... כמו: האם הדרך שבה אני פועל מחויבת או אפשרית? האם ישנן הנחות יסוד שגויות? מה משמעותו של הזמן? מהי סיבתיות? מהי תוצאה? וכך, דרך השאלות העמוקות האלו, תגיע להבנות רוחניות ופילוסופיות עמוקות מאוד. השיטה של אליעד אומרת שאין באמת הבדל בין ...

... האפשרות הכי הגיונית ומתאימה למצב. לכן, אם רוצים לעודד את השומע להפעיל את ההיגיון, יש להשתמש בביטויים המכוונים להחלטות סיבתיות כמו מה שנראה לך הגיוני. מדוע חשוב לשים לב למילה להתחרט לעומת לשנות את דעתי? אליעד נותן דוגמה נוספת ... מרמז על טעות שנעשתה קודם, תחושת אשמה, ורגש שלילי. כשאדם מתחרט הוא מרגיש שהיה צריך לקבל החלטה אחרת מראש, ומסיבה זו נוצרת תחושת חוסר נוחות רגשית. לשנות את דעתי - לעומת זאת, ביטוי זה הוא נייטרלי ומציין שהמציאות השתנתה ...

... מי ששאל זאת במקור למעשה שואל שאלה עמוקה עוד יותר: האם העובדה שאדם מסוים חושב מהר יותר מאחרים נובעת מסיבה כלשהי (למשל, הוא התאמן יותר, למד יותר, התפתח או התאמן) או שהדבר הוא אקראי לחלוטין, כלומר, תוצאה של מבנה ביולוגי מולד שאין לו שליטה עליו? השאלה הזאת קשורה לשאלה פילוסופית רחבה עוד יותר: האם יש לאדם ... מולד שאין לאדם שליטה עליו, הרי שההבדל הוא אקראי לחלוטין, ואין לאדם בחירה. מה הקשר בין בחירה חופשית, אקראיות וסיבתיות? אליעד המשיך ופירט את הקשר בין המהות של השאלה לבין הנושא של בחירה חופשית. אם בן אדם אומר שהוא ... יכול לבחור את הרגש שלו, הרי שיש לו בחירה מלאה והוא אחראי באופן מלא לפעולותיו. כמו כן, אם האדם תוצאה של המציאות ואין לו בחירה אם להיוולד עם מוח מהיר או איטי, אז אין לו בחירה חופשית. אם האדם ...

... למשל מצמצום עין או התעטשות, שהן פעולות אקראיות ואין בהן כוונה ברורה. עם זאת, לעיתים תנועות שפת הגוף הן סיבתיות, כלומר, הן מבוצעות בצורה מודעת כדי להעביר מסר או תגובה למצב רגשי או מחשבתי. כך למשל, אם אדם משקר, ...

... בזיכרון ששומר את המידע שיש לו חשיבות או משמעות ברורה להישרדות או לקיום האדם. זהו זיכרון שמונחה על ידי סיבתיות - המוח מעריך איזה מידע יהיה שימושי בעתיד ושומר אותו. זיכרון אקראי: החלק הלא יעיל של המוח. זוהי צורת ... מוח יעיל יזכור רק את המידע שהוא חשוב או בעל השפעה ישירה, בעוד שמוח פחות יעיל יזכור מידע ללא סיבה ברורה או הגיונית. האם המוח תמיד עובד בצורה יעילה או לא יעילה? לפי אליעד, אין מצב שבו המוח הוא ... היא כדי שלא תשכח את שמך בעולם הבא. אפילו את הדבר הכי בסיסי וחשוב, כמו השם שלך, ניתן לשכוח. הסיבה לכך היא שבאותו רגע המוח מחליט שיש דברים דחופים או חשובים יותר לזכור. לסיכום, אליעד מסביר שמוח יעיל ולא ...

... רעיונות חדשים, אבל ילדים קטנים נמצאים בנקודה בה חסרה להם התשתית התפיסתית והקוגניטיבית להבנת מושגים מופשטים כמו רצון, מחויב וסיבה ותוצאה. האם אפשר בכלל ללמד ילדים מושגים פילוסופיים עמוקים? אליעד מדגיש כי לא צריך ללמד את הילדים את כל הרעיונות ... הדברים, לזהות מהי עובדה ומהו פירוש שלו לאותה עובדה, ולחקור האם תגובה או תחושה מסוימת היא מחויבת או רק תוצאה של הפרשנות שלו לאירוע. כיצד ללמד ילדים להבחין בין עובדות לפירושים? אליעד מסביר את החשיבות של ללמד ילדים מגיל ... התפיסות שלו על המציאות, לשאול שאלות כמו האם זה מחויב או אפשרי? או האם באמת יש קשר הכרחי בין הסיבה לתוצאה?, התרגול הזה הופך להרגל. כתוצאה מכך, הילד גדל עם חשיבה עצמאית, בוגרת וביקורתית, ומפתח את היכולת להבין את המציאות בצורה נקייה ומדויקת. בכך, הגישה ...

... פחד שמבוססת על שני שלבים מרכזיים: בדיקת הסיכוי: לשאול בצורה ריאלית וכנה מה הסיכוי שזה באמת יקרה?. התמודדות עם התוצאה האפשרית: לשאול את עצמך ואם זה יקרה - אז מה?. לדוגמה, אם אדם מפחד שהתזה של דבק תגרום לו ... העולם אם האדם יהפוך לעיוור, ידרס, או יחלה בסרטן? האם באמת לא יוכל להמשיך לחיות חיים משמעותיים, גם אם התוצאה הלא רצויה תתרחש? לדוגמה, אם אדם חושש מתאונת דרכים, הוא צריך לשאול: מה הסיכוי שתהיה תאונת דרכים? ואם באמת ... מסוימים מפחדים יותר מאחרים כי: הם מעריכים את הסיכוי לכך שמשהו רע יקרה כגבוה הרבה יותר מאחרים. הם מתנגדים לתוצאה האפשרית הרבה יותר מאחרים. לדוגמה, אדם שמפחד לטוס יכול לחשוב שהסיכוי לתאונת מטוס גדול יותר מכל האחרים סביבו, או ... פשוט מוכנים לקבל את האפשרות הזו. איך להתמודד עם פחד? אם הפחד מושפע משני גורמים - הערכת הסיכוי והתנגדות לתוצאה - אז הפחתת הפחד תיעשה על ידי התמודדות עם שניהם. כלומר, כדי להפחית פחד צריך לבדוק: מה הסיכוי שהאירוע ... אדם יודע שהסיכוי נמוך, הוא עדיין יכול להמשיך לפחד. לכן צריך לטפל גם בצד השני של הפחד - ההתנגדות לתוצאה. מה קורה אם הפחד מתממש? צריך לשאול: אז מה אם זה יקרה?. אם האדם מפחד להידרס, הוא צריך לשאול: ... אני רוצה לדעת איך הגעת לנוסחה הזאת של סיכוי וסיכון. אליעד: לא יודע מאלוהים אמרתי לך מאלוהים. ש: מה הסיבתיות שנגיד הולכים לשורש איך אתה מגיע לסיכוי וסיכון. אליעד: אתה רוצה את האמת איך הגעתי לזה שאלתי אותו הוא ...

... יותר פתרונות לבעיות. הוא ממליץ לקחת את הבעיות ולחקור אותן לעומק, להבין את השורשים והגורמים שלהן, ולשאול תמיד שאלות סיבתיות (למה זה קרה?) כי ככל שתבין את הבעיות לעומקן, היכולת שלך לפתור אותן תגבר משמעותית. איך להבטיח שבעיות לא ...

... אפילו פוגעת בלמידה? הוא מסביר שיש הבדל בין חזרה על מידע אקראי לבין חזרה על מידע שיש בו היגיון וסיבתיות. לדוגמה, אם מדובר במידע אקראי לחלוטין כמו שם של אדם או שם של עצם (כמו שולחן), שאין בו היגיון ...

... משחקי חשיבה לפיתוח השכל? משחקי חשיבה, לדברי אליעד כהן, הם דרך יעילה למדידת אינטליגנציה וחשיבה עמוקה, מכיוון שהם נותנים תוצאה חד - משמעית שמאפשרת למדוד עד כמה השחקן באמת מבין וחושב לעומק. דוגמה לכך היא משחקי שחמט או דמקה, ... היריב מספר צעדים קדימה. יכולת החשיבה המקדימה הזאת מפתחת את השכל ומעודדת את השחקן לשפר את ההבנה שלו של סיבתיות, תכנון וחשיבה אסטרטגית. למה כדאי להעדיף משחקים עם תוצאה מדידה? אליעד מדגיש את היתרון הגדול במשחקים שיש בהם תוצאה ברורה של ניצחון או הפסד. במשחקים כאלה, האדם יכול למדוד את עצמו ולוודא שהוא אכן משתמש בשכלו בצורה נכונה. ... ללא מדידה ממשית, לא באמת ניתן לדעת אם החשיבה שלנו אפקטיבית. לפיכך, הוא ממליץ לשחק דווקא משחקים בהם יש תוצאה אובייקטיבית, שמודדת באופן חד - משמעי את הצלחת החשיבה. איך להשתמש בחשיבה בכל פעילות, אפילו בפעולות פשוטות? אליעד מסביר ... להתמודד עם חוסר ידע בפיתוח החשיבה? במקרים בהם קיים ידע חסר או כשאין לנו את כל המידע כדי להגיע לתוצאה הרצויה, אליעד מציע שני שלבים של חקירה שכלית: שלב ראשון: להשתמש במידע הקיים ולשאול, האם על בסיס הידע שלי ... חקירת רגשות? אליעד כהן ממליץ להתחיל בתרגול משחקים שכליים שיש בהם מדידה ברורה לפני שניגשים לחקירות רגשיות או נפשיות. הסיבה היא שמשחקים אלה מאפשרים לאדם לפתח את השכל בצורה אמיתית וברורה, וכך הוא יהיה מסוגל להתמודד טוב יותר גם ...