... עליך נחלשת משמעותית. אם אתה מגיע למצב בו אתה שואל את עצמך למה אני רוצה להרגיש טוב? ולא מוצא סיבה עמוקה יותר, זה המקום לעצור ולהבין שהגעת לרצון הפנימי הבסיסי ביותר. אליעד מסביר שאם תישאר נאמן להחלטה הזו, לא ... הרצון להרגיש טוב והרצון לא להרגיש רע הם באמת שונים או אולי אותו דבר בדיוק. ייתכן שהאדם חושב שיש סיבה ותוצאה, אך באמת מדובר באותו רצון. לכן, אליעד מציע להטיל ספק גם בכך, ולבדוק האם באמת יש הפרדה בין הרצונות. ...

אלברט איינשטיין, ציטוטים של אלברט איינשטיין על טיפשות, אי שפיות לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות, האם הגיוני לעשות שוב ושוב את אותו הדבר? מוטיבציה להתמדה, מערכת סיבתית, מערכת אקראית - חלק 1 האם ... אליעד כהן מסביר את האמירה המפורסמת שמיוחסת לאלברט איינשטיין: אי שפיות היא לעשות שוב ושוב את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות. הוא מדגיש שהטענה הזאת לא תמיד נכונה, ומנתח אותה לעומק בעזרת דוגמאות והסברים מפורטים על מושגים כמו מערכת סיבתית ומערכת אקראית. מהי מערכת אקראית והאם אפשר לצפות לתוצאות שונות ממנה? אליעד מסביר תחילה מהי מערכת אקראית, כלומר, מצב שבו התוצאה אינה נובעת בהכרח מסיבות ידועות או נראות לעין. לדוגמה, הוא מתאר אדם שממלא טופס לוטו באותם מספרים שוב ושוב. ... אינו זוכה. הוא מחזיר את המספרים המקוריים, ודווקא אז זוכה. כלומר, למרות שהאדם עשה בדיוק אותו דבר שוב ושוב, התוצאה הסופית כן השתנתה. ההסבר לכך הוא שלוטו זו מערכת אקראית לחלוטין, ולכן פעולה חוזרת באותם תנאים יכולה להניב תוצאה אחרת. זאת משום שהתוצאות אינן תלויות ישירות בפעולה עצמה, אלא בגורם אקראי שלא ידוע לנו מראש. אליעד ממשיך ומסביר שבמערכת אקראית, כגון הימורים ... באי שפיות לעשות שוב את אותו הדבר? לעומת זאת, אליעד כהן מציג דוגמה אחרת - מערכת סיבתית, שבה יש סיבה ותוצאה ברורות ומוגדרות. הוא נותן כדוגמה ניסיון להכניס מפתח לדלת בצורה מסוימת, וכאשר המפתח אינו נכנס, ברור לנו שהבעיה היא ... אנחנו מנסים להכניס את המפתח. לכן, במערכת סיבתית, אם אדם יחזור על אותה הפעולה בדיוק ללא שום שינוי, ויצפה לתוצאות שונות, הרי שהוא באמת מתנהג בצורה לא הגיונית ואפילו טיפשית. אליעד מסביר שההיגיון הברור אומר: אם לא תשנה את הגורם או את הצורה של הפעולה - לא תשתנה התוצאה. במילים אחרות, במערכת סיבתית, רק שינוי סיבה יכול לגרום לשינוי בתוצאה. חזרה מדויקת על הפעולה ללא שינוי בסיבה, לא תוביל לתוצאה שונה, ולכן פעולה כזו תהיה חסרת היגיון. האם באמת קיימת אקראיות או שהכל בעצם סיבתי? אליעד כהן ממשיך לנתח ... מסביר שלמעשה, כל מה שאנחנו קוראים לו אקראי יכול להיות סיבתי לגמרי, אלא שפשוט איננו יודעים את הסיבות המדויקות לתוצאה. לדוגמה, זכייה בלוטו יכולה להיראות לנו אקראית, אך אם היינו מכירים את כל הגורמים הפיזיקליים והאטומיים שהשפיעו על תוצאות ההגרלה, היינו מבינים שיש סיבות מדויקות לכל דבר. הוא אומר שבפועל, כשאיננו יודעים את הסיבות, אנחנו מתייחסים לזה כאל אקראיות, אבל ייתכן שבעומק, הכל בעצם סיבתי. כלומר, ההבדל בין סיבתיות לאקראיות הוא הבדל בידע שלנו ולא בהכרח במציאות עצמה. לכן, אפילו מה שנראה אקראי עשוי להיות סיבתי לגמרי. מתי ... כהן מסכם את ההסבר בכך שהתשובה לשאלה האם כדאי להתמיד ולעשות שוב את אותו הדבר? תלויה בהבנה שלנו לגבי הסיבתיות והאקראיות. במערכת שבה הסיבות לתוצאה אינן ברורות לנו, עדיין יכול להיות היגיון להמשיך לנסות שוב ושוב את אותה פעולה, כיוון שכל ניסיון חדש הוא בעל פוטנציאל שווה לתוצאה שונה. לעומת זאת, במערכת סיבתית ברורה, כדאי לשנות את הגורמים על מנת לקבל תוצאות חדשות. בשורה התחתונה, הטענה של איינשטיין נכונה רק במערכת סיבתית שבה הסיבות והתוצאות ברורות וידועות. במערכות אקראיות או כשאין לנו מידע על הסיבתיות, יש דווקא היגיון בהתמדה. האם יש דבר כזה אקראיות? מערכת סיבתית מול מערכת אקראית מהי אי שפיות לפי איינשטיין? האם כדאי להתמיד באותה פעולה? ציטוטים של אלברט איינשטיין על טיפשות האם הכל קורה מסיבה מסוימת?

... בשאלת הביצה והתרנגולת: מה קדם למה, ביצה או תרנגולת? הוא מסביר שהשאלה הזאת היא בעצם דוגמה קלאסית לפרדוקס של סיבה ותוצאה. אליעד מדגיש שהשאלה מסתמכת על ההנחה שהתרנגולת יכולה להיווצר רק מביצה, והביצה יכולה להיווצר רק מתרנגולת. אבל ההנחה הזו ...

ניתוח סיבתיות של הטלת ספק, להבין את הסיבה של הספק, למה יש לי ספק? למה קשה לי לקבל החלטה? הסיבתיות של הספק, ניתוח הסיבתיות של הקושי להחליט, הנחות היסוד של הספק, למה אני לא מצליח להחליט? ניתוח סיבתיות הפוך למה יש לי ספק ואיך מנתחים את סיבת הקושי לקבל החלטה? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בנושא מורכב ומעמיק של ניתוח סיבתיות הקשורה לספקות וקושי לקבל החלטות. אליעד מציג גישה מפורטת ויסודית להבנת השורש של הספק, תוך שהוא מסביר ומדגים כיצד ניתוח סיבתיות יכול לסייע לנו להבין מדוע אנחנו מתקשים להחליט או מרגישים ספקות במצבים שונים. מהן ארבע השאלות המרכזיות בניתוח סיבתיות? אליעד מסביר שכשעוסקים בניתוח סיבתיות, ניתן לשאול ארבע שאלות יסודיות לגבי כל תהליך של סיבה ותוצאה: האם הסיבה חייבת להיות נכונה בפני עצמה? האם התוצאה נכונה בפני עצמה, בלי קשר לסיבה? האם הסיבה בהכרח מחייבת את התוצאה? האם התוצאה בהכרח נובעת מהסיבה או שישנן גם סיבות אחרות נוספות? כיצד ניתוח סיבתיות יכול לסייע במצבים של ספק וחוסר החלטיות? אליעד מסביר כי ניתוח סיבתיות לא רק בודק האם מחשבה או פעולה מסוימת נכונות, אלא הוא גם יכול לסייע בצורה הפוכה - כלומר, לבדוק ... בכל זאת יש ספק? אליעד מסביר שהספק יכול לנבוע מכך שאינך בטוח שהסבל אכן יקרה, או שאתה לא בטוח שהסיבה (האדם עושה רע) מחייבת בהכרח את התוצאה (שיהיה לך רע). מהי החשיבות של הבנת הנחות היסוד של הספק? אליעד מדגיש שכל ספק מבוסס על הנחות יסוד. לדוגמה, אם יש לך ספק אם להזמין מישהו לפגישה, זה כי יש לך הנחת יסוד שאולי המפגש לא יוביל לתוצאה הרצויה, או שאתה מניח שהסיבה אינה בהכרח מובילה לתוצאה. אפילו עצם ההנחה שיש ספק - זו בעצמה הנחת יסוד. אליעד מציע כי עצם ההבנה הזו מאפשרת לנו לחקור ... בהכרח הצד השני יבין את כוונתי כפי שרציתי, או שאולי הוא יבין משהו אחר לגמרי? זה בדיוק תהליך ניתוח הסיבתיות: הספק נובע מכך שאנחנו לא בטוחים שהסיבה (הטקסט ששלחנו) מחייבת את התוצאה (שהצד השני יבין בדיוק כפי שהתכוונו). כיצד הספק קשור לוודאות והנחות יסוד? אליעד מסביר שבכל ספק יש הנחה וודאית ... כך הספק עצמו מבוסס תמיד על יסודות של וודאות, בין אם מודעים לכך ובין אם לא. לסיכום: איך ניתוח סיבתיות הפוך עוזר לנו להבין ספקות? הייחודיות בגישה של אליעד היא לא רק בחקירת דברים שנראים לנו וודאיים, אלא דווקא לחקור ספקות. ניתוח סיבתיות הפוך מאפשר לנו להבין מדוע הספק מתעורר, על מה הוא מבוסס ומה הנחות היסוד שלו. על ידי כך אנו ... עמוקה של התהליכים המנטליים והרגשיים שלנו, ולפתור את הקושי שלנו בקבלת החלטות ובפיזור ספקות. למה קשה לי להחליט? ניתוח סיבתיות של ספק איך להבין את הספק שלי? מהן הנחות יסוד של ספק? האם הסיבה מחייבת את התוצאה?

... מבוא איך למצוא את סיבת הרצון, איך לא להיכנס ללופ? איך לדעת למה אני רוצה משהו? איך לגלות את הסיבה של הרצון? איזה תשובות לא נכונות? איך למצוא סיבה של משהו? נוסחה איך למצוא סיבה של הרצון, איך לחקור רצון? איך למצוא את הסיבה האמיתית לרצון שלך בלי להיכנס ללופ? אליעד כהן מציג בהרצאה זו מבוא מפורט לשיטה מעשית ומדויקת לחקירה עצמית רגשית, בדגש על זיהוי הסיבה האמיתית לרצונות שלנו, תוך כדי מניעת טעויות נפוצות שמכניסות אותנו ללופ אינסופי. מטרת החקירה היא להגיע לסיבה המדויקת והנכונה, שתהיה שימושית לפתרון הבעיה או למציאת האמת, בלי להיתקע בחזרה על טעויות שהן בעצם תשובות לא נכונות. מהו העיקרון הבסיסי ביותר במציאת סיבה נכונה? הבסיס הראשוני שאליעד מסביר לחקר סיבתיות הוא ההבדל שבין סיבה לתוצאה. סיבה אמיתית חייבת לעמוד בשני תנאים מרכזיים: הסיבה והתוצאה חייבות להיות שונות זו מזו - הן לא יכולות להיות אותו הדבר. הסיבה חייבת להקדים את התוצאה בציר הזמן - משהו שקרה אחרי האירוע לא יכול להיות הסיבה לו. מדוע סיבה ותוצאה לא יכולות להיות זהות? כאשר אדם נשאל מדוע הוא רוצה משהו ועונה בתשובה שהיא בעצם חזרה על התוצאה עצמה או במילים נרדפות, הוא אינו מספק הסבר אמיתי. לדוגמה, אם נשאל מישהו למה אתה לא רוצה להיות לבד?, ... אני לא רוצה להיות בודד או כי אני רוצה להיות עם אנשים, זוהי תשובה שגויה כיוון שהיא חוזרת על התוצאה במילים אחרות. דוגמה נוספת שאליעד מביא היא אדם שאומר שהוא לא רוצה חושך כי הוא רוצה אור. למרות שהמילים ... בעצם אותו הרצון להימנע מחושך, ולכן זו לא תשובה אמיתית. המטרה היא לא לחזור על המובן מאליו, אלא להגיע לסיבה אחרת שהיא שונה מהתוצאה. איך ניתן לזהות תשובה שהיא בבירור לא נכונה? אליעד מדגיש שתשובות כמו אני לא רוצה ... זה עושה לי טוב בעצם חוזר על עצמו: הרצון לעשן והטוב שבלעשן הם היינו הך. הוא לא באמת סיפק סיבה אחרת לרצון. הוא מסביר בצורה נחרצת שכל פעם שנותנים תשובה לא נכונה כזו, בעצם דופקים לעצמנו את המוח. במקום להתקדם אל פתרון או הבנה עמוקה יותר, אנחנו מחזקים את החוסר בהירות שלנו. מדוע הסיבה חייבת להקדים את התוצאה בציר הזמן? סיבה אמיתית חייבת להיות אירוע או מצב שקרה לפני התוצאה בציר הזמן. לדוגמה, אי אפשר להגיד הרצפה רטובה כי החליקו ... אני לא רוצה שהעוזרת תעזוב כי הבית יהיה מלוכלך. לכאורה הבית המלוכלך הוא בעתיד, אז איך זה יכול להיות סיבה נכונה? התשובה שאליעד מספק היא שהאדם רוצה כבר עכשיו את הבית נקי, ולכן זה לא שהסיבה באמת בעתיד, אלא שעכשיו הוא מדמיין מצב עתידי כדי להסביר מה הוא מנסה למנוע. הוא נותן דוגמה נוספת: למה ... מתחת. לוודא שאין שום חזרה על תשובה שכבר נאמרה, גם לא במילים נרדפות או קרובות. לא לתת לתוצאה להפוך לסיבה שוב, וליצור מעגל סגור. אם מתבלבלים, אפשר לקחת את כל התשובות שכבר נכתבו, ולשאול עליהן ביחד: למה אני לא ... ניתנות תשובות לא נכונות? אליעד מדגיש שהתשובה הלא נכונה לא רק שלא מקדמת, אלא גם מסבכת ומרחיקה את האדם מהסיבה האמיתית. הוא משווה זאת לאדם שנתקע בחדר בריחה ומנסה שוב ושוב פתרונות שגויים, במקום לעצור, להבין מה לא נכון, ... לתת תשובה לא נכונה, כי התשובה הלא נכונה פוגעת ביכולת שלנו להבין את המצב האמיתי. מה לעשות כדי להגיע לסיבה האמיתית והנכונה? יש להקפיד על הכללים הבאים בעת חיפוש הסיבה הנכונה: לוודא שהסיבה היא לא התוצאה עצמה. לוודא שהסיבה מקדימה את התוצאה בזמן, או לפחות מייצגת מצב אמיתי ועכשווי (כמו הרצון העכשווי בבית נקי). למנוע לולאות של סיבות, על ידי וידוא שהתשובה אינה חוזרת על עצמה. אליעד מדגיש שמדובר בתהליך חקירה שיטתי ומדוקדק, שמטרתו להביא להבהרת הסיבה האמיתית והעמוקה שמניעה את הרצון שלנו, ולא להסתפק בתשובות שטחיות או מעגליות שלא מובילות לשום מקום. איך לא להיכנס ללופ בחקירה רגשית? איך למצוא את הסיבה האמיתית לרצון? איך להבדיל בין סיבה לתוצאה? מה לעשות כשלא מוצאים סיבה נכונה לרצון? איך לזהות תשובות לא נכונות בחקירת רצון? למה אסור שסיבה ותוצאה יהיו זהות? למה אני לא רוצה להיות לבד? למה אני אוהב אותה? איך לא להיכנס ללופ בחקירה? איך לגלות למה אני רוצה שיאהבו אותי? איך לדעת למה אני אוהב אותה? מבוא לחקר סיבתיות, חקר הרצון למתחילים, איך לדעת אם משהו הוא הסיבה? איך לגלות את הסיבה הנכונה? הסיבה קדמה לתוצאה בציר הזמן, הסיבה שונה מהתוצאה

חקר המהות והצורה, האם באמת המהות מחייה את הצורה? האם באמת הסיבה גורמת לתוצאה? האם הצורה מחייה את עצמה? ריבוי מהויות, ריבוי אלוהות, למה דברים קורים? האם הכל נוצר יש מאין? האם המהות ... כהן פותח את ההרצאה בדיון על מהות וצורה ושואל שאלות יסודיות כגון: האם באמת המהות מחייה את הצורה? האם סיבה באמת גורמת לתוצאה? האם אפשר להגיד שהצורה מחייה את עצמה, והאם הכל נוצר יש מאין? השיחה מתמקדת בהסבר יסודי של המושגים מהות ... הוא מדגיש שהמחשבה שאפשר לייחס למהות יחידה את כל הצורה, היא שגויה, משום שיש תמיד יותר ממהות אחת. האם הסיבה באמת גורמת לתוצאה, או שמדובר באשליה? אליעד מדגים את ההבדל בין סיבה ותוצאה באמצעות דוגמאות רבות, ומציג סיטואציות יומיומיות כמו עבודה בשביל כסף ואכילה מתוך רעב. הוא מעלה שאלות ביקורתיות, לדוגמה: אדם שאוכל בגלל רעב, האם באמת הרעב הוא הסיבה היחידה? אליעד מראה שהאדם אוכל בגלל שהוא רעב, בגלל שהוא רוצה להפסיק להיות רעב, בגלל שהאוכל זמין, טעים, נגיש ועוד סיבות רבות. כך הוא מוכיח שאין סיבה יחידה שמחייבת את התוצאה, אלא תמיד ריבוי סיבות. האם צורות מחייבות את עצמן? בהמשך, אליעד מסביר כי התוצאה או הצורה מחייבת את עצמה, מכיוון שהצורה לא יכולה להיות מוסברת במלואה באמצעות הסיבות שקדמו לה. הוא משתמש בדוגמה ... אחד לבדו לא יוצר את שתיים. חייב להיות אחד ועוד אחד, ולכן הוא מדגיש שהסיבות לא מחייבות באמת את התוצאה אלא הצורה קיימת בזכות עצמה, מחייבת את עצמה. האם המהות היא תמיד הצורה עצמה? אליעד מדגים בעזרת דוגמה פשוטה ... לא נקבל שולחן. ולכן הוא מדגיש שהצורה היא מעבר למהויות הפיזיות, והיא קיימת כישות בפני עצמה. האם אפשר להגיע לסיבה האמיתית של דברים? בהמשך, אליעד מסביר שאם באמת רוצים להבין למה דברים קורים, צריך לפרט את כל הסיבות עד לפרט האחרון, ואז רואים שכל סיבה בפני עצמה אינה מספיקה לחייב את התוצאה. רק כאשר פורטים את כל הסיבות האפשריות, מבינים שהסיבה האמיתית לדבר היא הדבר עצמו. לדוגמה, האדם לא אוכל בגלל הרעב בלבד, אלא בגלל שכל התנאים כמו רעב, זמינות ... הזו יכולה להשפיע בצורה משמעותית על ההתייחסות של האדם לחיים ולבחירותיו. לדוגמה, אם האדם מבין שהוא לא חייב למצוא סיבה הגיונית לכל דבר שהוא עושה, הוא יכול להפסיק לחפש סיבות ופשוט לחיות את חייו, מתוך הבנה שכל דבר קיים בפני עצמו ואינו זקוק לסיבה חיצונית להצדיק את קיומו. הוא טוען שהתפיסה הזו יכולה להביא לשינוי רגשי משמעותי אצל האדם, ולשחרור גדול מהצורך למצוא סיבות חיצוניות שיסבירו את חייו. מהות וצורה האם המהות מחייה את הצורה? ריבוי מהויות וריבוי אלוהות האם סיבה מחייבת תוצאה? האם אפשר ליצור יש מאין? למה דברים קורים? האם הצורה מחייה את עצמה? 1 ועוד 1 שווה 2? לוגיקה, ... צורה? מה ההבדל בין מהות לצורה? כל דבר עשוי מעצמו, כל דבר גורם לעצמו, עשייה למען עשייה, אחדות התכלית והסיבה, אחדות הסיבה והתוצאה, עבדת בחינם ואתה אוכל בחינם, התוצאה היא הסיבה, הסיבה היא התוצאה, אחדות התוצאה והסיבה

לקיחת אחריות על התוצאה, לקחת אחריות על המאמץ, גישות ניהוליות, אחריות ניהולית, אחריות של מנהל, העיקר המאמץ, העיקר התוצאה, תתאמץ בלי קשר לתוצאה, להצביע לביבי נתניהו, שכר על המאמץ, ניהול כושל, מנהל כושל מה ההבדל בין אחריות על המאמץ לאחריות על התוצאה? הנושא המרכזי שאליעד כהן דן בו בהרצאה הוא ההבדל בין לקחת אחריות על מאמץ לבין לקחת אחריות על תוצאה. הוא מסביר את הנושא באמצעות מספר דוגמאות וסיטואציות יום - יומיות וניהוליות שונות, כדי להדגים מדוע הגישה של לקחת אחריות על תוצאה חשובה יותר מגישה שמתמקדת במאמץ בלבד. מדוע עדיף לשאול האם הטלפון שקט ולא האם השתקת את הטלפון? אליעד מסביר ... הוא לחץ בטעות על הכפתור הלא נכון או שכח לבצע את הפעולה כראוי. פעולה זו לא מבטיחה בוודאות את התוצאה הרצויה, כי הטלפון יכול עדיין לצלצל מסיבות שונות. כששואלים האם הטלפון שלך שקט?, האדם נשאל על התוצאה הסופית בפועל. במקרה כזה, לא משנה איזה פעולה נעשתה או לא נעשתה - מה שמשנה הוא רק התוצאה: האם הטלפון לא יצלצל בוודאות. הוא ממשיך ומסביר שגם אם האדם השתיק את הטלפון, אולי הוא לא עשה זאת ... יש בטלפון הגדרה מיוחדת למצבי חירום, ואז הטלפון בכל זאת יצלצל. לכן, השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא תמיד על התוצאה ולא על הפעולה. מהי משמעותה של סיבתיות ואיך היא מתקשרת לאחריות? אליעד מרחיב את הדיון למושג הסיבתיות: סיבה ותוצאה. הוא מדגיש שכדי להבטיח תוצאה מסוימת, יש לוודא שהסיבה באמת מחייבת את התוצאה. למשל, העובדה שהטלפון לא מצלצל (תוצאה) יכולה להיגרם ממספר סיבות אפשריות: אף אחד לא התקשר, הטלפון מושתק, הטלפון כבוי וכו. לכן לא מספיק לבדוק רק את הסיבה אלא צריך תמיד לבדוק את התוצאה הסופית. האם מאמץ בלי תוצאה הוא בעל ערך? אליעד מדבר על הגישה שבה נותנים שכר או הערכה על המאמץ בלבד, ללא קשר לתוצאה. הוא נותן דוגמה מעולם הדת, בו יש אמירה כל מאמץ מתקבל לברכה, ושאדם מתוגמל על כך שהוא מתאמץ ללמוד ... לפי אליעד, זו גישה שנכונה אולי לחלקים מסוימים בחיים, אך היא לא נכונה בתחום הניהול או בעולמות שבהם נדרשת תוצאה ברורה. הוא מציין דוגמה נוספת מעולם התיקונים: אם אדם מזמין איש מקצוע לתקן את המקרר, לא מעניין אותו המאמץ ... או לא. אם הטכנאי השקיע מאמץ אך המקרר עדיין לא עובד, הוא נכשל במשימה. אליעד מדגיש שהלקוח משלם על תוצאות ולא על מאמצים. מדוע הגישה של ביבי נתניהו מוגדרת כניהול כושל? בהמשך, אליעד מתייחס כדוגמה לניהול פוליטי. הוא מציג ביקורת על ראש הממשלה, ביבי נתניהו, ומדגים כיצד נתניהו נחשב בעיניו למנהל כושל. הסיבה המרכזית לכך היא שנתניהו, לדבריו, התחייב לתוצאות ספציפיות (למשל הבטחות בחירות) ולא הצליח להביא אותן בפועל. זה הופך אותו למנהל כושל כי הוא לקח אחריות על התוצאה ולא סיפק אותה, ללא קשר לכמה התאמצות הייתה בדרך. אליעד מדגיש שזה לא משנה כמה נתניהו התאמץ או כמה הוא רצה להצליח, מה שמשנה זה התוצאה הסופית - והיא לא סופקה. אליעד לא שולל את האפשרות שאולי מישהו אחר לא היה מצליח יותר טוב, אך ... בלבד זו בריחה מאחריות? אליעד מזהיר מפני נטייה שיש לאנשים להאשים אחרים כשמשהו משתבש - למשל לייחס את הכישלון לנסיבות, להורים, לסביבה או לכל גורם חיצוני אחר. זו צורת חשיבה שבה האדם מתרגל לקחת אחריות רק על המאמץ ולא על התוצאה, וכך מתרגל להתחמק מאחריות אמיתית. אליעד מזהיר שהרגל זה מוביל לחוסר הצלחה כרוני ולכישלונות חוזרים, מאחר והאדם אינו רואה את עצמו כאחראי לתוצאות חייו. כיצד נראית אחריות אמיתית וכיצד להגיע אליה? אליעד מציע שהגישה הנכונה היא לקחת אחריות מוחלטת על התוצאה. לדבריו, אדם שמתרגל לקחת אחריות על תוצאות יפעל במאמץ מלא, ללא תירוצים, ללא האשמת גורמים חיצוניים, וייתן את כל מה שיש לו כדי להשיג את המטרה. הוא מציין שמבחינה מעשית, אף פעם אי אפשר להבטיח תוצאה ב - 100 אחוז, אך ככל שאדם לוקח אחריות מלאה על התוצאה, הסיכויים שלו להצליח גבוהים משמעותית, כי הוא לא יפסיק לנסות עד שיגיע אליה. הגישה הזו מעודדת פעולה אינטנסיבית, ניסיונות חוזרים ונשנים, ובסופו של דבר מעלה משמעותית את ההסתברות להצליח. איך לוקחים אחריות על תוצאה? מה ההבדל בין מאמץ לתוצאה? האם ניהול של ביבי נתניהו כושל? איך להתמודד עם עובדים שמתחמקים מאחריות? למה חשוב לשאול על התוצאה ולא על המאמץ? כיצד סיבתיות משפיעה על אחריות ניהולית? האם יש ערך למאמץ ללא תוצאות? האם השתקת את הטלפון? האם הטלפון שקט? ניתוח סיטואציה, אחריות של מנהל, אחריות של עובד, יעוץ למנהלים, הדרכת מנהלים, ...

... של עובדה. מהי חשיבה ביקורתית? אליעד מסביר שעל מנת לפתח את החשיבה יש להפעיל את מה שהוא מכנה ניתוח סיבתיות. מדובר ביכולת להבין את הקשרים בין סיבה לתוצאה. לדוגמה, אם הרצפה רטובה, יש להבין האם הסיבה היא שפיכה של מים או משהו אחר. כל פרט כזה בתהליך החשיבה מחייב ניתוח מעמיק, כדי להבין את המשמעות האמיתית של התוצאה ביחס לסיבה שגרמה לה. הוא מציע תרגול מעשי של ניתוח סיבתיות: להסתכל על כל תהליך ולזהות את הסיבות והתוצאות, לשאול שאלות כמו האם הסיבה באמת גרמה לתוצאה?, האם התוצאה יכולה להיות תוצאה של משהו אחר?. כיצד להתמודד עם הנחות יסוד? השלב הבא בהפיכת אדם לחכם יותר הוא להתמודד עם הנחות יסוד. ... השאלות הנכונות? במהלך ההרצאה, אליעד מציע שלושה סוגים של שאלות שיכולים לעזור בשיפור החשיבה. השאלות הראשונות הן שאלות על סיבתיות, כמו מה קרה קודם?, מה גרם לדבר הזה לקרות?. השאלות השניות הן שאלות על הנחות יסוד: מהן הנחות היסוד ... לנצל את כל התהליכים לשיפור עצמי? אליעד מציין שעל ידי תרגול מתמיד של כל אחד מהשלבים שהוזכרו - ניתוח סיבתיות, זיהוי הנחות יסוד, בחינת העובדות והפירושים, והטלת ספק - ניתן להגיע לשיפור מתמיד של כישורי החשיבה. הוא מציע לשאול ... שיכולה להשתפר עם הזמן. כל אדם יכול לפתח את כישוריו השכליים על ידי תרגול ממושך של טכניקות כמו ניתוח סיבתיות, זיהוי הנחות יסוד, והבחנה בין עובדות לפירושים. כל אחד מהתרגולים הללו דורש זמן ומאמץ, אך כל אחד מהם יכול לשפר את יכולות החשיבה באופן משמעותי. איך לפתח את החשיבה? מהם תרגילים לשיפור החשיבה? מהו ניתוח סיבתיות? איך לזהות הנחות יסוד? מהם ההבדלים בין עובדה לפירוש? ניתוח סיבתיות, סיבה ותוצאה, הטלת ספק, להטיל ספק, עובדה ופירוש, הנחות יסוד, איך לטפל בחולי נפש? איך להפוך משוגע לחכם? איך לפתח את ...

... מקרית שמניבה רווחים. לעומת זאת, הוא מדבר על הצלחה סיבתית, שהיא הצלחה שמגיעה בעקבות עבודה קשה ומאמץ, שם יש סיבה ותוצאה ברורה. הצלחה כזו, לדבריו, דורשת הרבה יותר מאמץ, ולכן היא כרוכה בתשלום מחירים. לפי אליעד, כדי להיות אדם מצליח ...

... כמו למה זה כך?, האם זה באמת כך?, והאם יש אפשרות אחרת? מאמצות את השכל לגרום לחשיבה ביקורתית וניתוח סיבתיות. דגשים חשובים - השאלות צריכות להיות ממוקדות והגיוניות, תוך התאמה ליכולת הריכוז והבנתו של האדם שמולכם. - חשוב לא ... לילד לפתח חשיבה הגיונית היא לשאול אותו שאלות רבות ולגרום לו לחשוב עליהם. השאלות יכולות לעודד אותו לחשוב על סיבות ותוצאות, ניתוח של מצבים או חקירה של מחשבותיו. חשוב להרגיל את הילד לחשוב בצורה הגיונית וביקורתית, ולזהות בעיות לא הגיוניות. ... אפשר לטפל בצורה דומה: להתחיל לשאול את עצמך שאלות שונות על תחומים כלליים בחיים, לאו דווקא על הבעיה עצמה. כתוצאה מכך, היכולת ההגיונית והחשיבה הביקורתית מתפתחות, ואז גם הבעיה המודחקת תוכל לעלות אל פני השטח ותיפתר באמצעות גישה יותר ... זו האמת?, האם זו כל האמת?, האם יש אפשרות אחרת?, אתה דוחף את המוח לעבוד. השכל מופעל ומתרגל להבין סיבה ותוצאה, ניתוח סיבתיות וחשיבה ביקורתית. דגשים חשובים: רצוי שהאדם עצמו, שרוצה לעזור, יכיר מתודות ברורות לפיתוח השכל (למשל ניתוח סיבתיות). שואלים שאלות ממוקדות והגיוניות, תוך התאמה לגילו וליכולת הריכוז של האדם שמולכם. מקפידים לא להציף יותר מדי שאלות בבת ...