מודעות עצמית, איך להבין דברים? איך לחקור דברים? איך לברר את האמת? איך לגלות מה הסיבה? סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, סיבה אפשרית, סיבה מחויבת איך להבין דברים לעומק ולברר את האמת בצורה מוחלטת? אליעד כהן מסביר לעומק כיצד לפתח מודעות עצמית, איך לחקור דברים ולהגיע להבנה עמוקה של האמת. הוא מדגיש את החשיבות של הבנת סיבתיות: מהי סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, סיבה אפשרית וסיבה מחויבת. על מנת להבין כל תהליך או כל סיבה, אדם צריך לשאול שאלות יסודיות, לחקור את התשובות, ולבדוק שוב ושוב עד שמגיעים לתשובה מוחלטת וברורה, כזו שאינה מותירה ... ניתן לחשוב על מספר סיבות אפשריות: תחושת משפחתיות, שמחה, או תחושת חופש וילדות. אליעד מדגיש שכדי להבין מה באמת הסיבה לכך, צריך לחקור כל סיבה בנפרד ולבדוק אם היא אכן מחייבת את התוצאה. למשל, אם הסיבה היא תחושת משפחתיות, צריך לשאול האם רק ילדים במשפחה גורמים לכך, או שגם ילדים בשכונה יכולים לגרום לאותה תחושה. אם מתברר שגם ילדים בשכונה יוצרים תחושת שמחה, אז כנראה שלא מדובר דווקא במשפחתיות אלא בסיבה אחרת, אולי השמחה עצמה. אליעד מביא דוגמה נוספת, כשאדם שואל את עצמו למה אני לובש דווקא מכנס שחור?. תשובה אפשרית יכולה להיות כי הצבע השחור גורם לו להרגיש טוב. בשלב זה, צריך לבדוק האם זו הסיבה האמיתית והיחידה, ואם כן, לשאול שאלה עמוקה יותר: ולמה אני רוצה להרגיש טוב בכלל?. כלומר, יש צורך לעבור משאלות ... שמנסה לקפוץ ישר לתרגילים קשים בלי שעשה תרגילים פשוטים, לרוב יגלה שאין לו באמת את הכלים לפתור אותם. מהי סיבה מחייבת ומהי סיבה מאפשרת? אליעד מסביר בהרחבה את ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה מאפשרת. סיבה מחייבת היא סיבה שמחייבת את התוצאה לקרות, אם הסיבה קיימת, התוצאה חייבת להתרחש. לעומתה, סיבה מאפשרת היא סיבה שהתוצאה יכולה להתרחש בעקבותיה, אך היא אינה בהכרח מחייבת את קיום התוצאה. לדוגמה, אם מישהו מרגיש רע כי פיטרו אותו מהעבודה, צריך לבדוק האם העובדה שפיטרו אותו היא אכן הסיבה המחייבת לתחושה הרעה שלו. האם בהכרח כל מי שמפוטר חייב להרגיש רע? אם התשובה שלילית, אז הפיטורין הם סיבה אפשרית, לא מחייבת. אדם שרוצה להבין את עצמו לעומק צריך תמיד לבדוק האם הסיבה שהוא מצא באמת מחייבת את התוצאה, או רק מאפשרת אותה. אליעד מדגיש שיש הרבה מאוד סיבות אפשריות לכל תוצאה, ולכן צריך לבדוק כל סיבה בנפרד. כל סיבה שמוצאים חייבים לבדוק לעומק, על ידי השאלה האם הסיבה הזו היא הכרחית. אם התוצאה יכולה לקרות גם בלי הסיבה שמצאת, אז הסיבה אינה מחייבת אלא אפשרית בלבד. למה קשה לחקור שאלות עמוקות יותר? אליעד מסביר ששאלות כמו למה אני רוצה להרגיש ... רצונו. כך, דרך בירור של שאלות פשוטות מגיעים להבנת שאלות עמוקות ומורכבות יותר. האם קיימות הרבה סיבות או רק סיבה אחת נכונה? אליעד מבהיר שבחיפוש שטחי ניתן למצוא הרבה סיבות אפשריות לכל דבר, אך כשבודקים את האמת באופן מוחלט, קיימת רק סיבה אחת מחייבת לתוצאה מסוימת. הוא מדגיש שהחקירה העצמית וההבנה של האמת המוחלטת חייבות להתבסס על בדיקת הסיבתיות: האם הסיבה שנמצאה באמת מחייבת את התוצאה, או שהיא רק סיבה אפשרית? זוהי הדרך היחידה להבין את המציאות בצורה מלאה ואמיתית, ללא ספקות. איך לחקור את עצמי לעומק? מה ההבדל בין סיבה מחייבת לסיבה אפשרית? למה אנשים אוהבים לשחק עם ילדים? איך להגיע לאמת מוחלטת? איך להבין את עצמי טוב יותר? למה קשה ...

... קרבה ואיך ליצור ריחוק ועוד. והעניין הוא, כדלקמן, מהיבט מסוים, כל דבר שבן אדם אוהב אותו, הוא אוהב אותו מסיבה כלשהי. שום בן אדם בעולם, לא אוהב משהו יותר מדברים אחרים, סתם כך ללא כל סיבה. ותמיד יש איזה סיבה, שבגללה נוצרת האהבה. לדוגמה, איך נוצרת התאהבות של בחור בבחורה?! הבחור יש לו רצונות כלשהם. לדוגמה רצון להרגיש אהוב, ... X. כן אהבתי את התחושות / מילוי רצונות מסוימים, שהיו לי כאשר הייתי עם X. וכאשר האדם מסתכל על הסיבה שבגללה הוא אהב את הבחורה, אז ממילא אותה בחורה / אותה ישות שאותה הוא אהב, הישות הזאת הופכת להיות ... שכן רוצה לאהוב, אז הוא צריך לחשוב לעצמו, שהוא בהחלט כן אוהב את הבחורה, גם סתם כך בלי שום סיבה. ואסור להסתכל יותר מידי על הסיבות שבגללן יש את האהבה. אלא צריך להמיר את הסיבות של האהבה, כלפי הדבר ... שהוא נותן לי. כאשר בעצם המילה בגלל הושמטה, והוחלפה בביטוי אחר. כדי למחוק מהמוח את המחשבה שאומרת שיש כאן סיבתיות. כי מנסים לשדר למוח, שהאהבה היא ללא סיבה. עד שמגיעים לניסוח של אני אוהב את X, ללא כל סיבה. עד שנוצר מצב של אני אוהב את X, למרות תחושת חוסר הביטחון שהוא נותן לי. כי האהבה כלפי ה ... ניתן לראות, שיש המון דרכים לומר את אותו המשפט ולבטא את אותו הרעיון. כאשר תלוי עד כמה מדגישים את הסיבתיות של האהבה. ועד כמה שמים בפרונט, את הסיבה או את הדבר שאותו אוהבים. ועד כמה תולים את מילוי הסיבה, באותו X. ועד כמה מתמקדים באהבת ה X באופן ישיר, או בסיבות. ומצד האמת, האם באמת האדם אוהב עם או בלי סיבה. התשובה היא, שגם וגם. וכן, בסופו של דבר, תמיד האהבה היא גם ללא סיבה וגם עם סיבה. ומי שיבין לעומק את המנגנון הנל, יוכל לגזור ממנו המון שימושים. לגבי איך לשתול מחשבות במינונים שונים במצבים שונים. ...

... זוגית, למצוא את האחד, איך בוחרים בן זוג? איך לדעת מי מתאים לך? האם מישהו מתאים לי? התאהבות בלי סיבה, קליק ראשוני, קשה למצוא זוגיות, קשה למצוא אהבה, איך מתאהבים? למה אוהבים? מציאת זוגיות מהי התאמה זוגית, ואיך לדעת ... חד - צדדית, אלא של התאמה בין רצונות משני הצדדים. מהי אהבה ללא תנאים, והאם באמת אפשר לאהוב ללא סיבה? אליעד כהן מבחין בין שני סוגי אהבה: אהבה עם תנאים: אהבה המבוססת על כך שבן הזוג ממלא רצונות מסוימים ... כל עוד הוא מתאים לדרישות מסוימות. אהבה ללא תנאים: אהבה שבה אתה אוהב את האדם כי ככה, בלי שום סיבה הגיונית. זוהי אהבה מוחלטת ובלתי תלויה בשום תנאי. אליעד מדגיש שאהבה ללא תנאים היא המקרה הקיצוני ביותר, והיא מתקיימת ... מחפש תכונות מסוימות אצל בן הזוג, למשל גובה מסוים, יופי, או אופי מיוחד. היבט אקראי: שזה משהו שמתרחש ללא סיבה ברורה, פשוט כי ככה יצא. למשל, אדם יכול לאהוב שמלה בלי באמת לדעת למה דווקא השמלה הזאת מושכת אותו, וזה מוכיח שיש רכיב אקראי בהעדפות שלנו. בסופו של דבר, הוא מסביר שההעדפות שלנו אמנם נראות סיבתיות (יש להן הסבר), אבל אם נחקור לעומק, נגלה שהן מבוססות על החלטה אקראית ראשונית. כיצד המודעות לכך שהכל אקראי ... שטיפת מוח, אלא מודעות עצמית גבוהה. הוא מסיים בהבהרה שצריך להבין שכל אהבה או רצון הם תמיד שילוב של סיבתיות ואקראיות, ולכן לא צריך לחפש כל הזמן את הסיבות מדוע אתה רוצה דבר מסוים, כי בסוף תמיד יש גם חלק אקראי שאין לו סיבה הגיונית. איך לדעת מי מתאים לי? מהי אהבה ללא תנאים? האם קיים דבר כזה האחד? האם רגשות הם אקראיים ... יהיה עם תנאים בסדר, אהבה בלי תנאים זה בלי תנאים אני אוהב אותו כי אני אוהב אותו נקודה בלי סיבה בלי כלום אהבה עם תנאים זה תנאים יש בסוף תנאי יש בסוף תנאי כלשהו זאת האמת אהבה בלי תנאים ... אקראי נגיד שאת רואה שמלה ואת אוהבת את השמלה ונשאל אותך למה את אוהבת את השמלה ואז את תתני סיבה כי ככה וככה יש סיבה למה את אוהבת את השמלה ואם אנחנו ניקח שמלה שאת לא אוהבת ונשאל למה את לא אוהבת את השמלה את תביאי סיבה למה את לא אוהבת את השמלה. על פניו זה נשמע סיבתי אבל מה אמרנו קודם שאם אנחנו נחקור את ... כי יש פה רשימה ארוכה של תנאים. אבל נחקור יותר לעומק אנחנו נגלה שכל הסיבות הם אקראיות כאילו כי הסיבה לא מחייבת את התוצאה הסיבה גם עצמה לא מחויבת זה שאת רוצה גבר שנגיד יהיה חזק נניח יכולת גם לרצות גבר חלש יכולת גם ... זה שאת רוצה מישהו זה גם בגלל שהוא מתאים לך אבל זה גם בגלל שאת פשוט רוצה אותו בלי סיבה כי את פשוט רוצה אותו אין סיבה ובגלל שיש פה גם את הרכיב של האקראיות לכן זה מאוד קל למצוא אהבה כי אתה תמיד יכול לעשות ... אני יכולה גם להיות עם כל אחד. אם את תהיי במצב תפיסתי שאומר אני אוהבת אותו כי ככה בלי סיבה אז זה מאבד את המשמעות כי את יכולה להגיד אוקי אני אוהבת אותו בלי סיבה נכון אז למה דווקא אותו אז לכן את מתחילה למצוא סיבות ברגע שאת מתחילה למצוא סיבות אז מתחילה להגיד ... מודע לזה שכשאתה בסופו של דבר אוהב משהו זה סיבתי ואקראי ביחד כאילו אם אני אשאל אותך למה תהיה סיבה אבל מאחר שהסיבה לא מחייבת את התוצאה לכן זה גם אקראי, אוקי זה תמיד גם אקראי כי שום דבר לא מחייב שום דבר ובדיוק כמו שאתה ... הגיוני כי למה שזה לא יהיה הגיוני כאילו אם זה יקרה עוד פעם ועוד פעם אז זה הגיוני אין סיבה שלא. ש: זאת אומרת אם אני בא עכשיו לפתור איזושהי בעיה בחיים אז אני יכול להגיד לעצמי תאכל את ... להגיד שכשמשהו עושה טוב לבן אדם לזכור שזה שזה עושה לך טוב זה גם הגיוני אבל זה גם בלי סיבה אין פה בהכרח סיבה אתה גם לא צריך לחפש את הסיבה זה גם בסדר שזה בלי סיבה לא חייב להיות סיבה זה גם בסוף גם בלי סיבה, הבנו כן. ש: יש לי שאלה אהבה זה משהו שהוא זה לא משהו שהוא נשלט בכלל כאילו אתה לא ... תמצא ובאיזה מהירות תמצא ומה תחשוב והאם תישבר באמצע או לא והאם תתעקש או לא וזה אקראי אפשר למצוא סיבה למה עשית את זה אבל זה בסוף יהיה גם אקראי יכולת גם לעשות אחרת. ש: זאת אומרת שאם עכשיו ...

... הם אכן אמת לגמרי. אבל רק מילה אחת שנדחפה בחיבור שבין המשפטים האלו, היא לא בהכרח האמת. מילה שמייצגת סיבתיות. כגון: בגלל ש / כאשר / רק / ולכן / למרות וכיוב, מילים שמבטאות קשר סיבתי כלשהו בין שני ... קשר סיבתי שאינו בהכרח נכון, בין המשפטים עצמם, שהם עצמם אכן נכונים. ולכן, בכל פעם שאתה שומע מילים שמבטאות סיבתיות, כגון לכן / בגלל / כאשר / למרות ש / בגלל ש / משום כך / וזו הסיבה ש / ואף על פי וכיוב, עליך לשים לב, האם הרעיון של הקשר הסיבתי שבין המשפטים האלו, האם הוא ...

... כהן מסביר שתחושות אלו נראות לנו לעיתים כאילו הן מגיעות ממקום מיסטי או בלתי הגיוני, אך בפועל הן תמיד תוצאה של סיבות הגיוניות וסיבתיות, גם אם איננו מודעים אליהן. לטענתו של אליעד, כל תחושת בטן, כמו התחושה שמישהו אינו אמין, תחושת סכנה, או תחושת חיבור עמוק עם אדם חדש, נובעת משילוב של שני גורמים עיקריים: סיבתיות ברורה ואקראיות מסוימת. האם קיימת אנרגיה מיסטית או על - טבעית בין אנשים? לדברי אליעד כהן, כאשר אנחנו פוגשים ... הצליחו לכופף כפית חלשה ממילא, וכיוון שרק אלה שהצליחו מדווחים על כך, נוצרת אשליה כאילו ישנו כוח מיסטי. בפועל, הסיבה לתחושה האינטואיטיבית וההצלחות היא סטטיסטית, מקרית, או סיבתית פשוטה, ואין בה דבר מיסטי אמיתי. מדוע אנשים מאמינים בכוחות על ... ולבסוף הגיעה קונה חדשה שהיא מיד חשה איתה חיבור ואכן הקונה הזו רכשה את הבית. לדבריו, החיבור הזה איננו תוצאה של גורם על - טבעי או קוסמי, אלא תוצר של דמיון בתווי אופי, בהתנהגות או באסוציאציות חיוביות שונות, שאפילו ... בסיס סימנים שטחיים, כגון חיוך או שפת גוף. במצב כזה קל מאוד לרמות אותם. לעומת זאת, כאשר אדם מודע לסיבה המדויקת לתחושה שלו (אני אוהב אותו כי הוא חייך אליי), הוא מסוגל להימנע מהחלטות שגויות, כמו הלוואה למישהו לא ...

... חרדות ופחדים בעוצמה גדולה יותר ממבוגרים, כמו פחדים ממפלצת מתחת למיטה, מחלות, או פחדים מדברים שנראים בלתי פרופורציונליים למבוגרים. הסיבה לכך איננה שילדים הם מטבעם פחדנים יותר, אלא שהם נמצאים בשלב שבו המודעות שלהם מתפתחת. הילד הוא כמו דף ... שלילדים יש יותר חרדות ממבוגרים? ילדים נוטים לפחד ממפלצת מתחת למיטה, ממחלות או מסיטואציות שנראות לא הגיוניות בעיני מבוגרים. הסיבה לכך היא שילדים נמצאים בשלב למידה שבו הם קולטים מסרים ממבוגרים ומהסביבה, אך עדיין חסרה להם היכולת לאזן את הפחד עם המחשבה ההפוכה. מבוגרים יודעים לצמצם פחדים באמצעות חשיבה על הסתברויות ועל התוצאות האפשריות, אך ילד, שמקבל לראשונה את הרעיון שלפחד, יכול לאמץ אותו באופן מוגזם לפני שהוא רוכש את המיומנות לחשוב ... ואז אחר כך כשהוא בוגר יש לו נגיד איזה הפרעה אבל בעיקרון כילד הוא פתאום מפחד המון למה מה הסיבה. ש: הסיבה שהוא כאילו עולם הדמיון שלו עובד שעות נוספות הוא משלים את הידע שחסר לו. אליעד: לא כולם עולם הדמיון שלהם עובד שעות נוספות. ש: לא אבל הידע שהוא בין סיבתיות הסיבתיות כאילו הוא משלים את מה שחסר לו כידע. אליעד: אבל אני אתן לכם פרספקטיבה אחרת מה שקורה אצל הילד ... הסיכויים מה ההסתברויות כל הדברים האלה. ש: אז מה אתה ממליץ? אליעד: לא ממליץ כלום אני רק מסביר לך שהסיבה שהילדים הרבה מפחדים כי הם בשלב שהם מנסים לכייל את המערכת הוא עוד לא יודע כמה אני מפחד או ... אתה התחלת לפחד זאת השאלה המעניינת יפה. אוקי בכל מקרה מה שאני חוזר ואומר לגבי ילדים זה עוד פעם הסיבה היא מה שקורה אצל הילד הוא בהתחלה לא פחד בכלל ואז אמרנו לו תפחד אבל כשאתה אומר לו תפחד ... אותך שהוא מפחד יותר מדי אז אתה אומר לו אל תפחד אבל בעיקרון הוא עושה את מה שאמרו לו הסיבה שהוא כל כך מפחד זה כי כשאמרת לו תפחד לא אמרת לו גם את האל תפחד, הוא כמו תוכי ...

... לפתוח צנצנת או אוכל מרק עם מזלג במקום עם כף, כי הוא לא מבין את ההיגיון החברתי או את הסיבתיות המקובלת. האם אוטיזם הוא מקרה פרטי של פיגור שכלי? אליעד כהן מסביר שאוטיזם הוא מקרה פרטי של פיגור שכלי ... להבין איך לפתוח בקבוק או איך להרכיב שולחן. הוא מדגיש שפיגור שכלי הוא מצב כללי של חוסר יכולת להבין סיבתיות או להפעיל שכל באופן כללי, בניגוד לאוטיזם שהוא מקרה פרטי של פער ביכולת להבין את הקודים החברתיים בלבד. איך ...

... של ההימנעות, כך יהיה לו קשה יותר להימנע. למשל, קל יחסית להימנע מלכעוס על אירוע ספציפי קטן, אבל ככל שהסיבה עמוקה ומהותית יותר, ההימנעות הופכת לקשה יותר. הוא משתמש בדוגמה של ילד ששורף את הבית. הצורה החיצונית של הכעס ... כעס על המעשה עצמו, אבל המהות של הכעס היא חוסר שביעות רצון עמוק של ההורה. ככל שאדם מנסה להימנע מהסיבה המהותית יותר, כך ההימנעות הופכת ליותר בלתי אפשרית, משום שהמהות מחויבת המציאות, בעוד שהצורה החיצונית איננה בהכרח מחויבת. איך ... מדברים שטחיים, יש סיכוי רב יותר שהוא יצליח להימנע מהם לאורך זמן רב או אפילו לנצח. כיצד משפיעה ודאות התוצאה על הניסיון להימנע? אליעד עובר לדון בשאלה, מה כדאי לעשות כאשר ברור לחלוטין שהתוצאה תקרה בכל מקרה. הוא משתמש בדוגמה כלכלית של תשלום דוח: אם ברור שהאדם ישלם בסוף את הדוח, האם כדאי ... מסביר שאם האדם יודע שהוא יכול להרוויח משהו (למשל השקעה של הכסף), יש אולי טעם לדחות. אך אם ברור שהתוצאה הסופית לא תשתנה, אין באמת משמעות להימנעות. הוא מסביר זאת בעזרת דוגמה נוספת של אדם שמנסה לדחות את המוות: ... האם יש תועלת בלנסות להימנע? אליעד מציג כמה פרספקטיבות שונות: מצד אחד, ישנם אנשים הטוענים שאין טעם להימנע משום שהתוצאה תהיה אותה תוצאה. מצד שני, יש פרספקטיבות רוחניות האומרות שהתודעה ממשיכה להתקיים גם לאחר המוות, ולכן אין טעם לפחד או להימנע מדברים ... מוסיף שאם אדם היה מבין לעומק למה טוב לו ולמה רע לו, הוא היה מגלה שהדבר לא באמת תלוי בנסיבות, אלא במשהו פנימי. האדם חושב שאם הוא יחסוך כסף או יטוס לחול הוא יהיה מאושר יותר, אבל האמת העמוקה היא שהאושר שלו תלוי בגורם פנימי שאינו תלוי במה שיקרה או לא יקרה במציאות החיצונית. האם יש תועלת בניתוח סיבות ותוצאות? אליעד מסכם את ההרצאה בדגש על החשיבות של חשיבה לפי סיבות ותוצאות. לדבריו, ניתוח זה תמיד הגיוני, משום שהוא מאפשר לאדם להבין טוב יותר את המציאות שבה הוא חי, ומאפשר לו ...

... מקרית, אך סבל מכישלונות רבים במשך כל שאר חייו. אליעד מציין כי אדם שמבצע פעולות מתוך הבנה עמוקה של סיבתיות - כלומר, הוא יודע מה יקרה אם הוא ינקוט בפעולה מסוימת - הוא זה שימשיך להצליח. הצלחה אינה מקרית ... לפני שהוא קורה? בהמשך, אליעד מדבר על עקרון חשוב שהוא מכנה ראיית העתיד. הכוונה היא לדעת מראש מה יקרה כתוצאה ממעשה מסוים, להבין את התוצאה העתידית של כל פעולה. כל אדם שמצליח, בשום תחום שהוא, הוא אדם שרואה את העתיד בצורה ברורה. הוא לא ... יכולת לחזות מה יקרה. דוגמה לכך היא איש עסקים שמסוגל לראות לא רק את המצב הנוכחי אלא גם את התוצאה שתצא מכל החלטה שהוא מקבל. אם הוא עושה פעולה מסוימת, הוא יודע בדיוק איך זה ייראה בהמשך הדרך, מה ... כדי להצליח, יש ללמוד לפתח מיומנות ראיית עתידית, כל הזמן לחשוב לאן כל פעולה עשויה להוביל, ולבצע ניתוחים של תוצאות אפשריות לפני שנוקטים בהן. זהו תהליך שדורש חשיבה מתקדמת ויכולת לראות דברים לעיתים אפילו שלא כולם רואים. איך מפתחים ... - האם מה שציפית לקרות אכן קרה? איך חשבת על זה מראש, ומה היית יכול לדעת מראש שיקרה? אם התוצאה לא יצאה כפי שציפית, מה טעית בהערכתך? כל הזמן יש לעסוק בשאלות הללו, ולהתעמק בהן לאחר כל סיטואציה. זו ... תוכל לספק יתרון עצום. זו לא חיזוי מוחלט אלא הבנה טובה מאוד של היכולת לחזות מה יקרה בהסתמך על נסיבות הקיימות. איך לפתח ראיית עתיד? מהם חוקי ההצלחה? איך לא להיכשל בשום דבר? מה זה ראיית ה...? איך לחשוב ... מצליחים לבין אלו שנכשלים. אליעד כהן מסביר שההבדל העיקרי בין הצלחה אקראית להצלחה סיבתית הוא היכולת לחזות מראש את התוצאות האפשריות של פעולות שנבחר לעשות. ההצלחה האמיתית אינה תלויה במזל, אלא בתכנון מדויק ובניתוח מציאותי של המצב. לדוגמה, אליעד ... לפני שאחרים בכלל מודעים לקיומן. איש עסקים מצליח יודע לצפות את ההתפתחויות העתידיות בשוק ולהבין כיצד פעולה מסוימת תביא לתוצאה הרצויה. לדוגמה, אדם שקונה נכס ומשקיע בו באופן מודע מתוך הבנה מה יקרה לנכס בעתיד, יצליח בצורה עקבית ולא רק באופן חד פעמי. כל ההצלחות הסיבתיות נובעות מתוך אותה יכולת לראות את העתיד. לכן, אם אדם נכשל במבחן, זה מפני שלא הצליח לחזות מראש מה ... במשחק אסטרטגיה שבו שני אנשים מתחרים, המנצח יהיה זה שיודע לחזות נכון יותר מה יהיו פעולות היריב ומה יהיו התוצאות של המהלכים שלו עצמו. היכולת הזו חיונית בכל תחום: בעסקים, בלימודים, במערכות יחסים ובחיים בכלל. למעשה, אליעד מדגיש שכל הצלחה בעולם וכל כישלון בעולם, ללא יוצא מן הכלל, תלויים אך ורק ביכולת לראות מראש את תוצאות הפעולות שננקוט.

... מדודים, כמו המתמטיקה, בעוד שמדעי החברה והנפש עוסקים בתהליכים פחות כמותיים, שכוללים לעיתים פרדוקסים ושאלות מורכבות יותר כמו מהי סיבתיות? או מהם מנגנוני הבחירה של בני אדם?. ההבדל הזה מעלה את השאלה אם חוכמה אמיתית שייכת רק למדעי המתמטיקה ... ביותר בשדה הפעולה שלו. בסיכום, אליעד סבור כי המבחן לחוכמה איננה תלויה בהכרח במדע מדויק, אלא בהבנה מעמיקה של סיבתיות, בחינה של הנחות יסוד, והיכולת להפעיל את השכל באופן שמשרת את טובת האדם והמציאות. ההבדל בין ידע לחוכמה הוא ...