... מזה שאנחנו לא רוצים את המצב הנוכחי? או שאולי הרצון והתחושה הרעה מגיעים יחד, בו זמנית, ואין קשר של סיבה ותוצאה ביניהם? אליעד מסביר שאין באמת תשובה מוחלטת לכך, כי אולי הרצון והתחושה הרעה מגיעים כיחידה אחת. הוא נותן דוגמה: ... שכסף יפתור את זה מגיעות ביחד? גם אם נדמה לנו שזה בא ביחד, זה לא אומר שיש קשר של סיבה ותוצאה. לדברי אליעד, רק חקירה פנימית ועמוקה יותר יכולה להוביל להבנה מהותית בנושא. האם אפשר להבין באמת מה זה להרגיש ... היותר פנימית היא מה זה להרגיש רע? ולא למה אני מרגיש רע?. למה זו שאלה שחוזרת אחורה בזמן ומחפשת סיבה, אך מה זה להרגיש רע? זו שאלה שחודרת לעצם החוויה. אליעד מדגיש כי התחושה הרעה נוצרת רק מתוך השוואה ...

... עליך נחלשת משמעותית. אם אתה מגיע למצב בו אתה שואל את עצמך למה אני רוצה להרגיש טוב? ולא מוצא סיבה עמוקה יותר, זה המקום לעצור ולהבין שהגעת לרצון הפנימי הבסיסי ביותר. אליעד מסביר שאם תישאר נאמן להחלטה הזו, לא ... הרצון להרגיש טוב והרצון לא להרגיש רע הם באמת שונים או אולי אותו דבר בדיוק. ייתכן שהאדם חושב שיש סיבה ותוצאה, אך באמת מדובר באותו רצון. לכן, אליעד מציע להטיל ספק גם בכך, ולבדוק האם באמת יש הפרדה בין הרצונות. ...

... חקירת הרצון מתבצעת על ידי שאילת שאלות המבררות מדוע הרצון הזה בכלל קיים. למשל, אדם שרוצה שיאהבו אותו אומר שהסיבה לכך היא שאם לא יאהבו אותו, הוא לא יאהב את עצמו. החקירה לא עוצרת כאן אלא מתקדמת לעומק ושואלת ... עם שאלות חדשות. כך מתקיימת תנועה מתמדת בין שתי החקירות, שבסופן האדם יכול להגיע לשחרור מקונפליקטים פנימיים וסבל. מהי סיבתיות ואיך היא משתלבת בחקירה? אליעד כהן מזכיר מושג נוסף שנקרא סיבתיות. סיבתיות מתייחסת לבירור האם סיבה מסוימת בהכרח מחייבת תוצאה מסוימת. לדוגמה, אדם שחושב שאם אני לבד, אין לי משמעות, בוחן את הקשר בין להיות לבד לבין חוסר משמעות. ...

... אפילו פוגעת בלמידה? הוא מסביר שיש הבדל בין חזרה על מידע אקראי לבין חזרה על מידע שיש בו היגיון וסיבתיות. לדוגמה, אם מדובר במידע אקראי לחלוטין כמו שם של אדם או שם של עצם (כמו שולחן), שאין בו היגיון ...

אלברט איינשטיין, ציטוטים של אלברט איינשטיין על טיפשות, אי שפיות לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות, האם הגיוני לעשות שוב ושוב את אותו הדבר? מוטיבציה להתמדה, מערכת סיבתית, מערכת אקראית - חלק 2 האם נכון לנסות שוב ושוב את אותה פעולה ולצפות לתוצאות שונות? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת ומדויקת את הרעיון המפורסם של אלברט איינשטיין על אי שפיות - הטענה כי זה מטורף לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאה שונה. אליעד מבהיר שהרעיון של איינשטיין נשמע הגיוני, אבל במציאות הוא מורכב יותר ותלוי מאוד בהבנה של מושגי הזמן, השינוי, והסיבתיות במערכת בה אנו נמצאים. האם הקיר שניסית להזיז הוא תמיד אותו הקיר? אליעד מביא דוגמה מוחשית של ניסיון להזיז ... אך מצד שני, אף על פי שהקיר משתנה כל רגע מבחינת האטומים שלו, שינוי זה לרוב אינו משפיע על התוצאה הסופית של הפעולה (למשל, אם הקיר היה כבד מדי להזזה קודם לכן, רוב הסיכויים שהוא יישאר כך). מתי נכון ... משקולת בדיוק (100 קג) וחושב שאולי שם יצליח להרים אותה. אליעד מסביר שההיגיון הזה מוטעה, שכן אם לא השתנו הנסיבות המשמעותיות (הכוח הפיזי של האדם או התנוחה שלו, או המשקל עצמו), אז הסיכוי שהתוצאה תהיה שונה הוא אפסי. מכאן הוא מדגיש כי חשוב להבין לא רק האם משהו השתנה, אלא מה בדיוק השתנה, והאם השינוי הזה משפיע באופן מהותי על התוצאה הסופית. אדם יכול לחשוב בטעות שמשהו השתנה רק כי הוא נמצא במקום אחר או כי עברה דקה, אבל זה ... לבין שינויים חסרי משמעות? אליעד מסביר שהשאלה המרכזית היא לא האם משהו השתנה, אלא האם השינוי שהתרחש משפיע על התוצאה הרצויה. הוא מביא דוגמה נוספת של פתיחת מנעול בעזרת מפתח שלא מצליח לפתוח את הסילינדר. מבחינה פיזית מוחלטת, בכל ... שלו משתנים כל הזמן. אך שינוי כזה לא באמת רלוונטי לפעולת הפתיחה, כיוון שאין לו שום השפעה מהותית על הסיבה שבגללה המנעול לא נפתח. אליעד מוסיף כי לפעמים אנשים מתבלבלים לחשוב ששינויים קטנים, חסרי משמעות אמיתית לפעולה עצמה, יכולים להוביל לשינוי גדול בתוצאה. זו הטעות המרכזית שאליעד מזהיר מפניה. מה הקשר בין חשיבה מוטעית לבין תפיסת הסיבתיות שלנו? אליעד ממשיך ומבהיר שהעניין המרכזי פה הוא תפיסת הסיבתיות של האדם: אנשים חושבים בטעות שדברים השתנו בצורה שיכולה להשפיע על התוצאה, בזמן שבפועל השינויים אינם רלוונטיים לסיבה המרכזית שבגללה הפעולה לא מצליחה. זה עניין של הבנת המציאות: צריך לזהות את הסיבה המדויקת שבגללה לא הצלחנו בפעם הראשונה, ולבדוק אם היא השתנתה בפעם השנייה. אם הסיבה לא השתנתה - אין טעם בניסיון נוסף. כיצד לזהות את השינוי שיביא לתוצאות שונות? אליעד מציין במפורש שהיכולת להבין האם יש היגיון לנסות שוב היא פונקציה של ההבנה שלנו מה בדיוק השתנה, והאם השינוי הזה יכול להשפיע באופן מהותי על התוצאה הרצויה. צריך להיות ערניים ולהבחין בין שינויים שטחיים לבין שינויים עמוקים המשנים את המערכת בצורה מהותית. לבסוף, אליעד מסכם ... ומערכת אקראית? האם אי שפיות זה לחזור על אותו הדבר? מתי מוטיבציה להתמדה היא טעות? כיצד לזהות שינויים משמעותיים בתוצאות? האם הגיוני לחזור שוב ושוב על אותה פעולה ולצפות לתוצאות שונות? אליעד כהן מסביר את הציטוט המפורסם של אלברט איינשטיין האומר כי אי שפיות היא לעשות שוב ושוב את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות. אליעד מבהיר תחילה שישנם מקרים שבהם יש היגיון לנסות את אותה הפעולה שוב, ומקרים שבהם זה יהיה באמת ... ולא מצליח. אם הוא מנסה שוב ושוב להרים את אותו שולחן בדיוק באותה צורה, לכאורה זה לא הגיוני לצפות לתוצאה שונה, כי שום דבר מהותי לא השתנה. מצד שני, אפשר לטעון שהמציאות משתנה תמידית, שהרי מבחינה פיזיקלית, אף פעם ... ואין זה אותו שולחן, כי האטומים שלו זזו והזמן עבר. ולכן, אולי דווקא כן יש היגיון לנסות שוב, כי הנסיבות לכאורה כבר לא אותן נסיבות. אך אליעד מדגיש שהגישה הזו של הכל משתנה כל הזמן היא גישה שלא באמת חכמה כל כך, לפחות כאשר רוצים להשיג תוצאות מעשיות. כדי להבהיר זאת הוא נותן דוגמה נוספת: אדם דוחף קיר ולא מצליח להזיזו. לכאורה בכל רגע מדובר בקיר שונה, כי הזמן שונה והאטומים זזו מעט. אך בפועל, אם הסיבה לכך שהקיר לא זז אינה קשורה בשינויים המינוריים האלה, אלא בסיבות המהותיות, אז אין היגיון להמשיך לדחוף אותו ולצפות שהוא יזוז. כי מה שבאמת משפיע על התוצאה לא השתנה כלל. האם שינוי מינורי בנסיבות מצדיק ניסיון חוזר? אליעד מדגים את הרעיון עם משקולות בחדר כושר. אדם ניסה להרים 100 קילו ולא הצליח. כעת ... אחרת של 100 קילו, אולי הפעם זה יצליח. אליעד מסביר שהשינוי במקום או במשקולת לא ישפיע על התוצאה אם הסיבה האמיתית שהאדם לא מצליח להרים 100 קילו היא המשקל עצמו או חוזקו הפיזי. כלומר, גם אם כל הסביבה תשתנה, כל עוד הסיבה המרכזית לאי - הצלחה היא קבועה, זה טיפשי לצפות לתוצאה אחרת. מה ההבדל בין שינוי אמיתי לבין שינוי לא ... מדובר במנעול אחר ובזמן אחר, כי האטומים בסילינדר זזו מעט. אבל אליעד מדגיש שהשינויים הזעירים הללו לא משנים את הסיבתיות האמיתית של פתיחת המנעול. כלומר, הסיבות המרכזיות שמשפיעות על פתיחת המנעול הן המבנה הפנימי של המנעול והמפתח, ולא התזוזות ... מסביר שההבדל בין מצב שבו יש היגיון לנסות שוב לבין מצב שבו אין היגיון הוא מידת הרלוונטיות של השינוי בנסיבות לסיבתיות של התוצאה. אם הנסיבות שהשתנו אינן קשורות לסיבות האמיתיות לתוצאה, אז גם אם הן השתנו, אין שום סיבה לצפות לשינוי בתוצאה. לדוגמה, אדם שניסה לשכנע מישהו אחר בדבר כלשהו ונכשל. אם הסיבה לכך היא מהותית (כמו שהאדם לא רוצה להקשיב), אז עצם זה שיעבור יום או שעה או אפילו שהמקום יהיה שונה, לא ישנה את התוצאה. אבל אם הסיבה היא נסיבתית, כמו עייפות רגעית או הסחת דעת זמנית, אז בהחלט יש היגיון לנסות שוב. לסיכום, אליעד כהן מחדד את המסר של איינשטיין וטוען כי הטיפשות אינה בעצם החזרה על פעולה, אלא בציפייה לתוצאות שונות כאשר הסיבות לאי - ההצלחה לא השתנו באופן משמעותי. כל ניסיון חוזר חייב להיות מבוסס על שינוי אמיתי ... חסר היגיון. ציטוטים של אלברט איינשטיין האם יש היגיון בהתמדה? מערכת סיבתית ומערכת אקראית מתי טיפשי להתמיד? האם שינוי נסיבות משפיע על התוצאות?

אלברט איינשטיין, ציטוטים של אלברט איינשטיין על טיפשות, אי שפיות לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות, האם הגיוני לעשות שוב ושוב את אותו הדבר? מוטיבציה להתמדה, מערכת סיבתית, מערכת אקראית - חלק 1 האם ... אליעד כהן מסביר את האמירה המפורסמת שמיוחסת לאלברט איינשטיין: אי שפיות היא לעשות שוב ושוב את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות. הוא מדגיש שהטענה הזאת לא תמיד נכונה, ומנתח אותה לעומק בעזרת דוגמאות והסברים מפורטים על מושגים כמו מערכת סיבתית ומערכת אקראית. מהי מערכת אקראית והאם אפשר לצפות לתוצאות שונות ממנה? אליעד מסביר תחילה מהי מערכת אקראית, כלומר, מצב שבו התוצאה אינה נובעת בהכרח מסיבות ידועות או נראות לעין. לדוגמה, הוא מתאר אדם שממלא טופס לוטו באותם מספרים שוב ושוב. ... אינו זוכה. הוא מחזיר את המספרים המקוריים, ודווקא אז זוכה. כלומר, למרות שהאדם עשה בדיוק אותו דבר שוב ושוב, התוצאה הסופית כן השתנתה. ההסבר לכך הוא שלוטו זו מערכת אקראית לחלוטין, ולכן פעולה חוזרת באותם תנאים יכולה להניב תוצאה אחרת. זאת משום שהתוצאות אינן תלויות ישירות בפעולה עצמה, אלא בגורם אקראי שלא ידוע לנו מראש. אליעד ממשיך ומסביר שבמערכת אקראית, כגון הימורים ... באי שפיות לעשות שוב את אותו הדבר? לעומת זאת, אליעד כהן מציג דוגמה אחרת - מערכת סיבתית, שבה יש סיבה ותוצאה ברורות ומוגדרות. הוא נותן כדוגמה ניסיון להכניס מפתח לדלת בצורה מסוימת, וכאשר המפתח אינו נכנס, ברור לנו שהבעיה היא ... אנחנו מנסים להכניס את המפתח. לכן, במערכת סיבתית, אם אדם יחזור על אותה הפעולה בדיוק ללא שום שינוי, ויצפה לתוצאות שונות, הרי שהוא באמת מתנהג בצורה לא הגיונית ואפילו טיפשית. אליעד מסביר שההיגיון הברור אומר: אם לא תשנה את הגורם או את הצורה של הפעולה - לא תשתנה התוצאה. במילים אחרות, במערכת סיבתית, רק שינוי סיבה יכול לגרום לשינוי בתוצאה. חזרה מדויקת על הפעולה ללא שינוי בסיבה, לא תוביל לתוצאה שונה, ולכן פעולה כזו תהיה חסרת היגיון. האם באמת קיימת אקראיות או שהכל בעצם סיבתי? אליעד כהן ממשיך לנתח ... מסביר שלמעשה, כל מה שאנחנו קוראים לו אקראי יכול להיות סיבתי לגמרי, אלא שפשוט איננו יודעים את הסיבות המדויקות לתוצאה. לדוגמה, זכייה בלוטו יכולה להיראות לנו אקראית, אך אם היינו מכירים את כל הגורמים הפיזיקליים והאטומיים שהשפיעו על תוצאות ההגרלה, היינו מבינים שיש סיבות מדויקות לכל דבר. הוא אומר שבפועל, כשאיננו יודעים את הסיבות, אנחנו מתייחסים לזה כאל אקראיות, אבל ייתכן שבעומק, הכל בעצם סיבתי. כלומר, ההבדל בין סיבתיות לאקראיות הוא הבדל בידע שלנו ולא בהכרח במציאות עצמה. לכן, אפילו מה שנראה אקראי עשוי להיות סיבתי לגמרי. מתי ... כהן מסכם את ההסבר בכך שהתשובה לשאלה האם כדאי להתמיד ולעשות שוב את אותו הדבר? תלויה בהבנה שלנו לגבי הסיבתיות והאקראיות. במערכת שבה הסיבות לתוצאה אינן ברורות לנו, עדיין יכול להיות היגיון להמשיך לנסות שוב ושוב את אותה פעולה, כיוון שכל ניסיון חדש הוא בעל פוטנציאל שווה לתוצאה שונה. לעומת זאת, במערכת סיבתית ברורה, כדאי לשנות את הגורמים על מנת לקבל תוצאות חדשות. בשורה התחתונה, הטענה של איינשטיין נכונה רק במערכת סיבתית שבה הסיבות והתוצאות ברורות וידועות. במערכות אקראיות או כשאין לנו מידע על הסיבתיות, יש דווקא היגיון בהתמדה. האם יש דבר כזה אקראיות? מערכת סיבתית מול מערכת אקראית מהי אי שפיות לפי איינשטיין? האם כדאי להתמיד באותה פעולה? ציטוטים של אלברט איינשטיין על טיפשות האם הכל קורה מסיבה מסוימת?

... בשאלת הביצה והתרנגולת: מה קדם למה, ביצה או תרנגולת? הוא מסביר שהשאלה הזאת היא בעצם דוגמה קלאסית לפרדוקס של סיבה ותוצאה. אליעד מדגיש שהשאלה מסתמכת על ההנחה שהתרנגולת יכולה להיווצר רק מביצה, והביצה יכולה להיווצר רק מתרנגולת. אבל ההנחה הזו ...

... של ההימנעות, כך יהיה לו קשה יותר להימנע. למשל, קל יחסית להימנע מלכעוס על אירוע ספציפי קטן, אבל ככל שהסיבה עמוקה ומהותית יותר, ההימנעות הופכת לקשה יותר. הוא משתמש בדוגמה של ילד ששורף את הבית. הצורה החיצונית של הכעס ... כעס על המעשה עצמו, אבל המהות של הכעס היא חוסר שביעות רצון עמוק של ההורה. ככל שאדם מנסה להימנע מהסיבה המהותית יותר, כך ההימנעות הופכת ליותר בלתי אפשרית, משום שהמהות מחויבת המציאות, בעוד שהצורה החיצונית איננה בהכרח מחויבת. איך ... מדברים שטחיים, יש סיכוי רב יותר שהוא יצליח להימנע מהם לאורך זמן רב או אפילו לנצח. כיצד משפיעה ודאות התוצאה על הניסיון להימנע? אליעד עובר לדון בשאלה, מה כדאי לעשות כאשר ברור לחלוטין שהתוצאה תקרה בכל מקרה. הוא משתמש בדוגמה כלכלית של תשלום דוח: אם ברור שהאדם ישלם בסוף את הדוח, האם כדאי ... מסביר שאם האדם יודע שהוא יכול להרוויח משהו (למשל השקעה של הכסף), יש אולי טעם לדחות. אך אם ברור שהתוצאה הסופית לא תשתנה, אין באמת משמעות להימנעות. הוא מסביר זאת בעזרת דוגמה נוספת של אדם שמנסה לדחות את המוות: ... האם יש תועלת בלנסות להימנע? אליעד מציג כמה פרספקטיבות שונות: מצד אחד, ישנם אנשים הטוענים שאין טעם להימנע משום שהתוצאה תהיה אותה תוצאה. מצד שני, יש פרספקטיבות רוחניות האומרות שהתודעה ממשיכה להתקיים גם לאחר המוות, ולכן אין טעם לפחד או להימנע מדברים ... מוסיף שאם אדם היה מבין לעומק למה טוב לו ולמה רע לו, הוא היה מגלה שהדבר לא באמת תלוי בנסיבות, אלא במשהו פנימי. האדם חושב שאם הוא יחסוך כסף או יטוס לחול הוא יהיה מאושר יותר, אבל האמת העמוקה היא שהאושר שלו תלוי בגורם פנימי שאינו תלוי במה שיקרה או לא יקרה במציאות החיצונית. האם יש תועלת בניתוח סיבות ותוצאות? אליעד מסכם את ההרצאה בדגש על החשיבות של חשיבה לפי סיבות ותוצאות. לדבריו, ניתוח זה תמיד הגיוני, משום שהוא מאפשר לאדם להבין טוב יותר את המציאות שבה הוא חי, ומאפשר לו ...

... משחקי חשיבה לפיתוח השכל? משחקי חשיבה, לדברי אליעד כהן, הם דרך יעילה למדידת אינטליגנציה וחשיבה עמוקה, מכיוון שהם נותנים תוצאה חד - משמעית שמאפשרת למדוד עד כמה השחקן באמת מבין וחושב לעומק. דוגמה לכך היא משחקי שחמט או דמקה, ... היריב מספר צעדים קדימה. יכולת החשיבה המקדימה הזאת מפתחת את השכל ומעודדת את השחקן לשפר את ההבנה שלו של סיבתיות, תכנון וחשיבה אסטרטגית. למה כדאי להעדיף משחקים עם תוצאה מדידה? אליעד מדגיש את היתרון הגדול במשחקים שיש בהם תוצאה ברורה של ניצחון או הפסד. במשחקים כאלה, האדם יכול למדוד את עצמו ולוודא שהוא אכן משתמש בשכלו בצורה נכונה. ... ללא מדידה ממשית, לא באמת ניתן לדעת אם החשיבה שלנו אפקטיבית. לפיכך, הוא ממליץ לשחק דווקא משחקים בהם יש תוצאה אובייקטיבית, שמודדת באופן חד - משמעי את הצלחת החשיבה. איך להשתמש בחשיבה בכל פעילות, אפילו בפעולות פשוטות? אליעד מסביר ... להתמודד עם חוסר ידע בפיתוח החשיבה? במקרים בהם קיים ידע חסר או כשאין לנו את כל המידע כדי להגיע לתוצאה הרצויה, אליעד מציע שני שלבים של חקירה שכלית: שלב ראשון: להשתמש במידע הקיים ולשאול, האם על בסיס הידע שלי ... חקירת רגשות? אליעד כהן ממליץ להתחיל בתרגול משחקים שכליים שיש בהם מדידה ברורה לפני שניגשים לחקירות רגשיות או נפשיות. הסיבה היא שמשחקים אלה מאפשרים לאדם לפתח את השכל בצורה אמיתית וברורה, וכך הוא יהיה מסוגל להתמודד טוב יותר גם ...

ניתוח סיבתיות של הטלת ספק, להבין את הסיבה של הספק, למה יש לי ספק? למה קשה לי לקבל החלטה? הסיבתיות של הספק, ניתוח הסיבתיות של הקושי להחליט, הנחות היסוד של הספק, למה אני לא מצליח להחליט? ניתוח סיבתיות הפוך למה יש לי ספק ואיך מנתחים את סיבת הקושי לקבל החלטה? ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בנושא מורכב ומעמיק של ניתוח סיבתיות הקשורה לספקות וקושי לקבל החלטות. אליעד מציג גישה מפורטת ויסודית להבנת השורש של הספק, תוך שהוא מסביר ומדגים כיצד ניתוח סיבתיות יכול לסייע לנו להבין מדוע אנחנו מתקשים להחליט או מרגישים ספקות במצבים שונים. מהן ארבע השאלות המרכזיות בניתוח סיבתיות? אליעד מסביר שכשעוסקים בניתוח סיבתיות, ניתן לשאול ארבע שאלות יסודיות לגבי כל תהליך של סיבה ותוצאה: האם הסיבה חייבת להיות נכונה בפני עצמה? האם התוצאה נכונה בפני עצמה, בלי קשר לסיבה? האם הסיבה בהכרח מחייבת את התוצאה? האם התוצאה בהכרח נובעת מהסיבה או שישנן גם סיבות אחרות נוספות? כיצד ניתוח סיבתיות יכול לסייע במצבים של ספק וחוסר החלטיות? אליעד מסביר כי ניתוח סיבתיות לא רק בודק האם מחשבה או פעולה מסוימת נכונות, אלא הוא גם יכול לסייע בצורה הפוכה - כלומר, לבדוק ... בכל זאת יש ספק? אליעד מסביר שהספק יכול לנבוע מכך שאינך בטוח שהסבל אכן יקרה, או שאתה לא בטוח שהסיבה (האדם עושה רע) מחייבת בהכרח את התוצאה (שיהיה לך רע). מהי החשיבות של הבנת הנחות היסוד של הספק? אליעד מדגיש שכל ספק מבוסס על הנחות יסוד. לדוגמה, אם יש לך ספק אם להזמין מישהו לפגישה, זה כי יש לך הנחת יסוד שאולי המפגש לא יוביל לתוצאה הרצויה, או שאתה מניח שהסיבה אינה בהכרח מובילה לתוצאה. אפילו עצם ההנחה שיש ספק - זו בעצמה הנחת יסוד. אליעד מציע כי עצם ההבנה הזו מאפשרת לנו לחקור ... בהכרח הצד השני יבין את כוונתי כפי שרציתי, או שאולי הוא יבין משהו אחר לגמרי? זה בדיוק תהליך ניתוח הסיבתיות: הספק נובע מכך שאנחנו לא בטוחים שהסיבה (הטקסט ששלחנו) מחייבת את התוצאה (שהצד השני יבין בדיוק כפי שהתכוונו). כיצד הספק קשור לוודאות והנחות יסוד? אליעד מסביר שבכל ספק יש הנחה וודאית ... כך הספק עצמו מבוסס תמיד על יסודות של וודאות, בין אם מודעים לכך ובין אם לא. לסיכום: איך ניתוח סיבתיות הפוך עוזר לנו להבין ספקות? הייחודיות בגישה של אליעד היא לא רק בחקירת דברים שנראים לנו וודאיים, אלא דווקא לחקור ספקות. ניתוח סיבתיות הפוך מאפשר לנו להבין מדוע הספק מתעורר, על מה הוא מבוסס ומה הנחות היסוד שלו. על ידי כך אנו ... עמוקה של התהליכים המנטליים והרגשיים שלנו, ולפתור את הקושי שלנו בקבלת החלטות ובפיזור ספקות. למה קשה לי להחליט? ניתוח סיבתיות של ספק איך להבין את הספק שלי? מהן הנחות יסוד של ספק? האם הסיבה מחייבת את התוצאה?