סיבתיות / סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 2 ונסביר: כי הטועים, חושבים שסיבת כל האירועים, היא רצונו של אלוהים. והם נאחזים ... גם אלוהים, אז גם אלוהים הוא עצמו צורה, שקיומה הוא לא מחויב. וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקומות אחרים. והסיבה השנייה לכך, שהמחשבה שסיבת האירועים היא רצון האלוהים, היא רק קליפה בלבד, היא משום שכפי שהסברנו לעיל, כל זמן שניתן לשאול על הדבר עצמו מהי סיבתו, הרי שהוא עצמו עדיין לא הסיבה. כי עדיין צריך לשאול, גם אם נאמר שיש מחייב ראשון, שמחייב את הכל תמיד, הרי שעדיין יש להבין, מה ... אלוהים להיות כך ולא אחרת? ומה בכלל מחייב את זה שלאלוהים עצמו יהיה רצון? כך שרצון האלוהים הוא לא הסיבה הראשונה. משום שקיום רצונו של אלוהים בכלל, וקיום רצונו של אלוהים בצורה כלשהי בפרט, אלו דברים שאינם מחויבים. בפרט ... האלו, היא רק צורה אפשרית, שאינה מחויבת. וכאשר האדם מתבונן בכל זה, הוא מבין מיד, שעד שהאדם שואל מהי הסיבה, עליו לשאול האם בכלל יש סיבה? כי אולי בכלל אין שום סיבה כלל, והכל אקראי תמיד? ואולי רק רצף אירועים אקראי שחוזר על עצמו, אולי הוא נראה לאדם כרצף אירועים של סיבה ותוצאה, למרות שהכל אקראי לגמרי תמיד בכל זמן ובכל מקום? ומי שמתבונן עוד בעניין הזה רואה, שגם לומר שהכל אקראי ושאין שום סיבה לשום דבר, גם זו לא תשובה שמספקת את הדעת. משום שגם קיומה של אקראיות, גם הוא לא מחויב. כי ... איזה מנגנון סיבתי שיפעיל אותה. והרעיון הוא, כי במציאות שלנו, לפחות ברמת הפוטנציאל של המציאות, יש גם אפשרות של סיבתיות וגם אפשרות של אקראיות. וגם אם נאמר שהכל סיבתי או אקראי תמיד, הרי שברמת הפוטנציאל של המציאות, יש גם סיבתיות וגם אקראיות. והשאלה הנשאלת היא, מה יצר את הסיבתיות ואת האקראיות? והאם הנפרדות של הסיבתיות והאקראיות, האם היא עצמה סיבתית או אקראית? ואולי בכלל גם הנפרדות הזאת של הסיבתיות והאקראיות, אולי גם היא שקר? ואולי בכלל אין דבר כזה סיבתיות ואקראיות? ואולי זאת בכלל תופעה אחת בלבד, שפעם אחת היא נראית לאדם כסיבתית ופעם אחת כאקראית? ואם נאמר שהכל אקראי תמיד, אז מה יצר את האפשרות של סיבתיות? כי האקראיות היא הפך הסיבתיות. והאקראיות לא יכולה להוות את הסיבתיות, משום שהיא מנוגדת לה ונפרדת ממנה. כך שאם הכל אקראי, אז מה מהווה את האפשרות של הסיבתיות. כי יש לזכור, שאם אין סיבתיות בכלל, גם לא ברמת האפשרות, הרי שממילא אין גם שום משמעות לאקראיות. כי לתהליך אקראי, יש משמעות לאקראיות שלו כאקראיות, רק משום שיש גם אפשרות של סיבתיות. ואם מצד האמת אין אפילו לא אפשרות של סיבתיות, אז ממילא אין שום משמעות לאמירה שהכל אקראי, כי אין דבר כזה אקראיות. ואם אין דבר כזה סיבתיות ואקראיות, אז מה כן יש? וכיוב להפך, שאם נאמר שהכל סיבתי, אז מה יצר את האפשרות של האקראיות. ואם אין אקראיות גם לא כאופציה, אז אין גם סיבתיות. ומי שיתבונן עוד לעומק על הסיבתיות והאקראיות, יראה שבאמת, זאת לא יותר מאשר אחיזת עיניים בלבד. כי סיבתיות בשלמות ואקראיות בשלמות, הן ישות אחת. וממילא זה אומר, שמצד האמת, אין ביניהן הפרדה אמיתית, אלא זו רק אשליה בלבד. כי מה שנראה לאדם כסיבתיות, זו טעות. כי כאשר האדם חושב שאירוע אחד הוא הסיבה של אירוע אחר, האדם אומר שיש כאן סיבתיות. אבל יש לשאול, מהי הסיבה שהסיבתיות היא כך ולא אחרת? זא גם אם נניח שהאירוע הקודם מחייב את האירוע הבא, עדיין יש להבין ולשאול, מה גורם לסיבה לחייב את התוצאה, להיות כפי מה שהיא? וכל זמן שסיבת הדבר, נפרדת ממנו, הרי שאין באמת סיבה אמיתית מדוע הוא כך ולא אחרת. זא כי אם הסיבה לכך שאירוע כלשהו קורה, היא רק משום שאירוע אחר גורם לו לקרות, הרי שהאירוע עצמו שקורה, הוא עצמו רק משרת אירוע אחר שקרה / שיקרה, והוא עצמו אין סיבה אמיתית, למה הוא עצמו קיים. כי אם סיבת הקיום של הדבר, נפרדת ממנו, הרי שהוא עצמו הוא לא הסיבה האמיתית, אלא הוא רק אמצעי למען סיבה אחרת. ולומר שיש סיבה לכל דבר באמת, פירושו, לומר שלכל דבר יש ... סיבה אחרת שנפרדת מהדברים השונים, ואכ אין להם עצמם סיבה אמיתית. ואם יש סיבה לכל דבר באמת בשלמות, דהיינו, סיבתיות אמיתית, אז זה אומר שכל דבר באשר הוא, יש סיבה מדוע הוא כפי מה שהוא, בלי שום קשר לשום אירוע ודבר אחר, שזאת ורק זאת היא סיבתיות אמיתית בשלמות, שלכל דבר, יש סיבה בפני עצמו, בלי שום קשר לשום דבר אחר. כי אחרת, אם הסיבה של ... עצמו, דהיינו, אם הסיבה שהדבר הוא כך, היא למען תוצאה אחרת, הרי שתמיד צריך לשאול, מה הסיבה שיש את הסיבתיות הזאת עצמה? ומדוע התוצאה לא מושגת באמצעות סיבה אחרת? ובסופו של דבר, סיבה אמיתית מלאה לכל דבר, היא רק ...

משמעות החיים, סיבתיות, סיבה ותוצאה, אין סיבה ראשונה, יש סיבה ראשונה, סיבת הסיבות, הסיבה הראשונה, סיבה אין סופית, סיבת הקיום, סיבת המציאות, אין סוף סיבות מהי משמעות החיים אם אין סיבה ראשונה? אליעד מתייחס לשאלה מרכזית שמטרידה רבים: מה המשמעות של החיים והמציאות אם אין סיבה ראשונה? הוא פותח בהבהרת הרעיון שאם ישנה סיבה ראשונה ומוחלטת למציאות, קל יותר לאדם לקבל מושג על משמעות החיים. אבל העניין מסתבך כאשר מניחים אפשרות אחרת - שאין סיבה ראשונה והמציאות קיימת מאז ומתמיד. במצב כזה, האדם מתקשה למצוא משמעות אמיתית לחיים, כיוון שהכל ממשיך וממשיך ללא התחלה או סוף מוגדרים. איך להבין את מושג האינסוף באמצעות דוגמאות והסברים? כדי להבהיר את הנושא של סיבה אינסופית ושל המציאות האינסופית, אליעד נותן דוגמאות שונות ומפרט אותן לעומק. הוא מסביר שאדם נוטה לחפש סיבה ותוצאה, כלומר, להבין כל דבר ביחס לסיבה שקדמה לו. לדוגמה, כאשר אדם שואל למה הוא נמצא כרגע במקום מסוים, אפשר לומר לו שהוא הגיע לשם בגלל פעולה מסוימת. אם ממשיכים אחורה ושואלים למה הוא עשה את הפעולה הזאת, מגיעים לסיבה אחרת, וכך הלאה עד אינסוף. אבל אליעד מדגיש שישנן כמה אפשרויות לגבי תהליכים: תהליך שיש לו התחלה ואין לו ... לאינסופי, בין התחלה ברורה לבין אינסוף, האדם יכול למצוא שלווה ונחת מבלי להזדקק להגדרות מוגבלות של משמעות. האם יש סיבה ראשונה למציאות? משמעות החיים ללא סיבה? סיבתיות וסיבה אינסופית האם יש התחלה מוגדרת לחיים? מהי סיבת הקיום? ההבדל בין אלוהים לאקראיות

לחזק את הרצון, סיבתיות ואקראיות, לכל דבר יש סיבה, איך לשנות רצון? איך להחליף רצון? הכל אקראי, דטרמיניזם, סיבה ותוצאה, הסיבה הראשונה, אין הבדל בין סיבתי לאקראי, מה גורם לדברים לקרות? מהי סיבתיות ואקראיות ואיך הם קשורים לרצון שלנו? הנושא המרכזי בהרצאה עוסק בסיבתיות ואקראיות והשפעתם על הרצון שלנו. אליעד מסביר כי כל דבר בעולם יש לו סיבה, אך לא בהכרח סיבה שניתן להבחין בה בקלות. הרצון שלנו הוא גם תוצר של סיבתיות, וההבנה איך לשנות את הרצון שלנו יכולה להוביל לשינוי התנהגותי. כיצד הרצון שלנו מתעורר ומה קובע אותו? בהתחלה, אליעד ... לנו לרצות או לא לרצות דבר מסוים, אנחנו יכולים לשלוט יותר טוב על הרצון שלנו. האם כל רצון קשור לסיבה? העיקרון המרכזי שמופיע בהרצאה הוא שלא כל רצון מתעורר מתוך סיבה ברורה. אליעד מציין כי אם הרצון הוא אקראי, כלומר, הוא קיים בלי סיבה, אז אין לנו שליטה עליו. במילים אחרות, הרצון שנראה שאין לו סיבה הוא למעשה בלתי ניתן לשליטה. רק כאשר אנו מבינים את הסיבה לרצון, אנחנו יכולים לשלוט בו ולשנות אותו. איך שינוי הרצון קשור להבדל בין סיבתיות לאקראיות? אליעד מציין את ההבדל בין סיבתיות לאקראיות. כאשר אנחנו עוסקים ברצון שלנו, אנחנו לא תמיד יודעים אם הוא נוצר מתוך סיבה (סיבתיות) או שהוא אקראי לחלוטין. הוא מביא דוגמה בה אדם רוצה להתחיל מערכת יחסים עם מישהו, אך יש לו גם ... האם יש דבר כזה רצון אקראי? בהמשך ההרצאה, אליעד מחדד את הנושא ומסביר כי לא כל רצון נובע דווקא מסיבה ברורה. לפעמים, הרצון יכול להופיע באופן אקראי, כלומר, ללא סיבה שניתן להבחין בה. אך אפילו אז, הוא מציין כי יש אפשרות שהרצון הזה מסתיר סיבה עמוקה יותר שאנחנו לא מודעים לה. כיצד אנחנו מבינים מהי סיבתיות? אליעד מציין כי כאשר אנו מנסים להבין את הרצון שלנו או את ההתנהגות שלנו, אנחנו לא תמיד מבינים את הסיבה האמיתית לפעולה שלנו. הוא מביא את הדוגמה של סיבתיות - כאשר אנו רואים משהו קורה, אנו שואלים את עצמנו מה גרם לזה לקרות. אך למעשה, אנו יכולים לשאול את עצמנו שאלות עמוקות יותר כמו האם הדבר קרה בגלל סיבה מסוימת או בגלל שהכל אקראי? השאלה הזו יכולה להוביל אותנו להבנה יותר מעמיקה של החיים והמציאות. מהי הסיבה הראשונה? שאלה נוספת שהועלתה בהרצאה הייתה מהי הסיבה הראשונה? שאלת הסיבה הראשונה נוגעת לשאלה הפילוסופית של מהו הגורם הראשוני לכל דבר. אליעד מתאר את הסיבה הראשונה כמשהו שגורם לכל יתר האירועים להתהוות אחריו. אך הוא גם מציין כי לא תמיד אנחנו יכולים להבין את הסיבה הראשונה של כל דבר, ולכן לעיתים קרובות אנחנו מתמודדים עם תופעות אקראיות שגורמות לנו לתהות מה גרם לכל זה לקרות. האם סיבתיות ואקראיות הם תמיד מנוגדים? נראה כי אליעד לא רואה בהכרח את הסיבתיות והאקראיות כמנוגדות. הוא מסביר שלפעמים יש לנו את הרצון לראות את הדברים בצורה ברורה - אם משהו קרה, יש לו סיבה. אך יש פעמים אחרות בהן לא ניתן להבין את הסיבה לאירועים, ואז נוכל לראות אותם כאירועים אקראיים. הוא מציין כי ייתכן שכל הדברים בעולם הם תוצאה של סיבתיות שמסתתרת מאחורי כל אקראיות לכאורה. איך להבין את הסיבתיות והאקראיות? לסיום, אליעד ממליץ לקחת את הזמן כדי לחקור את הסיבתיות והאקראיות. הוא מציין כי הדרך להבין את הסיבתיות האמיתית היא לשאול שאלות טובות ולהיות פתוחים להבין את הדברים בצורה מעמיקה. כל דבר שקורה בעולם הוא תוצאה של משהו, ויש מקום לחקור את הסיבות העמוקות שמאחורי כל דבר. איך לשנות את הרצון? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? האם אפשר לשלוט ברצון? מהי הסיבה הראשונה? דטרמיניזם ואקראיות איך לחקור סיבה ותוצאה? כיצד לחזק את הרצון?

הסוד של העצות, איך עובדת עצה? מה העצה הכי טובה? הסוד של רבי נחמן מברסלב, סיבה ותוצאה, איך עובדת עצה? מנגנון פתרון בעיות, איך פותרים בעיה? איך בעיה נפתרת? סיבתיות, בחירה חופשית מהי הדרך בה עזרה יכולה לפתור בעיות? ההרצאה עוסקת בהבנת עקרונות העצות ופתרון בעיות, תוך עיון בעקרונות הסיבתיות והקשר בין סיבה ותוצאה, כפי שמוסבר על ידי רבי נחמן מברסלב. אליעד מציע שגולש מהבעיה עצמה, כך שהפתרון נוגע לא רק לתוצאה אלא גם לתהליך שמוביל אליה. הוא מתאר את המנגנון של פתרון בעיות, ובמיוחד את הדרך בה עיצות יכולות להיות ... אלא בתהליך של הבנת המהות של הבעיה עצמה. הוא מציין כי יש להסתכל על בעיה לא רק כהתמודדות עם תוצאה, אלא גם כשלב שמוביל להבנה חדשה. בכך, העצות אינן מציעות פתרון ישיר, אלא הכוונה להגיע להבנה מעמיקה יותר על ... וזהו המקום שבו עצה אמיתית יכולה להוביל לפתרון. פעמים רבות, הצעות שנראות כפתרונות לא נוגעות לסיבת הבעיה עצמה אלא לתוצאה שלה, וזו הסיבה שבשבילה אנשים רבים לא מצליחים להיחלץ מהבעיות שלהם. מהי הדרך בה עזרה יכולה לפתר בעיות? הסוד של רבי נחמן ...

ניתוח סיבתיות, האם ועד כמה משהו מחויב? האם ועד כמה הסיבה מחויבת? האם ועד כמה התוצאה מחויבת? איך לנתח סיבתיות? אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? איך לחקור סיבה ותוצאה? להפוך את הסיבה לתוצאה, חקר הסיבה, חקר התוצאה - חלק 1 איך לחקור סיבתיות ומהן ארבע השאלות שיש לשאול? אליעד כהן מסביר את תהליך ניתוח הסיבתיות, ומדגיש שיש ארבע שאלות מרכזיות שכל אדם חייב לשאול כאשר הוא בוחן קשר של סיבה ותוצאה. ארבע השאלות הן: האם ועד כמה הסיבה מחויבת? האם ועד כמה התוצאה מחויבת? האם הסיבה באמת מחייבת את התוצאה? והאם התוצאה באמת מתחייבת דווקא מהסיבה הזו, או שאולי קיימות סיבות אחרות? לדוגמה, אם אדם שואל למה יש פה שולחן?, עליו לחקור האם הסיבה (האדם הביא את השולחן) אכן מחייבת את התוצאה (השולחן נמצא פה). אולי השולחן נמצא מסיבה אחרת, אולי הוא היה פה קודם. כלומר, לא מספיק לדעת שהסיבה קיימת, אלא צריך לבדוק לעומק האם היא באמת מחייבת את התוצאה. מדוע חשוב להטיל ספק במחויבות של סיבות ותוצאות? אליעד מסביר כי כאשר אדם שואל את עצמו שאלות כמו האם באמת רע לי? או האם ועד כמה רע ... אדם יכול להשתחרר מתחושות שליליות שנוצרות מהכללות מיותרות, על ידי חקירה פנימית ומעמיקה של המחשבה עצמה. כיצד מתבצע ניתוח סיבתיות בשיחות בין אנשים? אליעד מביא דוגמה נוספת ממקרה שבו אדם אומר הוא קרא לי מפגר. חשוב לבדוק לעומק: האם ... זה עוזר לו להבין בדיוק את מצבו ולא להיות שבוי בתפיסות מוגבלות או בהכללות. מדוע צריך לחקור גם את הסיבה וגם את התוצאה בנפרד? אליעד מדגיש שוב ושוב שיש חשיבות גדולה בלחקור את הסיבה והתוצאה בנפרד, וגם את הקשר ביניהן. למשל, אם אדם אוכל כי הוא רעב, עליו לבדוק גם האם באמת אני רעב?, ... של עצמנו ושל הפעולות שלנו. לסיכום, אליעד כהן מציע תהליך יסודי ומדויק לחקר עצמי באמצעות ארבע השאלות המרכזיות בניתוח סיבתיות. מטרת התהליך היא להבין לעומק כל מחשבה, רגש ואירוע בחיים, ולגלות מה האמת המדויקת, ללא תפיסות מוטעות או הכללות. איך לחקור סיבתיות? האם ועד כמה הסיבה מחויבת? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? האם באמת רע לי? כיצד לבדוק מחשבות שליליות? למה חשוב לחקור את הסיבה בנפרד?

סיבתיות, איך לדעת שמצאת את הסיבה של משהו? האם מצאתי את הסיבה הנכונה? איך למצוא את כל הנחות היסוד? אימות הנחות היסוד, למה דווקא התוצאה הזאת? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם מצאתי את כל הסיבות? חקר סיבה ותוצאה איך אפשר לדעת שמצאת את הסיבה האמיתית למה שקרה? הנושא המרכזי הוא סיבתיות - איך לדעת אם באמת מצאנו את הסיבה המדויקת לתוצאה מסוימת, ואיך ניתן לוודא שהסיבה שגילינו היא הנכונה והמלאה. אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת כיצד לחקור סיבה ותוצאה, כיצד לזהות את הנחות היסוד, ואיך לוודא שלא החמצנו סיבות אחרות. מהי הדרך הנכונה לבדוק האם מצאנו את הסיבה הנכונה? אליעד כהן נותן דוגמה של אדם שבגד באשתו, וכשהיא מבקשת הסבר, היא רוצה לוודא שהבינה את הסיבה במלואה, כדי למנוע מקרה דומה בעתיד. דוגמה נוספת שהוא נותן היא אדם שהפסיד כסף בבורסה ומנסה להבין למה בחר להשקיע כפי שהשקיע כדי לא לחזור על הטעות. כאשר בוחנים סיבה, חשוב מאוד לוודא שהסיבה שמצאנו באמת מובילה רק לתוצאה הספציפית הזו, ולא יכולה להוביל לתוצאות אחרות. הוא ממחיש זאת בדוגמה שבה מישהו שואל: ... לתוצאות אחרות - כמו למשל, ללכת לקנות משהו או בכלל להסתגר לבד ולא לבגוד. לכן, צריך להבין למה בדיוק הסיבה הזאת (עצבנות) הובילה דווקא לתוצאה הזאת (בגידה). מדוע חייבים למצוא את כל הסיבות האפשריות לאירוע? לדברי אליעד כהן, לכל תוצאה בעולם יש לפחות שתי סיבות או שתי הנחות יסוד. אם זיהינו רק סיבה אחת, אנחנו בעצם לא יודעים אם פתרנו את הבעיה באופן מלא, כי אולי יש סיבות נוספות שלא חשפנו עדיין. ... חמצן בסביבה? אם נעלים את אחת הסיבות, האירוע לא יתרחש, ולכן חייבים למצוא את כל הסיבות. מה המשמעות של סיבה מחייבת לעומת סיבה מאפשרת? סיבה מחייבת היא כזו שבהכרח תוביל לתוצאה מסוימת ואינה יכולה להוביל לתוצאה אחרת. לעומת זאת, סיבה מאפשרת היא סיבה שיכולה להוביל למספר תוצאות שונות. אליעד נותן דוגמאות רבות לכך, למשל: למה שתיתי מיץ? כי הייתי צמא. אבל השאלה ... הרי לשתות מים. אם נוכל להוכיח שבאותה סיטואציה לא יכולתי לעשות שום דבר אחר חוץ מלשתות מיץ, זו תהיה סיבה מחייבת. איך הדמיון יכול לעזור בבדיקת סיבות ותוצאות? אליעד מדגיש את החשיבות של פיתוח הדמיון ככלי הכרחי כדי להבין את הקשר בין סיבות לתוצאות. כאשר חוקרים סיבות, צריך לדמיין האם הסיבות שזיהינו יכולות להוביל לתוצאות אחרות. אם אפשר לדמיין מצב שבו אותה סיבה תוביל לתוצאה אחרת, סימן שטרם מצאנו את הסיבה המלאה והמדויקת. לדוגמה, אם מדמיינים מישהו שמרביצים לו והוא הופך אלים, האם בהכרח האלימות של הסביבה הובילה אותו לאלימות, ... שזה יכול היה להוביל אותו לתגובה הפוכה - להימנע מאלימות בכל מחיר? איך אפשר לדעת באופן מוחלט שמצאנו את הסיבה האמיתית? לדברי אליעד כהן, הדרך היחידה לדעת בוודאות שמצאנו את הסיבה האמיתית היא להגיע למצב שבו כל הנחות היסוד וכל הסיבות האפשריות זוהו באופן מוחלט וברור, עד שאי אפשר לדמיין מצב אחר. רק אז אפשר לומר בוודאות שזיהינו את הסיבה המדויקת והמלאה לתוצאה. הוא מביא דוגמה נוספת של בגידה, שבה אישה בוגדת בבעלה מתוך רצון להרוס לעצמה את החיים. ... פעם אחת ולא כמה פעמים? רק כאשר כל השאלות האלו נענות באופן מלא, ברור ומוחלט, אפשר להגיד שמצאנו את הסיבה האמיתית. כיצד להבין את מהות הסיבה והתוצאה? אליעד מסביר שכל דבר מורכב לפחות משני חלקים - אין בעולם דבר שנובע מסיבה אחת בלבד. כל תוצאה שנחקרה, אפילו אם נראית פשוטה, חייבת להיות מורכבת לפחות משתי סיבות. לכן, כדי לחקור מהות ... המרכיבים אותו ולוודא שאין שום אפשרות אחרת להתרחשותו. לדוגמה, בצבעים: אם מערבבים שחור ולבן חייב לצאת אפור. זו דוגמה לסיבה מחייבת. אבל אם נוסיף צבע נוסף, כמו צהוב, התוצאה תשתנה לחלוטין. לכן חייבים לבדוק את כל המרכיבים האפשריים כדי ... מסביר שהשאלה החשובה היא תמיד: האם הסיבות שמצאתי יכולות להוביל לתוצאה אחרת? אם התשובה היא כן, לא מצאת את הסיבה במלואה. תמיד יש להמשיך לחקור ולשאול עד שלא תהיה אפשרות לדמיין תוצאה אחרת. הוא נותן דוגמה נוספת על אדם ... להוביל לסבל? אפשר לדמיין מצב שמישהו שמח מכך שכואבת לו היד? אם התשובה היא כן, אז הכאב עצמו אינו הסיבה הבלעדית לסבל. הסיכום המרכזי של אליעד כהן הוא שכדי להיות בטוח במאת האחוזים שמצאת את הסיבה המדויקת לתוצאה, עליך להגיע למצב שבו לא ניתן לדמיין שום אפשרות אחרת, ושכל הנחות היסוד וכל הסיבות האפשריות זוהו באופן מלא ומוחלט. איך לדעת מה הסיבה לתוצאה? מהי סיבה מחייבת? איך לוודא שהסיבה שמצאתי נכונה? מה הן הנחות היסוד של סיבתיות? למה דווקא התוצאה הזאת קרתה? איך לפתח את הדמיון? יש לפחות 2 הנחות יסוד, יש לפחות 2 סיבות, הצורה מורכבת מ 2 מהויות, כל דבר מורכב מ 2 חלקים לפחות, מהי סיבה מחייבת? מהי סיבה מאפשרת? כמה הנחות יסוד יש? כמה סיבות יש? כמה מהויות יש? איך לדעת מה הסיבה של משהו? איך לפתח ...

ניתוח רצון, למה אני רוצה שמישהי תאהב אותי? למה אני רוצה שיעריכו אותי? מה זה ערך עצמי? האם יש סיבה לרצון? האם הרצון אקראי? מה זה סיבתיות? ניתוח סיבה ותוצאה של הרצון, מהי סיבת הרצון? למה יש לי רצון? למה אני רוצה משהו? מה הסיבה שאני רוצה שמישהי תאהב אותי? הנושא המרכזי שאליעד כהן מדבר עליו הוא הרצון להיות אהוב או לקבל הערכה, ומה ... סיבתי או אקראי? אליעד כהן מסביר שיש שתי אפשרויות להבין את הרצון: אפשרות ראשונה: הרצון הוא אקראי, ללא כל סיבה. אפשרות שנייה: הרצון הוא תוצאה של משהו אחר - כלומר, הוא סיבתי. לפי אליעד, רוב האנשים מניחים שיש סיבה מאחורי הרצונות שלהם. לדוגמה, כשאתה רוצה שמישהי תחזור אליך, אתה חושב שיש לכך סיבה, למשל כי אתה מאמין שזה יעשה לך טוב, ימלא את הרצון שלך, או ייתן לך תחושה של ערך. לכן, קודם כל צריך להגדיר האם אתה חושב שהרצון שלך הוא סיבתי או אקראי. מהי סיבתיות ומהי אקראיות? כדי להבין את השאלה, אליעד כהן מגדיר תחילה את המושגים: סיבתיות: משהו שקורה כתוצאה ממשהו אחר שקרה קודם. לדוגמה, הכוס נשברה כי היא נפלה על הרצפה. אקראיות: אירוע שמתרחש ללא סיבה ברורה או ללא קשר ישיר למשהו שקרה קודם, לדוגמה, תוצאות של הגרלת לוטו. איך להבחין בין סיבתיות לבין אקראיות? אליעד נותן דוגמה מהחיים כדי להמחיש את הנושא. כאשר אדם ממלא לוטו, בחירת המספרים נחשבת אקראית, אבל למעשה יש סיבה מדוע נבחרו דווקא המספרים האלה - המחשב בוחר מספרים לפי הזמן או לפי משתנים טכניים אחרים. גם כדורי הלוטו שיוצאים מהמכונה נראים אקראיים, אבל למעשה קיימת סיבה מדויקת למה דווקא כדור ספציפי יוצא. כלומר, דברים שנראים אקראיים הם לעיתים קרובות סיבתיים, אך הסיבה שלהם נסתרת מאיתנו. האם לכל דבר יש סיבה מוחלטת? אליעד כהן מדגיש שאין למעשה דבר כזה סיבה מוחלטת, כי תמיד אפשר לשאול מה הסיבה של הסיבה, וכן הלאה עד אינסוף. לדוגמה, הכוס נשברה כי היא נפלה, אבל למה היא נפלה? כי הזזתי את השולחן. ולמה הזזתי את השולחן? וכך הלאה. בסופו של דבר, אין שום דבר שאנחנו יכולים לדעת בוודאות שיש לו סיבה מוחלטת. למה אני רוצה שיעריכו אותי ויאהבו אותי? אליעד מסביר שהסיבה שאתה רוצה שמישהו אחר יעריך אותך או יאהב אותך היא כדי להרגיש שאתה בעל ערך. במילים אחרות, אתה רוצה ... אותי או יעריכו אותי דווקא בדרך הזו? אם תבין לעומק את הסיבות האלו, תגלה שהרצון לקבל הערכה הוא רק תוצאה של הרצון שלך להימנע מתחושת חסרונות עצמיים, ותוכל להשתחרר מהרצון הזה. למה אני רוצה שמישהו יאהב אותי? מה זה סיבתיות ואקראיות? למה אני מחפש הערכה מאחרים? איך להרגיש טוב לבד? האם יש סיבה מוחלטת לרצון? איך להעלות ערך עצמי? איך להתמודד עם דחייה? מהי סיבתיות? מהי אקראיות? למה דברים קורים? סיבתי או אקראי, אקראי או סיבתי, האם לרצון יש סיבה? למה אני רוצה משהו? איך נוצר הרצון שלי? הרצון להרגיש טוב, האם רצון להרגיש טוב הוא סיבת הרצונות? סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, סיבה מוחלטת, סיבה יחסית, רצון סיבתי, רצון אקראי, איך לאהוב את עצמי? איך להרגיש טוב לבד? איך לאהוב את עצמי בלעדיה? איך לדעת אם למשהו יש סיבה? איך לדעת למה משהו קורה? איך לדעת שמשהו סיבתי? סיבתיות בסרט מצויר, יחסי סיבה ותוצאה, מה זה סיבה מוחלטת? האגו של אלוהים, הכל כרצוני תמיד, למה אני לא אוהב את עצמי? מה זה חוסר ערך עצמי? למה ... מעריך את עצמי? הכל קורה מעצמו, איך להבין למה אני רוצה משהו? איך לדעת שמשהו אקראי? איך לדעת שיש סיבה למשהו? איך לדעת מה הסיבה של משהו? איך לדעת האם למשהו יש סיבה? האם הלוטו הוא אקראי? לוטו אקראי

סיבתיות, בשביל או בגלל, בשביל התוצאה, בגלל הסיבה, איך לנתח סיבה ותוצאה? ניתוח סיבתיות בצורה נכונה, טעויות חשיבה בניתוח סיבתיות, הפרעת נפשיות וניתוח סיבתיות שגוי, בשביל לעשות לך רע, בשביל לעשות לך טוב, טעויות חשיבה לוגיות מה ההבדל בין בגלל לבשביל ואיך להימנע מטעויות חשיבה? אליעד כהן מסביר על מושגי היסוד בגלל ובשביל, כיצד לנתח נכון סיבה ותוצאה, ואיך להימנע מטעויות לוגיות נפוצות. אליעד מתחיל בהגדרת המושגים בצורה פשוטה וברורה. הוא מדגים שהמילה בגלל מתארת מצב בו יש סיבה מסוימת שגורמת לתוצאה, כלומר, דבר מסוים קרה כתוצאה ממשהו אחר שהתרחש קודם. לדוגמה, כאשר מישהו שופך מים על הרצפה, הרצפה נהיית רטובה בגלל שהמים נשפכו עליה. כאשר אדם אומר אני רעב בגלל שלא אכלתי, הוא מתכוון לסיבה ותוצאה פשוטה וברורה. לעומת זאת, בשביל היא מילה שמניחה כוונה ומטרה מאחורי הפעולה. אם אדם עושה משהו בשביל דבר מסוים, המשמעות היא שהפעולה נעשתה מתוך מטרה מפורשת להשיג תוצאה ספציפית. לדוגמה, אם מישהו קונה פרחים לאשתו בשביל לשמח אותה, הכוונה מאחורי קניית הפרחים היא לשמח את האישה באופן ... בגלל לבשביל? אליעד מדגיש כי הטעות הלוגית הנפוצה ביותר שאנשים עושים היא שהם מבלבלים בין בגלל לבשביל. כלומר, כאשר תוצאה מסוימת מתרחשת בעקבות סיבה כלשהי (בגלל), אנשים רבים מניחים בטעות שהסיבה נוצרה במיוחד כדי לגרום לאותה התוצאה (בשביל). לדוגמה, אדם נפצע לאחר שמישהו בעט בו. הוא נפצע בגלל הבעיטה, אבל אין זה בהכרח אומר שהבועט עשה ... שהמשפט נאמר בשביל לפגוע. אולי הדובר כלל לא התכוון לפגוע, אלא פשוט התבטא בצורה שפורשה כפוגעת. כיצד טעויות בניתוח סיבתיות מובילות להפרעות נפשיות? אליעד כהן מסביר כי הטעות הלוגית הזו, שבה אנשים מבלבלים בין סיבה לתוצאה ובין כוונה לבין התרחשות מקרית, מובילה במקרים רבים להפרעות נפשיות כמו פרנויות או מחשבות רדיפה. אנשים הסובלים מהפרעות אלו ... אלו מתקשים להפריד בין מה שקרה בפועל לבין הכוונה המשוערת מאחוריו, ולכן מייחסים כוונות לאנשים או אירועים, מבלי שיש סיבה ממשית לכך. דוגמאות נוספות להמחשת ההבדל בין בגלל ובשביל אליעד מביא דוגמה נוספת על גוף האדם: הגוף מאפשר לנו ... אין זה אומר בהכרח שהגוף בנוי בצורה כזו בשביל שנוכל לבצע את המשימות האלו. המבנה של הגוף יכול להיות תוצאה של התפתחות מקרית או אבולוציונית ללא כוונה מפורשת לבצע פעולה ספציפית. הוא מדגים גם דוגמה נוספת מעולם היחסים: בעל ... או סביבכם, קרה בשביל משהו. לפעמים דברים פשוט קורים ללא שום כוונה מאחוריהם. לסיום, אליעד מדגיש כי עצם העובדה שסיבה גרמה לתוצאה, אינה מוכיחה בשום אופן שהסיבה נוצרה במיוחד בשביל התוצאה. לדעתו, יש להיזהר ולהיות מודעים כל הזמן לאופן שבו אנחנו מנתחים סיבתיות, כדי להימנע מטעויות שעלולות לגרום לנו סבל מיותר. מה ההבדל בין בגלל לבשביל? איך מנתחים נכון סיבתיות? מהן טעויות חשיבה לוגיות? כיצד נוצרת הפרעה נפשית של רדיפה? איך להימנע ממחשבות שגויות?

השאלה למה, סיבתיות, סיבה ותוצאה, 2 תשובות לשאלה למה, למה משהו קורה? בשביל מה משהו קורה? איך לדעת למה? איך לדעת בשביל מה? איך למצוא תשובה לשאלה למה? סיבה מוחלטת, סיבה יחסית, למה דברים קורים? למה אלוהים ברא את העולם? מה המשמעות של השאלה למה? השאלה למה היא אחת השאלות ... שואלים את עצמם ואחרים. לפי אליעד כהן, לשאלה הזו יש שני פירושים אפשריים עיקריים: פירוש ראשון: למה במובן של סיבה - מה גרם למשהו לקרות? פירוש שני: למה במובן של תכלית - בשביל מה זה קרה? מה המטרה או התוצאה הרצויה מהאירוע? לעיתים קרובות אנחנו שואלים למה ואנחנו לא מבחינים בין שני הפירושים, דבר שמוביל לחוסר בהירות לגבי התשובה הרצויה. כיצד למצוא תשובה לשאלה למה במובן של סיבה? אם השאלה למה נשאלת במובן של סיבה (מה גרם לכך לקרות?), הדרך למצוא תשובה היא לבדוק את כל האירועים שקדמו למה שקורה כעת ולבדוק אילו מהם ... הוא רעב, אולי הוא ראה עגבניה במקרר, אולי מישהו הציע לו לאכול אותה. כל אחד מהאירועים האלו עשוי להיחשב כסיבה לכך שהוא אוכל את העגבניה. כלומר, מחפשים קשר סיבתי בין אירועים בעבר לבין האירוע בהווה. כיצד למצוא תשובה לשאלה ... מה יקרה בעקבות אכילת העגבניה - הגוף מתחזק, רמת הסוכר עולה, וכן הלאה. לאחר מכן, יש לבחור מתוך כל התוצאות האפשריות את אלו הרצויות, וכך אנו יכולים לומר שהמטרה של אכילת העגבניה היא חיזוק הגוף או שיפור הבריאות. מה ... לשאלה למה? אליעד מדגיש שניתן למצוא תשובות יחסיות לשאלות למה, אך אי אפשר למצוא תשובות מוחלטות. תשובה יחסית היא סיבה או תכלית שנכונה רק מנקודת מבט מסוימת. למשל, אפשר להגיד שהסיבה לכך שאדם אוכל עגבניה היא כי הוא רעב, אבל אז אפשר להמשיך לשאול למה הוא רעב, ולמה קרה מה שגרם לו להיות רעב, וכן הלאה עד אינסוף. הסיבה המוחלטת היא הסיבה הראשונה שאמורה לעמוד בתחילת השרשרת, אך סיבה כזו אינה ניתנת להשגה מכיוון שתמיד ניתן לשאול עליה את השאלה ולמה הסיבה הזאת התרחשה?. זו שאלה שאין לה סוף ואי אפשר למצוא לה תשובה מוחלטת. באותה מידה, גם אי אפשר למצוא ... יש עוד תכלית מאחורי התכלית המוצהרת. למה אלוהים ברא את העולם? אליעד מתייחס גם לשאלה זו כדוגמה לניסיון לחפש סיבה מוחלטת. אנשים דתיים אומרים שהעולם נברא כי כך אלוהים רצה, אך כאשר ממשיכים ושואלים ולמה אלוהים רצה?, אין לכך ... כיצד להתמודד עם השאלה למה בחיי היום - יום? כאשר שואלים למה, אליעד ממליץ להגדיר מראש האם מחפשים את הסיבה לאירוע או את התכלית שלו: אם מחפשים את הסיבה, עלינו להסתכל על העבר ולחפש אירועים שהובילו למצב הנוכחי. אם מחפשים את התכלית, עלינו להסתכל לעתיד ולבחון אילו תוצאות חיוביות יתרחשו בעקבות המצב הנוכחי. אך תמיד חשוב לזכור כי התשובות שמצאנו הן יחסיות ואינן מוחלטות, כי אין אפשרות להגיע לסיבה ראשונית או לתכלית סופית מוחלטת. לסיכום, השאלה למה מאפשרת לנו להבין את העולם טוב יותר, אך עלינו לזכור שתמיד יהיו לה תשובות חלקיות בלבד, ולא תשובה מוחלטת וסופית. למה דברים קורים? איך למצוא סיבה ותוצאה? בשביל מה אנחנו חיים? סיבתיות בעולם למה אלוהים ברא את העולם? איך לדעת מה המטרה של אירועים? תשובה מוחלטת לשאלה למה

ניתוח סיבתיות למתקדמים, איך לנתח סיבתיות? ניתוח קשר סיבה ותוצאה, למצוא את הסיבה הראשונה, ניתוח קשר סיבתי, ניתוח סיבתיות עד אין סוף, איך לבצע ניתוח סיבתיות עד אין סוף? איך לעשות ניתוח סיבתיות עד הסיבה הראשונה של כל הסיבות? ניתוח סיבתיות באופן רקורסיבי, רקורסיה של ניתוח סיבתיות, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? איך להגיע לסיבה הראשונה של כל הסיבות? והפעם אתן עוד נקודת מבט על תהליך של ניתוח סיבתיות. וניתוח סיבתיות פירושו לנתח תהליך של סיבה ותוצאה ולחקור 4 דברים. 1 - את אמיתות הסיבה בפני עצמה. 2 - את אמיתות התוצאה בפני עצמה. 3 - את הקשר שבין הסיבה לתוצאה. 4 - את הקשר שבין התוצאה לסיבה. לדוגמה אני עצוב כי אני חולה. סיבה: אני חולה. תוצאה: אני עצוב. אז נשאל: 1 - האם באמת ועד כמה אני עצוב? 2 - האם באמת ועד כמה אני ... לבצע את השאלות הנל? כי הסדר עצמו תלוי כל מקרה לגופו. אבל כן נניח שאלו 4 השאלות שמבצעים בניתוח סיבתיות. ועכשיו אוסיף, כי בעצם לכל אחת מ 4 השאלות הנל, כנראה שתגיע תשובה כלשהי. ועכשיו אוסיף, כי על כל תשובה שתופיע לכל שאלה, אפשרי להמשיך לחקור ולשאול, מי אמר שהיא נכונה. דהיינו? מה הסיבה של התשובה שהתקבלה לכל אחת מ 4 השאלות הנל. לדוגמה: שאלה: האם באמת ועד כמה אני עצוב? תשובה: כן, אני מאוד עצוב. אז נוכל לשאול על התשובה, מי אמר ומה הסיבה ומה ההוכחה לכך שאני מאוד עצוב. ואז בעצם תתקבל לכך תשובה כלשהי? שתהפוך את התשובה, למשפט חדש של סיבתיות שגם אותו אפשרי להמשיך לעשות עליו ניתוח סיבתיות. לדוגמה: שאלה: האם באמת ועד כמה אני זה שאני חולה מחייב את זה שאני אהיה עצוב? תשובה: כן, אני ... יקרה, אז אני אהיה עצוב? או במילים אחרות, כל תשובה לכל שאלה שהמוח נותן לכל שאלה בתהליך של ניתוח סיבתיות, אפשרי להמשיך לחקור ולשאול מי אמר שהתשובה נכונה. ואז יתקבל משפט של סיבתיות חדש שאפשרי לחקור גם אותו. האם כדאי להמשיך לחקור את הניתוח סיבתיות עד אין סוף? תשובה, רק אם רוצים. לדוגמה, לפעמים הסיבה של משהו תהיה, כי ככה אני מרגיש / כי ככה אני רואה בחוש הראיה שלי / כי ככה אני ... בוחר לעצמו עד להיכן ועד לאיזו נקודה הוא רוצה להטיל ספק. ולכל דבר יש מחיר וכולי. אבל בסוף... מסתתרת הסיבה הראשונה של כל הסיבות? שהיא ההתחלה של כל התהליכים וכולי.