ניתוח סיבתיות, האם ועד כמה משהו מחויב? האם ועד כמה הסיבה מחויבת? האם ועד כמה התוצאה מחויבת? איך לנתח סיבתיות? אולי ההפך המוחלט הוא הנכון? איך לחקור סיבה ותוצאה? להפוך את הסיבה לתוצאה, חקר הסיבה, חקר התוצאה - חלק 2 מהם המאפיינים של ניתוח סיבתיות וכיצד נוכל לחקור את הקשר בין סיבה ותוצאה? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בניתוח של סיבתיות, ומציג שאלות שמטרתן להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה. אחת השאלות המרכזיות היא עד כמה סיבה או תוצאה מחויבות. יש לבדוק האם הסיבה מחויבת להביא לתוצאה מסוימת, ואם כן, עד כמה התוצאה מתחייבת מהסיבה. במהלך ההתמודדות עם שאלות אלו, אליעד מפרט כיצד נוכל להבין את הקשר בצורה מדויקת. כיצד נבחנים השאלות על סיבתיות? החלק הראשון של ההרצאה עוסק בהבנה של ארבע שאלות עיקריות: 1. מה השתנה? 2. עד כמה הסיבה מחויבת? 3. עד כמה התוצאה מחויבת? 4. עד כמה הסיבה מחייבת תוצאה? במהלך הדיון, ישנה התמקדות בשאלה עד כמה שהיא מפתח להבנת ניתוח הסיבתיות. אליעד שואל: מה בדיוק אנחנו בודקים כאשר אנו שואלים עד כמה משהו מחויב? האם אנחנו שואלים אם משהו קרה, או האם זה חייב לקרות? הוא מציין כי ניתן להבחין בין שאלות שמניחות שהסיבה תוביל לתוצאה לבין שאלות שמזמינות אותנו לבדוק את מידת הוודאות של התוצאה. מהי המשמעות של השאלה האם הסיבה מחויבת? אליעד כהן מציין שהשאלה הזו צריכה להיבחן מתוך פרספקטיבה של מהות ויכולת להניב תוצאה. אם נרצה להבין עד כמה סיבה היא המחויבת לגרום לתוצאה מסוימת, עלינו לקחת את כל הגורמים השוליים בחשבון ולבדוק את האפשרות של סיבות אחרות או תוצאות אחרות. הוא מציין שלפעמים התוצאה אינה נובעת ישירות מהסיבה אלא רק בצורה עקיפה או משנית. איך נבחן את הקצה השני של הסיבה והתוצאה? בהמשך השיחה, אליעד מציין שיש צורך לחשוב על ההפך של סיבתיות: האם יכול להיות שההפך המוחלט הוא נכון? אם נאמר שאנחנו רעבים, האם ההפך הוא שאנחנו שבעים? הוא מציע לשאול את השאלה באופן אקסטרימי: האם אני שבע במאה אחוז? כדי להבין את מידת המחויבות של הסיבה, נוכל לבדוק את האפשרות הקיצונית ביותר ולהתבונן בניגודיות בין תוצאה לבין סיבה. כל השאלות האלו עוזרות להבין את הגישות השונות בהבנת סיבתיות. האם יש מקום לבדוק את הקיצון של סיבתיות? אליעד מציע לשאול את השאלה באופן יותר אקסטרימי, לדוגמה: האם אני הכי שבע בעולם? ומהו ההפך הקיצוני של אני ... הגישה לשאול את השאלות עד כמה משהו מחויב תעזור להדגיש את מידת הוודאות בכל תוצאה אפשרית. איך נוכל לחקור סיבה ותוצאה בהיבט של עתיד או עבר? בהרצאה אליעד מתייחס גם לעניין של תוצאות עתידיות לעומת תוצאות שכבר התרחשו. דוגמה לכך היא: האם האש ששרפה את הנייר נגרמה או האם היא חייבת לקרות בעתיד? איך אנו יכולים לבדוק את המחויבות של תוצאה עתידית שהיא עדיין לא התרחשה? השאלה הזו עוסקת בזיהוי הסיבות לתוצאות בזמן עתידי. האם כל שאלה על סיבתיות כוללת את הקצה המוחלט? לסיום, אליעד מציין שגם כשאנחנו שואלים האם ועד כמה רע לי?, השאלה מכילה את האפשרות ... האם אני יכול להיות הכי רע? כך השאלות הללו יוצרות סקלה שמביאה אותנו לתשובות שונות, לפי מידת המחויבות של הסיבה והתוצאה. מהי סיבתיות? עד כמה סיבה מחויבת? האם תוצאה חייבת לקרות? איך נבחן סיבה ותוצאה? הפוך סיבה לתוצאה מתי סיבה גורמת לתוצאה? איך לחקור את הקיצון של סיבתיות?

סיבה ותוצאה. מי יצר את הרצף האין סופי הזה? האם אלוהים? טיעון: אין אפשרות שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה ללא נקודת התחלה. מדוע? נניח שלכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. קיימות רק 2 אפשרויות: 1 - הסיבה / תוצאה הן בצורת קו ישר ואין סופי ללא התחלה וללא סוף. 2 - הסיבה / תוצאה הן בצורת עיגול שנעים בו בצורה אין סופית ובכל פעם אנחנו חוזרים על עצמנו. ונשאל: מי יצר את הרצף הישר / עגול של הסיבה תוצאה? דהיינו, מי מכריח את הרצף של הסיבה תוצאה הזה להתקיים? ונשיב: אלוהים, שהוא חיצוני לעיגול / קו ישר של הסיבה / תוצאה. סוף טיעון. הפרכה: הפעם לא נפריך את ההוכחה, כי כבר עשינו זאת בצורות שונות במאמרים השונים שכאן, אך הפעם ... של אלוהים למשחק לא פתרה שום שאלה בשום צורה. ונסביר: נניח באמת שקיים רצף אין סופי בצורה כלשהי של סיבה / תוצאה, ונניח באמת שאלוהים אחראי לרצף הזה. מה בעצם עשינו כאן? לקחנו תהליך אין סופי של סיבה / תוצאה, הפכנו אותו לאירוע בודד / נקודה אחת, ונתנו סיבה חיצונית לתהליך כולו שהיא אלוהים. אך בכך כמובן שלא עשינו שום דבר, כי בעצם יצרנו תהליך אחר של סיבה ותוצאה, דהיינו, אלוהים שהוא סיבתו של התהליך האין סופי! זא גם עכשיו כאשר הוספנו את אלוהים, עדיין אנחנו בתוך תהליך של סיבה ותוצאה, וגם על אלוהים נוכל לשאול: מהי הסיבה של אלוהים. וגם כאן נכנס לרצף אין סופי בצורת קו ישר או מעגל של הסיבות של אלוהים לבריאת העולם. ... אולי ניצור אלוהים חדש ועיגולים נוספים וקוים ישרים נוספים... בקיצור, אלוהים לא פתר שום דבר. אז איך נסביר את הסיבה שיוצרת את הרצף האין סופי של הסיבה / תוצאה? נשיב: בדיוק באותה הצורה שנסביר (או שלא) את הסיבה שבגללה אלוהים רצה לברוא את העולם... דרך אגב: הדבר דומה לחלוטין לרעיון שכבר הוסבר בהרחבה, כי לומר שאלוהים ברא ...

הסוד של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 1 כפי שכבר ביארתי, מי שרוצה להיות מאושר עליו להבין את כל המציאות בשלמות. ואחת מהדרכים להבין את המציאות בשלמות, היא באמצעות השאלה הבאה: מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? וכפי שכבר ביארתי, אין אפשרות למצוא תשובה לשאלה הזאת בשכל האנושי. כי על כל תשובה נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה של הסיבה הראשונה עצמה. ועוד ביארתי, שמי שיבין את השאלה הזאת בשלמות, הוא ממילא יקבל שכל חדש גדול יותר, שהוא השכל ... זה האדם מקבל שכל חדש וכולי. והעניין הוא, כי לכאורה יש דרך מאוד פשוטה להשיב על השאלה של מהי הסיבה הראשונה. ואחת התשובות האפשריות היא, שאפשר אולי לומר שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות, אלא שאכן תמיד לכל סיבה יש סיבה אחרת שקודמת לה. ואכ ממילא אין צורך למצוא את הסיבה הראשונה כי אין סיבה ראשונה. ועוד דרך ... סיבה כלשהי, שהיא אין לה סיבה. ואפשר לומר, שלא לכל סיבה יש סיבה. ושאכן כאשר חוזרים אחורה ברצף של הסיבה תוצאה, אז אכן מגיעים לנקודה שבה באמת יש סיבה, שהיא עצמה אין לה סיבה. וממילא השאלה של מהי הסיבה הראשונה, ... לחשוב עליו הוא, אם נאמר שבנקודת ההתחלה הייתה האין סיבה, הרי שיש לשאול, כיצד מאין סיבה יצא כל רצף הסיבתיות שיש אחריו. כי אין סיבה פירושו אקראי לחלוטין. ואם הכוח שמניע את כל המציאות כולה הוא אקראי לחלוטין, אז כיצד מכוח אקראי לגמרי, נוצר מנגנון של סיבה ותוצאה. זא יש לנסות להבין, כיצד האין סיבה שמתחיל את כל התהליך של האירועים של העולם, כיצד הוא הוליד את כל תופעת הסיבתיות שיש בעולם שלנו. כי בעולם שלנו בהחלט יש סיבה ותוצאה. והעולם שלנו ברובו נראה מסודר לחלוטין. כי יש חוקיות מופלאה שעובדת כמעט בכל הרמות של העולם שלנו. וכל הזמן ... רבדים עמוקים יותר בחוקיות של העולם שלנו. ומאחר שיש בעולם שלנו מנגנון ככ גדול של יש סיבה דהיינו, של סיבתיות, אכ יש לשאול, אם נאמר שהתהליך כולו פועל ללא סיבה, אכ כיצד זה שנוצרו בתוכו תהליכים שהם לחלוטין לא אקראיים אלא של סיבה ותוצאה. כי השורש של הדבר, חייב שיהיה בו את התוצאה שלו. ואם אנחנו רואים שיש בעולם שלנו סיבה ותוצאה, הרי שבהכרח לומר שבשורש של התהליכים של העולם, גם שם יש משהו של סיבתיות. ולומר שהאין סיבה הוא התחלת התהליך, זה לא מסתדר עם ההבנה שבעולם שלנו כן יש סיבה ותוצאה. כי יש לשאול, איך זה שמאין סיבה, נוצרו תהליכים של סיבה ותוצאה? וכאן יש שתי אפשרויות לענות על השאלה הזאת, כיצד מהאין סיבה נוצרו סיבות. והדרך הראשונה לענות, היא שאפשר לומר שאכן לא נוצרו שום סיבות. וכל מה שנראה לנו כתהליכים של סיבה ותוצאה, זה תהליכים אקראיים לחלוטין. דהיינו, אפשר לנסות לומר שאכן יש רק אין סיבה והכל אקראי תמיד. ואין בעולם שלנו שום תהליכים של סיבה ותוצאה. ובכך בעצם העלמנו את השאלה של איך מאין סיבה נהיו סיבות. והתשובה השנייה האפשרית היא, שאפשר להבין שהחשיבה שאומרת שבאין סיבה חייב להיות משהו ממנגנון היש סיבה, הוא נובע אך ורק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי השאלה בעצם הייתה, כיצד מאין סיבה נוצרו תהליכים של סיבות. אבל השאלה הזאת עצמה היא שאלה שאפשר לשאול אותה רק מנקודת מבט של סיבה ותוצאה. כי אם נאמר שהאין סיבה הוא הסיבה של הסיבות, אז אכן יש לשאול, כיצד אין סיבה, יכול להיות סיבה של תהליכים עם סיבות. אבל אפשר לומר, שבנקודת ההתחלה של האין סיבה שאחריו יש רצף של סיבה ותוצאה, הרי שאפשר לומר ששם הקשר בין האין סיבה לבין היש סיבה שאחריו, הוא קשר מסוג של אין סיבה. זא, ... שם לפני הסיבות. והרצף של הסיבות התחיל מעצמו בלי קשר לאין סיבה שלפניו. דהיינו, ניתן לנסות לנתק את קשר הסיבה תוצאה שיש בין האין סיבה לבין הסיבות. ובכך בעצם ניתן לומר, שלפני כל הרצף סיבה תוצאה שלנו, היה אין סיבה. ואז ממילא אין שום שאלה בלתי פתירה שכלית לגבי מהי הסיבה הראשונה. ואחרי שהסברנו את ... מילוט מהשאלה של מהי הסיבה הראשונה, הרי שתמיד תישאר שאלה. ונחדד נאמר, שגם אם נאמר שאין בעולם שלנו שום סיבה ותוצאה אלא הכל אקראי לגמרי, גם אז תהיה שאלה בלתי פתירה בשכל. והעניין הוא, שיש דבר אחד שאי אפשר להעלים את הקיום שלו, והוא את האפשרות ואת הפוטנציאל לכך שתהיה סיבתיות. כי גם אם נאמר שכל מה שקורה בעולם הוא אקראי לגמרי ושאף פעם אין שום סיבה לשום דבר, הרי שעדיין אי אפשר להעלים על ידי זה את המושג סיבתיות וסיבה ותוצאה. כי כאשר אנחנו משתמשים באין סיבה כדי להסביר את המציאות, אנחנו בעצם מתארים ומסבירים את המציאות, באמצעות האפשרות של ... של האירוע שקודם לו. והמציאות שלנו בכל מקרה מכילה בתוכה את שתי האפשרויות האלו. וגם אם נאמר שהאפשרות של הסיבתיות לא באה לידי ביטוי בעולם בשום צורה, זה עדיין לא הופך את האפשרות הזאת לא להיות קיימת במציאות. וזה בעצם אומר, שמאחר שבכל מקרה קיימת במציאות שלנו האפשרות / צורת המחשבה / הכוח של הסיבתיות ושל הסיבה תוצאה, הרי שמנקודת המבט הזאת שהיא חלק של המציאות, מנקודת המבט הזו תמיד תהיה התנגשות עם כל הסבר שהוא שמסתמך ... כבר לא אקראית. ועוד יש לשאול, נניח שהכל אקראי, הרי שהשאלה המתבקשת היא, למה הכל אקראי ולא הכל עם סיבה ותוצאה. כי על כל הסבר שלא יהיה לגבי המציאות, תמיד נוכל באמצעות החשיבה של היש סיבה, לשאול מהי הסיבה שבגללה ... ניסיון לפרש את המציאות באמצעות האין סיבה, הוא תמיד לא ימצא מענה מספיק טוב, עבור הכוח שיש במציאות, של הסיבתיות. ושוב נחדד: גם אם נאמר שבשום מקום הסיבתיות לא באה לידי ביטוי במציאות שלנו, עדיין זה לא מעלים את הקיום של האפשרות של סיבתיות. ומנקודת המבט של האפשרות של הסיבתיות, תמיד תהיה שאלה לגבי איך אין סיבה יכול להיות הסיבה של סיבתיות. או מדוע האין סיבה הוא דווקא בא לידי ביטוי בצורה כלשהי. וגם, מדוע בכלל יש במציאות שלנו רק אין ... תשובה בשכל אנושי. והשאלה היא, מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות? או במילים אחרות, כיצד ניתן להסביר את תהליכי הסיבתיות שיש בעולם, באמצעות צורת חשיבה של סיבתיות. וזה אינו אפשרי בשכל האנושי. כי כל תיאור תהליך שיהיה לגבי המציאות, תמיד נוכל להמשיך לשאול מה הסיבה שלו ...

אחדות הסיבה ותוצאה אצל אלוהים, לפני ואחרי הבריאה, סיבה ותוצאה הם אחד, כל דבר הוא סיבת עצמו מה המשמעות של אחדות הסיבה והתוצאה אצל אלוהים? הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג בהרצאה הוא שאצל אלוהים הסיבה והתוצאה הם אחד, כלומר, אין הבדל בין הסיבה שבגללה משהו קורה לבין התוצאה שמגיעה לאחר שהדבר כבר קרה. במילים אחרות, אצל אלוהים הסיבה והתוצאה אינן שני דברים שונים, אלא הן אחד ממש, זהות מוחלטת ללא הפרדה. הרעיון מתייחס הן לשלב שקדם לבריאה והן לשלב שאחריה, ואומר באופן חד וברור שכל דבר שקיים, קיים כסיבת עצמו. כיצד השכל מבטא את אחדות הסיבה והתוצאה? אליעד מסביר שהשכל הוא דוגמה טובה להבנת הקונספט של אחדות הסיבה והתוצאה. כל שכל הוא מצד אחד הקדמה - סיבה, ומצד שני גם התכלית - התוצאה. השכל כשלעצמו הוא התוצאה של תהליך חשיבה שהוביל אליו, והוא גם סיבת עצמו בכך שהוא מאפשר ומוביל להבנת דברים נוספים. לכן, השכל הוא דוגמה מוחשית לדבר שהוא גם הסיבה וגם התוצאה. בכך הוא מדגים את אחדות הסיבה והתוצאה שמתקיימת בשורשו של כל דבר. איך הדוגמה של ספר ממחישה את אחדות הסיבה והתוצאה? אליעד כהן מציג דוגמה נוספת כדי להמחיש את הרעיון, והיא דוגמת הספר המחולק לפרקים. מצד אחד, כל פרק בספר הוא התוצאה, כי הוא מביא את המסקנות הסופיות שאליהן המחבר הגיע לאחר כתיבת כל שאר הפרקים. מצד שני, כל פרק הוא ... הבאים אחריו, וכל פרק נותן את הכלים וההבנה כדי להגיע למסקנה הסופית. לפיכך, כל פרק משמש בו זמנית גם כסיבה וגם כתוצאה. זה ממחיש את התפיסה שבמהותה, כל דבר שקיים הוא בו זמנית סיבת עצמו ותוצאת עצמו. מה משמעות הטענה שכל ... הדבר עצמו. המסקנה שאליה אליעד מוביל היא כי כל דבר קיים כשלעצמו, עבור עצמו ובאמצעות עצמו, ולמעשה ההפרדה בין סיבה לתוצאה היא רק לכאורה, רק בצורת החשיבה הרגילה והמוגבלת של בני האדם. מה משמעות האמירה שאין הבדל בין לפני הבריאה ואחריה? אליעד מדגיש נקודה מרכזית: שאין כל הבדל בין המצב שלפני הבריאה לבין המצב שלאחריה. לפני הבריאה, הסיבה היתה קיימת במלואה, ואחרי הבריאה התוצאה קיימת במלואה. אך מאחר שהסיבה והתוצאה הן אחד, הן היו קיימות באותה מידה גם לפני וגם אחרי. התהליך של הבריאה לא יצר הבדל אמיתי, אלא רק שינוי תפיסתי באופן שבו האדם מתבונן על המציאות. אצל אלוהים, לפי אליעד, ההבדל בין סיבה לתוצאה לא קיים כלל, ולכן ההבדל בין לפני הבריאה לבין אחרי הבריאה הוא רק ברמת התפיסה האנושית ולא במציאות המוחלטת. מדוע אליעד כהן אומר שזו צורת חשיבה שמובילה לאחדות? הסיבה שאליעד מציג את הקונספט הזה כחשוב, היא שההבנה הזו של אחדות סיבה ותוצאה יכולה להוביל את האדם לתפיסה עמוקה יותר של אחדות מוחלטת. כאשר האדם מבין שכל מה שקורה הוא למעשה סיבת ... הוא יכול להתקרב להבנה שכל מה שקיים הוא אחד, ובכך לחוות תחושה עמוקה יותר של אחדות ושלמות. מהי אחדות הסיבה והתוצאה? האם כל דבר הוא סיבת עצמו? מה משמעות הסיבה והתוצאה באלוהות? האם יש הבדל בין לפני הבריאה לאחריה? מה הקשר בין שכל, סיבה ותוצאה?

סיבתיות, סיבה ותוצאה, כל דבר הוא סיבת עצמו, חוויית הזמן, זיכרון אנושי, חוויה סובייקטיבית האם קיימת המשכיות בזמן או שכל רגע עומד בפני עצמו? אליעד כהן מסביר כי קיימות כמה דרכים שונות להבנת הקשר בין סיבה ותוצאה ולחוויה של המשכיות הזמן. ראשית, הוא מציג שלושה רבדים להבנה של הזמן ושל הסיבתיות. ברובד הראשון, אנו חווים שהרגע הנוכחי הוא תוצאה של הרגע הקודם, כלומר, יש המשכיות טבעית בין רגע לרגע. לדוגמה, אם אדם מבשל מרק, הרגע בו יש מרק מוכן הוא תוצאה של הרגעים בהם הוא הכין אותו קודם לכן. ברמה הזו ישנה תפיסה ברורה של קשר סיבה ותוצאה והמשכיות בין רגע לרגע. הרובד השני הוא הבנה שאין באמת קשר הכרחי בין הרגעים. במובן הזה, כל רגע עומד ... קשר אובייקטיבי אמיתי. אם היה ניתן למחוק את הזיכרון של האדם, הוא לא היה יודע שהמרק נמצא על השולחן כתוצאה מפעולה קודמת שלו, ואז לא הייתה תחושת המשכיות בזמן. אליעד מדגיש שהחוויה שלנו היא סובייקטיבית, וכאשר האדם אומר אני ... יכול לחוות פחות סבל, פחות מתח ולהגיע להבנה שלמה ועמוקה יותר של חייו ושל המציאות שבה הוא נמצא. מהי סיבתיות וזמן? האם הזמן הוא אשליה סובייקטיבית? איך הזיכרון משפיע על החוויה? מה הקשר בין סיבה לתוצאה? איך להשתחרר מאמונות מקובעות? למה חשוב לדייק בחוויה האישית? כיצד גמישות מחשבתית משפיעה על החיים?

סיבתיות / סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 3 וכך גם אקראיות אמיתית, משמעותה היא, שאין שום קשר בין האירועים השונים, וששום אירוע הוא אינו הסיבה ואינו התוצאה, של שום אירוע אחר, אלא כל דבר עומד וקיים בפני עצמו. וכאשר כל דבר קיים בפני עצמו, דהיינו, כאשר הסיבה שהדבר הוא כך, היא לא נמצאת בשום מקום שחיצוני לדבר עצמו, אלא כל דבר קיים בפני עצמו, אז מצד אחד אפשר לומר, שזאת שלמות הסיבתיות, שלכל דבר בפני עצמו יש סיבה. סיבה ככ טובה, עד ששום דבר, לא נעשה למען תכלית אחרת, שזה כמובן פוגם בסיבתיות ובמחויבות שהדבר עצמו יהיה קיים, אלא כל דבר נעשה למען עצמו. שהסיבה והתוצאה הם אחד, וששום דבר הוא לא הסיבה ולא התוצאה של שום דבר אחר. שזאת שלמות הסיבתיות באמת, שכל דבר הוא סיבת עצמו. אבל דרך פלא ניתן לראות, שזאת גם שלמות האקראיות. שכל דבר הוא בפני ... דבר לא קשור בשום צורה שהיא, לשום דבר אחר. וכאשר דבר הוא סיבת עצמו, אז מצד אחד הוא שלמות הסיבה, ואבל בו זמנית הוא גם שלמות העדר הסיבה, דהיינו, שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. ואם יש סיבה ראשונה לכל הסיבות, אז מה שקדם לה, זו האין סיבה, והיא סיבת עצמה. ואם אין סיבה ראשונה, אז זה אומר שאין שום סיבה אמיתית לשום דבר, ושום דבר אינו מחויב באמת, כי אין מסובב ראשון. ואז שום סיבה, לא חזקה יותר מאשר סיבה אחרת, ואז כל סיבה עומדת בפני עצמה, שזו שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. כי החוזק של הסיבה, הוא ככל שהיא קרובה יותר אל הסיבה הראשונה. אבל אם אין סיבה ראשונה, אלא יש סיבה לפני סיבה וכולי עד אין סוף, אז ממילא שום סיבה לא חזקה יותר מאשר סיבה אחרת. ואז כל סיבה חזקה בדיוק באותה המידה. שאז כל דבר הוא סיבת עצמו, שזו שלמות הסיבתיות והאקראיות כאחד. ואם נאמר שיש סיבה ראשונה לכל דבר, אז עדיין נוכל לשאול, מפני מה הסיבה היא כך ולא אחרת? ומפני מה רצף הסיבה תוצאה, שיוצא מהסיבה הראשונה, מפני מה הוא כך ולא אחרת? וזה בעצם אומר, שבסופו של דבר מגיעים להבנה, שאם יש ... אירועים שחוזר על עצמו, אז אם הוא אינו מבין שכל דבר הוא סיבת עצמו, אז הוא חושב שיש כאן סיבתיות. וכאשר הוא לא מבין את רצף האירועים, אז הוא קורה לזה אקראיות / נס. וכאשר האדם רואה איזה אירוע ... שזה אומר שהוא לא מבין את חוקיות המציאות, ואז ממילא זה אומר, שהוא לא מבין גם לא את מנגנון הסיבתיות, שגם אותו הוא תופש בצורה שקרית. ונמצא אם כן, כי הסיבתיות והאקראיות, הם אחד ממש. וכל דבר הוא סיבת עצמו, והסיבה והתוצאה הם אחד. והשאלה הנשאלת היא, אכ מה בעצם ... והדברים צריכים בירור מעמיק נוסף. וכאשר האדם מתבונן על מנגנון הסיבה והתוצאה שיש בעולם יותר לעומקו, הוא רואה, שבעצם סיבה ותוצאה הם לא באמת קיימים בפני עצמם, אלא קיומם תלוי בקיומם של רגעי הזמן. כי המציאות שלנו יכולה להיות קיימת, ... והתוצאה, היא לא יכולה להיות קיימת, ברגע אחד של זמן. כי ברגע אחד של קיום בודד, אין שום משמעות לסיבה ותוצאה, כי יש רק אירוע אחד בודד. ונוסיף ונאיר, כי כאשר יש רק אירוע אחד בודד ברגע אחד בלבד, הרי ... ישות אחת בלבד, ללא כל שינוי וללא כל נפרדות צורה, שאז ממילא אין שום אירוע אמיתי כלל, ואין שום סיבתיות / אקראיות כלל. והרעיון הוא, שהקיום של הסיבה והתוצאה, הוא תלוי בקיום של רגעי הזמן והמקומות השונים. שאז האדם ... המקומות והזמנים השונים. (ובלי זמן אין מקום ולהפך). וזה בעצם אומר, שאין שום אפשרות בעולם, שהאדם יבין את משמעות הסיבתיות של האירועים, בלי שהוא יבין את משמעות ואת מהות הזמן והמקום עצמם. ולכן, מי שרוצה להבין למה באמת דברים ... של המקום והזמן. ומנקודת המבט של מהות המציאות, אין שום זמן ומקום כלל, וממילא אין שום שינויים ואין שום סיבה ותוצאה כלל, ואין שום שאלה כלל. ואכ לכאורה נמצאה התשובה האמיתית, לשאלה, מהי הסיבה של כל האירועים. ולכאורה התשובה היא, ...

סיבתיות למתקדמים, מבוא לניתוח סיבתיות, נוסחה לבדיקת סיבתיות, 3 שאלות לשאול, 3 דרכים לגלות מה הסיבה, איך לחקור סיבה ותוצאה? איך להבין דברים, מחקר סיבתי, קשר סיבתי, סיבה מחייבת, סיבה מאפשרת, איך לנתח דברים מהן שלוש השאלות שחובה לשאול כשבודקים קשר סיבתי? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו את הדרך הנכונה והמדויקת לחקור ולנתח קשרים סיבתיים, ומציג שלוש שאלות עיקריות שצריך לשאול בכל פעם שניתנת טענה על סיבה ותוצאה. הוא מפרט על חשיבות הבנת סיבתיות בצורה יסודית, ומדגיש כי ללא הבנת השאלות הללו, לא נוכל להבין באופן עמוק האם סיבה מסוימת אכן הביאה לתוצאה, או שזו אשליה או תוצאה של גורמים אחרים. השאלה הראשונה: האם הסיבה בהכרח מחייבת את התוצאה? השאלה הראשונה היא להבין האם עצם קיומה של הסיבה מוביל בהכרח לתוצאה זו ולא לתוצאה אחרת. למשל, אם מישהו טוען שהוא לא קנה מוצר כי הוא יקר, יש לשאול: האם העובדה שהמוצר יקר מחייבת ... דחף אותו, יש לשאול: האם זה שהוא דחף אותך בהכרח חייב אותך להרביץ לו?. מטרת השאלה היא להבין אם הסיבה כביכול חייבה את התוצאה, או שזו רק פרשנות או תגובה מתוך אפשרויות רבות. השאלה השנייה: האם התוצאה נובעת רק מהסיבה הזאת, או שישנן סיבות נוספות או אחרות? השאלה השנייה באה לבדוק אם התוצאה באמת נבעה מהסיבה שצוינה או שמא היו סיבות נוספות או אחרות. למשל, אם אדם כועס כי לא מצא חנייה, יש לשאול: האם ... החשש להיכשל, או שישנן סיבות נוספות שמובילות לפחד זה?. מטרת השאלה הזו היא לגלות גורמים נוספים שיכולים להשפיע על התוצאה. השאלה השלישית: מהי הסיבה של הסיבה עצמה? השאלה השלישית חוקרת את המקור של הסיבה הראשונית עצמה. למשל, אם אדם אומר שהוא שומר מצוות כי אלוהים אמר, יש לשאול: מהי הסיבה שאלוהים אמר לשמור מצוות? האם בכלל הוא אמר, ומה הסיבה להנחה זו?. אליעד מבהיר שהמטרה בשאלה זו היא לחקור עמוק יותר, ולברר את אמיתות הסיבה הראשונית. כך ניתן להגיע להבנה עמוקה של סיבות שורשיות יותר, או לזהות שהסיבה עצמה אינה מוחלטת ואולי שגויה. דוגמאות מפורטות להמחשת ניתוח סיבתיות: אליעד מביא דוגמאות רבות להמחשת השיטה: לקוח אומר שלא יקנה מוצר כי המוצר יקר. יש לשאול האם המחיר הגבוה באמת מחייב אותו לא לקנות, אולי הוא היה קונה למרות המחיר, ואולי הסיבה האמיתית לכך שלא קנה היא אחרת לגמרי. מישהו כועס כי לא מצא חנייה. ראשית, יש לבדוק האם אי - ... אלוהים מחייבת את שמירת המצוות. האם הוא שומר מצוות רק כי נאמר לו או שיש סיבות אחרות לכך, ומהי הסיבה שאלוהים בכלל ציווה זאת מלכתחילה. איך יישום השאלות הללו עוזר בפועל? אליעד מדגיש שבאמצעות יישום מתמשך של שלוש השאלות ... ההחלטות, להבין לעומק את עצמנו ואת העולם, ולמצוא פתרונות יצירתיים ומדויקים יותר למצבים בחיים. איך להבין קשר סיבתי? מהי סיבתיות מחייבת? האם הסיבה היא הכרחית? ניתוח סיבה ותוצאה מהי סיבה מאפשרת? איך לבדוק אמיתות של סיבה? איך לחקור סיבתיות לעומק?

אפשרי או מחויב, מחויב או אפשרי, אפשרי המציאות, מחויב המציאות, הסיבה של הדבר, סיבתיות, סיבה ותוצאה מה ההבדל בין אפשרי למחויב במציאות? אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין המושגים אפשרי ומחויב, ואת הקשר שלהם לסיבתיות וסיבה ותוצאה. לפי אליעד, כשאנחנו רואים אירוע כלשהו שמתרחש במציאות, מיד עולה השאלה האם מה שאנחנו רואים הוא מחויב שיהיה, או ... יכול היה להתרחש אחרת, או שהוא חייב להתרחש בדיוק כפי שהוא מתרחש בפועל. איך אפשר להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה? כדי להסביר את הרעיון, אליעד משתמש בדוגמה של אש ונייר. הוא מדגים זאת כך: אם ניקח גפרור דולק ונקרב ... מדגיש שהניסיון רק יוצר תחושה של מחויבות, אך לא מוכיח אותה. כלומר, אנחנו מתרגלים לראות שוב ושוב את אותה התוצאה, וכך נוצרת אצלנו אשליה שהדבר תמיד חייב להיות כך. הוא מסביר שתחושת המוחלטות שלנו באה מכך שאנחנו כבר חווינו ... עצמנו האם מה שאנחנו מאמינים בו מבוסס על היגיון מוחלט או רק על ניסיון העבר. אפשרי או מחויב? מהי סיבתיות? הבדל בין מחויב לאפשרי האם הניסיון מוכיח מחויבות? מה המשמעות של אפשרי המציאות? סיבה ותוצאה במציאות

בחירה חופשית חלקית, חופש הבחירה, אפקט הפרפר, דטרמיניזם, למה דברים קורים, סיבתיות, סיבה ותוצאה, סיבה לכל דבר האם יכולה להיות לאדם בחירה חופשית חלקית? אליעד דן בנושא מורכב ביותר: האם קיימת בחירה חופשית חלקית ... חלק מרצף אירועים אינסופי שנובע מאינסוף גורמים קודמים. לכן, התחושה אני בחרתי הופכת לבעייתית, כי אם הבחירה מבוססת על סיבתיות - סיבה ותוצאה - אזי גם ההחלטה שאתה עושה תלויה באינסוף גורמים קודמים, וכבר לא אתה זה שבחר אותה באמת. האם אפקט ... - ומראה שאם כל אירוע נובע מאירוע קודם לו, לא יכולה להיות באמת בחירה, כי אז כל אירוע הוא תוצאה של אינספור אירועים קודמים. הוא מזהיר מפני המחשבה שאנחנו יודעים בדיוק איך דבר אחד משפיע על דבר אחר, ומדגיש ... נקבע מראש. האם ייתכן שהבחירה מתרחשת מעצמה באופן אקראי? אליעד מתמודד גם עם האפשרות שהדברים קורים באופן אקראי, ללא סיבה קודמת. אם הכל אקראי לחלוטין, גם במקרה זה לא קיימת באמת בחירה, כיוון שאתה לא זה שבחרת את האירועים ... יכולה להיות בחירה חופשית חלקית. עצם המחשבה על בחירה חלקית מתגלה כפרדוקסלית כאשר מעמיקים בהבנת מהותה של הבחירה ושל הסיבתיות. האם קיימת בחירה חופשית חלקית? מה ההבדל בין דטרמיניזם לאקראיות? האם אפקט הפרפר מוכיח שאין בחירה? מהי הסיבה האמיתית לכל דבר? האם אנחנו באמת בוחרים מה לעשות? מה קובע אם יש או אין בחירה? סיבתיות או אקראיות - מה קובע את המציאות?

קארמה, חוק הסיבה והתוצאה, שכר ועונש, סיבה ותוצאה, סיבתיות, סמסרה, כל דבר הוא סיבת עצמו, רשימו