... שיש בקטגוריה ההיגיון הנגדי. רשימת המאמרים: אין דברים נסתרים, גם נבין גם נדע. לא נעשה דברים בלי לראות את הסיבה. הוכחות לוגיות. הדרך הפשוטה להפריך כל הוכחה לוגית בצעד אחד. האם ואיך ניתן להוכיח כי ישות כלשהי (אלוהים) אינה ... על בורא חכם, אין סופי וטוב - או אולי להפך?. האם אלוהים במימד אחר ולכן האדם מוגבל להבין אותו?. סיבה ותוצאה. מי יצר את הרצף האין סופי הזה? האם אלוהים?. מדוע ציר הזמן והסיבה / תוצאה לא יכול להיות מעגלי?. האם על אלוהים לא חלים חוקי הלוגיקה? ומה המשמעות של זה?. אלוהים / העולם - ... לכך שהעולם לא נברא על ידי אלוהים!. אלוהים / העולם - חלק 4 - לכל דבר יש התחלה? לכל סיבה יש מסובב?. אלוהים / העולם - חלק 5 - הוכחה לכך שאין אלוהים נצחי שברא את העולם!. אלוהים / ... חלק 10 - הוכחה לכך שאין בורא ראשון יחיד!. אלוהים / העולם - חלק 11 - הוכחה לכך שאין סיבה ראשונה לכל הסיבות!. אלוהים / העולם - חלק 12 - האם לכל מוגבל יש מגביל עד המגביל הראשון שאינו ... אלוהים - חלק 5 - כל יכול?!. אלוהים - חלק 6 - כל יכול + סיבת הסיבות / בורא הסיבה והרצון הראשונים?!. אלוהים - חלק 7 - טוב דרכו להיטיב למקבלי הטבה ולכן נברא העולם?!. אלוהים - חלק 8 ... + טוב דרכו להיטיב?!. אלוהים - חלק 9 - כל יכול + משגיח + עושה את מעשיו למען תכלית וסיבה?!. אלוהים - חלק 10 - אין סופי + נמצא בכל מקום?!. אלוהים - חלק 11 - אין מלך בלא עם + קיומו אינו תלוי בדבר?!. אלוהים - חלק 12 - ברא את העולם מסיבה כלשהי?!. אלוהים - חלק 13 - יודע את מה שיקרה / העתיד + כל יכול?!. אלוהים - חלק 14 ...

... משמשים את האדם בחיי היום יום לצורך חייו. האדם מסיק מסקנות ופועל לפיהן. האדם חי בתוך מנגנון לוגי של סיבה ותוצאה וכולי. כאשר האדם מנסה לגלות את האמת ולהגדיר מהו אמת ומהו שקר, לשם כך משתמש האדם בחוקי הלוגיקה. לגיטימי ... ממנו את חוסר הלוגיקה בקיומו של אלוהים, וזה גורם לו לא להבין באמת במה בכלל הוא מאמין. ובכל מקרה התוצאה היא שהאדם אינו מבין כיצד קיומה של ישות שאינה לוגית שולל את כל חוקי הלוגיקה כולם. לעומת זאת, אם ...

... את מחשבתו, בדברים שאותם הוא כבר מבין. ונסביר: מי שיתבונן יראה, כי כל העולם שלנו פועל לפי מנגנון של סיבה ותוצאה. כל דבר בעולם, נגרם על ידי סיבה כלשהי, וכל דבר בעולם הוא גם הסיבה, לדבר אחר שקורה בגללו. דבר גורר דבר, וכל דבר גורר את הדבר הבא וכולי. ומה היא חשיבה מעמיקה? חשיבה מעמיקה, היא חשיבה שבה האדם מבין את הסיבות שגרמו לתוצאה לקרות. כאשר קורה אירוע כלשהו, החשיבה המעמיקה מאפשרת לאדם לראות ולהבין לא רק את מה שקרה, אלא גם את ... המידע שלו נכון. ואכ אפשר לומר, כי המהות של חשיבה מעמיקה, היא היכולת של האדם לקשר בין הסיבות לבין התוצאות. ולכן, אם ברצונו של האדם לשפר את יכולת החשיבה שלו, לשם כך עליו לשפר את המיומנות שלו להבין את הקשר של הסיבה / תוצאה שיש בין הדברים השונים. ואת זה יכול האדם לעשות, גם על הדברים שאותם הוא כבר מבין ויודע. לדוגמה: באפשרותו ... יותר, את הקשר הסיבתי שיש, בין הדברים שקרו לבין הסיבות שבגללן הדברים קרו. לפעמים האדם יכול להיות מודע גם לסיבה וגם לתוצאה, אך עדיין באפשרותו של האדם להבין טוב יותר, את הקשר שיש בין הסיבה לבין התוצאה. כגון לדוגמה לנסות להבין: האם האירוע הזה היה יכול לקרות גם בגלל סיבה אחרת? אילו הנסיבות היו אחרות, כיצד האירוע היה קורה? למה דווקא הסיבה הזאת גררה את התוצאה הזאת? האם התוצאות היו יכולות להיות אחרות? וכיוב, שאלות שעוזרות לאדם להבין טוב יותר את הקשר של הסיבה תוצאה. ועל ידי שהאדם מתבונן על הדברים שאותם הוא כבר יודע, ומעמיק את מחשבתו להבין טוב יותר, את הקשר של הסיבה תוצאה, שיש בדברים שאותם הוא כבר יודע, על ידי זה בסופו של דבר יכולת הניתוח וההבנה של האדם, גדלה גם ...

... היחידה של האדם להבין מהו הדבר הטוב שיש בכל רגע ורגע, היא על ידי זה שהאדם מצליח להבין את הסיבה של כל הסיבות, דהיינו, את הסיבה הראשונה שבגללה ושלפיה קורים כל האירועים במציאות שלנו כפי מה שהם בכל רגע ורגע. שאז ורק אז האדם יכול ... ומקבל אותה בשלמות. ונמצא אם כן, כי האושר הוא משהו אחר לגמרי ממה שרוב העולם חושבים שזה האושר. וזאת הסיבה שרוב העולם לא מאושרים, משום שאפילו אין להם מושג מהו האושר שאותו הם מחפשים. ומאחר שהאושר הוא עניין פנימי ... לא חכם אמיתי בשלמות, הוא לא יכול לזהות מיהו חכם אמיתי. אך עדיין על האדם להבין, שמאחר שהאושר הוא תוצאה של שכל ככ גדול שמבין את כל המציאות, ממילא ככל שהאדם קרוב יותר לשכל עמוק של המציאות, כך הוא ... מהאדם, אז האדם תמיד רחוק במרחק שווה מהשכל של המציאות. כי להבין את השכל של המציאות פירושו להבין את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ומי שיפקח את עיניו יראה, כי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, רחוקה במרחק אין סופי מהאדם. כי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא הסיבה שבגללה כל האירועים מתרחשים. וגם אם יגדיר האדם סיבה כלשהי שהיא הסיבה הראשונה, הרי שעדיין הוא לעולם לא יגיע לנקודת ההתחלה, כי תמיד יש עוד סיבה אחרת ראשונה יותר. והאדם צריך לנסות לדמיין את הרגע הראשון בציר הזמן, ולנסות להבין מה היה לפניו. אבל זה ... כי שבכל פעם שהאדם חושב על איזה רגע כעל הרגע הראשון של הזמן, ובכל פעם שהאדם חושב על איזו סיבה כעל הסיבה הראשונה, הרי שבכך האדם בסך הכל יוצר תהליך וציר זמן גדול עוד יותר, שבו גם יש סיבה ותוצאה שיצרה את הסיבה הראשונה וכולי. והדבר הזה הוא אין סופי ללא נקודת התחלה. ומשום כך האדם תמיד רחוק במרחק אין סופי מהאושר ...

... להכיל בתוך מחשבה אחת שלו, את כל מרחב המקום כולו, או את כל ציר הזמן, או את כל שרשרת הסיבה והתוצאה של כל האירועים שיש בעולם. דהיינו, יכולת התפישה של האדם מוגבלת להכיל בתוכה מידע סופי בלבד. אך האדם לא ... עם שורש השכל של האדם. כי כדי שהאדם יוכל לתפוש במחשבתו את המהות של המציאות, ואת האין סוף, ואת הסיבה הראשונה של כל הסיבות, ואת התכלית האחרונה של כל האירועים, וכדי שהאדם יוכל לראות את התמונה המלאה, לשם כך ... להבין את המציאות בשלמות. וכאשר האדם מעמיק את מחשבתו ושואל את עצמו מי אני ומה אני ומהי התכלית ומהי הסיבה של כל האירועים וכיוב, על ידי זה האדם מקרב את מחשבתו אל הבנת פנימיות ומהות המציאות שאותה אפשר לתפוש ... אך ורק בשכל האנושי הרגיל שלו, אז כאשר האדם רואה את המהות הפנימית של המציאות, וכאשר האדם רואה את הסיבה הראשונה, וכאשר האדם רואה את התכלית הסופית, אז האדם מנסה להבין את הדברים האלו, באמצעות יכולת התפישה הרגילה שלו, ... רגיל לחיות את חיי היום יום. אך מאחר שהאדם מנסה להבין את השורש של כל הדברים שיש בעולם, כי הסיבה הראשונה, היא השורש של כל הדברים שיש בעולם. כי גם בהבנת הסיבה הראשונה, גם בה יש עומק גדול. כי מי שרוצה לגלות ולהבין את הסיבה הראשונה, עליו לנסות להבין מהי המהות של סיבה? ומהי סיבה? ומהו זמן? כי הסיבה התוצאה קשורים למהותו של הזמן. וכדי להבין את הסיבה של כל הסיבות, לשם כך יש להבין את מהותו של הזמן, שבו מתרחשים כל האירועים שיש בעולם. כי כל הסיבות והתוצאות, כולם הם חלקים של הזמן. כי כל הסיבות וכל התוצאות, נמצאים בתוך הזמן. והם חלק מהזמן. ובנוסף, כל הסיבות והתוצאות שיש בעולם, שהם יוצרים את כל האירועים שיש בעולם, כולם גם מתרחשים ונמצאים בתוך מרחב המקום. כי כל אירוע ... שהם חלק ממנו, שהוא המקום שלהם. ומאחר שכל האירועים וכל הדברים קיימים בתוך מרחב מקום, לכן כדי להבין את הסיבה ואת התוצאה של כל האירועים, לשם כך יש להבין גם את מהותו של מרחב המקום. כי אם לא היה מרחב מקום ולא היה מרחב זמן, הרי שלא היו אירועים ולא היו סיבות ולא היו תוצאות. ואכ קיומה של הסיבה הראשונה, תלוי בקיומם של הזמן ושל המקום. וכדי לגלות את מהותה של הסיבה הראשונה, לשם כך יש להבין את מהותם של הזמן ושל המקום. ויש כאן עוד רמת עומק נוספת, והיא כי גם למקום וגם לזמן, גם להם יש סיבה. כי יש סיבה מדוע המקום והזמן הם כפי מה שהם. כי מרחב המקום ומימד הזמן, היו יכולים להיות אחרת ממה שהם. וזה בעצם אומר, שיש עוד סיבה אחרת שהיא נמצאת מחוץ למרחב המקום ומחוץ לציר הזמן, שהיא הסיבה של מרחב המקום ושל ציר הזמן, שבתוכם מתרחשים כל האירועים. וכדי לגלות את הסיבה הראשונה, לשם כך על האדם לגלות את הסיבה של מרחב הזמן ומרחב המקום, שהיא נמצאת מחוץ ולפני קיומם של הזמן ושל המקום. ויש כאן עוד רמת עומק יותר גדולה, והיא שגם הסיבה הראשונה של הזמן והמקום, גם היא נמצאת בתוך ציר זמן ומרחב מקום גדול עוד יותר. כי כאשר אנחנו אומרים שיש סיבה מחוץ לציר הזמן, והתוצאה שלה היא ציר הזמן, הרי שבעצם הגדרנו אירוע שהתרחש מחוץ למסגרת הזמן שלנו, אך גם הוא עצמו יש לו זמן. כי גם הוא עצמו אירוע. וגם לו עצמו יש סיבה ותוצאה. דהיינו, כי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא נמצאת במרחק אין סופי מהתודעה של האדם. כי בכל פעם שהאדם מגדיר אותה, גם אם היא תוגדר כסיבה מחוץ לכל ציר האירועים של הזמן ושל המקום, הרי שתמיד היא עצמה תהיה חלק ממשהו אחר גדול עוד יותר. ומי שרוצה להבין את כל המציאות בשלמות כדי להיות מאושר, עליו להבין מהי הסיבה הראשונה של כל הסיבות ושל כל הזמנים ושל כל המקומות ושל כל האירועים ושל כל השכל ושל כל מה ...

הסוד של הסיבה הראשונה - מהו הסוד של הסיבה הראשונה של כל הסיבות? חלק 2 תוספת: ויש בזה עוד כמה נקודות להתבוננות. כי הקיום של היש סיבה, מבחינה לוגית מונע את הקיום של האין סיבה. כי אם קיים במציאות דבר כלשהו שאין לו סיבה, הרי שממילא זה מוריד מהכוח ומשנה את המשמעות של היש סיבה. וכן להפך, שהקיום של יש סיבה, דורש הבנה מחדש של האין סיבה. כי באמצעות האין סיבה ניתן תמיד לשאול על האין סיבה, מדוע הוא דווקא כך ולא אחרת וכיוב. ויש בזה עוד עניין, והוא שאם נאמר שאין סיבה לשום דבר בעולם, הרי שבכך לא העלמנו לגמרי את היש סיבה מהביטוי שלו במציאות. ולא רק שהיש סיבה נשאר ברמת הפוטנציאל בלבד, אלא שהוא גם ממשיך להתקיים בפועל, גם אם נאמר שאין שום סיבה לשום דבר. כי לומר שאין שום סיבה לשום דבר, זה בעצם לומר שכל דבר הוא הסיבה של עצמו. כי אין סיבה לשום דבר, פירושו שאין שום סיבה שגוררת אחריה תוצאה כלשהי. שזה בעצם אומר שכל דבר הוא גם הסיבה וגם התוצאה עצמה. דהיינו, שגם האמירה שאין סיבה לשום דבר, גם היא עדיין משאירה קיום ממשי ליש סיבה. ואז על ידי הקיום של היש סיבה, נוכל לשאול על האין סיבה. ומי שיתבונן יראה בזה עוד דבר מעניין, והוא שגם האמירה של יש סיבה, גם היא מקיימת בתוכה את האין סיבה. כי כפי שאמרנו לעיל, אם נאמר שלכל דבר יש סיבה ללא יוצא מן הכלל, שזו הרי שלמות היש סיבה, הרי שבכך בעצם אמרנו שאין שום סיבה אמיתית לשום דבר. כי אם אין נקודת התחלה לסיבות, דהיינו, אם אין במציאות שלנו שום סיבה שאין לה סיבה אחרת, דהיינו, אם אין סיבה ראשונה, הרי שגם אין שום משמעות לשום סיבה. וזה בעצם אומר, שבנקודת החוזק של היש סיבה, שהיא שיש סיבה לכל דבר עד אין סוף, שם אנחנו רואים שהאין סיבה הופך להיות בעל משמעות זהה לזו של האין שום סיבה לשום דבר. ויש בזה עוד עניין, והוא שבעצם מהותה של הסיבה, היא שיש נקודת התחלה בעל משמעות כלשהי, שממנה יוצאות סיבות ותוצאות. שזה בעצם אומר, שהסיבה הוגדרה וקיבלה משמעות, רק על ידי קיומה של האין סיבה. כי רק סיבה ראשונה שקודמת לה האין סיבה, רק היא בעלת משמעות ליצור רצף משמעותי של סיבה ותוצאה. ונמצא אם כן, כי המשמעות של היש סיבה, תלויה באין סיבה. וגם להפך, כאשר מישהו אומר על דבר כלשהו ...

... יבין את מנגנון התודעה שלו בצורה עמוקה, הוא יוכל להבין טוב יותר את הזולת. איך להבין את הקשר בין סיבה לתוצאה בקריאת אנשים? כל פעולה חיצונית של אדם היא תוצאה של סיבה פנימית - מחשבה, רגש או רצון. כדי לקרוא אדם אחר, יש לזהות את הסיבה הפנימית שהובילה להתנהגות או לדיבור שלו. לדוגמה, אם האדם אומר משפט מסוים, יש לנתח מדוע הוא בחר במילים אלו דווקא, ולמה לא השתמש במילים אחרות. הקריאה של אדם אחר היא תמיד ניסיון לפענח מהי הסיבה הפנימית לתוצאה החיצונית שרואים. כיצד חקירה עצמית משפרת את היכולת להבין אנשים אחרים? האדם שמשפר את ההבנה העצמית שלו, ישפר אוטומטית ... בקריאת אנשים? אליעד ממליץ לתרגל על ידי התבוננות מתמדת ושאילת שאלות. בכל אירוע, האדם צריך לשאול את עצמו מה הסיבה שזה קרה כך ולא אחרת?. כשאדם לומד לזהות את הקשר בין הסיבה לתוצאה, הוא ישפר את היכולת שלו לקרוא אנשים אחרים. חשוב מאוד שהאדם תמיד יהיה מחויב לאמת, ויחפש את האמת בכל ... בעבודה. כדי להבין כיצד לקרוא אנשים, צריך להבין קודם כל מדוע בכלל האדם רוצה לדעת מה האדם השני חושב. הסיבה לכך פשוטה: האדם מעוניין להרגיש שהוא יודע כיצד לפעול בצורה מדויקת יותר, ושידע להגיב טוב יותר לסיטואציות שונות בחיים. ... עצמו ולשאול מדוע הוא פועל כפי שהוא פועל, וכך יבין את המנגנון הכללי שמפעיל כל אדם. מהו הקשר בין סיבה לתוצאה בקריאת אנשים? כדי לקרוא אנשים, חשוב להבין שכל פעולה חיצונית של האדם היא תוצאה של תהליך פנימי: מחשבה, רגש או רצון כלשהו. למשל, אם אדם אומר משפט מסוים, יש לכך סיבה פנימית שגרמה לו לומר את המשפט. האדם צריך להבין את הסיבות הפנימיות שמובילות לתוצאות חיצוניות. למשל, אם מישהו מתנהג בצורה עצבנית, יש להבין איזה רגש או מחשבה הובילו לכך. אם הוא אמר משהו ... את המילים האלה הוא בחר לומר, ולמה לא אמר משהו אחר. האדם שקורא אחרים מנסה לפענח את הקשר בין הסיבה הפנימית (מה קורה בתוך האדם) לבין התוצאה החיצונית (הפעולה הנראית לעין). איך אפשר לשפר את היכולת להבין אנשים דרך ... לדבר, לפעול ולהרגיש באופן מסוים? איך ניתן להסיק על מחשבותיו ורצונותיו של האחר? כל פעולה חיצונית היא תוצאה של סיבה פנימית - רגש, רצון או מחשבה. כדי לקרוא אנשים, יש לחקור את הקשר בין הסיבה לתוצאה: - מהן המחשבות שהובילו את האדם לדבר או לפעול בדרך מסוימת? - כיצד ניתן לזהות את הסיבות האמיתיות ... העולם, ולתקן תפיסות שגויות. מהי הדרך האפקטיבית ביותר להבין את התנהגות הזולת? יש לקחת אירועים מהחיים ולשאול: - מה הסיבה להתנהגות שראיתי? - מהן המחשבות והרצונות שהובילו אליה? - איך הייתי פועל בסיטואציה דומה? כך ניתן לזהות דפוסי פעולה ... על המקרה הפרטי של האדם שמולנו. מהו הטיפ המרכזי לקריאת אנשים? האדם צריך להסתכל על המציאות סביבו ולשאול: מה הסיבה שהדברים קורים כפי שהם קורים?. ככל שישפר את היכולת להבין את הסיבות לכל תוצאה שהוא רואה, כך יוכל לקרוא ... מילה כזו או אחרת? אם אתה רוצה לשים לב למילים ולהבדלים שבמילים, הרי שאתה צריך לשים לב למשל מה הסיבה שאתה אומר פעם כך ופעם אחרת? בתוך החבר יש מערכת פנימית שבאה לידי ביטוי בפעולות מעשים ודיבור, מהם התהליכים הפנימיים שיוצרים את הפעולה? מהם התהליכים הפנימיים שיוצרים את התופעה החיצונית של ההתנהגות שלו? דהיינו, יש סיבה ותוצאה, הסיבה זה מה שקורה בתוך האדם, והתוצאה זה מה שהאדם עושה. דהיינו, החבר שלך רוצה משהו מסוים, חושב משהו מסוים, מדבר משהו מסוים, מרגיש משהו מסוים, ועל סמך זה הוא עושה פעולה מסוימת, ואנחנו מנסים מהתוצאה להבין את הסיבה. אנחנו רוצים לראות מהי ההשתקפות של הסיבה בתוך התוצאה. דהיינו, מה הסיבה שהובילה לתוצאה? איזו סיבה, יצרה את התוצאה הזו? כלומר, כאשר אנחנו מנסים לקלוט בן אדם אחר, אנחנו בעצם רואים אירוע ורוצים להבין מה מאחורי הפעולות הללו, זו המהות של הניסיון לקרוא את האדם האחר. וכאשר אדם שואל: מה הסיבה לאירועים הנראים לפניו גם בתחומים אחרים, הוא מפתח על ידי זה את היכולת להבין את הסיבה המשתקפת בכל תוצאה. האדם צריך לשאול את עצמו מה הסיבה שהמציאות הובילה אותה להיות כפי מה שהיא? על ידי שיפור היכולת שלו בהבנת הסיבות לדברים שסביבו, על ידי זה הוא משפר את היכולת להבין את הסיבה של התוצאה. כי מה שהחבר אמר, זהו מקרה פרטי של סיבה שגררה תוצאה. אף ברמה הפרטית עליו להתבונן אל עצמו, לשאול את עצמו מה הסיבה שהוא עצמו אומר פעם כך ופעם אחרת. בנאדם צריך להבין, מדוע הוא מרגיש כך ולא אחרת? מדוע להוא דיברתי כך ואילו לאחר אחרת? ככל האדם יבין טוב יותר את הסיבה של פעולותיו, הוא כך יבין יותר פעולות השני. והנוסחה פשוטה: לקחת את עצמו ולהבין את עצמו. למשל, כשהוא מדבר ... הרעיון הוא שהאדם צריך להתבונן אל עצמו ולעשות השלכה. כמובן שלא מדויק. כי חברך יכול לעשות את אותה פעולה מסיבה אחרת. אך ככל שיבין את עצמו, יבין טוב יותר את האחר. ונחדד, כל זמן שהאדם לא מבין את עצמו ... כך נסגר כל הסיפור כולו. האדם צריך לחקור ולחפש ולנסות להכיר את עצמו באמצעות גילוי הרצונות הפנימיים שלו. מה הסיבה הפנימית יותר של המחשבות והרצונות שלו. וכשבנאדם מתבונן בתוכו על ידי זה מכיר את התודעה האנושית. כי כל הפעולות ... עובד, למה? כי רוצה להרוויח כסף בסוף החודש? אבל זה עצמו הוא תוצאה של משהו אחר. כל רצון הוא סיבה של משהו אחר. ותוצאה של משהו פנימי יותר. דהיינו, כל דבר הוא תוצאה וגם סיבה של משהו אחר. ועל האדם להבין מאיפה כל הדברים נובעים? לבסוף האדם מבין בדיוק מה האדם השני רוצה ומרגיש מולו. על ידי הבנת עצמך מבין את המנגנון האנושי. הטיפ, האדם צריך לקחת אירועים בחיים ולשאול מה הסיבה של האירועים הללו. אם יבין את הסיבה, כך גם על ידי זה יבין מה הסיבה של מה שהחבר שלו אומר לו. וחשוב שתמיד ללכת בצד האמת בלבד. ולא לטעות ולהיות בטוח בכל מיני דברים שלא האמת. האמת מתחילה בתוכך. מה באמת חשוב לי בחיים? מה הסיבה לפעולות שלי? כשהאדם מביט בזה בעין באמיתית על ידי זה הוא באמת מבין וקולט ויכול לקרוא את האנשים האחרים.

... האם הזיכרון האנושי מתאר מציאות אובייקטיבית? אליעד כהן פותח את ההסבר בשאלה לגבי הזיכרון האנושי, וקושר אותה למושגים של סיבה ותוצאה. הוא מתמקד בשאלה בסיסית: האם מה שהאדם זוכר שאכן קרה, הוא בהכרח אירוע שקרה במציאות באופן אובייקטיבי, או שזהו ... בתודעה? מה ההבדל בין דמיון למציאות? הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של הזיכרון האנושי וזה מתחבר לנושא של הסיבה של הסיבה והתוצאה שדיברנו עליו פעמים רבות. ואדם זוכר שחווה משהו אתמול, והוא משוכנע שהוא זוכר, יש לו תחושה של רצף הזמן ...

בחירה חופשית - איך היא נוצרת? אקראיות או סיבה מוכרחת? האם קיימת בחירה חופשית אמיתית או שהכל נקבע מראש? אליעד כהן מציג בהרצאה זו נקודה למחשבה עמוקה ויסודית ... אלא שכאן מתחילה הבעיה - למה בכלל האדם רצה לעשות את אותה פעולה ולא פעולה אחרת? מה המשמעות של סיבה הכרחית וסיבה אפשרית? כדי להבין לעומק את מושג הבחירה, אליעד מציע שתי אפשרויות עיקריות שקיימות עבור כל דבר שקורה: או שיש סיבה שמכריחה ומחייבת שהדבר יקרה. או שאין סיבה כזו, ואז האירוע מתרחש בצורה אקראית לחלוטין. הוא מחדד ומסביר שלמעשה, אם יש סיבה שמחייבת ומכריחה את האדם לבצע פעולה מסוימת, הוא כלל לא בחר, אלא נאלץ לבצע את הפעולה. לדוגמה, אם אדם ... זו בחירה חופשית אמיתית. האם יש הבדל בין פעולה אקראית לבין בחירה חופשית? מן הצד השני, אם אין שום סיבה כלל, ואדם בוחר פעולה באופן אקראי לחלוטין, ללא סיבה שמחייבת אותו, גם אז לא מדובר בבחירה אמיתית. אליעד נותן דוגמה פשוטה של עלה שנופל מן העץ - הוא לא בחר לפול ימינה או שמאלה, אלא פשוט נפל ללא שום סיבה ברורה. בדיוק באותו אופן, אם פעולותיו של אדם הן אקראיות לחלוטין, לא ניתן לומר שהוא בחר באופן מודע, כי גם כאן, לא קיימת בחירה אמיתית. מהי סיבה שאינה מכריחה והאם היא קיימת? האפשרות השלישית שאליעד מציג היא סיבה שלא מכריחה באופן מוחלט, אלא רק מאפשרת את קיומו של האירוע. אולם הוא מסביר שהמושג סיבה לא מכריחה בעצם זהה לחוסר סיבה מוחלט. זאת משום שאם הסיבה לא מחייבת את האירוע להתרחש בצורה מסוימת, הרי שמנקודת מבט עמוקה יותר, מדובר באירוע אקראי לחלוטין. האם רצונות האדם ... כל פעולה או רצון שלו: למה רציתי דווקא את זה ולא משהו אחר? וכאן נמצאות שתי האפשרויות: או שקיימת סיבה מחייבת מדוע האדם רוצה דווקא כך ולא אחרת - ואז אין לו בחירה. או שאין שום סיבה כלל, ואז הרצון הוא אקראי לחלוטין, וגם אז אין בחירה אמיתית. הוא מסביר שאדם יכול לנסות לבחור את הרצון ... כל רצון פנימי יכול להיות מוכרח או מקרי, ולכן גם בבחירת הרצונות אין באמת בחירה חופשית. מה הקשר בין סיבה ראשונה לבין אקראיות מוחלטת? אליעד מעלה נקודה פילוסופית חשובה נוספת: אפילו אם קיימת סיבה ראשונית וחזקה מאוד שמחייבת את הכל להתרחש בצורה מסוימת, הרי שגם לסיבה זו חייבת להיות סיבה, וכן הלאה עד אינסוף. במקרה כזה, שרשרת אינסופית של סיבות היא בעצם חסרת משמעות כמו אקראיות מוחלטת, משום שאין נקודת התחלה אמיתית של הסיבתיות. מצד שני, אם קיימת סיבה ראשונית אחת שלפניה לא הייתה שום סיבה, אז בעצם קדם לה העדר סיבה - כלומר, אקראיות מוחלטת. המשמעות היא שבין אם יש סיבתיות מוחלטת או שהכל אקראי לחלוטין - בשני המקרים האדם אינו יכול להחזיק בבחירה חופשית אמיתית. מה צריך האדם לעשות ... וברור את הפרדוקס העמוק שקיים במושג הזה. הוא מסביר שבחינה פילוסופית מעמיקה מגלה שבסופו של דבר, בין אם מדובר בסיבתיות מוחלטת או באקראיות מוחלטת, בשני המקרים אין מקום לבחירה חופשית אמיתית. האדם מתבקש להתבונן היטב פנימה, לחקור את התהליכים של סיבה ותוצאה, ולגלות בעצמו מהי האמת על הבחירה החופשית. האם יש בחירה חופשית? סיבתיות או אקראיות? איך נוצרת בחירה חופשית? האם הרצונות מוכרחים או מקריים? האם הכל נקבע מראש? מהי סיבה ראשונית? האם אדם באמת בוחר? הפעם אני רוצה לדבר על הבחירה החופשית לתת נקודה נוספת למחשבה, על הבחירה החופשית ... של עשייה מבחירה חופשית, ויש עשייה ללא בחירה חופשית. כמו כן מי שיתבונן, כל דבר בעולם, או שיש לו סיבה, או שאין לו סיבה למה הדבר קרה וכבר אקצר את התהליך, למה יש סיבה, או למה אין סיבה ועכשיו או שיש סיבה שמכריחה את הדבר שיקרה, או שיש סיבה שאינה מכריחה. כלומר, אפשרית. או שזה מחויב המציאות שזה יקרה, או שזה לא מחויב המציאות, כלומר, זה היה יכול ... ככה ולא אחרת, ואם סתם בחרת ככה ולא אחרת, באופן אקראי אז גם לא אתה בחרת, כי בחרת ללא סיבה את הדבר שבחרת, ואז זה ללא סיבה ולא היתה שם בחירה האם שייך להגיד שאם הדברים אקראיים לגמרי, כמו עלה שנופל בצורה כזו ולא אחרת דווקא ... אקראי, אז אין לך בחירה, וגם אם יש משהו שמחייב את הדבר לקרות אז גם אין בחירה ויש העדר סיבה, זה אקראי, שוב, גם אם אתה מרגיש שבחרת. ומה שנשאר שיש סיבה מסוימת, אבל, היא לא מכריחה אותך. ועל האדם לשאול את עצמו, מה הסיבה לכל פעולה שהוא עושה או שיש סיבה שמכריחה את הדבר הזה לקרות, או לא. ואם אין סיבה מחייבת, אז זה אקראי, וזה אין סיבה. ועל האדם ...

אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי? האם המציאות אקראית או סיבתית? אליעד כהן מסביר על הנושא של אקראיות וסיבתיות, האם הדברים שמתרחשים במציאות שלנו קורים באקראיות או כתוצאה מסיבה כלשהי. הוא מציין שבמציאות ישנם אירועים שנראים לנו אקראיים, כמו זריקת קובייה שיוצאת על מספר מסוים באופן בלתי צפוי, ... קיימת חוקיות אנרגטית או אטומית, שלא מוכרת לאדם, הגורמת למספר מסוים להופיע דווקא. האם העובדה שהאדם אינו מבין את הסיבה לדבר מסוים, אכן הופכת אותו לאקראי? אליעד מסביר שהתשובה שלילית. חוסר הבנה של סיבה אינו הופך אירוע לאקראי, בדיוק כפי שהאמונה שיש סיבה מסוימת, אינה מוכיחה בהכרח את הסיבתיות. האם קיימת סיבה ראשונה למציאות? נקודה מרכזית נוספת שאליעד מדגיש היא הסיבה הראשונה של המציאות. לדבריו, אף אחד לא באמת יודע מה הייתה הסיבה הראשונה, ולכן קיימת אפשרות שהסיבה הראשונה הייתה אקראית לחלוטין. אם הסיבה הראשונה היא אקראית, ממילא כל מה שנראה לנו כסיבתי הוא למעשה תהליך אקראי, וכך גם להיפך. כדוגמה, הוא מביא ... פעמים רבות. למעשה, יתכן שמדובר באירוע אקראי, שפשוט חזר על עצמו בצורה עקבית עד שהאדם רואה אותו כסיבתי. האם הסיבה בהכרח יוצרת את התוצאה? נקודה נוספת שאליעד מעלה היא האם סיבה מחייבת בהכרח תוצאה ספציפית. לדוגמה, כאשר אש שורפת נייר, נשאלת השאלה האם האש חייבת בהכרח לשרוף את הנייר, או האם יש אפשרות תאורטית שהאש לא תשרוף את הנייר. אם הסיבה אינה מחייבת בהכרח את התוצאה, הרי שגם אירוע שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים. מהו הקשר בין אירועים ... עמוקה, הקשר בין הרגעים השונים יכול להיות אקראי בדיוק באותה המידה שהוא יכול להיות סיבתי. האם אקראיות יכולה להפוך לסיבתיות? אליעד מביא נקודה נוספת לגבי האופי של תהליכים. הוא מציע לשאול האם קיימת סיבה לכך שתהליך אקראי מתרחש דווקא בצורה מסוימת. אם קיימת סיבה כזו, הרי שגם האקראיות היא סיבתית. מצד שני, אם אין סיבה לכך שמשהו קורה דווקא בצורה מסוימת, הרי שגם האירוע הסיבתי הופך לאקראי. כלומר, במציאות קיימים גם תהליכים סיבתיים וגם תהליכים אקראיים, אך למעשה ההבדל ביניהם יכול להיות רק הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. האם לסיבה הראשונה יש מקור? אליעד מציע לבדוק מה מקור החוזק של הסיבתיות. אם לכל סיבה יש סיבה נוספת, אז אין באמת סיבה ראשונה, ומכיוון שאין סיבה ראשונה, אז המנגנון הסיבתי כולו מאבד משמעות. אך אם מניחים שישנה סיבה ראשונה, נשאלת השאלה מה הסיבה שהסיבה הראשונה היא דווקא כך ולא אחרת. מכיוון שהסיבה הראשונה יכולה הייתה להיות אחרת, הרי שהיא לא מחויבת המציאות, ולכן ... המציאות? אליעד מסביר שמחויב המציאות הוא מה שהיה לפני הסיבה הראשונה, שזהו האין, הכלום, ההיעדר, שבו אין כלום ואין סיבתיות או תוצאה. האין הוא הדבר היחיד שמחויב המציאות, אך בו אין כלום, ולכן אין משמעות לסיבתיות או אקראיות. כל דבר שהוא מעבר לכך יכול היה להיות אחרת, ולכן אינו מחויב, ולפיכך אקראי במהותו. האם תהליך ... לעומת זאת, גם תהליך סיבתי אם הוא מתרחש רק פעם אחת, יכול להיראות כאקראי. כלומר, בסופו של דבר, אקראיות וסיבתיות הן שתי פנים של אותו מטבע והן אינן באמת נפרדות זו מזו. כל הבדל ביניהן הוא הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי. אליעד מסכם ומדגיש שבמציאות יש גם אקראיות וגם סיבתיות, אך מצד האמת העמוקה ביותר, אקראיות וסיבתיות הן למעשה דבר אחד בלבד. האם הכל אקראי? מהי הסיבה הראשונה? האם יש קשר בין סיבה לתוצאה? האם אקראיות היא אשליה? מהו מחויב המציאות? האם אירועים סיבתיים הם בעצם אקראיים? הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של אקראיות וסיבתיות והשאלה האם במציאות שלנו הכל אקראי, או סיבתי ולכאורה, יש בעולמנו גם דברים אקראיים, וגם עם סיבה, עם סדר ... בגלל האש או שראית את זה כל כך הרבה פעמים, אז אתה מקשר את האש לשריפת הנייר ייחסת לזה סיבתיות. ואתן דוגמה מסוימת, יכול להיות שהמציאות מתרחשת אין סוף זמן ובציר הזמן כל הזמן מתרחשת אירוע אחר מסך כל ... אקראי וצריך להסתכל לעומק לגבי הסיבה והתוצאה, ולגבי האירועים השונים שעל ציר הזמן. ואתן נקודה פשוטה נוספת בנוגע לאקראיות וסיבתיות האם יש סיבה שהתהליך הוא אקראי דווקא בצורה הזאת, ואם יש סיבה למה האקראיות היא דווקא כך, ממילא זה ... וצריך לבדוק מה הסיבה של הסיבה? ובסופו של דבר נגיע לנקודת התחלה כי אם אין סיבה ראשונה, אז אין סיבתיות, ואין משמעות למה שמניע את כל התהליך ובהנחה שיש סיבה ראשונה, נשאל, מה הסיבה שהסיבה הראשונה היא דווקא כזאת ... המציאות, כי היא היתה יכולה להיות אחרת ומחויב המציאות, הוא מה שהיה לפני הכל, האין, ובאין אין כלום, אין סיבה ותוצאה. ואם נעשה מספיק פעמים תהליך אקראי כמו זריקת קוביות, זה יכול להראות לנו כסיבתי וכך להפך גם תהליך סיבתי חד פעמי נגדיר אותו כאקראי, כי זה חזר רק פעם אחת. ובמציאות יש גם אקראיות, וגם סיבתיות ומצד האמת, אקראיות וסיבתיות, הן דבר אחד.