירותי. בפועל, מה שאנו מכנים סיבתי או אקראי תלוי אך ורק ברמת ההבנה והידע שלנו. משהו שנראה לנו סיבתי, הוא פשוט דבר שהצלחנו להבין את הסיבה שלו, ומשהו שנראה לנו אקראי הוא דבר שהסיבה שלו נסתרת מאיתנו. אליעד מדגיש שבפרקטיקה, האדם נמצא תמיד במצב של חיסרון - אם הוא חושב שהמציאות סיבתית לחלוטין, ... תמיד עם תחושת חוסר שלמות וחוסר הבנה מלאה של המציאות. האם הכל נקבע מראש? מהי אקראיות מוחלטת? האם יש סיבה לכל דבר? מה ההבדל בין גורל למזל? האם קיימת בחירה חופשית? האם יש אינסוף מספרים?

... מה ההבדל שבין 2 צורות הביטוי האלו?! והתשובה היא, שאם אתה רוצה להסיר מעצמך אחריות, עדיף דווקא להקדים את הסיבה לתוצאה. זא אם ברצונך לומר שהתוצאה היא לא בגללך אלא בגלל דבר אחר, אז מראש עדיף להתנסח בצורה של בגלל X סיבה כלשהי, קרה Y תוצאה כלשהי. ובכך בעצם אתה מעביר מראש את האחריות לסיבה X. ולעומת זאת, אם ברצונך לשדר שאתה הסיבה של הדבר ושהדבר בגללך, גם אם הוא לדוגמה לא בגללך, עליך דווקא להקדים את התוצאה לסיבה. לדוגמה, במקום לומר X לימד אותי איך לעשות את הדבר, והצלחתי לעשות אותו, במקום זה עליך לומר הצלחתי לעשות ... לימד אותי איך לעשות אותו. וכמובן לגמרי, שאם אתה רוצה לקחת קרדיט על משהו, אתה לא חייב לציין את הסיבה לכך שהצלחת לעשות את הדבר. אלא באפשרותך לדוגמה לומר הצלחתי לעשות את הדבר, בלי להוסיף שמישהו לימד אותך איך לעשות זאת. או לדוגמה, באפשרותך לציין את הסיבה של הדבר, אבל כדרך אגב, בלי שימוש במילת סיבה. זא במקום לומר הצלחתי X בגלל Y, במקום זה תאמר הצלחתי X, וגם Y. או בכל צורת ביטוי אחרת, שלא גורמת למשפט להישמע, כאילו יש סיבה אחרת שלא קשורה אליך, שהיא אחראית לתוצאה שלך. אבל במידה ואתה חייב לציין את הסיבה שהדבר קרה, אז אם אתה רוצה להסיר אחריות, תציין קודם את הסיבה האחראית, ואחכ את התוצאה שממילא משתמע שהיא באחריות הסיבה. ואם אתה רוצה לקבל קרדיט על הדבר, אז תציין את הסיבה אחכ, כך שלפחות בהתחלת המשפט, זה ישמע שאתה אחראי לתוצאה שקרתה, וכאילו הקרדיט מגיע לך. ויש לשים לב גם להבדל שבין X קרה בגלל Y /בגלל Y קרה X ... Y וכיוב ניסוחים שונים. שצריך לשים לב, שניתן לומר את אותו המשפט בדיוק, אבל פעם אחת להשתמש במילה של סיבתיות, ופעם אחת לא להשתמש במילה של סיבתיות. והרעיון הוא, שלפעמים אתה רוצה לציין את הסיבה (לפני / אחרי התוצאה), אבל אתה לא רוצה שישתמע שזאת הסיבה באופן מוחלט, אלא שתהיה תחושה שזאת הסיבה, אבל לא בצורה ברורה מידי. ואז במקרה כזה, ניתן לנסח את המשפט במבנה של סיבה ותוצאה, אבל במקום להשתמש במילה שמציינת סיבתיות בצורה ישירה, כגון בגלל ש / מפני ש וכיוב, במקום זה ניתן לציין את הסיבה בצורה של כאילו תוספת של עובדה אחת ליד עובדה אחרת. כי לפעמים, אתה רוצה להאשים מישהו אחר, אבל לא ... רוצה / חייב לתת קרדיט למישהו אחר, אבל אתה לא רוצה שהקרדיט יעבור אליו. ואז אתה יכול לציין את הסיבה, כתוספת על התוצאה, בלי להשתמש במילה של סיבתיות. כאשר אתה מנסה לשכנע מישהו במשהו, תנסה להשתמש בכמה שיותר אמיתות בעיני השומע ובכמה שיותר עובדות / טענות / ... זה עלול לגרום לשומע דווקא לחזק את העמדה שלו. לאו דווקא בגלל שיקול לוגי כזה או אחר, אלא בגלל סיבה רגשית כזו או אחרת. וצריך לדעת לזהות גם סיבות כאלו, ולפעול בהתאם. כאשר אתה רוצה לשכנע מישהו במשהו, תנסה ...

... אליעד כהן מסביר באריכות ובפירוט על פרדוקס הבחירה החופשית, תוך כדי דיון על שאלות פילוסופיות עמוקות בנוגע לטבע הרצון, סיבתיות, והקיום האנושי בכלל. ההרצאה מתחילה בניסיון להבין האם לרצון האנושי יש סיבה או שמא הוא מופיע ללא סיבה כלל. השאלה העיקרית שעולה היא: האם כאשר אדם רוצה משהו, יש לרצון הזה סיבה מוגדרת, או שהוא פשוט קורה ללא כל סיבה ברורה? האם יש סיבה לרצון שלנו? אליעד מציג שתי גישות: גישה ראשונה טוענת שאין סיבה ברורה לרצון, כלומר, האדם לא יודע למה הוא רוצה את מה שהוא רוצה, והוא פשוט חווה את הרצון. גישה שנייה אומרת שלכל רצון חייבת להיות סיבה מסוימת, גם אם האדם לא מודע אליה. לדוגמה, כשאדם נשאל למה הוא רוצה משהו מסוים, כמו זוגיות או כסף, הוא יכול לענות ככה אני רוצה, כלומר, ללא סיבה. אבל אליעד מסביר שהאמירה ככה אני רוצה אינה באמת חוסר סיבה, אלא רק שהאדם אינו מודע לסיבה האמיתית שמאחורי הרצון שלו. האם האדם אחראי לרצונות שלו? אליעד מתייחס לשאלת האחריות האישית מול תחושת חוסר השליטה. למשל, ... קורה מעצמו, אך לעומת זאת כשהוא פועל מרצונו, הוא מרגיש שהוא אחראי לכך. אך אם הוא יחפור עמוק יותר בסיבתיות, הוא יבין שגם לרצונו אין סיבה ברורה, בדיוק כמו הגשם. זה גורם לו להרגיש שהוא חלק מאותה מציאות ואין באמת הבדל בין רצונו לבין אירועים ... טוב) לצורה (רצון ספציפי למשהו מסוים). אדם רוצה משהו, וכאשר נשאל מדוע הוא רוצה אותו, הוא לא מסוגל להגיע לסיבה אמיתית וברורה, כי תמיד יש סיבה נוספת עמוקה יותר (המהות), ובו זמנית ישנם רצונות נוספים (צורות אחרות). התסכול הזה נובע מפרדוקס המהות והצורה. מהו פרדוקס ... הצמצום. האדם מוצא את עצמו תקוע תמידית בין הרצון הבסיסי להרגיש טוב (מהות), לבין אינסוף רצונות ספציפיים (צורה), וזו הסיבה לכך שקשה לו להגיע לסיפוק מלא או להבנה מוחלטת של עצמו ושל העולם. האם יש בחירה חופשית? מהו פרדוקס הצמצום? מה ההבדל בין מהות לצורה? איך נברא העולם לפי הקבלה? האם הרצון להרגיש טוב הוא הסיבה לכל הרצונות? למה אנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים? מהו פרדוקס המהות הראשונה?

... לו מצב רוח ירוד הוא נהיה חלש או חולה. אליעד מנתח את הדוגמה הזו ומראה שלמעשה אי אפשר להוכיח סיבתיות רק לפי תחושה. לדבריו, התחושה האישית אינה הוכחה מדעית או חד - משמעית לקיומו של קשר אמיתי. הוא נותן ...

... במצב של תלות, כלומר, הבחירה שלו אינה באמת חופשית. השאלה המרכזית היא האם הרצון שלנו באמת שלנו או שהוא תוצאה של תהליך דטרמיניסטי, שבו כל אירוע נגרם על ידי סיבה קודמת. האם ניתן להוכיח שיש בחירה חופשית? כדי להוכיח שיש לנו בחירה חופשית, יש לבחון אם אנחנו יכולים לבחור ... על ידי מצבים ביולוגיים. האם הכל דטרמיניסטי? הדטרמיניזם טוען שכל מה שקורה בעולם, כולל הרצונות שלנו, נגרם על ידי סיבה ותוצאה. כל פעולה שלנו היא תוצאה של תהליך שנמשך לאורך זמן, כולל השפעות גנטיות, חינוכיות, חברתיות, ותנאים אחרים שהיו קיימים לפני רגעי הבחירה שלנו. לדוגמה, אם אדם בוחר לקרוא ספר, בחירתו עשויה להיות תוצאה של חוויותיו הקודמות, כמו חינוך שקיבל או האווירה שבה הוא גדל. האם אפשר להרגיש שהכל בחירה? אפילו אם נניח שכל דבר קורה על פי סיבה ותוצאה, ייתכן שהאדם עדיין יכול לחוות את כל חייו כבחירה חופשית. לדוגמה, אדם עשוי להרגיש שהוא שולט במציאות ושהוא בוחר ... נתונה? הביטוי הכל צפוי והרשות נתונה מציין את הדואליות שבין דטרמיניזם ובחירה חופשית. מצד אחד, כל דבר קורה מתוך סיבה ותוצאה (הכל צפוי), אך מצד שני, האדם חווה את עצמו כמי שבוחר את פעולותיו (הרשות נתונה). אליעד טוען שלמרות שהכל ... בין השניים. האם הרצון שלך באמת שלך? אליעד מעורר שאלה פילוסופית עמוקה: האם הרצון שלנו באמת שלנו, או שהוא תוצאה של גורמים חיצוניים? לדוגמה, אם אדם לא מצליח לרצות משהו שונה ממה שהוא רוצה כרגע, האם זה אומר שהרצון ... לא היא מורכבת. גם אם אנחנו חווים את עצמנו ככאלה שבוחרים את פעולותיהם, יתכן שכל מה שקורה לנו הוא תוצאה של סיבות קודמות. המפתח הוא להבין שהחוויה של הבחירה או חוסר הבחירה היא חלק מהמציאות, והאמת תלויה בפרספקטיבה של ... - יום. אנשים נוטים להאמין שהם בוחרים באופן חופשי, אך האם זה באמת כך? האם הרצונות שלנו עצמם אינם תוצאה של גורמים חיצוניים? האם יש לנו שליטה אמיתית על מה שאנחנו רוצים או שמה שאנו רוצים נקבע מראש? האם ... על בחירה חופשית. כאשר בוחנים את חוויית החיים, מתברר כי פעמים רבות מה שנראה כמו בחירה חופשית הוא למעשה תוצאה של אמונות פנימיות שהתקבעו בעבר. לדוגמה, אדם שמעשן סיגריות יכול לחשוב שהוא בוחר לעשן, אך למעשה ייתכן שהוא מכור ... או שמדובר בפעולה שנעשית מתוך דחף פנימי בלתי נשלט? האם הכל דטרמיניסטי? רעיון הדטרמיניזם טוען שהכל מתרחש על פי סיבה ותוצאה, ולכן אין דבר כזה בחירה חופשית אמיתית. כל דבר שקורה, כולל הרצונות שלנו, נקבע מראש על ידי סיבות קודמות. במילים אחרות, כל מחשבה או רצון שאדם חווה הם תוצאה של רצף אירועים שהחלו עוד לפני לידתו. לדוגמה, אם אדם מחליט לקרוא ספר, ניתן לטעון שהחלטתו נובעת מחשיפה קודמת ... הכל צפוי והרשות נתונה? הביטוי הזה משקף את הדואליות שבין דטרמיניזם לבחירה חופשית. מצד אחד, הכל מתרחש לפי חוקי הסיבה והתוצאה (הכל צפוי), אך מצד שני, האדם חווה את עצמו כמי שבוחר (הרשות נתונה). ההבנה העמוקה היא שאם הכל נקבע ... האם הרצון שלך באמת שלך? בסוף הדיון עולה השאלה האם האדם בוחר את הרצון שלו, או שהרצון עצמו הוא תוצאה של גורמים אחרים. אם הרצון עצמו מוכתב מסיבות חיצוניות, האם זה אומר שאין לאדם באמת שליטה על חייו? אליעד ... השאלה האם יש בחירה חופשית נותרת פתוחה, משום שהאדם חווה את עצמו כבוחר אך מצד שני, הכל פועל לפי סיבה ותוצאה. אליעד מסביר שהדרך לשחרור מהשאלה היא להבין שהחוויה של הבחירה או של חוסר הבחירה היא עצמה חלק ממשחק המציאות, ...

... אפשרויות מנוגדות בו זמנית. כל אחת מהאפשרויות מתקיימת ביקום נפרד, וכך נמנעת הסתירה. מה המשמעות של הסתברות וסטטיסטיקה מול הסיבתיות? אליעד כהן מתייחס גם לשאלה לגבי הסתברות וסטטיסטיקה לעומת סיבתיות, ונותן דוגמה של גשם בפברואר מול אוגוסט. בפברואר יש יותר סיכוי לגשם לא בגלל הסתברות אקראית, אלא בגלל סיבתיות ספציפית ותנאים מסוימים (חורף, טמפרטורה וכדומה). כך, ההסתברות של אירוע אינה תמיד מבוססת על אקראיות טהורה, אלא לעיתים היא ...

אטיולוגיה, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מהות וצורה, אלוהים סיבת כל הסיבות, הסיבה הראשונה, המסובב הראשון, יחסי סיבה ומסובב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, איך עובד הרצון? חלק 2 מהם חוויות הרצון וההבדל בין חוויית מימוש הרצון לחוויית ... היה מבדל בין דבר להיפוכו, הוא לא היה יכול לחוות סבל. אך עצם ההבדלה אינה מחייבת את הסבל, זו סיבה מאפשרת בלבד. כאשר אדם מזהה את ההבדלה כגורם לסבל, הוא יכול לבחור כיצד להתמודד איתה או לבטל אותה, ובכך ... להבין בעיות או לפתור אותן? אליעד מציע כי לעיתים, כאשר אנו פוגשים בעיה, יש לנו שתי אפשרויות: להבין את הסיבה לבעיה או למצוא פתרון מעשי. לא תמיד הבנת הסיבה מביאה לפתרון. לפעמים, ההבנה כיצד נוצרה הבעיה אינה מספקת את הדרך יציאה מהבעיה, ולכן עדיף להתמקד בפתרון המעשי ולא בהכרח בניתוח הסיבה. דוגמה לכך היא אדם שמעשן. הוא יכול לשאול את עצמו מדוע התחיל לעשן, אך לא תמיד הבנת הסיבה תוביל אותו להפסיק לעשן. לעומת זאת, אם יתמקד בשיטות איך להפסיק לעשן, יש סיכוי גבוה יותר להצליח, בלי להתעקש על הבנת הסיבה. האם אפשר למלא את הרצון על ידי שינוי הרצון עצמו? אליעד מסביר שניתן למלא את הרצון לא רק על ... דווקא הפחתת הרצון או נכונות לוותר על הדבר, מובילות לתחושת סיפוק ומילוי גבוהה יותר. האם להבדיל בין דברים הוא הסיבה לסבל? אליעד מתייחס לשאלה אם הסבל נגרם בהכרח כתוצאה מההבדלה בין דבר להיפוכו. הוא מסביר שההבדלה אינה בהכרח מחייבת סבל, אך היא מאפשרת אותו. כלומר, אם אדם לא ... מבדיל בין דבר להיפוכו, הוא לא היה יכול לחוות סבל, אך עצם ההבדלה אינה מחייבת שהוא יסבול. זוהי רק סיבה מאפשרת. ההבחנה חשובה כיוון שהיא מאפשרת שליטה על מידת הסבל. אם האדם יזהה שההבדלה מאפשרת את הסבל, הוא יוכל ... בעיות - להבין אותן או לפתור אותן? אליעד מסביר שכשאדם מתמודד עם בעיה, יש לו שתי אפשרויות: לחפש את הסיבה לבעיה או לחפש פתרון מעשי. לא תמיד מציאת הסיבה מביאה לפתרון. לפעמים ההבנה כיצד נוצרה הבעיה אינה מובילה לדרך יציאה מהבעיה, ולכן עדיף להתמקד בפתרון המעשי ולא בהכרח בניתוח הסיבה. לדוגמה, אדם שמעשן יכול לנסות להבין למה הוא התחיל לעשן, אך זה לא בהכרח יוביל אותו להפסקת העישון. לעומת ...

אטיולוגיה, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מהות וצורה, אלוהים סיבת כל הסיבות, הסיבה הראשונה, המסובב הראשון, יחסי סיבה ומסובב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, איך עובד הרצון? חלק 1 מה המשמעות של סיבה ותוצאה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מציג בהרצאה את המושגים של סיבה ותוצאה, מהות וצורה, ומדבר על יחסי הגומלין ביניהם, תוך שהוא בוחן כיצד הם משפיעים על הבנת הרצון האנושי והמציאות. הוא מסביר כי מושג הסיבה והתוצאה לא תמיד פשוט כפי שהוא נראה, ולמעשה אין סיבתיות מוחלטת אם התוצאה והסיבה אינן זהות לחלוטין. אליעד מציין כי כל קשר סיבה - תוצאה הוא תמיד יחסי, ולא תמיד יש קשר ישיר בין השניים. האם תוצאה יכולה להתרחש בלי הסיבה שלה? לפי אליעד, לא תמיד התוצאה חייבת להתרחש בעקבות סיבה מסוימת. הוא מציין כי לא כל סיבה בהכרח מובילה לתוצאה אחת ספציפית. לדוגמה, הוא מביא את הדוגמה של אדם שזורק כוס מים על הרצפה, ושואל האם זה מחויב שהמים שעל הרצפה הגיעו בגלל זריקת הכוס. התשובה היא לא בהכרח, שכן ייתכן שהמים הגיעו לרצפה מסיבה אחרת, כמו דליפה. כמו כן, הוא מציין שייתכן שהכוס לא נשפכה בכלל, לדוגמה אם היא הייתה ריקה או חסומה. המסקנה היא כי קשר סיבה - תוצאה הוא תמיד יחסי ולא מוחלט. מדוע סיבה ותוצאה לעולם אינן זהות? הסיבה והתוצאה לא יכולות להיות זהות לחלוטין, כיוון שכאשר סיבה ותוצאה זהות, לא ניתן להבחין ביניהן ואין מקום למונחים שונים. אליעד מביא את הדוגמה של המשפט אני פה כי אני פה, שמציג מצב שבו הסיבה והתוצאה הן זהות לחלוטין. במקרה כזה, אין תובנה נוספת מעבר למשפט הזה, כיוון שאין הבדל בין הסיבה לבין התוצאה. המשמעות היא שסיבה ותוצאה אינן יכולות להיות זהות לחלוטין, כי ברגע שהן זהות לא נוכל להוציא מהן תובנה או משמעות. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת? אליעד מציין את ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת: - סיבה מחייבת היא סיבה שהופכת את התוצאה לבלתי נמנעת. לדוגמה, אם חדר ריק, הכנסת אובייקט לתוכו מחייבת שהחדר כבר לא יהיה ריק. - סיבה מאפשרת היא סיבה שיוצרת תנאים בהם תוצאה יכולה להתרחש, אך לא בהכרח שהיא תתרחש. דוגמה לכך היא אדם שמניח כוס מים על הרצפה. הסיבה מאפשרת את שפיכת המים, אך לא בהכרח היא תוביל לכך. ייתכן שהכוס לא תישפך. מדוע בלתי אפשרי להגדיר סיבה ... רעיון הסיבה הראשונה לא יכול להיחשב לסיבה מוחלטת. תמיד יישארו שאלות פתוחות לגבי מניעיו של האל, ובכך הרעיון של סיבתיות מוחלטת אינו אפשרי מבחינה לוגית. כיצד פועל הרצון לפי אליעד כהן? אליעד טוען שהרצון האנושי נובע מהבדל בין שני ... אך קיומן לא מחייב צורת מקום או זמן מסוימת. המשמעות היא שכל מה שקיים במציאות, כולל כל תהליך של סיבה ותוצאה, הם למעשה ביטוי של יחסים בין מהות וצורה. מה ניתן ללמוד מהסבריו של אליעד כהן על המציאות? אליעד מסכם ... בין מהות לצורה? כיצד פועל הרצון האנושי? מהי סיבת כל הסיבות? האם אלוהים הוא הסיבה הראשונה? מה המשמעות של סיבה ותוצאה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר בהרצאה מה עומד מאחורי המושגים של סיבה ותוצאה, מהות וצורה, ויחסי הגומלין ביניהם, וכיצד הדבר משפיע על הבנת הרצון האנושי והמציאות. הוא מדגיש כי מושג הסיבה והתוצאה לא תמיד פשוט כפי שנראה, ולמעשה אין סיבתיות מוחלטת אם התוצאה והסיבה אינן זהות לחלוטין. האם תוצאה יכולה להתרחש בלי הסיבה שלה? לפי אליעד כהן, לא בהכרח ... הכוס הייתה ריקה או חסומה באופן מסוים. כלומר, אף סיבה אינה מחויבת באופן מוחלט ליצור תוצאה מסוימת, ולכן קשר סיבה - תוצאה הוא תמיד יחסי ולא מוחלט. מדוע סיבה ותוצאה לעולם אינן זהות? אליעד מסביר שרק כאשר סיבה ותוצאה זהות לחלוטין הן יכולות להיות מחויבות זו לזו באופן מוחלט. אבל במצב כזה, לדבר על סיבה ותוצאה הופך לחסר משמעות. אם התוצאה זהה לסיבה, אז למעשה אין הבדל ביניהן ואין צורך במונחים שונים. כדוגמה לכך הוא ... או אלוהים אינם יכולים להיחשב כסיבה מוחלטת. תמיד יישארו שאלות פתוחות לגבי המניעים של הסיבה הראשונה, ובכך הרעיון של סיבתיות מוחלטת אינו אפשרי מבחינה לוגית. כיצד פועל הרצון לפי אליעד כהן? אליעד כהן מרחיב את הדיון גם על תפקוד ... קיומן אינו מחייב שתהיה צורה אחת ספציפית ולא אחרת. המשמעות היא שכל מה שקיים במציאות, כולל כל תהליך של סיבה ותוצאה, הם למעשה ביטוי של יחסים בין מהות לצורה, והבנת היחסים הללו היא המפתח להבנת המציאות. מה ניתן ללמוד מהסבריו ...

... קטגוריה, עובדה או פירוש, פירוש או עובדה, יעוץ לעורכי דין, להטיל ספק, להרשיע חשוד, לזכות חשוד, רומן זדורוב, ראיות נסיבתיות, ראיות פליליות, ראיות פורנזיות כיצד מתמודדים עם ראיות משפטיות המובילות להרשעה או לזיכוי? כאשר אדם נאשם בפשע, מערכת המשפט ... משפיע על המשפט בפרשת רומן זדורוב? אליעד משתמש כדוגמה במשפט המפורסם של רומן זדורוב, ומסביר שהרבה מהראיות נגדו היו נסיבתיות וניתנות לפרשנויות שונות. גם כשהוצגו ראיות פורנזיות או ראיות נסיבתיות, תמיד ניתן היה להטיל ספק ולהציע הסבר חלופי לממצאים. הוא מדגים שכאשר אדם משחזר את הפשע, אפשר להטיל ספק ... אדם אומר אני רוצה לאכול, אפשר להטיל ספק בכך ולשאול האם הוא באמת רוצה לאכול או רק אומר זאת מסיבה אחרת, ואולי אפילו בכלל הוא אמר זאת מבלי להתכוון. לסיכום, אליעד מציין שחשוב לזכור שתמיד ניתן להטיל ספק בכל ... שתכריע לכיוון של הרשעה או זיכוי. איך להטיל ספק בראיות משפטיות? האם ראיות פורנזיות הן ודאיות? איך מפרשים ראיות נסיבתיות? איך לזכות חשוד בבית משפט? האם ראיה משפטית היא תמיד עובדה? מה ההבדל בין פירוש לעובדה? כיצד להתמודד עם ראיות נסיבתיות?