... הניתוח של בעיות, די זהה אחת לשניה. לבדוק הנחות יסוד, להבדיל בין עובדה לפירוש, לבדוק מה האמת, לעשות ניתוח סיבתיות, ולהסיק מסקנות וכולי. ולכן יש גם דרך נוספת, שהיא יותר קשה, יותר מסורבלת, יותר ארוכה, יותר מתסבכת, יותר מסחררת, ... את הנחות היסוד של השאלה, לזהות איזו הנחת יסוד היא עובדה ואיזו הנחת יסוד היא פירוש, ללמוד לעשות ניתוח סיבתיות, ללמוד לנתח לחשוב ולהסיק מסקנות. ואז בדרך הקשה, דהיינו, בדרך הארוכה והקצרה, כך האדם לומד יותר מהר ללמוד ללכת ... וצריכים לדעת בהתחלה, מה להגדיר כפירוש ומה להגדיר כעובדה. ויש רמות של עובדה ופירוש וכולי. ולדוגמה הנושא של ניתוח סיבתיות, שצריך לנתח 4 שאלות, את הסיבה, את התוצאה, את הקשר בין הסיבה לתוצאה ובין התוצאה לסיבה. אבל צריכים לדעת מאיפה להתחיל להתמקד, כדי לא ללכת לאיבוד. וכאשר בן אדם מנסה לאתר הנחות יסוד של רעיון, ...

... וכולי. וכמובן שאם יש לך כשל לוגי בחשיבה שלך, או לדוגמה שאתה לא יודע איך לעשות מספיק טוב ניתוח סיבתיות, הרי שזה יכול להוביל אותך למסקנות שגויות. שאתה בטעות תחשוב שמשהו הוא פירוש למרות שהוא עובדה או שתחשוב שמשהו הוא עובדה למרות שהוא פירוש. ולכן חשוב גם ללמוד ניתוח סיבתיות לעומק, כדי לדעת להבדיל בין עובדה לפירוש. נקודה נוספת שצריכים לקחת בחשבון, זה שאתה צריך להבדיל בין משהו שיש ... או פירוש, אם אתה רוצה לדעת להבדיל בין עובדה לפירוש, אז תחקור את הנושא של הנחות יסוד ושל ניתוח סיבתיות שזאת בעצם החשיבה הלוגית שבאמצעותה אתה מנתח את מה שאתה מגדיר כעובדות, כדי להסיק דבר מתוך דבר וככה תדע ...

סיבות / סיבת הסיבות - מהי הסיבה הראשונה של הסיבות? איך למצוא את סיבת הסיבות? סיבות. תוצאות. תכלית. נסיבתיות. הסיבה הראשונה. סיבת הסיבות. מהי הסיבה של כל הסיבות? איך למצוא אותה? לכל סיבה יש סיבה וגם לסיבה עצמה יש סיבה. על האדם לחפש ולמצוא את הסיבה של כל הסיבות. על האדם לא להסתפק לעולם בלקבל סיבה שאינה מובנת לו. על האדם לחפש תמיד את הסיבה של הסיבה. כל דבר שקורה לאדם, על האדם להבין את הסיבה שלו. כל דבר שקורה בעולם, על האדם להבין את הסיבה שלו. הסיבה היחידה שבגללה האדם סובל בחייו, היא משום שהוא אינו מבין את הסיבה האמיתית והטובה שבגללה קורה לו כל מה שקורה. לא קיים אדם שיודע מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות שבגללה קורים לו דברים שונים, ושעדיין הוא מרגיש רע. כאשר האדם יודע מהי הסיבה של כל הסיבות, הוא פתאום מבין את המציאות בצורה ככ טובה, עד שהוא פתאום רואה שאין שום רע בעולם כלל, אלא הכל טוב. הסיבה היחידה שנדמה שיש רע, היא רק משום שלא מבינים את הסיבה של הסיבות. על האדם לחפש ולחקור תמיד אחרי הסיבה של הסיבות. כאשר האדם מנסה להבין מדוע משהו קורה, אל לו להסתפק בסיבה כלשהי שעדיין לא ברור לו מה טוב בה בשלמות. כל זמן שנדמה לאדם שהמציאות הייתה יכולה להיות טובה יותר, הרי שעליו להמשיך לחפש את הסיבה שבגללה הדברים כרגע כפי מה שהם. על האדם להבין, כי המציאות עצמה מודעת היטב לכל הקושיות והשאלות של האדם ... שהוא יחקור את המציאות עד שהוא יראה את היופי האין סופי שיש בכל דבר. על האדם לחפש תמיד את הסיבה של כל סיבה. על האדם לא לקבל שום סיבה כמוצדקת בלי שיהיה ברור לו מדוע. הכלל החשוב ביותר הוא: כל זמן שבאפשרותו של האדם לשאול מהי הסיבה של הסיבה, עליו לשאול מהי הסיבה של הסיבה. על האדם לנסות להבין ולגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא הסיבה שכאשר האדם מבין אותה, נעלמות לו כל השאלות. כאשר האדם מבין את הסיבה הראשונה של המציאות בשלמות, הוא פתאום מבין שאין בכלל מקום לשאלות, כי הכל מושלם וטוב. כאשר האדם מבין את הסיבה של כל הסיבות, הדבר היחיד שהוא עושה זה שותק ומרגיש רצון להודות ולומר תודה. כל השאלות / קושיות וגם ... עד שאין צורך בשום תשובה, כי אין שום שאלה. הדרך היחידה להגיע להבנה הזאת, היא על ידי שמחפשים את הסיבה של כל דבר. על האדם לחקור בכל נושא את הסיבה של הסיבה. לדוגמה: מהי הסיבה שבגללה אני רוצה X? מהי הסיבה של הסיבה? מהי הסיבה שבגללה אני בכלל רוצה משהו כלשהו? מהי הסיבה שיש לי רצונות כלשהם? מהי הסיבה שבגללה ...

... כהן מסביר שאם אדם לא רוצה לסבול, עליו לחקור ולהבין את חוקי המציאות. אם המציאות היא אקראית לגמרי, ואין סיבה לדברים שקורים, אז כשאדם שואל למה זה קרה לי? הוא פשוט טיפש וסובל לשווא, כי הוא מבזבז משאבים על חיפוש סיבה שלא קיימת. לעומת זאת, אם המציאות סיבתית וכל דבר קורה עם סיבה, אז האדם חייב לחקור כל דבר שקורה לו, אחרת הוא מפספס מסרים חשובים שהמציאות מנסה להעביר לו. במצב כזה, אם הוא מתעלם ואינו שואל שאלות, הוא גם טיפש. לדוגמה, כשאדם הולך ברחוב ורואה עמוד, יש סיבה שהוא ראה את העמוד ולא משהו אחר. אליעד נותן דוגמה נוספת של השתקפות של תמונה במראה. האם יש תמונה ... וההבנה קשורים קשר הדוק. האדם אומר: אני מבין, אבל אין לי מספיק רצון. אך לפי אליעד, הרצון הוא תמיד תוצאה של הבנה. אם האדם באמת יבין שמשהו הוא טוב עבורו, הרצון שלו יהיה בהתאם. אם יש ספקות, הרצון נפגע. ... אם אדם יבין בוודאות מוחלטת שכדי להיות מאושר הוא חייב להבין את המציאות, הוא ירצה זאת באופן מוחלט ויגיע לתוצאה. אליעד מוסיף שגם בחינוך ילדים, הדרך היחידה באמת לשנות את התנהגותם היא לעבוד על ההבנה שלהם, כי אם הילד ... היא לחקור את המציאות ברצינות מוחלטת, ולא להתפשר על תשובות חלקיות או שטחיות. הבנת המשמעות האישית ההבדל בין אקראיות לסיבתיות כיצד להבין את העולם כדי להבין את עצמנו הקשר בין רצון להבנה האם יש לנו בחירה חופשית? איך יוצאים ... להבין את משמעות החיים והאם הכל אקראי או סיבתי? האם באמת כל מה שקורה לנו הוא אקראי, או שיש סיבה מאחורי כל דבר? השאלה הזו נוגעת בחיפוש הפנימי אחר משמעות החיים, ורבים מוצאים את עצמם תוהים על המציאות ומהותם ... שואל למה קרה משהו לו, הוא למעשה מבזבז משאבים אם הוא מאמין שהמציאות היא אקראית. אם הכל אקראי, אין סיבה לשאול, כי כל דבר פשוט קורה ללא קשר או משמעות. מצד שני, אם כל דבר הוא סיבתי ויש לו סיבה, אז עלינו לשאול שאלות כדי להבין את השכל שמאחורי הדברים. הוא מסביר שמציאות סיבתית מלאה בשכל ובחוכמה, ושעלינו להשתמש ... נוכל להגיע למקום שבו כל רצון יהיה מכוון בצורה ברורה ויתממש בצורה מוחלטת. הבנת המשמעות האישית ההבדל בין אקראיות לסיבתיות כיצד להבין את העולם כדי להבין את עצמנו הקשר בין רצון להבנה אדם שלא רוצה לסבול צריך לבדוק את ... אז אתה טיפש. מה אכפת לך הרי זה אקראי. אתה סתם מבזבז משאבים, והרי אין לזה שום משמעות, שום סיבה, שום תכנון, שום שכל, אתה סתם מבלבל למה זה קרה. בהנחה שכול דבר קורה עם סיבה, אתה לא חוקר, אז אתה גם טיפש, כי יש סיבה, רצו לרמוז לך משהו, לא סתם הדבר קרה. כשהלכת ברחוב וראית מולך עמוד, לא סתם ראית את העמוד. למשל ... אפשרות לברוח, זה כמו מנגנון שאין אפשרות להתחמק ממנו. ההבנה היא הדבר החזק ביותר, יותר חזק מהרצון. הרצון הוא תוצאה של הבנה. ואם האדם אומר אני מבין שאני צריך לרצות אבל אין לי מספיק רצון, הבנתי מה שאמרת אבל ... כדי להבין את מה שאתה יכול, זה בונה לך את הרצון הנוסף. מה הבנת? שאלה: שההבנה היא החזקה ביותר, והתוצאה של ההבנה זה הרצון, ואמרת שעצם זה שאנחנו מפרידים בין טוב לרע, פה פספסתי משהו. אליעד: לאדם יש הבנה ...

הסיבה הראשונה - פרדוקס הסיבה הראשונה כאשר האדם מנסה למצוא את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, או כאשר האדם מנסה להבין את נקודת ההתחלה של כל דבר, כגון לדוגמה את המשמעות ... מחמת שהאדם מבין, שברמה הלוגית, אין שום אפשרות שהוא ימצא תשובה לשאלה שלו. ונסביר: כי כאשר האדם מחפש את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הוא מבין לפתע, שאין כל אפשרות שהוא ימצא את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. משום, שכל סיבה שהוא ימצא, תמיד הוא יוכל להמשיך ולשאול, מה הסיבה שקודמת לה? וכל רצון ראשון שהאדם ימצא אותו בתוכו, הוא תמיד יוכל להמשיך ולשאול, מהיכן הרצון הזה עצמו נובע? ... תוכו, כל מה שהאדם באמת רוצה, זה להבין את המציאות באמת. ומצד אחד האדם מאוד רוצה להבין ולגלות מהי הסיבה הראשונה ומה הכוח שמניע את הכל, אך מהצד השני נדמה לאדם, שהוא לא יכול לגלות את הכוח הראשון, כי ... נכנס עם הראש בקיר ומגלה שכל חדש, שבו אין שום שאלה כלל. ונסביר לדוגמה את העניין, על השאלה, מהי הסיבה הראשונה. וכפי שכבר ביארתי, יותר מאשר חשוב למצוא תשובות לשאלות, חשוב שהאדם יבין את השאלות עצמן. כי כל השאלות ... המציאות שבה הכל אחד, וכאשר הכל אחד, אין שום שאלה כלל. ובמקרה שלנו, כאשר האדם חוקר ומנסה לגלות מהי הסיבה הראשונה, הוא בעצם שואל שאלה שקרית. שאלה שמבוססת על אמונת שקר, אמונה שאומרת שיש הבדל בין יש סיבה לבין אין סיבה. ונסביר את העניין. כי אילו היה האדם תופש את המציאות בצורה כזו שבה לא היה אצלו שום הבדל בין יש, לבין אין סיבה, הרי שממילא לא הייתה לו שום שאלה כלל, מהי הסיבה הראשונה. משום שהמושג סיבה, היה מאבד את המשמעות שלו. ונחדד: כי יש כאלו שחושבים שהאחדות של היש ושל האין סיבה, פירושה, שלשום דבר בעולם אין סיבה ושאין דבר כזה סיבה ושהכל נעשה ללא סיבה. ונדמה להם, שהאחדות של הסיבה ושל ההעדר סיבה, פירושו, שאחד הצדדים מתאחד עם הצד השני. דהיינו, שלהכל יש סיבה או שלהכל אין שום סיבה. וזו כמובן תפישת מציאות שגויה, שאין לה שום קשר לתפישת האחדות של המציאות כלל. כי כאשר אנחנו אומרים שיש ואין סיבה זה אותו הדבר, אין הכוונה לומר שהאמת היא שלכל דבר שיש בעולם אין או יש סיבה בצורה אחידה, אלא הכוונה היא, שיש לפרק את המשמעות של המושג סיבה עצמו. כי למושג סיבה, יש משמעות כלשהי עבור האדם. והאדם חי בעולם של הגדרות. עולם שבו הוא חווה ומרגיש הבדל, בין דברים שקורים עם סיבה ותכנון, לבין דברים שקורים ללא כל סיבה הנראית לעין ובצורה אקראית. וכאשר האדם בחוויה האישית שלו, מסוגל להבדיל בין דברים שיש לבין דברים שאין להם סיבה, הרי שיש אצל האדם משמעות למושג סיבה. וסיבה, היא הגדרה וגדר וגבול. שהאדם מבדיל בין סיבה לבין ללא סיבה. ויש אצל האדם בתוכו גדר וגבול, שמכאן ואילך נדמה לו הדבר כסיבתי, ומכאן ואילך נדמה לאדם שהדבר הוא ללא סיבה (וגם נקודות אמצע). אבל אם היה לאדם שכל אין סופי, דהיינו, שכל שבו אין סוף ואין גבול בין היש סיבה לבין האין סיבה, הרי שממילא המושג סיבה היה מאבד את המשמעות שלו אצל האדם. ואז ממילא גם השאלה, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, הייתה נעלמת גם היא. ולא שהאדם היה מוצא תשובה לשאלה, מהי הסיבה הראשונה של כל ... במקום החוצה. כי לשאול מה היה לפני הסיבה הראשונה, פירושו התבוננות החוצה. ולשאול מהי בכלל סיבה, ומה המשמעות של סיבתיות, זה נקרא להסתכל פנימה. שהאדם מתבונן אל תוך הדבר עצמו ומנסה להבין את מהותו. וכאשר האדם ניגש למצוא תשובה לשאלה מה הסיבה הראשונה, עליו לנסות להבין מהי בכלל סיבה? ומהי סיבתיות? ומהי אקראיות? ומהי העדר הסיבה? ואם יסתכל האדם אל תוך המושג עצמו, בסופו של דבר ההגדרה תעלם לו. דהיינו, ...

... חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי - חלק 4 האם יש בחירה חופשית או שהכל קשור לסיבתיות? הרצאה זו עוסקת בשאלת הבחירה החופשית, הצורה בה אנחנו חווים את הרצון והפעולה, והאם יש מקום לזמן ומקום בתוך ... הרגעים עצמם. כל רגע הוא בפני עצמו, והוא לא חייב את הרגע שלפניו או אחרי, כפי שנטען בתפיסה של סיבתיות. מהי פעולה? אליעד מסביר כי פעולה היא תוצאה של רצון, שהיא בעצם תחושה בתודעה של אדם. מדובר בחוויה של רצון, שאחריו יש פעולה. אך יש משהו מעבר ... היה כוח משיכה אחר בין כוכבים, הם היו נמצאים במקום אחר. כלומר, כל מה שקשור לכל דבר ביקום הוא תוצאה של איזשהו מנגנון שמחליט עבור כל דבר במציאות. האם יש גוף אחד שמניע את כל היקום? כמו שיד שמזיזה ... אליעד מסביר שבמובן עמוק יותר, לאדם אין בחירה חופשית במובן בו הוא חווה זאת. הרצון והעשייה, לאדם נדמה שהם תוצאה של רצון אישי, אך הם למעשה תוצאה של תהליך אוניברסלי, שבו הכל נגזר. מה היא בחירה? בהבנה עמוקה יותר, אליעד מציין שבחירה היא חוויית הזמן שמפגישה ... קשר בין רגע לרגע. תופעת הזמן גורמת לנו לחשוב שיש קשר בין הרצון לעשייה, אך למעשה כל דבר הוא תוצאה של רגע קודם. במובן זה, לאדם אין בחירה חופשית כיוון שהוא לא הסיבה הראשונית לכל מה שקורה. האם כל רגע הוא נפרד? ההרצאה מתארת את הזמן כתהליך רציף, שבו כל רגע הוא ... שהוא עושה לבין מה שהוא רוצה. לאדם נדמה שהוא בחר את מה שעשה, אך למעשה כל מה שעשה הוא תוצאה של רגע אחר. האם יש מקום שאין בו מקום? אליעד מציין כי אין מקום שבו לא נמצא מקום, ואין ... שממלאת את כל היקום. האם אני נמצא בנפרד מהמציאות? כמו שמדמיינים פיל בתוך המחשבה, כך כל דבר בעולם הוא תוצאה של המחשבה או ההוויה, שהן אלה המניעות את הכל. אין מקום שבו לא נמצאת ההוויה של המציאות, וכל מה שקורה, כולל רצונות האדם ופעולותיו, הוא תוצאה של מנגנון אוניברסלי, שמניע את כל היקום. כל רגע ורגע הוא למעשה תוצאה של רצפים של רגעים קודמים. האם יש דבר נוסף חוץ מהמציאות? אליעד מסביר שההבנה העמוקה ביותר היא שאין דבר נוסף חוץ מהמציאות, שהכל הוא תוצאה של אותו מנגנון שממלא את כל הזמן והמקום. מה שגורם לאדם לחשוב שהוא ישות נפרדת מהמקום שבו הוא נמצא, ... שהוא לא ישות נפרדת, אלא חלק ממנגנון כללי וכולל. כל מה שקורה ביקום, כולל הבחירות והפעולות של האדם, הן תוצאה של מנגנון עולמי שמניע את כל מה שקיים. להיות אלוהים, כלומר, להבין את הכל כשלוחה של המהות הכללית, היא ההבנה שכל דבר ביקום, כולל כל אדם, הוא תוצאה של אותה הוויה שממלאת את הזמן והמקום. בחירה חופשית? מהות הזמן והמקום ההוויה והמציאות האם יש גוף אחד שמניע ... הרובוט יכול גם להשתיק את הרובוט. כלומר, מי שמפעיל את המנגנון, מפעיל את כולו. מה זאת פעולה? פעולה זה תוצאה של רצון, שהוא בעצם תחושה של תודעה. יש ישות שחווה שהיא רוצה משהו, ואז היא חווה שהיא עושה משהו. ... אז לא היה שייך להגיד שיש בחירה. בחירה פירושו שאני רציתי את מה שאני עושה, ומה שאני עושה הוא תוצאה של מה שרציתי. שאלה: לדוגמה, אם אין לך זיכרון אז כל רגע הוא בפני עצמו. אליעד: אם היינו יודעים ... אז כל דבר הוא המשכיות של הקודם. ומאחר שאתה לא הראשון, גם אין לך בחירה. אם כל דבר הוא תוצאה של רגע אחר ואין אפשרות שיהיה אחרת, אז אין לך בחירה, למה? כי אתה לא הראשון. אבל אם נאמר ... אליעד: כן, זה גם נכון. האדם חווה שהוא סיבת הדבר. למשל כאשר האדם יושב על הכיסא, הוא חווה שהוא הסיבה שבגללה הוא יושב על הכיסא. אבל אם האדם הוא תוצאה של משהו, אז למעשה הוא לא הסיבה לשום דבר. אין מקום שאין בו מקום, ואין שום זמן שאין בו זמן. האדם נמצא בחדר שנמצא בתוך זמן ...

... יחסי העבודה עם המנהל. מהם המנגנונים הפסיכולוגיים מאחורי שכנוע? כשהמוח האנושי מקבל בקשה מסוימת, הוא נוטה להפעיל מנגנונים של סיבתיות. אליעד מסביר את התהליך שבו אדם מציב סיבה אפשרית לשיחה או לבקשה, וכיצד הדבר יכול לשמש לשכנוע. לדוגמה, אם אתה רוצה לשכנע מישהו לתת לך משהו, הצגת סיבה שהיא מקובלת או מתקבלת על הדעת יכולה לשנות את התוצאה. מהו היתרון של הצגת אפשרויות לפני מחויבות? המרצה מציין את החשיבות שבהצגת אפשרויות לפני מחויבות. הוא מסביר שכשאתה מציג ... אם אתה מבקש חופשה ומציין שבאת לצבור את החופשה, המוח של הבוס ירגיש יותר מחויב להסכים כי זו תחושת סיבתיות שמובילה להסכמה טבעית. מהי חשיבות השימוש בהסברים אסוציאטיביים? בהסברים אסוציאטיביים, המוח האנושי לא תמיד בודק את כל הנתונים המלאים, הוא מקשר בין דברים בצורה חופשית. אליעד מסביר כיצד כאשר אדם מציב הסבר מסוים או גורם אפשרי לתוצאה, הוא לא תמיד מבצע חשיבה סיבתית מדויקת, אלא מקבל את ההסבר על פי האסוציאציות שהמוח בונה. דרך זו של ...

... אליעד כהן מסביר באריכות ובפירוט על פרדוקס הבחירה החופשית, תוך כדי דיון על שאלות פילוסופיות עמוקות בנוגע לטבע הרצון, סיבתיות, והקיום האנושי בכלל. ההרצאה מתחילה בניסיון להבין האם לרצון האנושי יש סיבה או שמא הוא מופיע ללא סיבה כלל. השאלה העיקרית שעולה היא: האם כאשר אדם רוצה משהו, יש לרצון הזה סיבה מוגדרת, או שהוא פשוט קורה ללא כל סיבה ברורה? האם יש סיבה לרצון שלנו? אליעד מציג שתי גישות: גישה ראשונה טוענת שאין סיבה ברורה לרצון, כלומר, האדם לא יודע למה הוא רוצה את מה שהוא רוצה, והוא פשוט חווה את הרצון. גישה שנייה אומרת שלכל רצון חייבת להיות סיבה מסוימת, גם אם האדם לא מודע אליה. לדוגמה, כשאדם נשאל למה הוא רוצה משהו מסוים, כמו זוגיות או כסף, הוא יכול לענות ככה אני רוצה, כלומר, ללא סיבה. אבל אליעד מסביר שהאמירה ככה אני רוצה אינה באמת חוסר סיבה, אלא רק שהאדם אינו מודע לסיבה האמיתית שמאחורי הרצון שלו. האם האדם אחראי לרצונות שלו? אליעד מתייחס לשאלת האחריות האישית מול תחושת חוסר השליטה. למשל, ... קורה מעצמו, אך לעומת זאת כשהוא פועל מרצונו, הוא מרגיש שהוא אחראי לכך. אך אם הוא יחפור עמוק יותר בסיבתיות, הוא יבין שגם לרצונו אין סיבה ברורה, בדיוק כמו הגשם. זה גורם לו להרגיש שהוא חלק מאותה מציאות ואין באמת הבדל בין רצונו לבין אירועים ... טוב) לצורה (רצון ספציפי למשהו מסוים). אדם רוצה משהו, וכאשר נשאל מדוע הוא רוצה אותו, הוא לא מסוגל להגיע לסיבה אמיתית וברורה, כי תמיד יש סיבה נוספת עמוקה יותר (המהות), ובו זמנית ישנם רצונות נוספים (צורות אחרות). התסכול הזה נובע מפרדוקס המהות והצורה. מהו פרדוקס ... הצמצום. האדם מוצא את עצמו תקוע תמידית בין הרצון הבסיסי להרגיש טוב (מהות), לבין אינסוף רצונות ספציפיים (צורה), וזו הסיבה לכך שקשה לו להגיע לסיפוק מלא או להבנה מוחלטת של עצמו ושל העולם. האם יש בחירה חופשית? מהו פרדוקס הצמצום? מה ההבדל בין מהות לצורה? איך נברא העולם לפי הקבלה? האם הרצון להרגיש טוב הוא הסיבה לכל הרצונות? למה אנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים? מהו פרדוקס המהות הראשונה?

... שפעם היה טעים עבורו יכול להיתפס פתאום כמגעיל או לא מושך. השינוי הרגשי הזה לא קרה סתם כך, הוא תוצאה של שינוי מחשבתי. האדם החליט שכלית שהוא לא רוצה לאכול בשר, וכתוצאה מכך הרגש כלפי הבשר השתנה לחלוטין. הרגש, אם כן, הוא תוצר של מחשבות והחלטות שכליות. איך השכל יכול לשנות ... להבין באופן כללי שלא כדאי לכעוס כשדברים לא מסתדרים, ועדיין הוא יכעס בכל פעם שמשהו לא הולך כפי שרצה. הסיבה לכך היא שהבנה שכלית כללית אינה מספיק חזקה כדי לשנות חוויה רגשית פרטית, נקודתית וספציפית. כדי לשנות את הרגש ... אירוע ספציפי שיעורר אצלו רגשות שליליים, ההבנה הכללית הזאת לא תעזור לו. לעומת זאת, אם הוא יבדוק ויחקור את הסיבה המדויקת והספציפית למה הוא כועס בכל פעם מחדש, הוא יצליח להשפיע על הרגש שלו ולשנות אותו בפועל. לדוגמה, אדם שחווה כעס כי מישהו איחר לו לפגישה. אם הוא רק יאמר לעצמו באופן כללי: אין סיבה לכעוס על איחורים, הוא עדיין יכעס כשיקרה איחור בפעם הבאה. אבל אם הוא יתבונן לעומק, יבדוק בדיוק למה הוא ... לשנות את החוויה הרגשית שלו. כשיש הבנה שכלית מדויקת, היא יכולה באמת לשנות את הרגש. מה הקשר בין אקראיות, סיבתיות והיווצרות רגשות? אליעד מסביר שהרגשות שלנו נראים לפעמים כתוצאה של דברים אקראיים ולפעמים כתוצאה של סיבתיות (מחשבה שכלית). אבל אם בודקים זאת לעומק, מתברר שאין הבדל אמיתי בין אקראי לבין סיבתי, כי גם מה שנראה ... הוא מראה שלמעשה כל חוויה אקראית נובעת מפרשנות שכלית פנימית של האדם. לדוגמה, אדם שחש עצב באופן פתאומי וללא סיבה ברורה, יוכל להבין, אם יחקור לעומק, שיש מחשבה כלשהי ברקע שיוצרת את הרגש הזה. אולי זיכרון ישן, או מחשבה חבויה לגבי חוסר שביעות רצון פנימית. במילים אחרות, מה שנראה לאדם כרגע כאקראי הוא למעשה תוצאה של סיבה שכלית, גם אם האדם לא מודע אליה באותו רגע. כאשר האדם יחקור לעומק את המחשבות שלו, הוא יראה שגם הרגשות שנראים לו מקריים הם בעצם תוצאה של סיבות שכליות נסתרות. איך אפשר להשתמש בשכל כדי לחזק או ליצור רגש רצוי? אליעד מסביר שלמעשה אפשר להיעזר ...

... במשקל, כדי שהרגעים שלו יהיו איכותיים יותר. אליעד מדגיש כי ההבנה של המבנה הפנימי של המחשבות מאפשרת ליצור מפת סיבתיות. מפה זו מראה אילו מחשבות מובילות לפעולות מסוימות, וכיצד ניתן להוביל את האדם, שלב אחר שלב, למחשבה או פעולה ... עמוקות כמו אולי ההפך הוא הנכון? על כל מחשבה, הנחת יסוד או אמונה שיש לך, וכך להכיר לעומק את הסיבתיות של עצמך. הוא מציין שכל רעיון הוא ביטוי של אמונה או מחשבה עמוקה יותר, ולכן כשאתה רוצה לשתול מחשבה ...