סיבתיות, מה קדם למה הביצה או התרנגולת? סיבה לפני תוצאה, תוצאה לפני סיבה, אבולוציה, בריאת העולם, פרדוקס הביצה והתרנגולת, מה היה קודם הביצה או התרנגולת? האם יש אלוהים? סיבה ותוצאה מה קדם למה הביצה או התרנגולת? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בשאלה הפילוסופית העתיקה מה קדם למה? הביצה או התרנגולת?, שמהווה בסיס לדיון על רעיונות של סיבה ותוצאה, התהליכים האבולוציוניים, וההבנה של זמן. השאלה עצמה היא פרדוקס, אך השיעור לא מתמקד רק בה, אלא בחקירה פילוסופית ועמוקה של הסיבתיות וההבנה שלנו את הזמן. ההגדרה המסורתית של סיבה היא שמשהו קורה קודם לתוצאה, כלומר, הסיבה קודמת בזמן לתוצאה. אליעד מתחיל בדיון על סיבתיות ומעלה את השאלה האם כל סיבה אכן קודמת לתוצאה. הוא מציין, כי בהגדרה של סיבה ותוצאה, יש נטייה לחשוב שהסיבה תמיד קודמת לתוצאה, אבל הוא מציע שזו לא תמיד הדרך בה הדברים מתנהלים. דוגמה לכך היא, למשל, כאשר אדם מבצע פעולה מתוך כוונה להשיג תוצאה בעתיד. בסיטואציה כזו, פעולתו היא סיבה לעתיד, אבל אותה סיבה אינה באמת קודמת לה באופן הכרונולוגי. בהמשך, אליעד עובר לדון בשאלה האבולוציונית מה קדם למה? הביצה או התרנגולת?. הוא ... והביצה והתרנגולת לא תמיד היו באותם מבנים שהכרנו. הוא מציין כי, במסגרת האבולוציה, התהליכים הארוכים והמורכבים קשה להצביע על סיבה אחת בודדת שקדמה לכל. למשל, האם התרנגולת נוצרה קודם לביצה, או להיפך? הסיבה לתהליך האבולוציוני היא לא בהכרח סיבה שמתרחשת בזמן הקודם לתוצאה, במיוחד כשמדובר בתהליכים ביולוגיים מורכבים כמו האבולוציה. לכן, השאלה מה קדם למה? הביצה או התרנגולת? מקבלת מימד פילוסופי נוסף, בו אין בהכרח סדר כרונולוגי מדויק בין הסיבה לתוצאה. אם נבין את זה, השאלה מקבלת צורה חדשה. הדיון של אליעד כהן עובר גם לשאלות פילוסופיות רחבות יותר, ... להבנה עמוקה יותר של הקיום האנושי ושל התהליכים שמובילים אותנו. הסוגיה של הביצה והתרנגולת, אם כך, לא מציינת רק סיבה ותוצאה מתוך גישה לינארית, אלא היא מבטאת את המורכבות הרבה של תהליכים טבעיים שמתקיימים בשני כיוונים שונים - תוצאה ועתיד שמשפיעים על סיבה, ולאו דווקא סדר כרונולוגי. אליעד מסכם את ההרצאה בכך שהוא מעלה את המחשבה האם יש בכלל סיבה אחת ברורה שמובילה לתוצאה אחת, או ששני הדברים יכולים להתקיים בו - זמנית. מה קדם למה ביצה או תרנגולת? סיבה ותוצאה האם יש אלוהים? אבולוציה ובריאת העולם הביצה והתרנגולת בפרספקטיבה פילוסופית מה קדם למה הביצה או התרנגולת? בהרצאה זו, אליעד ... בשאלה פילוסופית עתיקת יומין: מה קדם למה, הביצה או התרנגולת? השאלה הזו מהווה בסיס לדיון רחב על רעיונות של סיבה ותוצאה, תהליכים אבולוציוניים, והגדרות של זמן. אליעד מציג את השאלה לא רק כפרדוקס אלא גם כדרך להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה. ההרצאה מתחילה בדיון על מושג הסיבתיות. אליעד מעלה את השאלה האם כל סיבה חייבת להקדים את התוצאה. הוא מדגיש שכשיש סיבה ותוצאה, הגדרה מסוימת של סיבה היא שהסיבה קודמת לתוצאה, אך הוא מציין כי ההגדרה הזו אינה תמיד מוחלטת, והסיבה לא תמיד קודמת בזמן לתוצאה. הוא מציין דוגמאות מתוך החיים כדי להמחיש את הרעיון הזה, ומביא מקרים בהם התוצאה נראית כמו סיבה עתידית לפעולה מסוימת. לדוגמה, אדם יכול לבצע פעולה מתוך כוונה להשיג תוצאה בעתיד, אך באותו רגע הסיבה לתוצאה אינה עדיין קרתה. בהמשך, אליעד עובר לדיון על האבולוציה ובריאת העולם, ובפרט על השאלה מה קדם למה? הביצה ... שהתהליך האבולוציוני הוא זה שיצר את המצב הנוכחי שבו אנו רואים ביצה ותרנגולת. הוא מציין גם את הקושי בהגדרת סיבה ותוצאה, במיוחד כאשר ישנם תהליכים ביולוגיים ארוכים ומורכבים, כמו האבולוציה, שבהם קשה להצביע באופן חד משמעי על סיבה אחת שהתמידה לאורך זמן. תוך כדי הדיון, אליעד מבצע חקירה פילוסופית על איך אנו מבינים את קיום הזמן, מהו העבר ומהו העתיד, ועד כמה הגדרות אלו תורמות להבנת שאלת הסיבתיות. בהמשך, הוא מציין שייתכן שהתשובה לשאלה מה קדם למה? הביצה או התרנגולת? אינה ברורה לגמרי גם מבחינה פילוסופית. הוא ... פשוטות, אך כל שאלה כזו יכולה לפתוח דלתות להבנת העולם בצורה עמוקה יותר. מה קדם למה? ביצה או תרנגולת? סיבה ותוצאה האם יש אלוהים? אבולוציה ובריאת העולם הביצה והתרנגולת בפרספקטיבה פילוסופית

פיתוח החשיבה וניתוח סיבתיות, 4 שאלות לניתוח טענות סיבתיות, 4 שאלות לניתוח סיבתיות, נוסחה איך לנתח סיבה ותוצאה, מהי סיבתיות? מבוא לניתוח סיבתיות, מהו קשר סיבה תוצאה? מהו תהליך סיבתי? איך לנתח תהליכים? איך לנתח קשר סיבתי? לוגיקה מהו ניתוח סיבתיות וכיצד הוא עובד? השיטה שנקראת ניתוח סיבתיות מתמקדת בניתוח קשרים בין סיבה לתוצאה במציאות, תוך פירוק של טענות סיבתיות ומחקר מעמיק על כל רכיב בהן. הניתוח עוזר להבין אם יש קשר אמיתי בין שני אירועים, האם הסיבה אכן מובילה לתוצאה או אם יש גורמים נוספים שמשפיעים. מהי סיבתיות? סיבתיות, בהגדרה בסיסית, היא הקשר בין סיבה לתוצאה. לדוגמה, כאשר אדם משאיר כדור בידו והשנייה עוזב אותו, הכדור ייפול בעקבות ... קיללה תוביל לכעס? הטענה שהתוצאה נגרמת רק מהסיבה הזו: האם יש סיבות נוספות לכעס חוץ מהקללה? דוגמאות מהחיים לניתוח סיבתיות בכדי להבין את המשמעות של טענות סיבתיות, נבחן דוגמאות מהחיים: אני רעב, ולכן אני הולך לאכול: כאן יש 4 טענות: הסיבה: רעב. התוצאה: הליכה לאכול. הטענה ... המגיפה? הטענה שהמסכות נגרמות רק מהמגיפה: האם יש מניעים נוספים שמובילים לחוק המסכות? כיצד לפתח חשיבה ביקורתית דרך ניתוח סיבתיות? הניתוח הסיבתי מסייע בשיפור החשיבה הביקורתית. כל טענה סיבתית שמוצגת לנו (כמו אני רעב ולכן אני הולך לאכול) צריכה ... האם התוצאה נגרמת רק מהסיבה? האם יש גורמים נוספים שמשפיעים על התוצאה? האם השיטה באמת פותרת כל בעיה? ניתוח סיבתיות הוא כלי שיכול לעזור לפתור בעיות רבות על ידי שאלת שאלות נכונות. יש המון שימושים שונים בשיטה זו, כולל ... או ציבוריות. בשיטה זו, כל טענה נבחנת לעומק ומסייעת לנו לראות את התמונה כולה. סיכום בעצם, השיטה של ניתוח סיבתיות מאפשרת לנו להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה בצורה מעמיקה ומדויקת. אנחנו בודקים כל טענה סיבתית בארבעה שלבים חשובים, ... כל סיבה, תוצאה, ומה שנמצא ביניהם, כדי לוודא שההסבר שאנחנו מקבלים הוא אמיתי וכולל את כל הגורמים האפשריים. ניתוח סיבתיות והבנת התהליכים שמובילים לתוצאות חקירת טענות סיבה ותוצאה בארבעה שלבים דוגמאות מעשיות לניתוח סיבתיות בחיי היומיום כלים לפיתוח חשיבה ביקורתית ודיוק בהסברים הרחבת יכולות לפתרון בעיות אישיות וחברתיות מהי השיטה שנקראת ניתוח סיבתיות ומה עומד מאחוריה? השיטה הקרויה ניתוח סיבתיות היא דרך חשיבה יסודית המנסה לפרק כל תהליך או כל הצהרה שמכילה סיבה ותוצאה לכמה רכיבי יסוד נפרדים, כדי לבחון אותם לעומק ולאפשר הבנה בהירה יותר של המציאות. השיטה משמשת ככלי לניתוח בעיות ... מאליו את כל מה שנאמר, וגם כדי שנוכל ourselves להבין טוב יותר את עצמנו ואת הסובבים אותנו. מהי בכלל סיבתיות וכיצד היא קשורה לניתוח סיבתיות? ברמה הבסיסית, סיבתיות פירושה סיבה ותוצאה. במציאות שלנו מתרחשים כל הזמן אינספור אירועים, לעתים במקביל, לעתים בזה אחר זה. לעתים יש ביניהם קשר סיבתי, ולעתים ... סיבה אוטומטית להניח שאחד גרם לשני רק כי זה קרה באותו רגע. הבנת ארבע הטענות החבויות בכל משפט של סיבה ותוצאה דבר יסודי בניתוח סיבתיות הוא להבחין שבכל משפט סיבתי מסתתרות ארבע טענות שונות, גם אם הן נאמרות לנו ברצף אחד. לדוגמה, במשפט אני ... חברתיים? בכל פעם שמבקשים להבין משפט שיש בו כי, משום ש, עקב, בגלל, לכן, או כל הקשר אחר של סיבה ותוצאה, כדאי לעצור ולשאול: האם יש פה סיבה אמיתית? האם יש תוצאה אמיתית? האם הסיבה בהכרח מובילה לתוצאה? האם התוצאה ... האמיתית לתוצאה מסוימת איננה מה שהאדם מצהיר במפורש, או שיש עוד גורמים שבכלל לא נאמרים והם אלו שמשפיעים. ניתוח סיבתיות כמו זה מאפשר לזהות פרטים נסתרים ולראות האם יש לנו פתח לשינוי או לדרך פעולה אחרת. פירוק יש מגיפה ... אילו אינטרסים עשויים לעמוד מאחורי קבלת החלטות, ומה עלול להשתנות אם נבחן עוד נתונים. מה השימוש המעשי של ניתוח סיבתיות בחיי היומיום? השיטה משרתת אותנו במספר אופנים רחבים מאוד: חיזוק יכולת החשיבה הביקורתית: כשמישהו מציג לנו טענה סיבתית (למשל, ... משמעותיות שמקדמות אותם לפתרון. האם השיטה אכן פותרת כל בעיה ב - 100 אחוז? רבים טוענים ששימוש עקבי בניתוח סיבתיות עשוי לפרק כמעט כל בעיה, משום שבכל סוג של קושי אפשר לנסח משפט X קורה לי כי Y, ואז ... מגלה לנו את מבנה הטיעון ואת נקודות התורפה האפשריות, ומאפשרת שיפור במצב. דרכים מעשיות לתרגול השיטה כל הרעיון בניתוח סיבתיות הוא קודם כל לתרגל ולשאול את עצמנו בכל מצב: מה הסיבה שאני מציג? איך אני יודע שהיא אמיתית, האם ... הייתי רעב, אז אכלתי, ועכשיו אני כבר לא רעב, ולכן אני יכול לצאת לריצה. כאן יש בעצם כמה חלקי סיבתיות מוטמעים ברצף אחד. אפשר לזהות: הייתי רעב - האם באמת? אז אכלתי - האם בהכרח אוכלים תמיד כשיש רעב? ... דבר אחד כן מוביל לשני, אבל לפעמים זה רק חלק מהתמונה או סיבה משוערת בלבד. למי כדאי ליישם ניתוח סיבתיות ומתי? ניתוח סיבתיות רלוונטי בכל אינטראקציה אנושית, בכל פעם שמחליטים החלטות משמעותיות, בכל ויכוח או שיחה, ובוודאי בכל טיפול רגשי או קבלת ... ישקף לנו שהקשר לכאורה בין סיבה לתוצאה איננו הדוק כמו שחשבנו. לסיכום: כלי משמעותי לחשיבה בהירה ופתרון בעיות ניתוח סיבתיות מאפשר לנו לקחת כל טענה, קטנה או גדולה, ולפרק אותה לארבעה רכיבים: הסיבה, התוצאה, המחשבה שהסיבה מחייבת את התוצאה, ... מחדדים יותר ויותר את היכולת לזהות סיבות אמיתיות לעומת סיבות מדומות. ניתוח סיבתיות והבנת התהליכים שמובילים לתוצאות חקירת טענות סיבה ותוצאה בארבעה שלבים דוגמאות מעשיות לניתוח סיבתיות בחיי היומיום כלים לפיתוח חשיבה ביקורתית ודיוק בהסברים הרחבת יכולות לפתרון בעיות אישיות וחברתיות הקדמה לניתוח סיבתיות, מה זה ניתוח סיבתיות? איך לנתח סיבתיות? מה זה סיבתיות? מהי חשיבה סיבתית? איך לזהות סיבה ותוצאה? איך לזהות קשר סיבה ותוצאה? מהו קשר סיבתי? מהן 4 הטענות של הסיבתיות? מהם 4 התהליכים של הסיבתיות? מהן 4 השאלות של ניתוח סיבתיות? ...

NLP / משמעות המילים - מילות קישור - מילות סיבה / מילות תוצאה / מילות מטרה - סיבה ותוצאה / סיבתיות - סדר המילים במשפט - התאמת מילים / מילים שיווקיות - איך לשתול מחשבות? רטוריקה וכאן אבאר את משמעות המילים, של מילות סיבה / מילות תוצאה / מילות מטרה. ומילות הסיבה, הן מילים שמטרתן היא: לציין סיבה / לנמק. כגון המילים: כי, מפני ש... משום ש... מאחר ש... הואיל ו... שכן... בשל, בגלל ה... בעקבות, בזכות ה... כיוון ש, בגין ה... לרגל ה... בעטיו של... מחמת ה... מפאת ה... עקב. שמבטאות קשר של סיבתיות. לדוגמה מאחר שהיום יורד גשם, לכן עליך לקחת מטריה. והן יכולות להופיע גם אחרי וגם לפני התוצאה שלהן. כגון לדוגמה שאפשר לומר מאחר שהיום יורד גשם, לכן עליך לקחת מטריה. שכאן הסיבה מופיעה לפני התוצאה. ויש גם את האפשרות לומר עליך לקחת מטריה, בגלל שהיום יורד גשם. שכאן הסיבה מופיעה אחרי התוצאה. ויש גם מילות תוצאה, שמטרתן היא לציין תוצאה. מילים כגון: כך ש... מכאן ש... מכאן נובע ... הפוך, כדי שלא ירד עליך גשם, עליך לקחת מטריה. ובכל מקרה, מי שיתבונן יראה, כי יש כאן משחק של סיבתיות ושל סיבה ותוצאה, בין רעיונות שונים. דהיינו, שיש שני רעיונות שונים, שביניהם מתקיימת מערכת יחסים של סיבה ותוצאה. ומילות הקישור הנל, מבטאות את קשר הסיבתיות שיש בין הרעיונות השונים. ומי שיתבונן היטב יראה, כי את כל מילות הקישור השונות, ניתן לדרג אותן לפי העוצמה שבה הן מבטאות את רמת המחויבות של התוצאה מתוך הסיבה. דהיינו, עד כמה הסיבה מחייבת ומכריחה את התוצאה להיות כפי מה שהיא. דהיינו, עד כמה התוצאה מחויבת ומוכרחת להיות נכונה, בגלל אותה הסיבה. כי יש מילות קישור שמבטאות את זה שיש סיבה, שגורמת לתוצאה. אך התוצאה היא אפשרית ורצויה בלבד, אך לא מחויבת ומוכרחת. אבל יש צורות ביטוי ומילות קישור שונות, שמבטאות את חוזק הקשר שבין הסיבה לבין התוצאה. וגורמות לשומע להרגיש, שהתוצאה היא מוכרחת להיות, בגלל אותה הסיבה. ובנוסף, את כל מילות הקישור של מילות סיבה / מילות תוצאה / מילות מטרה, ניתן לדרג אותן גם לפי עד כמה הן מסתירות / מגלות את קשר הסיבתיות שיש בין הרעיונות השונים. כי יש מילים שגורמות לשומע להרגיש שיש כאן קשר של סיבה ותוצאה. וששני הרעיונות, הם לא באים במקשה אחת כישות אחת שקיימת תמיד, אלא יש כאן קשר של סיבה ותוצאה. לדוגמה: קח מטריה, יורד עכשיו גשם או הפוך יורד עכשיו גשם, קח מטריה. ששני הרעיונות נשמעים כאילו הם רעיון ... יש גם קח מטריה, על מנת של תירטב מהגשם שיורד עכשיו. שהוא מבטא את זה, שיש כאן קשר של סיבה ותוצאה, ושלא מחויב שהסיבה והתוצאה חייבות להיות תלויות אחת בשנייה. ואת כל מילות הקישור, ניתן לדרג גם לפי העוצמה של עד כמה הדובר מעביר מסר שהתוצאה נגזרת ותלויה בקיומה של הסיבה, ועד כמה התוצאה עומדת בפני עצמה, גם בלי קשר לסיבה. כי יש קח מטריה שזה עומד בפני עצמו. ויש קח מטריה, כי יורד גשם. שכאן ה - קח מטריה עומד בפני עצמו + שחקן חיזוק של סיבה שיורד עכשיו גשם. ויש גם, יורד עכשיו גשם, אז תיקח מטרייה. שזה בעצם אומר שאם לא היה יורד עכשיו ... אז לא היית מוכרח לקחת מטרייה. ויש גם יורד עכשיו גשם, אז כדאי שתיקח מטרייה. שזה בעצם אומר, שלמרות הסיבה, אעפכ התוצאה לא מחויבת ולא מוכרחת. ולפעמים הדובר מזכיר את הסיבה בהתחלה ורק אחכ מזכיר את התוצאה. כי הוא לא בטוח בתוצאה ולכן הוא רוצה להציג את הנימוקים שלו כבר בהתחלה. ולפעמים הדובר מזכיר את הסיבה רק בסוף, כי הוא מרגיש שהרעיון שלו לא מספיק חזק, ושהוא צריך לחזק אותו, גם אחרי שהוא אמר אותו. ... והן מחלישות את הרעיון עבור השומע. ובסיכומו של דבר, המסר הוא, שכאשר מבטאים רעיון כלשהו, ומשתמשים במילות קישור של סיבתיות, צריך לדעת ולשים לב, היכן הסיבה מוזכרת ביחס לתוצאה. האם לפני או אחרי התוצאה. וכיצד הסיבה עצמה מוצגת, האם כסיבה שעומדת בפני עצמה כדבר מחויב, או שגם הסיבה עצמה צריכה חיזוק. וכיצד התוצאה עצמה מוצגת. האם היא מוצגת כתוצאה שהיא מוכרחת להיות נכונה בגלל אותה הסיבה, או שמא היא תוצאה שהיא רק אפשרית בגלל אותה הסיבה. והאם התוצאה מוצגת כרעיון שיש לו גם זכות קיום עצמאית ושהסיבה רק מחזקת אותו, או שמא הרעיון מוצג כאילו הוא קיים, רק בזכות אותה הסיבה שהוצגה. וגם, האם ועד כמה מודגש הקשר של הסיבתיות שיש בין הרעיונות. האם הקשר מוסתר והרעיונות מוצגים כרעיון אחד שקיומו של דבר אחד, קיים במקביל לקיומו של הרעיון השני. או שמא המסר משדר בגלוי את זה שיש כאן מערכת יחסים של סיבה ותוצאה בין הרעיונות. ומי שמודע היטב למשמעות המילים של כל מילת קישור ולסדר המילים במשפט ולסדר של הרעיונות שבונים את ...

איך לשאול למה? איך להבין תהליך סיבתי? למה כל סיבה מורכבת מ 2 טענות? מהן 2 השאלות שאפשר לשאול על כל סיבה? איך לחקור סיבתיות? ניתוח סיבתיות, ניתוח תהליך של סיבה ותוצאה, איך לנתח סיבה של משהו? איך להבין תהליכים? איך לשאול מה הסיבה? למה חשוב לשאול למה וכיצד עושים זאת נכון? השאלה למה? נמצאת במרכז חקירת הסיבתיות, ובאמצעותה אנו מנסים להבין את הקשר שבין סיבה לתוצאה. אליעד כהן מסביר שכדי לשאול את השאלה למה? באופן אפקטיבי ומדויק, חשוב קודם להבין את המשמעות של מושג ה סיבתיות . סיבתיות מוגדרת כקשר בין שני אירועים: אירוע אחד הוא ה סיבה והאירוע האחר הוא ה תוצאה . בלי קשר ברור בין אירועים, אי אפשר לשאול למה, כי אין סיבה שגורמת לאירוע להתרחש. לדוגמה, אם מתרחש משהו שאין לו קשר לשום דבר אחר, אין סיבה לשאול למה זה קרה?. מהן שתי הטענות שקיימות בכל סיבה? כאשר אנו נתקלים בטענה סיבתית, תמיד מדובר בשתי טענות נפרדות, וחשוב להפריד ביניהן: הטענה הראשונה האירוע או העובדה שנקבעה כסיבה. הטענה השנייה הקביעה שהסיבה בהכרח מובילה לתוצאה או לפעולה מסוימת. לדוגמה, אם מישהו אומר אתה צריך לאכול חסה כי חסה זה בריא, הוא ... הראשונה. למה זה שחסה היא דבר בריא אומר שאני חייב לאכול אותה? - שאלה הבוחנת את הקשר המחייב בין הסיבה לתוצאה. כיצד דוגמת התפילין מדגימה את העיקרון הזה? כאשר מישהו אומר: צריך להניח תפילין כי אלוהים אמר, הוא טוען ... תפילין? למה עצם העובדה שאלוהים אמר זאת מחייבת אותי להניח תפילין? איך דוגמת החולצה האדומה עוזרת להבין את השאלות הסיבתיות? אם מישהו אומר אסור לך ללבוש חולצה אדומה כי אז לא תוכל לטוס לחלל, קיימות שתי טענות נפרדות: לבישת ... לטוס לחלל? למה העובדה שלא אוכל לטוס לחלל פירושה שאסור לי ללבוש חולצה אדומה? מה עושים בפועל כשחוקרים טענות סיבתיות? בפועל, כדי לנתח נכון כל טענה סיבתית (X בגלל Y), יש לבצע את השלבים הבאים: זיהוי הטענות קודם כל, להבין שיש תמיד שתי טענות נפרדות - הטענה לגבי הסיבה עצמה והטענה על הקשר בינה לבין התוצאה. בחינת כל טענה בנפרד האם הסיבה עצמה אמיתית, נכונה או מבוססת? האם באמת קיימת תלות הכרחית בין הסיבה לבין התוצאה? בדיקת הסברים חלופיים האם התוצאה יכולה לנבוע מסיבות אחרות או מסיבות נוספות, שאינן קשורות לסיבה המדוברת? לדוגמה, כאשר מישהו אומר אני צריך להתפטר מהעבודה כי רע לי שם, הוא בעצם מציג שתי טענות: טענה ... למה רע לי? האם העובדה שרע לי בעבודה מחייבת אותי להתפטר? האם אין פתרונות אחרים? מה אפשר להרוויח מחקירת סיבתיות בצורה זו? שיטת החקירה הסיבתית שאליעד כהן מלמד מאפשרת לנו לבחון את אמיתות הטענות באופן מעמיק, להבין טוב יותר ... כאשר נשאלת השאלה למה, תמיד נבדוק שיש לנו לפחות שתי שאלות אפשריות לשאול: לגבי נכונות הטענה עצמה - האם הסיבה אכן נכונה? לגבי הקשר המחייב בין הסיבה לתוצאה - האם הסיבה באמת מובילה בהכרח לתוצאה המדוברת? באמצעות שיטה זו אפשר לפתח יכולת חשיבה ביקורתית, חדה ומדויקת יותר, שמובילה להבנה ברורה ומלאה יותר של המציאות. סיבתיות קשר סיבה ותוצאה איך לשאול למה ניתוח טענות וחקירתן מהי שאלה סיבתית? למה בכלל לשאול למה? השאלה למה עוסקת בחקירת סיבתיות. כאשר מישהו אומר משהו, או כשעולה לנו מחשבה מסוימת, לרוב אנחנו רוצים להבין את הסיבה שמאחורי הרעיון או הפעולה. ... אין שום קשר בין אירוע אחד לאחר, אי אפשר לשאול עליו למה, כי אין לו סיבה שמובילה אותו. מהי סיבתיות וכיצד היא קשורה לשאלה למה? סיבתיות פירושה קשר של סיבה ותוצאה בין שני אירועים. אם יש אירוע אחד שמתרחש, ולא קשור לשום דבר אחר, אז לא שייך לשאול עליו למה. ... אם אומרים שקרה אירוע אחד שגרם לאירוע אחר, ולפיכך האירוע הראשון הוא הסיבה, והשני הוא התוצאה. איך לזהות טענות סיבתיות? כאשר מישהו אומר עשה X כי Y, יש כאן שתי טענות עיקריות: 1. הטענה ש - Y נכון (למשל ... ש - Y נכון, נובע שצריך לעשות X (למשל בגלל שחסה בריא, צריך לאכול אותו). בכל פעם שיש לנו סיבה ותוצאה, יש לפחות שתי טענות שאפשר לבחון כל אחת מהן בנפרד. איך דוגמת החסה ממחישה זאת? בדוגמת החסה מישהו אומר: ... שזה מונע ממני לטוס לחלל בהכרח אומרת שאסור לי ללבוש אותה? האם תמיד יש שתי שאלות בכל מקרה של סיבה ותוצאה? בכל פעם שעולה טענה של סיבתיות (כלומר A קורה בגלל B), אפשר לאתר שתי טענות: עצם האמירה ש - B נכון, והקביעה ש - B ... - A הוא תוצאה או פעולה מחייבת? מה עושים בפועל עם שאלות הלמה? במצב מעשי, אחרי שזיהינו שיש לנו סיבה ותוצאה, אפשר לשאול את עצמנו או את מי שמולנו: - האם הסיבה עצמה נכונה? - האם התוצאה אכן נגרמת מהסיבה ... שתי טענות כאשר אומרים X קורה בגלל Y. איך אפשר להתקדם בחקירה סיבתית? ראשית, מזהים את שני החלקים של הסיבתיות: הסיבה והתוצאה. שנית, בודקים כל חלק בפני עצמו - האם הסיבה נכונה, והאם היא בהכרח גוררת את התוצאה. שלישית, ... או אם יש דרך אחרת להסביר את הקשר בין האירועים. סיכום הדברים העיקריים השאלה למה היא שאלה של חקירת סיבתיות. כדי להבין למה, צריך לזהות מהי הסיבה ומהי התוצאה, ולזכור שבכל טענה של עשה כך כי כך חבויות שתי ... ניתן ללמוד לשאול למה בצורה חדה יותר, הן לגבי הדברים שאנחנו שומעים מאחרים והן לגבי המחשבות והטענות שלנו עצמנו. סיבתיות קשר סיבה ותוצאה איך לשאול למה ניתוח טענות וחקירתן

בחירה חופשית, סיבתיות, סיבה ותוצאה, מסובב הסיבות, סיבה מחויבת, סיבה אפשרית, דטרמיניזם, אקראיות, חופש הבחירה, חוקי הפיזיקה, חוקי הטבע, סיבה אמיתית, הסיבה הראשונה, לכל דבר יש סיבה מהי סיבתיות ואיך היא קשורה לבחירה חופשית? סיבתיות היא הרעיון שמאחוריו עומדים שני אירועים שקורים בזו אחר זו, בהנחה שאירוע אחד גורם להתרחשות של השני. לדוגמה, אם ... לגרום לאירועים נוספים לקרות (כמו שהגשם ירד בגלל תפילה). אך חשוב להבין, לא תמיד קיים קשר חד משמעי של סיבה ותוצאה - לפעמים מדובר על קשר אקראי ולא תמיד על קשר סיבתי. מה ההבדל בין סיבה מחייבת לבין סיבה אפשרית? סיבה מחייבת היא סיבה שבלעדיה, הדבר השני לא יקרה. לדוגמה, אם מישהו לא עובד, לא יהיו לו הכנסות. מצד שני, סיבה אפשרית היא סיבה שיכולה לאפשר התרחשות של אירוע מסוים, אך לא בהכרח תגרום לו לקרות. לדוגמה, אם אתה נמצא במקום מסוים, זה לא בהכרח אומר שתפגוש שם אנשים. הקשר בין סיבה ותוצאה דורש תמיד את השאלה האם יש קשר הכרחי בין שני האירועים. מה הקשר בין סיבתיות לבין אקראיות? ההרצאה מציגה את הדילמה של האם כל דבר שקורה הוא סיבתי או אקראי. מצד אחד, אם כל ... כל מה שקרה היה חייב לקרות לפי שרשרת של סיבות. מצד שני, אם הדברים הם אקראיים, אז אין שום סיבה מוחלטת שמחייבת את ההתרחשות. מדובר כאן בקו גבול בין סיבתיות לבין אקראיות, כשהשאלה הגדולה היא האם אכן ניתן למצוא קשר ישיר בין סיבה לתוצאה או שהדברים קורים פשוט במקרה. האם כל דבר קורה מתוך סיבה ראשונה? דבר מרכזי בהבנת הסיבתיות הוא השאלה האם כל דבר בעולם הוא תוצאה של סיבה ראשונית. לדוגמה, אם אתה קם בבוקר כדי לעבוד, זה לא בהכרח אומר שעשית את זה מתוך סיבה אחת - יכול להיות שזה מבוסס על הרבה סיבות קטנות שונות שמובילות לכך שתפעל בדרך מסוימת. השאלה המהותית היא האם יש סיבה אחת מוחלטת וראשונית לכל דבר שקורה, או האם הדברים הם תוצאה של סדר של סיבות קטנות ושרשרת אירועים. מה הקשר בין סיבתיות לחופש הבחירה? במבט פילוסופי, יש קשר הדוק בין סיבתיות לבין חופש הבחירה. אם כל דבר שקרה הוא תוצאה של סיבה קודמת, אז אולי אין לנו בכלל בחירה חופשית - כל הבחירות שלנו עשויות להיות תוצאה של סיבות שנמצאות מחוץ ... אז התוצאה שהשגנו נובעת מההחלטה שלנו, ולא בהכרח ממסלול סיבתי שבלתי ניתן לשנות. האם חוקי הפיזיקה והטבע משפיעים על הסיבתיות? החוקיות של פיזיקה וטבע מציינת כי כל אירוע פיזי או טבעי, קורה על פי חוקי הטבע והפיזיקה, שלפיהם סיבה ותוצאה מחויבות להתקיים. אם כל דבר פיזי נגרם על ידי סיבה קודמת וקשור לחוקים טבעיים, השאלה שמועלת היא: האם אנחנו יכולים להשפיע על כך? האם כל פעולה שלנו נגרמת גם היא מהחוקיות הפיזיקלית? מהו חוק הסיבה הראשונה? החוק של הסיבה הראשונה מדבר על רעיון כי לכל דבר בעולם יש סיבה ראשונית, שהיא ההתחלה לכל התהליכים והאירועים. השאלה היא אם יש סיבה ראשונית או שהדברים קורים ללא סיבה מקדימה, האם יש משהו שקדם לכל האירועים בעולם, או שמא כל הדברים נגרמו בהדרגה מתוך סיבות יותר קטנות. האם סיבתיות מחייבת את הכל? אם כל דבר הוא תוצאה של סיבה, אז כל התהליך יקרה באופן מחייב - כל פעולה ... בוחרים את מעשינו באופן חופשי, כי כל מה שאנחנו עושים נגרם על ידי סיבות קודמות. האם כל דבר קשור בסיבתיות? ההרצאה מציינת את השאלה המרכזית של האם כל דבר בעולם חייב להיות סיבתי, או שיכולים להיות גם אירועים שהם אקראיים ואין להם סיבה ישירה. המחשבה היא שאם כל דבר היה סיבתי, אז היינו יכולים להוכיח את הסיבתיות בכל מקרה, אך בפועל, לא תמיד ניתן לדעת מה בדיוק גרם לכל דבר לקרות. סיבתיות סיבה ותוצאה בחירה חופשית דטרמיניזם אקראיות חוקי הפיזיקה הסיבה הראשונה

ניתוח לוגי, יכולת או רצון, ניתוח סיבתיות, מה קדם למה? מה משפיע על מה? איך לנתח דברים? איך לבדוק דברים? לוגיקה, סיבה ותוצאה מה המשמעות של סיבה ותוצאה ואיך מנתחים נכון קשר סיבתי? אליעד כהן מסביר כיצד לבצע ניתוח לוגי מדויק של סיבה ותוצאה, עם דגש על ההבדלים בין רצון לבין יכולת ועל הדרך לבדוק מה באמת משפיע על מה. הנושא המרכזי שנדון ... מסוגל לעשות משהו? או שהיכולת לבצע משהו נוצרת בעקבות הרצון? במהלך הדיון מודגש שהניתוח חייב להתבצע תחת ההנחה שיש סיבתיות, כלומר, שכל דבר הוא תוצאה של משהו שקדם לו בזמן ולא משהו חיצוני לו או חסר סיבה. לדוגמה, אדם שרוצה לעוף יכול לבנות לעצמו את היכולות לכך, כמו להתאמן או להמציא כלים שיעזרו לו לעוף, כי ... איך לבדוק קשר סיבתי בצורה נכונה? לקראת סיום, אליעד מדגיש שוב ושוב את החשיבות של בדיקה לוגית נכונה של סיבתיות. הוא מציע דרך ברורה כיצד לעשות זאת: להגדיר בבירור מה הסיבה ומה התוצאה שרוצים לבדוק. לבדוק האם הסיבה הזו בהכרח מחייבת את התוצאה, או שאפשר להגיע לתוצאה אחרת. לבדוק אם הסיבה הנתונה היא באמת הסיבה היחידה האפשרית או שאולי יש סיבות אחרות. לוודא שהסיבה עצמה נכונה במציאות. אליעד ממחיש זאת בדוגמה של אדם בגונגל שלא הולך למסעדה מרוחקת, ומראה שאם מנתחים את המקרה ... למסעדה (הוא יודע שהוא לא יכול ולכן אפילו לא ירצה). לסיכום, אליעד כהן ממליץ תמיד להתחיל מהגדרות ברורות של סיבה ותוצאה, לבדוק אותן לעומק, ולוודא שכל הנחות היסוד נכונות לפני שמגיעים למסקנות. איך לבדוק סיבה ותוצאה? האם הרצון תלוי ביכולת? איך החברה משפיעה על הרצון? מה ההבדל בין רצון ליכולת? האם אפשר לרצות משהו בלתי ...

מבוא לניתוח סיבתיות, למה לנתח סיבתיות? לחנך ילדים לסיבתיות, לחנך ילדים לסיבה ותוצאה, איך להבין סיבה ותוצאה? הבנת סיבתיות, עקרון הסיבתיות, קשר סיבתי, לכל תוצאה יש סיבה, לכל מעשה יש תוצאה, קשר של גורם ותוצאה מהו עקרון הסיבתיות ולמה חשוב להבין אותו? עקרון הסיבתיות מתאר את העובדה שלכל דבר שמתרחש יש סיבה שגורמת לו להתרחש, ושכל פעולה או אירוע מביאים לתוצאה מסוימת. אליעד כהן מסביר שלימוד והבנת עקרון הסיבתיות חיוניים מאוד, משום שהם הבסיס להצלחה בכל תחום בחיים. ככל שאדם מבין טוב יותר את הסיבות שמאחורי הדברים, כך ... יכול לפעול בצורה מושכלת ומדויקת יותר ולהגדיל את סיכוייו להצליח לשמור על בריאותו. למה חשוב ללמד ילדים את עקרון הסיבה והתוצאה? ילדים קטנים לא תמיד מבינים את הקשר בין מעשים לתוצאות. למשל, ילד קטן עשוי לגעת באש ולא להבין ... כשהוא חולה אז הוא יתרפא, ולא מספרים לו שגם הרופא טיפל בו, הילד גדל עם תפיסה לא נכונה של סיבה ותוצאה. ההשלכות של תפיסה שגויה כזאת הן שהאדם יכול לפעול בעתיד מתוך אמונה כוזבת ולקבל החלטות שגויות. למה ילדים מתקשים להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה? ילדים אינם תופסים את העולם בצורה סיבתית, אלא חושבים שהם יכולים לעשות כל פעולה בלי קשר למה שיקרה ... אם לא מסבירים לו את הקשרים הללו כראוי, הילד גדל עם הנחות שגויות לגבי איך העולם מתנהל. כיצד תפיסת סיבתיות מוטעית משפיעה על החיים? אליעד מדגיש את החשיבות של תפיסת סיבתיות נכונה באמצעות דוגמה של תפילה להחלמה. אם אדם מאמין שהוא החלים ממחלה רק בגלל התפילות ולא מודע לטיפול הרפואי ... בגלל אמונתו המוטעית. דוגמה נוספת היא אדם החושב שרע לו בגלל שהוא לבד. אם הוא לא יחקור לעומק את הסיבה האמיתית לכך שרע לו, הוא עשוי להעביר שנים בניסיון לפתור את הבעיה הלא נכונה. הוא יחפש חברה ויחסים, בעוד הסיבה האמיתית לרע שהוא מרגיש אינה הבדידות אלא אולי משהו אחר לגמרי. מהן ארבע השאלות שצריך לשאול בניתוח סיבתיות? אליעד מציג ארבע שאלות עיקריות שמסייעות לנתח קשרי סיבה ותוצאה: האם הסיבה נכונה? יש לבדוק האם מה שנדמה לנו כסיבה אמיתית הוא אכן נכון. האם הסיבה מחייבת את התוצאה? האם באמת חייב לקרות מה שקרה בגלל אותה סיבה? לדוגמה, האם העובדה שבגדו בך באמת מחייבת שתרגיש רע? האם התוצאה מחייבת את הסיבה? לבדוק האם התוצאה קרתה בהכרח בגלל הסיבה הזו, או שיכולות להיות סיבות אחרות לאותה תוצאה. האם ניתן להשיג את אותה התוצאה מסיבות אחרות? לבדוק האם אותה תוצאה יכולה להתקבל גם בלי אותה סיבה ספציפית. לדוגמה, אם אדם אומר רע לי כי אשתי בגדה בי, עליו לבדוק: האם באמת זה נכון שאשתו בגדה ... או שיש אנשים שחווים מצב כזה ולא מרגישים רע? האם הוא באמת מרגיש רע בגלל הבגידה, או שיכולה להיות סיבה אחרת לרגשות שלו? האם תחושת הרע יכולה לנבוע מסיבות אחרות לחלוטין ולאו דווקא בגלל הבגידה? באמצעות ארבע השאלות האלו ניתן להגיע להבנה עמוקה יותר של המצב ולנקוט צעדים מדויקים ונכונים יותר. איך הבנת הסיבתיות משפרת את ההצלחה בחיים? אליעד טוען שהבנה מדויקת של סיבה ותוצאה היא קריטית להצלחה. ככל שאדם מבין טוב יותר למה דברים קורים ואיך פעולותיו משפיעות על תוצאות, כך הוא יכול להשיג את מטרותיו באופן יעיל יותר. אדם שיודע היטב מהי הסיבה להצלחה בתחום מסוים, למשל בעסק או בקריירה, יוכל לבצע פעולות מדויקות יותר ולהגיע לתוצאות מוצלחות יותר מאחרים. לדוגמה, אדם ... בהרבה ממי שפועל על פי הנחות שגויות או לא מבין את הקשר המדויק בין סיבות לתוצאות. מהי המשמעות של סיבתיות לחיי היום יום? עקרון הסיבתיות רלוונטי לכל תחום בחיים - מערכות יחסים, קריירה, בריאות, כלכלה ועוד. הבנה נכונה של סיבתיות מאפשרת לאדם להתנהל בחוכמה, להימנע מטעויות חוזרות ולשפר את איכות חייו באופן משמעותי. מצד שני, התעלמות מהקשר בין סיבה לתוצאה או אימוץ תפיסות סיבתיות מוטעות יגרמו לו לסבל, אכזבות, וטעויות חוזרות ונשנות. לסיכום, ההרצאה של אליעד כהן מסבירה באופן מפורט ומעמיק כיצד עקרון הסיבתיות הוא אחד הכלים החשובים ביותר להבנת המציאות ולשיפור החיים בכל ההיבטים. מהו עקרון הסיבתיות? למה חשוב ללמד ילדים סיבה ותוצאה? איך לנתח קשר סיבתי נכון? האם כל תוצאה מחייבת סיבה אחת בלבד? איך הבנת סיבתיות משפיעה על ההצלחה בחיים? האם הסיבה באמת מחייבת את התוצאה? ניתוח סיבתיות לפי אליעד כהן

דרך רוחנית, התנגדות לאמת, כל הנחלים זורמים לים, לבושים של האחדות, מנהיג אמיתי, סיבתיות, סיבה ותוצאה, המחייב הראשון, חוקי הפיזיקה למה אנשים מתנגדים לחיפוש האמת? אליעד כהן מסביר מדוע אנשים מסוימים מתנגדים לחיפוש האמת וטוענים ... שהן גם אפשריות וגם מחויבות בו - זמנית, ומתוך כך תתאפשר פתיחות למושגים חדשים ולחקירה פנימית עמוקה יותר. כיצד סיבתיות מובילה להבנת המחויב הראשון? אליעד משתמש בדוגמאות רבות כדי להסביר את הקשר בין סיבה ותוצאה לבין המחויב הראשון (המחייב הראשון). הוא טוען שאנשים רגילים לחשוב שכל דבר שמתרחש במציאות הוא תוצאה של אירועים קודמים: למשל, אם רואים כוס מים מונחת על שולחן, הם מניחים שהיא שם כי מישהו שם אותה ... המחייב הראשון, ולא רק בגלל סיבות פיזיקליות או אירועים קודמים. האדם הרוחני מבין שלכל רגע יש פוטנציאל אינסופי, וששום סיבה בעבר אינה יכולה להבטיח באופן מוחלט את מה שיקרה ברגע הבא. מדוע אנשים מתנגדים לקבל רעיונות חדשים? אליעד מבהיר ... אדם שרוצה להתחדש בחיים, להשתחרר משעמום או משגרה, חייב להבין את המהות הזאת. זו המשמעות של יציאה ממצב של סיבה ותוצאה למצב שבו האדם חווה את כל הרגעים כחדשים, בלתי צפויים, ולא מחויבים על ידי שום דבר אחר מלבד הרצון של המחייב הראשון. איך לחפש את האמת? מדוע אנשים מתנגדים לרוחניות? מהי סיבה ותוצאה? האם המציאות מחויבת או אפשרית? מהו המחויב הראשון? האם חוקי הפיזיקה מוחלטים? כיצד לחוות התחדשות בחיים?

אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, הכל אחד, אין הבדל בין דבר להיפוכו, אין הבדל בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, דבר והיפוכו, אובייקטיביות, סובייקטיביות מהי אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, והאם יש הבדל בין יש לאין? הרצאה זו עוסקת בנושאים של אחדות ההפכים, אחדות הניגודים, וכן בהבנה הפילוסופית על הקשר בין יש לאין, אקראיות, סיבתיות, סיבה ותוצאה, אובייקטיביות וסובייקטיביות. במהלך ההרצאה, אליעד כהן מסביר את הקשר המורכב בין רעיונות אלו באמצעות דיאלוגים והסברים, ומעורר את הקהל ... על תפיסות שנמצאות מעבר למוכר. ההסבר מתחיל בכך שאליעד מסביר שאין הבדל אמיתי בין הפכים - כלומר, יש ואין, סיבה ותוצאה, אקראיות וסיבתיות - כל אלה אינם נפרדים זה מזה, אלא הם חלקים שונים של אותה המציאות. הוא מציין כי פעמים רבות ... מהמציאות, אף שהן סותרות זו את זו. אליעד כהן מעורר את השאלה האם אפשרות להסביר כל דבר בדרך של סיבתיות תוכל להתקיים, או שמא כל דבר הוא אקראי באותו אופן? הוא מציין את האפשרות שייתכן שלעיתים אנחנו תופסים את הסיבתיות בצורה שנראית מובנת, אך למעשה אנו ממציאים אותה בעזרת ההבנה האישית שלנו. בהמשך, אליעד מציין שגם כאשר אנו חווים ... ייראה כך לאחר, ותחושות שונות אלו מעוררות שאלות רבות לגבי מהות האמת והאם יש אמת אובייקטיבית. מה הקשר בין סיבתיות לאקראיות, ואיך נוכל להבין את העולם בלי להבחין בהבדלים? החלק השני של ההרצאה עוסק בהבהרת הקשר בין סיבתיות לאקראיות. אליעד מסביר שההבחנה בין סיבה לתוצאה היא לא תמיד ברורה, וניתן לראות כל דבר כקורה באופן אקראי או כמתקיים מסיבה. למעשה, אם נבין את העקרונות מאחורי שני המונחים, נגלה שאין ממש הבדל בין השניים. מה שנראה כקשר סיבתי עשוי ... להיראות אחרת לחלוטין. חשוב להבין שהתחושות שלנו לגבי מציאות כלשהי אינן בהכרח משקפות את מה שקורה באמת, אלא הן תוצאה של האופן שבו אנחנו תופסים את העולם. בסוף ההרצאה, אליעד מדגיש את הצורך בנכונות להיות אובייקטיביים עם עצמנו, לבדוק ... שלהם ולהיות פתוחים לאפשרות שהן לא תמיד משקפות את המציאות כפי שהיא. אחדות הפכים הבדל בין יש לאין אקראיות וסיבתיות הגדרת סיבה ותוצאה סובייקטיביות ואובייקטיביות תפיסת המציאות

סיבתיות, סיבה ותוצאה, לוגיקה, ניתוח הוכחה, ניתוח טענה, איך לנתח תהליך? איך לנתח חוקיות? איך להבין דברים? איך לברר את האמת? יחסי סיבה תוצאה, עיקרון הסיבתיות, למה דברים קורים? לגלות מה הסיבה איך לנתח תהליך בצורה נכונה באמצעות עיקרון הסיבתיות? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד אפשר לנתח תהליכים שונים, לברר את האמת ולהבין לעומק יחסי סיבה ותוצאה. נקודת המוצא היא שאדם רואה או חווה אירוע מסוים, ואז הוא שואל למה זה קורה? או מה הסיבה שזה קרה?. ההנחה הראשונית של רוב האנשים היא שלכל אירוע או תוצאה יש סיבה ספציפית. אליעד מסביר שכאשר מישהו טוען שדבר מסוים (א) הוא תוצאה של דבר אחר (ב), חשוב לא לקבל מיד את הטענה אלא לשאול שלוש שאלות עיקריות שדרכן ניתן לנתח את התהליך לעומק ולוודא את אמיתות הסיבתיות. מהן שלוש השאלות שצריך לשאול כדי לנתח סיבתיות? כדי לנתח יחסי סיבה ותוצאה בצורה מדויקת ועמוקה, אליעד כהן מציג שלוש שאלות מרכזיות שצריך תמיד לשאול: האם האירוע א יכול לקרות אך ורק ... לאירוע א, או שאולי יכול להתרחש האירוע ב מבלי שיקרה בעקבותיו האירוע א? מדוע בכלל קרה האירוע ב? מה הסיבה שגרמה לאירוע ב עצמו להתרחש? אליעד מבהיר שכאשר בודקים סיבתיות יש צורך להיכנס לעומק, לא רק לשאול למה א קרה, אלא גם לבדוק מה עומד מאחורי הסיבה עצמה, ומה מחייב את התרחשות התוצאה. מה החשיבות של ניתוח הסיבתיות לעומק? אליעד מסביר שכאשר אנשים חוקרים סיבות, הם בדרך כלל מסתפקים בתשובה פשוטה. למשל, אדם שואל את עצמו למה ... אבל אליעד אומר שאין להסתפק בתשובה כזו. יש להמשיך ולשאול שאלות נוספות: האם הכעס שלי באמת חייב להיווצר רק כתוצאה מההצקה?, האם בכל פעם שמציקים לי, זה חייב לגרום לי לכעוס?, ומה בכלל גרם לכך שהאדם השני הציק לי?. באמצעות שאלות אלה, האדם יכול לרדת לעומק ולהגיע להבנה מלאה של התהליך והסיבתיות שמאחוריו. כך הוא מברר לעצמו את האמת באופן מוחלט ושלם יותר. דוגמאות להמחשת עיקרון הסיבתיות לעומק כדי להמחיש זאת, אליעד כהן נותן דוגמה נוספת: אנשים חושבים שהם רוצים או לא רוצים משהו, ומניחים באופן ... בכך שאני רוצה להרגיש טוב מחייב אותי לבצע את הפעולה הספציפית הזו?. הוא טוען שרק הבנה עמוקה וברורה של הסיבה והתוצאה, כולל כל השלבים שבאמצע, תאפשר לאדם להבין באמת את עצמו ואת מניעיו, וכך לברר את האמת עד הסוף. כיצד ניתוח סיבתיות עוזר להבין את עצמנו? אליעד מדגיש שהרבה אנשים שמנסים להבין את עצמם או תהליכים אחרים, לא מגיעים להבנה מלאה ... שהם לא חוקרים מספיק לעומק את הקשר הסיבתי. הוא מסביר שרוב האנשים לא בודקים עד הסוף את כל שלבי הסיבתיות, ולכן אינם מגיעים להבנה אמיתית ושלמה של הדברים. התהליך שהוא מציע - לשאול שוב ושוב למה אירועים מסוימים חייבים ... כפי שהתרחשו - נועד להבטיח בירור מלא ומדויק של המציאות והאמת. כאשר אדם באמת יורד לעומק הדברים ומנתח את הסיבתיות לעומקה, הוא מסוגל להבין טוב יותר את ההתנהגות שלו, את הרגשות שלו ואת המניעים האמיתיים מאחורי ההחלטות והפעולות שלו. אליעד מסכם את הרעיון בכך שרק כאשר אדם מגיע להבנה מלאה של סיבתיות, הוא יכול להתקדם הלאה בצורה בטוחה ונכונה בבירור האמת של עצמו ושל המציאות כולה. איך מנתחים סיבה ותוצאה? איך לגלות מה הסיבה של דברים? מהו עיקרון הסיבתיות? איך לברר את האמת לעומק? איך להבין את המניעים שלי? למה דברים קורים?