מבוא לניתוח סיבתיות, למה לנתח סיבתיות? מה זה ניתוח סיבתיות? מה זה סיבה ותוצאה? מה זה סיבתיות? מה זה אקראיות? איך לנתח סיבתיות? 4 שאלות לניתוח סיבתיות, האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? מהי סיבתיות, ולמה חשוב לנתח אותה? אליעד כהן מסביר שניתוח סיבתיות הוא חיוני להבנת החיים וליכולת להצליח ולהתפתח. החיים שלנו מבוססים על מערכות סיבה ותוצאה, כלומר, כל דבר שקורה נובע ממשהו שקדם לו וגורם לדבר הבא לקרות. אליעד מדגיש שההבנה המדויקת של קשרי הסיבה והתוצאה חיונית להצלחה בכל תחום בחיים - בין אם מדובר בעבודה, יחסים או התפתחות אישית. מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? לפי אליעד, אקראיות מתרחשת כשמשהו קורה ללא קשר למה שקדם לו, ואין חוקיות ברורה בין הדברים. לעומת זאת, סיבתיות היא מצב שבו יש קשר ברור בין מה שקורה למה שקרה לפניו. כדוגמה, אליעד מביא את הגרלת הלוטו: המספרים ... מספר יצא. עם זאת, עצם העובדה שיש צורך למלא כרטיס כדי לזכות אינה אקראית, אלא סיבתית לחלוטין. איך לנתח סיבתיות באמצעות 4 שאלות פשוטות? אליעד מציע שיטה ברורה לניתוח סיבתיות באמצעות ארבע שאלות מרכזיות: האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת בהכרח מהסיבה? האם אפשר לדמיין את הסיבה בלי התוצאה? האם אפשר לדמיין את התוצאה בלי הסיבה? הוא מדגים זאת בעזרת דוגמאות מפורטות ופשוטות: לדוגמה, אדם רעב הולך לאכול. האם זה שהוא רעב מחייב אותו לאכול? ... מכך שהוא רעב? התשובה לשאלות האלה מגלה אם אכן קיים קשר סיבתי אמיתי או לא. איך להבין לעומק קשרי סיבה ותוצאה? אליעד מדגים בהרחבה כיצד לבצע ניתוח של סיבות ותוצאות בחיי היום - יום. הוא מציג דוגמה שבה אדם אומר אני אוכל כי אני רעב. כשמנתחים משפט זה לעומק, יש בו ארבעה אלמנטים שצריך לבדוק: האם באמת הוא רעב? האם באמת הוא אוכל? האם באמת הרעב הוא הסיבה היחידה שהוא אוכל? האם באמת העובדה שהוא אוכל נגרמת באופן מוחלט מכך שהוא רעב? הניתוח הזה נעשה על ידי דמיון של מצבים הפוכים: האם אפשר לדמיין שהוא רעב אבל לא אוכל? אם התשובה היא כן, אז הסיבה אינה מחייבת. האם אפשר לדמיין שהוא אוכל בלי להיות רעב? אם כן, אז התוצאה אינה מתחייבת מהסיבה. מהן סיבות מורכבות וכיצד לנתח אותן? אליעד מסביר שישנן סיבות המורכבות ממספר תנאים שמחייבים את התוצאה. הוא מביא דוגמה של אדם שנועל נעליים כדי לא להתקרר. במקרה זה, צריך לשאול שאלות נוספות כדי להבין את ... או הנזק האפשרי? כל אחת מהשאלות האלו נועדה לוודא שהקשר הסיבתי הוא שלם ומחייב. רק אם כל התנאים נכונים, הסיבה תהיה שלמה ומחייבת לחלוטין. כיצד ליישם ניתוח סיבתיות בחיי היום - יום? אליעד ממליץ לתרגל את השיטה הזו בכל רגע בחיי היום - יום, בכל פעולה או ... המחשבה הזו כנכונה באופן אוטומטי. למה חשוב להקפיד על בדיקה מדויקת של קשרים סיבתיים? אליעד מסכם ואומר שדיוק בבדיקת סיבתיות יביא להבנה עמוקה יותר של החיים, יעזור בפתרון בעיות, ואף יוביל לאושר גדול יותר. ככל שהאדם בודק יותר לעומק, ... מה נכון ומה לא נכון, ובכך יכול לפעול בצורה חכמה יותר ומדויקת יותר בכל תחומי החיים. מה זה ניתוח סיבתיות? איך לנתח קשר סיבתי? האם סיבה תמיד מחייבת תוצאה? אקראיות או סיבתיות? מהי האמת המוחלטת?

ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה ... איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 1 בחיי היום יום, אנחנו נתקלים באירועים שונים. כאשר חלק מהאירועים נראים לנו כסיבתיים (שיש להם סיבה שגרמה להם) וחלקם כאקראיים (קרו ללא סיבה). כאשר אירועים סיבתיים, הם אירועים שנראה שיש בהם חוקיות כלשהי של סיבה ותוצאה ואירועים אקראיים הם אירועים שלא ידועה לנו הסיבתיות שלהם ושנראה שהם קורים ללא סיבה / באופן אקראי. וכאן אסביר, כיצד באפשרותו של האדם, לנתח ולהבין חוקיות של סיבתיות. לבדוק האם ועד כמה היא נכונה ואמיתית. וכיצד יכול כל בן אדם לפתור כל בעיה באמצעות הנוסחה שתתבאר כאן בהמשך: למה טוב להבין איך לנתח סיבתיות? להלן מספר תועלות לדוגמה: 1 - אם ברצונך להבין איך הדברים באמת עובדים, הרי שיעזור לך לנתח את הסיבתיות של האירועים השונים. 2 - אם ברצונך להבין את החוקים ואת החוקיות של התהליכים השונים שקורים בחיים, כדאי שתדע לנתח סיבתיות. 3 - אם במקרה קורה במציאות משהו שאתה לא רוצה שיקרה, כדאי מאוד שתבין את מערכת החוקים הסיבתית שגורמת לדבר הרע לקרות, כדי שתוכל לשנות אותו. להלן מספר דוגמאות לסיבתיות בחיי היום יום: אני כועס כי אני מאחר לעבודה. [סיבה: אני מאחר לעבודה. תוצאה: אני כועס]. אני עצוב כי אין לי כסף. [סיבה: אין לי כסף. תוצאה: אני עצוב]. אני עצבני כי חם לי. [סיבה: חם לי. תוצאה: אני עצבני]. נכשלתי במבחן ... בחיי היום יום, כל דבר ודבר שבן אדם מרגיש / רוצה / אוהב / שונא וכולי, הכל עובד לפי סיבתיות מסוימת. בין אם היא ידועה לבן אדם ובין אם לא. והחוכמה היא, לדעת להבין את החוקיות הנכונה ולדעת לנצח את המשחק... שלב 1 - הפיכת המשפט למשפט סיבה ותוצאה: אז בשלב הראשון כאשר אנחנו מנסים לפתור בעיה כלשהי וכאשר אנחנו מנסים להתמודד עם מצב כלשהו, שלב ראשון עלינו להפוך אותו למשפט של סיבה ותוצאה כלשהי. כי אם הדבר שקורה קורה באופן אקראי, הרי שאין לנו שום אפשרות לשלוט עליו. ואם הבן אדם היה ... אני לא רוצה שיכאב לי, שלזה ביחד יש כבר משמעות שיוצרת לבן אדם תחושה של רע. ואז יש לנו סיבה ותוצאה, שהיא: סיבה: כואב לי >> תוצאה: רע לי. ובמהות: לצורה בפני עצמה אין שום משמעות, אלא ביחס לצורות אחרות. וברגע שיש 2 צורות, מחויב שהן יהיו זו אחרי זו בציר הזמן. וממילא מחויב שניתן לייחס להן חוקיות של סיבה ותוצאה. ולכן כל דבר בעל משמעות, הופך להיות בעל משמעות, רק כאשר הוא קורה ביחס לאירוע אחר, דהיינו, בתוך סיבתיות כלשהי. בכל מקרה, שלב ראשון, נסה להפוך את הסיטואציה לאירוע של סיבה ותוצאה. שלב 2 - זיהוי הסיבה והתוצאה: בשלב הזה, אנחנו צריכים לדעת לזהות, מהי הסיבה ומהי התוצאה. והדרך הפשוטה לכך, ... התוצאה. שלב 3 - הבנת 4 הטענות במשפט הסיבה והתוצאה: עכשיו צריך להבין שבכל פעם שיש לנו משפט של סיבה ותוצאה, הרי שיש לנו בו 4 טענות שונות, שצריך לבדוק את אמיתות כל אחת מהן. ואסביר: נניח שנאמר יורד עכשיו ... 2 הראשונות מהן הן: 1 - תלבש מעיל. 2 - יורד עכשיו גשם. אבל בגלל שהוספנו גם את רכיב הסיבתיות שבין 2 המשפטים (באמצעות המילה כי / בגלל / למרות / משום וכיוב), הרי שיש לנו עוד 2 טענות ... זה בגלל שיורד גשם, שזו הסיבה. ובכל מקרה, צריך לדעת לזהות את 4 האמירות האלו, שישנן בכל משפט של סיבה ותוצאה. לדוגמה: אני אוכל את העוגה כי אני רעב. אז שלב ראשון נגדיר את 4 הטענות. 1 - אני אוכל ... [התוצאה נגרמת מהסיבה. התוצאה שאני אוכל את העוגה, נגרמת מכך שאני רעב]. ובשלב הזה, צריך להיות ברור לנו, מהי הסיבתיות + מהי הסיבה ומהי התוצאה + מהן 4 הטענות שנטענו במשפט הסיבה והתוצאה. שלב 4 - איך בודקים אם ... אם נראה שהתשובות עליהן ברורות ופשוטות. שלב 6 - הבנת התשובות האפשריות לשאלות הנל: אז בעצם לקחנו משפט של סיבה ותוצאה, הפכנו אותו ל 4 טענות ועל כל אחת מהטענות שאלנו, האם ועד כמה היא האמת. ועכשיו אסביר, מהן התשובות ... האמת, אולי זו בכלל לא האמת וכולי. וככל שעושים את התהליך הזה יותר טוב, כך התמונה של החוקיות ושל הסיבתיות מתבהרת יותר טוב. דברים לשים לב / טעויות נפוצות: אחת הטעויות הנפוצות, שכאשר שואלים את השאלות, משנים את הנוסח ... ולכן צריך לדייק ושהשאלות יהיו מנוסחות בדיוק לפי הנוסח המקורי של הסיבה והתוצאה. טעות נוספת היא, שכאשר חוקרים את הסיבתיות, אז מדלגים על כל מיני אפשרויות ומנסים לקצר תהליכים. שזה כמובן מפתה, אבל מגדיל את הסיכוי לכך שתטעה ושלא ... מקרה, השאלה האם זה באמת קורה ואם כן אז מה, היא נגזרת מהשאלות הנל. איך להבין יותר טוב את הסיבתיות ולמה חשוב לשאול את 2 השאלות שנראות דומות, שאלות 3 + 4: אפשרי לדמיין שולחן שיש לו מספר רגליים. ... האם ועד כמה הסיבה גורמת לתוצאה והאם ועד כמה התוצאה נגרמת בגלל הסיבה. עובדה ופירוש בתהליך של בדיקת אמיתות סיבה / תוצאה בפני עצמן: כאשר שואלים ובודקים האם באמת ועד כמה הסיבה (או התוצאה) נכונה, לפעמים מגלים שהסיבה לא ממש נכונה, ... שאתה אולי בכלל גם שמח, על זה שאתה חושב שהולכים לפטר אותך. לכן תמיד חשוב לשאול, האם ועד כמה הסיבה / תוצאה נכונות, גם בפני עצמן וגם בלי קשר לסיבתיות שביניהן. דוגמאות לשאלות בשפה חופשית, שנגזרות מדרך החשיבה הנל: אני מפחד שחברה שלי תעזוב אותי: האם באמת ועד כמה ... עצובה? האם את עצובה רק בגלל זה? בקיצור, כל תהליך רגיל וכל בעיה רגילה, ניתן להציב אותה בתבנית של סיבה / תוצאה ועל ידי זה לשאול עליה שאלות שיאירו אותה מחדש באור חדש. וכל תשובה שמקבלים, כמובן להמשיך לנתח אותה, עד ... נשאל, למה? ואז תהיה תשובה כגון, כי היא לא עונה לי לטלפון. אז יש לנו כאן משפט חדש של סיבה ותוצאה. שהוא, בגלל שהיא לא עונה לי לטלפון, זה אומר שהיא לא אוהבת אותי. ואז צריך לנתח גם אותו. וכך ... מחקר מעמיק כנל וניתוח מלא של כל הרגשות וכל התהליכים שקורים בתוך האדם עצמו. שליטה מלאה בנושא של ניתוח סיבתיות כנל, יביא את האדם לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולגלות את האמת מאחורי ההפרדה שהמוח עושה בין יש לבין אין. עד שבאמצעות חקר הסיבתיות, האדם יוצא מהשכל האנושי, מגלה את הסיבתיות של חוקי הלוגיקה עצמם, ועולה אל מעל השכל האנושי ואל מה שיש לפני חוקי הלוגיקה, שזה שכל על אנושי וכולי. בנוסף, כל מי שיעמיק בנושא הסיבתיות, זה יהפוך אותו למוצלח יותר בכל תחום שהוא, לאורך כל הדרך אל האושר המוחלט. לסיכום: השאלות הנל הן הבסיס ...

סיבתיות, סיבה ותוצאה, איך סיבה גורמת לתוצאה? איך לדעת מה הסיבה של משהו? איך לדעת למה משהו קורה? איך לדעת מה הסיבה שמשהו קורה? יחסי סיבה ותוצאה, הסיבה של הסיבה, תהליך סיבתי, מבנה של סיבה ותוצאה, ניתוח סיבתיות, איך לנתח סיבתיות? איך סיבה גורמת לתוצאה? כשאנחנו נתקלים בשני אירועים שונים, אנו נוטים להניח שאחד מהם הוא הסיבה והשני הוא התוצאה. לדוגמה, כאשר אנחנו מדליקים אש בעזרת גפרור ומקרבים אותה לנייר, התוצאה היא שהנייר נשרף. במקרה כזה, האש נחשבת לסיבה, והשריפה של הנייר היא התוצאה. לאחר שזיהינו את הסיבה והתוצאה, עולה השאלה איך האש גרמה לנייר להישרף? למעשה, בשאלה הזו אנחנו מנסים להבין לעומק את התהליך הסיבתי עצמו. ... איך משהו קורה?, כמו איך השמש זורחת?, איך כדור הארץ מסתובב? או איך הנייר נשרף?, אנחנו בעצם מחפשים מהי הסיבה לכך שאותו אירוע התרחש. כלומר, השאלה איך משהו קורה? היא ניסיון להבין את הסיבות לתופעה שאנו עדים לה. כשאנחנו יודעים כבר שיש לנו סיבה ותוצאה, מדוע אנחנו בכל זאת שואלים איך הסיבה גורמת לתוצאה? הרי לכאורה כבר יש לנו את הסיבה. למה לשאול איך הסיבה גורמת לתוצאה אם כבר יש לנו סיבה? כשאנחנו שואלים איך הסיבה גורמת לתוצאה?, אנו בעצם מנסים למצוא את החוליה החסרה או את השלבים הנסתרים בתהליך הסיבתיות. אם אנחנו מזהים סיבה כלשהי לתוצאה מסוימת, אך עדיין שואלים איך היא גורמת לכך?, זה אומר שאנחנו חושבים שיש משהו נוסף בין הסיבה שזיהינו לבין התוצאה עצמה. יש לכך שתי אפשרויות מרכזיות: הסיבה שזיהינו היא לא הסיבה הישירה או הקרובה ביותר לתוצאה, אלא היא חלק משרשרת ארוכה יותר של סיבות, מה שנקרא ... על התוצאה. לכן השאלה איך האש גורמת לשריפה? תהיה ניסיון להבין אילו סיבות נוספות פועלות יחד איתה. איך לנתח סיבתיות ולמצוא את הסיבה של משהו? כאשר אנחנו רוצים להבין מהי הסיבה האמיתית למשהו שקרה או איך סיבה מסוימת גרמה לתוצאה, עלינו לבצע תהליך ברור של ניתוח סיבתיות: השלב הראשון הוא לקחת את התוצאה ולהגדיר אותה באופן מדויק - להבין היטב מה בדיוק קרה. למשל, הנייר נשרף, ... אליה. איך הסיבה גורמת לתוצאה? איך למצוא את הסיבה? איך לגלות את הסיבה? איך לנתח את הסיבה? מבנה של סיבתיות מבנה של סיבה ותוצאה ניתוח מבנה של שאלה: איך משהו גורם למשהו אחר? כאשר אנו שואלים איך משהו גורם למשהו אחר? אנו מתייחסים ... בכל המקרים, אנו מחפשים את הגורם שמביא לתוצאה. איך ייתכן שאנו שואלים כיצד הסיבה גורמת לתוצאה? אם כבר זיהינו סיבה ותוצאה, למה בכל זאת אנו שואלים כיצד הסיבה גורמת לתוצאה? הסיבה לכך היא: לעיתים אנו מזהים סיבה, אך מבינים כי יש שלבים נוספים בשרשרת הסיבתיות. הסיבה המזוהה עשויה להיות חלק מסיבה רחבה יותר. ייתכן שהתוצאה נובעת משילוב של מספר סיבות מקבילות. שני מבנים אפשריים של סיבתיות 1. מבנה שרשרת סיבתיות (סבא - אבא - בן): תוצאה מסוימת נגרמת על ידי סיבה ישירה. הסיבה הישירה היא בעצמה תוצאה של סיבה אחרת. כך נוצרת שרשרת של סיבות ותוצאות. 2. מבנה סיבות מקבילות (אבא - אמא - ילד): לתוצאה יש מספר סיבות שאינן בהכרח תלויות זו בזו. שילוב ... היא היחידה או שיש עוד סיבות אפשריות. סיכום כדי להבין כיצד סיבה מובילה לתוצאה, יש לבצע ניתוח של מבנה הסיבתיות: לפרק את התוצאה לחלקים. לזהות את הסיבות הישירות לכל חלק. להבין את הקשר בין הסיבות השונות. לוגיקה סיבתיות איך למצוא סיבה של משהו ניתוח סיבתיות יחסי סיבה ותוצאה איך הסיבה גורמת לתוצאה? איך למצוא את הסיבה? איך לגלות את הסיבה? איך לנתח את הסיבה? מבנה של סיבתיות, מבנה של סיבה ותוצאה

ניתוח סיבתיות - איך להבין כל דבר, איך לנתח כל דבר? איך לדעת מה לשאול? איך לחקור דברים? איך לברר מה ... איך לפתור כל בעיה? איך לטפל באנשים? הדרכת מטפלים, איך להטיל ספק? איך להיות הכי חכם בעולם? אטיולוגיה, קשרי סיבה ותוצאה, קשר לוגי, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ותוצאה, יחסי סיבה ומסובב, חלק 2 תוספות - מתי נכון לשאול האם זו האמת ומתי נכון לשאול עד כמה זו האמת: כאשר ... שלה, הם האמת. ואיך להכין את רשימת המשפטים ההופכיים של הטענה, גם זה התבאר במקום אחר... תוספות - בדיקת סיבה ותוצאה אפשריות בלבד + בדיקת התוצאה שלא ביחס לסיבה: כאשר אנחנו בודקים אמיתות של טענה, ננסה לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה. לדוגמה, הנייר עלה באש והוא נשרף. סיבה: הנייר עלה באש. תוצאה: הנייר נשרף. אז נבדוק, את אמיתות הסיבה: האם הנייר עלה באש. ונבדוק את אמיתות התוצאה: האם הנייר אכן שרוף. ונבדוק את כל אחת מהבדיקות האלו בפני ... הכביסה אכן רטובה וכיוב. שבמקרים האלו, בעצם אפשרי לבדוק את אמיתות התוצאה, כשאלה בפני עצמה, גם בלי קשר לאמיתות הסיבה. יחד עם זאת, יש מצבים שבהם לכאורה נראה, שלא ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה, בלי להתייחס לקשר שלה לסיבה. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד הרבה גשם, וזה הולך לגרום לכך שיהיו שטפונות. סיבה: ירד הרבה גשם. תוצאה: יהיו שטפונות. אז לכאורה את הסיבה אפשרי לבדוק, האם באמת ירד הרבה גשם. אבל איך נבדוק את התוצאה בפני עצמה? כי לכאורה הבדיקה היא, האם ... להשיב לשאלה הזאת, צריך לקחת בחשבון את הגשם שירד. ולכאורה, אי אפשר לשאול עד כמה התוצאה נכונה, בלי להתייחס לסיבה. כי השאלה עד כמה יהיו שטפונות, לא עומדת בפני עצמה, אלא ביחס לסיבה כלשהי. אז איך בעצם ניתן לבדוק את אמיתות התוצאה בלי קשר לסיבה?! או לדוגמה, התעוררתי מוקדם מידי ועכשיו אהיה עייף. אז אפשרי לבדוק האם באמת התעוררתי מוקדם. אבל איך נבדוק האם ... משהו שקרה, בעצם מניחים 2 דברים. 1 - שיש אפשרות שהתוצאה תקרה באפן כללי. 2 - שהתוצאה תקרה בגלל הסיבה שהוזכרה. ולכן נבדוק באופן כללי, האם באמת בכלל יש אפשרות שהדבר יקרה באופן כללי. לדוגמה: טענה שאומרת, ירד גשם ... ביחס למשהו שקורה או לא קורה. וממילא הטענה לא יכולה להיות נכונה. וזה עוד לפני בדיקת ההקשר הסיבתי שבין הסיבה לתוצאה. או לדוגמה: טענה שאומרת, בגלל שהבורסה נפלה אני אאבד את כל מה שיש לי. ונשאל, האם הבורסה נפלה. ... מה שיש לך. והאם זה מתחייב רק בגלל שהבורסה נפלה. ובכל מקרה המסר הוא, שתמיד צריך לבדוק את אמיתות הסיבה והתוצאה בפני עצמן, גם בלי קשר לרכיב סיבתיות כלשהו. ואם התוצאה היא רק אפשרית שהיא עדיין לא קרתה בפועל ושלא ניתן לבדוק האם היא קרתה או לא, אז נבדוק, באופן עקרוני, האם יש אפשרות שתוצאה כזו תקרה. ואחרי שהבנו את זה, עכשיו אוסיף, כי לפעמים גם הסיבה עוד לא קרתה. וגם אז נשאל, האם הסיבה יכולה לקרות באופן עקרוני. לדוגמה: אם הילד שלי יהיה עצבני, הוא יתאבד. שאז נשאל: אמיתות סיבה: האם יש אפשרות שהילד שלך יהיה עצבני. אמיתות תוצאה: האם יש אפשרות שהילד שלך יתאבד. אמיתות הקשר סיבה ותוצאה: האם זה שהילד שלך יהיה עצבני, מחייב את זה שהוא יתאבד. האם זה שהוא יתאבד, יכול לקרות רק בגלל שהוא יהיה עצבני. ובקיצור, אם הסיבה או התוצאה עוד לא קרו בפועל, אז צריך לבדוק את הנחת היסוד שאומרת שהם יכולים לקרות באופן עקרוני. ובממוצע, יש יותר טענות שבהן התוצאה עוד לא קרתה ושהסיבה כבר קרתה, מאשר שגם הסיבה וגם התוצאה לא קרו. ולכן ההתייחסות הראשונית הייתה, למקרה שהסיבה כבר קרתה ושהתוצאה עוד לא קרתה. תוספות - בדיקת תוצאה עתידית אפשרית: כאשר בודקים אמיתות תוצאה, יש 2 אפשרויות. ... נבדוק את האפשרות העקרונית שהתוצאה תקרה. לדוגמה, את האפשרות שהנייר יהיה שרוף. לדוגמה: אני מפחד שאכשל ואז יפטרו אותי. סיבה: שאכשל. תוצאה: יפטרו אותי. בדיקת אמיתות תוצאה >> האם קיימת אפשרות כזאת שיפטרו אותי? דוגמה נוספת: אם אכשל, זה ... שיפטרו אותי. בדיקת תוצאה עתידית >> האם קיימת אפשרות שיפטרו אותי? האם קיימת אפשרות להגדלת הסיכוי שיפטרו אותי בגלל סיבה כלשהי? או שמא אם יפטרו אותי זה לא תלוי בסיבה משתנה כלשהי? לדוגמה: זריחת השמש, אפשרית, אך אין משהו שמגדיל או מקטין את הסיכוי שהיא תקרה. עוד דוגמה: סיבה: אכלתי. תוצאה: אני שבע. >> הסיבה והתוצאה כבר קרו בעבר, ניתן לבדוק אותן בפני עצמן. סיבה: אכלתי. תוצאה: אהיה שבע עוד מעט בגלל שאכלתי קודם. >> הסיבה כבר קרתה בעבר. התוצאה עתידית ביחס לסיבה שכבר קרתה. ולכן את התוצאה נבדוק בפני עצמה, האם קיימת אפשרות שאהיה שבע באופן עקרוני, בלי קשר לסיבה כלשהי. ורק אחכ נבדוק, האם הסיבה שאכלתי מחייבת את זה שאהיה שבע. דהיינו, בדיקת התוצאה ביחס לעצמה ורק אחכ ביחס לסיבה. סיבה: אני אלך לאכול. תוצאה: אני אהיה שבע, בגלל שאלך לאכול. הסיבה והתוצאה עתידיות. ונשאל עליהן באופן עקרוני. האם קיימת ...

ניתוח סיבתיות, מה קדם למה? איך לנתח סיבה ותוצאה? הסיבה קדמה לתוצאה, התוצאה קדמה לסיבה, מה קדם למה? מהי סיבה? מהי תוצאה? איך לנתח תהליכים? ניתוח תהליכים, ניתוח סיבה ותוצאה איך מנתחים נכון סיבה ותוצאה? כדי להבין לעומק מהי סיבה ומהי תוצאה ואיך נכון לנתח קשרים של סיבתיות, אליעד כהן מסביר תחילה מה ההבדל בין סיבה לתוצאה ומדגיש שהסיבה תמיד קודמת לתוצאה. לפי אליעד, אירוע או פעולה המתרחשת קודם היא הסיבה, ואילו הפעולה או האירוע המתרחש כתוצאה מכך, הוא התוצאה. לדוגמה, אם בניין קרס לאחר שהסיקו אדריכל במקום מהנדס, אז הסיבה היא בחירת האדריכל במקום המהנדס, והתוצאה היא קריסת הבניין. עם זאת, אליעד מבהיר שהקשר בין סיבה לתוצאה אינו תמיד ברור כל כך, ולכן צריך לשאול שלוש שאלות מרכזיות כדי לנתח נכון את הסיבתיות: האם הסיבה שהוזכרה באמת התרחשה? האם הסיבה שהוזכרה בהכרח מובילה לתוצאה שקרתה? האם התוצאה שקרתה יכולה הייתה לנבוע מסיבה אחרת לגמרי או אפילו מסיבה הפוכה? איך ניתן לזהות סיבה לעומת תוצאה? אליעד מביא דוגמה פשוטה מהחיים: אדם שאוכל כי הוא רעב. הוא שואל האם האדם אוכל כי הוא רעב או שהוא אוכל כדי להיות שבע. הוא מחדד, כי הרעב יכול להיחשב כסיבה ראשונית שגורמת לאדם לאכול, אך הסיבה הישירה לפעולת האכילה היא הרצון להרגיש שבע. כלומר, קיים תכנון ומחשבה על התוצאה העתידית עוד לפני שהפעולה מתרחשת בפועל. אליעד מסביר שהסיבה היא תמיד לפני התוצאה, ולכן כאשר האדם אוכל, פעולת האכילה (הסיבה) מתרחשת לפני ההגעה למצב של שובע (התוצאה). דוגמה נוספת שאליעד נותן היא לגבי אדם שהולך לעבוד בשביל משכורת. אם האדם עבד אך בסוף לא קיבל את המשכורת, נשאלת השאלה האם הסיבה לעבודה שלו היא עצם הרצון במשכורת (סיבה) או העובדה שבסוף קיבל משכורת (תוצאה). אליעד מסביר שהסיבה האמיתית היא תמיד הרצון, כלומר, המחשבה שהייתה לפני הפעולה, ולא התוצאה הממשית שהתרחשה בפועל. האם סיבה תמיד מתרחשת לפני תוצאה? אליעד מתייחס לנקודה פילוסופית עמוקה יותר: איך ייתכן שמשהו שטרם קרה משפיע על מה שקורה ... משהו בעתיד הם אלו שקורים לפני הפעולה בפועל. כלומר, מה שמניע את הפעולה זה המחשבה על התוצאה העתידית, שהיא הסיבה האמיתית שמקדימה את התוצאה. איך בודקים אם סיבה אכן גרמה לתוצאה מסוימת? אליעד מלמד שיטה לניתוח נכון של סיבתיות באמצעות הצגת המשפט זה קרה בגלל זה, והפרכתו על ידי הוספת האם באמת? ואז הצגת ההפך של המשפט המקורי. לדוגמה, אם נטען שהחניון קרס בגלל שהסיקו אדריכל ולא מהנדס, ניתן לבדוק כך: האם באמת הסיבה (החלפת מהנדס באדריכל) התרחשה? האם באמת הסיבה הזאת חייבה את התוצאה (קריסת החניון)? האם ייתכן שהתוצאה הייתה מתרחשת מסיבה אחרת לגמרי, או אפילו להיפך, שהחלפת האדריכל במהנדס הייתה מונעת את הקריסה? לדוגמה, אליעד מסביר שאפשר לשאול אם החניון היה קורס גם אם המהנדס המקורי היה אחראי. או האם בכלל קרס מסיבה אחרת לגמרי, למשל עומס יתר על הגג או אירוע חיצוני לא צפוי. אפשר גם לשאול שאלה הפוכה, האם בחירת ... דווקא הייתה אמורה למנוע את הקריסה ולמרות זאת הקריסה התרחשה. באמצעות השאלות האלו אפשר לבדוק עד כמה הקשר בין הסיבה לתוצאה הוא אמיתי, הכרחי, ומחויב. מה המשמעות של הביטוי למרות בניתוח סיבה ותוצאה? אליעד מסביר גם את המושג למרות, שאומר שהתוצאה התרחשה אף שלא הייתה אמורה להתרחש בהינתן הסיבה שהייתה אמורה למנוע ... שמנסה להימנע מאחריות, כמו מהנדס שפוטר או גורם אחר שרוצה לטשטש את אחריותו. לסיכום, לפי אליעד כהן, כדי לנתח סיבה ותוצאה יש תמיד לחקור לעומק את המהות של הסיבה, לבדוק עד כמה היא ודאית, מחויבת, ואם התוצאה לא יכלה לנבוע ... יש תמיד לשאול האם הקשר שנוצר הוא מחויב או שהוא רק פרשנות ואינטרס של מישהו שטוען אותו. איך לנתח סיבה ותוצאה? מה קדם למה, סיבה או תוצאה? איך לזהות סיבתיות? האם סיבה חייבת להתרחש לפני תוצאה? כיצד לבדוק אמיתות סיבתיות? מהי סיבה מחויבת? מתי התוצאה קודמת לסיבה?

ניתוח סיבתיות, מה הסוד של אליעד כהן? איך לפתור כל בעיה? 4 שאלות לניתוח בעיות, ניתוח קשר סיבה ותוצאה, איך להחליש רצון? איך לפתור פחד? איך לפתור בעיות? נוסחה לפתרון בעיות, איך לנתח סיבה ותוצאה? 4 שאלות של ניתוח סיבתיות מה הסוד של אליעד כהן בפתרון בעיות בעזרת ניתוח סיבתיות? אליעד כהן מציג נוסחה של ניתוח סיבתיות שהיא כלי יעיל לפתרון בעיות, הפחתת פחדים ורצונות שליליים, והחלשת מחשבות שמכבידות על האדם. על פי הנוסחה, כל בעיה או מחשבה נובעת ממערכת של סיבה ותוצאה. במטרה לשנות או להחליש רצון או מחשבה, יש להבין את הסיבה שמובילה לתוצאה ולהעריך את הקשר ביניהם. המטרה היא לזהות אם הסיבה אכן מחייבת את התוצאה, ואם לא, החלשת הרצון או המחשבה נעשית באופן טבעי. כדי להדגים את השיטה, אליעד מציין ... אני רוצה שיאהבו אותי?, נגלה שלעיתים התשובה היא כי אני לא מעריך את עצמי מספיק. השאלה המרכזית היא אם הסיבה הזו באמת מקדימה את הרצון שיאהבו אותו, ואם היא מחייבת את הרצון הזה. אם התשובה היא לא, אז הרצון ייחלש, וזהו שלב חשוב בניתוח סיבתיות. איך ניתוח סיבתיות עוזר בהחלשת רצון? הנוסחה מציעה ארבע שאלות שמסייעות להחליש רצון או מחשבה שלילית: 1. האם התוצאה מחויבת? - האם ... לדוגמה, אדם יכול לשאול את עצמו אם הוא באמת רוצה שיאהבו אותו ברמה כזו. 2. האם התוצאה באמת מתחייבת מהסיבה? - האם הרצון להיות נאהב באמת נובע מחוסר הערכה עצמית, או שיש סיבות נוספות או שונות? 3. האם הסיבה מחייבת את התוצאה? - האם חוסר הערכה עצמית באמת מחייב רצון כזה, או שאפשר להעריך את עצמי גם אם אינני רוצה שיאהבו אותי? 4. האם הסיבה עצמה מחויבת? - אם אדם טוען אני לא מעריך את עצמי כי אין לי השכלה, אפשר לשאול אם זה נכון או אם אפשר להעריך את עצמי גם ללא השכלה. אליעד מסביר ששאלות אלו בודקות את הקשר בין סיבה לתוצאה, ובמהלך התהליך מתחילים להבין שהרצון או המחשבה לא תמיד מחויבים כפי שנראה בהתחלה. ברגע שמבינים שאין קשר סיבתי מוחלט, הרצון או המחשבה מתחילים להיחלש. דוגמאות נוספות ליישום ניתוח סיבתיות במהלך ההרצאה, אליעד מספק מספר דוגמאות להמחשה של ניתוח סיבתיות: - חוקר משטרה והאישום ברצח: אם שוטר מאשים אדם ברצח בגלל שיש לו משקפיים, השאלה הראשונה תהיה: האם המשקפיים ... מחייב פחד, והאם אפשר להישאר שליו גם כאשר צוחקים עליו. איך ליישם את הנוסחה בחיים האישיים? הנוסחה של ניתוח סיבתיות נועדה לא רק להחליש רצונות שליליים, אלא גם כדי לפתור בעיות ולהתמודד עם פחדים וחרדות. כל אדם יכול להשתמש ... כדי להבין את הסיבות שמובילות לרגשות או מחשבות מסוימות, ולבצע את השאלות המפורטות על מנת להחליש את הקשר בין הסיבה לתוצאה. ברגע שנשאלות השאלות בצורה נכונה, תהליך החלשת הרצון או המחשבה נעשה באופן טבעי. מה ניתן ללמוד משיטה זו? ... בשיטה שיכולה לעזור לאדם להבין את מהות הרצון או המחשבה, ולהתמודד איתם בצורה יותר ברורה ומועילה. הכוח של ניתוח סיבתיות טמון ביכולת לזהות סיבות מיותרות ולהחליש אותן, כך שהרגשות והתגובות לא יהיו כל כך חזקות. ניתוח סיבתיות איך למצוא את הסיבה האמיתית לבעיה טיפים לחקירת רצונות ומחשבות דרכים להתמודדות עם פחדים וחרדות החלשת מחשבות טורדניות מהי הנוסחה הנקראת ניתוח סיבתיות ואיך היא קשורה להחלשת רצון? נוסחה שניתן להשתמש בה כדי לפתור מגוון רחב של בעיות אישיות ורגשיות נקראת ניתוח סיבתיות. הרעיון הוא שכאשר רוצים להחליש רצון, או להיפטר ממחשבה שלילית, אפשר לנתח את הסיבה והתוצאה שבאות לידי ביטוי בציר הזמן. הסיבה תמיד מקדימה את התוצאה, וכך ניתן לשאול שאלות החושפות את מקור המחשבה או הרצון ואת מידת החיוב שלהם. דוגמה ... רוצה שיאהבו אותו? כששואלים למה אני רוצה שיאהבו אותי?, לוקחים את המחשבה אני רוצה שיאהבו אותי והופכים אותה לתוצאה. הסיבה, למשל, עשויה להיות אני לא מעריך את עצמי מספיק. בשלב זה נשאלת השאלה אם אכן חוסר הערכה עצמית מקדים ... עצמי ובכל זאת לא לרצות שיאהבו אותי, הקשר הסיבתי נחלש, והרצון עצמו נחלש. מדוע כל כך חשוב להבין מהי סיבה ומהי תוצאה? דוגמה להמחשת חשיבות ההבחנה בין סיבה לתוצאה היא שריפת דף נייר באש: האש היא הסיבה, שריפת הנייר היא התוצאה. הסיבה תמיד מקדימה את התוצאה בציר הזמן. אם מישהו טוען שיש סיבה, אבל מסתבר שהסיבה קרתה אחרי התוצאה, אי אפשר להגדיר זאת כסיבה אמיתית. לכן, כאשר מחפשים את סיבת הרצון (למשל, למה אני רוצה שיאהבו אותי?), יש לוודא שהסיבה אכן קדמה לרצון ... שהיא הופיעה רק לאחר שכבר היה רצון - אז היא לא יכולה להיות הסיבה האמיתית. איך השאלות של ניתוח סיבתיות מסייעות להחלשת רצון? יש ארבע שאלות עיקריות העוזרות בפירוק הקשר שבין סיבה לתוצאה ובהחלשתו של רצון לא רצוי: 1. ... הרי שאין הכרח באותה סיבה (חוסר הערכה), ואז הרצון שהתבסס עליה נחלש עוד יותר. אילו דוגמאות ממחישות את ניתוח הסיבתיות? ישנן כמה דוגמאות מפורטות להמחשת השיטה: חוקר משטרה והאישום ברצח: אם שוטר עוצר אדם ומאשים אותו ברצח ראש הממשלה ... אם היא עצמה אמיתית או הכרחית, וכך מתרחש תהליך שגורם לרצון או למחשבה הלא רצויה להיחלש או להיעלם. ניתוח סיבה ותוצאה איך למצוא את הסיבה האמיתית לבעיה טיפים לחקירת רצונות ומחשבות דרכים להתמודדות עם פחדים וחרדות החלשת מחשבות טורדניות דוגמה לניתוח סיבתיות, איך לנתח תהליך סיבתי? תרגול ניתוח סיבתיות, מהי סיבה? מהי תוצאה? ניתוח סיבתיות של סגר הקורונה, מה הנוסחה של אליעד כהן? מה השיטה של אליעד כהן? האם הסיבה מחויבת? האם הסיבה אפשרית? ...

סיבה ותוצאה - אקראיות דטרמיניזם סיבתיות - מהי מהותם? האם סיבה ותוצאה הן מציאות או רק תחושה? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו באופן מפורט את מושג הסיבתיות, ואת התפיסה האנושית של קשר בין סיבה לתוצאה. האדם רגיל לחשוב שכל אירוע הוא תוצאה של אירוע שקדם לו. למשל, אם מדליקים אש ושורפים נייר, האדם מניח שהאש היא הסיבה לכך שהנייר נשרף. אך אליעד מסביר כי תפיסת סיבה ותוצאה היא למעשה תחושה סובייקטיבית בלבד ולא עובדה מוחלטת. האם אפשר להוכיח שהאש שרפה את הנייר? אליעד נותן דוגמה מפורטת ... שהאש היא זו ששרפה את הנייר, אך לפי אליעד, אין באמת הוכחה חד - משמעית לכך. ייתכן שהנייר נשרף מסיבה אחרת, והאש היא רק דבר שהתרחש במקביל ולא בהכרח סיבת הבעירה. אליעד מדגיש כי למרות שנראה בבירור שיש קשר בין אירועים, הקשר הזה אינו בהכרח מחייב או מוכרח. האם סיבתיות הייתה קיימת אם כל המציאות הייתה רגע אחד בלבד? כדי להבהיר את הנקודה, אליעד משתמש בדוגמה תאורטית שבה המציאות כולה קיימת רק ברגע אחד בודד, ללא עבר וללא עתיד. הוא מבהיר שבמציאות כזו, אי אפשר לדבר כלל על סיבה ותוצאה, כי אם יש רק רגע אחד, כל דבר יהיה גם הסיבה וגם התוצאה של עצמו. אין אפשרות לומר שאירוע מסוים גרם לאירוע אחר, כי אין אירוע קודם ואירוע הבא. כל דבר הוא סיבה לעצמו ותוצאה של עצמו בו זמנית, ולכן הקשר הלוגי של סיבה ותוצאה הופך להיות חסר משמעות. האם האירוע הראשון בזמן חייב סיבה? אליעד מסביר שגם אם מנסים לדמיין את האירוע הראשון בציר הזמן, כמו למשל רגע בריאת הזמן עצמו, מגיעים למסקנה שלא יכול להיות לאירוע הראשון סיבה קודמת, כי לפניו לא היה שום דבר. הוא מסביר שכיוון שאין סיבה ראשונה, עצם התפיסה של סיבתיות כבר מתערערת, ומדגיש בכך שהתחושה שלנו שיש קשר של סיבתיות בין אירועים, היא תחושה בלבד ולא עובדה הכרחית. האם אי - הבנת הסיבה הופכת אירוע לאקראי? אליעד מדגיש שאם האדם לא מבין את הסיבה לאירוע מסוים, הוא נוטה לחשוב שהאירוע הוא אקראי. אך הוא מסביר שזו טעות, כי העובדה שהאדם אינו מבין למה אירוע מסוים התרחש, אינה אומרת שלאירוע אין סיבה כלל. בנוסף, אם האדם חושב שהוא מבין את הסיבה, זה עדיין לא בהכרח אומר שהוא באמת זיהה את הסיבה האמיתית, שכן תמיד קיימת האפשרות שהאירוע התרחש מסיבה אחרת שהאדם לא מודע לה. האם המציאות חייבת להמשיך להיות כפי שהייתה עד כה? אליעד נותן דוגמה נוספת שבה ... אפשרויות המציאות קיימות כפוטנציאל אינסופי, הרי שאין באמת הכרח שאירוע אחד יחייב את האירוע הבא אחריו, ולכן כל תחושת הסיבתיות היא לא יותר מאשליה. מה המשמעות האמיתית של סיבה ותוצאה? אליעד מסכם ואומר שהתחושה של האדם שקיים קשר של סיבתיות בעולם, אינה יותר מאשר תחושה סובייקטיבית. גם אם קיימת סיבה, התוצאה תמיד יכולה להיות שונה, כיוון שהמציאות היא אפשרות אינסופית שאינה מחויבת להמשיך באותה הדרך. הוא קורא לצופים להתבונן ... להבין זאת באופן ברור יותר, ובכך להגיע להבנה אינסופית יותר על מהות הקיום והמציאות. האם יש קשר הכרחי בין סיבה לתוצאה? האם המציאות חייבת להיות המשכית? סיבתיות - מציאות או אשליה? מהי אקראיות ומהי דטרמיניזם? האם יש משהו שמבטיח את קיום המציאות? הפעם אני רוצה לתת נקודת מבט, על אחת מהנחות היסוד של התודעה האנושית והיא הקשר של סיבה ותוצאה. סיבה ותוצאה, כל דבר בעצם מביא לאירוע אחר, יש לכל סיבה מסובב אם קורה משהו זה בגלל שרצית את הדבר, ואם לא קרה מה שרצית, זה היה אקראי. כמו לדוגמה, ... אש ושורפים נייר, בעצם, ההנחה היא שבגלל האש הנייר נשרף עכשיו. מי שיתבונן על העניין הזה לעומק, יראה שכל הסיבתיות בעולם, זו סהכ תחושה, אני לא אומר שאין את התחושה הזו שזה קרה אבל זה שזו תחושה, זה לא אומר שבגלל שנעשה משהו. אז אחריו בהכרח יש תוצאה לנעשה, תוצאה של הסיבה. ומי שיתבונן, ויחשוב שאילו היה רק רגע אחד, לא היה שייך שיהיה סיבה ותוצאה, אם המציאות כולה היתה רק רגע אחד לא היה שייך סיבה ותוצאה, כל המציאות כולה רק רגע אחד, כל דבר הוא הסיבה בעצמו הכל הוא רק התוצאה, הכל הסיבה והתוצאה בו זמנית. ואם ניקח את ציר הזמן, למרות שאי אפשר לדמיין את הרגע הראשון, לצורך העניין ניקח את האירוע הראשון לכל האירועים, הסיבה הראשונה שבו נוצרה הסיבה הראשונה, ולפני הסיבה הראשונה אין שום דבר, והאירוע הראשון הוא היווצרות הזמן, האפשרות של היווצרות ... משתנה אף פעם, ומאחר שהאדם מבין שמצד האמת התוצאה תמיד יכולה להיות פוטנציאל אינסופי, הוא יכול להבין שהתחושה של הסיבתיות, היא לא יותר מאשר תחושה ושיהיה לכולם המשך יום של הבנה אינסופית.

ניתוח סיבתיות, ניתוח סיבה ותוצאה, פירוק לגורמים של סיבתיות, לוגיקה, 4 ידיעות בתהליך סיבתיות, האם הסיבה מחויבת? האם התוצאה מחויבת? האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם התוצאה מתחייבת מהסיבה? מהו ניתוח סיבתיות וכיצד מפרקים סיבה ותוצאה? הנושא שאליעד כהן מסביר הוא ניתוח סיבתיות ופירוק של מושגים, רעיונות ומשפטים למרכיביהם הבסיסיים ביותר. אליעד כהן מדגים כי לכל מושג או משפט שאדם אומר יש ... שולחן לבן מורכב למעשה משש הנחות שונות, שכל אחת מהן יש לנתח ולבדוק בנפרד. מהן ארבע הידיעות בתהליך של סיבה ותוצאה? אליעד כהן מפרט על ארבע ידיעות שנמצאות בכל משפט או סיפור שמביע קשר של סיבה ותוצאה. כשהוא מדגים משפט כגון איחרתי כי היה פקק, הוא מסביר כי המשפט כולל ארבעה חלקים הכרחיים: יש טענה שהתוצאה קרתה (איחרתי). יש טענה שהסיבה קרתה (היה פקק). יש טענה שהסיבה (הפקק) קרתה לפני התוצאה (האיחור). יש טענה שהסיבה (הפקק) גרמה לתוצאה (האיחור). כיצד בודקים האם משפט של סיבה ותוצאה נכון? אליעד כהן מסביר כי כדי לבדוק אם משפט סיבה ותוצאה הוא נכון, יש לשאול ארבע שאלות מדויקות לגבי כל אחד מארבעת הרכיבים שפורטו קודם לכן. לדוגמה, כאשר אדם אומר ... כל אחת מהשאלות האלו חיונית, כי גם אם חלק אחד מהן לא נכון, זה מספיק כדי לשבור את משפט הסיבתיות כולו. איך מנתחים סיבתיות כשהיא כוללת רצונות ומחשבות? אליעד כהן מרחיב ואומר שכאשר מדובר ברצונות ומחשבות, הניתוח נהיה מורכב יותר. למשל, כשאדם אומר ... בגלל שלא רציתי להיות רעב - אכלתי. אכלתי, ולכן לא הייתי רעב. גם כאן יש לשאול מה בא קודם, הסיבה (הרצון) או התוצאה (הפעולה), וכך להבין באופן מדויק יותר את המחשבה ואת הקשר שלה לפעולה. איך מנתחים פעולה כמו כתבתי כדי לזכור? ... במשפט זה קיימים ארבעה רכיבים: חשבתי שאני אזכור אם אכתוב. רציתי לזכור ולכן כתבתי. האם באמת כתבתי? האם באמת הסיבה שבגללה כתבתי היא הרצון לזכור? בכל משפט סיבה - תוצאה חשוב להבדיל בין רצון, מחשבה, פעולה ותוצאה, ולוודא שהקשר ביניהם אכן נכון ומחויב. איך מתמודדים עם מורכבות של סיפורים ואירועים מרובי סיבות ותוצאות? אליעד כהן מדגיש שבחיים האמיתיים, אירועים וסיפורים מורכבים מהרבה מאוד משפטים של סיבה ותוצאה, שכולם ארוגים יחד. לדוגמה, כשמישהו מספר סיפור כמו היא זרקה אותי כי אני לא מעניין אותה, גם כאן נדרש ... על המצב? בדרך זו, ניתן להטיל ספק בכל טענה ולחקור את האמת שבה לעומקה. מה החשיבות של תהליך פירוק סיבה ותוצאה? אליעד כהן מסכם שהחשיבות הגדולה של תהליך פירוק סיבה ותוצאה היא בהבנת המציאות ובהכרה במורכבות של כל אמירה, משפט או מחשבה. הוא מדגיש שככל שאדם מתאמן יותר על פירוק סיבתיות, הוא יוכל לבחון ביעילות ובמהירות גדולה יותר את המציאות סביבו, להבין את המחשבות של עצמו ושל אחרים, ולהגיע לתובנות מדויקות יותר לגבי החיים שלו והמציאות בכלל. מהי סיבתיות? איך לפרק סיבה ותוצאה? בדיקת אמיתות טענה ניתוח משפטים מורכבים פירוק מושגים לדוגמה צבעים האם הסיבה מחייבת את התוצאה? ניתוח רצונות ומחשבות

סיבתיות, סיבה ותוצאה, למה אתה אוכל? דטרמיניזם, אקראיות, שאלה סיבתית, שאלה אקראית, מנגנון שאלת שאלות, האם יש סיבה לכל דבר? האם אין ... דבר? הכל סיבתי, הכל אקראי מה הקשר בין סיבה לתוצאה כשאתה שואל שאלות? אליעד כהן עוסק בשאלה הפילוסופית של סיבתיות ואקראיות, ובוחן לעומק את המבנה של שאלות שאנחנו שואלים. הוא מסביר שהמוח האנושי, בכל פעם שהוא שואל שאלה, מניח מראש הנחות מסוימות לגבי סיבה ותוצאה. אליעד מדגים כי בכל שאלה שאנחנו שואלים יש הנחות סמויות לגבי קשר סיבתי, והנחות אלו הן הבסיס להבנת כל שאלה או כל פעולה שאנחנו עושים. לדוגמה, כשאתה שואל למה משהו קרה?, אתה מניח מראש שיש קשר של סיבה ותוצאה בין הדברים. למשל, אם אתה שואל למה מישהו הולך לאכול, התשובה כי הוא רעב היא תשובה סיבתית - הוא הולך לאכול בגלל סיבה מסוימת שיצרה את הפעולה. התהליך הזה של סיבתיות מלווה אותנו כמעט בכל מחשבה. אפילו שאלות פשוטות ביותר מבוססות על הנחה שיש סיבה מסוימת שקודמת לתוצאה מסוימת. אך ... משהו, אלא בודקת קיום בלבד. אך לאחר בחינה עמוקה יותר, אליעד מסביר שגם שאלת האם? כוללת הנחה סמויה של סיבתיות. לדוגמה, כאשר אתה שואל האם יש פה פיל?, כביכול אינך מתייחס לסיבה ולתוצאה, אך למעשה, מתחת לפני השטח אתה ... פיל. כלומר, בעצם השאלה קיימת הנחה מוקדמת לגבי מבנה המציאות והאופן בו אתה יכול לתפוס אותה, וזה עצמו כבר סיבתיות נסתרת. האם אפשר להבין שאלות ללא תפיסת סיבתיות? אליעד מציין כי אי אפשר להבין שאלה בלי הנחה מוקדמת של קשר סיבתי. הוא מדגים שאפילו שאלות פשוטות ביותר דורשות תפיסה בסיסית של סיבה ותוצאה כדי שהן תהיינה מובנות. למשל, כשאדם שואל למה הלכת לשם?, כדי להבין את השאלה הוא חייב מראש להניח שיש ... בו - זמנית? אליעד טוען שהמוח האנושי מתפקד מתוך שילוב של שני ההפכים האלה בו זמנית: הוא מניח גם סיבתיות וגם אקראיות בעת ובעונה אחת. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד מניח שיש סיבתיות - אתה מאמין שאם תאכל כי אתה רעב, זה ישנה את מצבך ותפסיק להיות רעב. אך באותה נשימה, אתה ... יש אפשרות שיקרה משהו בלתי צפוי (למשל, שהאוכל לא ישביע אותך). האם הכל סיבתי או הכל אקראי? אליעד מבהיר שהסיבתיות והאקראיות אינן באמת הפכים אלא שני צדדים של אותו רעיון מהותי. הוא טוען שהמציאות עצמה מורכבת תמיד משני ההיבטים יחדיו. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה על רובוט או מחשב: נניח שיש במחשב מנגנון של סיבה ותוצאה שניתן להדליק או לכבות. אליעד שואל: אם ננטרל את האפשרות של סיבה ותוצאה, האם המחשב עדיין יוכל להבין שאלות? התשובה היא לא. כי ההבנה של שאלה מחייבת מראש תפיסה של קשר בין ... סיבה לשום דבר היא בעצמה בעלת סיבה מסוימת. זה מוביל לתובנה עמוקה יותר, שכל דבר בעולם כולל בתוכו גם סיבתיות וגם אקראיות, כי אלו שני היבטים של מציאות אחת שלמה. הדוגמה המפורטת לכך היא אדם שהולך לאכול. הוא מניח שאם יאכל, לא יהיה רעב, כלומר, שיש סיבתיות. אבל בו זמנית, הוא יודע שאולי הפעולה לא תצליח מסיבה אקראית כלשהי. אליעד מדגיש שהמוח מחויב להחזיק בשתי הנחות אלה, גם כשהאדם אינו מודע לכך. למה הבנת סיבתיות ואקראיות הכרחית לחיים שלך? אליעד מציין שהדיון על סיבתיות ואקראיות הוא יסודי לתפיסת המציאות, והוא משפיע על שאלות יומיומיות ועל פעולות פשוטות כמו אכילה. כדי לפעול בעולם, אתה תמיד חייב להניח את שני הצדדים - סיבתיות ואקראיות. ללא הנחות אלו, הפעולה לא תהיה אפשרית. בסיכומו של דבר, אליעד אומר שהבנה אמיתית של מושג הסיבתיות והאקראיות מאפשרת לאדם לראות את המהות העמוקה ביותר של המציאות, שהיא שהכל סיבתי ואקראי בו זמנית. ההכרה בשני ההיבטים הללו הכרחית להבנת המציאות והקיום. מה זה סיבתיות? האם הכל סיבתי? האם יש סיבה לכל דבר? מהי אקראיות? מה ההבדל בין סיבתיות לאקראיות? למה דברים קורים? מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על השאלות שאנחנו שואלים? ההרצאה עוסקת בנושאים של סיבתיות, סיבה ותוצאה, ובאופן בו הם משפיעים על תפיסתנו את העולם. אליעד כהן מציע לגזור את רעיון הסיבתיות מתוך חוויות יומיומיות כמו אכילה, ומציג את השאלה: למה אנחנו אוכלים? במהלך ההרצאה, אליעד מתאר כיצד כל שאלה שאנחנו שואלים מונעת מתוך תפיסת סיבתיות. למשל, כששואלים למה זה קורה?, השאלה נובעת מההנחה של סיבה ותוצאה. הוא מסביר כי כל פעולה נחשבת למבוססת על סיבתיות, אך השאלה שיכולה להתעורר היא האם באמת כל דבר יש לו סיבה, או האם יש מצבים שבהם לא ניתן למצוא סיבה לכל דבר. האם כל דבר בעולם נובע מסיבה? אליעד מציין שהמוח האנושי מניח שהכל מסודר לפי סיבה ותוצאה. הוא מביא את הדוגמה של שאלה כמו למה הלכת? שהיא שאלה סיבתית, שכן יש להניח שפעולה כזו או אחרת (כמו הליכה) נובעת ממניע או סיבה כלשהי. זהו מנגנון שבו כל שאלה שעולה מתוך המוח חייבת להניח שהפעולה נובעת מסיבה ותוצאה. ההבדל בין סיבתיות לאקראיות כמו כן, אליעד מבחין בין סיבתיות לבין אקראיות. הוא מדגיש כי תיאוריה של סיבתיות מניחה שכל פעולה או תוצאה נובעים ישירות מסיבה, בעוד שגישה אקראית טוענת שכל פעולה עשויה לקרות ללא סיבה מוגדרת. ... נובעת מתוך סיבה ישירה. כלומר, כל פעולה שאנחנו עושים - גם אם איננו מודעים לה - מבוססת על הנחות סיבתיות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו למה הוא רוצה לאכול, הוא בעצם מניח כי יש סיבה לכך שהוא רעב. אולם אליעד מראה כי אם נשקול גישה אקראית, ייתכן שאין סיבה מוגדרת. האם ניתן להבין שאלה בלי להבין סיבתיות? לאחר מכן, אליעד עובר לנושא אם המוח האנושי יכול להבין שאלה בלי להבין את הסיבתיות שמאחוריה. הוא טוען כי לשם כך, המוח שלנו חייב להניח כי יש קשר בין סיבה לתוצאה, ואם לא היה ... היינו יכולים להבין שאלה כמו למה הלכת? או למה עשית את זה?. כך, הבנת השאלות, בעיניו, מחייבת את קיום הסיבתיות בתודעה האנושית. האם קיימת אפשרות של אין סיבה? אליעד גם עוסק בהשפעה של הגישה האקראית, שהיא כאמור נוגדת את רעיון הסיבתיות. הוא מציין כי כאשר אדם מניח שאין סיבה לפעולה מסוימת, כל פעולה או תוצאה עשויה להתרחש באופן אקראי, כלומר, ... גישה שמניחה שכל דבר במציאות קורה באופן מחויב וכתוצאה ישירה של סיבה. כל פעולה, כל החלטה, וכל שינוי תלויים בסיבה ותוצאה. לעומת זאת, אם אנחנו מאמצים גישה אקראית, אנחנו מבינים כי כל דבר יכול לקרות באופן בלתי צפוי, ללא קשר ...

סיבתיות, מה קדם למה הביצה או התרנגולת? סיבה לפני תוצאה, תוצאה לפני סיבה, אבולוציה, בריאת העולם, פרדוקס הביצה והתרנגולת, מה היה קודם הביצה או התרנגולת? האם יש אלוהים? סיבה ותוצאה מה קדם למה הביצה או התרנגולת? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה הפילוסופית העתיקה מה קדם למה? הביצה או התרנגולת?, שמהווה בסיס לדיון על רעיונות של סיבה ותוצאה, התהליכים האבולוציוניים, וההבנה של זמן. השאלה עצמה היא פרדוקס, אך השיעור לא מתמקד רק בה, אלא בחקירה פילוסופית ועמוקה של הסיבתיות וההבנה שלנו את הזמן. ההגדרה המסורתית של סיבה היא שמשהו קורה קודם לתוצאה, כלומר, הסיבה קודמת בזמן לתוצאה. אליעד מתחיל בדיון על סיבתיות ומעלה את השאלה האם כל סיבה אכן קודמת לתוצאה. הוא מציין, כי בהגדרה של סיבה ותוצאה, יש נטייה לחשוב שהסיבה תמיד קודמת לתוצאה, אבל הוא מציע שזו לא תמיד הדרך בה הדברים מתנהלים. דוגמה לכך היא, למשל, כאשר אדם מבצע פעולה מתוך כוונה להשיג תוצאה בעתיד. בסיטואציה כזו, פעולתו היא סיבה לעתיד, אבל אותה סיבה אינה באמת קודמת לה באופן הכרונולוגי. בהמשך, אליעד עובר לדון בשאלה האבולוציונית מה קדם למה? הביצה או התרנגולת?. הוא ... והביצה והתרנגולת לא תמיד היו באותם מבנים שהכרנו. הוא מציין כי, במסגרת האבולוציה, התהליכים הארוכים והמורכבים קשה להצביע על סיבה אחת בודדת שקדמה לכל. למשל, האם התרנגולת נוצרה קודם לביצה, או להיפך? הסיבה לתהליך האבולוציוני היא לא בהכרח סיבה שמתרחשת בזמן הקודם לתוצאה, במיוחד כשמדובר בתהליכים ביולוגיים מורכבים כמו האבולוציה. לכן, השאלה מה קדם למה? הביצה או התרנגולת? מקבלת מימד פילוסופי נוסף, בו אין בהכרח סדר כרונולוגי מדויק בין הסיבה לתוצאה. אם נבין את זה, השאלה מקבלת צורה חדשה. הדיון של אליעד כהן עובר גם לשאלות פילוסופיות רחבות יותר, ... להבנה עמוקה יותר של הקיום האנושי ושל התהליכים שמובילים אותנו. הסוגיה של הביצה והתרנגולת, אם כך, לא מציינת רק סיבה ותוצאה מתוך גישה לינארית, אלא היא מבטאת את המורכבות הרבה של תהליכים טבעיים שמתקיימים בשני כיוונים שונים - תוצאה ועתיד שמשפיעים על סיבה, ולאו דווקא סדר כרונולוגי. אליעד מסכם את ההרצאה בכך שהוא מעלה את המחשבה האם יש בכלל סיבה אחת ברורה שמובילה לתוצאה אחת, או ששני הדברים יכולים להתקיים בו - זמנית. מה קדם למה ביצה או תרנגולת? סיבה ותוצאה האם יש אלוהים? אבולוציה ובריאת העולם הביצה והתרנגולת בפרספקטיבה פילוסופית מה קדם למה הביצה או התרנגולת? בהרצאה זו, אליעד ... בשאלה פילוסופית עתיקת יומין: מה קדם למה, הביצה או התרנגולת? השאלה הזו מהווה בסיס לדיון רחב על רעיונות של סיבה ותוצאה, תהליכים אבולוציוניים, והגדרות של זמן. אליעד מציג את השאלה לא רק כפרדוקס אלא גם כדרך להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה. ההרצאה מתחילה בדיון על מושג הסיבתיות. אליעד מעלה את השאלה האם כל סיבה חייבת להקדים את התוצאה. הוא מדגיש שכשיש סיבה ותוצאה, הגדרה מסוימת של סיבה היא שהסיבה קודמת לתוצאה, אך הוא מציין כי ההגדרה הזו אינה תמיד מוחלטת, והסיבה לא תמיד קודמת בזמן לתוצאה. הוא מציין דוגמאות מתוך החיים כדי להמחיש את הרעיון הזה, ומביא מקרים בהם התוצאה נראית כמו סיבה עתידית לפעולה מסוימת. לדוגמה, אדם יכול לבצע פעולה מתוך כוונה להשיג תוצאה בעתיד, אך באותו רגע הסיבה לתוצאה אינה עדיין קרתה. בהמשך, אליעד עובר לדיון על האבולוציה ובריאת העולם, ובפרט על השאלה מה קדם למה? הביצה ... שהתהליך האבולוציוני הוא זה שיצר את המצב הנוכחי שבו אנו רואים ביצה ותרנגולת. הוא מציין גם את הקושי בהגדרת סיבה ותוצאה, במיוחד כאשר ישנם תהליכים ביולוגיים ארוכים ומורכבים, כמו האבולוציה, שבהם קשה להצביע באופן חד משמעי על סיבה אחת שהתמידה לאורך זמן. תוך כדי הדיון, אליעד מבצע חקירה פילוסופית על איך אנו מבינים את קיום הזמן, מהו העבר ומהו העתיד, ועד כמה הגדרות אלו תורמות להבנת שאלת הסיבתיות. בהמשך, הוא מציין שייתכן שהתשובה לשאלה מה קדם למה? הביצה או התרנגולת? אינה ברורה לגמרי גם מבחינה פילוסופית. הוא ... פשוטות, אך כל שאלה כזו יכולה לפתוח דלתות להבנת העולם בצורה עמוקה יותר. מה קדם למה? ביצה או תרנגולת? סיבה ותוצאה האם יש אלוהים? אבולוציה ובריאת העולם הביצה והתרנגולת בפרספקטיבה פילוסופית